נאמן בעסקאות נדל"ן המואשם בהונאה בתחום המקרקעין: מה חשוב לדעת?
בתחום הנדל"ן, נאמנים משחקים תפקיד מרכזי בעסקאות מקרקעין, שכן הם אחראים על ניהול הכספים והנכסים עבור הצדדים המעורבים. עם זאת, כאשר נאמן בעסקאות נדל"ן מואשם בהונאה בתחום המקרקעין, הדבר עלול להוביל לתוצאות חמורות עבור כל הצדדים המעורבים. במאמר זה נבחן את המשמעויות המשפטיות של האשמות מסוג זה, וכיצד עורך דין מנוסה יכול לסייע בהגנה על זכויותיך.
הונאה בתחום המקרקעין מתרחשת כאשר צד אחד בעסקה מעלים מידע, מספק נתונים כוזבים או פועל במרמה כדי להשיג רווח כספי על חשבון צד אחר. נאמן בעסקאות נדל"ן עשוי להיות מואשם בהונאה אם הוא משתמש בכספים או בנכסים שלא כדין, מעלים מידע רלוונטי או פועל בניגוד לאינטרסים של מי שהוא אמור לייצג.
שימוש לא חוקי בכספים: נאמן שעושה שימוש בכספי העסקה לצרכים אישיים או ללא אישור.
העלמת מידע: אי גילוי של מידע רלוונטי לצדדים המעורבים בעסקה.
זיוף מסמכים: שימוש במסמכים מזויפים כדי להסתיר פעולות בלתי חוקיות.
ניגוד עניינים: פעולה לטובת עניין אישי על חשבון הצדדים אותם הנאמן אמור לייצג.
האשמות בהונאה בתחום המקרקעין יכולות להוביל לתביעות אזרחיות, קנסות כבדים ואף להליכים פליליים. נאמן שהורשע בהונאה עלול לאבד את רישיונו, לשלם פיצויים גבוהים ולעיתים אף להישלח לכלא. לכן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הנדל"ן והמקרקעין כבר בשלבים הראשונים של ההאשמה.
עורך דין המתמחה בתחום הנדל"ן והמקרקעין יכול לספק ייעוץ משפטי מקיף וללוות אותך בכל שלבי ההליך המשפטי. בין השירותים שהוא יכול להציע:
בחינת הראיות: ניתוח מעמיק של הראיות והמסמכים הקשורים להאשמה.
גיבוש אסטרטגיה משפטית: בניית תוכנית פעולה להגנה על זכויותיך והפחתת הסיכונים.
ייצוג בבית המשפט: ייצוג מקצועי בהליכים האזרחיים והפליליים.
מו"מ להסדר: ניסיון להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, אם הדבר אפשרי ורווחי עבורך.
בחירה בעורך דין מנוסה בתחום הנדל"ן והמקרקעין היא קריטית להצלחת ההגנה שלך. עורך דין עם ניסיון רב יידע לנווט בין המורכבויות המשפטיות של המקרה, להבין את הראיות ולהציג טיעונים משכנעים בבית המשפט. בנוסף, עורך דין מנוסה יוכל לספק לך ייעוץ אסטרטגי שיעזור לך להשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית.
האשמות בהונאה בתחום המקרקעין הן עניין רציני שיכול להשפיע באופן משמעותי על חייך המקצועיים והאישיים. אם אתה נאמן עורך דין בעסקאות נדל"ן המואשם בהונאה, חשוב לפנות בהקדם לעורך דין מנוסה שיוכל לסייע לך בהגנה על זכויותיך ובמיצוי הדין עם הצד השני.
צרו קשר עוד היום עם משרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי וליווי צמוד בכל שלבי ההליך.
ת"א (ירושלים) 10346/07- וי-בר בע"מ נגד עורך דין קרסו חיים
שמות השופטים: ליפשיץ פריבס מרים
חובתו של נאמן, לתת לנהנים דין וחשבון על נכסי הנאמנות והחריג לחובה זו, הוא היכן שקיימת מניעה לכך על פי תנאי הנאמנות כאמור בסעיף 11 לחוק. מנהל התובעת העיד כי הוסכם שהנתבע ייצג את שני הצדדים במידה ולא קיים כל ניגוד עניינים (עמ' 7 שורה 27) וכן הנתבע עצמו העיד, כי לא היה כל ניגוד עניינים בייצוג שני הצדדים (עמ' 19 שורה 15). בהתאם לכך ועל פי תנאי הנאמנות, לא היתה כל מניעה מצד הנתבע למסור דין וחשבון לתובעת על מצב החשבון. 25. אין מניעה על פי החוק, שאדם ישמש כנאמן בזיקה למספר נאמנויות שונות ובלבד, שישמור על חובת הנאמנות לגבי כל אחת מהנאמנויות והנהנים, בהתאם לתנאי הנאמנות. לאור זאת, כאשר נאמן נדרש לפעול במסגרת הנאמנות, עליו לתת את הדעת לחובותיו לנאמנויות השונות ולנהוג באמונה ובשקידה, בכל אחד מתפקידיו כנאמן לבל יגרום נזק לנכסי יתר הנאמנויות ( ספרו של ש' כרם ,שם, בעמ' 459). המחוקק, הבטיח את מניעת הפרת נאמנות בשל נאמנות אחרת של אותו נאמן בקביעתו בסעיף 10(ג) לחוק לפיו נאסר על פעולת נאמן בין הנאמנויות. 26. בעניינינו, נוצר חשש לניגוד עניינים "עקב התפקיד" אשר יכול שיווצר לגבי פעולות משפטיות שבוצעו בין הנאמנויות ויכול גם להיווצר בביצוע פעולות ישירות או עקיפות שיש להן השפעה על נכסי הנאמנות ( בעמ' 350-348 ו- 461 בספרו הנ"ל של ש' כרם ). סרובו של הנתבע, להגיש דין וחשבון על מצב נכסי הנאמנות אלא לאחר שהתקבלה החלטתי ומשקיבל את אישורו של המוכר לכך, מעידים על קיומו של ניגוד עניינים מובנה בין הנאמנויות של הנתבע כלפי הצדדים לעסקה, עקב הנסיבות שנוצרו. 27.
פסק דין |28/11/2009 |שלום – ירושלים
ו"ע (תל אביב) 68463-12-15- אופק-בובליל בע"מ נגד מנהל מיסוי מקרקעין- ת"ל אביב
שמות השופטים: בראשות מגן אלטוביה הועדה,רוח צבי פרידמן חבר,רוח אליהו מונד חבר
(ב) לעניין סעיף זה – "נאמן" – אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד; "נהנה" – אדם בשבילו מוחזקת הזכות האמורה. (ג) לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי סעיף 73(ו), 74 או 119, הכל לפי העניין ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור. " ג. פסיקה בע"א 4639/01 מנהל מס שבח מקרקעין נגד חזון דוד (מיסים ח/3) שבו נידונה מהותה של הנאמנות, נקבע, בין היתר, כדלקמן: "מסירת הודעת נאמנות" לפי סעיף 74 לחוק, הנה אך תנאי סף להחלת הפטור, כאמור בסעיף 69(ג), אך אין היא תנאי מספיק. בעצם מסירת ההודעה אין משום יצירת נאמנות, כשלא המבחן הפורמלי-חיצוני הוא שקובע את קיומה של הנאמנות, אלא מהותה של הפעולה (ראה בהקשר אחר ע"א 738/86 מנהל המכס נ' אסא פלדות, פ"ד מג(4) 161, 166). . . בבוחננו כל תנאים ותנאי משנה אלה, שניים מהם צריכים לפנים ונדרשים אנו לבודקם מקרוב; (1) מהותה של העסקה הראשונה, היא העסקה בה רכש אדם זכות במקרקעין "בשמו הוא בשביל פלוני"1 (2) ההודעה היא לדווח על העסקה והיא נושא סעיף 74 לחוק. 7 עיקר הוא, כמובן, בתנאי הראשון הנסוב על מהותה של העסקה הראשונה לאמור, העסקה בה הפך ראובן "נאמן" ושמעון הפך ל"נהנה", ועליו נרחיב דברים. . . . . . לא יכול להיות ספק כי המושג "נאמנות" שולל מינה וביה אינטרס אישי של נאמן בנכס. הפעולה לטובת מישהו אחר, או למטרה זולת מטרתו של הנאמן, היא שעומדת ביסוד הנאמנות, ובלשון סעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט -1979, "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן לפעול לטובת נהנה או למטרה אחרת".
פסק דין |24/03/2018 |מחוזי – תל אביב
ת"א (חיפה) 6608-06-16- גמאל כיוף נגד חווא עפאף
שמות השופטים: מנחם רניאל
אני הבנתי שעסקת הנאמנות זו עסקת מקרקעין לכל דבר ועניין ואין צורך במסמך נוסף" (עמ' 133 לפרוטוקול, שורה 30 עד עמ' 134 לפרוטוקול, שורה 2. ההדגשות שלי- מ' ר'). איני מאמין לנתבע 8, כאמור- עו"ד מנוסה במקרקעין – כאילו רק יום לפני עדותו גילה שאין מסמך בכתב אודות העסקה האמיתית שנערכה לטענתו בינו ובין התובע. בצדק טען נתבע 8, כי עסקת הנאמנות היא עסקה לכל דבר. היא העסקה האמיתית. אין שום ראיה אמינה, למעט גרסת הנתבע 8 שאינה אמינה והיא נסתרת על ידי הראיות האחרות, שהצדדים התכוונו לעשות עסקת מכר רגילה, אלא רק לעסקת נאמנות. 41 159. עו"ד מלאך הכחיש את טענת ב"כ נתבע 8, לפיה היה סיכום על עסקת נטו כמקובל במגזר הערבי (עמ' 41 לפרוטוקול, שורה 29). הוא הוסיף, כי אם היו אומרים לו שמדובר בעסקת נטו, להבדיל מעסקת ברוטו, היה אומר לצדדים לעיסקה שיש לעשות גילום של המסים כדי לדעת מהי התמורה ומהם הביטחונות (עמ' 42 לפרוטוקול, שורות 1-4). עו"ד מלאך נשאל מדוע, אם לא מדובר בעסקת נטו, לא השאיר סכום בפיקדונות כדי להבטיח את תשלום המיסים. לדבריו, העסקה שבה היה מעורב לא הייתה עסקת נטו או ברוטו, אלא עסקת העברה מנאמן לנהנה (עמ' 42 לפרוטוקול, שורות 16/17). בעסקת העברה מנאמן לנהנה ניתן להניח שהנאמן יעביר לנהנה, במיוחד כאשר באותה עת הוא חותם על המסמכים הדרושים להעברת זכויותיו. 160. בכל מקרה, נתבע 8 לא נתן הסבר, מדוע לכל הפחות לא דרש שבהודעת הנאמנות יירשם הסכום בסך 375,000 , אם זו התמורה האמיתית כנטען על ידו (בניגוד לעדותו של מר עזאם שהתמורה היתה 640,000 ) ורק טען, כי הסכום של 75,000 נכתב על ידי עו"ד מלאך בכתב ידו, "זה היה מסוג המסמכים שהיו מוכנים לחתימה" (עמ' 134 לפרוטוקול, שורות 5-6).
פסק דין |26/03/2018 |מחוזי – חיפה
ע"א 2976/12- נגד
שמות השופטים: ס גובראן,נ הנדל,א שהם
הזיקה איננה דורשת בהכרח בעלות. ייתכן שהנאמן איננו בעלים בנכס, אלא למשל רק מחזיק בכוח לבצע בו פעולות פיזיות או משפטיות (ע"א 3521/11 וגנר נ' עבדי, פסקה 29 לחוות דעתי ( 22.6.2014 ); השוו: ע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישצקי, פ"ד נה(1) 88 (1999); סעיף 563 להצעת חוק דיני ממונות; שלמה כרם חוק הנאמנות 102-103, 116-120 (מהדורה רביעית, 2004)). 8 החובה המוטלת על הנאמן עשויה לנבוע ממקורות שונים. ניתן לחשוב למשל על חובה שמקורה בחוק ייעודי, או בחוזה פרטני בין שני צדדים (שם, בעמ' 107-108). כאמור, החובה היא להחזיק או לפעול בנכס לטובת הנהנה או לשם מטרה אחרת. באשר לסיפא, "לשם מטרה אחרת" – המחוקק לא הגביל את קשת המטרות האפשריות, ואף לא קבע את מידת הפירוט הנדרשת לתיאור המטרה או לתיאור דרכי המימוש שלה (שם, בעמ' 125-129). עולה, אם כך, שהגדרת הנאמנות בחוק היא רחבה ביותר. היא עשויה לחול הן על נאמנויות שהוסדרו בחוק (למשל אפוטרופסות), הן על נאמנויות שנוצרו באופן עצמאי בידי הנאמן והנהנה. כפי שציין המלומד כרם: "התחולה הרחבה של ההגדרה מאפשרת לתפוש ברשתה כל זיקת נאמנות, גם כשייעשה ניסיון להסוותה או להתחמק בדרך אחרת מהחלתה. . . חוק הנאמנות אינו מייחס חשיבות מיוחדת לקיומן של תבניות מסוימות דווקא של נאמנות" (שם, בעמ' 38/40, 132). 11. להרחבת התמונה יוער כי מוסד הנאמנות זכה לדיון מקיף גם במשפט העברי. הרב אשר וייס כתב לאחרונה כי ניתן לשבץ את הנאמנות באחת משתי מסגרות חלופיות: שליחות, או קניין (שו"ת מנחת אשר, חלק ב, סימן קג).
פסק דין |22/11/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 9225-01- רונית זיימן נגד גד קומרן
שמות השופטים: א ברק א פרוקציה,א גרוניס
הנאמנות היא חובה המוטלת על אדם שניתנה לו שליטה בנכס, כדי שיפעיל אותה להשגת מטרה מסוימת. זוהי הקניית שליטה לנאמן בנכס של אדם שתכליתה היא כי יפעל בנכס לטובת מי שזכאי ליהנות ממנו (ע"א 4396/90 רוזנמן נ' קריגר, פד"י מו(3) 254; ש' כרם חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (מהדורה רביעית, 2004) 5). נאמנות עשויה לקום מכח חוזה. כאשר החוזה יוצר זיקת נאמנות כאמור בסעיף 1 לחוק הנאמנות, נוצרת נאמנות על-פי חוזה שתנאיה מחייבים את הצדדים כל עוד הם עולים בקנה אחד עם הדין (כרם, שם, בעמ' 178). הנאמן חייב לפעול לטובת הנהנה. סעיף 10 לחוק הנאמנות קובע את מסגרת החובות והסמכויות החלים על הנאמן, המתועלים כולם לשמירה על נכסי הנאמנות, ניהולם ופיתוחם לצורך השגת מטרות הנאמנות. זו לשון סעיף 10: "חובות וסמכויות א) נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו. ב) במילוי תפקידיו, חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות. ג) נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה שביניהן. ד) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות". חובתו של נאמן מופנית כלפי נכסי הנאמנות, ועליו לנהוג באמונה ושקידה בניהול הנאמנות, על-פי אמות מידה של אדם סביר. סעיף 11 לחוק הנאמנות יוצר זיקה בין חובות הנאמן מכח חוק הנאמנות לבין תנאי הנאמנות, ובכלל זה תנאי הנאמנות על-פי ההסכם בין הצדדים. בגדרה של הוראה זו נקבע, בין היתר, כי הוראות סעיפים 10(א), (ג) ו-(ד) יחולו על הנאמן בכפוף לתנאי הנאמנות.
פסק דין |12/12/2006 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 1122/97- דיור וקיט בע"מ נגד הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח
שמות השופטים: מ גל
בין הוראות חוק הנאמנות מצוי גם סעיף 13 הקובע לאמור: "נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו". לעניין זה יוטעם, כי קיומה של נאמנות במקרה דנן אינו נסתר אך מעצם האפשרות שהתובעת הפיקה טובת הנאה עקיפה בנכס, על-ידי כך שהוא נמסר לתפעולה של הסוכנות – חברת האם דאז של התובעת – תמורת דמי שכירות סמליים. בדנ"א 3017/94 חזון נ' מנהל מס שבח מקרקעין (פ"ד מט(2) 705, 726 מול ה'-ו'), הובהר כדלקמן בהקשר לסוגיה האמורה: "אין מקום לקרוא את חובת הנאמנות לתחום שאינו מוגדר כנכסי הנאמנות, גם אם הוא חלק באותו צובר נכסים או חלק מאותה קרקע בה יש לנהנה זכויות. ודוק: מוסד הנאמנות מתיר לנאמן להפיק הנאה מעיסקת הנאמנות ואף להיות אחד הנהנים. . . , אך זאת בנסיבות מיוחדות שמהן נלמד כי אין הדבר מזיק לטובת שאר הנהנים". הסיטואציה הקלאסית של נאמנות בהשוואה לענייננו היא, כאשר הבעלות הרשומה שייכת לגורם המנהל את מרכז הקליטה למעשה, ואילו הבעלות שביושר היא של גורם אחר (השוו: ע"א 3829/91 וואלס הנ"ל; ש' כרם חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, פירוש לחוקי החוזים (1983, ג' טדסקי עורך) 5). כפי שמבהיר שם כרם: "הנאמן, גם אם קיבל בעלות בנכס, לא זכה בו לעצמו. הנאמן לא שילם את תמורת הנכס ואין בכוונתו לרכוש את הנכס מבחינה כלכלית. מי שהעביר את הבעלות בנכס אל הנאמן התכוון רק להקנות לו את הבעלות כמכשיר למילוי תפקידו.
פסק דין |19/04/2004 |מחוזי – ירושלים
בש"א (ירושלים) 3783/08- ליין הופמן ואח נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: יוסף שפירא
מאחר שאין מחלוקת בין הצדדים כי הערה בדבר הנאמנות לא נרשמה, אבחן בתחילה האם ישנה חובת רישום הערה בדבר נאמנות, או שמא מדובר באפשרות שאינה מחייבת במידה ואין חובת רישום – האם אי רישום ההערה פוגע בעדיפותה של הנאמנות על פני בעל עיקול מאוחר בזמן, הנושה של הנאמן אם המסקנה תהא כי זכויות הנהנה גוברות על זכויות נושה הנאמן, אדון בשאלה האם הוכיחו המבקשים את קיומה של הנאמנות במקרה דנן רישום הערה בדבר הנאמנות והשלכותיה מוסד הנאמנות 9. הנאמנות, על משמעויותיה, הינה מוסד מיוחד במינו, ומחייב התייחסות שיפוטית מיוחדת, שהיא בבחינת sui-generis, כפי שנראה להלן. נאמנות מוגדרת בסעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), כדלקמן: "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב הנאמן להחזיק או לפעול לטובת נהנה או למטרה אחרת" וסעיף 2 לחוק הנאמנות שכותרתו "יצירה", קובע: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". קצר בזיקת הנאמן לנכס עשוי, או עלול, להביא לתאונה משפטית, במיוחד כאשר מדובר בנאמנות לגבי נכסי דלא-ניידי. 10. על מהותה של נאמנות, עמד לאחרונה, הנשיא א' גורן בה"פ (תל-אביב-יפו) 548/06 יגאל ארנון נ' פיוטרקובסקי (לא פורסם , 1.3.09 ), תוך זיקה לדעת מלומדים, כדלקמן: "הנאמנות נוצרת, כאמור, בהתקיים 'זיקה לנכס' – היא יחס משפטי המאפשר לנאמן להחזיק בנכס או לפעול בו לצורך מילוי חובותיו. מטרתה של הזיקה היא להקנות לנאמן שליטה בנכס הנאמנות. חוק הנאמנות אינו מגביל את טיבן של הזיקות האפשריות לנכס. קיימות שתי דרכים עיקריות להקניית שליטה בנכס לצורך פעולות הנאמן: הקניית בעלות בנכס לנאמן ומתן הרשאה לפעול בנכס.
החלטה |23/06/2009 |מחוזי – ירושלים
30380/10 ה"פ (מרכז)- אוטיליה קרפ נגד יעקב קרפ
שמות השופטים: הילה גרסטל
במקרים אלה אין הצדדים מנסחים בבירור את טיב העסקה ותנאיה. . . חוזה, ובכלל זה גם חוזה בעל-פה, ניתן לפירוש (כמצוות סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (תוספת שלי-ה. ג. ) "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות" (שלמה כרם נאמנות 184 (מהדורה רביעית חדשה ומורחבת, 2004). העדר הרישום אינו שולל את דבר קיום הנאמנות, אלא שבהעדר הרישום דבר הנאמנות אינו פומבי מבחינה זו שאינו ידוע לכל, ועל כן על הנהנה להוכיח את דבר קיום הנאמנות. שלמה כרם בספרו כמתייחס לעניין אי רישום הנאמנות, נכתב שם כי: "קיומה של נאמנות אינו מותנה ברישום בפנקס כלשהו". . . מכיון שהנאמן הוא במקרים רבים איש אמונו של יוצר הנאמנות, יוצר הנאמנות סומך עליו. . . טבעי הוא שיסמוך עליו למעשה גם ללא דקדוקי פורמליות" (שם,עמוד 307). "גישת המחוקק היא, שיש להגן על הנהנים מפני הנאמן, בכל מקרה שבו קיימת נאמנות. לכן גם לא יוכל הנאמן להסתתר מאחורי רישומו כבעלים של נכס" (הדגשות שלי-ה. ג. ) (שם, עמוד 309). לעומת זאת בפנקסים בהם נרשמות זכויות, כפנקסי המקרקעין, שעה שנרשם הנאמן כבעל זכות כלשהי, מבחינת המרשם הוא בעליה, ויוצר הנאמנות לוקח על עצמו את הסיכון שהנאמן יתכחש לזכויותיו. אכן, ניתן להתקשר בהסכם נאמנות שבעל פה אך יש להוכיחו בעדויות הצדדים לו ובראיות אחרות. לטעמי, כאמור, עמד המשיב בנטל זה. (בב) המבקשות מציגות זיכרון דברים שנערך בין המנוח למר נחמן מנדל, קרוב משפחה של המנוח והמשיב (להלן:-"נחמן") בו הוסכם שנחמן ירכוש את המקרקעין בנאמנות עבור המנוח (להלן:-"זכרון הדברים" – סומן כ-מב/2).
פסק דין |27/06/2011 |מחוזי – מרכז
עמ"ש (חיפה) 30991-09-23- ת.ג. נגד ' ע.ג.
שמות השופטים: סארי גיוסי [אבד],עפרה אטיאס,ניצן סילמן
אם כן, אחת הדרכים ליצור נאמנות, אף במקרקעין, היא בהסכם שנכרת בין הצדדים-הנאמן והנהנה-, שיכול שיהא בעל פה משני טעמים: האחד-נאמנות אינה עסקה במקרקעין המחייבת כתב מכח סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"); השני-על פי סעיף סעיף 2 לחוק הנאמנות אין חובה כי חוזה נאמנות יערך בכתב (ראו לעניין זה שלמה כרם, נאמנות, מהדורה רביעית, עמ' 184 (להלן: "כרם"); ע"א 3829/91 וואלס נ' נחמה גת פ"ד מח(1) 801, 811-812 (להלן: "עניין וואלס"); וכן עמ"ש (חי') 31419-03-16 פלוני נ' אלמוני (21/3/2018), והאזכורים הנוספים המופיעים שם). עוד אפנה לדבריו של כב' הש' נ' הנדל ב-ע"מ 7033/15 פלוני נ' פלוני ( 1.6.16 ): "חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול להיעשות בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, בכפוף לדין. חוזה נאמנות אף יכול שייערך במשתמע, שכן קיבול הצעת חוזה על ידי נאמן אינו חייב להיות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות, זאת בהתאם לסעיף 6 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) (שלמה כרם חוק הנאמנות תשל"ט-1979 184 (2004) (להלן: כרם)). ניתן לומר שכאשר אדם מעביר נכס לזולתו ללא תמורה, וכאשר ההעברה אינה מיועדת לשמש מתנה, חזקה שהצדדים הסכימו ביניהם כי הנעבר יחזיק בנכס כנאמן עבור המעביר או עבור מי שהמעביר קבע כנהנה (ע"א 3829/91 וואלס נ' נחמה גת פ"ד מח(1) 801, 813 (1994) (להלן: עניין וואלס); ע"א 4351/01 איתן ארז נ' מדינת ישראל ( 20.06.2005 ) ; כרם, בעמ' 179).
פסק דין |08/01/2025 |מחוזי – חיפה
תמ"ש (תל-אביב-יפו) 54911-01-11- י ס נגד א ס ואח
שמות השופטים: יהורם שקד
חוק הנאמנות מכיר אפוא בתוקף תנאיו של חוזה, כפי שנקבעו במפורש בין הצדדים, וכאמור – גם בקיום אותם תנאים שלא פורטו במפורש, ואשר יש לראותם ככלולים בחוזה" (שם, עמ' 184-185. הדגשות שלי – י' ש'). 14. מן האמור לעיל עולה, כי הסכם נאמנות אינו חייב להיות בכתב דווקא וניתן להתקשר בהסכם נאמנות גם בעל פה. כמו כן, אף אם הנאמנות מתייחסת לזכויות במקרקעין, העדר הרישום אינו שולל את דבר קיום הנאמנות. עם זאת, להעדר הסכם בכתב, כמו גם להעדר רישום בפנקס המתנהל על פי דין, השלכות ראייתיות, כך שעל הטוען לקיומו של הסכם נאמנות, להוכיחו בעדויות הצדדים לו ובראיות אחרות. לעניין זה, יפים דבריה של כב' השופטת גרסטל בה"פ (מרכז) 30380-04-10 קרפ נ' קרפ (פורסם בנבו, 28.6.11 ), לאמור: "העדר הרישום אינו שולל את דבר קיום הנאמנות, אלא שבהעדר הרישום דבר הנאמנות אינו פומבי מבחינה זו שאינו ידוע לכל, ועל כן על הנהנה להוכיח את דבר קיום הנאמנות. שלמה כרם בספרו כמתייחס לעניין אי רישום הנאמנות, נכתב שם כי: "קיומה של נאמנות אינו מותנה ברישום בפנקס כלשהו" . . . מכיוון שהנאמן הוא במקרים רבים איש אמונו של יוצר הנאמנות, יוצר הנאמנות סומך עליו. . . טבעי הוא שיסמוך עליו למעשה גם ללא דקדוקי פורמליות. . . גישת המחוקק היא, שיש להגן על הנהנים מפני הנאמן, בכל מקרה שבו קיימת נאמנות. לכן גם לא יוכל הנאמן להסתתר מאחורי רישומו כבעלים של נכס. . . לעומת זאת בפנקסים בהם נרשמות זכויות, כפנקסי המקרקעין, שעה שנרשם הנאמן כבעל זכות כלשהי, מבחינת המרשם הוא בעליה, ויוצר הנאמנות לוקח על עצמו את הסיכון שהנאמן יתכחש לזכויותיו.
פסק דין |27/03/2013 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (ירושלים) 24824-12-20- הבן נגד ' עיזבון האב המנוח
שמות השופטים: אורית אביגיל יהלומי
סעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות")-עניינו "מהות הנאמנות"-קובע: "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת". 284. כרם בספרו, חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (מהדורה 4, 2004), עומד על ההגדרה הרחבה של מעמד הנאמן כמשמעו בסעיף 1 לחוק הנאמנות, באומרו: "יהיה תיאורה של זכות הנאמן בנכס אשר יהיה-בעלות, חכירה, שיעבוד וכיוצא בזה-מבחינת חבות הנאמן, בתור נאמן, אין הוא אלא מחזיק בנכס, "מחזיק" ולא בעלים. " 285. סעיף 2 לחוק הנאמנות קובע את דרך יצירתה של נאמנות: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". 286. עם זאת, נפסק כי ייתכנו מצבים שבהם עשויה להיווצר נאמנות, אף מבלי שנדרש קיומו של הסכם בכתב בין הצדדים ויתירה מכך, נקבע כי דרישת הכתב בסעיף 8 לחוק המקרקעין אינה חלה על הסכם נאמנות הנוגע למקרקעין (ראו: תמ"ש (משפחה נצרת) 3011/07 ל. א נ' מ. א ( 26.11.2015 )), וכי אין בהוראות סעיף 125 לחוק המקרקעין, כדי להכשיל קיומה של נאמנות (ראו: עמ"ש 31419-03-16 פלוני נ' אלמוני ( 21.3.2018 )). 287. ראו גם עמ"ש (מחוזי מרכז) 5585-04-22 פ' נ. פ' ( 19.12.2022 ), שם הובהר כי המשיבה כלל לא הכירה את המושג נאמנות, ובית המשפט הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 9555/10 הופמן נ' יפה ( 15.7.2013 ), שם נפסק כי ספק אם השותפים השתמשו במילה "נאמנות" ביחסים ביניהם, וכי הראיות מקימות את "חזקת הנאמנות" אשר שואבת את השראתה מדיני היושר, אם כי פרטיה ודקדוקיה לא זכו לפיתוח בפסיקה.
פסק דין |23/12/2024 |משפחה – ירושלים
ת"א (תל-אביב-יפו) 2112/06- טייג דב נגד ב"ר דוד אביבה ואח
שמות השופטים: יהודה פרגו
" אין מניעה לדון בטענת התובע כי "הנכס נרשם על שם הנתבעת בנאמנות עבור התובע". 4. "נאמנות" – כללי סעיף 1 לחוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), קובע לאמור: "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת". "נכס": לרבות מקרקעין. "כל נכס – מקרקעין ומטלטלין, זכויות מוחשיות וערטילאיות, כשיר באופן עקרוני לשמש כנכס נאמנות" (ע. א 414/87 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' חברה לפיתוח קרית נורדאו בע"מ, פ"ד מו(5), 387). ה"זיקה לנכס", יכולה להתבטא גם במתן בעלות לנאמן בנכס מסויים, על מנת שהנאמן יפעל בנכס לטובת מי שזכאי להנות ממנו. (ראה ספרו של שלמה כרם – "נאמנות", מהדורה רביעית מעודכנת ומתוקנת, בעמ' 7). סעיף 2 ל"חוק הנאמנות" קובע לאמור: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". אין המדובר ברשימה סגורה. נאמנות יכולה להיווצר גם בדרך אחרת. בספרו "נאמנות" בעמ' 184-185, כותב המלומד שלמה כרם: "חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין כל מניעה כי עסקת נאמנות תיווצר גם על דרך של התנהגות (עניין וואלס, שם, בע' 812). גם קיבול הצעה לחוזה על ידי נאמן אינו חייב להיעשות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות". . . . מטבע הדברים, לעתים קרובות נכרת חוזה -נאמנות ללא פורמליות או פירוט תנאי הנאמנות, בשל יחס האימון שיוצר הנאמנות רוחש לנאמן. במקרם אלה אין הצדדים מנסחים בבירור את טיב העסקה ותנאיה.
פסק דין |21/09/2009 |מחוזי – תל אביב
2112/06 ת"א (תל אביב)- טייג דב נגד ב"ר דוד אביבה
שמות השופטים: יהודה פרגו
. " אין מניעה לדון בטענת התובע כי "הנכס נרשם על שם הנתבעת בנאמנות עבור התובע". 4. "נאמנות" – כללי סעיף 1 לחוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), קובע לאמור: "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת". "נכס": לרבות מקרקעין. "כל נכס – מקרקעין ומטלטלין, זכויות מוחשיות וערטילאיות, כשיר באופן עקרוני לשמש כנכס נאמנות" (ע. א 414/87 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' חברה לפיתוח קרית נורדאו בע"מ, פ"ד מו(5), 387). ה"זיקה לנכס", יכולה להתבטא גם במתן בעלות לנאמן בנכס מסויים, על מנת שהנאמן יפעל בנכס לטובת מי שזכאי להנות ממנו. (ראה ספרו של שלמה כרם – "נאמנות", מהדורה רביעית מעודכנת ומתוקנת, בעמ' 7). סעיף 2 ל"חוק הנאמנות" קובע לאמור: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". אין המדובר ברשימה סגורה. נאמנות יכולה להיווצר גם בדרך אחרת. בספרו "נאמנות" בעמ' 184-185, כותב המלומד שלמה כרם: "חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין כל מניעה כי עסקת נאמנות תיווצר גם על דרך של התנהגות (עניין וואלס, שם, בע' 812). גם קיבול הצעה לחוזה על ידי נאמן אינו חייב להיעשות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות". . . . מטבע הדברים, לעתים קרובות נכרת חוזה -נאמנות ללא פורמליות או פירוט תנאי הנאמנות, בשל יחס האימון שיוצר הנאמנות רוחש לנאמן. במקרם אלה אין הצדדים מנסחים בבירור את טיב העסקה ותנאיה.
החלטה |21/09/2009 |מחוזי – תל אביב
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 1. מהות הנאמנות
1. נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת.
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 12. אחריות
12. (א) נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי הנאמנות המוחזקים בידו יחולו הוראות חוק השומרים, התשכ"ז-1967; לענין זה יראו את הנאמן כשומר ואת הנהנים כבעלי הנכסים. (ב) בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו. (ג) נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו.
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 10. חובות וסמכויות
10. (א) נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו. (ב) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות. (ג) נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה שביניהן. (ד) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות.
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 13. איסור טובת הנאה
13. (א) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו. (ב) "קרוב" של נאמן, לענין סעיף זה – (1) בן זוגו; (2) הורה, הורה-הורה, צאצא, אח או אחות של הנאמן או של בן זוגו; (3) בן זוג של אחד המנויים בפסקה (2); (4) שותף של נאמן או של אחד המנויים בפסקאות (1) עד (3); (5) תאגיד שבהונו, ברווחיו או בשליטתו יש לנאמן או למנויים בפסקאות (1) עד (3) חלק העולה על 5%. (ג) בית המשפט רשאי לאשר מראש פעולה מן המנויות בסעיף קטן (א) אם ראה שהיא לטובת הנאמנות. (ד) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים. (ה) פעולה מן המנויות בסעיף זה שנעשתה בלי אישור בית המשפט – בטלה, זולת אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שאינו בין המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2) ושפעל בתום לב.
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 8. שכר והוצאות
8. (א) נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית המשפט להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו כנאמן. (ב) נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו. (ג) נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה. (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין שכר, גמול והחזר הוצאות שישולמו לפי סעיף זה לנאמן של הקדש ציבורי כהגדרתו בסעיף 26, לרבות הגבלות לענין תשלומים כאמור; הוראות כאמור בסעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגי הקדש ציבורי.
תקנות עניני צדקה (הנאמן הציבורי), 1947
סעיף: 6. השקעות מורשות
6. מותר יהיה לנאמן הציבורי על הצדקה להשקיע כספי-נאמנות אשר בידו בכל אחד מניירות-הערך הבאים: – (א) באגרות-חוב, סטוק של תעודות-חוב או ניירות-ערך אחרים של הממשלה; (ב) במשכנתא ראשונה של נכסי דלא-ניידי הנמצאים בישראל:בתנאי כי שוויו של אותו רכוש עולה כדי שליש אחד, אך, אם הוא מורכב בשלמותו או בעיקרו מבנינים, כדי מחצית אחת על סכום המשכנתא; (ג) בכל שטר-ערובה שאינו שטר-ערובה על מקרקעים, המורשה כעת בהשקעת נאמן לפי החוק של אנגליה; (ד) בכל שטר-ערובה אחר המורשה במפורש בתעודת הנאמנות; (ה) בהשקעה כל-שהיא שאישרה מועצת ההשקעה של הנאמן הציבורי על הצדקה שהורכבה לפי תקנה 7.
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]
סעיף: 75ג. הגדרות
או בן זוגו עודו בחיים, והכל במישרין או בעקיפין (בהגדרה זו-חבר–בני–אדם מוחזק); (5) הנאמן או מגן הנאמנות הוא היוצר או חבר–בני–אדם מוחזק; (6) הנאמן או מגן הנאמנות הוא קרובו של היוצר, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי היתה הצדקה מיוחדת למינוי הקרוב כנאמן וכי אין במינוי כדי להעיד על יכולת לכוון את פעילות הנאמן או לתת לו הוראות לענין הנאמנות; לענין הגדרה זו, "קרוב"-כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) של ההגדרה "קרוב" בסעיף 88; (7) ליוצר או לקרובו היכולת לכוון את פעילות הנאמן, או לתת לו הוראות בענין אופן ניהול הנאמנות, נכסיה, שינוי הנהנים בה, או חלוקת נכסי הנאמן והכנסת הנאמן לנהנים, או שאישור ו נדרש לפעולות של הנאמן, או שיש לו היכולת להורות על ביטול הנאמנות או על החלפת הנאמן שלא בשל עילה שבדין, והכל במישרין או בעקיפין; (8) זהותו של אחד או יותר מן הנהנים אינה ידועה, או שזהותו של בעל מניות, במישרין או בעקיפין, בנהנה שהוא חבר–בני–אדם אינה ידועה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שאותו נהנה אינו יכול להיות היוצר, בן זוגו, ילדו של היוצר שטרם מלאו לו 18 שנים, או חבר–בני–אדם מוחזק; (9) הנהנים בנאמנות הוחלפו או שנוספו חדשים, מבלי שניתנה על כך הוראה במסמכי הנאמנות; (10) לא נמסר תצהיר מאושר כדין בטופס ובמועד שקבע המנהל, כאמור בהגדרה "נאמנות בלתי הדירה"; "
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 19. הוראות בית-המשפט
19. (א) בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו לניהול היעיל של ההקדש. (ב) בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש, להתיר לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים החיוניים של נהנה או של התלויים בו.
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 4. רישום הערר
4. היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על-פי חוק, רשאי הנאמן להודיע על קיום הנאמנות לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה מתאימה.
חוק ניירות-ערך, התשכ"ח-1968
סעיף: 35ח. חובות הנאמן
(ד1) (1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר-(א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמתפקידו לערוך אותה; (ב) לנהל, בשם המחזיק ים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות; (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים. (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה. (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
חוק הנאמנות, תשל"ט-1979
סעיף: 3. נכסי הנאמנות
3. (א) פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות. (ב) אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות. (ג) הנאמן חייב להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963
סעיף: 39. הניכויים המותרים
ות), התשט"ז-1956, או לפי תקנות שהיו בתוקף בעת העברת המקרקעין על שם המוכר, וכן אגרה ששילם המוכר כאמור לפי חוק הרשויות המקומיות (אגרות העברת מקרקעין), התשי"ט-1959, וכן תוספת מס ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות לפי סעיף 7(א); (5) דמי-תיווך ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ-2% מהתמורה שנתן בעדם; (6) דמי-תיווך ששילם המוכר בקשר למכירת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ-2% מהתמורה שקיבל בעדם, אלא אם שוכנע המנהל שבקשר עם נסיבות העיסקה המיוחדות שהוסברו לו שולמו דמי-תיווך גבוהים יותר; (7) שכר טרחת עורך-דין ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין ולמכירתה; (7א) שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת מודד מוסמך, ששולמו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין, השבחתה ומכירתה; (7ב) הוצאות שהוציא החוכר או בעל הזכות במקרקעין, לפי הענין, לשם הוכחת זכותו במקרקעין; (8) מס רכוש עירוני-לפי פקודת מס רכוש עירוני, 1940, או מס רכוש לפי חוק מס-רכוש ו קרן-פיצויים, התשכ"א-1961, וכן ארנונת רכוש המשתלמת לרשות מקומית; (8א) (נמחקה); (9) במכירת חכירה-כל סכום ששילם המוכר, לבעל המקרקעין, בעד הסכמתו לרשום שעבוד על זכות החכירה או בעד הסכמתו למכירה בעד חכירת הזכות, ולרבות בעד דמי חכירה מהוונים או דמי היוון, ששולמו בשלה לרשות מקרקעי ישראל; (10) היתה משכנתה של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת-דמי עמילות המוכר לבעל המשכנתה בעד הסכמתו לאותה מכירה, אך לא יותר מ-2% מסכום המשכנתה שטרם נפרע; (11) כל סכום ששילם המוכר על המקרקעין שהזכות בהם נמכרת כמס השבחה לפי פקודת בנין ערים, 1936, או לפי פ
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
