כל הזכויות שמורות ©
נוטריון הינו עורך דין בעל הסמכה מיוחדת ממשרד המשפטים, המוסמך לאשר מסמכים בעלי תוקף בינלאומי. כאשר אתם נדרשים לאשר מסמכים רשמיים או לתת תוקף משפטי למסמכים שישמשו בחו"ל, שירותיו של נוטריון מקצועי הם חיוניים. בגבעת שאול, ירושלים, תוכלו למצוא שירותי נוטריון איכותיים המספקים מענה מקצועי לכל צורך, תוך הקפדה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של דיוק ואמינות.
גבעת שאול, שכונה מרכזית בירושלים, הפכה למוקד עסקי משגשג ובה פועלים מספר משרדי נוטריון מובילים. מיקומה האסטרטגי, הנגישות הנוחה והקרבה למרכזי העסקים והמסחר בעיר, הופכים אותה לבחירה מצוינת עבור אלו הזקוקים לשירותי נוטריון איכותיים ומהירים.
נוטריון הינו עורך דין בעל רישיון מיוחד ממשרד המשפטים, המאפשר לו לאמת חתימות, לאשר העתקי מסמכים ולתת תוקף רשמי למסמכים משפטיים שונים. ההבדל המרכזי בין עורך דין רגיל לנוטריון הוא שאישור נוטריוני מוכר ברחבי העולם, ולכן נדרש במגוון רחב של פעולות בעלות היבט בינלאומי.
כל מסמך המיועד לשימוש במדינה זרה מחייב בדרך כלל אישור נוטריוני. לאחר האישור הנוטריוני, במקרים רבים, נדרש גם אישור אפוסטיל ממשרד החוץ או לגליזציה קונסולרית, בהתאם למדינת היעד.
אחד השירותים הנפוצים ביותר שמספק נוטריון בגבעת שאול הוא אימות חתימות. תהליך זה מאשר כי החתימה על המסמך אכן שייכת לאדם המצוין בו. הנוטריון מזהה את החותם באמצעות תעודה מזהה, מוודא כי הוא מבין את תוכן המסמך ומשמעותו, ומאשר את החתימה בחותמת ובחתימה אישית.
אישור העתקים נאמנים למקור הוא שירות חשוב נוסף. הנוטריון מאשר כי העתק המסמך זהה למקור, מה שמקנה לו תוקף רשמי. שירות זה נדרש פעמים רבות עבור מסמכים כמו תעודות לידה, תעודות נישואין, דיפלומות אקדמיות ומסמכים רשמיים אחרים.
עבור מסמכים שנדרשים לשימוש במדינה זרה, יש צורך בתרגום רשמי ומאושר. נוטריון בגבעת שאול יכול לאשר תרגומים אלה, ובכך להקנות להם תוקף רשמי. התרגום חייב להיעשות על ידי מתרגם מוסמך, והנוטריון מאשר כי התרגום נעשה על ידי מתרגם מוסמך ומשקף נאמנה את תוכן המסמך המקורי.
ייפוי כוח בלתי חוזר הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם אחד (המייפה) להעניק לאדם אחר (מיופה הכוח) את הסמכות לפעול בשמו בעניינים מסוימים. כאשר ייפוי הכוח מוגדר כבלתי חוזר, המייפה אינו יכול לבטלו באופן חד צדדי. מסמך כזה מחייב אישור נוטריוני, והנוטריון מוודא כי המייפה מבין את משמעות המסמך וחותם עליו מרצונו החופשי.
תהליך העבודה עם נוטריון בגבעת שאול מתחיל בתיאום פגישה. מומלץ ליצור קשר מראש ולהסביר את מהות השירות הנדרש, כדי שהנוטריון יוכל להתכונן כראוי ולעדכן אתכם לגבי המסמכים שיש להביא.
יש לציין כי עלות השירות הנוטריוני קבועה בתקנות ואינה משתנה בין נוטריונים שונים. עם זאת, מומלץ לברר את המחיר מראש כדי להימנע מהפתעות.
גבעת שאול ממוקמת במרכז ירושלים, עם גישה נוחה מכל חלקי העיר. השכונה נמצאת בסמוך לכביש בגין, צומת גבעת שאול ומחלף הראל, המאפשרים הגעה מהירה גם מחוץ לעיר. בנוסף, קיימים קווי אוטובוס רבים העוברים באזור ותחנת הרכבת הקלה קרובה יחסית, מה שהופך את הגעה לנוטריון בגבעת שאול לנוחה במיוחד.
בניגוד למרכז העיר הצפוף, בגבעת שאול ניתן למצוא חניה בקלות יחסית. רבים ממשרדי הנוטריונים באזור ממוקמים בבנייני משרדים המציעים חניה מסודרת ללקוחות, מה שחוסך זמן יקר וטרחה מיותרת.
נוטריונים בגבעת שאול ידועים ברמה המקצועית הגבוהה ובשירות האישי והאדיב שהם מעניקים. רבים מהם בעלי ניסיון רב שנים וידע מקיף בתחום, והם מספקים ייעוץ מקצועי ומותאם אישית לכל לקוח.
בהבנה שלקוחות רבים זקוקים לשירותי נוטריון מחוץ לשעות העבודה הרגילות, משרדי נוטריון רבים בגבעת שאול מציעים שעות פעילות גמישות ואף אפשרות לתיאום פגישות בערבים ובימי שישי. חלק מהמשרדים מציעים גם שירות נוטריון עד הבית, לנוחות מקסימלית.
רכישה או מכירה של נכס מחוץ לישראל מחייבת בדרך כלל חתימה על מסמכים בעלי תוקף במדינה הזרה. נוטריון בגבעת שאול יכול לאשר את המסמכים הללו ולהקנות להם תוקף בינלאומי. לעתים קרובות נדרש גם ייפוי כוח נוטריוני המאפשר לנציג מקומי לפעול בשמכם במדינת היעד.
תהליכי הגירה וקבלת ויזות שהייה במדינות זרות דורשים בדרך כלל הגשת מסמכים רשמיים מאושרים. נוטריון יכול לאשר מסמכים כמו תעודות לידה, תעודות נישואין, תדפיסי בנק, אישורי העסקה ועוד, כנדרש על ידי שגרירויות וקונסוליות זרות.
סטודנטים המתכננים ללמוד במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל נדרשים להגיש מסמכים רשמיים כמו תעודות בגרות, תארים אקדמיים וגיליונות ציונים. מסמכים אלה מחייבים אישור נוטריוני לפני הגשתם למוסד הלימודים הזר.
במקרים של ירושות הכוללות נכסים במדינות שונות, או בענייני משפחה בעלי היבטים בינלאומיים, נדרשים מסמכים מאושרים על ידי נוטריון. גם הצהרות ותצהירים המיועדים לשימוש בבתי משפט זרים מחייבים אישור נוטריוני.
חברות ויזמים המנהלים עסקים בינלאומיים נדרשים לעתים קרובות להציג מסמכים רשמיים במדינות זרות. נוטריון בגבעת שאול יכול לאשר הסכמים, חוזים, מסמכי התאגדות ומסמכים עסקיים אחרים לשימוש במדינות זרות.
עורך דין רגיל יכול לאשר העתקים נאמנים למקור או לאמת חתימות, אך אישורים אלה תקפים רק בישראל. לעומת זאת, אישור נוטריוני מוכר ברחבי העולם ונדרש למסמכים המיועדים לשימוש בחו"ל. נוטריון הוא עורך דין שקיבל הסמכה מיוחדת ממשרד המשפטים, ועבר הכשרה ובחינות ייעודיות.
ברוב המקרים, כן. החוק מחייב את הנוטריון לזהות אישית את החותם על המסמך ולוודא כי הוא מבין את תוכנו ומשמעותו. עם זאת, במקרים חריגים של אנשים המרותקים לביתם או נמצאים בבתי חולים, ישנה אפשרות לתאם ביקור של הנוטריון בבית הלקוח, בתוספת תשלום.
יש להביא תעודה מזהה רשמית (תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה), את המסמכים המקוריים שיש לאשר, ובמקרה של תרגום – את התרגום יחד עם המסמך המקורי. במקרים של אישור העתקים נאמנים למקור, יש להביא את המסמך המקורי ואת ההעתקים שברצונכם לאשר.
תעריפי הנוטריון נקבעים על ידי משרד המשפטים ומפורטים בתקנות הנוטריונים. העלות משתנה בהתאם לסוג השירות ולמספר העמודים או העותקים. לדוגמה, אימות חתימה על מסמך בשפה העברית עולה סכום מסוים, בעוד שאישור תרגום עלול לעלות יותר. מומלץ לברר את העלות המדויקת מראש.
בדרך כלל, אישור נוטריוני אינו מוגבל בזמן. עם זאת, גופים מסוימים, כמו שגרירויות או מוסדות חינוך, עשויים לדרוש אישור שהונפק לאחרונה (למשל, בששת החודשים האחרונים). בנוסף, אישור אפוסטיל שניתן על גבי האישור הנוטריוני עשוי להיות מוגבל בזמן במדינות מסוימות.
אפוסטיל הוא אישור נוסף הניתן על ידי משרד החוץ לאחר האישור הנוטריוני, ומטרתו לאשר את האותנטיות של חתימת הנוטריון. אישור זה נדרש למסמכים המיועדים למדינות החתומות על אמנת האג. עבור מדינות שאינן חתומות על האמנה, נדרש הליך מורכב יותר הנקרא לגליזציה קונסולרית.
בחירת נוטריון בעל ניסיון רב בתחום היא קריטית, במיוחד כאשר מדובר במסמכים מורכבים או בעלי חשיבות גבוהה. נוטריון מנוסה יכיר את כל הדרישות והנהלים, ויוכל להנחות אתכם כיצד להכין את המסמכים באופן שיתקבל ללא בעיות במדינת היעד.
לפני בחירת נוטריון, מומלץ לבדוק המלצות וחוות דעת של לקוחות קודמים. ניתן למצוא מידע זה באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות או לבקש המלצות מחברים ומכרים שכבר השתמשו בשירותי נוטריון.
אם המסמכים שלכם מיועדים למדינה שאינה דוברת עברית או אנגלית, כדאי לבחור נוטריון השולט בשפה הרלוונטית. נוטריונים רבים בגבעת שאול שולטים במגוון שפות, מה שיכול להקל על התהליך ולמנוע אי הבנות.
בחרו נוטריון הזמין לענות על שאלותיכם ולתאם פגישה בזמן שנוח לכם. יעילות בטיפול במסמכים והיכולת לספק את השירות במהירות הם שיקולים חשובים, במיוחד אם אתם זקוקים לאישור בדחיפות.
שירותי נוטריון בגבעת שאול, ירושלים, מספקים פתרון מקצועי ונגיש לכל צורך באישור מסמכים בעלי תוקף בינלאומי. המיקום המרכזי והנגיש, הזמינות הגבוהה והמקצועיות של הנוטריונים באזור, הופכים את גבעת שאול לבחירה מצוינת עבור כל מי שזקוק לשירותי נוטריון.
בין אם אתם מתכננים עסקת נדל"ן בחו"ל, הגירה, לימודים במדינה זרה או פעילות עסקית בינלאומית, נוטריון מקצועי בגבעת שאול יוכל לספק לכם את האישורים הנדרשים במהירות וביעילות, תוך הקפדה על כל הכללים והדרישות החוקיות.
לסיכום, כאשר אתם זקוקים לשירותי נוטריון אמינים ומקצועיים, גבעת שאול בירושלים מציעה מגוון אפשרויות העונות על כל צורך, עם יתרונות משמעותיים של נגישות, נוחות ושירות ברמה הגבוהה ביותר.
ת"א (ירושלים) 1456/98- מדחת סובחי מחמוד אבו סען ואח נגד סולימאן עותמאן מסעוד אבו חמדה ואח
שמות השופטים: משה דרורי
זלמן סג"ל, עו"ד ונוטריון". מתחת לגוף המכתב מופיעות שתי חתימות של סולימאן, ועוד חמש טביעות אצבעות. חשוב לציין כי על המכתב מוטבעת החותמת של עו"ד שוסטר, אך ללא חתימתו. למכתב מצורף תרגום לעברית. וכך נאמר בתרגום לעברית של מכתב זה: "לכבוד מר ג'ורג' שוכרי הנכבד, אני החותם מטה סולימאן עותמאן מסעוד אבו חמדה, נושא דרכון אמריקאי מס' 7836934z, אחרי שחתמתי על ייפוי כוח כללי בלתי חוזר למר ג'ורג' שוכרי אצל הנוטריון מר יהודה שוסטר מס' 585/97, אבקש ממר ג'ורג' שוכרי שישתמש בייפוי כוח לעיל ולמכור את החלקות הנזכרות בו למר מדחת אבו סעף או לאחיו איאד אבו סעף או לכל צד אחר אשר מר מדחת רואה מתאים (ראוי). אני עוד מודה בזה שקיבלתי תמורת האדמה לעיל ממר מדחת אבו סעדה. מה שנזכר לעיל מתייחס לאדמת אל טבל הנמצאת מחוץ לאזור ירושלים וכי האדמה הנמצאת בתוך תחום ירושלים נשארת למר ג'ורג' שוכרי ויחול עליה הסכם אחר. ועל זה אני חותם היום 23.2.97 ". 22. יש לציין כי על העתק המכתב שהוגש לבית המשפט, בראש העמוד, מופיע בשפה העברית דברים שכתב על המסמך הנוטריון עו"ד יהודה שוסטר, ביום 2.11.98 . ואלו דבריו: "לא זכור לי ארוע שבו החתמתי מישהו על מסמך כזה. לא נראה סביר שהייתי מטביע חותמת ללא חתימה, ולא הייתי מאמת מסמך אלא בדרך המקובלת על ידי נוטריון. שוסטר יהודה". 23. נקודה נוספת שאינה שנויה במחלוקת היא זו: לאור העובדה שחלק ניכר משלושת החלקות מצוי בשטחי יהודה ושומרון, חתם, ביום 2.3.97 , עו"ד שוכרי על ייפוי כוח בשפה הערבית לטובת עו"ד מחמד אבו הלאל, כדי שהלה יבצע את העברת הזכויות בחלקות על שם התובעים (נספח ג לכתב התביעה המתוקן).
פסק דין |
19/10/2006 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 8 |
עמודים – 66
ת"א (ירושלים) 6471/04- חליל גודה יוסף מסלם נגד גמיל אדיב עותמאן גלאגאל ואח
שמות השופטים: נעם סולברג
זו גרסה תמוהה ולא מסתברת. גם אם הנוטריון היה שותף לקנוניה, אין סיבה נראית לעיִן שלא יבצע את מלאכתו ה"טכנית" כביכול, של זיהוי החותם על-פי תעודת הזהות. אדרבה, מלאכה זו עשויה להועיל לנוטריון כדי "לכסות" על עצמו מצד אחד, ועל מנת ליצור מצג אמיתי כביכול בפני התובע, מצד שני. 22. טענת התובע על כך שהנוטריון לא דיבר כלל במכונית ה-g. m. c, ולא הסביר לתובע על מה הוא חותם, איננה הגיונית. אין זה סביר שכך יעשה הנוטריון הוותיק (עד היום עשה כ-3,500 אישורים נוטריוניים), יעבור עברות פליליות ואתיות חמורות וייטול על עצמו סיכונים לשמו, למקצועו ולעתידו. בהיותו נייטראלי, סרב הנוטריון ליתן תצהיר מטעם הנתבעת 3 ומשום כך הוא זומן להעיד בעל-פה במשפט, מבלי שהקדים להגיש תצהיר. הטענה החמורה שטען התובע נגד הנוטריון, על היותו שותף למזימה נגדו, גם אינה מתיישבת עם העובדה שהתובע לא ראה לתבוע את הנוטריון אלא כנתבע פורמלי גרידא. 23. באישור הנוטריוני של ייפוי הכוח הבלתי חוזר (נ/1) נכתב כהאי לישנא: "אני הח"מ עו"ד שמואל בקר נוטריון. . . מאשר בזה כי ביום 13/3/03 ניצב לפני בתוך המכונית על הכביש לכיוון הר גילה ליד מחסום צ. ה. ל אשר מוצב ביציאה הדרומית של המנהרות שעל כביש ירושלים/גוש עציון: ח'ליל ג'ודה יוסף מסלם שזהותו הוכחה לי ע"י ת. ז. 9905825234. . . וחתם מרצונו החופשי על המסמך מעבר לדף לאחר שאישר לפני שידע את מהות חתימתו והשלכותיה". "המסמך מעבר לדף" הוא ייפוי הכוח הבלתי חוזר (נ/1) נשוא התביעה.
פסק דין |
01/02/2009 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
בדמ (תל אביב) 67/12- ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נגד ' עקל עאדל
שמות השופטים: אורי רינצקי,עו״ד,חב״ד,שחר מנדלמן,עו״ד,אב״ד,רובין גאולה,עו״ד
לדבריו הליך איסוף המסמכים הנדרשים לבקשה ארך כשנה. הנאשם ציין כי המסמכים באשר לעיריית ירושלים אינם קשורים לבקשה זו אלא לבקשה נוספת שביקשה ממנו המתלוננת. הנאשם הוסיף וטען כי קיים פגישה בנוכחות בתה של המתלוננת (אשר לטענתו היא שלמעשה פנתה לייצג את אמה ואחיה) במשרד הפנים בעכו עם פקידה בשם סיהאם. לדבריו שם נאמר למתלוננת שההליך אורך זמן רב ועדיף שקודם תסיים את הליך אזרחותה לפני שתגיש את הבקשה בקשר לבנה (עמ׳ 26 ש׳ 9-עמ׳ 27 ש׳ 4). הנאשם הודה כי בסופו של יום לא הגיש את הבקשה לדבריו בשל רצונו להגן על אחותו. לדבריו לאחר שלא הצליח להגיש בקשה בשם המתלוננת ללא ציון שמו, החליט להפסיק את הטיפול במתלוננת לאור עבודתה של אחותו כאחראית במקום (לדבריו אחותו מונתה כאחראית במהלך השנה הראשונה לטיפול במתלוננת ולא רצתה שימשיך לטפל בבקשה). הנאשם מסר כי הזמין את בתה למשרד והחזיר לה את כל המסמכים וכן את כספי האגרה בסך 900 ₪. עוד הוסיף כי התחייב בפני בתה של המתלוננת, שהסכימה לכך, להחזיר גם את כל שכר טרחתו על אף שביצע פעולות מסוימות (עמ׳ 27 ש׳ 5-עמ׳ 29 ש׳ 6). לדבריו עוד לפני הגשת התלונה, כשנה וחצי לאחר תחילת הטיפול, החזיר את כספי האגרה למתלוננת ואת שכר הטרחה מסר כי יחזיר כשיתאפשר לו, כפי שהמתלוננת עצמה שילמה לו בתשלומים (עמ׳ 29 ש׳ 10-עמ׳ 30 ש׳ 17). בחקירתו הנגדית הופנה הנאשם לדבריו בסעיף 6 לת/3, מכתב התגובה ללשכה, שם הבטיח כי יעדכן את הלשכה בדבר תוצאות הפגישה עם המתלוננת. הנאשם מסר כי מטרת הפגישה הייתה לסיים את נושא שכר הטרחה, כלשונו "מה אני צריך להחזיר, מה לא להחזיר, ודברים כאלה" ובמהלכה אף החזיר חלק משכר הטרח אם כי לא זוכר בדיוק את מהלכה ותוכנה.
גזר דין |
10/02/2014 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 24
ע"א 404-84- יחזקאל סעתי נגד 1. פרחה סעתי
שמות השופטים: מ בן פורתג בך,ש נתניהו
הנוטריון לא נקרא להעיד, אך ביחד עם יפוי הכח הוגש אשורו (מ2/) שצורף ליפוי הכח ונושא את חתימתו וחותמו ובו נאמר: "אשור אני עו"ד ששון רחמים הנוטריון הצבורי מאשר בזה שהופיעה בפני פרחה סעאתי ת. ז. 7460552 היא המשיבה – ש. נ. ) אשר זיהו את עצמם להנחת דעתי וחתמו בפני מרצון טוב ובהודאה בתוכן הכתב המצורף, והנני מאמת את חתימתם ובחותמי ובחתימתי. היום 30.1.73 . . . " (ההדגשה לא במקור). באשרו את חתימת המשיבה מלא הנוטריון את תפקידו המוטל עליו על פי החוק העותומני בדבר הנוטריון משנת 1331 (שבוטל רק אחר כך, בסעיף 51 של חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976). על פי סעיף 42 של החוק העותומני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו נירות, שטרות או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה. " חזקה היא, בהעדר ראיה סותרת, שהנוטריון הצבורי קיים את חובתו זו (ראה ע"א 175/51, אדלר נ. מויאל פד"י ז' (2) 742; ע"א 8/68 קפלן נ. גלאל פד"י ל"ג (1) 106). על פי סעיף 66 של החוק העותומני "מסמכים . . . הנערכים ע"י הנוטריונים. . . כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך הוכחה בפני עצמם בפני כל בתי המשפט. . . וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". די היה, לכן, בהגשתו של מ2/ כדי לעשותו לראיה, מבלי להביא את הנוטריון הצבורי לעדות.
פסק דין |
07/05/1987 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 185 |
עמודים – 13
בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח
שמות השופטים: מוניץ נחמה
על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.
החלטה |
17/10/2001 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 3 |
עמודים – 6
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ומעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת. בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ. קזל ואח' – פס"ד של השופט הווארי מיום 19.5.09 ). 22. מן הכלל אל הפרט. התובע חתם על יפוי הכח (ת/4) בפני הנוטריון/עו"ד ח'אלד זועבי. במעמד החתימה, בביתו של התובע, נכחו עו"ד זועבי, נתבע 5, התובעת ונכדו של התובע, מר סלים עפיף אבו אחמד. יפוי הכח נערך על ידי עו"ד זועבי. בדף הראשון של ת/4, "אימות חתימה", אישר עו"ד זועבי כי "ביום 16.10.04 ניצב בפני בביתו בנצרת מר אבו אחמד סלים. . . וחתם מרצונו החופשי על המסמך המצורף (קרי: יפוי הכח – ש. א. ). . . ולראיה הנני מאמת את חתימתו.
פסק דין |
07/06/2009 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 15
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו-1976 על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט-1999), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו". חרף האמור ובשים לב לכך שעל אדמון-נתבע מס' 1 נטל השכנוע, התובע עשה מאמץ ראייתי וזימן עדים ישירים למעמד החתימה הנוטריון עו"ד שעבאן ואיש אימונו של אדמון עו"ד חלאג שנכח בעת החתימה. עדויות ישירות לחתימת הנתבע 1 על ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני; 56. באשר לאופן הוכחתה של החתימה על המסמך נקבע בפסיקה מספר דרכים להוכחת חתימת אדם על מסמך; דרך אחת היא: היא עדות ישירה של אדם שחזה בחתימת צד על המסמך. דרך נוספת, היא השוואת כתבי יד, בין באמצעות התרשמות ישירה של בית המשפט, או בין באמצעות חוות דעת גרפולוג, ודרך נוספת היא לזמן עדים שיעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות של אותו אדם, שאכן מדובר בחתימתו. עוד נקבע כי אין המדובר ברשימה סגורה ויתכנו דרכים נוספות באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את אמיתות חתימת האדם שנטען כי חתם. ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל, ( 15.03.2011 ), בפסקה 7 (להלן: "עניין הורוביץ"): 57. אם כך, מעבר לחזקת התקינות בהתאם להוראות הדין, במקרה שלפנינו העיד מטעם התובע, עו"ד נביל חלאג' והנוטריון עו"ד שעבאן. הנוטריון שעבאן מסר בעדותו כי: ". . . זה מסמך שחאלד זבידאת (נתבע 3) פנה אלי וביקש ממני שמאחר ויש לו מישהו שנתן לו כסף הוא ביקש לשמור על זכויותיו, ואז ביקש ממני להכין לו יפוי כוח ספציפי ועוד יפוי כוח כללי.
פסק דין |
26/07/2024 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
ת"א (חיפה) 9562/07- חני טהור נגד עורך דין משה מטרי
שמות השופטים: שולמית ברסלב
כבוד השופט רון סוקול בפסק הדין במחוזי קיבל את עדות עו"ד תלמי כי השניים שהתייצבו במשרדו "הגיעו כאשר בידיהם מסמכים מוכנים וחתומים" ועו"ד תלמי "רק שאל אותם אם זו חתימתם, ולאחר מכן אישר את החתימות הוא התבונן בתעודות הזהות ובדק את השם והמספר, אך לא ערך השוואה של הפנים לתצלומים" (ראה סעיף 21 לפסק הדין – נספח י' לתצהיר התובעת – ת/2 – ההדגשות אינן במקור – ב. ש. ). פעולה זו מנוגדת לחובתו על פי הוראת סעיף 11 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן "חוק הנוטריונים") לפיו: "11. אימות חתימה לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך" . (וראה גם: תקנות 2, 3, 4 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז 1977). 68 בפרט בנסיבות מקרה זה, בהן עו"ד תלמי אינו מכיר את השניים כלל ואינו יודע מה הן נסיבות חתימת החוזה, התנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם הזהירות בה הוא מצווה בטרם אימות החתימות. לא נעלם מעיני כי אין המדובר בייפוי כוח נוטריוני. יחד עם זאת, אין בכך כדי להפחית ממחדלו בפרט משלדידי בפעולה זו מצווה כל עורך דין המאמת מסמך ואין בסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עוה"ד") כדי לפטור מחובה בסיסית זו. מה גם שעו"ד תלמי אימת החתימות כ"עורך דין ונוטריון". זאת ועוד. סעיף 91 לחוק לשכת עוה"ד, המאפשר החתמה על ייפוי כוח שאינו נוטריוני על אף סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים,מתנה הדברבהחתמת לקוח על ייפוי הכוח בישראל לטובת עורך דינו למטרת פעולה בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך הדין ללקוח. במקרה דא, אימוץ גרסת עו"ד תלמי משמעה כי לא התמלאו התנאים הנקובים בסעיף זה; ולמצער, עולה ספק באשר לשאלה האם עסקינן ב"לקוח", והאם ייפוי הכוח ניתן בקשר ל"שירות משפטי" כהגדרתו בסעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד שסיפק עו"ד תלמי לאדם שנחזה למנוח מנשס (והשווה: ע"א (ת"א) 1729/06, עו"ד אובניק נ' בנק ירושלים בע"מ (2008)).
פסק דין |
21/07/2011 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 71
ת"א (ירושלים) 39274-11-18- עופר משקטו נגד מרים זנטי
שמות השופטים: בלהה יהלום
אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי האחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" ובהמשך נקבע כי כאשר מדובר בהסכם מכר קיימת חובה לחתום בפני נוטריון, כפי שנעשה בענייננו: "20. (א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. " כלומר, בניגוד למסמכים אחרים, המוגשים לבית המשפט באמצעות עורכם, מסמך שאושר על ידי נוטריון עומד בפני עצמו, ומהווה ראייה מספקת לאמור בו. לא מדובר בראיה שלא ניתן להרהר ולערער אחריה, כפי שנקבע בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר ואח' ( 10.3.14 ): "במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 262-261)".
פסק דין |
14/11/2022 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 20
ת"א (ירושלים) 27710-11-10- גאבר גמילה פארג נגד מוחמד מחמוד נתשה
שמות השופטים: עירית כהן
הנני חוזרת וטוענת כי מדובר במסמכים מזויפים, שאינם אמיתיים, בלשון המעטה, לרוח התקופה והם נוסחו, נוצרו ונכתבו לצורך גזל וגניבת המגרש. ו. הנתבע החליט נוכח העובדה כי אבי המנוח וכן מרבית צאצאיו מתגוררים בחו"ל לגנוב, באמצעות זיוף, תרמית והונאה, את זכויותינו במגרש. ז. בכוונתי לגשת בימים הקרובים למשטרת ישראל בעניין זה" 4 (התובעת, סעיף 39 לתצהיר). 15. למעמדו של ייפוי הכוח הנוטריוני אשר נחתם בפני הנוטריון הציבורי התייחס בית המשפט העליון בפרשת תעשית אבן וסיד (ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר (פורסם במאגרים, 10.3.2014 )). כפי שנפסק באותו עניין: "בשל העובדה שייפוי הכוח בענייננו נחתם בפני נוטריון ציבורי בשנת 1970 (זאת, טרם שנכנס לתוקפו חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976) – חל עליו החוק העותומני, היינו: חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: חוק הנוטריון העותומאני), הקובע חזקות בדבר תקינות פעולת הנוטריון, ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ואת רצונם (ראו: ע"א 7183/09 עזבון המנוח בולוס נגד מינהל מקרקעי ישראל ( 4.4.2012 )). " מטעם זה נפסק כי: "ככלל, כאשר צד מכחיש את אמיתות חתימתו על גבי מסמך בכתב, על הצד השני רובץ נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה (ראו: עניין שאול רחמים). ייפוי כוח נוטריוני הוא אחד החריגים לכלל זה, וכאשר עסקינן במסמך שנחתם בפני נוטריון, נטל ההוכחה עובר אל שכמו של הצד הטוען כי החתימה המופיעה על המסמך אינה חתימתו. . . " (שם). לפי פסק הדין בעניין תעשית אבן וסיד החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון היא חזקה הניתנת לסתירה, "אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני".
פסק דין |
05/11/2014 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 11
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.
פסק דין |
18/06/2015 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 28
תלהמ (קרית גת) 63049-10-21- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: בן שלו
בהתאם, במהלך שמיעת הראיות אף הוכח כי הנתבעת, ולא התובע, היא שסיפקה את פרטי הנכס שלה לשם החרגתו בהסכם (ראו ת/2). נכון אני להניח, כי כגרסתה של הנתבעת התובע הוא שסיפק לעו"ד את המסמך (ת/2) ולא, כפי שזכר עו"ד שהנתבעת היא ששלחה לו את אותו המסמך. אלא שגם במצב דברים זה הרבה יותר סביר בעיני שלנתבעת ולא לתובע (אותו הכירה לכל היותר חודשים ספורים אותה העת) הייתה הנגישות לאישור זכויות מטעם החברה המשכנת, ושהיא זו שהעבירה בפועל את ההסכם. שכן ספק רב מאוד בעיני אם התובע הוא שכיתת רגליו למשרדי החברה המשכנת וקיבל אישור זכויות באשר לנכס של אדם אחר (ולעניין זה גרסתו של התובע בעמ' 37 לפרוטוקול שורות 1 – 4 כלל לא נסתרה). גם בעצם המצאת המסמך יש ללמד שהנתבעת שיתפה פעולה עם ההליך, הייתה מודעת לו ובוודאי שככל שלא חפצה לשתף עם ההליך פעולה יכולה הייתה לנקוט במהלכים אופרטיביים לסכלו גם בעקיפין ולא רק במישרין (לעניין מודעותה של הנתבעת ראו למשל עוד בעמ' 62 לפרוטוקול). 15. מעדותו של הנוטריון לא ראיתי שזה הפר את חובותיו בדין להקריא את ההסכם, לוודא אל מול הצדדים שהבינו את משמעותו ותוצאותיו ולאמת את חתימתם לפניו (לעניין חובות אלה ראו: בהקשר זה ראו בעדותו של הנוטריון בעמ' 26 – 29 לפרוטוקול). לא מוכרת כל חובה בדין שנוטריון אשר מאמת הסכם לפני נישואין לפי הוראות חוק יחסי ממון יהא מומחה בדיני המעמד האישי. תכלית הליך האישור הנוטריוני לא נועדה לספק לצדדים ייעוץ משפטי כי אם למלא תפקיד ציבורי של חתימה בפני רשות. זאת, עת הרשות – לענייננו הנוטריון המוסמך לתפקידו זה לפי חוק הנוטריונים התשל"ו- 1976 – נדרשת לוודא את חופשיות הרצון, וההבנה המצופה מכל אדם מן היישוב המוחזק כסוברני לקבל החלטות ולבצע פעולות משפטיות, כי אמנם מבין את המשמעויות הנובעות מחתימה על ההסכם.
פסק דין |
21/02/2024 |
משפחה – קרית גת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 27
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 34. דוגמת חתימה וחותם
34. (א) לא יאוחר מאשר במועד שבו חותם נוטריון את שמו בפנקס הנוטריונים ימסור למשרד המשפטים את דוגמת חתימתו, לרבות חתימתו בלועזית וכן דוגמת חותמו. (ב) נוטריון ששינה את שמו ימסור למשרד המשפטים דוגמת חתימתו וחותמו החדשים. (ג) דוגמת חתימה וחותם שנמסרו למשרד המשפטים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, והתקנות על פיו, על-ידי מי שהיה לנוטריון לפי סעיף 54(ב) לחוק, רואים אותה כאילו ניתנה גם לענין סעיף 5(2) לחוק ולענין תקנה זו.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 14. אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו
14. לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על-ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.
תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2023
סעיף: 4. דרכי ההמצאה ומועדיה
"ח-2018, יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו; (2) אם השולח הוא בית הדין ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש הנמען תצהיר בדבר אי–קבלת המסמך בפקסימיליה; (3) המצאה בדואר – המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו, או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת; (4) המצאה במסירה אישית – ( א) ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבית הדין או מנהל בתי הדין הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה; (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 12. מניעת שינויים במסמך
12. (א) נדרש אדם הניצב בפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך והיו במסמך שינויים או ביטולים במתיחת קו שהוכנסו בו לפני החתימה, לא יתן הנוטריון את אישורו אלא לאחר שאותו אדם והנוטריון עצמו סימנו את השינויים והביטולים על-ידי הוספת ראשי התיבות של שמותיהם וחותם הנוטריון בשולי המסמך על-יד השינויים או הביטולים; היו במסמך כאמור מחיקות, לא יינתן האישור. (ב) היה במסמך כאמור בתקנת משנה (א) מרחק בין הקטע האחרון של נוסחו לבין החתימות, יעביר הנוטריון קו בדיו דרך אותו חלק של המסמך ויוסיף על ידו את ראשי התיבות של שמו. (ג) היו בנוסח מסמך כאמור חלקים שנשארו אחרי החתימה על החלק, יסמן הנוטריון את העובדה או על-ידי תיאורה בסוף האישור או על-ידי הוספת הערה בשולי המסמך, על-יד החלקים שנשארו על החלק "לא מולא בשעת מתן האישור" וראשי התיבות של שמו באותו מקום; שר המשפטים רשאי לפטור מתחולת תקנת משנה זו סוגים של מסמכים הנועדים לשימוש בחוץ-לארץ. (ד) הוצא אישור נוטריוני, לא יעשה הנוטריון ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטול או מחיקה בו ובמסמך שלגביו ניתן האישור. (ה) לענין תקנה זו, "מחיקה" של דבר מודפס או כתוב – כל פעולה שיש בה כדי לעשות את המודפס או הכתוב בלתי קריא.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 11. אימות חתימה
11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 18. חתימה וחותם
18. (א) אישור נוטריוני ייחתם ביד הנוטריון ויוטבע בחותמו על גבי תו אדום. (ב) החותם יהיה של מתכת וצורתו לפי אחת הדוגמאות שבתוספת השלישית. (ג) אישור נוטריוני של מי שמונה לפי סעיף 50 לחוק להשתמש בסמכויות נוטריון ייחתם בידו ויוטבע בחותם מתכת בו מופיעים סמל המדינה ושם בית המשפט שבו הוא ממלא תפקיד, בשפות העברית והאנגלית.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 4. דרכי המצאה ומועדיה
הומצא ביום החול שלאחריו; (2) אם השולח הוא בית הדין ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין, אלא אם כן טען הנמען בדבר אי–קבלת המסמך בפקסימיליה; על הנמען לאמת את טענתו בתצהיר, ובית הדין יכריע בטענתו; (3) המצאה בדואר – המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו, או למענו; בכאשר אין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת; (4) המצאה במסירה אישית – (א) ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען, והוא יידרש לאשר את קבלתו בכתב, והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבית הדין או מנהל בתי הדין הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה; (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
כל הזכויות שמורות ©