כל הזכויות שמורות ©
הליך ההוצאה לפועל בישראל מהווה מערכת חיונית לאכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות. כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל במחוז תל אביב, חשוב להבין את כללי הסמכות המקומית החלים והשלכותיהם על ניהול התיק. מאמר זה מספק מידע מקיף על הסמכות המקומית של לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב וההיבטים הפרוצדורליים הקשורים בכך.
בניגוד לכללי הסמכות המקומית החלים בבתי המשפט, הכללים בהוצאה לפועל מתאפיינים בגמישות רבה יותר. חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מעניק לזוכה את האפשרות לפתוח תיק בכל לשכת הוצאה לפועל ברחבי הארץ, ללא מגבלה גיאוגרפית.
סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר הגשת בקשת ביצוע לכל לשכה, ובכך משחרר את הזוכה מהמגבלות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי בנוגע לסמכות מקומית. הגמישות הזו מהווה יתרון משמעותי למבקשים לפתוח הליכי הוצאה לפועל.
אחד השיקולים המשמעותיים בבחירת הלשכה הינו קיומה של תניית שיפוט בהסכם בין הצדדים. כאשר הסכם כולל תניית שיפוט ייחודית המעניקה סמכות לבתי המשפט במחוז תל אביב, יש לכבד הוראה זו גם בהליכי ההוצאה לפועל.
בפסיקה נקבע כי תניית שיפוט מפורשת מחייבת את הצדדים, וכי נדרשים נימוקים מיוחדים כדי לסטות ממנה. בתי המשפט נוטים לאכוף תניות שיפוט, אלא אם כן ישנן נסיבות חריגות המצדיקות התעלמות מהן.
גורם חשוב נוסף בקביעת הסמכות המקומית הוא מקום מגורי החייב. בעוד שבשלב פתיחת התיק אין מגבלה על בחירת הלשכה, בשלב ההתנגדות חלים כללי הסמכות המקומית הרגילים.
אם החייב מתגורר במחוז תל אביב, מומלץ לפתוח את התיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. הדבר מקל על ניהול התיק ועשוי למנוע בקשות להעברת הדיון בשלב מאוחר יותר.
חשוב לציין כי עם הגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, חלים כללי סמכות מקומית שונים. בשלב זה, יש לבחון את הסמכות המקומית בהתאם לכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי.
משמעות הדבר היא שגם אם נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, עם הגשת התנגדות עשוי הדיון להיות מועבר ללשכה אחרת, בהתאם למקום מגורי החייב או למקום יצירת ההתחייבות.
עקרון חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון הוא השתק טענת חוסר סמכות מקומית. הפסיקה קבעה כי טענה בדבר היעדר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה.
אם צד להליך אינו מעלה את הטענה בהזדמנות הראשונה, או אם הוא מקבל את סמכות הלשכה במשך תקופה ממושכת, הוא עלול להיות מושתק מלטעון מאוחר יותר כנגד הסמכות המקומית. זהו עיקרון חשוב המונע שימוש לרעה בטענות פרוצדורליות.
לפני פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, מומלץ לבצע את הבדיקות הבאות:
בעת הגשת בקשת ביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, יש להקפיד על הנקודות הבאות:
במקרה של הגשת התנגדות, חשוב להיות מוכנים להתמודד עם טענות בדבר היעדר סמכות מקומית:
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב היא מהגדולות והמנוסות בארץ, ולניהול תיק בה יש מספר יתרונות:
סמכות מקומית בהליכי הוצאה לפועל בתל אביב מושפעת ממספר גורמים, כאשר הבולטים שבהם הם תניות שיפוט ומקום מגורי החייב. בעוד שבשלב פתיחת התיק יש גמישות רבה בבחירת הלשכה, בשלב ההתנגדות חלים כללי הסמכות המקומית הרגילים.
חשוב לנקוט בגישה אסטרטגית בבחירת לשכת ההוצאה לפועל ולהיות מודעים לשינויים בכללי הסמכות המקומית במהלך ההליך. הכרת העקרונות המשפטיים והפרקטיקה הנוהגת תסייע בניהול יעיל של הליכי הוצאה לפועל במחוז תל אביב.
עם התכנון הנכון והבנת המסגרת המשפטית, ניתן לנצל את היתרונות שמציעה לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ולהגביר את סיכויי ההצלחה בהליך גביית החוב. מומלץ להתעייץ עם עורך דין הוצל"פ בתל אביב מומחה בתחום.
ת"א (כפר סבא) 14567-05-20- בי. אס. איקס בע"מ נגד שאול גן מור
שמות השופטים: רונן פלג
14. נוסף לכל האמור, יש להביא בחשבון שהתביעה הוגשה על סך לא מבוטל. 4 15. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, סבורני שיש להעדיף את זכותם של המבקשים לנהל את הגנתם ולקבל את יומם בבית המשפט, כפוף להטלת הוצאות, אשר תבטא את מחדלם באי הגשת כתב הגנה במועד ואת העיכוב שנגרם בעטיו. 16. לפיכך אני מורה כך: א. פסק הדין מבוטל בזה. ב. המזכירות תעביר אל המשיב סך של 3,000 מתוך כספי הפיקדון שהמבקשים הפקידו בקופת בית המשפט (בסך של 10,000 ), כתנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדם. יתרת ההפקדה תוחזר למבקשים. ג. המשיב יסגור את תיק ההוצאה לפועל תוך 14 יום מהיום. הסמכות המקומית 17. סעיף 18 להסכם שנחתם בין הצדדים קבע סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט במחוז תל אביב. לא מצאתי בתגובת המשיב נימוק שיש בו כדי להצדיק את אי החלת תנאי ההסכם בעניין זה. 18. בהתאם לסמכות בית המשפט מכוח הוראותיו של ס' 79(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, אני מורה על העברת ההליך לבית משפט השלום בתל אביב.
החלטה |22/10/2020 |שלום – כפר סבא
תת (עכו) 31672-01-21- בנק אגוד לישראל בע"מ נגד חסן עזאם
שמות השופטים: דנה ביאלר
הוראה זו בצירוף האמור בסעיף 29 להסכם קובעת למעשה סמכות מקומית ייחודית לבתי המשפט במחוז תל אביב והגשת ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל בעכו נעשתה שלא כדין בשים לב לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "תקנות סד"א"). 6. על אף שניתנה למשיב ההזדמנות ליתן תגובתו לבקשה כהגדרתה לעיל, אין בפני, נכון למועד כתיבת שורות אלה, כל תגובה מטעם המשיב. דיון והכרעה: 7. חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע בסעיף 81א1 כי בקשת ביצוע תביעה על סכום קצוב ניתנת לביצוע כמו פסק דין של בית משפט בלשכת ההוצאה לפועל. בהתאם לסעיף 6 לחוק רשאי זוכה להגיש בקשה כאמור לכל לשכת הוצאה לפועל ומכאן כי אינו כפוף להוראות תקנות סדר הדין האזרחי בכל הקשור לסמכות המקומית. 8. עם הגשתה של התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב – משתנים כללי הסמכות המקומית כפי שמורה תקנה 109 לעיל. על כן, יש לבחון את הסמכות המקומית לדון בהתנגדות בהתאם לכללי הסמכות מקומית שבתקנות סד"א. 9. כאמור, טענות המבקש להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב נסמכת על תניית שיפוט מקומית ספציפית שנחתמה בין החייב ובין ביטוח ישיר אשר המחתה זכויותיה לפי ההסכם למבקש והקובעת את הסמכות המקומית באופן ספציפי לבתי המשפט במחוז תל אביב. משההמחאה בוצעה בהתאם למוסכם בין המשיב ומימון ישיר הרי שתנאי ההסכם חלים גם במערכת היחסים שבין המשיב למבקש דנן. 3 10. בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט כי תניית שיפוט מקומית ספציפית יש לכבד (ראו למשל ת"א (י-ם) 45359-05-11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך אזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס ( 08.12.2016 ) ) והדברים נכונים גם כיום לאחר כניסתן של תקנות סד"א החדשות משגם לאחר צמצום החלופות בהשוואה לנוסחן הקודם של התקנות, הותיר מחוקק המשנה הוראה ספציפית וברורה כי "אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.
החלטה |09/04/2021 |שלום – עכו
ת"ט (נצרת) 61887-03-24- אלון זאבי נגד ' מאמון זיוד
שמות השופטים: ריאד קודסי
1. לפניי בקשה להעברת הדיון בשל העדר סמכות מקומית 2. תחילתו של הליך זה בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע בלשכה ההוצל"פ בתל אביב כנגד הנתבע. בבקשה דנן התובע הסכים ליתן לנתבע רשות להתגונן, אך ציין כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. 3. התובע טען בבקשה, שנפתח ביום 24.5.2023 תיק בהוצאה לפועל בלשכה בתל אביב לביצוע שטר חוב בגין שכר טרחה. בבקשה לביצוע צוין כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בהתאם לקביעה בשטר החוב כי "לבתי המשפט המוסמכים בתל-אביב תהיה סמכות השיפוט הייחודית והבלעדית בכל הקשור לשטר זה". התובע טוען כי יש להעביר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב מהטעמים הבאים: תקנות ההוצאה לפועל נועדו להקל על החייב מבחינה דיונית, אך אינן מבטלות את הכללים המהותיים בתקנות סדר הדין האזרחי בנוגע לסמכות המקומית ולזכות הזוכה לבחור את מקום השיפוט. במקרה זה נקבע מקום שיפוט מוסכם וייחודי בשטר, וצוין גם בבקשת הביצוע. 4. הנתבע הגיש את תגובתו וטען כי, בית משפט השלום בתל אביב אינו מוסמך לדון בתביעה, מהטעמים שפורטו בהתנגדות. לטענתו, הוא לא חתם על שטר החוב שצורף לבקשת הביצוע, ולכן תנאי השטר, כולל תניית השיפוט, אינם חלים עליו. מכאן, הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בנצרת. הנתבע מוסיף כי טענה בדבר היעדר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה. במקרה זה, התובע העלה את הטענה רק לאחר כשנה מאז העברת ההתנגדות לבית משפט השלום בנצרת, ואף הגיש בקשות שונות מבלי לטעון לעניין זה. לפיכך, משהסכים לסמכות המקומית במשך שנה, אין הוא יכול כעת לטעון אחרת. לאור האמור, הנתבע מתנגד להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, וחוזר על טענתו כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בנצרת.
החלטה |18/03/2025 |שלום – נצרת
ת"ט (עכו) 35171-02-19- לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ נגד שמעון סלמה
שמות השופטים: ראמי נאסר
מנגד טענה התובעת, כי בשטר החוב נשוא התיק קיימת תניית שיפוט, לפיה הסמכות המקומית היא של בית המשפט המוסמך במחוז מרכז או תל אביב, וכי עניין זה צויין בבקשת הביצוע. נטען כי החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין העברת התיק לבית משפט השלום בעכו הייתה שגויה. 8. בתגובת הנתבע לבקשת התובעת נטען, כי לתובעת אין זכות קנויה להגשת הבקשה משלא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל. נטען עוד, כי החלטת רשמת ההוצאה לפועל בדין יסודה וכי הדיון הועבר לבית משפט השלום בעכו לאור הזיקות עליהן הצביע הנתבע בהתנגדות לרבות מקום יצירות ההתחייבות ומקום מגוריו של הנתבע וכן מאחר ואין לתניית השיפוט תוקף מחייב כלפי הנתבע. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 3 9. אפתח בהערה מקדימה. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 10. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 11. חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין".
החלטה |01/04/2019 |שלום – עכו
– טכנוקריט (1992) בע"מ נגד כ.ס.מ הנדסה ובניין בעמ
שמות השופטים: יצחק ענבר
1. מהם כללי הסמכות המקומית החלים על בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, ומהי הדרך להעלות טענת חוסר סמכות מקומית במסגרתה של בקשה כזו אלה הן השאלות הצריכות הכרעה בבקשת רשות הערעור שלפניי רקע עובדתי ודיוני 2. המבקשת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 (להלן – בקשת ביצוע). 3. המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים התנגדות לבקשת הביצוע. בהתנגדותה כפרה המשיבה בסמכותו המקומית של בית משפט השלום בירושלים לדון בבקשה, וביקשה שהתיק יועבר לבית המשפט המוסמך במחוז תל-אביב. ביום 18/3/09 הורה כב' רשם ההוצאה לפועל, נ' פלקס, כדלקמן: להעביר הענין לבית משפט השלום בירושלים. לעכב הליכים. להודיע. יוער, כי מקום שלטענת החייבת בית המשפט המוסמך אינו זה שלידו לשכת ההוצאה לפועל אצלה מתנהל התיק עליו להגיש התנגדותו ללשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט המוסמך לטעמו. בנסיבות העניין החייבת לא עשתה כן, ולפיכך בהתאם להוראות הדין מועברת ההתנגדות אל בית המשפט שליד לשכת ההגשה, היא אף הלשכה בה מתנהל התיק. 4. בהתאם להחלטת כב' הרשם הועברה אפוא ההתנגדות לבית משפט השלום בירושלים (בש"א 3143/09). ביום 7/4/09 הגישה המשיבה לבית המשפט בקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב (בש"א 3537/09). בית משפט השלום, מפי כב' השופטת א' שניידר, קבע בהחלטתו, כי על פי תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – תקנות ההוצאה לפועל), ניתן להגיש התנגדות ללשכה שאליה הוגשה הבקשה לביצוע, או ללשכה שליד בית המשפט, שאליו ניתן היה להגיש את בקשת הביצוע כתובענה אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל.
החלטה |18/07/2009 |מחוזי – ירושלים
תת (עכו) 21399-05-23- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד ערין אגא
שמות השופטים: עינת דינרמן
המבקש מבסס את בקשתו להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו על תקנה 7(א) לתקנות, ולפיה: "7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. " 18. המבקש עוד ביסס את בקשתו על הטענה כי הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט השלום שבמחוז תל אביב-יפו וזאת בשל מקום יצירת ההסכם, מקום יצירת ההתחייבות ומקום קבלת השירותים באותו המחוז. 19. מן המפורסמות כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה. 20. יתרה מזאת, כלל הוא שטענת חוסר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה – בענייננו אין חולק כי המבקש עמד בתנאי זה: המבקש הגיש בקשתו להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית בד- בבד עם הגשת המסמך הראשון בתיק. הסמכות המקומית בתביעה על סכום קצוב: 21. מהוראות החוק הרלבנטיות: סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל; תקנות 109ט(א) ו-109ט(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, עולה כי משהוגשה התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, אין הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו חלות עוד, ובמקומן חלות תקנות סדר הדין האזרחי. כך בכלל וכך בעניין הסמכות המקומית. 22. הווה אומר, הסמכות המקומית לדיון בהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב מסורה לערכאה אליה רשאי היה מגיש הבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב להגיש תביעה בסדר דין מקוצר, וזאת לפי אחת מחלופותיה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשעט-2018. ר' החלטתו של ביהמ"ש העליון ברע"א 8853/13 צרפתי נ' אולמר אפאל תנורי חימום בע"מ מיום 21.01.14 .
החלטה |07/01/2024 |שלום – עכו
ת"ט (עכו) 76301-01-19- אמפא קפיטל בע"מ נגד באז הזימה
שמות השופטים: ראמי נאסר
נטען עוד לקיומם של הסכמים בין התובעת לנתבע והחברה שבבעלותו אשר כוללים גם הם תניית שיפוט בלעדית לפיה בית המשפט המוסמך לדון בסכסוכים בין הצדדים הוא בית משפט השלום בתל אביב. 8. בתגובת הנתבע לבקשת התובעת נטען, כי ההסכמים אליהם מפנה התובעת ואשר כוללים תניית שיפוט אינם תקפים כלפי הנתבע מאחר ואינו צד לאותם הסכמים. 9. בתשובת התובעת לתגובת הנתבע, חזרה התובעת על טענותיה שבבקשה והוסיפה כי בעת קיומה של סמכות מקומית בתל אביב כלפי אחד הנתבעים אז זכות הבחירה בידי התובע להגיש ולנהל את תביעתו באותו בית משפט גם כלפי שאר הנתבעים. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 10. אפתח בהערה מקדימה, ואציין כי לאחרונה נדרשתי להכרעה בסוגיה דומה במסגרת שני תיקים אחרים: ת"ט (עכ') 35171-02-19 לבידי לביא מסחר ושיווק בע"מ נ' סלמה ( 02.04.2019 ); ות"ט 57213-02-19 (עכ') סולסייל בע"מ נ' עזאם ( 20.04.2019 ). 3 11. בהחלטות הנ"ל ציינתי את הדברים הבאים. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 12. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 13. חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין".
החלטה |20/04/2019 |שלום – עכו
תת (עכו) 17229-02-17- עפרה וינגרטן נגד עמית תקשורת ואחזקות (פתרונות אבטחה מתקדמים) בעמ
שמות השופטים: ראמי נאסר
ש לראות בהתנהגות המבקשת כמי שוויתרה מצידה על תניית השיפוט הייחודית והסכימה כי התובענה תידון בפני בית משפט שיש לו (לשיטתה) סמכות שיפוט מקומית על פי החלופות הקבועות בתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי. 23. בבחינת למעלה מן הדרוש אתייחס לשאלה קשורה לפיה – האם יש לראות בהגשת תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב – להבדיל מהגשת תביעה לכל בית משפט אחר – כויתור על הזכות לאכוף את תניית השיפוט שנכללה בהסכם אני סבור שהתשובה לשאלה היא שלילית. לשכות ההוצאה לפועל שייכות היום לרשות האכיפה והגבייה לאחר שהופרדו ממערכת בתי המשפט, ולהן מאפיינים וכללים ייחודיים לרבות בעניין הסמכות המקומית. לכן, העובדה כי התביעה מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה לבית משפט "אחר" אינה בבחינת וויתור על תניית שיפוט ייחודית. אין בכך כדי להעיד על זניחת תניית השיפוט על ידי התובע. עם זאת, אין במאפיינים ייחודיים אלו כדי לשנות את העובדה כי מי שמבקש לבסס את הסמכות המקומית על תניית שיפוט, חייב לפרט טענתו הן בבקשת הביצוע והן בכתב התביעה ולציין מפורשות כי במידה ותוגש התנגדות לביצוע תביעה, כי אז הסמכות המקומית היא לבית המשפט המוסמך לפי תניית השיפוט הייחודית, אחרת יחשב הדבר כמחילה וויתור על תניית השיפוט מצד התובע. 24. אשר למשיבה, עינינו רואות שגם המשיבה לא ביססה את טענתה לעניין הסמכות המקומית על תניית השיפוט בלבד, אלא על חלופה נוספת (מקום מושבה). בנוסף, המשיבה לא הגישה את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה הקרובה לבית משפט השלום בחיפה, אלא ללשכת ההוצאה לפועל בעכו. נראה לי גם ברור שכוונת סעיף השיפוט הייחודי בין הצדדים הייתה להקנות סמכות שיפוט ייחודית לבית-המשפט בעיר חיפה, ולא לבית-משפט אחר שבמחוז השיפוט של חיפה.
החלטה |14/03/2017 |שלום – עכו
תת (עכו) 23400-05-19- נייס דרייב בע"מ נגד אמאל עבד אל גני
שמות השופטים: ראמי נאסר
ככל שסבור בעל דין, כי בית המשפט אליו הועבר העניין לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות מקומית לדון בהתנגדות לפי כללי הסמכות המקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל המורה על העברת הדיון בהתנגדות לאותו בית משפט, או לטעון להיעדר סמכות מקומית בפני בית המשפט אליו הועבר הדיון בהתנגדות. 12. זכות הבחירה שעומדת למתנגד בתביעה על סכום קצוב להגיש התנגדותו שלא ללשכת ההגשה שבה הוגשה בקשת הביצוע, לא נועדה לחסום את דרכו של התובע מהעלאת טענת חוסר סמכות מקומית (להרחבה ראו: ראמי נאסר "הסמכות המקומית כנדוקת ממשק בין סדרי הדין האזרחי לדיני ההוצאה לפועל" (אסופת מאמרים – סיכום פעילות רשות האכיפה והגביה ומבט על אתגרי העתיד, אוניברסיטת תל אביב, אפריל 2018) בעמ' 25/36). 13. במקרה שלפני לא ראיתי להכריע בשאלת זיוף החתימה על שטר החוב משתי סיבות: הראשונה, מדובר בשלב מקדמי של הדיון וקיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים אשר אמורה להתברר בהמשך ההליך; השניה, לא ראיתי נפקות לטענה זו בין אם היא נכונה, אם לאו, לאור טענת המבקשת כי התיק נפתח מלכתחילה נגד שני בעלי דין כאשר אחד מהם לא כפר בסמכות המקומית של בית משפט השלום בתל אביב. 14. אסביר את דבריי – בשל תחולת תקנות סדר הדין האזרחי על שאלת הסמכות המקומית לאחר הגשת ההתנגדות, נקבע כי מקום בו עסקינן ביותר מחייב אחד, ניתן לקיים את הדיון בהתנגדות – בהיבט הסמכות המקומית – בכל אחד מבתי המשפט, שבהם ניתן היה להגיש תביעה כנגד כל אחד מהחייבים; זאת, לפי תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים" (ראו: רע"א 8858/13 שרה צרפתי נ' אולמר אפאל ( 21.01.2014 )).
החלטה |16/06/2019 |שלום – עכו
תת (עכו) 16551-04-13- כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נגד חוסאם חובישי
שמות השופטים: דנה עופר
1. הצדדים חלוקים בשאלת הסמכות המקומית לטענת התובעת, יש להחיל תניית שיפוט שבהסכם בין הצדדים, ולהעביר את התובענה לדיון בבימ"ש השלום בתל אביב. לטענת הנתבע, מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. 2. התובעת הגישה נגד הנתבע תובענה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, בגין חוב על סך כ-48,000 . הנתבע הגיש את התנגדותו לביצוע התובענה בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, תוך שהוא טוען כי ביהמ"ש המוסמך לדון בתובענה הוא בימ"ש השלום בעכו, לאור מקום מגוריו של הנתבע. על כן הועברה ההתנגדות לבימ"ש זה, בהתאם לתקנה 109ט(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. 3. התובעת עותרת להעברת התיק לבימ"ש השלום בתל-אביב יפו, של תניית שיפוט ייחודית שבהסכם, שזו לשונה: "סמכות שיפוט ייחודית לדון בכל תובענה או הליך אחר הנוגע לכתב או לביצועו לבית המשפט המוסמך בתל אביב יפו" (סעיף 27 להסכם). לאור נוסחה של התנייה, ברי כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית, ובהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, גובר הסכם השיפוט על כללי הסמכות המקומית הכלליים (תקנה 5 לעומת תקנה 3 לתקנות אלו). 4. לטענת הנתבע, הרי שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), קובע חזקות בדבר תנאים מקפחים, ובין אלו נקבע כי תנאי מקפח (חלופה 9, כפי שתוקנה בשנת 2004), הוא: "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". 5. אין בין הצדדים מחלוקת, כי מדובר בחוזה אחיד. קיימת, איפוא, חזקה על פי החוק הנ"ל, כי תנאי הקובע את מקום השיפוט בתל אביב, כאשר הוראות הדין אינן מקימות סמכות מקומית לבתי המשפט בתל אביב, הינו תנאי מקפח.
החלטה |19/06/2013 |שלום – עכו
ת"ט (עכו) 32763-07-23- מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ נגד מ.כ.ב 2019 הובלות בע"מ 2. מוחמד בדראן
שמות השופטים: עינת דינרמן
ערכאת הביצוע תהא לשת ההוצאה לפועל בתל אביב בלבד". 16. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה. 17. כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט בזו הלשון: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. " מלשון התקנה ניתן להסיק כי במידה וקיימת תניית שיפוט עליה הסכימו הצדדים, תוגש התובענה לאותו בית משפט עליו הוסכם. 18. המבקשת טענה כי לפי הסכם המסגרת החתום בידי הצדדים, הוסכם ביניהם על תניית שיפוט ייחודית ובלעדית לפיה הסמכות המקומית תהא נתונה לבתי המשפט שבתל אביב בלבד ובכך בית משפט השלום בעכו נעדר סמכות לדון בתובענה. 19. מנגד, המשיבים טענו כי תניית השיפוט בעניין הסמכות המקומית אינה חלה על המשיב 2 מאחר שהוא אינו חתום על הסכם המסגרת אלא שזו חלה רק על החייבת מס' 1 שהינה חתומה על אותו הסכם. עוד טענו המשיבים כי משבחר המשיב 2 להגיש התנגדותו במחוז חיפה, הרי שהוא רכש את הסמכות המקומית לדון בתובענה גם כלפי המשיבה 1 וזאת על אך שחל עליה ההסכם. 20. לטעמי, אין לקבל את טענת המשיבים מאחר שעיון בהסכם המסגרת אשר צורף על ידיהם מעלה כי המשיב 2 בעצמו חתום על ההסכם בשמו ובתעודת זהותו, בנוסף לחתימת המשיבה 1 (ראו: העמוד האחרון מהסכם המסגרת). ככל והמשיבים לא טענו טענות נוספות רלוונטיות, הרי שאין מנוס מלדחות את טענתם אודות תחולת תניית השיפוט עליו ולקבל את טענת המבקשת.
החלטה |11/10/2023 |שלום – עכו
תת (חיפה) 47767-06-23- בלנדר פי2פי ישראל בע"מ נגד אחמד מחאגנה
שמות השופטים: בנימין בן סימון
אחמד מחאג'נה החלטה 1. עניינו של הליך זה בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה התובעת ללשכת הוצאה לפועל בתל אביב. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב במסגרתה טען, כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית המשפט השלום בחיפה. לאור בקשת הנתבע, התיק הועבר לבית משפט השלום בחיפה. 2. התובעת הגישה בקשה להעברת מקום הדיון מחוסר סמכות מקומית, לבית המשפט השלום בתל אביב וזאת בהתאם להסכם הלוואה בין הצדדים לפיו נקבעה סמכות שיפוט בלעדית לבתי משפט במחוז תל אביב והפנתה לסעיף 16.12 להסכם. 3. בתגובה, טען הנתבע כי אינו חתום על הסכם ההלוואה ועל כן תניית השיפוט כלל לא חלה עליו. 4. התובעת צירפה הסכם חתום דיגיטלית על ידי הנתבע. 5. בהינתן שבמסגרת הסכם בין הצדדים נקבע תנאי לפיו הסמכות מקומית נתונה לתל אביב, מורה כי הסמכות המקומית נתונה לתל אביב. 6. סעיף 7 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובע כדלקמן: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם הייתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם".
החלטה |23/03/2024 |שלום – חיפה
תת (עכו) 6927-08-23- טריא קהילה פיננסית בע"מ נגד אריג סובח
שמות השופטים: לינא בולוס עואד
נגד משיבה אריג' סובח החלטה עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשת להעברת הדיון בתיק לבית המשפט השלום בתל אביב, מחוסר סמכות מקומית לבית משפט השלום בעכו. תחילתו של הליך זה בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. המשיבה הגישה התנגדות במועד הקבוע בדין במסגרתה טענה כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית המשפט השלום בעכו מאחר ומקום יצירת החוב ומקום מגוריה הם בכפר אבו סנאן אשר תחת שיפוטו של בית המשפט השלום בעכו. בעקבות בקשת המשיבה, הועבר התיק לבית המשפט השלום בעכו. המבקשת הגישה בקשה להעברת מקום הדיון מחוסר סמכות מקומית לבית המשפט השלום בתל אביב וזאת נוכח תניית שיפוט בלעדית הקבועה בסעיף 17.6 להסכם מימון הלוואה בין הצדדים. המשיבה הגישה תגובה במסגרתה טענה, בין היתר, כי מעולם לא נתנה הסכמתה לתניית השיפוט הבלעדית, מעולם לא חתמה על ההסכם וכי החתימה המופיעה אינה חתימתה והיא מזוייפת. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב מפאת סמכות מקומית להתקבל. לאחר הגשת התנגדות בתיק, יש להחיל את כללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") . תקנה 7(א) קובעת כדלקמן: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדש שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם".
החלטה |06/01/2024 |שלום – עכו
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב
(2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט. (ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) על אף האמור בסעיף 7(א)-המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה; (2) על אף האמור בסעיף 7(ה)-לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה. (ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט. (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי-(1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; (2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה; (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב
81א1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב; (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ש"ח ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי הצמדה או מחמת התווספותם של ריבית או דמי פיגורים (בסעיף זה-תביעה על סכום קצוב). (ב) (1) (נמחקה). (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים. (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה-ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 161(4) ו-165(א) לתקנות האמורות. (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה. (ג) (1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה-בקשה לביצוע תביעה).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ב. בקשה לביצוע תביעה
109ב. (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי טופס 1ה שבתוספת הראשונה. (ב) על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ((להלן – לשכת ההגשה). (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו–(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ג. פרטי הבקשה
109ג. אלה הפרטים שתכיל בקשה לביצוע תביעה: (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע; (3) העובדה שמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך; (4) הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד שבו היתה אמורה להיפרע או נדרש פירעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית או דמי הפיגורים בגינה; (5) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט המוסמך לדון, יראו כאילו נטען שבית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך.
חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשס"ו-2006
סעיף: 2. הוראת מעבר
2. (א) הוגשה לפני יום התחילה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק העיקרי (בסעיף קטן זה – הבקשה), ועד ליום האמור טרם הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) של אותו סעיף וטרם חלף המועד להגשת ההתנגדות כאמור, יחולו לגבי אותה בקשה הוראות אלה: (1) הבקשה וכל המצורפים לה יועברו לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה הבקשה; (2) לשכת ההוצאה לפועל תמסור הודעה על ההעברה למגיש הבקשה, ואם הומצאה אזהרה לנתבע – גם לנתבע; (3) מגיש הבקשה יודיע לבית המשפט ולנתבע, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה כאמור בפסקה (2), אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית משפט; (4) הודיע מגיש הבקשה לפי הוראות פסקה (3) כי ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית משפט, יראו את כתב התביעה שצורף לבקשה, על המצורפים לו, ככתב תביעה שהוגש במועד מסירת ההודעה כאמור, לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה לפי פסקה (1), בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ואולם לענין התיישנות, יראו את מועד הגשת הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל כמועד הגשת התביעה; (5) לא מסר מגיש הבקשה הודעה לפי הוראות פסקה (3), או הודיע כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית משפט, יראו את כתב התביעה כאילו נמחק; (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי להקנות לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה לפי פסקה (1) סמכות מקומית לדון בתביעה. (ב) הוגשה לפני יום התחילה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ועד ליום האמור הוגשה התנגדות לפי הוראות סעיף 81א1(ד) לחוק העיקרי או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור בלי שהוגשה ההתנגדות, ימשיכו לחול לגבי אותה בקשה ההוראות לפי סעיפים 81א1 ו–81א2 לחוק העיקרי.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב
(ג) (1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה-בקשה לביצוע תביעה). (2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1). (ד) (1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות. (2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ח. התנגדות לביצוע תביעה
109ח. (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי סעיף 81א1(ד) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 19ג שבתוספת הראשונה, ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושם המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן – כתב ההתנגדות). (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף – (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; (2) עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; (3) עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; (4) היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109י. הארכת מועד להגשת ההתנגדות
109י. (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 109ח, המוגשת בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות ותועבר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה. (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 109ח המוגשת לאחר שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי סעיף 81א3 לחוק, ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה כאמור בתקנה 109ב(ג), יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1), רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה הוראות תקנות 109ח ו–109ט; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת התנגדות. (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד וכן רשאי הוא לתת הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי סעיף 81א3 לחוק; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109א. משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב
109א. (א) התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה שבטופס 19א שבתוספת הראשונה (להלן – נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה וכן יצוינו בה המסמכים התומכים בעילת התביעה כאמור בתקנה 109ד1. (ב) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ט. העברת הדיון לבית המשפט
109ט. (א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א1(ד)(2) לחוק, יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, כאמור בתקנה 109ב(ג), ייראה כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. (ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי תקנה 109ח(ב)(1) ו–(2). (ג) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין, לפי העניין, ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 7 ימים מיום נתינתם, ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם
11. (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור בתקנה 15(א), וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי טופס 1ז, כי פסק הדין נשלח לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין, כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה. (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין-יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; (3) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: (א) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה); (ב) החייב אינו יחיד. הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
כל הזכויות שמורות ©