כל הזכויות שמורות ©
התמודדות עם עבירת תעבורה בתל אביב יכולה להיות חוויה מלחיצה ומורכבת. בין אם מדובר בדו"ח מהירות, חשד לנהיגה בשכרות, מעורבות בתאונת דרכים או זימון לבית המשפט לתעבורה, ההשלכות עלולות להיות משמעותיות – מקנסות כבדים ונקודות, דרך שלילת רישיון נהיגה ועד למאסר בפועל במקרים חמורים. עורכי דין תעבורה בתל אביב מתמחים בדיוק בתחום זה, ומספקים שירותים משפטיים חיוניים לנהגים. מערכת דיני התעבורה בישראל, המבוססת על פקודת התעבורה, תקנות התעבורה ופסיקה ענפה, דורשת הבנה מעמיקה וניסיון. ייצוג מקצועי על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בתל אביב יכול לשנות לחלוטין את תוצאות ההליך המשפטי ולהגן על זכויותיכם.
עורכי דין המתמחים בדיני תעבורה בתל אביב מטפלים במגוון רחב של סוגיות משפטיות. להלן כמה מהתחומים המרכזיים:
קיבלתם דו"ח מהירות? עורך דין תעבורה מנוסה יכול לבחון את נסיבות המקרה, לאתר כשלים ראייתיים (כמו כיול מכשיר המדידה), לסייע בערעור על הדו"ח, לבקש המרה לאזהרה, להגיש בקשה להישפט או לפעול להפחתת הקנס והנקודות.
נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה עם עונשי מינימום הקבועים בחוק (לרוב פסילה לשנתיים). כפי שנקבע בפס"ד רעפ 2200/14 יורם רוט נ' מדינת ישראל: "פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם". עורך דין תעבורה בתל אביב יבחן בקפידה את הליך האכיפה, תקינות בדיקת הינשוף או בדיקות הדם/שתן, ויפעל לאיתור כשלים שיכולים להוביל לזיכוי או להסדר טיעון מקל משמעותית.
נהיגה כאשר רישיון הנהיגה שלכם פסול (בין אם על ידי בית משפט, משרד הרישוי או קצין משטרה) היא עבירה פלילית חמורה, שהעונש עליה יכול להגיע למאסר בפועל. טיפול משפטי מיומן על ידי עו"ד תעבורה בתל אביב חיוני למניעת החמרת הענישה והארכת תקופת הפסילה.
מעורבות בתאונת דרכים מחייבת התנהלות זהירה ומחושבת. עורך דין תעבורה מסייע בניהול ההיבט הפלילי של התאונה (חקירת בוחן תנועה, כתב אישום אפשרי), וכן יכול לסייע בהיבטים האזרחיים והביטוחיים. כפי שעולה מפסק הדין תא (תל-אביב-יפו) 27856-01-13 אהוד לביא נ' עיסא אחמד, ייצוג משפטי יכול להיות קריטי בקביעת אחריות, הכרה בתאונה כתאונת עבודה והשפעה על פיצויים.
בין אם מדובר בפסילה מנהלית על ידי קצין משטרה מיד לאחר עבירה, או בפסילה שנגזרה בבית המשפט, עורך דין תעבורה מומחה בתל אביב יכול לפעול לביטול הפסילה המנהלית, לקיצור תקופת הפסילה המשפטית, או לסייע בהליכים להשבת הרישיון בתום תקופת הפסילה (כולל התמודדות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – מרב"ד).
פנייה לעורך דין תעבורה בתל אביב מעניקה לכם יתרונות משמעותיים:
היכרות מעמיקה עם המערכת: עורכי דין אלו מכירים את בתי המשפט לתעבורה בתל אביב והמרכז, את השופטים הדנים בתיקים, את התובעים המשטרתיים ואת הפרקטיקות המקובלות.
ניסיון במשא ומתן אפקטיבי: היכולת לנהל משא ומתן מקצועי עם התביעה המשטרתית או הפרקליטות היא קריטית. לעיתים קרובות, ניתן להגיע להסדרי טיעון מיטביים המפחיתים משמעותית את חומרת האישום והעונש.
מומחיות פרוצדורלית וראייתית: דיני התעבורה כוללים פרוצדורות ספציפיות ודרישות ראייתיות מחמירות (למשל, תקינות מכשירי אכיפה). עורך דין מנוסה יידע לזהות כשלים ולנצל אותם לטובתכם.
כישורי ליטיגציה (טיעון בבית המשפט): אם התיק מגיע לדיון הוכחות, עורך דין תעבורה יידע כיצד לחקור עדים בצורה יעילה ולהציג טיעונים משפטיים משכנעים בפני השופט.
ניהול סיכונים והכוונה אסטרטגית: עורך הדין יעריך את סיכויי ההצלחה מול הסיכונים הכרוכים בכל מהלך משפטי ויסייע לכם לקבל החלטות מושכלות.
בפגישה זו, תציגו את פרטי המקרה שלכם. עורך הדין יבחן את המסמכים הרלוונטיים (דו"ח, כתב אישום, זימון לדין), ישאל שאלות מכוונות, יסביר לכם את המצב המשפטי, יעריך את סיכויי התיק ויציג בפניכם את האפשרויות המשפטיות ואת האסטרטגיה המוצעת.
לאחר שתחליטו לשכור את שירותיו, עורך הדין התעבורה שלכם בתל אביב יפעל לאיסוף כל חומר הראיות הרלוונטי מתיק המשטרה, ינתח אותו בקפידה ויגבש את קו ההגנה המתאים ביותר.
זהו השלב המרכזי, הכולל:
הופעה בדיונים בבית המשפט לתעבורה בתל אביב (או בבתי משפט רלוונטיים אחרים).
ניהול משא ומתן שוטף עם נציגי התביעה.
הגשת בקשות משפטיות (לדוגמה, בקשה לביטול כתב אישום, בקשה לפסילת ראיות).
במידת הצורך, ניהול הליך הוכחות מלא, כולל חקירת עדים (שליכם ושל התביעה).
לאחר קבלת פסק הדין או החלטה אחרת, עורך הדין יסייע לכם:
להבין את משמעות ההחלטה.
לשקול הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר, במידה והתוצאה אינה משביעת רצון ויש עילה לכך.
להגיש בקשות להקלה בעונש (כגון בקשה לקיצור פסילה).
ללוות אתכם בהליכים הנדרשים להשבת רישיון הנהיגה.
לסייע במימוש עונשים חלופיים, אם רלוונטי.
בחירת עורך דין תעבורה בתל אביב היא החלטה חשובה. כפי שעולה מפסק הדין עלע 8838/00 עורך דין שמחה ניר נ' הועד המחוזי, מקצועיות ואתיקה הן ערכים עליונים במקצוע. הנה כמה קריטריונים שיסייעו לכם בבחירה:
ניסיון ספציפי ומוכח בדיני תעבורה: ודאו שעורך הדין עוסק בתחום זה באופן שוטף ומרכזי.
היכרות עם המערכת המשפטית בתל אביב: ניסיון וידע מקומי יכולים להוות יתרון.
מוניטין והמלצות: חפשו המלצות מלקוחות קודמים, בדקו ביקורות (בזהירות הראויה).
שיעורי הצלחה (במידה וניתן לברר): שאלו על ניסיון בתיקים דומים לשלכם ועל התוצאות שהושגו.
כימיה אישית ותקשורת: חשוב שתרגישו בנוח עם עורך הדין ותהיה ביניכם תקשורת פתוחה וטובה.
שקיפות לגבי שכר הטרחה: ודאו שאתם מבינים את מבנה שכר הטרחה ואת העלויות הכרוכות בטיפול.
(אופציונלי – הוספת קישורים פנימיים אם יש לכם מאמרים נוספים באתר)
לקריאה נוספת על התמודדות עם נהיגה בשכרות, לחצו כאן.
מה עושים לאחר קבלת דו"ח מהירות? המדריך המלא.
עבירות תעבורה, גם אלו הנראות קלות יחסית, עלולות להוביל להשלכות מרחיקות לכת על יכולת הניידות, המצב הכלכלי ואף החירות האישית שלכם. התמודדות עם המערכת המשפטית ללא ידע וניסיון מתאימים היא משימה קשה ומסוכנת. עורכי דין תעבורה בתל אביב מביאים עמם את המומחיות, הכלים והניסיון הנדרשים כדי לנווט במורכבות דיני התעבורה, לאתגר את ראיות התביעה ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבורכם.
אם זומנתם לדין, קיבלתם דו"ח תנועה משמעותי או שאתם עומדים בפני שלילת רישיון בתל אביב, אל תהססו. פנייה מוקדמת לעורך דין תעבורה מומחה בתל אביב היא הצעד הנכון להגנה על זכויותיכם ועתידכם על הכביש.
צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני ובחינת המקרה שלכם על ידי מומחה לדיני תעבורה בתל אביב.
רע"פ 2200/14- יורם רוט נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
בבקשה נטען, כי זכותו של המבקש להליך הוגן נפגעה כתוצאה מכך שבית המשפט לתעבורה לא הציע לו "ברחל בתך הקטנה" למנות לעצמו סנגור, ו"לא הוסבר לו האמור בחוק לעניין משכה של הפסילה". עוד נטען, כי יש מקום לקביעת הלכה מנחה בשאלה מהם המקרים שבהם תאפשר ערכאת הערעור לנאשם לחזור בו מהודאתו. 4. הלכה מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בצמצום, ורק במקרים מיוחדים אשר כרוכה בהם שאלה משפטית רחבה או סוגיה כבדת משקל, וכן במקרים נדירים ביותר בהם מתגלה חוסר צדק כלפי המבקש או עיוות דין כלפיו (רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב ( 13.4.2014 ); רע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל ( 8.4.2014 ); רע"פ 1623/14 גבארה נ' מדינת ישראל ( 1.4.2014 )). לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, נחה דעתי כי היא איננה עומדת באמות המידה האמורות. הטענות שמפנה המבקש כנגד אופן עריכת הדיונים בבתי המשפט לתעבורה, הן טענות כוללניות, לא מבוססות, ועל כל פנים אין בהן דבר אשר מגלה טעם לפגם או עילה לקיומו של דיון בפני בית משפט זה. כמו כן, בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, או לייצוג על-ידי עורך דין. לפיכך דין הבקשה להדחות. 5. למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופו של עניין. המבקש הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות. פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם, והדברים ידועים (ראו, למשל, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל ( 6.2.2013 )). הענישה בעבירה זו צריכה להלום את חומרתה, וכאמור בגזר דינו של בית משפט השלום "מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן את משתמשי הדרך".
החלטה |23/04/2014 |בית המשפט העליון
ת"א (חיפה) 27856-01-13- אהוד לביא נגד עיסא אחמד
שמות השופטים: מעין צור
הקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, פ"ד מו(4) 586, 593). כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון – במידה וקיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין, ראו למשל ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם))". 20. במקרה זה הוגשה התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה על ידי עו"ד פסקא. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה עוד בתקופה שבה יוצג הנתבע על ידי עו"ד פסקא, ועו"ד פסקא אף הגיש למל"ל את התביעה לקביעת דרגת נכות. מן הראיות שהביא התובע עולה כי משרדו של התובע שלח למל"ל כעשרים מכתבים קצרים, הגיש בשם הנתבע תביעה להכרה כנכה נזקק והמציא למל"ל במספר הזדמנויות מסמכים רפואיים. בהביאי בחשבון את מהות הטיפול האמור, היקפו ומורכבותו אני סבורה שסכום של 5,000 ומע"מ נכון להיום משקף את שכר הטרחה הראוי בנסיבות העניין. תיק התעבורה 21. נגד הנתבע הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (ת"ד 262-02-09) בגין התאונה. בעוד שהתובע טוען שייצג את הנתבע בתיק התעבורה ושהוא זכאי לשכר טרחה בגין הייצוג, טוען הנתבע שאין התובע זכאי לשכר טרחה, שכן לא סוכם ביניהם על תשלום שכר טרחה. 5 22. גם בעניין זה מעלה התובע בסיכומיו טענה עובדתית שאינה נזכרת בתצהירו, כי הנתבע פנה אליו טלפונית וביקש את עזרתו לגבי תיק התעבורה, וכי הוא הסכים לייצגו תמורת שכר טרחה של 5,000 (ראה: סעיף 42 לסיכומים).פסק דין |29/07/2014 |
על"ע 8838/00- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי- לשכת עורכי הדין תל-אביב
שמות השופטים: ט שטרסברג כהןי טירקל,מ נאור
בנסיבות המתאימות אף התנהגותו של עורך דין מחוץ להתנהגותו המקצועית" (על"ע 8/81, על"ע 11/81, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד לו(1) 756). אם בדרך כלל כך, קל וחומר במקרה שלפנינו בו עניינה של הכתבה היא בהליכים המתנהלים בבית המשפט לתעבורה והיא נכתבה על ידי המערער שהוא עורך דין שתחום עיסוקו הוא דיני תעבורה. הכתבה התפרסמה בעיתון לענייני תעבורה בנושא הקשור לעבודת בית המשפט, כך שגם אם לא הוסף תוארו לשמו אין זה מעלה ואין זה מוריד לעניין כפיפותו לכללי הלשכה. 9. המערער טוען כי הוכיח את אמיתות הדברים האמורים בכתבה, בגינם הורשע. הערכאה הראשונה קבעה כי כל נסיונותיו של הנאשם להוכיח את דבריו על הקנוניה לא צלחו וכי גם שני העדים שהובאו על ידו לא הוכיחו טענה זו. העדים הבחינו הבחן היטב בין ביקורת על נוהלים פגומים לבין הטחת אשמה בדבר קנוניה בין השופטים והמשטרה.
פסק דין |08/12/2001 |בית המשפט העליון
על"ע 8838/00- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי- לשכת עורכי הדין תל-אביב
שמות השופטים: ט שטרסברג כהןי טירקל,מ נאור
בנסיבות המתאימות אף התנהגותו של עורך דין מחוץ להתנהגותו המקצועית" (על"ע 8/81, על"ע 11/81, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד לו(1) 756). אם בדרך כלל כך, קל וחומר במקרה שלפנינו בו עניינה של הכתבה היא בהליכים המתנהלים בבית המשפט לתעבורה והיא נכתבה על ידי המערער שהוא עורך דין שתחום עיסוקו הוא דיני תעבורה. הכתבה התפרסמה בעיתון לענייני תעבורה בנושא הקשור לעבודת בית המשפט, כך שגם אם לא הוסף תוארו לשמו אין זה מעלה ואין זה מוריד לעניין כפיפותו לכללי הלשכה. 9. המערער טוען כי הוכיח את אמיתות הדברים האמורים בכתבה, בגינם הורשע. הערכאה הראשונה קבעה כי כל נסיונותיו של הנאשם להוכיח את דבריו על הקנוניה לא צלחו וכי גם שני העדים שהובאו על ידו לא הוכיחו טענה זו. העדים הבחינו הבחן היטב בין ביקורת על נוהלים פגומים לבין הטחת אשמה בדבר קנוניה בין השופטים והמשטרה.
פסק דין |08/12/2001 |בית המשפט העליון
רע"פ 2200/14- יורם רוט נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
בבקשה נטען, כי זכותו של המבקש להליך הוגן נפגעה כתוצאה מכך שבית המשפט לתעבורה לא הציע לו "ברחל בתך הקטנה" למנות לעצמו סנגור, ו"לא הוסבר לו האמור בחוק לעניין משכה של הפסילה". עוד נטען, כי יש מקום לקביעת הלכה מנחה בשאלה מהם המקרים שבהם תאפשר ערכאת הערעור לנאשם לחזור בו מהודאתו. 4. הלכה מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בצמצום, ורק במקרים מיוחדים אשר כרוכה בהם שאלה משפטית רחבה או סוגיה כבדת משקל, וכן במקרים נדירים ביותר בהם מתגלה חוסר צדק כלפי המבקש או עיוות דין כלפיו (רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב ( 13.4.2014 ); רע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל ( 8.4.2014 ); רע"פ 1623/14 גבארה נ' מדינת ישראל ( 1.4.2014 )). לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, נחה דעתי כי היא איננה עומדת באמות המידה האמורות. הטענות שמפנה המבקש כנגד אופן עריכת הדיונים בבתי המשפט לתעבורה, הן טענות כוללניות, לא מבוססות, ועל כל פנים אין בהן דבר אשר מגלה טעם לפגם או עילה לקיומו של דיון בפני בית משפט זה. כמו כן, בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, או לייצוג על-ידי עורך דין. לפיכך דין הבקשה להדחות. 5. למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופו של עניין. המבקש הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות. פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם, והדברים ידועים (ראו, למשל, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל ( 6.2.2013 )). הענישה בעבירה זו צריכה להלום את חומרתה, וכאמור בגזר דינו של בית משפט השלום "מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן את משתמשי הדרך".
החלטה |23/04/2014 |בית המשפט העליון
על"ע 8838/00- עורך דין שמחה ניר נגד ' הועד המחוזי- לשכת עורכי
שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,י טירקל,מ נאור
בנסיבות המתאימות אף התנהגותו של עורך דין מחוץ להתנהגותו המקצועית" (על"ע 8/81, על"ע 11/81, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד לו(756 (1). אם בדרך כלל כך, קל וחומר במקרה שלפנינו בו עניינה של הכתבה היא בהליכים המתנהלים בבית המשפט לתעבורה והיא נכתבה על ידי המערער שהוא עורך דין שתחום עיסוקו הוא דיני תעבורה. הכתבה התפרסמה בעיתון לענייני תעבורה בנושא הקשור לעבודת בית המשפט, כך שגם אם לא הוסף תוארו לשמו אין זה מעלה ואין זה מוריד לעניין כפיפותו לכללי הלשכה. 9. המערער טוען כי הוכיח את אמיתות הדברים האמורים בכתבה, בגינם הורשע. הערכאה הראשונה קבעה כי כל נסיונותיו של הנאשם להוכיח את דבריו על הקנוניה לא צלחו וכי גם שני העדים שהובאו על ידו לא הוכיחו טענה זו. העדים הבחינו הבחן היטב בין ביקורת על נוהלים פגומים לבין הטחת אשמה בדבר קנוניה בין השופטים והמשטרה.
פסק דין |08/12/2001 |בית המשפט העליון
דנ"פ 28/02- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי
שמות השופטים: א מצא
של בית המשפט העליון מיום 9.12.01 בעל"ע 8838/00 שניתן על-ידי כבוד השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל ומ' נאור ה ח ל ט ההשופט א' מצאעתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון, ולפיו נדחה ערעורו של העותר על הרשעתו, בערכאות הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בפגיעה בכבוד המקצוע (בניגוד לסעיפים 53ו-1)61) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961), ובמעשה שאינו הולם את המקצוע (בניגוד לסעיף 3)61) לחוק). בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני. 2. העילה להאשמתו ולהרשעתו של העותר בעבירות המשמעת היו דברים שפירסם, בשנת 1991, במדורו האישי ("דין התנועה") בירחון "אוטו". לשמו של העותר, שהופיע בראש המדור, לא צורף התואר "עו"ד". אך בכיתוב מודגש שהופיע בגוף המדור צוין, כי "במתכונתו החדשה עונה המדור לשאלות קוראים בנושאים משפטיים הקשורים ברכב בכלל ובדו"חות תנועה בפרט". בתשובתו לאחד הקוראים, שביקש לברר אם דו"ח שרשם לו קצין משטרה בגין נהיגה במהירות מופרזת הינו חוקי, הציע העותר לשואל לנקוט בטקטיקת הגנה בבית המשפט לתעבורה, שלפיה ידרוש לשמוע את ההוכחות במשפטו כבר בישיבה הראשונה בה יוזמן להתייצב. בהקשר זה הוסיף העותר לאמור: אפשר להניח בוודאות גמורה כי בית-המשפט לא יקבל את טענותיך, כי הרי ה "נדחה להוכחות" הוא חלק מהקנוניה המשותפת של בתי-המשפט לתעבורה והמשטרה אשר נועדה, כידוע, להוציא מפיך את ההכרזה המפורסמת, "כבודו, אני לא יכול להפסיד עוד יום עבודה, מודה אני לפניך". בשל דברים אלה (בעיקר) הוגשה נגד העותר הקובלנה המשמעתית.החלטה |01/07/2002 |
ע"פ (ירושלים) 40395-07- יאיר גרין נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: עזרא קמא
פתיחה מחודשת של תיקים כגון זה, בנתוני העומס של בתי המשפט לתעבורה "תגרום לסתימה סופית של המערכת הפקוקה לחלוטין, כבר כעת"; ה. ממילא, הדרך אינה נעולה בפני המערער, והוא יכול להוכיח את צדקתו נגד השוטרים שנטפלו אליו לחינם, כטענתו, בדרך של "תלונה ליחידה לתלונות הציבור. . . לנסות לתבוע את השוטרים בהליך אזרחי. . . לפנות למפקדיהם ולציבור ועוד כהנה וכהנה. . . ". הערעור על ההחלטה 9. בערעור זה, שב המערער ופירט את כל טענותיו שנטענו הן בתלונותיו והן בפני בית-המשפט לתעבורה. נזכיר, כי המערער לא הצליח בדרך של הגשת תלונות לרשויות המשטרה לברר את טענותיו נגד השוטר . היחידה לתלונות הציבור במשטרה לא השתכנעה מתלונותיו, וקיבלה את עמדת השוטרים כמוכחת. ממילא, נסתמו דרכי התלונות, ונותרה אך הדרך של פניה לבית-המשפט. 10. בית-המשפט לתעבורה דחה, מנימוקים דיוניים, ובעיקר חלוף המועד, להגשת הבקשה להישפט. אולם, גם מנימוק מהותי, לפיו המערער לא הראה "טעם מיוחד" ליתן לו הזדמנות להעלות את טענותיו כנגד העבירה המיוחסת לו. הנימוק הנוסף נוגע לטעמי יעילות של עבודת בית-המשפט שאם ייפתח הדיון בתיק זה, ובתיקים דומים לו, כי אז תיסתם סופית המערכת, אשר ממילא היא סתומה. דיון 11. בעבירות קלות, שהן עבירות תעבורה מסוימות, או עבירות לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, שלא גרמו לתאונת דרכים, שבה נחבל אדם חבלה של ממש, או בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, נקבעו סדרי דין מיוחדים לשפיטת העבירה. בין שאר סדרי הדין המיוחדים, שניתן לדון נאשם שלא בפניו, אם אין בכך משום עיוות דין לנאשם, ובלבד שלא יטיל עליו בית-המשפט מאסר בפועל (סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי).
פסק דין |04/08/2007 |מחוזי – ירושלים
עפת (מרכז) 13111-08-09- גיולה לירון נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: נגה אהד
בעברו של המערער 6 עבירות תעבורה על פני ותק נהיגה של 3 שנים, ועבר פלילי עוד מהיותו נער בעבירות רכוש, חבלה במזיד, גניבה, הפרת צו בימ"ש, הפרעה לשוטר, שוד. טענת ב"כ המערער כי העבירות שבוצעו יסודן בעברו ובנסיבות חייו, יש לה מקום במסגרת דיון בתיקים פליליים שאינם תיקי תעבורה. בערעור נשוא הדיון נהיגה בשכרות בשלושה אירועים שונים, כשנהיגה אחת מלווה בעבירות נוספות כמתואר לעיל, על בית המשפט ליתן הדגש וכובד המשקל לאינטרס הציבורי, להגנה מירבית על כלל הציבור המשתמש בדרך. אין כל הצדקה לפגיעות הקשות והמכות שאנו כציבור סופגים מדי יום בעקבות תאונות דרכים. אין כל הצדקה להרס משפחות שלמות, קורבנות ישירות של תאונות דרכים. ציות לחוקי התעבורה על ידי כל אחד ואחד מהנוהגים ברכב יפחית מרב תאונות הדרכים. לדאבון הלב, רבים מהנוהגים אינם מצייתים לחוקי התעבורה. יש צורך דחוף ועליון בחינוך מחדש לנהיגה נכונה, ועל כל אחד מהגורמים המעורבים לתרום תרומתו לאותו חינוך מחדש. בית המשפט הוא חלק בשרשרת הגורמים המעורבים. ענישה קשה וכואבת עשויה לתקן דרכי נהיגה, תרבות נהיגה ושמירה על בטחונו של כלל הציבור.
פסק דין |19/10/2009 |מחוזי – מרכז
ע"פ (ירושלים) 348/96- מדינת ישראל נגד מאיר סרגובי
שמות השופטים: ר אור,ע קמא,אצ בן זמרה
בין היתר, הוגדרו עבירות תעבורה שלא גרמו לתאונת דרכים ועבירות קנס כ"עבירות קלות" שאף להן נקבעו סדרי דין מיוחדים, ובין היתר שאם הוזמן ולא התיצב יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התיצב סניגור מטעמו, ובית המשפט רשאי לדונו שלא בפניו – אם אין בכך משום עיוות דין. 9. הנה כי כן, עבירה של חנייה שלא כדין היא "עבירת קנס", עבירה של "ברירת משפט" וגם עבירה "קלה", שלגבי כל אלה נקבעו סדרי דין, אישום והזמנות, מיוחדים, ואין עבירות אלה מחייבות הגשת אישום ע"י תובע, ודי בכך אם נמסרה "הזמנה למשפט וכתב אישום" – אם בדרך של הודעה על תשלום קנס ואם בדרך של "ברירת משפט". הודעות כאמור יכול שיוגשו ע"י שוטר או אדם אחר שהוסמך לפי סעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי, ובין היתר, עובד הרשות המקומית שראש הרשות הסמיכו לכך. ענין לנו בעבירות, כמו "עבירת חניה", שבשל נפוצותה היתה למעין התנהגות "נורמטיבית" של נהגים רבים. נפוצות העבירה הזו, וכך גם בעבירות תעבורה אחרות, כשאחוז ניכר מקרב הציבור הוא נוהג רכב או בעלים של רכב וההיקף הרב של עבירות התעבורה, הכולל עבירות טכניות – "קלות ערך" – חייב הנהגת סדרי דין מיוחדים שלא בדרך של הגשת כתבי אישום ע"י "תובע". קבלת עמדתו של בית המשפט קמא, מלבד התעלמותה מהוראות מפורשות של החוק, פוגעת במגמות ובמטרות של החקיקה ועושה אותן פלסתר. זכויות הנאשם לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו שמורות לו גם בסדרי הדין המיוחדים – בין אם כתב האישום או ההזמנה למשפט – חתומים בידי תובע או בידי מי שהוסמך לכך על פי החוק, בין אם לאו. 10. ועוד זאת: התקנות שלפי חוק סדר הדין הפלילי והטפסים שנקבעו בתוספת לתקנות (תקנה 44א' ו- 44ב' וטופס 8ב'), קובעים, הלכה למעשה, כי דין ההזמנה שנשלחה לנאשם – כדין הזמנה למשפט וככתב אישום שהומצאו לנאשם.
פסק דין |25/12/1996 |מחוזי – ירושלים
בדמ (ירושלים) 10/24- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה״ד בישראל נגד ' עו״ד ישראל ענדען
שמות השופטים: עו״ד דרורה נחמני רוט,אב״ד,עו״ד יעקב ביטון,חב״ד,עו״ד ניבאל רסלאן חסנין חב״ד
בד"ע 12/24-בית הדין עשה שימוש בסמכותו עפ"י סעיף 75 לחוק ולאחר שמצא שיש קלון בעבירת התעבורה של נהיגה ברכב בסמן פסילה-שבה הורשע בבית המשפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים)-והוטל עליו עונש של השעיה על תנאי לתקופה של 3 חודשים (120 ימים) לתקופה של 4 חודשים (120 ימים) והתנאי הוא שהעונש יופעל אם המשיב יעבור בתקופה מיום מתן ההחלטה ועד ליום 1.1.2027 עבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה או עבירה של אי ציות לצו שיפוטי. 2. התייחסות לעבירות שבוצעו ע"י הנקבל והעונש הראוי הן עבירת איסור ההטעיה בה הודה הנקבל והורשע בה, והן עבירת הפרת החיסיון של הלקוח הנן עבירות חמורות הפוגעות בהכרח הן באמון של בתי המשפט בעורכי הדין והן בפגיעה באמונו של הלקוח בעורך-דינו. בד"א 74/15 עו"ד איילה שטריים נ׳ ועדת האתיקה המחוזית, לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב נכתב: "מטבע הדברים מתייחס בית המשפט באמון למידע, אשר נמסר לו מפי עורך-דין, כל עוד לא מתחוור לו כי דבריו של עורך-דין פלוני אינם ראויים לאמון. ההליך השיפוטי נשען לא מעט על אמון זה, אשר חייב להיות הדדי-כס המשפט מזה וציבור עורכי הדין מזה . . . . . . . לא צריך דמיון רב כדי לתאר, מה יעלה לאמון שרוחש בית המשפט למעמד עורכי הדין, ומה תהיינה התוצאות אם יתקבלו אמות המידה אותן מציע המערער בהגנה על התנהגותו, כנורמות מקובלות באולם בית המשפט (ראה גם את על"ע 17/84 אורון נ׳ פרקליטות המדינה) . : " אני תקוה כי פסק דין זה, לאחר שיפורסם, ייטע בלבם ובמוחם של עורכי הדין את עצמת חובתם להגיש לבית המשפט מסמכים שהינם אמת, במלואה וללא כחל ושרק.
גזר דין |02/04/2025 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
תת"ע (תל אביב) 4922-04-22- חיים דרדק נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: שי שלהבת
ההתחשבות בנסיבות הללו נובעת ממידת הרחמים אשר שוכנת לפנים משורת הדין. " עיון בפסיקת בית המשפט העליון מלמד כי התחשבות בנסיבות אישיות נערכת במשורה, בעיקר במקרים של הליכים שהתמשכו ונאשמים ששהו במעצר ובסופו של ההליך לא הורשעו. יחס בית המשפט העליון לסוגיית הנסיבות האישיות בפרט ולסוגיית והחזר הוצאות משפט במקרה של עבירות תעבורה בכלל, בא לידי ביטוי במסגרת רעפ 7452/13 נפתלי פלס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 13.1.2015 ) "המבקש הואשם בעבירת תעבורה, מהסוג שאיננו נושא עמו סטיגמה פלילית, וההליכים שנוהלו לא גררו פגיעה ממשית בזכויותיו של המבקש (עניין בן ארויה, בעמ' 719), מה גם שזיכויו של המבקש לא התבסס על ממצאים פוזיטיביים בדבר העדר אשמה. המבקש זוכה, בסופו של יום, מסיבה "טכנית" בלבד, וכלל הנסיבות במכלול אינן מצדיקות פיצוי המבקש או שיפויו (עניין בן ארויה, בעמ' 719-718). " לדברים אלו ניתן להוסיף את קביעת בית המשפט העליון בכל הנוגע לאינטרס הציבורי הקיים בהעמדה לדין בעבירות תעבורה במסגרת רעפ 4121/09 עו"ד רותם שגיא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 2.3.2011 ) "דומה כי המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים בהם עבירת התעבורה בה הואשם המבקש נתפסת כקלת ערך באופן יחסי, ואינה גוררת עימה, בדרך כלל, פגיעה חמורה בזכויותיו. כמו כן, אף הפגיעה בקניינו של המבקש לצורך ניהול הגנתו אינה משמעותית, בשים לב שהמבקש הינו עורך דין במקצועו. מאידך, הטענה כי הטלת פיצוי במקרה דנן עלולה לפגוע באינטרס הציבורי בתפקוד רשויות התביעה ובהתנהלותן העתידית, אינה טענה בעלמא, ויש לה בסיס, בשים לב לאופיין הייחודי של עבירות התעבורה.
החלטה |23/02/2023 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב
ב"ש (רמלה) 51/09- מדינת ישראל נגד כהן דודי
שמות השופטים: טאובר רחל
מעיון בתיק החקירה עולה כי אל המשיב פנה אדם בבית משפט לתעבורה בתל אביב, שנראה כעורך דין והציג עצמו בשם עורך דין פואד סיאד ואמר לו שהוא יכול לעכב את הפסילה שהוטלה עליו הוא לקח את הטלפון של המשיב וחזר אליו למחרת או אחרי יום או יומיים והציע לו להפגש. המשיב נפגש איתו בתל אביב בקיוסק עורך הדין ביקש ממנו 1300 דולר כדי לקבל עיכוב ביצוע ובהמשך לטענת עורך הדין גזר הדין יבוטל. המשיב שילם לו מקדמה על סך 800 ש"ח ונמסר לו טופס של עיכוב פסילה. המשיב לא הציג בחקירתו במשטרה קבלה, לטענתו שילם לעורך הדין 800 במזומן ובהמשך אחרי שעתיים נתן לו עוד 1000 דולר ו- 200 ש"ח במזומן. התובע במהלך הטיעון לבקשה הציג לפני דוחות מודיעין סודיים, כמו כן מעיון בתיק החקירה עולה כי למרות שהמשיב נתן את שמו ומספר הטלפון של עורך הדין שפנה אליו, אדם מן הישוב, אדם סביר יכול היה להבין כי מעשיו של עורך הדין לא נעשים על פי החוק ומעוררים תמיהה באשר לכשרות מעשים אלה. בשלב זה מאחר ועל בית המשפט לבדוק אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב אין לי ספק כי קיימות ראיות לכאורה. למשיב עבר תעבורתי מכביד וגם עבר פלילי. לחובתו מאסרים על תנאי ברי הפעלה בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה בזמן פסילה והוא גם ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל. כיום הוא שפוט למאסר של 9 חודשים, שיתכן שאם היה מרצה אותו מיידית היינו לאחר גזר הדין שניתן לפני כחודשיים, לא היה מבצע את העבירות שבפני, עבירות חמורות. מעיון בתיק הפלילי של בית המשפט בראשון לציון, בו נידון ל- 9 חודשי מאסר עולה כי המשיב הפקיד כבר סך של 25,000 במזומן לצורך עיכוב ביצוע והוא משוחרר בתנאים ובחתימת ערב צד ג' ולפיכך נאשם שמשוחרר בתנאים בתיק בו הוא נשפט, ומבצע עבירה תוך כדי שחרור בתנאים, הוא נאשם המסוכן לציבור.
החלטה |08/02/2009 |שלום – רמלה
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024
סעיף: 14. מינוי חברי בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה
14. (א) השר ימנה, לפי בחירת ועדה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ראש בית דין לתעבורה וחברי בית דין לתעבורה; על מינויים אלה לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. (ב) (1) ראש בית דין לתעבורה או חבר בית דין לתעבורה יהיה אזרח ישראלי בעל ידע או ניסיון בדיני תעבורה או בכללי המשפט המינהלי, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, לעניין ראש בית דין, או לשופט בית משפט שלום, לעניין חבר בית דין. (2) בבחירת חברי בית הדין לתעבורה יובא בחשבון ניסיון מקצועי מגוון, ובכלל זה ניסיון מקצועי שלא במסגרת השירות הציבורי. (ג) הוועדה לבחירת ראש בית דין לתעבורה תמנה שלושה חברים, והם: (1) המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; (2) עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בכללי המשפט המינהלי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה; (3) נציג ציבור שהוא משפטן הבקיא בדיני התעבורה, שימנה נציב שירות המדינה בהסכמת המנהל הכללי של משרד המשפטים. (ד) הוועדה לבחירת חברי בית דין לתעבורה תמנה שלושה חברים, והם: (1) שופט בדימוס שימנה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; (2) המנהל הכללי של משרד המשפטים או עובד משרד המשפטים שהוא מינה לכך; (3) נציג ציבור כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (ג). (ה) השר, בהסכמת ראש בית דין לתעבורה, רשאי למנות חבר בית דין לתעבורה, אחד או יותר, לסגן ראש בית הדין לתעבורה; פקעה כהונתו של סגן ראש בית דין כחבר בית דין לתעבורה, תפקע גם כהונתו כסגן ראש בית דין לתעבורה. (ו) הודעה על מינוי ראש בית דין לתעבורה, סגן ראש בית דין לתעבורה וחבר בית דין לתעבורה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה; בלי לגרוע מהאמור, רשימת שמותיהם של המכהנים בתפקידים האמורים תפורסם באתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה ותעודכן מזמן לזמן, אך אין בפרסום הרשימה כאמור כדי לגרוע מתוקף המינויים.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם
77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה
25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 27. הודעה בכתב ודו"ח בוחן
27. (א) בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה – (1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך בדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם; (2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה. (ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות. (ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן. בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024
סעיף: 21. דיון בערר
21. (א) בית דין לתעבורה ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצא שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי. (ב) החליט בית דין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן מצא, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של ר העורר או באינטרס הציבורי; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" – אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן הם יכולים להישמע במהלכו. (ג) בהחלטתו לעניין אופן קיום הדיון לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יביא בית הדין לתעבורה בחשבון, בין השאר, את השיקולים שלהלן, והכול תוך מתן עדיפות לאופן בירור הערר בדרך שיש בה כדי לסייע לניהול יעיל של הערר ולבירורו: (1) היקף הראיות וסוגן; (2) השאלות המרכזיות, העובדתיות והמשפטיות, המתעוררות בערר; (3) מורכבות הערר; (4) נימוקי הבקשה לעניין אופן קיום הדיון, אם הוגשה כזו; (5) היותו של העורר אדם עם מוגבלות או קטין. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), בכפוף להסכמת הצדדים, בית דין לתעבורה רשאי לקיים דיון בהשתתפות הצדדים או בנוכחותם. (ה) השר יקבע הוראות לעניין אופן קיום דיונים לפני בית דין לתעבורה, ובכלל זה הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכול בשים לב, בין השאר, לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שיבטיח קיום הליך נגיש ומתאים לצורכי אדם עם מוגבלות ובשים לב למאפייניהם הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971: (1) מקרים שבהם יתקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, ועריכת התאמות נגישות נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; (2) אפשרות להורות, בהחלטה מנומקת, על קיום דיון בנוכחות הצדדים.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית
61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70א. אחריות לחניה
70א. (א) (בוטל). (ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו. (ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב. (ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו. (ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) – (1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה; (2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה. (ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה. (ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן. לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון. (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה: (1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים; (2) תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה; (3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה; (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; "בית דין לתעבורה" – כמשמעותו בסעיף 13; "בית משפט לעניינים מקומיים" – כמשמעותו בסימן ד' בפרק ב' לחוק בתי המשפט; "בית משפט שלום לענייני תעבורה" – כמשמעותו בפקודת התעבורה; "בעל", "חניה", "עבירת תעבורה", "רכב", "רכב עצמאי" ו"רשות הרישוי" – כהגדרתם לפי פקודת התעבורה; "גורם מוסמך" – כל אחד מאלה: (1) לעניין החלטה להטיל קנס בידי שוטר – שוטר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיכו לכך; (2) לעניין החלטה להטיל קנס בידי פקח או עובד הרשות המקומית כאמור בסעיף 28 – היועץ המשפטי של הרשות המקומית או עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות המקומית שהוא הסמיך לכך; (3) לעניין החלטה להטיל קנס בידי עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – מי ששר התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיכו לכך; "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "הודעה על החלטה להטיל קנס" ו"החלטה להטיל קנס" – כמשמעותן בסעיף 4(א); "החלטה סופית להטיל קנס" – כל אחת מאלה: (1) החלטה סופית של בית דין לתעבורה או פסק דין של בית משפט, המאשרים החלטה להטיל קנס; (2) קנס ששילם המפר כאמור בסעיף 9(ב); (3) הודעה על החלטה להטיל קנס שהקנס שנקבע בה לא שולם, וחלות עליה הוראות סעיף 9(ד); "הפרת תעבורה" – הפרה של הוראה לפי פקודת התעבורה המנויה בתוספת הראשונה, למעט הפרה כאמור שכתוצאה ממנה או בקשר עימה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש; "השגה" – כמשמעותה בסעיף 8(א); "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק המידע הפלילי" – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; "חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1972; "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; "יום ההמצאה" – היום שבו הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בהתאם להוראות סעיף 5; "מערכת מקוונת" – מערכת מחשוב שבית הדין לתעבורה פועל באמצעותה ובה מתנהלים הליכים משפטיים לפי סעיף 20(א); "מפקח" – שוטר, וכן מי שהוסמך למפקח לפי הוראות פרק ו'; "מרשם התעבורה המינהלי" – כמשמעותו בסעיף 30(א); "ערר" – כמשמעותו בסעיף 19; "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "השר" – שר המשפטים.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70. תקנות כלליות
תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר; (22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח-ידם או קשורה במשלח-ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב; (23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום-(א) כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב, או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו; (ב) המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84; (23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב בספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 65ד. רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב
(ד) קצין בטיחות-(1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם; (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים. (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו-קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים: (1) צבא ההגנה לישראל; (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) משטרת ישראל; (4) שירות בתי הסוהר; (5) הרשות להגנה על עדים; (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 64א. הפקרה אחרי פגיעה
64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים. (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף. (ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
כל הזכויות שמורות ©