כל הזכויות שמורות ©
רשלנות רפואית מוגדרת במשפט הישראלי כסטייה מהותית מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, המובילה לפגיעה במטופל. בפסיקה העדכנית בתיק תא (חיפה) 31782-07-17, הדגיש בית המשפט כי רשלנות יכולה להתבטא הן בהחלטות טיפוליות שגויות והן בביצוע לקוי של הליכים רפואיים.
כל אנשי הרפואה חבים חובת זהירות כלפי מטופליהם. חובה זו מחייבת מתן טיפול ברמה מקצועית נאותה, תוך שמירה על הסטנדרטים המקובלים בתחום הרפואי הרלוונטי.
הפרת החובה מתרחשת כאשר הצוות הרפואי סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל. בפסק דין מנחה (דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול), קבע בית המשפט העליון כי רשלנות רפואית היא "סטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות".
לצורך תביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי – פיזי, נפשי או כלכלי כתוצאה מהטיפול הרשלני.
יש להוכיח קשר ישיר בין ההתרשלות הרפואית לבין הנזק שנגרם. זהו לעתים החלק המאתגר ביותר בתביעות רשלנות רפואית.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה בפסיקה המדגישה את חובת הרופאים להתעדכן בספרות המקצועית. בעניין קופת חולים כללית נ' יפה פלד נקבע כי "ככל שמדובר בחידוש שחשיבותו רבה יותר, ופורסם באופן בולט בכתב עת רפואי בעל משקל ומעמד… כך תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי ההתעדכנות".
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מעגן את זכותו של המטופל להסכמה מדעת. בית המשפט קבע בעניין מואייד מחאמיד נ' בית חולים העמק עפולה כי "הפרת חובת הגילוי המוטלת על הרופא כלפי מטופל מהווה התרשלות וכן עוולת תקיפה", וזאת אף אם הטיפול עצמו בוצע ללא דופי.
חשיבות התיעוד הרפואי המדויק והמקיף הודגשה בפסיקה רבה. בתיק מלר עמיחי נ' עיריית חיפה נקבע כי "רק תיעוד מלא של האנמנזה ושל הטיפול, שניתן בכל שלב ושלב, יבטיח טיפול טוב ויעיל". היעדר תיעוד עלול אף להביא להעברת נטל ההוכחה לנתבע.
תביעת רשלנות רפואית מחייבת חוות דעת רפואית מקצועית. כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט (תא 66055-09-19), חוות דעת המומחה היא "המאפשרת למעשה להוכיח את עילת התביעה".
ככלל, נטל ההוכחה מוטל על התובע. עם זאת, במקרים מסוימים כמו היעדר רישום רפואי תקין, עשוי בית המשפט להעביר את נטל ההוכחה לנתבע.
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים מיום האירוע, או שבע שנים מהמועד שבו נודע לתובע על הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין הטיפול הרפואי, המאוחר מביניהם.
לא. המשפט הישראלי מבחין בין טעות לרשלנות. רשלנות מתקיימת רק כאשר הרופא סטה מסטנדרט הטיפול המקובל באופן שרופא סביר לא היה נוהג כך.
לא בהכרח. יש להוכיח כי הצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקצועי המקובל וכי סטייה זו גרמה לנזק.
הסכמה מדעת פירושה שהמטופל קיבל את כל המידע הרלוונטי לטיפול המוצע, לרבות סיכונים, סיכויים וחלופות טיפוליות, ורק לאחר מכן הסכים לטיפול.
תביעות רשלנות רפואית הן מהמורכבות במשפט הישראלי. הצלחתן תלויה בהבנה מעמיקה של הדין, ביסוס ראייתי איתן, חוות דעת מומחים מקצועיות, ותיעוד רפואי תקין. חשוב במיוחד להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם.
כמו כן, חשוב להקפיד על הגשת התביעה בתוך תקופת ההתיישנות ולשקול את כל ראשי הנזק הרלוונטיים בעת הגשת התביעה.
המומחיות המשפטית והרפואית הנדרשת בתיקים אלה מחייבת ייצוג משפטי מקצועי המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.
ת"א (חיפה) 5611/06- מלר עמיחי נגד עיריית חיפה
שמות השופטים: ת נאות פרי
עוד היא טוענת כי הפניה הראשונה לטיפול רפואי היתה כ-30 שעות לאחר האירוע הנטען, וכי גם בכך יש כדי להטיל ספק בתיאור התובע באשר לנסיבות. 7. לחילופין – טוענת העיריה כי יש להטיל על התובע רשלנות תורמת בשיעור גבוה, בין היתר, בשל הכרותו את המגרש, תוך הפניה לפסיקה רלבנטית. 8. באשר לנזק – מוכחשים הסכומים הנתבעים, ובין היתר טוענת העיריה כי לא הוצגו תלושי משכורת או כל אישור אחר לגבי ההעדרות הנטענת של חודש ימים. 9. לאחר עיון בכתבי הטענות על צרופותיהם ושקילת טענות הצדדים מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,000 בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 12 מהסכום הנ"ל מע"מ כחוק, ובתוספת החזר אגרת בהמ"ש. 10. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 11. בשים לב למהות ההליך, תישא הנתבעת ביתרת שליש אגרה בלבד. המזכירות תשלח העתק בדואר לצדדים.
פסק דין |05/11/2006 |שלום – חיפה
ע"א 3264/96-1. קופת חולים כללית נגד 1. יפה פלד
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,י אנגלרד
אם רופא לא קרא מאמר אחד, אין בכך רשלנות; אם התעלם מסדרת אזהרות בעיתונות הרפואית יש בכך ראיה לרשלנות. ככל שמדובר בחידוש שחשיבותו רבה יותר, ופורסם באופן בולט בכתב עת רפואי בעל משקל ומעמד, וככל שהסכנה שניתן היה למנוע על ידי אותו חידוש גדולה יותר, כך תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי ההתעדכנות (ס' 6). 3. בעניננו, הנסיון המצטבר והאפשרות לזהות טרשת המתנהגת כגידול, התגבשו, נקלטו והופנמו בתודעה רפואית במועד מאוחר לאירוע, ב1987-, שאז פורסם מאמר מרכזי בנושא. המדובר בתופעה נדירה וקשה לאיתור גם כיום. קל וחומר שכך היה ב1986-, שעה שהתופעה לא היתה בתודעה הרפואית והנסיון שנצבר היה מועט כשמדובר היה בהופעה הראשונה של המחלה, וכאשר לא היו בנמצא אינדיקציות אישיות של התובעת, כגון מחלת טרשת נפוצה במשפחה או תופעות ייחודיות לטרשת, המצביעות בכיוון זה (ס' 6). 4. כלל ידוע הוא כי את התנהגותו של הרופא יש לבחון לפי הידוע והמקובל בעת הרלבנטית לטיפול שניתן, ויש לעשות כן לפי קנה המידה של הרופא הסביר ולא לפי זה של הרופא העילוי. נראה לי, כי הנתבעים עמדו גם עמדו במבחנים אלה (ס' 7). 5. מכל הטעמים האמורים אני סבורה שהנתבעים לא התרשלו בכך שלא העלו אבחנה מבדלת של טרשת נפוצה (ס' 10). פסק דין השופט ת' אור: עיקרי העובדות וההליכים 1. בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו נקבעה אחריות המערערים בע"א 3264/96 – קופת חולים של ההסתדרות הכללית (להלן: קופת חולים) וד"ר רייכנטל (להלן: רייכנטל) – לנזקים שנגרמו ליפה פלד (להלן: התובעת) עקב טיפול רפואי, כולל ניתוח וטיפולים אחרים, אשר ניתנו לה על ידי רייכנטל ועל ידי הפתולוג ד"ר זנדבק (להלן: זנדבק).
פסק דין |15/11/1998 |בית המשפט העליון
ת"א (חיפה) 22453-07- מואייד מחאמיד נגד בית חולים העמק עפולה ואח
שמות השופטים: רמזי חדיד
הפרת חובת הגילוי המוטלת על הרופא כלפי מטופל מהווה התרשלות וכן עוולת תקיפה בהתאם לסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ובגין כך המטופל עשוי לזכות בפיצוי בגין נזקיו בעקבות הטיפול הרפואי, אף באם לא היתה כל רשלנות רפואית בביצועו (ר' ע"א 3108/91 רייבי ואח' נ' ד"ר וייגל ואח', פ"ד מז(2) 497, 505-506, פס"ד דעקה לעיל, שם, עמ' 548-549 וכן פס"ד שטנדל לעיל, שם, בע"מ' 758). יובהר כי לא בכל אותם מקרים בהם הופרה חובת הגילוי ביחס לטיפול הרפואי, המטופל זכאי לפיצוי עבור הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותו טיפול ולעניין זה עליו להוכיח תנאי נוסף, לפיו, לו נמסר לו מלוא המידע הרלוונטי אודות הטיפול הרפואי הוא היה נמנע מביצועו. במילים אחרות, על התובע להוכיח קיום קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית הפר חובת הגילוי לבין הנזק שנגרם לו בעקבות ביצוע הטיפול הרפואי. בנדון נקבע בפס"ד דעקה לעיל, כדלקמן: "על התובע בעילה של רשלנות רפואית מוטל הנטל להוכיח, בין השאר, את הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופאים לנזק שלו הוא טוען. עליו להוכיח שההתרשלות היא שגרמה לנזק, או במילים אחרות, שלו נמנעה ההתרשלות היה נמנע גם הנזק. כך, בכל מקרה של תביעה בעוולת רשלנות, לרבות מקרים שבהם העוולה מיוחסת לרופא בגין התרשלותו בכך שלא קיים את חובת הגילוי לחולה קודם שקיבל את הסכמתו לטיפול בו . . . בעניינו, היה על המערערת להראות שלו ניתן לה הסבר כנדרש לעניין ביצוע הביופסיה . . לא היתה מסכימה לביצוע הביופסיה, אולם, אם יתברר שגם לאחר הסבר כזה היתה המערערת מסכימה לביצוע הביופסיה, שוב אין לומר שמחדלם של הרופאים בקבלת 'הסכמה מדעת' הוא זה שגרם לנזק אשר נגרם עקב ביצוע הביופסיה.
פסק דין |05/05/2012 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 66055-09-19- פלוני נגד אלביט מערכות בעמ
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
אוסיף ואציין כי לאור השיהוי בהמצאת כתב וויתור על סודיות רפואית והצורך ממילא להשלים מלאכת איסוף החומר ולאור המועדים שנקבעו ע"י ב"כ הנתבעות לבדיקה רפואית של התובעת, ע"י שני מומחים, מתן ארכה נוספת להשלמת מלאכת גילוי מסמכים ותשובות לשאלון לא תפגע ממשית בניהול התביעה ובאופן בירורה. לטעמי, מתן ארכה זו יכול לייעל את ההליכים ולקדמם, והכל לטובת האינטרסים של כל הצדדים. 3 9. אשר לטענות התובעת בנוגע לאי-יכולתה להתייצב לבדיקה על ידי מומחים שאת שירותיהם שכרה ב"כ הנתבעות בת"א, לא מצאתי ממש בטענות אלה וזאת מבלי להמעיט בערך טענות התובעת בנוגע לקשייה הפיסיים. אני סבורה כי את אי הנוחות שעליה מדברת התובעת הכרוכה בנסיעות לת"א, ניתן לאיין באם יתואם מועד אחד לביצוע הבדיקות הנדרשות וכן תוסדר הסעה מתאימה לתובעת לת"א על חשבון הנתבעות, ולאחר מכן, יכריע בית המשפט על מי מהצדדים יש להשית הוצאות אלה. לא מצאתי בחוות הדעת שהמציאה התובעת אינדיקציה מספקת לפיה יש לקבוע שהתובעת אינה יכולה לעמוד בנסיעה לאזור תל אביב לצורך בדיקה רפואית. מה גם, שלא נסתרה טענת ב"כ הנתבעות כי התובעת עצמה נבדקה על ידי מומחה באזור הרצליה לצורך קבלת חוות דעתו. אזכיר כי כדי למנוע מהנתבעות את זכותן לנהל ההגנה כראות עיניהם ולהיעזר בשירותי מומחים אותם הם בוחרים יש להמציא ראיות כבדות משקל המלמדות כי התובעת אינה יכולה להתנייע לתל אביב לצורך ביצוע בדיקות נדרשות. ראיות כאלה לא הומצאו . 10. אני סבורה שאין להתעלם מטענות בא כוח הנתבעות, כי עליהם להתמודד בהליך זה עם טענות רפואיות שמעלה התובעת בתחומים שאינם שגרתיים. יש לאפשר לנתבעות לנהל להגנתן, כפי ראות עיניהן, ולהמציא חוות דעת ממומחים מתאימים.
החלטה |24/05/2020 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 31782-07-17- פלוני נגד מדינת ישראל עי
שמות השופטים: אפרת קריב
אביב – ניתן פס"ד ביום 128 פסק דין 1. לפני תביעת רשלנות רפואית. התובע, יליד 1992, תבע את מדינת ישראל, שהיא הבעלים והמפעילה של המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי (להלן : "המרכז הרפואי") וכן בית החולים לילדים על שם דנה (להלן: "בית חולים דנה") בגין ניתוח שעבר בבית החולים דנה ביום 26.7.2007 . 2. לטענת התובע, הניתוח גרם לו למגבלות רפואיות ותפקודיות קשות שלא סבל מהן לפני הניתוח, וביניהם: כאבים קשים במפשעה ובירך מימין, הגבלה קשה ומשמעותית בתנועות מפרק ירך ימין, עיוות וסטייה קשות של הרגל ושל כף הרגל כלפי חוץ, וכן צליעה קשה ברגל ימין ומגבלות קשות בישיבה, בעמידה, בהליכה ובכל פעולה הכרוכה בהפעלת מפרק ירך ימין. התובע טוען כי הצוות הרפואי של הנתבעת התרשל הן בקבלת החלטה חפוזה לנתח אותו מבלי למצות את האופציה של טיפול שמרני והן בביצוע הניתוח עצמו. 3. בנוסף לטענת הרשלנות, טוען התובע להעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה שכן הנתבעת והצוות הרפואי מטעמה התרשלו במסירת מידע חיוני לו ובעיקר להוריו, לאור העובדה שהוא היה כבן 15 ביום הניתוח, ביחס לסכנות והסיבוכים האפשריים והצפויים בניתוח וכן ההסתברות להתרחשותם. עוד טוען התובע כי לא מסרו להוריו מידע בדבר טיפולים רפואיים חלופיים ובדבר הסיכונים הכרוכים בחלופה של אי ביצוע הניתוח על מנת שיוכלו לשקול באופן עצמאי ובהבנה מלאה את רצונם בניתוח. לטענת התובע אילו המידע באשר לבעיות הרפואיות מהן הוא סובל כיום, שהן תוצאת הניתוח, היו מוסברות להוריו, הוריו לא היו מסכימים לביצוע הניתוח. התובע מבקש כי בית המשפט יקבע שיש קשר סיבתי בין נכותו כיום, לרשלנות הצוות הרפואי וכן להפרת חובת הגילוי והיידוע, ולחלופין, ככל שבית המשפט לא יקבל את טענתו זו, מבקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי משמעותי בגין הפגיעה באוטונומיה.
פסק דין |17/06/2023 |שלום – חיפה
ת"א (נתניה) 30897-11-19- ד"ר אמה קלנטרוב נגד אורפז אורנית רפאל אשתמקר
שמות השופטים: אלי ברנד
לטענת הנתבעת, מספר שבועות לאחר שהוגשה התלונה הנ"ל – במועד ההתרחשות נושא תובענה זו – היא הגיעה אל מרפאת התובעת עם בנה אשר סבל מחום גבוה, כאשר בהיסח הדעת ובתום לב היה זה יום לפני מועד התור שנקבע. נוכח קושי פיזי להגיע למרפאה ובשל העובדה שהמרפאה היתה, לטענתה, ריקה מאדם באותה עת היא ביקשה מן התובעת לקבל את הבן לפנים משורת הדין אך זו סרבה ובקשה ממנה לעזוב את המקום. הנתבעת לא הכחישה כי שבה אל המרפאה וצילמה את המתרחש, אולם לגרסתה – מדין ודברים שהתנהל בין השתיים עלה כי התובעת לא היתה מוכנה לקבלה משום שהיא התלוננה עליה קודם לאירוע וניכר היה, לטענתה, שהתובעת נוקטת בגישה דווקנית ללא כל רצון טוב לסייע בעקבות תלונתה. הנתבעת טענה כי בעוד חשה פגועה ומושפלת ומבלי שבנה קיבל טיפול רפואי מן התובעת החליטה לפרסם פרסום בנושא זה בקבוצה בה היא חברה בפייסבוק. 6. באותו ערב, לאחר הביקור במרפאת התובעת, בשעה 18:07 כתבה הנתבעת בקבוצת הפייסבוק "גני אביב שלנו", בה חברים 5,417 מתושבי האזור, את הדברים הבאים: "היי לצערי אני לא מרוצה מרופאת הילדים פה בשכונה. לפי מה שהבנתי הרבה מהתושבים פה לא מרוצים ורציתי לדעת אם מישהו מעוניין ביחד איתי לפנות למשרד הבריאות" 7. הדברים הנ"ל שפרסמה הנתבעת גררו תגובות שונות שכתבו חברים אחרים בקבוצה וחלקם חלקו על עמדתה של הנתבעת ביחס לטיב שירותי התובעת, ובמענה עליהן הגיבה הנתבעת בין היתר את התגובות דלקמן: ". . . אני לא אמורה להצטדק לפני אף אחד. עובדה שהרוב פה לא מרוצים ממנה וכן מישהו היה צריך לגרום אולי לשינוי. זה שארבעה אנשים מרוצים ממנה לא אומר כלום לעומת שכונה שלמה" ". . . אני מאוד שמחה שקיבלת מענה עבור ילדייך מה שלצערי אני ורוב השכונה לא קיבלנו אני בטוח לא צריכה להתנצל בפני אף אחד רק בפני הבן שלי ששנתיים השארתי אותו אצלה" "כרגע סיימתי שיחה עם הרופאה המחוזית ומנהלת השירות.
פסק דין |25/10/2023 |שלום – נתניה
ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין
רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים (ראו: עניין קוהרי, בעמ' 172). במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. בהינתן הערך הרב שחברתנו מייחסת לחייהם ולבריאותם של אנשים הנזקקים לשירותים רפואיים, במקרים רבים, אם כי לא בכל המקרים, האיזון של עלות-מול-תועלת יחייב את ספקי השירותים הרפואיים לספקם למטופליהם חרף עלותם הגבוהה, כל אימת שהדבר מועיל לבריאותו של המטופל (ראו והשוו: סעיף 5 לחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש. "). 15 33. בכגון דא, חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת מיוחסת לעמדת המומחים הרפואיים אשר באים להעיד בפני בתי המשפט על המקובלוֹת בדיסציפלינות רפואיות שונות, על הנורמות אשר פותחו ושוכללו בגדרי דיסציפלינות אלה, ועל הפרקטיקה הראויה. ככלל, מומחים אלו – ולא אנחנו, השופטים – הם שיגדירו את היחס הראוי בין תוחלת הנזק לבין עלות האמצעים הרפואיים אשר יכולים למנעו או למזערו. לצד זאת, שמרנו לעצמנו שיקול-דעת שיורי אשר מאפשר לנו לחלוק, במקרים חריגים, על עמדתו של מומחה רפואי ועל האופן שבו הלה מעריך את העלות מול תועלת – הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה.
פסק דין |01/03/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 8146/13- ד"ר סולימאן גושה נגד בית החולים אלדגאני
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,ע ברון
יוער בהקשר זה, כי התפתח בפסיקה מודל שונה לניתוח עוולת הרשלנות, שלפיו נבחן תחילה יסוד ההתרשלות ורק בסיומו של תהליך נבדקת השאלה אם קיימים שיקולי מדיניות שבגינם יש לשלול את חובת הזהירות, ככל שזו התבססה זה מכבר במקרים דומים (ראו: עניין פלוני, בפסקאות 14/13, והאסמכתאות שם). ואולם, הואיל והמקרה דנן אינו שייך למקרה 'הרגיל', זה המצוי בליבתה של העוולה ובא תדיר בשערי בית המשפט, מן הראוי לילך בדרך המסורתית, ולהידרש ראשית לחובת הזהירות. 16. בהתייחס לחובת הזהירות המושגית, דומה כי על פניו בית חולים יכול וצריך לצפות נזק כלכלי שיכול שייגרם לרופא העובד תחת קורתו יהא אשר יהא הסטטוס המוסדי שלו, דהיינו בין אם הוא עובד של בית החולים, בין אם לאו במידה שזה יתרשל בעבודתו ויגרום נזקי גוף למטופל או מטופלת. מסקנה זו מתבקשת הן מדיני הנזיקין כפי שהתפתחו בפסיקתנו, הן מנסיון החיים והשכל הישר, והיא אף באה לידי ביטוי בנתונים אמפיריים; והכל כפי שיפורט להלן. יוער כי חלק מן הנתונים לקוחים מדוח מבקר המדינה שאמנם אינו קביל כראיה בהליכים משפטיים, לפי סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 אך בענייננו האמור בדוח מובא ברקע הדברים בלבד, ולא כראיה לאמיתות תוכנו. 14 לבתי המשפט בישראל מוגשות מאות רבות של תביעות רשלנות רפואית מדי שנה, והמגמה היא של גידול מתמיד (ראו: הוועדה הבין-משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית דין וחשבון (2005) (להלן: דוח ועדת שפניץ), בעמודים 12/11 (נתונים לגבי השנים 2002-1993); מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי 62 (2012) (להלן: דוח מבקר המדינה), בעמודים 216-215 (נתונים עד שנת 2011)), כאשר תחום המיילדות הוא בין התחומים שבהם מספר התביעות הוא הגדול ביותר, והוא ניצב מעל כל יתר תחומי הרפואה, בפער משמעותי, מבחינת גובה הסכומים הנתבעים (דוח ועדת שפניץ, בעמודים 31/30; דוח מבקר המדינה, בעמוד 211).
פסק דין |20/07/2016 |בית המשפט העליון
ע"א 2732/10- מסרי מופידה נגד הסתדרות מדיצינית הדסה ואח
שמות השופטים: מ נאור,י עמית,ד ברק ארז
לפני סיום 23. אי אפשר שלא לחוש צער על המערערת. מנקודת ראותה, היא יצאה מבית החולים חולה יותר מכפי שנכנסה אליו. ככל שהרפואה המודרנית הולכת ומתפתחת כן גוברת הציפייה להחלמה וקטנה הסובלנות לתוצאה של אי-הצלחה. אולם, לעתים יד הרופאים קצרה מהושיע, ולא בכל מקרה שבו אלה הם פני הדברים משמעות הדבר היא שהטיפול הרפואי כשל מבחינה משפטית. המשטר המשפטי שחל על אחריות רופאים ומטפלים הוא משטר הרשלנות, ולא אחריות מוחלטת (ראו והשוו: נעם שר "רשלנות לעומת אחריות מוחלטת: ההבדלים ביניהם והשלכותיהם על הרפורמה הנדרשת בישראל בתחום הרשלנות הרפואית" משפט ועסקים ו 333 (2007)). משלא הוכחה רשלנות או עוולה אחרת, תם התפקיד שממלאים דיני הנזיקין, וסעדה של המערערת נמצא, לכל היותר, במערכת הרווחה שיוצרים דיני הביטוח הלאומי. בנסיבות העניין לא מצאנו לפסוק הוצאות לחובת המערערת. ש ו פ ט ת המשנה לנשיא מ' נאור אני מסכימה.
פסק דין |05/11/2012 |בית המשפט העליון
דנ"א 4693/05- המבקשות 1. ביח כרמל-חיפה נגד 1. עדן מלול
שמות השופטים: ד ביניש,א ריבלין,א פרוקציה,א א לוי,א גרוניס,מ נאור,ע ארבל,א רובינשטיין,ס גובראן
קרים של רשלנות רפואית בלבד ראו שנור אבדן סיכויי החלמה, בחלק השני תת-פרק iv למאמרו, המציג גם ניתוח ביקורתי-ביהביוריסטי מעניין; לדין הקיים בארה"ב בסוגיה זו בהקשר של דוקטרינת הגברת הסיכון המוגבלת שם למקרים של רשלנות רפואית, מצוין בטיוטת הריסטייטמנט השלישי כי to date, the courts that have accepted lost opportunity as cognizable harm have almost universally limited its recognition to medical-malpractice cases ראוrestatement (third) of torts : liability for physical harm (basic principles) (proposed final draft no. 1, 2005) . 26 ; ראו גם hardy v. southwestern bell telephone co. p. , 910 2d (1996), 1024 המובא אצל גלעד קשר סיבתי עובדתי 281; לדיון באנגליה בשאלה אם להגביל פסיקת פיצוי לפי הסתברות למקרים של רשלנות רפואית ראו oliphant 787 המפנה לפסקי הדין paul davidson taylor (a firm) v white ewca civ 1551 ו- beary v pall mall investments ewca civ 415; לשאלה האם יש למשפט התייחסות ייחודית למקצוע הרפואה ראו באופן כללי:lord woolf are the courts excessively deferential to the medical profession in the pursuit of justice 343 (christopher campbell-holt ed. , 2008)). 114. גישתי היא כי את חריג האחריות היחסית יש להחיל לעת הזו בדיני הנזיקין וביחס לתביעות בגין נזקי גוף. חריג זה מתעורר במקרים רבים בעניינים של רשלנות רפואית, אך כאמור לא בהכרח בתחום זה. עניינו במתן פתרון לבעיית הסיבתיות העמומה ביחס לעצם גרימת הנזק, עמימות שמקורה, לרוב, במגבלות מדעיות באיתור גורמי סיכון לנזקי גוף (לעניין מגבלות מדע הרפואה בעניין זה, בקטיגוריה הקרובה של עמימות ביחס לגודל הנזק, ראו עניין גולן, פסקה 11 לפסק דינו של השופט גרוניס).
פסק דין |28/08/2010 |בית המשפט העליון
ע"א 3264/96-1. קופת חולים כללית נגד 1. יפה פלד
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,י אנגלרד
אם רופא לא קרא מאמר אחד, אין בכך רשלנות; אם התעלם מסדרת אזהרות בעיתונות הרפואית יש בכך ראיה לרשלנות. ככל שמדובר בחידוש שחשיבותו רבה יותר, ופורסם באופן בולט בכתב עת רפואי בעל משקל ומעמד, וככל שהסכנה שניתן היה למנוע על ידי אותו חידוש גדולה יותר, כך תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי ההתעדכנות (ס' 6). 3. בעניננו, הנסיון המצטבר והאפשרות לזהות טרשת המתנהגת כגידול, התגבשו, נקלטו והופנמו בתודעה רפואית במועד מאוחר לאירוע, ב1987-, שאז פורסם מאמר מרכזי בנושא. המדובר בתופעה נדירה וקשה לאיתור גם כיום. קל וחומר שכך היה ב1986-, שעה שהתופעה לא היתה בתודעה הרפואית והנסיון שנצבר היה מועט כשמדובר היה בהופעה הראשונה של המחלה, וכאשר לא היו בנמצא אינדיקציות אישיות של התובעת, כגון מחלת טרשת נפוצה במשפחה או תופעות ייחודיות לטרשת, המצביעות בכיוון זה (ס' 6). 4. כלל ידוע הוא כי את התנהגותו של הרופא יש לבחון לפי הידוע והמקובל בעת הרלבנטית לטיפול שניתן, ויש לעשות כן לפי קנה המידה של הרופא הסביר ולא לפי זה של הרופא העילוי. נראה לי, כי הנתבעים עמדו גם עמדו במבחנים אלה (ס' 7). 5. מכל הטעמים האמורים אני סבורה שהנתבעים לא התרשלו בכך שלא העלו אבחנה מבדלת של טרשת נפוצה (ס' 10). פסק דין השופט ת' אור: עיקרי העובדות וההליכים 1. בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו נקבעה אחריות המערערים בע"א 3264/96 – קופת חולים של ההסתדרות הכללית (להלן: קופת חולים) וד"ר רייכנטל (להלן: רייכנטל) – לנזקים שנגרמו ליפה פלד (להלן: התובעת) עקב טיפול רפואי, כולל ניתוח וטיפולים אחרים, אשר ניתנו לה על ידי רייכנטל ועל ידי הפתולוג ד"ר זנדבק (להלן: זנדבק).
פסק דין |15/11/1998 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 1686/96- אבישג אברהם (קטינה) נגד ש.ר.ב.
שמות השופטים: משה רביד
ברשלנות רפואית, כפי שהדבר נדרש בעוולת הרשלנות, על התביעה להוכיח את התקיימותם של ארבעת היסודות שמופיעים בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (ע"א 4025/91 צבי נ' דר' קרול, פ"ד נ(790 – 789 ,784 (3; ע"א 58/82 הנ"ל, שם, עמ' 262; ע"פ 89/116, אנדל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(289 – 288 ,276 (5). הרשלנות נמדדת בדרך הבדיקה, בדרך האבחון, ההחלטה על מתן הטיפול והטיפול עצמו. לא כל טעות בשיקול דעת של רופא תוביל למסקנה שהיתה הפרת חובה. לא פעם עומד רופא בפני דילמה, כשעליו להחליט לא בישוב הדעת, אלא בלחץ הנסיבות. כל רופא עלול לטעות אך לא כל טעות עולה כדי רשלנות, כשם שאי הצלחה של ניתוח או טיפול אחר, כשלעצמם, אינם מקימים חזקה או מסקנה של התרשלות רפואית. לא כל תגובה של חולה לטיפול ספציפי ניתנת לציפייה מראש, אף בזהירות מקסימלית. הרפואה איננה מדע מדויק ולא תמיד ניתן לחזות מראש סיבוכים מסיבוכים שונים, העלולים להביא לתקלה או לכישלון בעת מתן הטיפול הרפואי (ע"א 235/59 אלהנקרי נ' פולק, פ"ד יד' 2500 ,2497). ישנם מקרים שהרופאים בוחרים בדרך טיפול פלונית מתוך שיקול של סיכון מחושב במתן טיפול זה, או בהתערבות ניתוחית, כדי למנוע נזק גדול יותר, לולי אותו טיפול או התערבות. הוא הדין אם רופא בוחר באחת מהאופציות האפשריות לטיפול, שהרפואה מכירה בה. אם ננקוט במדיניות משפטית שכל טעות בשיקול הדעת של הרופא משמעה התרשלות תיהפך הרפואה לרפואה מתגוננת והרופאים במקום לטפל בחולה, ידאגו, ראשית דבר, להכנת הגנה עתידית אפשרית וטיפולים ינתנו לא כדי להתגבר על מחלות אלא כדי להתגבר ולדחות תביעות עתידיות וצפויות.
פסק דין |13/06/199 |מחוזי – ירושלים
ת"פ (תל אביב) 15237-97- מדינת ישראל נגד 1. מיכה ב"ר אילן
שמות השופטים: עדנה בקנשטייןעמירם בנימיני,מרדכי פלד
לאחר סקירת הפסיקה הישראלית בנושא, כמו גם הפסיקה באנגליה, אוסטרליה וקנדה, סיכמה כבוד השופטת ביניש את ההלכה כדלקמן (בסעיף 6): "מכל האמור עולה, כי לעדויות אודות פרקטיקה רפואית נוהגת, יש משקל רב בבוא בית המשפט להכריע האם התרשל רופא שפעל בדרך מסוימת. אך הנתבע בגין רשלנות רפואית אינו יוצא בהכרח פטור מאחריות בשל כך בלבד שמביא הוא בפני בית המשפט עדויות על כך שגם אחרים נהגו באותה דרך בה נהג הוא. במקרים רבים יהיו לעדויות, לפיהן פעל הנתבע בדרך הנוהגת והמקובלת על אנשי מקצוע בעולם הרפואה, השפעה רבה על הכרעת בית המשפט בשאלת סבירות התנהגותו של הנתבע. במיוחד כך הדבר כשהסוגיה שבמחלוקת הינה מורכבת מההיבט המקצועי, וכאשר יש בפני בית המשפט חוות דעת מהן עולה כי בין הרופאים קיימות מחלוקות מקצועיות לגבי שיטת הטיפול הראויה. עם זאת, אין לתת לעדויות בדבר פרקטיקה רפואית מקובלת משקל מכריע, וכל מקרה יבחן לנסיבותיו: בין השיקולים אשר יהיה על בית המשפט להביא בחשבון לעניין ההכרעה בשאלת ההתרשלות מצוי גם השיקול בדבר הפרקטיקה המקובלת, הנוהגת למעשה בתחום העומד לדיון. אך בית המשפט יכריע בשאלת ההתרשלות לאחר שיביא בגדר שיקוליו את מכלול השיקולים הנוגעים לקביעת רמת הזהירות הסבירה הנדרשת מרופא. במסגרת זו ישקול גם את הפרקטיקה המקובלת אל מול הסיכון הצפוי מהטיפול הרפואי בו מדובר, טיב האמצעים שניתן לנקוט בהם כדי למנוע סיכון זה ואת שאלת הסיכונים הצפויים והחסרונות הטבועים בדרכי טיפול חלופיות". כך גם נפסק בעבר, הן לעניין התרשלות מקצועית של רופא, והן לעניין של רשלנות מקצועית בתחום אחר. בע"א 612/78 נעים פאר נ. ד"ר ישראל קופר ואח', פ"ד לה(1) 720, בעמ' 726, אמר כבוד השופט (כתוארו אז), ד"ר ש. לוין: "כבר נפסק, שהשאלה, אם היתה התרשלות מקצועית מצדו של רופא, ענין הוא לבית המשפט לענות בו ולא שאלה מדעית לחוות דעתם של הרופאים: ע"א 235/59.
חיפה) 6379-09-09- ז ע נגד בית החולים נהריה
שמות השופטים: רון סוקול
בטרם נבחן את הטענה ראוי להקדים הערות כלליות ביחס לטענת ההתרשלות בבחירת דרך טיפולית בחולה. 32. חובתו של רופא הינה לפעול ולנהוג בסבירות על פי הידע הרפואי והמקצועי הידוע בתחום. הרופא חייב להתעדכן בידע הרפואי, באמצעי הטיפול העדכניים (ע"א 3264/96 קופת חולים כללית נ' פלד, פ"ד נב(4) 849 (1998); ע"א 2087/08 מגן נ' שירותי בריאות כללית (12/8/2010)), לאסוף את כל המידע הרלבנטי לצורך בחירת הטיפול הראוי (ע"א 3264/96 לעיל), לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים בטרם יחליט כיצד לטפל בחולה (ע"א 8799/08 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (21/3/2011); ע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 142 (1991); ע"א 5787/08 קפאח נ' מדינת ישראל (10/08/2010)), להתייעץ עם מומחים כאשר הדבר נדרש וכדומה. עם זאת, משפעל הרופא באופן סביר, אבחן כראוי את המחלה ובחן את האפשרויות הטיפוליות השונות, אין למצוא דופי בכך שבחר באחת הדרכים הטיפוליות המוכרות והמקובלות במקצוע הרפואה, גם אם זו לא הביאה לתוצאה המצופה. כבר נאמר אין סוף פעמים כי "רשלנות אינה מבחן של "חכמים לאחר מעשה", אלא מבחנו של הרופא הסביר בשעת מעשה" (ע"א 5787/08 לעיל). כך גם הודגש כי "פעולת רופא לא תיחשב כרשלנות אם עשייתה התבססה על העדפת תפיסה של אחת מבין האסכולות הרפואיות המוכרות" (ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נא(2) 171, 181 (1997)). 10 33. יתרה מזו, גם אם בסופו של יום מתברר כי החלטות רופא לנקוט בדרך טיפולית מסוימת הייתה שגויה, אין הדבר מלמד בהכרח כי הרופא התרשל. "לא כל החלטה שגויה היא בהכרח רשלנית" (ע"א 8126/07 עזבון צבי נ' בית החולים ביקור חולים (3/1/2010), וראו גם ע"א 9249/06 יונתני נ' שירותי בריאות כללית (8/12/2008); ע"א 8123/10 פלונית נ' המרכז הרפואי שערי צדק ( 6.5.2012 )).
פסק דין |09/08/2015 |מחוזי – חיפה
ת"א (תל אביב) 19158-05-16- מדינת ישראל- משרד הבריאות נגד פלוני
שמות השופטים: טל חבקין
המדינה מצביעה על ארבעה מקרים שבהם התיר בית המשפט העליון לצרף חוות דעת רפואית בתיקי רשלנות רפואית בשלב מאוחר יחסית של ההתדיינות (ע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651 (1993); רע"א 10307/06 לופז נ' מדינת ישראל ( 11.3.2007 ); רע"א 8862/10 מינס נ' דוד ( 27.3.2011 ); רע"א 1598/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני ( 5.6.2018 )). היא מבקשת להגיע לתוצאה דומה בענייננו. 8. מאז שניתנו פסקי דין אלה נפל דבר במשפט הדיוני האזרחי: הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("התקנות החדשות"). תקנות אלו, שצפויות להיכנס לתוקף בתחילת שנת המשפט הבאה, נועדו לשנות את נקודת האיזון בין התכליות והאינטרסים המתחרים המונחים ביסודה של ההתדיינות האזרחית כפי שנהגה ערב התקנתן. תקנות 5-1 קובעות עקרונות יסוד שמתווים את אופן הפעלת שיקול הדעת השיפוטי בשאלה אם יש מקום להקדיש משאבים נוספים לבירור ולאפשר תיקון של מחדל דיוני. תקנה 2 קובעת את "מטרת העל" של התקנות, וזו לשונה: הליך שיפוטי ראוי והוגן 2. הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה. 9. תקנה 5 מעגנת את חובתו של בית המשפט לשקול – בכל החלטה דיונית שהוא נותן – גם את אינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט, וזו לשונה: איזון אינטרסים 5. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
החלטה |16/02/2019 |שלום – תל אביב
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
תקנות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין
תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978
סעיף: 10. ביטול האישור
10. (א) התחלפה הבעלות על המרפאה המוכרת לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות, ובמקרה שהבעלות היא בידי תאגיד – עם חילופם של למעלה ממחצית בעלי זכות ההצבעה בו, או התחלף מנהל המרפאה, בטל אישורה כמוסד רפואי מוכר בתום שלושים יום מעת החילופים; היו חילופים בבעלות – רשאי הרופא המחוזי לדחות את מועד ביטול האישור בשלושים יום נוספים. (ב) השר רשאי לבטל אישורה של מרפאה כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה: (1) בוצעו בה פעולות בניגוד לחוק, לתקנות אלה או לתנאי האישור; (2) לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים אחד התנאים המפורטים בתקנות 3 ו-4; (3) לא נמסר לממונה דיווח כנדרש בתקנה 9; (4) לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת במרפאה; (5) הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול במרפאה. (ג) השר רשאי לבטל אישורו של בית חולים כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה: (1) בוצעו בו פעולות בניגוד לחוק או לתקנות אלה; (2) לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים התנאי שבתקנה 2; (3) לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת בבית החולים; (4) הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול הכרוך בהפסקת הריון בבית החולים.
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ"ה-1995
סעיף: 7. מתן שירותי בריאות בנוגע למטופל הנמצא בישראל
7. 2 (א) על אף האמור בתקנות 1 עד 6, שירותי הבריאות שהם בדיקה, אבחון או טיפול בתחומים המנויים בתוספת יכול שיינתנו בנוגע למטופל הנמצא בישראל על ידי מטפל הנמצא מחוץ לישראל שהוא בעל רישיון לעסוק ברפואה לפי הוראות פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, וכן בעל תואר מומחה לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973, בתחום הנוגע לעניין מתן שירותי הבריאות האמורים. (ב) שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו יהיו בכפוף להוראות כל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיף 3(ה) לחוק בשים לב לשמירה על זכויות המטופל בתהליך, לרבות לעניין ניהול הרשומה הרפואית, שמירה על רצף טיפולי ושמירה על פרטיות וחיסיון רפואי, ובכלל זה הגנה על מידע גנטי ומידע רגיש אחר, וכן בשים לב לאיכות הטיפול ונגישותו. (ג) שירותי בריאות לפי תקנה זו יינתנו לפי שיקול דעתה של קופת חולים ועל ידה או על ידי נותן שירותים מטעמה, ויהיו בהיקף שלא יפגע ביכולתם של קופת חולים או של נותן שירותים לספק בעצמם את שירותי הבריאות באופן רציף ומיידי בישראל בלי להסתמך על מתן שירותים לפי תקנה זו. (ד) לא תיגבה השתתפות עצמית בעד שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו, השונה מההשתתפות העצמית שניתן היה לגבות אם שירותי הבריאות היו ניתנים בישראל. (ה) המנהל רשאי להורות לקופת חולים או לנותן שירותים להגביל את מתן שירותי הבריאות לפי תקנה זו אם מצא כי יש בכך כדי לפגוע בעקרונות המפורטים בתקנת משנה (ב) או כדי לפגוע במתן השירותים בישראל כמפורט בתקנת משנה (ג).
תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978
סעיף: 2. תנאים לאישור בית חולים כמוסד רפואי מוכר
2. תנאי לאישורו של בית חולים כמוסד רפואי מוכר שיהיו בו מחלקה לגניקולוגיה ולמיילדות או חדר ניתוח.
תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978
סעיף: 3. תנאים לאישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר
3. תנאים לאישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר הם אלה: (א) לצורך ביצוע הפסקות היריון תרופתיות בלבד – מתקיימים בה כל אלה: (1) המרפאה פועלת במסגרת קופת חולים או צבא הגנה לישראל; (2) בעת פעולתה יהיה בה רופא מוסמך אחד לפחות בעל תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה. (ב) לצורך ביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות עד סוף השבוע ה–12 מתאריך תחילת הווסת האחרונה מתקיימים בה כל אלה: (1) יש בה – (א) חדר הכנה לחולה, ובו מיתקן לרחיצה ולנטילת ידים; (ב) חדר ניתוח גיניקולוגי מצוייד כמפורט בתקנה 4; (ג) חדר התאוששות ששטחו 15 מ"ר לפחות; (ד) שני חדרי שירותים ומקלחת; (ה) משרד; (ו) מחסן לציוד רפואי. (2) בעת פעולתה יהיו בה לפחות רופא מוסמך אחד בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה, רופא מוסמך אחד בעל תואר מומחה בהרדמה ואח או אחות מוסמכים שהכיר בהם משרד הבריאות; (3) מנהלה הוא רופא מוסמך; (4) ינוהל בה תיק רפואי של מי שהופסק הריונה בה ויישמר יחד עם אישור הועדה, תקופה של שבע שנים לאחר הטיפול האחרון בה במרפאה.
חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 ע"ד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ב-2021
סעיף: 22. אי-תחולה על שירותי בריאות מסוימים
22. (א) הוראות חוק זה לא יחולו על – (1) שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לקופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (3) שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974; (4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" – חייל בשירות חובה כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח; (6) שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים בפרט 22א לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיפים 16(א)(3) ו-18; (8) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע"ג-2013; (9) שירות בריאות המנוי בתוספת; (10) שירות אשפוז במחלקת קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא GOC 19, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקת קורונה; (11) שירות בדיקת נגיף קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא L 7172, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות בדיקת נגיף קורונה; (12) שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (13) שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים. (ג) השרים רשאים, בצו, לשנות את התוספת.
תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 ע"ד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ב-2022
סעיף: 1. הגדרות
שר"פ"-מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר; "תחזוקה מונעת"-פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים; "תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה"-תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי; "תקורה"-תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו
תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978
סעיף: 8. בקשה לחידוש אישור
8. בקשה לחידושו של אישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות תוגש בכתב לממונה, באמצעות הרופא המחוזי, בציון הפרטים, הן הקיימים והן אלה ששונו מעת הגשת הבקשה לאישור המרפאה כמוסד רפואי מוכר או לחידוש האישור, לא יאוחר מחדשיים לפני תום תקפו של האישור.
תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 ע"ד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ב-2022
סעיף: 1. הגדרות
הכללי; "ערך מדד פריפריאליות"-הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, ונמצא בקישור "פורום יחידות"-ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם לסעיף 24א לפקודת בריאות העם; "רשת בתי חולים"-מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים; "שדה קליני"-סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית ; " שר"פ"-מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר; "תחזוקה מונעת"-פעולה
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
58. בפרק זה-"הדמיה רפואית"-סימולציה רפואית; "טריאז'"-מיון ראשוני של הפונים למלר"ד ומתן דרגת דחיפות להמשך טיפול לפי מצבם הרפואי; "יעד 1-טריאז'"-קביעת דרגת דחיפות לטיפול רפואי בתוך 15 דקות מזמן רישום המטופל במשרד הקבלה; "יעד 2-בדיקה רפואית ראשונית"-ביצוע בדיקה רפואית ראשונית בתוך שעה מ זמן רישום המטופל בקבלה; את הבדיקה יבצע רופא, עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים, או עמית רופא; "יעד 3-זמן שהייה במלר"ד לפונים שהועברו לאשפוז"-קבלה במחלקות האשפוז בבית החולים בתוך 12 שעות מזמן הרישום במשרד הקבלה במלר"ד; מדד זה נוגע לפונים שהתאשפזו, וכולל מטופלים שדווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "יעד 4-זמן שהייה במלר"ד למשתחררים"-מספר המטופלים שלא אושפזו, ושוחררו ממשרד הקבלה במלר"ד בתוך 4 שעות מזמן רישום, למעט פונים שעזבו על דעת עצמם או נפטרו בעת הטיפול במלר"ד, וכולל מטופלים שד ווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "מחלקת השהיה ייעודית"-מחלקת אשפוז ייעודית לטווח קצר, שאליה מועברים מטופלים לצורך טיפול קצר מועד; "מלר"ד"-מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: (1) מלר"ד ילדים; (2) מלר"ד כללי; "מלר"ד ילדים"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות,
חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "גזזת" – מחלת ה-Tinea Capitis (Ringworm of the Scalp ) ; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "המוסד" – המוסד לביטוח לאומי הפועל מכוח חוק הביטוח הלאומי; "השר" – שר הבריאות; "ועדת מומחים" – ועדה שמינה השר לפי סעיף 8; "ועדה רפואית" ו "ועדה רפואית לעררים" – ועדה שמינה השר לפי סעיף 9; "טיפול בהקרנה" – הקרנות שניתנו לאדם, בתקופה שמיום כ"ח בטבת התש"ו (1 בינואר 1946) עד יום י"ב בטבת התשכ"א (31 בדצמבר 1960), לצורך טיפול במחלת הגזזת או לשם מניעתה, על ידי המדינה, הסוכנות היהודית, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, או הסתדרות מדיצינית הדסה, או מטעמם, בין אם ניתנו בישראל ובין אם ניתנו מחוץ לישראל כחלק מההכנות לעליה לישראל; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מחלה" – אחת המחלות המנויות בתוספת; "נפגע" – מי שועדת המומחים קבעה שניתן לו טיפול בהקרנה וועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים קבעה שלקה במחלה והוא נמצא בישראל; "שאירים" – כל אחד מאלה: (1) ילדו של נפגע לרבות ילד חורג וילד מאומץ, שמתקיים בו אחד התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) או (3) להגדרת ילד שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי; (2) מי שהיה בן זוגו של נפגע בשעה שנפטר ולא נישא לאחר פטירת הנפגע.
כל הזכויות שמורות ©