בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא חלק ממערכת בתי המשפט הייעודית שהוקמה בישראל לטיפול בסכסוכים משפחתיים. הערכאה השיפוטית המיוחדת הזו, הפועלת במחוז תל אביב, מחזיקה בסמכות ייחודית לדון במגוון רחב של עניינים משפחתיים. מאמר זה יסקור בהרחבה את סמכויותיו, ייחודיותו ואת אופן ההתנהלות בבית משפט חשוב זה.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. חקיקה מהפכנית זו נועדה לרכז את הטיפול בכלל ענייני המשפחה תחת קורת גג אחת, במטרה ליצור מערכת מקצועית ומתמחה בתחום המורכב של דיני המשפחה בישראל.
לפני חקיקת החוק, ענייני משפחה היו מפוזרים בין ערכאות שונות – בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין הדתיים – מצב שיצר סרבול, חוסר עקביות ופגיעה באיכות הטיפול המשפטי. ההחלטה לרכז את הטיפול בכלל ענייני המשפחה תחת בית משפט ייעודי אחד היוותה פריצת דרך משמעותית במערכת המשפט הישראלית.
כפי שהודגש בפסיקה עדכנית (בשא 8651/23 חיים איכר נ' הנהלת בתי המשפט יהורם שקד): "כעולה מהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ג' נויטל, מיום 6.12.2023, שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב הוא בעל דין בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23 (להלן: ההליך). עניינו של ההליך בתביעה כספית שהוגשה בעקבות הליכים משפטיים שנוגעים לתובע."
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נרחבת וכוללת מגוון של נושאים הקשורים למשפחה:
שאלת הפרשנות המרחיבה של סמכות בית המשפט נדונה בפסיקה, כפי שמציין פסק הדין בתא (כפר סבא) 72333-11-21 פלונית נ' פלוני:
"בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה."
הגישה המרחיבה של הסמכות העניינית של בתי המשפט לענייני משפחה מבטאת את הרצון לרכז את כלל הסכסוכים המשפחתיים תחת קורת גג אחת, למען יעילות ועקביות בטיפול.
אחד העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר בפעולת בית המשפט לענייני משפחה הוא עיקרון "שופט אחד למשפחה אחת". עיקרון זה קובע כי כל ענייני המשפחה ירוכזו בפני שופט אחד, ללא קשר לסוג ההליך או למועד הגשתו.
כפי שנקבע בפסיקה עדכנית (אפ (פתח תקווה) 40427-02-22 פלוני נ' אלמוני):
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת."
יתרונות עיקרון זה רבים:
במחוז תל אביב, יישום העיקרון מחייב מערכת ניהול תיקים יעילה במיוחד, בשל העומס הרב והמורכבות של התיקים המטופלים.
אחד המאפיינים הבולטים של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא הגמישות הדיונית. בניגוד לבתי משפט אחרים, בית המשפט לענייני משפחה אינו מוגבל בסדרי דין נוקשים ויכול להתאים את ההליך למורכבות ולרגישות של סכסוכים משפחתיים.
הגמישות הדיונית מתבטאת במספר אופנים:
הגמישות הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מאפשרת טיפול מותאם ויעיל בסכסוכים משפחתיים, תוך התחשבות במורכבות וברגישות הייחודית שלהם.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ניחן במומחיות מקצועית ייחודית בתחום דיני המשפחה. השופטים עוברים הכשרה ייעודית ורוכשים ניסיון רב בטיפול בסכסוכים משפחתיים, מה שמאפשר להם להתמודד עם המורכבות והרגישות של תיקים אלה.
מרכיב חשוב נוסף במומחיות המקצועית הוא שיתוף הפעולה עם יחידות הסיוע ומומחים חיצוניים:
שיתוף הפעולה עם גורמים מקצועיים אלה מעשיר את הידע העומד לרשות בית המשפט ומאפשר קבלת החלטות מושכלות ומבוססות יותר.
הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מחייבת הקפדה על מספר כללים חשובים:
סמכות מקומית ועניינית – יש לוודא כי התביעה נופלת בגדר סמכותו המקומית והעניינית של בית המשפט. סמכות מקומית נקבעת בדרך כלל לפי מקום מגורי הנתבע או לפי מקום המגורים של הקטינים, אם מדובר בתביעה הנוגעת לקטינים.
הליך מקדים ביחידת הסיוע – על פי תיקון לחוק, במרבית התיקים יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולעבור הליך מקדים ביחידת הסיוע, טרם הגשת התביעה.
כתבי טענות מפורטים – יש להקפיד על הכנת כתבי טענות מפורטים, מבוססים ומנומקים, עם עובדות ברורות וטיעונים משפטיים מבוססים.
מסמכים תומכים – יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענות, כגון תלושי שכר, דפי חשבון, הסכמים קודמים, התכתבויות וכדומה.
אגרות ופטורים – יש לשלם את האגרה המתאימה, או לחלופין להגיש בקשה לפטור מאגרה במקרים המתאימים.
הגשת תביעה מקצועית ומבוססת תגדיל את סיכויי ההצלחה ותסייע לבית המשפט בטיפול יעיל בתיק.
איחוד תיקים הוא כלי מרכזי ביישום עקרון "שופט אחד למשפחה אחת". כאשר מוגשת תביעה חדשה הנוגעת למשפחה שכבר מתנהל בעניינה הליך בבית המשפט, התביעה החדשה תועבר לאותו שופט המטפל בתיקים הקודמים.
כפי שנקבע בפסיקה (אפ (פתח תקווה) 40427-02-22 פלוני נ' אלמוני):
"משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת."
בפרקטיקה, המשמעות היא שצד המעוניין להגיש תביעה נוספת צריך לבדוק האם כבר מתנהלים הליכים קודמים, ולציין זאת בכתב התביעה. כמו כן, ייתכן שיידרש להגיש בקשה מפורשת לאיחוד תיקים במקרים מסוימים.
התדיינות בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מציעה מספר יתרונות משמעותיים:
לצד היתרונות, קיימים גם אתגרים לא מבוטלים:
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה ערכאה שיפוטית ייחודית ובעלת חשיבות רבה בטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. הסמכויות הנרחבות, המומחיות המקצועית והגמישות הדיונית הופכים אותו לכלי אפקטיבי בטיפול במורכבות הייחודית של סכסוכים משפחתיים.
העיקרון המנחה של "שופט אחד למשפחה אחת" מבטיח ראייה הוליסטית ועקביות בטיפול בענייני המשפחה, תוך שמירה על רצף טיפולי והתחשבות במכלול ההיבטים של הסכסוך המשפחתי. שיתוף הפעולה עם יחידות הסיוע ומומחים חיצוניים מעשיר את הידע העומד לרשות בית המשפט ומאפשר טיפול מקצועי ורגיש יותר.
למרות האתגרים הלא מבוטלים, כגון עומס התיקים והעלויות הגבוהות, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ממשיך להוות מודל חשוב ליישוב סכסוכים משפחתיים באופן יעיל, מקצועי ורגיש. הניסיון המצטבר והפסיקה המתפתחת ממשיכים לעצב ולשכלל את הדרך שבה מטפלת מערכת המשפט הישראלית בסכסוכים משפחתיים, לטובת כלל המעורבים ובמיוחד לטובתם של קטינים הנקלעים לסכסוכים אלה.
ההבנה של סמכויות בית המשפט והכרת הפרוצדורות הייחודיות לו הן קריטיות למי שנדרש להתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור תל אביב והמרכז, והן מאפשרות ניהול יעיל ואפקטיבי יותר של ההליכים, לטובת כל הצדדים המעורבים ייעוץ עורך דין לענייני משפחה בתל אביב
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
הרווחה החלטה בפני בקשת המבקש להעברת הדיון בהליך זה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בהתאם לתקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 ובהתאם לכלל "שופט אחד למשפחה אחת". הרקע לבקשה בתמצית 1. המבקש והמשיב 1 הינם אחים. ילדיה של המשיבה 2. המשיב הגיש בעבר הלא רחוק שתי בקשות למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. התביעה הראשונה הוגשה ביולי 2019 והתביעה השניה הוגשה בפברואר 2020. תביעות אלו של המשיב נדחו על ידי כב' השופטת סיגלית אופק, בפסקי דין מפורטים ומנומקים. אף ערעור המשיב לבית המשפט המחוזי לא צלח וערעורו נדחה. 2. ביום 30.1.2022 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 (64952-01-22) עם זאת הליך זה נסגר לאור העובדה כי למשיבה 2 יפוי כח מתמשך במסגרתו ייפתה את כוחו של המבקש לפעול בשמה בענייני השונים, לרבות ענייני הרכוש. 2 3. ביום 17.2.2022 ועוד טרם נסגר הליך 64953-01-22 הגיש המשיב תובענה נשוא בקשה זו לביטול ייפוי הכח המתמשך ואילו המבקש הגיש בקשה נשוא החלטה זו להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. טענות המבקש 4. המבקש טוען כי בהתאם לסעיף 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 וכן בהתאם לכלל של שופט אחד משפחה אחת יש להעביר הליך זה, שעניינו ביטול ייפוי כח מתמשך עליו חתמה המשיבה 2, יש לברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני כב' השופטת xxx, אשר בפניה ניהלו הצדדים מספר הליכים קודמים באותו העניין. 5. פתיחת ההליכים בבית משפט זה על ידי המשיב נעשה בניגוד לתקנות ובחוסר תום לב. פסק הדין בהליך השני בעניינם של הצדדים אף ניתן לאחר קיום דיון ממושך בנוכחות המשיבה 2 ודבריה נשמעו על ידי בית המשפט. אף מטעמי יעילות הדיון יש להעביר את התיק למותב שדן בעניינם של הצדדים והדבר נכון גם לגורמי הרווחה והאפוטרופסות במחוז תל אביב.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
תקנות חוק הכשרות והאפוטרופסות מתייחסות להגשת תובענה בכלל אולם אינן מתייחסות למצב בו מוגשת תובענה נוספת בעניינו של אותו אדם. 5 15. הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד (רמש (ת"א) 65043-07-20 ק. ש נ' א. ש, ניתן ביום 15.9.2020 והאסמכתאות שם). 16. לפיכך, היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת. בנסיבות אלו, משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת. 17. זאת ועוד. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים מלמד כי בתיקים אלו נוהלו לא מעט הליכים, הוגשו לפחות שני תסקירי עו"ס וחוות דעת רפואית אחת ועולה כי אכן נעשה בירור יסודי לגופו של עניין בטענות הצדדים. מכאן שאף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 18. בעניין זה כבר נפסק (אם כי שם היה הדבר לעניין משמורת) כי לא ניתן להתעלם מההליכים שהתנהלו במסגרת ההליך הראשון, כביטוי להתנהלותם של הצדדים בהקשר לסכסוך. העיקרון הגלום, המהווה גם יתרון, בכלל של שופט אחד משפחה אחת בא לידי ביטוי דווקא במקרים מעין אלה.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
ת"א (כפר סבא) 72333-11-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: איתי רגב
בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) מעדיף את הפרשנות המצמצמת וקובע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. 8. באותו עניין מצא בית המשפט, במפורש, כי אחיו של בן זוג לשעבר לא ייחשב כבן משפחה לעניין סמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה. 9. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח גם לפרשנות התכליתית, והמרחיבה, של הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, קונה לה שוב אחיזה מסוימת, למשל בסוגיות הקשורות למחלוקות מכח ירושה או בעניינה של ידועה בציבור לשעבר. 10. יחד עם זאת, ההלכה היא עדיין כאמור לעיל – ולפיה התנאי הראשון לשם מתן סמכות ייחודית לדון בתביעה אזרחית בבית המשפט לענייני משפחה הוא כי משני צדי המתרס יעמדו בני משפחה (רע"א 6750/15 שלמה סלומון דדון נ' בני אוליאל (נבו 04.01.2016 ), ותנאי זה – כקבוע לעיל – לא מתקיים במקרה דנן.
החלטה |04/04/2022 |שלום – כפר סבא
בש"א 8651/23- חיים איכר נגד הנהלת בתי המשפט יהורם שקד
שמות השופטים: ע פוגלמן
ת"א) 37807-11-23: עו"ד מתן לקר בשם הנתבעת בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23: עו"ד האני טרודי החלטה 1. כעולה מהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ג' נויטל, מיום 6.12.2023 , שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב הוא בעל דין בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23 (להלן: ההליך). עניינו של ההליך בתביעה כספית שהוגשה בעקבות הליכים משפטיים שנוגעים לתובע. 2. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך. התובע הודיע כי לדעתו יש לברר את ההליך במחוז שיפוט אחר, וביקש כי ההליך יתנהל במחוז חיפה או בכל מחוז אחר אשר רחוק ממחוז תל אביב, על מנת למנוע היכרות של הגורמים שמטפלים בהליך עם הפרשה ועם המעורבים בה. הנתבעת הודיעה כי לדעתה ראוי לברר את ההליך במחוז שיפוט אחר, והותירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת המחוז שבו יידון ההליך.
החלטה |27/12/2023 |בית המשפט העליון
בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל
לצורך כך רוכזו בידי בית המשפט למשפחה סמכויות מתחומים שונים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף למחלוקות השונות, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: הלכת חבס); דין וחשבון הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 18). תכליתו של החוק היא, בין השאר, להביא לכך שמכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט בערכאה מקצועית ומיוחדת, אשר יוכל לרדת לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)). עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005).
פסק דין |28/04/2012 |בית המשפט העליון
רע"א 3927/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,י עמית
ברקע הקמת בית המשפט לענייני משפחה עמדה אפוא " תפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת בעזרת גופי ייעוץ לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה" (עניין חבס,בעמ' 342; ראו גם רע"א 7277/15 תגר נ' טל בר, פסקה 9 ( 16.11.2015 ); בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סג(2) 247, 259 (2009); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן); גלי רון בית המשפט לענייני משפחה בראי הפסיקה 7-2 (2009) (להלן: רון)). עינינו הרואות: תפישת המחוקק הייתה כי מדיניות רצויה היא שפתרון מחלוקות וסכסוכים שמקורם במשפחה ייעשה תוך שימוש בכלים, במיומנויות, בסדרי דין ובכללי ראיות המותאמים לטיבם הייחודי והמורכב של הסכסוכים המשפחתיים (ארבל וגייפמן, בעמ' 434-433; רון, בעמ' 5-4). לצורך כך הוקמה ערכאה שיפוטית ייחודית זו. במידע זה יש להתחשב כדי ללמוד על תכלית החקיקה (פרשנות החקיקה, בעמ' 220-219). 11. התחקות אחר המדיניות שאותה ביקשו המחוקקים לבצע ולהגשים באמצעות דבר החקיקה שעל הפרק תומכת, לטעמי, במסקנה הפרשנית שלפיה יש לקרוא את התיבה "בן זוגו לשעבר" ככוללת ידועים בציבור לשעבר. כשם שביקש המחוקק להעניק לבית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לדון בתובענות של בני זוג נשואים לשעבר (סמכות אשר נקנית כאשר עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה וכשנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג בתקופה שבה היו בני זוג; ראו סעיף 1(2)(א) לחוק; רון, בעמ' 24) וזאת מתוך התפיסה שלפיה בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המיומנת והעדיפה לדיון זה, בהתאם לתכליותיו ולייחודו שעליהן עמדנו כך יש להניח כי ביקש לעשות כן גם ביחס לידועים בציבור לשעבר.
פסק דין |25/11/2015 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
בית המשפט לענייני משפחה, על פי תכלית החוק המכונן כפי שנתקבל בתשנ"ה-1995, הוקם כדי לאחד תביעות בענייני משפחה ביד שיפוטית אחת "משפחה אחת, ערכאה שיפוטית אחת", וכדברי המחברים השופט ש' שוחט וד' שאוה סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009) 246 (להלן שוחט ושאוה), המטרה היא "מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת". ט. מקצת מושכלות ראשונים: בדין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז) בראשות השופט אלישע שינבוים ע"ה, שהיוה הבסיס לחוק בית המשפט לענייני משפחה (אף כי הועדה המליצה על הקמת מחלקה לנושא זה בבית המשפט המחוזי), צוין ביחס לסדרי הדין המוצעים בפורום השיפוטי לענייני משפחה, כי "השיטה הנוהגת היום (במצב ה"ישן" א"ר) בבתי המשפט גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע, ואינה תורמת כראוי לבית המשפט כאשר הוא מבקש להיחלץ לעזרת בני הזוג ולרדת לשורש המשבר. על כן אנו ממליצים להנהיג סדרי דיון מיוחדים במשפטים בענייני משפחה" (עמ' 28 לדו"ח הועדה). נאמר שם גם (עמ' 23) כי "תביעות שונות הנוגעות למשפחה אחת, צריכות להיות מתועלות לרצף אחד של התדיינות, ורצוי שיידונו בפני שופט אחד ולא יפוזרו בין שופטים שונים. . . "; ואכן, זו רוח החוק. החוק יצר האחדת הטיפול בנושאי משפחה בפני מותב שיפוטי אחד, ולא כימים מקדם, הזכורים לי היטב מימי כהונתי בבית המשפט המחוזי, בהם אותה משפחה יכלה להתדיין בבית המשפט המחוזי בפני מותב אחד באשר למזונות, אחר באשר להסדרי ראיה, וזאת בנוסף להליכי מקרקעין מסוימים לפני בית משפט השלום ועוד; ראו דברי בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (2007) פסקה ו(3).
פסק דין |28/05/2013 |בית המשפט העליון
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- רומי שוורץ נגד אביעד קורסיה
שמות השופטים: איתי רגב
במקום אחר (ת"א 14316-01-22) כבר כתבתי כי שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 24. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |04/11/2023 |שלום – כפר סבא
ת"א (כפר סבא) 14316-01-22- פלוני נגד יי
שמות השופטים: איתי רגב
1. בהמשך להחלטה מיום 29.3.22 , ולאחר שהמבקש הגיש תשובתו, מצאתי להורות על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה להלן, בתמצית, טעמי – 2. שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 2 3. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 4. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |16/04/2022 |שלום – כפר סבא
ת"א (כפר סבא) 72333-11-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: איתי רגב
בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) מעדיף את הפרשנות המצמצמת וקובע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. 8. באותו עניין מצא בית המשפט, במפורש, כי אחיו של בן זוג לשעבר לא ייחשב כבן משפחה לעניין סמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה. 9. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח גם לפרשנות התכליתית, והמרחיבה, של הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, קונה לה שוב אחיזה מסוימת, למשל בסוגיות הקשורות למחלוקות מכח ירושה או בעניינה של ידועה בציבור לשעבר. 10. יחד עם זאת, ההלכה היא עדיין כאמור לעיל – ולפיה התנאי הראשון לשם מתן סמכות ייחודית לדון בתביעה אזרחית בבית המשפט לענייני משפחה הוא כי משני צדי המתרס יעמדו בני משפחה (רע"א 6750/15 שלמה סלומון דדון נ' בני אוליאל (נבו 04.01.2016 ), ותנאי זה – כקבוע לעיל – לא מתקיים במקרה דנן.
החלטה |04/04/2022 |שלום – כפר סבא
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוזות תל-אביב והמרכז), התשנ"ו-1995
סעיף: 1. העברת עניינים
1. (א) תובענות בענייני משפחה אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערב תחילתו של צו זה, ושטרם הוחל בהם בשמיעת עדים לנושא התביעה, יועברו לבתי המשפט לעניני משפחה המוסמכים במחוזות תל-אביב והמרכז על פי ההוראות הקבועות בעניין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק. (ב) תובענות כאמור בסעיף קטן (א) שהוחל בשמיעת עדים בהן במסגרת בקשה לקביעת מזונות זמניים, יועברו לבתי המשפט לעניני משפחה לאחר שבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו יתן את החלטתו לעניין המזונות הזמניים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
כל הזכויות שמורות ©
