מערכת ההוצאה לפועל מהווה זרוע מרכזית באכיפת פסקי דין וגביית חובות בישראל, כאשר לעורכי הדין תפקיד מהותי במסגרתה. סקירה זו מציגה את המסגרת המשפטית, האתגרים המעשיים והפרקטיקה המקצועית בתחום חשוב זה, תוך התבססות על פסיקה עדכנית.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו, מסדירים את פעילות עורכי הדין בהליכי הוצאה לפועל. החוק מבקש ליצור איזון בין זכות הזוכה למימוש פסק הדין לבין הגנה על זכויות החייב.
כפי שנקבע בפסיקה המנחה בבג"צ 6804/12 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים ואח' (ניתן ב 2013-06-25):
"תכליתו השנייה של החוק, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. זאת, בין היתר, על מנת למנוע מצב שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כל, וכך ייפול הוא כנטל על החברה"
פסיקה זו משקפת את המתח המובנה בין שתי תכליות מרכזיות של חוק ההוצאה לפועל – מחד, הבטחת אכיפה יעילה של פסקי דין, ומאידך, מניעת פגיעה בלתי מידתית בחייבים והידרדרותם למצוקה כלכלית חמורה.
עורך הדין הפועל במערכת ההוצאה לפועל נדרש להכיר היטב את האיזון העדין הזה ולפעול במסגרתו, תוך הקפדה על האינטרסים של לקוחותיו.
בשנים האחרונות, עבר חוק ההוצאה לפועל מספר תיקונים משמעותיים שהשפיעו על עבודת עורכי הדין בתחום. התיקונים כללו, בין היתר, הרחבת האפשרויות להליכי גבייה אלקטרוניים, שינויים בהליכי הדיון בהתנגדויות וכן הסדרים חדשים לטיפול בחייבים מוגבלים באמצעים.
שינויים אלה חייבו את עורכי הדין להתעדכן ולהתאים את שיטות העבודה שלהם, תוך ניצול יעיל יותר של האפשרויות החדשות שמעניק החוק לגביית חובות.
אחת הסוגיות המרכזיות בפעילות עורכי דין בהוצאה לפועל היא קביעת שכר הטרחה. החוק קובע מנגנון ספציפי לחישוב שכר טרחת עורך דין בהליכים אלה.
בפסק הדין רערצ (תל אביב) 50020-08-20 מיכאל גרובר נ' ערן רובין (ניתן ב 2020-12-14), הוסבר המנגנון בבהירות:
"סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כברירת מחדל ששכר טרחת עורך דין בגין ניהול הליכי גבייה לביצוע פסק דין כספי בהוצאה לפועל יהיה כקבוע בתעריף המינימלי המומלץ המחושב כאחוז מהחוב שבגינו נפתח התיק. שכר הטרחה נוסף אוטומטית לחוב שבתיק בשתי פעימות: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת עם פתיחת התיק; הפעימה השנייה נוספת עם ביצוע פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה."
מנגנון זה נועד להבטיח תגמול הולם לעורכי הדין המנהלים הליכי הוצאה לפועל, כאשר גובה התגמול נקבע באופן יחסי לסכום החוב ולפעולות הגבייה שננקטו. במקביל, המנגנון מגן על החייב מפני חיובים מופרזים בגין שכר טרחה.
עורכי דין המייצגים זוכים בהוצאה לפועל נתקלים לעיתים באתגרים בגביית שכר טרחתם, במיוחד במקרים בהם הגבייה מהחייב מתארכת או נתקלת בקשיים. בפרקטיקה המקצועית, התפתחו מספר פתרונות לסוגיה זו:
שימוש מושכל בפתרונות אלה מסייע לעורכי דין לנהל באופן יעיל את ההיבט הכלכלי של פעילותם בתחום ההוצאה לפועל.
החובה המרכזית של עורך דין כלפי לקוחו היא חובת הנאמנות והמסירות, המעוגנת בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין.
בפסק דין בדמ (חיפה) 88/03 לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה נ' פלוני (ניתן ב 2006-09-14), צוטט הסעיף הרלוונטי:
"בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע: '54 החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט'."
בהקשר של הליכי הוצאה לפועל, חובת הנאמנות מתבטאת במיוחד בניהול יעיל של הליכי הגבייה, בחירת האמצעים המתאימים ביותר לנסיבות, ועדכון שוטף של הלקוח לגבי התקדמות התיק והאפשרויות העומדות בפניו.
עורך דין המנהל תיק הוצאה לפועל חייב בדיווח שוטף ללקוחו על התפתחויות בתיק, הסכומים שנגבו, ההוצאות שהוצאו והפעולות שננקטו. חובה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שהליכי הוצאה לפועל עשויים להימשך זמן רב.
הפרקטיקה המקצועית המומלצת כוללת:
פתיחת תיק הוצאה לפועל בצורה נכונה מהווה בסיס חיוני להצלחת הליכי הגבייה בהמשך. עורך דין מקצועי יקפיד על:
הקפדה על שלב הפתיחה חוסכת זמן וכסף בהמשך הדרך ומגבירה את סיכויי ההצלחה בגביית החוב.
ניהול תיק פעיל בהוצאה לפועל דורש מעורך הדין מיומנות, מעקב מתמיד ובחירה מושכלת של הליכי גבייה:
אסטרטגיה מושכלת בניהול התיק מגבירה את הסיכוי לגביית החוב בזמן סביר ובעלות סבירה.
תיק הוצאה לפועל עשוי להסתיים במספר דרכים, וכל אחת מהן דורשת התייחסות מקצועית שונה:
עורך דין מקצועי ימליץ ללקוחו על הדרך המתאימה ביותר לסיום התיק, בהתחשב במכלול הנסיבות ובשיקולי עלות-תועלת.
עורך הדין העוסק בהליכי הוצאה לפועל נדרש לאזן בין מספר שיקולים ואינטרסים מורכבים:
חובת הנאמנות ללקוח וקידום ענייניו – החובה הבסיסית של כל עורך דין, המחייבת פעולה לטובת הלקוח בנאמנות ובמסירות
שמירה על כללי האתיקה המקצועית – הקפדה על יושר, הגינות ושקיפות בכל שלבי הטיפול בתיק
התחשבות במצבו של החייב בהתאם להוראות החוק – הכרה במגבלות שקובע החוק להגנה על חייבים, במיוחד חייבים מוגבלים באמצעים
ניהול יעיל של הליכי הגבייה – בחירת האמצעים היעילים ביותר לגביית החוב, תוך מזעור עלויות ללקוח
מקצועיות ועדכניות – הכרת השינויים התכופים בחקיקה ובפסיקה בתחום ההוצאה לפועל, והתאמת שיטות העבודה בהתאם
עורך דין המצליח לשלב בין כל אלה באופן מיטבי, מעניק ללקוחותיו שירות מקצועי ואיכותי, תוך שמירה על כללי האתיקה המקצועית ודאגה לאינטרס הציבורי הרחב יותר.
לסיכום, תפקידו של עורך הדין בהליכי הוצאה לפועל הוא מורכב ורב-ממדי, הדורש לא רק ידע משפטי מעמיק אלא גם רגישות, שיקול דעת ויכולת לנווט בין אינטרסים מנוגדים. הבנה עמוקה של המערכת, הכרת הפסיקה העדכנית, ויישום של פרקטיקות מקצועיות יעילות – כל אלה חיוניים להצלחתו של עורך דין הוצעה לפועל באר שבע בתחום חשוב זה.
רצ"פ (חיפה) 3311-08- הלפרין איתן נגד בנק איגוד לישראל בעמ
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
1. תחילת ההליך אשר בפניי, בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשם זיתוני ניר), מיום 10.4.08 (להלן: "ההחלטה הראשונה"), שניתנה בתיק הוצאה לפועל מס' 02-11644-81-5, לפיה נדחו טענות מרמה אשר טען החייב, במהלך השנים הרבות בהן מתנהל תיק ההוצל"פ (מאז שנת 1981) וטענות שונות נוספות וכבוד ראש ההוצאה לפועל הורה על שחזור תיק ההוצל"פ, מאז שנפתח ועד שבוער. 2. בקשת רשות ערעור זו (בר"ע 3311/08), נוגעת לפסק דין שניתן ע"י כבוד השופט כהן, בבימ"ש זה,ביום 7.11.07 (להלן: "פסק הדין"), בע"א 4346/07 – ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, ב"טענת פרעתי", אשר הוגש ע"י המבקש. הבקשה תוקנה, כפי שיובהר להלן, בין היתר ע"י כך שהוספה לה בקשת רשות לערער על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 5.5.08 (להלן: "ההחלטה השניה") וכן הוגשה בר"ע נוספת – בר"ע 3426/08. במסגרתה התבקשה רשות לערער על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 26.6.08 (להלן: "ההחלטה השלישית"). 3. החלטתי לדון בבקשות כאילו ניתנה רשות והוגשו ערעורים על פי הרשות שניתנה. הערעור על ההחלטה הראשונה : 2. כבוד השופט כהן קבע בפסה"ד מהם שיעורי הריבית, על פיהם יש לעדכן את תיק ההוצל"פ וכן קבע (בסעיף14(ז) לפסק הדין): "לצורך חישוב יתרת חובו של המערער, יש לנכות מחובו של המערער, על פי החישוב שיעשה לפי ההוראות שלעיל, את כל הסכומים שהמשיב גבה מאת המערער על פי פסק הדין, לפי תאריכי הערך בהם נגבו הסכומים". 3. כבוד ראש ההוצאה לפועל נדרש, בהחלטתו, להבנת הביטוי "הסכומים שהמשיב גבה" (או, כלשונו של כבוד ראש ההוצאה לפועל: "מה שנגבה"), אשר בפסק הדין וקבע שיש לפרש דברים אלה כפשוטם, דהיינו – "מה שהבנק גבה בפועל באמצעות הליכי המימוש וכל הליך גביה אחר ולא מה שהיה עליו לגבות לטענת החייב.
פסק דין |30/12/2008 |מחוזי – חיפה
עש"א (תל-אביב-יפו) 26560-02-12- שמעון בוקובזה ואח נגד מיכאל מנשה ואח
שמות השופטים: עודד מאור
בנסיבות אלה, ומשקבעה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה שהמדובר בשהוי, ומשבחנה הרשמת הנכבדה את משמעותו של השיהוי בנקיטת ההליכים, בדין קבעה כי יש להעמיד את החוב בתיק ההוצאה לפועל ביום הפתיחה. עם זאת אני סבור שלא היה מקום לבטל את שכר טרחת עורך הדין שנקבע בתיק, מאחר ועם פתיחתו זכאי זוכה לשכ"ט עו"ד הרי יש להוסיף גם את שכ"ט עו"ד לו זכאי מנשה. טענתו של מנשה כי המדובר בהרחבת חזית, וכי למעשה בוקובזה לא טען להפחתת ריבית והצמדה אין בה ממש, כאמור הרשמת הנכבדה ציינה כי הטענה נטענה על ידו עוד בבקשה הראשונה שהגיש בתיק ההוצאה לפועל, מה גם שבנסיבות העניין רשאית וזכאית היתה הרשמת הנכבדה לבחון את ההתנהלות של מנשה בניהול התיק, ובדין קבעה את שקבעה. משכך אני דוחה את ערעורו של משה, למעט לעניין שכ"ט עו"ד כפי שנפסק בתיק ההוצאה לפועל ועל בוקובזה לשלם סכום זה. דינו של הערעור שהגיש בוקובזה להדחות, ונדמה לי שלא היה מקום להגישו כלל. רשמת ההוצאה לפועל קבעה בהחלטתה כי הנטל בטענת פרעתי רובץ לפתחו של הטוען לה, וכי בוקובזה לא עמד בו. הרשמת הנכבדה ציינה כי בוקובזה נמנע מהלביא את העד, עו"ד לויט, שיוכל, לשיטתו, לתמוך בגרסה כי מנשה מחל על החוב במהלך השבעה: באשר לעו"ד לויט, החייב השיב לשאלת ב"כ הזוכה באשר לשמיעת עו"ד לויט את השיחה עם הזוכה ש "ברגע שהוא נכח הוא גם שמע", אך לא התקבל כל הסבר מספק מדוע עו"ד לויט לא נקרא לעדות, למעט ההסבר הפתלתל בסיכומי החייב כי החייב לא התיימר לטעון מפורשות כי עו"ד לויט שמע את תוכן הדברים עצמם וכי איש אינו יודע מה שמע בפועל עו"ד לויט.
פסק דין |19/05/2012 |שלום – תל אביב
בגץ 6804/12- לשכת עורכי הדין בישראל נגד ש"ר המשפטים ואח
שמות השופטים: מ נאור,צ זילברטל,נ סולברג
חלק אחר מהטענות הועלה על-ידי העותרת עוד במהלך הליכי החקיקה ואולם המחוקק בחר כאמור לדחותן. כך למשל טענות הנוגעות לפגיעה הפוטנציאלית בפרנסת עורכי הדין עלתה לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת במסגרת ישיבתה ביום 19.6.2012 , ואולם המחוקק הכריע לטובת האינטרס הציבורי שבהתייעלות ההליכים ומתוך מגמה לחסוך בהוצאות כספיות מכיסו של האזרח. לשיטת המדינה, יש ליתן משקל גם לכך שהעותרת דנן נמנעה מלעתור בעבר לבית משפט זה נגד תיקון מס' 29 לחוק, כאשר המסלול המקוצר נכנס לתוקפו. 15. באשר לטענות הנוגעות לייחוד מקצוע עריכת הדין ו'ההרמוניה החקיקתית', מציינת המדינה כי המסלול המקוצר אינו עומד בסתירה להוראות סעיף 20(2) לחוק לשכת עורכי הדין. לדידה, אף אם נניח כי פעולות מסוימות בוצעו עד לתיקון החוק על-ידי הזוכה עצמו או באמצעות בא כוחו, אין כל מניעה לקבוע בחוק כי מעתה, פעולות אלה תבוצענה על-ידי רשות האכיפה והגבייה עצמה. זו אינה מעניקה שירות משפטי חינם או סיוע משפטי לזוכים, ואינה מחליפה את עורכי הדין. תפקידה, לפי עמדת המדינה, מתמצה בהנעת מהלך הגבייה של חובות שנפסקו בבתי המשפט או חיובים אחרים הניתנים לביצוע כפסקי דין. בהקשר זה, מוסיפה המדינה ומציינת כי הפרקטיקה הנוהגת ברוב משרדי עורכי הדין באה לידי ביטוי ממילא בהעסקת עובדי מנהלה (ללא הכשרה משפטית) לצורך טיפול בתיקי הוצאה לפועל. 16. המדינה מציינת כי לטענה העובדתית לפיה רשות האכיפה והגבייה מעניקה לתאגידים המסחריים גישה חופשית למאגרי מידע על חייבים, אין כל ביסוס, ומשכך יש לדחות את הסעד המבוקש בגינה מחמת העדר עילה. רשם ההוצאה לפועל כפוף להוראות סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל המסמיכות אותו לצוות על גורמים שונים למסור מידע הנוגע לכתובתו של החייב, נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו.
פסק דין |24/06/2013 |בית המשפט העליון
ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד
שמות השופטים: אורי הדר
בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.
פסק דין |22/08/2016 |תביעות קטנות – באר שבע
רערצ (תל אביב) 50020-08-20- מיכאל גרובר נגד ערן רובין
שמות השופטים: טל חבקין
נסכם את הדין: סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כברירת מחדל ששכר טרחת עורך דין בגין ניהול הליכי גבייה לביצוע פסק דין כספי בהוצאה לפועל יהיה כקבוע בתעריף המינימלי המומלץ המחושב כאחוז מהחוב שבגינו נפתח התיק. שכר הטרחה נוסף אוטומטית לחוב שבתיק בשתי פעימות: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת עם פתיחת התיק; הפעימה השנייה נוספת עם ביצוע פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה. אמנם יש לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג ממנגנון זה ולפסוק "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו. אך אין לומר כי שיקול דעת זה רחב כשיקול דעת בית המשפט הפוסק שכר טרחה והוצאות משפט מכוח תקנות 511 ו-512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. לא בכדי הפסיקה בסוגיה זו אינה רבה כפי שניתן היה לצפות. אני נוטה לגישתו של בר אופיר, הסובר שהגדלה או הקטנה של שכר טרחה צריכה להיעשות במקרים מיוחדים ולא על דרך השגרה. באילו נסיבות יופעל שיקול הדעת לפסוק "שכר אחר" יש להבחין בין שכר טרחה א' ושכר טרחה ב'. יש מקום לגביית שכר טרחה א' כאשר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הייתה מוצדקת, דהיינו כשהייתה לזוכה סיבה טובה לסבור שאין בכוונת החייב לשלם את החוב במועד תוך שיתוף פעולה, או שאין ביכולתו של החייב לעשות כן. כפועל יוצא, יש מקום להפחית (או לבטל כליל) שכר טרחה א' כשנמצא שפתיחת התיק לא הייתה מוצדקת באופן שעולה כדי חוסר תום לב בניהול הליכי גבייה. כך למשל, כשתיק ההוצאה לפועל נפתח לפני מועד התשלום הקבוע בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל בלא סיבה טובה, ומוכח בדיעבד שהחוב היה משולם (כולו או חלקו) בשיתוף פעולה ובלא צורך בפתיחת התיק.
החלטה |13/12/2020 |שלום – תל אביב
תא"מ (ראשון לציון) 4368-06-20- ניק בנרי נגד ניקול בייזדרנקו
שמות השופטים: נעמה טלמן בולטין
ולא השתכנעתי שבענייננו התובע הבהיר והדגיש את הנטען על ידו. עוד בחקירתו הנגדית, ומשנשאל לעניין הסכמתו כפי שצויינה אף בסעיף 16 לכתב תביעתו, העלה התובע טענה חדשה נוספת ולפיה: "נכון. אני הסכמתי שאקבל את שכ"ט א' ו-ב' מהסכומים שייגבו. יחד ים זאת הנתבעת הפסיקה לממן את תיק ההוצאה לפועל, אנו עשינו במסגרת הוצל"פ עשרות עיקולים ודיווחתי על כך לנתבעת. . וכדי לממש את הכסף אנו זקוקים לבלש. . נכון שהסכמתי לא' ו-ב', הנתבעת הפסיקה לממן כדי לגבות את החוב". 6 טענה זו של התובע ולפיה בעקבות התנהלותה של הנתבעת לא המשיך הטיפול בתיק ההוצאה לפועל, מהווה הרחבת חזית, ובכתב התביעה מטעמו לא הוזכרה ולו ברמז הטענה ולפיה התובע פנה לנתבעת בבקשה שתפנה לעצמה לחוקר על מנת לאתר פרטים או נכסים של החייבים וזו סירבה, וממילא הטענה אינה ברורה שכן התובע הוא שאמון על הטיפול בתיק ונראה כי ממילא כלל ההליכים שבוצעו לא הבינו כל פרי ולא התבצעה גביה בפועל ללא קשר להתנהלותה של הנתבעת. הנתבעת נשאלה לעניין פנייתו של התובע אליה לצורך העסקת חוקר בחקירתה הנגדית והשיבה "המעסיק לא שילם לי, אני צריכה לשלם על בלש בשביל מה שכרתי עורך דין" באשר לשאלה האם אכן הוסכם ששכר הטרחה ייגבה רק מהסכומים שיגבו מהחייב, הרי לעניין זה מקבל את אני גרסת הנתבעת שאכן כך הוסכם. אין מחלוקת שלעניין תיק ההוצל"פ לא נערך הסכם שכר טרחה כאשר הלכה היא, כאמור, שעל עורך הדין האחריות לעריכת הסכם כזה. משלא נערך הסכם כזה, אני מקבל את טענות הנתבעת ששכר הטרחה היה אמור להיות משולם מהסכומים שיגבו בתיק ההוצל"פ. אשר על כן, משלא הוכח כי הצדדים אכן סיכמו כי התובע יהא זכאי לשכר טרחה אף אם לא ייגבה כל סכום בתיק ההוצל"פ, הרי שבהיעדר גבייה של החוב או חלק ממנו בהוצאה לפועל, לא התגבשה זכותו של הנתבע לתשלום שכר הטרחה.
פסק דין |24/07/2021 |שלום – ראשון לציון
בג"צ 5538/22- מיכאל שרון נגד ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
שמות השופטים: י עמית,ע גרוסקופף,י כשר
זאת, על מנת לקבל פרטי רישום של חייבים לשם קידום ביצוע פסקי דין וגביית חיובים כספיים שהוטלו על ידי בתי המשפט (הכוללים גם את הוצאות שכר טרחת עורך הדין), במסגרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל. 4. לטענת העותר, על עורך דין המייצג זוכה בהליך הוצאה לפועל, מוטלת חובה בחיקוק, כאמור בסעיף 29א לחוק, לאמת את פרטי הזיהוי של הצדדים להליך כתנאי לפתיחה בהליך. זאת, לאור סעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), אשר מורה לזוכה לכלול בבקשת ביצוע אותה הוא מגיש בלשכת ההוצאה לפועל את פרטי זיהוי החייב; וכן לאור תקנה 10(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל), אשר מורה כי: "היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין". בשולי הדברים, טוען העותר כי אף בחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, ובתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), קיימת דרישה דומה לאימות פרטי זיהוי של אדם אשר נגדו מבקשים לפתוח בהליך משפטי כלשהו. 5. לטענת העותר, בעבר נהג משרד הפנים לתת לעורכי דין גישה ישירה למאגר מרשם האוכלוסין לצורך "בדיקת" פרטים מזהים של חייבים בביצוע חיובים כספיים שנפסקו בפסקי דין, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו ובכפוף לתשלום. לטענת העותר, פרקטיקה זו הופסקה בעקבות פסק הדין שניתן בבג"ץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים ( 10.5.2004 ) (להלן: עניין האגודה לזכויות האזרח). באותו העניין נקבע כי הגישה הישירה שהייתה קיימת באותה העת למאגר המידע על פי החוק, לגופים מסוימים, היוותה פגיעה בלתי חוקתית בזכות לפרטיות.
פסק דין |05/03/2023 |בית המשפט העליון
בדמ (חיפה) 88/03- לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה נגד ' פלוני
שמות השופטים: נחמן בר טוב,מוניר עבאס חבד,אהוד שמיר חבד
יש לקוראו ביחד עם יתר הוראות החוק התקנות והכללים. בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע: "54 החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". בדומה, קובע כלל 2 לכללים הנ"ל: "2. חובת עורך הדין עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות ללא מורא תוך שמירה על היגנות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". ייצוג הלקוח בנאמנות, מסירות וללא מורא, מחייבים את עורך הדין לשמוע מפי לקוחו את כל העובדות הנוגעות לענין לרבות עובדות לא קבילות וראיות שלא ניתן להציגן בבימ"ש ולכלכל את המשך יעוצו וצעדיו בהתאם לנתונים אלה. עוה"ד חייב לעשות-ככל יכולתו וכישוריו-כדי להשיג את המיטב והמירב עבור לקוחו. כדי שעוה"ד יוכל לנהוג בהגינות כלפי שולחו ולא להתרשל לא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו המושגית ולא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו הקונקרטית, עליו להביט לא רק ישר וקדימה אלא גם לצדדים, תוך בחינת מכלול הנתונים. 6). אחת מדרכי הגביה הלגיטימיות, כאשר החוב חלוט, הינה משלוח התראת פשיטת רגל, בין אם הדבר בא לאחר פס"ד ובין אם הוא בא לאחר פתיחת תיק בהוצל"פ כאשר החייב עומד בסירובו. אכן, דרך גביה זו, משלוח התראת פש"ר, הינה דרסטית מאוד והיא עלולה לגרום לחייב לנזק, ואולי אף כזה שלא ניתן לתיקון-במיוחד עם פרסום הדבר ברבים וכשמדובר באיש עסקים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהרקע הסביבתי ומן האקלים החברתי המאפיין מקרה זה שלפנינו. הגם שבענייננו מדובר בחילול שיקים שנמסרו ע"י המתלונן כתמורה לזכות שימוש בבריכת השחיה העירונית, היינו תשלום רשות לעיריה להבדיל מתשלומי חובה שאותם חייבת אמו של המתלונן לעיריה, אין להתעלם מכך, הכל כמובן מבלי לזקוף את חובותיה של אמו לעיריה-על שכם בנה-גם אם הוא אמור להיות מודע להם בהיותו מתגורר עימה תחת קורת גג אחת, מה גם שבדיעבד התברר מהמכתב נ/2 כי המתלונן שלם לעיריה סך-.4,500 ש"ח בגין חובותיה של אמו לעיריה.
הכרעת דין |13/09/2006 |
תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 512046-04-23- יצחק יעקבי נגד
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
" בעניין שכר טרחה קובעת תקנה 127 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979: "שכר טרחת עורך דין לשכר טרחת עורך דין שישלם חייב, כאמור בסעיף 10 לחוק, יווספו הפרשי הצמדה וריבית מן המועדים המפורטים להלן, לפי הענין, עד יום התשלום: (1) בעד הגשת בקשה לביצוע פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב מיום שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה; (2) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל – מתום המועד הנקוב באזהרה לתשלום החוב; (3) נקבע שכר הטרחה בידי רשם ההוצאה לפועל – מיום שנקבע. פרט 9(א) לתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 קובע תעריף מינימלי מומלץ של שכר הטרחה שישולם בהוצאה לפועל בגין ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות, וזו לשונו: "9. הוצאה לפועל: א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות (1) בעד הגשה לביצוע . . . . (2) (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לענין זה, "חוב פסוק" החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהיתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1) (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה". בסוגיית שכר טרחת עורך הדין, נכתב לא מעט. בפסק דינו של בית נשפט השלום בתל אביב רערצ (ת"א) 50020-08-20 מיכאל גרובר נ' ערן רובין, מיום 14.12.20 , נכתב, באשר להוראות אלו: " הוראה זו (פרט 9 לכללי לשכת עורכי הדין – ד.
החלטה |12/06/2023 |רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון
תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 509894-08-21- משה לבייב נגד xxx
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
) משמיעה ששכר טרחת עורך דין בגין ביצוע פסקי דין כספיים ומשכונות מצטרף באופן אוטומטי לחוב שבתיק ההוצאה לפועל בשתי פעימות המחושבות שתיהן כאחוז מגובה החוב: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת במועד פתיחת התיק; הפעימה השנייה (שכר טרחה ב') נוספת במקרה שהחוב כולו לא נפרע ומבוצעת פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה. . . . סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע אם כן ברירת מחדל שלפיה שכר הטרחה שייפסק לזוכה בעד "הגשה לביצוע" יהיה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) , אך מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג ממנה ולקבוע "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו (בר"ע (מחוזי ת"א) 2011/03 לביא נ' בית כנסת מגן אברהם ( 30.5.2005 )). הסעיף מוסיף וקובע כי בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, שלא כברירת מחדל. סעיף 10(ב) לחוק קובע שבמקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א) קרי: לפי בקשה שהוגשה לו או במקרים שבהם עליו לקבוע את שכר הטרחה בהיעדר ברירת מחדל רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. פשיטה: הסעיף מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לקבוע שכר טרחה. קודם שיפעיל שיקול דעת זה, בין להגדלת שכר הטרחה בין להפחתתו, על הרשם ליתן לצדדים זכות טיעון (ע"א 113/71 א' שטאובר בע"מ נ' מוחה, פ"ד כו(1) 416 (1971)). סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל תוקן בשנת 1985 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1985, ס"ח 62).
החלטה |26/10/2022 |רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון
ת"ק (תל אביב) 51037-12-19- אלי חיים, נגד דור אברהמי ( עורך דין ),
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
בענייננו כאמור השירותים המשפטיים שנתן עורך הדין כללו בפועל: פתיחת תיק הוצל"פ בבקשה לביצוע שטרות (לביצוע 12 שיקים), פתיחת מספר בקשות במסגרת תיק ההוצל"פ לעיקולים, הגשת תביעת חוב לנאמן בפש"ר (לה צורפה התביעה להוצל"פ בתוספת 19 שיקים נוספים), והוצאת שני מכתבי דיווח ללקוח. לא היה ייצוג בדיונים. היו מספר פגישות עם הלקוח והיתה החלפת תכתובות בוואצאפ, לרבות מענה לשאלות ששאל הלקוח בכל התקופה. גם לא היתה בענייננו הפסקה של הייצוג בטרם הושגה התוצאה. 93. מורכבות קביעת השכר הראוי בענייננו נעוצה בעובדה שהוסכם בין הצדדים על שכר מותלה בהסכמים שיש בהם חסר, כאמור; ועורך הדין השלים את פועלו שהסתיים בתוצאה של קבלת דיווידנד. אני מוצא כי לו היו הצדדים דנים בענייננו "בזמן אמת" בחלוקת הסיכונים ביניהם (בענין הקצאות תוצרי הגבייה ביניהם) לא היו מסכימים על הקצוות; כך – הלקוח לא היה מסכים לקחת סיכון שבגבייה של 32 בתוספת מע"מ מהחוב הוא עדיין איננו זוכה בקבלת כל תמורה; כך – עורך הדין לא היה מסכים שטרחתו תהיה משולמת רק "מהקצפת", רק מהכספים שנגבים לאחר גביית כשני שליש מהחוב. ספק גם בעיני שעורך הדין היה מסכים שב-20,000/30,000 הראשונים הוא זכאי לשכר טרחה המתמצא ב-15 בלבד מהסכום שנגבה. 23 94. על כן, בקובעי מה ראוי שיקבע כשכר לעורך הדין בגין פועלו בנסיבות ענייננו, עלי לבחון גם מהי השלמת החסר החוזי – שתשקף את אומד דעת הצדדים המשוחזר, לו היו מנהלים מו"מ "בזמן אמת" לגבי התפלגות תוצרי הגבייה בסכומים הנמוכים. אני מעריך כי הצדדים היו מגיעים להתפלגות מוסכמת לפי שיעורי הגבייה בפועל, וכי בטווחים של בין 10,000 ל-20,000 , היו הצדדים מגיעים להסכמה על התפלגות של 45/55; היינו 55 – היו הולכים לתשלום שכר טרחתו של עורך הדין, בהתחשב בכך שנתח הסכום המיוחס לעורך הדין – כולל את המע"מ, שלפי הדין על הלקוח להוסיף לשכר הטרחה.
פסק דין |28/09/2020 |תביעות קטנות – תל אביב
ת"א (פתח-תקוה) 3012/05- מיכאל שרון נגד סופרבטון אלטירה בע"מ ואח
שמות השופטים: שירי רפאלי
1. לפני תביעת התובע כנגד הנתבעים לתשלום חוב בגין שכר טרחת עורך-דין. רקע עובדתי 2. אין חולק כי הנתבעת ייפתה כוחו של התובע לנקוט בשמה הליכים לגבייתו של שטר חוב שנמסר לה על ידי חברה פלונית, בערבותו של אחד ממנהליה (להלן – "החייבים"). השטר היה על סך של 206,107 . 3. לעניין זה נחתם בין התובע לנתבעת ביום 12.2.02 הסכם שכר טרחה (צורף לכתב התביעה). אין חולק כי להתחייבויות הנתבעת על פי הסכם שכר הטרחה ערב הנתבע. בין הצדדים הוסכם כי ככל ששכר טרחת עורכי הדין לא ישולם מראש, הוא יגבה מתוך הכספים הראשונים שיגיעו לידי עורכי הדין במסגרת הליכי הגביה ויעמוד על שיעור של 20 מע"מ מסכום החוב או מכל סכום אחר שישולם לנתבעת במסגרת ההליכים (סעיף 6 להסכם), זאת בנוסף לשכר טרחת עורך הדין שיפסק בבית המשפט ובהליכי הוצל"פ (סעיף 7 להסכם). 4. בסעיף 9 להסכם נקבע כי: "הגיעו הליכי הגביה למבוי סתום לפי שיקול דעתם הבלעדי של עורכי הדין ולאחר שנעשה מאמץ ראוי לגביית החוב ללא הצלחה, ישלם הלקוח את שכר הטרחה שנפסק בבית המשפט או בהוצלפ בגין הגשת התביעה ו/או בגין הגשת פסק הדין או השיקים לביצוע (שכ"ט א") כאשר כל סכום ששילם הלקוח על חשבון שכר טרחה לפני כן אם שילם יובא בחשבון ויופחת מהשכר האמור". 5. כבר למחרת חתימת הסכם שכר הטרחה, ביום 13.2.02 , נפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע השטר כנגד החייבים. בעת פתיחת התיק נפסק לטובת הנתבעת שכ"ט א' בסך 15,241 . ממועד זה ואילך ננקטו בתיק הליכי גביה שונים כעולה מהמסמכים שצורפו לתצהיר התובע. חקירה כלכלית שבוצעה אודות החייבים העלתה כי החברה החייבת אינה פעילה ועל כן התרכזו הליכי הגביה בחייב היחיד.
פסק דין |17/03/2007 |שלום – פתח תקווה
הוצל"פ (ירושלים) 508993-06-16- מזכיר נגד ' רון חמד
שמות השופטים: איל רוזין
סוגיית שכר טרחת עורכי הדין בהוצאה לפועל קבועה בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 אשר קובע כך: "(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. " 8. סעיף 10 כאמור, מפנה לכללי התעריף המינימלי אשר פורסמו בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) התש"ס – 2000 (להלן: "התעריף המינימלי"). 9. בעניין ההוצאה לפועל קובע סעיף 9(ב)(2) אליו הפנה ב"כ הזוכה, כדלקמן: "(2) (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לענין זה, "חוב פסוק" – החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהיתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)" (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה. 10. כללים אלו מיושמים בכל תיקי ההוצאה לפועל, אולם בשינויים לפי טיב העניין המדובר.
החלטה |18/07/2024 |רשם ההוצאה לפועל – ירושלים
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 508879-06-23- בנק הפועלים בע"מ נגד עומרי זייד
שמות השופטים: עינת להבי אשר
עתה, יושם אל לב, כי לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת המאפשר לקבוע שכר טרחה אחר מן הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), שהרי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: " (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה". כך, ואף אם אין הזוכה זכאי לפסיקה מיידית של שכר טרחה "מחצית ב'", באשר לא נקט הליכי הוצאה לפועל בתיק, רשאי הזוכה לבקש פסיקת שכר טרחת עו"ד לזכותו, ולנמק בקשתו בהתאם. השאלה הנשאלת היא כעת, אם מתקיימות בענייננו נסיבות המצדיקות לפסוק שכר טרחת עו"ד נוסף, מעבר לסכום שנפסק עם פתיחתו של תיק זה, ובשיעור שכר טרחה מחצית ב'.
החלטה |02/04/2024 |רשם ההוצאה לפועל – תל אביב
תא"מ (תל אביב) 2917-01-17- עזבון המנוח יצחק כהן אדיב זל נגד עורך דין יוסי שקד
שמות השופטים: שרון הינדה
שהרי לו היה מדובר בכספים השייכים לעורכי הדין של הצדדים, לא ניתן היה לקזזם אל מול החוב בתיק ההוצאה לפועל. יותר מכך, בס"ק 10(ג) קבע כי דינו של שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל כדין הוצאות. סעיף 75 לחוק ההוצאה לפועל מסדיר את אופן זקיפת תשלומים בתיק ההוצאה לפועל ולפיו התשלום נזקף ראשית על חשבון ההוצאות ורק אחר כך על חשבון הקרן. בכך למעשה קבע המחוקק את "מחיר" ניהול תיק ההוצאה לפועל שיהיה על החייב לשלם לולא ישלם את חובו לזוכה, תוך שהוא רואה בשכר טרחת עורך דין כחלק מהחוב בתיק ההוצאה לפועל ולא כחוב נפרד שמיועד לעורך דין. שנית לא מצאתי בטיעוניו של הנתבע כל הצדקה לגזור גזירה שונה בין פסיקת שכר טרחת עורך דין בהליך בבית המשפט לפסיקת שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל. פסיקת שכר טרחת עורך דין בהליך בבית המשפט הינה במישור היחסים שבין בעלי הדין ואין בה כדי להגביל את חופש ההתקשרות של בעל הדין עם עורך דינו או להשליך על גובה שכר הטרחה שבעל הדין ישלם לעורך דינו, אלא אם כן יקבעו כך ביניהם בהסכם שכר הטרחה. הרציונל העומד בבסיס גישה זו הוא למנוע מצב בו בעל הדין יסכים עם עורך דינו על תשלום שכר טרחה גבוה מתוך הנחה שהצד שכנגד ישלמו ובציפייה שבית המשפט ייתן לכך תוקף בפסיקת שכר הטרחה בהליך. אותו הגיון המנחה את בית המשפט חל גם לגבי שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל. קביעה אחרת יש בה למעשה כדי לפגוע בחופש ההתקשרות בין עורך דין ללקוח לגבי גובה שכר הטרחה שישלם הלקוח לעורך דינו בהליך ההוצאה לפועל. לפיכך לא השתכנעתי מעמדת הנתבע לפיה שכר הטרחה הפסוק בתיק ההוצאה לפועל מלמד על ההסכמה עם הלקוח מקום שאין הסכם שכר טרחה כתוב ובוודאי שאין הוא מייתר הוכחת הסכם שכר טרחה מפורש עם הלקוח, המנוח במקרה זה.
פסק דין |23/08/2017 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 1519/98- יורם וינוגרד, עורך דין נגד ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) בתא-יפו
שמות השופטים: יצחק ענבר
הסכם העסקתו של התובע (ת/1) לא כולל התייחסות מפורשת לייצוג הועד בהוצאה לפועל. בנסיבות אלה חל האמור בסעיף 4(ה) להסכם, כי שכר הטרחה יחושב "לפי העקרונות הנקבעים בתעריף המינימאלי". והנה הן על פי פשוטו של מקרא והן על פי הגיונם של דברים ותכליתם נראה, כי על ייצוגו של חייב בהוצאה לפועל לא חל אלא סעיף 1 לתוספת. פשוטו של מקרא, כיצד שכר הטרחה המפורט בסעיף 9 הנו "בעד הגשת בקשה לביצוע" (סעיף 9 (1) א'), וכן "בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל" (סעיף 9(2)). פשיטא הוא, כי מי שמגיש בקשה לביצוע ומי שמנהל את תיק ההוצאה לפועל אינו אלא הזוכה. הגיונם של דברים ותכליתם, כיצד שיעורי שכר הטרחה שנקבעו בפריט 9 גבוהים ביותר. בניגוד לתביעות כספיות לא נקבעה "תקרה" וגם כאשר סכום בקשת הביצוע גבוה יחושב שכר טרחה מלא של 3. בנוסף לשכר טרחה בעד עצם פתיחת הבקשה זכאי הזוכה לשכר טרחה בעד ניהול התיק, הנגזר מהחוב המשוערך בצירוף שכר הטרחה שנפסק בשלב הגשת הבקשה לביצוע. תכלית קביעתם של שיעורי שכר טרחה כה גבוהים הייתה לתמרץ את החייב לפרוע את חובו ככל המוקדם באופן שייתר את הצורך לנקוט נגדו בהליכי ביצוע. לעומת זאת, שיעורי שכר טרחה אלו אינם רלבנטיים כלל לדידו של עורך דינו של החייב. בין תכלית קביעתם לבין שכר הטרחה המגיע לבא כוח החייב אין ולא כלום והחלתם במישור היחסים שבין החייב לעורך דינו תהווה עירוב מין בשאינו מינו. טול, למשל, חייב שלאחר שננקטו נגדו הליכי ביצוע שכר לעצמו עורך דין כדי להגיש בשמו בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי". בין החייב לעורך הדין מוסכם, כי לעורך הדין ישולם שכר טרחה בהתאם לכללי התעריף המינימלי.
פסק דין |13/06/2004 |מחוזי – ירושלים
ע"א (תל אביב) 4364-05-14- ש.כ. מאגרי אנוש בע"מ נגד דוד בן דוד
שמות השופטים: רות לבהר שרון
עוה"ד יהא זכאי למלוא שכר טרחתו הנ"ל מכל סכום התביעה, גם במקרה של פשרה, לפיה יקבל ו/או יהיה זכאי לקבל הלקוח סכום נמוך יותר ו/או לאחר הכנת התביעה ועובר להגשתה ו/או במקרה ויבחר הלקוח להעביר הטיפול בתיק לעו"ד אחר". 10. עיון בהסכם מדבר בעד עצמו, הוא ברור ומפורט. בהסכם מצויין במפורש, ששכר הטרחה ייגזר מהסכום הכולל שייפסק, כאשר מוגדר במפורש כי "הסכום" כולל שכ"ט והוצאות שנפסקו בתיק. ההסכם קובע את מועדי התשלום, כאשר מחצית תשולם כמקדמה שאכן שולמה, והמחצית השנייה – עם הגביה. לא נאמר שהמחצית השנייה תשולם מתוך הסכומים שייגבו. כך, גם לא נאמר שאם מסיבה כזו או אחרת לא תצליח החברה לגבות את אשר נפסק לזכותה – תהיה פטורה מתשלום המחצית השנייה של שכה"ט המלא שנגזר מסכום פסק הדין. 8 זאת ועוד, לגבי הוצאה לפועל נקבע במפורש, כי עוה"ד יהיה זכאי למלוא שכר הטרחה בהוצל"פ. מכאן, שגם אם בחרה החברה, מטעמים שלה, לפתוח את התיק בעצמה – עדיין ההסכם קובע ששכר הטרחה שייך לעורך הדין "גם אם בחר הלקוח להעביר הטיפול לעו"ד אחר" (הסיפא לסעיף 5). בעניין זה, ראוי להידרש לסעיף 5 להסכם שקובע שגם במצב כאשר הגיעו הצדדים לסכסוך (קרי – החברה ומיצר) להסדר פשרה לתשלום סכום נמוך מסכום פסה"ד – זכאי עוה"ד למלוא שכרו מהסכום הכולל שנפסק. לאור האמור, בצדק קבע בית משפט קמא שעו"ד בן דוד זכאי לשכ"ט על הסכום הכולל שנפסק בפסק הדין, ולא על פי הסכום המופיע בהסכם הפשרה. לפיכך, דין הערעור שהגישה החברה להידחות. 11. מנגד, אני סבורה שלאור המצוין בהסכם שכה"ט במפורש, זכאי עו"ד בן דוד לשכה"ט גם בגין תיק ההוצל"פ, ובעניין זה יש מקום לקבל את הערעור שהגיש.
פסק דין |30/06/2015 |מחוזי – תל אביב
רעצ (תל אביב) 10081-02-15- רינה משל גרוניס נגד עודד קריב
שמות השופטים: רחל ערקובי
9 כעת ניצבות בפנינו מספר שאלות: האם זכותו של הזוכה שהוא עו"ד לקבל שכר טרחת עו"ד בהליכי הוצל"פ כיצד נקבע גובה שכר הטרחה של עו"ד בהליכי הוצאה לפועל, ובהתאם האם בענייננו יש מקום לשנות מגובה שכר הטרחה אשר נקבע למשיב המסגרת הנורמטיבית; ס' 10 לחוק ההוצאה, תשכ"ז-1967, (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מסמיך את ראש ההוצל"פ לקבוע את שכרו של עורך הדין בתיק ההוצאה לפועל, וזה לשונו: "(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. " התעריף המינימלי של שכר טרחת עו"ד בתיקי הוצאה לפועל קבוע בס' 9 בתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס- 2000, (להלן: "התעריף המינימאלי"), שם נקבע כי שכר טרחה בתיקי הוצאה לפעול שעניינם בביצוע פסק דין משולם לעורכי הדין בשתי פעימות, האחת בעת ההגשה לביצוע והשנייה בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לאחר תקופת האזהרה-במהלכה לא שולם החוב.
פסק דין |10/02/2016 |שלום – תל אביב
רת"ק (חיפה) 54938-06-15- עורך דין מרדכי כהן ניסן, נגד מריה לגושני,
שמות השופטים: בטינה טאובר
חובה זו, המוטלת על עורך דין, נלמדת אף מסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, הקובע, כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט", וכן מכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, אשר די בהקשר זה להפנות לתקנה 2, הדנה בחובות עורך הדין, לפיה "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 25. חובת הבדיקה טרם נקיטתם של הליכי גבייה חלה בנסיבות רגילות, ולא כל שכן חייבת לעמוד לנגד עיניו של עורך דין, מקום שהועברו לטיפולו של עורך דין תיקי גבייה רבים מצדו של לקוח אחד, לגביהם העלו "חייבים" רבים טענות בדבר היעדר קיומו של חוב או היעדר כל התקשרות עם הלקוח. יתר על כן, חובתו של עורך דין, העוסק בהליכי גבייה, לברר את עצם קיומו של החוב, מתגברת, מקום שהצד השלישי כופר בעצם קיום החוב ומבקש לקבל לעיונו אסמכתאות בדבר עצם ההתקשרות וקבלת השירות. בנסיבות מעין אלה ודאי שאין עורך הדין רשאי לעצום את עיניו ולשתף פעולה עם גביית חובות, שלא היו ולא נבראו, ואין, על כן, כל מניעה להטיל על עורך דין, אשר נמנע מלבצע בדיקה בסיסית בדבר עצם קיומו של חוב טרם נקיטה בהליכים ובמהלכם, חבות בנזיקין, הכוללת חובת שיפוי של הצד השלישי בגין תשלומים שביצע בלא הצדקה בדין, כמו גם פיצוי בגין נזקים שנגרמו לצד השלישי, בגין הליכי הגבייה שנוהלו על ידי עורך הדין ללא בסיס חוקי. 26. בנסיבות ענייננו, קבע בית משפט קמא כממצא עובדתי, כי המבקש ועובדי משרדו היו מודעים לבעייתיות הקיימת בדרישות החוב של החברה.
פסק דין |02/08/2015 |מחוזי – חיפה
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 518604-04-22- כלל חברה לביטוח בע"מ נגד
שמות השופטים: הדס קפלן
ברע"א 305/80 שילה נ' רצקובסקי פ"ד לה (1981 461, 449 (3) נקבע כי חובת תום הלב חלה גם ב"שדה הדיוני" וכי על בעל דין מוטלת חובה לפעול ולהפעיל את כוחותיו המשפטיים והדיוניים בדרך מקובלת ובתום לב וכי המבחן הראוי לבחינת התנהלות בעל דין בהקשר זה הוא מקרה בו בעל דין לוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה תוך בחינת ובדיקת התנהגות הגונה וסבירה. ר' לעניין זה את ע"א 3496/15 הורמוז בבלפור נ' גבעת מרום בע"מ ואח', פורסם בנבו ( 17.01.2017 ). 18. סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 עוסק בשכר טרחת עורך דין וקובע בסעיף 10(א) כי: "זוכה המיוצג על ידי עורך דין בתיק ההוצאה לפועל זכאי לשכר טרחת עורך דין כאמור בתעריף המנימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו. . ". בענייננו וכאמור, טוענת החייבת כי אינה צריכה לשאת בתשלום רכיב החוב מסוג שכר טרחת עו"ד ב', סכום אשר נוסף לחוב בתיק באופן אוטומטי ובהתאם להוראות הדין בשל נקיטת הליכים על ידי הזוכה. זאת, בשל הסמיכות בין המועד בו נדחה הערעור, לבין המועד בו נקט הזוכה בהליכים לגביית החוב – פער של יום, והטענה כי נקיטת ההליכים מיד לאחר דחיית הערעור נגועה בחוסר תום לב. אי עיכוב ההליכים בתיק 19. כאמור, ההליכים בתיק לא עוכבו אולם בפועל לא נקט הזוכה בכל הליך בתקופה בה עוכבו ההליכים בהתאם להחלטת בית המשפט העליון. בהיות ההליכים מעוכבים בפועל או לא, אין השפעה לעניין התיק וניהולו אלא שהעיכוב מונע מהזוכה לנקוט בהליכים עד אשר אלה מחודשים על ידי הגורם המנהלי בלשכת ההוצאה לפועל או בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל.
החלטה |16/11/2023 |רשם ההוצאה לפועל – תל אביב
ת"ק (עכו) 13346-05-22- נעים בדר נגד אביבה וקנין
שמות השופטים: לינא בולוס עואד
בפניי תביעה כספית על סך של 6,755 לתשלום שכר טרחת עורך דין, בגין ייצוג משפטי שנתן התובע לנתבעת בתיק הוצאה לפועל. תמצית טענות הצדדים: 1. על פי כתב התביעה, ביום 31/10/12 פנתה הנתבעת למשרדו של התובע וביקשה שייצג אותה בגביית שיקים חוזרים של חייב, לרבות פתיחת תיק הוצאה לפועל, ייצוג בתיק הוצאה לפועל ונקיטת הליכים במסגרתו. התובע טען כי ביום 19/11/12 ועל פי דרישת הנתבעת, פתח תיק הוצאה לפועל לצורך גביית החוב. לטענתו, לאחר מסירת אזהרה בתיק ההוצאה לפועל ובמרוצת השנים, נקט הליכי הוצאה לפועל לשם גביית החוב, לרבות מעקב יומי, כאשר במסגרת תיק ההוצאה לפועל נקבע שכר טרחה א' בסך של 1,853 ושכר טרחה ב' בסך 1,485 ובתוספת ריבית והצמדה/ריבית פיגורים הוצאה לפועל עד ליום הגשת התביעה בסך של 3,417 ובסה"כ שכר טרחת עורך דין בסך של 6,755 , ומכאן סכום התביעה. 2 התובע הוסיף וטען, כי ביום 14/2/22 פנה ב"כ החייב בתיק ההוצאה לפועל לתובע וביקש לשלם סך של 4,600 לשם סגירת תיק ההוצאה לפועל, אך הצעתו לא התקבלה. בהמשך החייב שיפר את הצעתו לסך של 8,000 , התובע פנה לנתבעת והודיע לה על הצעת החייב אך הנתבעת לא קיבלה את ההצעה וזאת נוכח הפער בין הסכום המוצע והחוב בתיק ההוצאה לפועל אשר עמד על סך של 27,862 . לטענת התובע, ביום 21/3/22 התברר כי הנתבעת ביטלה את ייצוגו בתיק ההוצאה לפועל ללא כל הודעה מוקדמת וללא תשלום שכר טרחה כלשהו. נטען, כי ככל הנראה, לאחר שהחייב הציע סילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל, בחרה הנתבעת לעשות זאת בעצמה לאחר ביטול ייצוג התובע בתיק, והכל לשם התחמקותה מתשלום שכר טרחת עורך דין.
פסק דין |26/10/2022 |תביעות קטנות – עכו
בר"ע (תל אביב) 2011-03- לביא דליה נגד 1. בית כנסת מגן אברהם
שמות השופטים: יהודית שטופמן
המסגרת הדיונית: בערעור שלפני נדונה, כאמור, הסוגיה האם זכאית המערערת לשכ"ט עו"ד, בגין ביצוע פס"ד לסילוק יד, בתיק ההוצל"פ. סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, שכותרתו שכר עורך דין קובע כי: "(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. סעיפים 9א(ג) ו- 9ג לתוספת שבכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס 2000 (להלן: כללי הלשכה) עניינם בביצוע פסקי דין בהוצאה לפועל , וקובעים כי: "9. הוצאה לפועל: א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות. (1) בעד הגשה לביצוע – (א). . . (ב) . . . (ג) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 397,380 ש"ח. 3 מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ-15,870 ש"ח. ב. . . . ג. הוצאה לפועל של פסקי דין להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד לגבי נכס דלא ניידי. מחצית שכר הטרחה כמפורט בסעיף זה, אך לא פחות מ-460 ש"ח. (סכום החוב הכולל לעניין חישוב שכר הטרחה, יהא שוויים של המקרקעין כשהם פנויים)".
פסק דין |29/05/2005 |מחוזי – תל אביב
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10. שכר עורך-דין
10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. (ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך
10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002
סעיף: 2. שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתה
2. שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ-2,206 שקלים חדשים ולא יעלה על 14,711 שקלים חדשים.
פקודת העיריות [נוסח חדש]
סעיף: 330ו. שכר טרחת עורך דין במסלול גבייה אזרחי
330ו. (א) על אף האמור בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, לעניין גביית תשלומים כאמור בסעיף 330ה שסכומם אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין המייצג את העירייה במסלול גבייה אזרחי, בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג העירייה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין, בשל מורכבותו. (ב) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "החוב שבפיגור" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק; "כונס נכסים" – כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה; "מלוא חוב ההלוואה" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, או חלק ממנו שהסכימו הזוכה והחייב כי סילוקו ייחשב לסילוק מלוא חוב ההלוואה, והכל למעט שכר טרחה; "משכנתה" – כמשמעותה בסעיף 81ב1(א) רישה לחוק; "עורך דין" – עורך דין המייצג זוכה בהליכים לפי סעיף 81ב1 לחוק.
תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002
סעיף: 6. עריכת הסדר
6. נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר הטרחה על פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר
81א2. הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), תשל"א-1970
סעיף: 13א. הטלת הוצאות
13א. בית המשפט רשאי בתום הדיון בכל הליך לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין או בהוצאות משפט לטובת בעל הדין אחר, בשים לב, בין השאר, לשימוש לרעה בהליכי משפט על ידי מי מבעלי הדין.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 88. ביצוע ותקנות
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין
20ח. (א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר. (ב)10 על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 512. קביעת סכום ההוצאות
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 ((להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות שבשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי–דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 512. קביעת סכום ההוצאות
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 ((להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות שבשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי–דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 9. שכר טרחה רק בכסף
9. (א) לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. (ב) אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה – "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד; "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן .
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות
1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.
כל הזכויות שמורות ©
