כל הזכויות שמורות ©
פתיחת משרד עורכי דין בתל אביב היא החלטה משמעותית בקריירה של כל עורך דין. אולם, התהליך מחייב היכרות מעמיקה עם ההוראות והכללים המשפטיים החלים על ניהול משרד עורכי דין. במאמר זה נסקור את המסגרת הנורמטיבית והפסיקה הרלוונטית להקמת וניהול משרד עורכי דין בתל אביב, ונספק מידע מעשי שיסייע לך לעמוד בדרישות החוק.
לשכת עורכי הדין בישראל קבעה כללים ברורים המסדירים את אופן הפעלת משרדי עורכי דין. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) מהווים את המסגרת הנורמטיבית המחייבת כל עורך דין במדינת ישראל, ובכלל זה בתל אביב.
אחת ההוראות המרכזיות קובעת כי חל איסור על עורך דין להחזיק ביותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נוסף נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד. הוראה זו נועדה להבטיח שירות מקצועי ואיכותי ללקוחות, ולמנוע מצב בו משרד פועל ללא נוכחות קבועה של עורך דין.
כלל נוסף קובע כי חל איסור על קבלת לקוחות במקומות שאינם משרד מסודר. כלומר, עורך דין אינו רשאי לקבל לקוחות בבתי קפה, מסעדות או מקומות ציבוריים אחרים שאינם מהווים משרד מסודר עם תשתית משרדית ראויה.
הפסיקה בישראל חידדה את המסגרת הנורמטיבית והעניקה פרשנות מעשית לכללים הנוגעים להפעלת משרדי עורכי דין.
בתיק בדמ (תל אביב) 101/98, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד עורך דין פלוני, נדון מקרה של עורך דין שקיבל לקוחות במקומות שאינם משרד מסודר. בית הדין המשמעתי קבע:
"הנאשם, לעומת כל אלה, יושב בד"כ בשקט, בכל מקום שהוא רוצה ונוח לו, ע"מ להמתין לאלה שקבעו אתו, ולאנשים אשר יודעים כי הוא עורך דין ופונים אליו ע"מ לאשר תצהירים…"
פסק הדין הדגיש את החשיבות של קיום משרד מסודר, שכן קבלת לקוחות במקומות מזדמנים פוגעת במקצועיות ובכבוד המקצוע.
בפסיקה נוספת, בדמ (תל אביב) 28/99, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד פלוני, התייחס בית הדין המשמעתי לסוגיית החזקת שני משרדים:
"סעיף 5 לכללי האתיקה קובע כדלקמן: '(א) עורך דין לא יקיים יותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד. (ב) הועד המרכזי בהתייעצות עם הועד המחוזי שבתחום סמכותו נמצא משרדו של עורך הדין, רשאי להתיר מטעמים מיוחדים חריגה מהוראת סעיף קטן (א), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון'."
פסק דין זה מחדד את האפשרות לקבל היתר מיוחד להחזקת יותר ממשרד אחד, אך מדגיש את הצורך באישור מפורש מהוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.
בהתבסס על המסגרת הנורמטיבית והפסיקה, להלן מספר הנחיות מעשיות להקמת וניהול משרד עורכי דין בתל אביב:
יש להקפיד על קיום משרד מסודר עם תשתית משרדית ראויה הכוללת:
אין לקבל לקוחות במקומות ציבוריים או מאולתרים כגון:
במקרה של רצון להרחיב את הפעילות ליותר ממשרד אחד:
הקפדה על הכללים הנוגעים למשרד עורכי דין מסודר בתל אביב מעניקה מספר יתרונות משמעותיים:
מקצועיות – משרד מסודר משדר מקצועיות ומעניק ללקוחות תחושת ביטחון בשירות המשפטי המוענק להם.
שמירה על סודיות – משרד מסודר מאפשר שמירה טובה יותר על סודיות המידע של הלקוחות.
יעילות בעבודה – תשתית משרדית ראויה מאפשרת עבודה יעילה יותר ומתן שירות איכותי ללקוחות.
מניעת הליכים משמעתיים – עמידה בכללי האתיקה המקצועית מונעת הליכים משמעתיים מול לשכת עורכי הדין.
הקמת משרד עורכי דין בתל אביב מחייבת היכרות מעמיקה עם הכללים והפסיקה הרלוונטית. הקפדה על קיום משרד מסודר, הימנעות מקבלת לקוחות במקומות לא מתאימים, וקבלת אישור מתאים להחזקת יותר ממשרד אחד, הם מרכיבים חיוניים בהצלחת המשרד ובמניעת בעיות משמעתיות.
תל אביב, כמרכז העסקים של ישראל, מהווה מיקום אטרקטיבי למשרדי עורכי דין, אך דווקא בשל התחרות הרבה בעיר, חשוב להקפיד על כל כללי האתיקה המקצועית ולהעניק שירות מקצועי ואיכותי ללקוחות.
אם אתם מתכננים להקים משרד עורכי דין בתל אביב, מומלץ להיוועץ עם הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו ולהכיר היטב את כל הדרישות והכללים החלים בנושא.
ניתן לקבל לקוחות בחללי עבודה משותפים, בתנאי שיש חדר פרטי המוקצה לפגישות ושמתקיימים התנאים של משרד מסודר.
עורך דין רשאי לנהל יותר ממשרד אחד בתל אביב, בתנאי שבכל משרד יש עורך דין שזה מקום עבודתו הקבוע ושהתקבל אישור מתאים מהוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.
משרד עורכי דין מסודר חייב לכלול לפחות: חדר לקבלת לקוחות, מערכת תיוק מסודרת, אמצעי תקשורת מקצועיים ויכולת לשמור על סודיות המידע של הלקוחות.
הפרת הכללים עלולה להוביל להליכים משמעתיים בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, ובמקרים חמורים אף להשעיה או שלילת רישיון עריכת הדין. מומלץ להתעייץ עם עורך דין פשיטות רגל בתל אביב מומחה בתחום.
בדמ (תל אביב) 101/98- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,חיים קנת,חבד,אורנה ברנד,חבד
הנאשם, לעומת כל אלה, יושב בד"כ בשקט, בכל מקום שהוא רוצה ונוח לו, ע"מ להמתין לאלה שקבעו אתו, ולאנשים אשר יודעים כי הוא עורך דין ופונים אליו ע"מ לאשר תצהירים. . . 2.6 הנאשם אינו מנהל משרד עריכת דין בהיכל המשפט. לנאשם משרד המצויד היטב בכל הציוד הנחוץ לעריכת דין, עם שילוט חיצוני בתל-אביב, שם מקבל הנאשם את לקוחותיו בשעות הצהרים. עובדה זו ידועה, גם לב"כ הקובל, אשר שלח לשם את העתק סיכומיו, ולא נתן אותם ידנית לנאשם, ב"משרדיו אשר בהיכל בית המשפט". המיקום בבית המשפט נבחר כך שיהיה קל לאתר את הנאשם, שם האחרון פוגש את לקוחותיו ע"מ לאשר תצהירים בלבד. הנאשם אינו נותן כל עצות משפטיות בהיכל בית המשפט לנזקקים, אלא ללקוחותיו, אותם קיבל במשרדו לפני הדיונים. אדם אשר פונה אל הנאשם בהיכל בית המשפט בבקשת ייעוץ-הנאשם מפנה אותו לקבל תשובה במודיעין בית המשפט, באם אדם זה רציני, אזי הנאשם נותן לו כרטיס ביקור שלו, ע"מ לתאם פגישה במשרדו. אישור תצהירים בבית המשפט אינו יכול להתפרש כפתיחת משרד בבית המשפט. 2.7 לנאשם אין שילוט המצביע עליו בבית המשפט כעל עורך דין, והוא אינו "צד" לקוחות, והדבר ידוע בבית המשפט. כשם שמותר לעורך דין להחתים אנשים בבתי חולים ובמתקני כליאה, מותר לו להחתימם בבית המשפט על תצהירים, והדבר אינו נעשה ברבים. כאשר חדר עורכי הדין בבית המשפט עמוס, אזי הנאשם מחתים את האנשים בדיסקרטיות, על דלפק כלשהו נטול רבים. 2.8 כעורך דין מותר לנאשם להיות בהיכל המשפט ללא הגבלת זמן. בשנת 1975, במעמד קבלת רשיונו, שמע הנאשם את דברי נשיא לשכת עורכי הדין דאז, עו"ד טוניק ז"ל, אשר הפציר במקבלי הרשיונות בנאומו כי עליהם ללכת לבתי המשפט ולא לשבת במשרדם, ואת הדברים האלה זוכר הנאשם עד היום. 2.9 חברי הלשכה עצמם, ותיקים כחדשים, פונים אל הנאשם בהיכל בית המשפט, כאשר הם נזקקים לאישור תצהירים, אם בתשלום ואם חינם כחברים.
גזר דין |08/02/1999 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בדמ (תל אביב) 133/02- ועד מחוז תל-אביב נגד ' פלוני
שמות השופטים: עידו דיבון,שמואל מורן,חבד,נתן מינקוביץ,חבד
בוודאי שאיננו ראוי להיות עורך דין, לא היום ולא באיזה שהוא זמן בעתיד, ואנו גם מחווים את דעתנו שבעוד 10 שנים, כאשר על פי החוק ניתן לבקש עיון מחדש, אנו ממליצים שרשיונו של הנאשם לעסוק במקצוע עריכת דין יישלל ממנו לצמיתות, פשוטו כמשמעו, שכן הנאשם איננו ראוי בשום פנים ואופן לשמש אי פעם בתפקיד עורך דין. אשר על כן, אנו מחליטים להשעות את הנאשם לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, כמו כן אנו מחייבים את הנאשם לשלם למתלונן סך של 7,500 ש"ח, כפיצוי הן על הסכום שגנב ממנו והן על עוגמת הנפש ושאר ההוצאות שהיו למתלונן. סכום זה יהיה צמוד ויישא הפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כמו כן אנו מחייבים את הנאשם בתשלום סך 5,000 ש"ח ללשכת עורכי הדין, ועד מחוז תל אביב, גם סכום זה יישא הפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. אנו מורים על העברת הכרעת הדין וגזר הדין לידי היועץ המשפטי לממשלה בכדי שישקול נקיטת הליכים פליליים כנגד הנאשם, וכך אנו ממליצים.
הכרעת דין |17/11/2002 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בד"א 97/99- עורך דין פלוני נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו
שמות השופטים: אליקים הררי,דוד פרץ,חבד,רן יגנס,חבד
שם, בעמ"מ 2/60, משתם מתן ייעוץ ראשון, והעניין הצריך טיפול נוסף, היה עורך הדין מסביר למבקשי עצתו שישנם הרבה עורכי דין בתל אביב, אליהם הם חופשיים לפנות, רק אם לאחר הסבר זה היו דורשים שירותו הנוסף, היה מסכים לעשות כן, כאן לא ניתן לחבר ארגון דורש עצה כל הסבר, והפנייתו אל המערער שימשה שלב של הכנה ליצירת יחסי פרקליט ולקוח. בהסכימו להסדר כזה עבר המערער עבירת משמעת". אף בענייננו כך: את השירות המשפטי, בתחום המעמד האישי שהעניק המערער לחברי מ'/ע' שהופנו אליו על-ידי הגופים הנ"ל ניתן לחלק לעתי חלקים: הראשון-יעוץ משפטי ללא ותשלום (סעיף ה' להסכם 3 קובע: צד א' עו"ד פלוני מתחייב לייעוץ משפטי לחברי הארגון ללא תשלום בכל הנוגע למעמד אישי); השני-טיפול משפטי תמורת שכר טרחה מופחת (סעיף ו' להסכם 3 קובע: לחברי הארגון תינתן הנחה של 20% ויותר מתחת התעריף שעו"ד פלוני לוקח בכפוף לכללי האתיקה של לשכת עוה"ד). יתרה מזאת; לאחר שסיים הטיפול המשפטי בתחום המעמד האישי, המשיך המערער לקבל מדר' א', כמו גם מחברים אחרים שהופנו אליו על-ידי מ'/ע', עבודות משפטיות, תמורת שכר טרחה, בנושאים שונים שאינם קשורים כלל לענייני המעמד האישי, בגינם הופנו אליו אותם חברים מלכתחילה. כך שימשה הפניית חברי מ'/ע' אל המערער לשם קבלת ייעוץ משפטי בתחום המעמד האישי, תמורת שכר חודשי קבוע וללא תמורה ישירה מהחבר אל המערער, ליצירת יחסי פרקליט-לקוח, בין המערער לבין אותם חברים שהופנו אליו ולהרחבת חוג לקוחותיו בשכר של המערער: בתחילה שכר טרחה מופחת בתמורה למתן טיפול משפטי בתחום המעמד האישי בעקבות הייעוץ המשפטי שניתן חינם, ובהמשך שכר טרחה מלא בתמורה למתן שירותים משפטיים שונים בתחומים החורגים מתחום המעמד האישי. כך ראה את הדברים בית הדין קמא וכך נראים הם אף לי.
פסק דין |02/01/2001 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (תל אביב) 28/99- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל- אביב-יפו נגד ' פלוני
שמות השופטים: מ וינברג,ר ארניה,חבד,ד כפיר
הקובל טען עוד, כי על אף שבמשרד בתל-אביב כמו גם במשרדו שבערד לא נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא בו, לא קיבל הנאשם היתר לכך מהועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ועל כן התנהגותו מהווה הפרת סעיף 5 לכללי האתיקה המקצועית ועבירת משמעת על פי סעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין. 22. סעיף 5 לכללי האתיקה קובע כדלקמן: "(א) עורך דין לא יקיים יותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד. (ב) הועד המרכזי בהתייעצות עם הועד המחוזי שבתחום סמכותו נמצא משרדו של עורך הדין, רשאי להתיר מטעמים מיוחדים חריגה מהוראת סעיף קטן (א), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון". 23. הנאשם טען, כי כלל לא קיים שני משרדים לעריכת דין במקביל וכי המשרד אשר פתח בערד, היה משרדו היחיד (פרוטוקול מיום 15.4.01 , עמ' 3). 24. השאלה העובדתית הראשונה, אשר גירסאות הצדדים לגביה סותרות הינה, האם קיים הנאשם משרד לעריכת דין בתל-אביב במקביל למשרדו שבערד? 25. בעדותה, סיפרה הגב' ג’ כי הנאשם הגיע למקום עבודתה לצורך הטיפול בהסכם וכי היא אינה בטוחה שהחתימה על חוזה מכר הנכס שמכרה היתה באותו מעמד על ידי הצדדים במשרד בערד (פרוטוקול מיום 8.5.01 , עמ' 30/31). בהמשך עדותה מספרת הגב' ג’: "הייתי במשרדו בת"א, בבית, זה היה בדירה ב. . . , אם אני לא טועה. . . ". בחקירתה החוזרת, תיארה הגב' ג’ את המקום: "ג’: זו היתה דירת מגורים. וינברג: בבנין מגורים. ג’: נכון, כשנכנסים יש סלון והחדר שהיה משרד, כמה שזכור לי היה החדר האחרון שם". לשאלה כיצד ידעה שמדובר במשרד, השיבה הגב' ג’: "ג’: שולחן משרדי, אם היה מחשב אני לא זוכרת, אבל היה שם טלפונים—: תיקים? התרשמת שיש לו תיקים נוספים או משהו כזה? ג’: לא במיוחד.
גזר דין |19/01/2000 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תלאביב
על"ע 10320/02- פאדי בולוס נגד 1. לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: ת אורמ נאור,א חיות
סעיף זה מקנה ללשכה שיקול דעת רחב שלא לאפשר רישומו של מועמד כמתמחה (ראו: על"ע 8856/00 אל נסאסרה נ' לישכת עורכי-הדין פ"ד נו(1) 258, 264 (להלן: עניין אל נסאסרה)), וביסודו עומדת התפיסה לפיה אין די בכשירויות הקבועות בסעיף 24 לחוק על מנת לעסוק במקצוע עריכת הדין ועל המועמד להיות אדם הגון וישר על מנת שיהא ראוי לשמש עורך דין (ראו: על"ע 3646/02 קרן נ' לשכת עורכי הדין בישראל (לא פורסם); בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית נ' ועדת הערר פ"ד נג(5) 625, 631). אותה תפיסה עצמה עומדת גם ביסוד סעיף 44 לחוק, המקנה ללשכה סמכות מינהלית דומה לעניין קבלתו של מועמד כחבר הלשכה. אכן, הטיפול שמעניק עורך דין עלול לא פעם לחרוץ את גורלו של הלקוח לשבט או לחסד בעניינים הנוגעים לרכושו, למעמדו, למוניטין האישי והעסקי שלו, ואף לחירותו. כמו כן נדרש הלקוח לא אחת במסגרת הטיפול לחשוף בפני עורך הדין את ענייניו הרגישים ואת סודותיו הכמוסים ביותר. על כן מחויב עורך הדין לפעול לטובת הלקוח ולשרת את עניינו "בנאמנות ובמסירות" (סעיף 54 לחוק), וכן הוא מחויב בסודיות לגבי דברים ומסמכים שהוחלפו בינו ובין הלקוח בקשר לשירות המקצועי הניתן על ידו (סעיף 90 לחוק). לעורך הדין מעמד מיוחד גם בעיני בית המשפט והוא מוחזק על ידו כ"קצין בית המשפט" וכמי שתפקידו לסייע "לבית המשפט לעשות משפט" (סעיף 54 לחוק). עורך הדין מייצג את שלטון החוק והוא נתפס כחלק מן המערכת המשפטית. לפיכך, עליו להיות נאמן לחוקי המדינה ובעל רמה מקצועית ואתית ההולמת את המקצוע ואת האמון שהלקוח, בתי המשפט והציבור נותנים בו (ראו: על"ע 3467/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי נ' צלטנר פ"ד נו(2) 895, 900; על"ע 2579/90 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נ' עו"ד פלוני פ"ד מה(4) 729; עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית פ"ד י 1720, 1730) 11.
פסק דין |08/06/2004 |בית המשפט העליון
בג"צ 4330/93-1. פריד גאנם נגד 1. לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: א ברק,ג בך,ט שטרסברג כהן
הטעם לכך הוא בחוב כספי שחבה לו העותרת לטענתו. העותרת פנתה לוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין בבקשה לקבלת היתר להעסקת בא כוחה החדש. ועד המחוז השיב לעותרת כי הוא יתיר לה לפנות לכל עורך דין ובלבד שתחתום על הסכם בוררות והפקדת בטוחה בסך 17,000 דולר. אין ביכולתה של העותרת להיענות לדרישה זו. היא נותרה ללא ייצוג. מכאן פנייתה לבית משפט זה. המסגרת המשפטית 3. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (להלן – חוק הלשכה) קובע את המסגרת הנורמטיבית לפעולתה של לשכת עורכי הדין. נקבע בו (בסעיף 109), בין השאר, כי המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק הלשכה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק הלשכה לשר המשפטים. בין שאר העניינים בהם הוסמכה המועצה הארצית להתקין כללים, מצויה סמכותה להתקין כללים של אתיקה מקצועית (סעיף 109(4)). בין כללים אלה מצוי כלל 27 הקובע: "קבלת עניין שבטיפולו של אחר 27. (א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, עניין שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה: (1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין; (2) הלקוח הסכים למסור את הנושא השנוי במחלוקת להכרעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לעניין זה. (ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בעניינו של הלקוח".
פסק דין |12/10/1996 |בית המשפט העליון
על"ע 3-73- אדם מאירי נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין
שמות השופטים: זוסמן,ברנזון,קיסטר
והפרת כללי האתיקה של לשכת עורכי-הדין. בית-המשפט העליון פסק – א. (1) בעצם הסכמתו של עורך-דין למסירת מכתבי הפניה אליו אין כל פסול ואין בכך משום עשיית פרסומת. (2) מותר לעורך-דין לשמש יועץ לחברי ארגון, אף אם השכר שולם לו על- ידי הארגון עצמו; ממילא מותר גם להפנות חברי ארגון אליו. (3) משלא נסתיים הטיפול בחבר הארגון במתן יעוץ ראשון, אלא היווה אמצעי לרכישת לקוחות בשכר, הופר הכלל האוסר על פרקליט לחפש את לקוחו. ב. מקום שהוקמה מערכת שיפוטית אשר בסופו של דבר מאפשרת לבעל-דין להביא דברו לפני בית-המשפט העליון, הדעת נותנת שערכאה נמוכה לא תסטה מהלכתו הפסוקה של בית-המשפט העליון. הערות: לעבירת משמעת של עורך-דין, עיין על"ע 7/73 – עורך-דין פלוני נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל-אביב-יפו; פד"י, כרך כח(1), ע' 679 וההערות שם. ערעור על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (א' סלנט, עו"ד, אב-בית-הדין, י' שכטר, עו"ד, פ' מעוז, עו"ד, חברים), מיום 29.3.73 , ב-בד"א 17/72, לפיו נדחה, ברוב דעות, ערעורו של המערער על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי-הדין, תל-אביב-יפו (מ' דינאי, עו"ד, אב-בית-הדין, ד' סרנגה, עו"ד, א' סגלסון, עו"ד, חברים), מיום 28.6.72 , ב-בד"מ 3/71, המרשיעו בעבירות משמעת ומטיל עליו עונש של נזיפה. הערעור נדחה. ש' ליפשיץ – בשם המערער; ש' גוטמכר – בשם המשיב אזכורי חקיקה: חוק לשכת עורכי-הדין 55 חוק לשכת עורכי-הדין 61 חוק לשכת עורכי-הדין 71 חוק בתי-המשפט 33 חוק בתי-המשפט 33(ב) אזכורי פסיקה: פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו: על"ע 12/71 – הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נגד פלוני; פד"י, כרך כו (1), ע' 185, 189.
פסק דין |19/03/1974 |בית המשפט העליון
על"ע 4045/98- עורך דין פלוני נגד הועד המחוזי של לשכת עורך דין
שמות השופטים: ת אור,י זמיר,י אנגלרד
"שופט אשר מבזה כך את החוק, את כבוד בית המשפט העליון ואת המתדיין ועורך דינו – ובכך, כאמור, הוא מבזה את מערכת המשפט כולה – צריך בית משפט נכבד זה להעמידו במקומו, ליתן רשות ערעור על פסק דינו, וליתן פסק דין המשפיל אותו עד כדי כך שיפשוט לאלתר את גלימת השופט ויילך בעקבות חברו (כאן בא שמו של שופט אשר פרש ממערכת השיפוט – ת"א) . . . מבלי לחכות שיינקטו נגדו אמצעים מכוח החוק". "הגם שפסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי אין לו תקומה ואין לו ערך, אין זה מעשי ואין זה צודק להשיג כאן, במסגרת הבקשה לרשות ערעור, על החלטת השופט . . . כשם שמשיגים על החלטה שיפוטית הראויה לשמה, משום שהשופט . . . לא שפט, לא החליט ולמעשה לא השקיע כל מחשבה בתיק אשר היה לפניו, לא ייתכן שכבוד בית המשפט העליון, במסגרת הליך הרשות לערער, יעשה את המלאכה אשר צריך היה לעשות כבוד בית המשפט המחוזי – ולא עשה". השופט מלץ, אשר דן בשתי הבקשות לרשות ערעור כשופט בבית המשפט העליון, העביר לטיפולה של לשכת עורכי הדין את שתי הבקשות, בסברו שהסגנון בו נקט המערער בשתי הבקשות אינו ראוי לעורך דין. 3. שתי הוראות בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, חולשות על ענייננו. סעיף 2 לכללים קובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". סעיף 32(א) לכללים קובע: "עורך דין ישמור בעמידתו לפני בית המשפט על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע". כמו שתי הערכאות הקודמות, גם דעתנו היא שהלשון בה נקט המערער אינה ראויה ויש בה גם פגיעה בכבוד המקצוע וגם פגיעה בכבוד בית המשפט. באשר לסגנון בו על עורך דין לנקוט, לבל יגלוש ללשון שאינה נקיה, נאמר בעל"ע 9/89 רמי יובל נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר שבע (פ"ד מד(707 ,705 (1): "כבר נאמר ונקבע לא אחת, שהשאלה, אם דברים שאמר או כתב עורך דין עומדים במבחן ההתבטאות וההתנהגות ההולמות עורך דין, תלויה לא רק בתוכן הדברים.
פסק דין |03/10/1999 |בית המשפט העליון
בג"צ 635/23- פקיד שומה חקירות ת"ל אביב נגד בית המשפט המחוזי ת"ל אביב
שמות השופטים: ד מינץ,ע גרוסקופף,ר רונן
ויובהר, כחברתי, השופטת רות רונן, אני סבור כי העותר רשאי לבחור בין שני המסלולים הללו לפי היתרונות והחסרונות המאפיינים כל אחד מהם. עם זאת, כרשות מנהלית, נדרש כי בחירתו תיעשה בהתאם לשיקולים ענייניים ותוך איזון סביר ביניהם, ובכלל זה מתן משקל מתאים לאינטרס החברתי שבהגנה הדוקה על החיסיון הניתן ליחסי עורך דין-לקוח. טרם סיום אציין כי משרדי עורכי הדין היוו במקרים שלפנינו את יעד החקירה, והצווים שהוצאו בעניינם היו צווי חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי. במקרים אחרים הצו השיפוטי המוצא הוא מכוח סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי, שכותרתו "הזמנה להציג חפץ" (השוו, למשל: ע"מ (מחוזי ת"א) 829-11-16 פלונית, עורכי דין ונוטריון נ' פקיד שומה חקירות מרכז, פסקה 2 ( 18.12.2016 ); צ"א (מחוזי ת"א) 49801-11-20 מס הכנסה – משרד פקידת שומת חקירות תל אביב נ' פלוני, פסקה 7 ( 23.2.2021 )). סבורני כי העקרונות שפורטו לעיל יפים גם למצבים אלה, בשינויים המחויבים (בפרט – הליך ההשגה על החלטות אלו שונה.
פסק דין |25/03/2024 |בית המשפט העליון
על"ע 3/73- אדם מאירי נגד ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין
שמות השופטים: י זוסמן,צ ברנזון,י קיסטר
בזה הפר המערער את הכלל הגדול שעל הלקוח לחפש את פרקליטו, ואל לו לפרקליט לחפש את לקוחו, עליו דובר בהרחבה בשני הענינים הנ"ל. למעשה הדברים בעניננו הם בחינת קל-וחומר לעומת הענין שנדון ב-עמ"מ . ,2/60 שם, ב-עמ"מ 2/60, משתם מתן יעוץ ראשון, והענין הצריך טיפול נוסף, היה עורך-הדין מסביר למבקשי עצתו שישנם הרבה עורכי-דין בתל-אביב, אליהם הם חפשיים לפנות ; רק אם לאחר הסבר זה היו דורשים שירותו הנוסף, היה מסכים לעשות כן. כאן לא ניתן לחבר ארגון דורש עצה כל הסבר, והפנייתו אל המערער שימשה שלב של הכנה ליצירת יחסי פרקליט ולקוח. בהסכימו להסדר כזה עבר המערער עבירת משמעת. 3. בבית-הדין הארצי נתחלקו דעות השופטים לגבי השאלה, אם הלכתו של בית-משפט זה, כמו שנפסקה בשני הענינים הנ"ל, מחייבת את בתי-הדין של הלשכה אם לאו. שופטי הרוב חיוו את דעתם, שבאין הוראה חקוקה, פטורים הם מעול התקדים של בית-משפט זה, שכן לכל הדעות אין הם מכהנים כבית-המשפט בו מדובר בסעיף 33 לחוק בתי-המשפט תשי"ז-1957.
פסק דין |19/03/1974 |בית המשפט העליון
על"ע 3 ,2/88 ,18/87- פלוני נגד לשכת עורכי הדין בתל-אביב
שמות השופטים: מ אלון,ש לוין,י מלץ
על-פי הוראות סעיף 3)61) לחוק לשכת עורכי הדין "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין" מהווה עבירת משמעת. כלל 2 לכללי האתיקה המקצועית קובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " סוגיה זו של ידע מקצועי כאשר מדובר בעורכי דין מעוררת קושי על פניה. ענפי המקצוע הינם כל כך רבים, שונים ומגוונים עד כי אין לך למעשה עורך דין שבקיא בכל רזי ענפי המקצוע השונים. מטבע הדברים מתייחדת התמחות של עורכי דין בענפים מסויימים, מי במקרקעין, מי בחברות, מי בפלילים מי במעמד אישי וכיוצ"ב. ממילא נוצרים מצבים שבהם מתבקש עורך-דין על-ידי לקוח לטפל בענין שאין הוא בקי בו משום שאיננו בתחום מומחיותו. והשאלה היא – כיצד ינהג. להשקפתי, החובה לנהוג בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח מחייבת עורך-דין שנקלע למצב כזה לעשות אחת משתי אלה: א. ללמוד היטב את המצב המשפטי (החוק והפסיקה) המתיחס לסוגיה שהביא בפניו הלקוח, עד שיוכל לטפל בענין כראוי ובאורח מקצועי, או ב. ליעץ ללקוח לפנות לעורך-דין אחר שהתמחותו בכך. ועל דרך השלילה: אל לו לעורך-דין לטפל בענין שאינו בקי בו במידה מינימלית מבלי שהכשיר עצמו תחילה על ידי לימוד הנושא הספציפי. טיפול אשר כזה איננו הולם את מקצוע עריכת הדין ובודאי שאיננו יצוג הלקוח "בנאמנות ובמסירות". זה מה שעשה המערער בעניננו. הוא קיבל על עצמו לטפל בעסקת מקרקעין כשהוא מודה שאיננו מכיר כלל את חוק המקרקעין. במצב כזה לא יכול היה המערער מלכתחילה ליתן ללקוחותיו שרות מקצועי ובודאי לא שרות "נאמן ומסור". בכך עבר את העבירות שיוחסו לו והרשעתו בדין יסודה.
פסק דין |20/02/1990 |בית המשפט העליון
בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ
החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.
פסק דין |22/02/2025 |בית המשפט העליון
תפח (ירושלים) 856/05- מדינת ישראל נגד אברהם גבאי ואח
שמות השופטים: משה רביד,אורית אפעל גבאי,אהרן פרקש
ולבסוף, כלל 33 לכללי האתיקה קובע לאמור: "33. כבוד הצד שכנגד עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט, בין בעל פה ובין בכתב, בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי". על עורך דין, המשמש פקידו של בית המשפט (officer of the court), מוטלת החובה לעזור לבית המשפט לעשות משפט (ראו, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961), ממנה נגזרת החובה העיקרית המוטלת על עורך דין בהופיעו לפני בית המשפט – לנהוג יחס של כבוד כלפי בית המשפט ולטעון טענותיו לפניו בלשון ראויה, מכובדת ומנומסת, תוך שמירה על כבוד המקצוע. מששבנו למושכלות יסוד בהתנהגות ראויה של עורכי דין בבואם בשערי בית המשפט, אין לנו אלא להצטער על שזו נזנחה על-ידי עורכי הדין שרמן וכץ בדיון האחרון, בבוחרם לנהוג בזלזול בוטה בבית המשפט ובחברתם למקצוע, ולהתריע לבל תשנה התנהגות זו. 3. בעל"ע 4743/02 שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, תק-על 2005(3), 114, נאמר על ידי השופט עדיאל, בפסקה 10 לפסק הדין, כדלהלן: "תקנות 2 ו-32 לכללי האתיקה, כורכות את הייצוג הנאמן של הלקוח עם התנהגות נאותה כלפי בית המשפט. כך, כלל 2 לכללי האתיקה, קובע כי עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט; כלל 32 לכללי האתיקה קובע, שעורך הדין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע. כפי שנקבע בעל"ע 7892/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עו"ד יהונתן בוטח, תק-על 2005(1), 1358 'הטעם העיקרי להעמדתן של שתי החובות זו-בצד זו הוא, שאלו הן שתי החובות העיקריות המוטלות על עורך הדין בהופיעו לפני בית-משפט' (סעיף 11 לפסק דינו של המישנה לנשיא, השופט מ' חשין).
החלטה |05/02/2006 |מחוזי – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 3. מקום לקבלת לקוח
3. (א) עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו. (ב) עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע. (ג) עורך דין המשמש יועץ קבוע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 5. סניפים
5. (א) עורך דין לא יקיים יותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד. (ב) הועד המרכזי בהתייעצות עם הועד המחוזי שבתחום סמכותו נמצא משרדו של עורך הדין, רשאי להתיר מטעמים מיוחדים חריגה מהוראת סעיף קטן (א), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון.
כללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), התשנ"ט-1999
סעיף: 2. בתי הדין המשמעתיים המחוזיים
2. מספר חברי בתי הדין המשמעתיים המחוזיים יהיה: במחוז ירושלים – 45; במחוז תל-אביב-יפו – 150; במחוז חיפה – 45; במחוז הצפון – 36 2 ; במחוז הדרום – 24; במחוז המרכז – 60.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001
סעיף: 3. פרסומת מותרת
3. (א) פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין: (1) בעיתונות כתובה, במגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; ככל האפשר, הפרסומת לא תהיה בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (2) במדריכי טלפון; (3) בספרי מען; (4) במדריכים מקצועיים מסווגים; (5) באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין; למעט – (א) אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי אחר; (ב) אתרי אינטרנט או יישומונים שמיועדים לקטינים; (ג) אתרי אינטרנט או יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (ד) פרסומת קופצת (Pop Up ) (6) בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו; (7) בשלט משרדו, ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים. (ב) פרסומת יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד: (1) שם עורך הדין; (2) דבר היותו עורך דין; (3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון; (4) תאריו האקדמיים או הכשרתו כמגשר; (5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו; (6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל; (7) פירוט עורכי הדין העובדים בפועל עמו במשרדו, לרבות פרטים כאמור בסעיף קטן זה לגבי כל אחד מהם; (8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם לרבות כתובת אלקטרונית של המשרד וכתובת אתר האינטרנט שלו, אם קיים; (9) שמות שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ועורכי דין שכירים שנפטרו, ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנות פעילותם באותו משרד; (10) תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו; (11) שעות קבלת קהל ; (12) השפות שדובר עורך הדין; (13) מועד הסמכתו לעורך דין; (14) מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה; (15) ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין; (16) משרות הוראה שבהן משמש עורך הדין; (17) תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחוץ לארץ בכפוף לאמור בפסקה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 472א. רשימת עורכי דין
472א. (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור בתקנה 472. (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ג) (בוטלה). (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 472א. רשימת עורכי דין
472א. (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור בתקנה 472. (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ג) (בוטלה). (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 171 רשימת עורכי הדין
171 . (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ג)11 מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 171 רשימת עורכי הדין
171 . (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ג)7 מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 12. מחוזות לשכת עורכי הדין
12. (א) ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין: (1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים; (2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו; (3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה; (4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת; (5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע; (6) מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז. (ב) הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. (ג) החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות. (ד) החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי פרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.
כל הזכויות שמורות ©