עורך דין הקפאת הליכים בפתח תקווה

הקפאת הליכים בישראל – כל מה שצריך לדעת

הקפאת הליכים היא כלי משפטי חיוני עבור חברות ותאגידים הנמצאים בקשיים פיננסיים. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, היתרונות, התנאים והשלבים המעשיים של הליך זה בישראל.

מהי הקפאת הליכים?

הקפאת הליכים היא הליך משפטי המעניק לחברה במצוקה כלכלית "פסק זמן" מפני נושיה. מטרת ההליך היא לאפשר לחברה הזדמנות להתארגן מחדש, לגבש תכנית הבראה או להגיע להסדר עם נושיה. ההליך מעוגן בסעיף 350 לחוק החברות ובחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

המסגרת החוקית להקפאת הליכים

בפסיקה בעניין אחידטקס נצרת עילית (פרק 19612-12-15), קבע בית המשפט כי צו הקפאת הליכים נועד לספק "שקט תעשייתי" לחברה, במטרה לאפשר לה להגיע להסדר עם נושיה ולשמר את פעילותה העסקית. בית המשפט הדגיש את החשיבות החברתית-כלכלית של שימור מקומות עבודה, במיוחד בפריפריה.

עקרונות מרכזיים בהקפאת הליכים

1. סמכויות הנאמן

בפרק 57866-09-24 (נתן כספין בע"מ), הבהיר בית המשפט כי לנאמן מוענקות סמכויות להפעלת החברה בתקופת הקפאת ההליכים. זאת בתנאי שההפעלה אינה גירעונית, וכי הנאמן מנהל משא ומתן עם הנושים לצורך גיבוש הסדר או מכירת החברה, תחת פיקוח בית המשפט.

2. היקף תחולת ההקפאה

בעניין רשת מסעדות "טאטאמי" (פרק 61913-09-23), נקבע כי ככלל, הקפאת הליכים חלה רק על הליכים נגד התאגיד עצמו. עם זאת, בנסיבות חריגות, רשאי בית המשפט להרחיב את ההקפאה גם כלפי צדדים שלישיים, בהתאם לסעיף 30 לחוק.

3. איסור על סעד עצמי

בפסק דין הענף הירוק בע"מ (פרק 40071-05-18), הדגיש בית המשפט כי במהלך תקופת ההקפאה נאסר על נושים לנקוט הליכים משפטיים נגד החברה ללא אישור בית המשפט. גם החברה עצמה מוגבלת בניהול הליכים משפטיים.

4. ריכוז הליכים בבית משפט אחד

בעניין הילת השרון (תא 16508-08-19), הודגשה חשיבות ריכוז כל ההליכים המשפטיים בבית משפט אחד, לשם יעילות, חיסכון במשאבים וקבלת תמונה מלאה של מצב החברה וחובותיה.

תנאים למתן צו הקפאת הליכים

כדי לזכות בצו הקפאת הליכים, על החברה לעמוד במספר תנאים מהותיים:

פוטנציאל הבראה ממשי – על החברה להוכיח כי יש סיכוי אמיתי להבראתה
תום לב – הבקשה חייבת להיות מוגשת בתום לב ולא כטקטיקה להתחמקות מתשלום חובות
שיתוף פעולה – נדרש שיתוף פעולה מלא עם בית המשפט והנאמן
תכנית הבראה ריאלית – הצגת תכנית עסקית להבראת החברה

סמכויות הנאמן בהקפאת הליכים

הנאמן שממונה בהליך הקפאת הליכים מקבל סמכויות נרחבות, הכוללות:

ניהול שוטף של החברה
ניהול משא ומתן עם נושים
גיבוש תכנית הבראה מפורטת
ביצוע תשלומים הכרחיים להמשך פעילות החברה
פיקוח על הוצאות החברה
דיווח שוטף לבית המשפט

השלבים המעשיים בהקפאת הליכים

הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי – הבקשה צריכה לכלול נתונים כספיים, רשימת נושים והצעה ראשונית להבראה
מינוי נאמן זמני – בית המשפט ממנה נאמן זמני לבחינת מצב החברה
פרסום הצו בעיתונות – לידיעת הציבור ובמיוחד הנושים
פתיחת חשבון נאמנות – לניהול כספי החברה בתקופת ההקפאה
גיבוש תכנית הבראה מפורטת – בשיתוף עם מומחים פיננסיים
כינוס אסיפות נושים – לדיון בתכנית ההבראה
אישור התכנית בבית המשפט – לאחר קבלת הסכמת רוב הנושים

יתרונות הקפאת הליכים

מניעת קריסה מיידית של החברה
שימור מקומות עבודה
אפשרות לגיבוש הסדר הוגן יותר לכלל הנושים
הזדמנות לשיקום כלכלי של החברה
הגנה על אינטרס הציבור בהמשך פעילות החברה

אתגרים וסיכונים בהליך

פגיעה זמנית בזכויות הנושים
עלויות ניהול ההליך
חשש לניצול לרעה של ההליך
קושי בגיבוש הסכמות בין נושים בעלי אינטרסים מנוגדים
תלות בשיתוף פעולה של כל הצדדים

סיכום

הקפאת הליכים היא כלי משפטי רב-ערך המאפשר לחברות בקשיים לנסות ולהבריא את עסקיהן. ההליך מחייב איזון עדין בין האינטרסים של החברה, העובדים והנושים, תוך שמירה על עקרונות השוויון והיעילות. הצלחת ההליך תלויה בשיתוף פעולה מלא של כל הצדדים המעורבים ובניהול מקצועי של הנאמן.

חברות הנקלעות לקשיים פיננסיים צריכות לשקול את האפשרות להקפאת הליכים בשלב מוקדם, טרם הידרדרות המצב לכדי חדלות פירעון מוחלטת. ייעוץ משפטי מקצועי בשלב מוקדם עשוי להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של ההליך.. עם עורך דין הסדר חובות בפתח תקווה מומחה בתחום

סימוכין

בש"א (תל-אביב-יפו) 7546/08- עורך דין אבנר כהן בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של עיריית טייבה נגד מדינת ישראל- משרד הפנים ואח שמות השופטים: ורדה אלשיך like dislike copy enlarge שנית, אין לי אלא להצר על העובדה כי עלי לחזור ולהבהיר מושכלות ראשוניים, ודווקא למדינה, ולקבוע באורח חד-משמעי, כי הבוחר לבקש הקפאת הליכים, חזקה עליו שהוא מודע לכל השלכותיו של אותו מצב, לרבות הטלת חובה רחבת היקף על בעלי השליטה בגוף הקורס, לרבות ובעיקר אם הם מבקשי הצו, לשתף פעולה באורח שלם, כנה ומשביע רצון עם בית המשפט והנאמן. לעניין זה, אבהיר באורח אשר אינו משתמע לשתי פנים, כי הקפאת הליכים מחילה דינים, כללים והלכות על הגוף חדל הפרעון, תהא זהותו אשר תהא; וכי אין ולא יכולה להיות "הקפאת הליכים לחצאין", בה מבקש בעל השליטה (או גורם כלשהו) הקפאת הליכים בידו האחת, ובידו השניה "בורר" אילו מדיני הקפאת ההליכים יחולו עליו, ואילו לא יחולו. התנהלות כזו, עשויה להחשב כהפרת החובה לשתף פעולה באורח כנה עם בית המשפט, ולהוות עילה לביטול לאלתר של צו הקפאת ההליכים, על כל המשתמע מכך. 6. ההלכה הפסוקה הנוגעת להקפאת הליכים הבהירה זה מכבר, כי חלק עקרוני מהכניסה להליך זה של דיני חדלות פרעון, הינו הפקעה למעשה של השליטה מידי האורגנים הקודמים של הגוף חדל הפרעון, והעברתה לבית המשפט – ולמעשה, לידי הנאמן המהווה את "ידו הארוכה". דבר זה מתחייב לא רק נוכח הצורך לגבש הסדר נושים ולהפעיל את הגוף במסגרת ההקפאה, אלא הוא מהווה במידה רבה אף חלק מ"מחיר הקפאת ההליכים", באורח אשר תורם בין היתר לכך, כי בעלי שליטה בחברות ובישויות משפטיות אחרות לא יקלו ראש במשמעותו של צעד כזה, וידעו היטב, כי אין להשתמש בסעיף 350 לחוק החברות כ"עיר מקלט" בכדי להמלט מתוצאותיו של ניהול כושל. פסק דין | 28/07/2008 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 11 | עמודים – 7 פרק (תל-אביב-יפו) 54816-02-13- משמרת- חברה לשירותי נאמנות בע"מ ואח נגד קמור בע"מ ואח שמות השופטים: ורדה אלשיך like dislike copy enlarge עניין לנו, במלוא הכבוד הראוי, בשאלה האם צו הקפאת הליכים יסייע או שמא יגרע מתועלתם של הנושים כמכלול; וספק אם ראוי לערב זאת בדיון, או שמא בנסיון להשיג הישגים, בכל הנוגע לטענות של נושה ספציפי בעניין זכויות ספציפיות מול החברה. בעניין זה, נכונה היא הטענה שהועלתה במהלך הדיון, לפיה אין בהכרח מקום, קל וחומר שלא חובה גורפת, לדון בשאלת החרגת הליכים או מימוש כזה או אחר כבר בשלב מתן הצו הראשוני. תחת זאת, על הנושה המעוניין להתכבד ולהגיש בעניין זה בקשה ספציפית, וזאת לאחר מתן הצו הראשוני להקפאת הליכים. סוף דבר; עניין לנו בבקשת הקפאה שאמנם אינה נעדרת בעייתיות; אולם עם זאת מסתמן כי יש מקום ליתן לחברה "לנסות מזלה" בהקפאת הליכים, מהלך אשר עתה רוב מוחלט של הנושים מסכימים לו. זאת, אף נוכח המשקל המסויים שיש לתת להערכות המומחה, כמו גם לסיכוי לגייס כספים מבעל השליטה, ולהשפעת מבנה אחזקת הנכסים ומיקומם. בנסיבות המקרה, דומה כי כל השיקולים דנן מושכים לכיוון אחד – והוא מתן הזדמנות לא ארוכה מדי לחברה לגבש הצעת הסדר נושים, תחת ניצוחם של נאמנים בעלי סמכויות מלאות שימנה בית המשפט; וכך אני מחליטה. מיותר כמדומני לציין, כי נאסר על בעלי התפקיד במצב כלשהו, לנהל את החברה ולהפעילה הפעלה גרעונית. היה ולא יהיה בקופה כסף לניהול שוטף של החבר,ה חובה עליהם לפנות מיידית לבית המשפט. נאסר עליהם כאמור, לנהל את החברה בתקציב גרעוני ועליהם לבדוק את יכולתם זו, מיד עם "קבלת המשוכות" לידיהם. 1. בהתחשב בתקופת החגים צו הקפאת ההליכים יעמוד בתוקפו עד ליום 16.5.2013 , שאז יתקיים דיון במעמד הצדדים, לרבות ב"כ הכנ"ר (בכפוף לאמור בהמשך החלטתי), בשעה 9:00. החלטה | 18/03/2013 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 5 פרק (נצרת) 19612-12-15- אחידטקס נצרת עילית 1977 בע"מ ח.פ. 510752660 נגד עובדי החברות שמות השופטים: עאטף עיילבוני like dislike copy enlarge בהתאם לתקנה 46, דבר מתן צו הקפאת ההליכים יפורסם על ידי הקבוצה ו/או הנאמן, ללא כל דיחוי, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, האחד יומי והשני כלכלי. 2. אני ממנה את עוה"ד אמיר פלמר, כנאמן לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן") ונותן לו את סמכויות ניהול הקבוצה בתקופת הקפאת ההליכים. שכרו של הנאמן ייקבע על פי תקנות הפירוק, תוך שמובהר בזאת כי העניין יישקל לגופו, על ידי ביהמ"ש, ככל שתבוא התנגדות כזו או אחרת מטעם מי מבעלי העניין. 3. אני מורה לנאמן להמשיך להפעיל את עסקי הקבוצה במהלך העסקים הרגיל, עד לתום תקופת ההקפאה ובהתאם להוראות בית המשפט כפי שתינתנה מעת לעת, והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע תשלומים אך ורק בגין מוצרים ושירותים שיסופקו לקבוצה לצורך פעילותה השוטפת בתקופת הקפאת ההליכים, ולצורך גיבושו של הסדר נושים. לצורך האמור – אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה תהא לנאמן סמכות לנהל את עסקי הקבוצה לפי שיקול דעתו, תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שימצא כי כך נכון לעשות, ובכלל זה להתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר ו/או להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום חלק מעובדי הקבוצה אשר אינם נדרשים לצורך הפעלת הקבוצה באופן יעיל בתקופת ההקפאה, הכל כמפורט להלן, ועל מנת לשמר את הקבוצה כ"עסק חי". 4. אני מורה כי רק לאחר קבלת אישור בית המשפט, ניתן יהיה להעמיד כספים ו/או אשראים לקבוצה ע"י גורם שלישי לצורך המשך הפעלת עסקי הקבוצה במהלך העסקים הרגיל בתקופת ההקפאה וכספים או אשראים אלה יחשבו כחוב בעל עדיפות ראשונה בהחזר, יקדמו לכל שאר חובות הקבוצה וישולמו מתוך נכסי הקבוצה בעדיפות ראשונה על פני כל חוב אחר שלה, כאילו הקבוצה מצויה בהליכי כינוס נכסים ו/או פירוק, וכי הכספים שיועמדו כאמור יהיו במעמד השווה למעמד הוצאות כינוס ו/או פירוק, הכל לפי העניין, ובהתאם לתוכנית מימון שתוגש לאישור בית המשפט. החלטה | 08/12/2015 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 0 | עמודים – 9 פרק (נצרת) 16617-05-16- ובעניין נגד ובעניין שמות השופטים: עאטף עיילבוני like dislike copy enlarge במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברות ו/או נושאי המשרה, ו/או לא תוכלנה החברות ונושאי המשרה להמשיך לנהל הליכים משפטיים, אלא ברשות בית משפט זה של חדלות הפירעון. נוכח המפורט בבקשה, ולצורך הסרת ספק, אני מבהיר כי צו הקפאת ההליכים יחול גם על נושאי המשרה המפורטים לעיל. בהתאם לתקנה 46, דבר מתן צו הקפאת ההליכים יפורסם על ידי החברות ו/או הנאמן, ללא כל דיחוי, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, האחד יומי והשני כלכלי, והשלישי יהיה בשפה הערבית. 2. אני ממנה את עו"ד עמית לדרמן, כנאמן לחברות לתקופת הקפאת ההליכים ונותן לו את סמכויות ניהול החברות בתקופת הקפאת ההליכים. שכרו של הנאמן ייקבע על פי תקנות הפירוק, תוך שמובהר בזאת כי העניין יישקל לגופו, על ידי ביהמ"ש, ככל שתבוא התנגדות כזו או אחרת מטעם מי מבעלי העניין. 3. אני מורה לנאמן להמשיך להפעיל את עסקי החברות במהלך העסקים הרגיל, עד לתום תקופת ההקפאה ובהתאם להוראות בית המשפט כפי שתינתנה מעת לעת, והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע תשלומים אך ורק בגין מוצרים ושירותים שיסופקו לחברות לצורך פעילותן השוטפת בתקופת הקפאת ההליכים, ולצורך גיבושו של הסדר נושים. לצורך האמור – אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה תהא לנאמן סמכות לנהל את עסקי החברות לפי שיקול דעתו, תוך הסתייעות בהנהלת החברות, ככל שימצא כי כך נכון לעשות, ובכלל זה להתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר ו/או להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום חלק מעובדי החברות אשר אינם נדרשים לצורך הפעלת החברות באופן יעיל בתקופת ההקפאה, הכל כמפורט להלן, ועל מנת לשמר את החברות כ"עסק חי". החלטה | 07/05/2016 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 0 | עמודים – 8 פרק (נצרת) 40071-05-18- הענף הירוק בע"מ נגד בנק מרכנתיל דסקונט שמות השופטים: ערפאת טאהא like dislike copy enlarge אני מורה על הקפאת ההליכים כנגד החברה עד ליום 15.7.2018 , או עד החלטה אחרת. במשך תקופה זו לא ניתן יהא להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברה, והחברה לא תוכל להמשיך לנהל הליכים משפטיים, אלא ברשות בית משפט זה הדן בהליכי חדלות הפירעון שלה. צו הקפאת ההליכים יחול גם על עבדאלסלאם דהאמשה, בעל המניות בחברה. 2. אני ממנה את עו"ד נפתלי נשר כנאמן לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן"), ונותן לו את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים. שכרו של הנאמן ייקבע על פי תקנות הפירוק, תוך שמובהר בזאת כי העניין יישקל לגופו, על ידי בית המשפט, ככל שתבוא התנגדות כזו או אחרת מטעם מי מבעלי העניין. 3. בהתאם לתקנה 46, דבר מתן צו הקפאת ההליכים יפורסם על ידי הנאמן, ללא דיחוי, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, האחד יומי, השני כלכלי והשלישי בשפה הערבית. 4. הנני מורה לנאמן להמשיך ולהפעיל את עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל, בכפוף לקיום כל הדרישות על פי דין הנחוצות להמשך הפעלת העסק כעסק חי, עד תום תקופת הקפאת ההליכים ובהתאם להוראות בית המשפט כפי שתינתנה מעת לעת, והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע התשלומים אך ורק בגין שירותים ומוצרים שיסופקו לחברה לצורך פעילותה השוטפת בתקופת הקפאת ההליכים, ולצורך גיבושו של הסדר נושים. לצורך האמור, אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה תהא לנאמן סמכות לנהל את עסקי החברה בהתאם לשיקול דעתו, תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שימצא לנכון לעשות כן, ובכלל זה להתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר עובדים ו/או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, הכל על מנת לשמר את החברה כעסק חי. החלטה | 23/05/2018 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 2 | עמודים – 9 חדלת (חיפה) 61913-09-23- רשת מסעדות טאטאמי נגד עורך דין עמית פינס שמות השופטים: בטינה טאובר like dislike copy enlarge הסמכות ליתן צו הקפאת הליכים נגד צדדים שלישיים, אגב הליך חדלות פירעון של חברה, מוסדרת בסעיף 30 לחוק, אשר קובע כי: "הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: (1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום; (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד". 14. במסגרת ההחלטה שנתנה ביום 09/10/23 ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, ניתנו על ידי צווי פתיחת הליכים לחברות, בחלופה של הפעלה זמנית לפי סעיף 24 לחוק חדלות פירעון, וזאת על מנת לאפשר לנאמן הזמני למצות את הבדיקות באשר לסיכויי השיקום של החברות ולשם מקסום טובת הנושים. 15. בהתאם לאמור, ניתן אף צו הקפאת ההליכים כנגד החברות וכנגד בעלי המניות וזאת למשך 90 ימים, כאשר בהחלטה צוין כי "במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה לפתוח ו/או להמשיך בשום הליך כנגד החברות או כנגד בעל המניות, אלא באישור בית משפט". 16. עוד נקבע בהחלטה כי "צו הקפאת ההליכים האישי שניתן לבעלי המניות יחול רק על חובות בגין פעילות החברות ולא בגין חובות אישיים, ככל שקיימים כאלה והוא ניתן בכפוף לצו איסור דיספוזיציה ביחס למלוא רכושם ורכוש רעיותיהם, מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, רישום הערות אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ו/או ברשות מקרקעי ישראל ו/או במשרד הרישוי ו/או במרשמים הרלבנטיים, הן ביחס לנכסי בעלי המניות והן ביחס לנכסים הרשומים על שם רעיותיהם. החלטה | 29/10/2023 | מחוזי – חיפה

פסיקה רלוונטית

7408/10 רעא- המבקשת מתאון תעשיות פלדה (1972) בע"מ נגד 1. ב.א. אלקטרוניקה בעמ שמות השופטים: א חיות like dislike copy enlarge אמנם, ככלל אין בית המשפט נוטה להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעלי מניותיה של החברה, בין היתר, נוכח העובדה כי הליך הקפאת ההליכים מעוגן בהוראת סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט 1999 (להלן: החוק) שעניינו בחברה, ואילו הליך עיכוב ההליכים כנגד פרט מוסדר במסגרת הוראות פקודת פשיטת הרגל , התש"ם 1980. עם זאת, במקרים נדירים עשוי בית המשפט להקפיא גם את ההליכים האישיים נגד בעלי המניות. בעשותו כן, ייתן בית המשפט את דעתו למגוון שיקולים הצריכים לעניין, לרבות נחיצותה של ההקפאה האישית כמנוף להפעלת החברה על ידי בעלי המניות במהלך תקופת ההקפאה, כמו גם נכונותו של בעל המניות לתרום מנכסיו האישיים לטובת ההקפאה (אלשיך ואורבך, 94/96). נראה כי שיקולים אלה הם שהוליכו את בית משפט קמא להורות לכתחילה על החלת צו ההקפאה גם על משיבים 3 ו-4 ועל פי הרציונל שהנחה אותו בהקשר זה, הוסיף בית משפט קמא וקבע כי יש לראות את צו ההקפאה כחל גם על תביעת המבקשת דנן. מסקנה זו מתיישבת עם התכליות אותן נועדה ההקפאה לקדם והמשיבים עמדו בתגובתם על כך שפעילות הנאמן והמשיבים 3-4 להבראתן של החברות נשאה פרי וכן על כך שבעתיד הקרוב צפויות החברות להימכר למציעים שזכו בהתמחרות ויגובש הסדר נושים תוך שהמשיבים העמידו את נכסיהם האישיים לטובת ההקפאה. בנסיבות אלו, סבורני כי יש לאפשר למשיבים 3-4 למצות פעולות אלה מבלי שחרב התביעות של הנושים (לרבות המבקשת) תתהפך מעל ראשם במהלך תקופת ההקפאה. החלטה | 04/12/2010 | בית המשפט העליון מאזכרים – 16 | עמודים – 6 רע"א 3835/12- יובל עופר נגד יואב רחמין ואח שמות השופטים: נ סולברג like dislike copy enlarge לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי איפשר למעשה לאורגן של החברה לחסות תחת מסך ההתאגדות של החברה חרף האישיות המשפטית הנפרדת. זאת, בניגוד להלכה הפסוקה לפיה נתבע בעילה נזיקית אינו יכול לטעון לחיסיון בשל מסך ההתאגדות של החברה שבה הוא משמש כאורגן. בהחלטתו מנע בית המשפט המחוזי את בירור התביעה, תוך קביעה אפריורית כי הפעולות המיוחסות למשיבים נעשו במסגרת עבודתם בתאגיד, במקום ליתן לבית המשפט הדן בתובענה להכריע בשאלה האם ניתן לייחס להם אחריות אישית בעילה נזיקית. 5. בנוסף נטען כי מדובר בשימוש בצו הקפאת הליכים שניתן לפני למעלה מ-4 שנים בעוד שסעיף 350 (ב) לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 קובע שצו הקפאת הליכים יעמוד בתוקפו לפרק זמן מרבי של תשעה חודשים. צו הקפאת הליכים לא נועד להפקיע את זכותו המהותית של הניזוק להיפרע מהמזיק. לפיכך סבור המבקש שיש להורות כי צו הקפאת ההליכים לא יחול על ההליך הנזיקי שמתנהל בינו לבין המשיבים. 6. מנגד טוענים משיבים 1-3 כי דין הבקשה להידחות על הסף משלושה טעמים: ניתן פסק דין סופי לפיו נמחקה הודעת צד ג' ועל כך לא הוגש ערעור; המבקש אינו צד להליכי הכינוס ומשכך אין לו זכות ערעור; המבקש עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. 7. המשיבים 4 – הנאמנים של החברה – טענו כי ההחלטה נשוא הבקשה היא בגדר פסק דין ועל כן יש לדון בערעור כערעור בזכות. לשיטתם, אין בצו הקפאת ההליכים כדי למנוע או לעכב את הדיון במסגרת הודעת צד ג' בשל אופי ההליכים שננקטו עד כה והמטרה שלשמה ניתן צו ההקפאה, כפי שפורט על-ידם בהרחבה. לטענתם, מדובר בתקופה העולה על התקופה המותרת בחוק. בטיעוניהם הפנו לתיקון מס' 19 לחוק החברות שנתקבל לאחרונה ( 9.7.2012 ), בגדרו נקבע כי בית המשפט רשאי להאריך את צו הקפאת ההליכים מעבר לתשעה חודשים מטעמים מיוחדים שיירשמו וזאת "לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי הבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך". החלטה | 05/09/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 פשר (תל-אביב-יפו) 2061/03- איילון חברה לביטוח בע"מ נגד רוח יובל קדרון בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת משה שניידר חברה קבלנית בנתניה בע"מ ואח שמות השופטים: אלשיך ורדה like dislike copy enlarge לטענתו, היה על המבקשת להגיש לו בתקופת הקפאת ההליכים תביעת חוב בגין הטענות הנטענות על ידה בכתבי התביעה, כדין כל נושה אחר, אולם היא בחרה שלא לעשות כן. זאת ואף זאת; בניגוד להוראות סעיף 267 לפקודת החברות, אף לא פנתה לבית המשפט של פירוק בכדי לקבל את אישורו להמשך ניהול ההליכים בבית המשפט השלום. גם אני סבורה, כי יכולה היתה המבקשת לייתר את הצורך בדיון המקדמי אשר התנהל בבית המשפט השלום. המבקשת מצטטת אמנם את דבריה המלומדים של פרופ' ציפורה כהן בעמוד 266 בספרה, "פירוק חברות": "תביעות נזיקיות אינן בנות הוכחת חוב בפירוק, אלא אם כן התגבשו לסכום קצוב באמצעות הסכם או באמצעות פסק דין. ההיגיון העומד, כנראה, מאחורי חריג זה הוא שבתביעה כזו יש להכריע הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הפיצוי – הכרעה שעשויה להיות סבוכה. . . " ובהמשך: "במצב המשפטי הנוכחי, כשתביעת נזיקין אינה בת הוכחה בפירוק בפני המפרק, על הנושה הנזיקי לתבוע את החברה בערכאות הרגילות. כאן עלול הוא להיתקל במחסום, שקובע סעיף 267 לפקודת החברות, ולפיו אין להמשיך או לפתוח בשום הליך אלא ברשות בית המשפט. . . המסקנה היא איפוא, שעל הנושה הנזיקי לבקש מבית המשפט לפתוח בהליכים או להמשיך בהם, וזה ייעתר, בדרך כלל, לבקשתו. " (ההדגשה שלי – ו. א. ) אולם בטרם תצטט המבקשת דברי מלומדים, מוטב כי תדור בכפיפה אחת עימם. מה לי בציטוטים מעין אלה, אם המבקשת בעצמה, לא פנתה לבית המשפט של פירוק בבקשה כי יורה על המשך ההליכים שהחלו, כאמור בדבריה של המלומדת סעיף 350 לחוק החברות, העוסק בהקפאת הליכים של חברה מציין מפורשות בס"ק (ב), כי "לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע". החלטה | 08/05/2005 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 10 | עמודים – 4 בש"א (תל-אביב-יפו) 6373/02- ראובן רייף נגד ויקטור פישר שמות השופטים: אלשיך ורדה like dislike copy enlarge דברים אלו, אשר נאמרו במקור לעניין עסקאות פסולות של בעלי עניין אשר נעשו בניגוד למצוות סעיף 96 לפקודת החברות, יפים אף למימוש או קיזוז שלא כדין שערך נושה בניגוד לדיני הקפאת ההליכים. לעניין זה, אין כל נפקות לשאלה האם הליך ההקפאה והפירוק היו רצופים, אם לאו, ומה טווח זמן אשר חלף ממועד המעשה הבלתי חוקי למועד הפירוק (בכפוף למגבלות הדין הכללי). די בכך כי לחברה עמדה עילה לתקוף את המעשה, בכדי שעילה זו תהיה מוקנה, מכח קל וחומר, אף למפרק אשר מטרתו מקסום יכולת החברה להחזיר חובותיה, ושמירה על עקרון השיוויון בין הנושים. מאידך גיסא, ובכפוף לכל דין, עשוי הנושה להיות זכאי להעלות כנגד המפרק בתביעה זו את טענות ההגנה אשר עמדו לו כנגד החברה. 26. הסוגיה הבאה שיש להכריע בה הוא מעמדו והשפעתו של צו הקפאת ההליכים אשר ניתן כנגד החברה; הכונס והבנק מאריכים לטעון על היות הצו מוגבל וחלקי, מיועד לתכלית ספציפית, ולמעשה – צו אשר לא הפקיע את הניהול מידי ההנהלה המקורית של החברה. דין טענות אלו, ככל שהן מיועדות להכשיר נקיטת סעד עצמי מצד נושה, הינו להדחות בשתי ידיים. הדין בעניין זה הינו פשוט וחד-משמעי; ככל אשר עסקינן בעצירת הליכים אינדיבידואליים של נושים, הרי צו הקפאת הליכים כשמו כן הוא. צו כזה מונע כל פעולה מסוג זה ועוצר אותה אף אם החלה קודם להוצאתו. יוצא, כי הקפאת הליכים הינה כשמה לכל דבר ועניין ואין "הקפאת הליכים סוג ב' ", אשר מקנה לנושים שיקול דעת בדבר כיבוד הצו, או מקנה לו תחולה חלקית בלבד, על חלק מהחובות או על חלק מהנושים. בדרך-כלל, תהיה הדרך היחידה לצאת מכלל זה החרגה מפורשת של חוב או נושה אלו ואחרים מההקפאה, וזאת במסגרת החלטת בית המשפט הדן בהקפאה עצמה. החלטה | 06/10/2002 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 9 חדלת (חיפה) 61913-09-23- רשת מסעדות טאטאמי נגד עורך דין עמית פינס שמות השופטים: בטינה טאובר like dislike copy enlarge הסמכות ליתן צו הקפאת הליכים נגד צדדים שלישיים, אגב הליך חדלות פירעון של חברה, מוסדרת בסעיף 30 לחוק, אשר קובע כי: "הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: (1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום; (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד". 14. במסגרת ההחלטה שנתנה ביום 09/10/23 ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, ניתנו על ידי צווי פתיחת הליכים לחברות, בחלופה של הפעלה זמנית לפי סעיף 24 לחוק חדלות פירעון, וזאת על מנת לאפשר לנאמן הזמני למצות את הבדיקות באשר לסיכויי השיקום של החברות ולשם מקסום טובת הנושים. 15. בהתאם לאמור, ניתן אף צו הקפאת ההליכים כנגד החברות וכנגד בעלי המניות וזאת למשך 90 ימים, כאשר בהחלטה צוין כי "במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה לפתוח ו/או להמשיך בשום הליך כנגד החברות או כנגד בעל המניות, אלא באישור בית משפט". 16. עוד נקבע בהחלטה כי "צו הקפאת ההליכים האישי שניתן לבעלי המניות יחול רק על חובות בגין פעילות החברות ולא בגין חובות אישיים, ככל שקיימים כאלה והוא ניתן בכפוף לצו איסור דיספוזיציה ביחס למלוא רכושם ורכוש רעיותיהם, מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, רישום הערות אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ו/או ברשות מקרקעי ישראל ו/או במשרד הרישוי ו/או במרשמים הרלבנטיים, הן ביחס לנכסי בעלי המניות והן ביחס לנכסים הרשומים על שם רעיותיהם. החלטה | 29/10/2023 | מחוזי – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 5 פרק (תל אביב) 52716-06-17- עידו ופזית אביקסיס נגד אליטאליה סוסייטה איראה איטליאנה אס.פיי.איי שמות השופטים: חגי ברנר like dislike copy enlarge ודוק, אם אין יסוד לסבור כי בטווח הרחוק תועיל הקפאת ההליכים לנושי החברה ותשפר את מצבם, הרי שאין הצדקה למחיר הפגיעה הקשה הנגרמת בתווך לנושים. 23. יצוין כי צו הקפאת ההליכים שונה מעיכוב ההליכים הסטטוטורי אשר חל מאליו בהליכי פירוק חברה לפי הדין הישן. בהתאם להוראותיו של סעיף 267 לפקודת החברות: "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע". הווה אומר, בהליך פירוק, ההליכים נגד החברה מעוכבים מאליהם, באופן פרמננטי, מעצם מתן צו הפירוק. ניהול הליך חיצוני הוא בבחינת חריג המצריך את אישורו של בית המשפט. 10 ודוק, הדין הישן יצר דיכוטומיה בין הליכי פירוק לבין הליכי הבראה, קל וחומר לאחר חקיקת תיקון 19. הליכי פירוק, שההוראות בעניינם היו מצויות ברובן בפקודת החברות, נועדו להביא לחלוקת נכסיה של החברה ולחיסולה. הליכי הבראה, שההוראות המרכזיות בעניינם היו מצויות ברובן בסעיף 350 לחוק החברות, נועדו להביא לשיקום החברה במטרה לאפשר לה להמשיך ולהתקיים כעסק חי, ובכפוף לעריכת הסדר נושים. בהשאלה, ניתן לומר כי "המדיום הוא המסר". ההליך המשפטי הפרוצדוראלי שננקט, קרי: בקשה למתן צו פירוק או בקשה למתן צו הקפאת הליכים (לצורך גיבוש הסדר נושים), הגדיר מראש את תכליתו של ההליך ותוצאתו המבוקשת (האן עמ' 45/47; בהט עמ' 337). ברם, מאחר שנקודת המוצא לשני ההליכים היא חדלות פירעונה של החברה, הרי שמדובר במידה רבה בהליכים חלופיים. בבסיס מתן הצו עומדת ההנחה כי אי מתן הצו, יחייב מניה וביה נקיטת הליכי פירוק על ידי נושי החברה. החלטה | 11/08/2021 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 25 פרק (נצרת) 39024-12-10- חוק החברות נגד כונס הנכסים הרשמי שמות השופטים: האשם חטיב like dislike copy enlarge שנית, כאמור, נגד החברה ניתן בעבר צו הקפאת הליכים ורק זה עתה הסתיימה תקופת הסדר הנושים, כך שאם הסדר הנושים הראשון לא הביא להבראת החברה, קיים ספק רב באם צו הקפאה חדש יכו להביא להבראת החברה, מה עוד ואין בבקשה כאמור אפילו לא מתווה של הסדר נושים שעליו ניתן להצביע כאפשרי וכמביא ישועה לחברה. יחד עם זאת, ונוכח העובדה שמדובר בחברה ציבורית המעסיקה על פי האמור בבקשה, כ- 150 עובדים, קיימת חשיבות רבה כי החברה תמשיך לתפקד ולפעול תוך העסקת עובדיה, דבר שכנראה לא יתאפשר בקלות תחת צו כינוס נכסים. זאת ועוד משדבר חדלות הפרעון של החברה פורסם ברבים, אכן קיים חשש כבד כי הנושים ינסו לתפוס כל אחד כפי יכולתו מרכוש החברה ובכך ייפגעו המבקשים, הבנקים המובטחים, העובדים וגם נושים אחרים של החברה. גם אם אני מסופק, כי מתן צו הקפאה יתרום להבראת החברה ויביא אותה להמשיך ולסיים את ההליכים בהם התחילה, לא ייגרם כל נזק לנושים אחרים באם בכל זאת תינתן אפשרות לכך ולפרק זמן מוגבל. לפיכך, ולאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: 1. ניתן בזאת צו להקפאת הליכים כנגד כל אחת משתי החברות, כמשמעות הדבר בסעיף 350 (ב) לחוק החברות, וזאת לפרק זמן של 60 יום. משך תקופה זו לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי כלשהו נגד מי משתי החברות. כמו כן לא ניתן לעשות דין עצמי ע"י מי מנושי החברה כנגד החברות ונכסיהן. עיקולים שהוטלו על כספי מי משתי החברות, יוסרו והנאמנה תהיה זכאית לקבל לידיה כספים אלה. עיקולים שהוטלו על מטלטלין של החברות יעמדו בשלב זה בתוקפם אבל לא ניתן בתקופת ההקפאה לממש מי מעיקולים אלה. ערבויות בנקאיות שהוציא תאגיד בנקאי כלשהו על פי בקשתה של מי משתי החברות, לטובת נושה כלשהו, לא תיפרע למשך 30 יום מהיום. החלטה | 25/12/2010 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 1 | עמודים – 5 פרק 37669-11-12- חברת פרי גני 2008 בע"מ ח.פ. נגד כונס הנכסים הרשמי שמות השופטים: עאטף עיילבוני like dislike copy enlarge צו הקפאת הליכים לפני בקשה למתן צו הקפאת הליכים למשך 90 ימים, לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות. הבקשה הוגשה על ידי חברת פרי גני 2008 בע"מ ח. פ. 514138841 (להלן: "החברה"), אשר נקלעה למחנק תזרימי ולקשיים כלכליים. בפתח הבקשה ציינה החברה כי הצו מבוקש כדי להשלים מו"מ למכירת החברה כעסק חי, המתמחה בשיווק תוצרת חקלאית. לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי צו הקפאת ההליכים המבוקש נועד כדי לתת שקט תעשייתי לחברה המבקשת על מנת לנסות להגיע להסדר עם כלל הנושים, על מנת לשמור את החברה כעסק חי, על כל המשתמע מכך, הן מבחינת צמצום הנזק הצפוי לציבור, והן מבחינת מיקסום הפירעון לנושים והשארת הפעילות של החברה, וזאת – כפי שכבר קבעתי לא אחת בעבר – בדגש על העובדה שמדובר בחברה שפעילותה נמצאת באזור הפריפריה ומספקת עבודה ומקומות עבודה באזור למספר לא מועט של עובדים ומשפחות,בין אם כעובדים של החברה ובין אם כספקי שירות. לאחר שעיינתי בבקשה והתרשמתי כי בנסיבות המפורטות בה ראוי לתת הזדמנות לניסיון ההבראה של החברה ולבדיקת האפשרות מה ההליך הראוי והטוב יותר, אם הוא הליך הפירוק או הליך הקפאת ההליכים, ובהתאם אני מחליט כלהלן: 1. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, אני מורה על הקפאת ההליכים כנגד החברה, לתקופה של 60 ימים ו/או עד להחלטה שיפוטית אחרת. במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגדהחברה, אלא ברשות בית המשפט. בהתאם לתקנה 46, דבר מתן צו הקפאת ההליכים יפורסם על ידי החברה ו/או הנאמן, ללא כל דיחוי, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, האחד יומי והשני כלכלי, והשלישי יהיה בשפה הערבית. החלטה | 24/11/2012 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 2 | עמודים – 4 פרק (תל אביב) 12103-12-16- ובעניין נגד ההתאחדות לכדורגל בישראל שמות השופטים: איתן אורנשטיין like dislike copy enlarge גישה זו של מתן הזדמנות ראשונית להליך של הקפאת הליכים השתרשה בפסיקת בתי המשפט שדנים בחדלות פירעון. אפנה בין היתר לדברי כב' השופט מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' hadassah women's organization of america inc ואח' (פורסם בנבו, 11.2.2014 ): 7 "ככלל, בית המשפט יבחר בדרך של הקפאת הליכים, מקום בו ניתן להעמיד את התאגיד על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים, והחברה בכללותה ולהביא להסדר פשרה סביר ומאוזן, המקובל על מרבית הנושים (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862 (1991); פר"ק (מחוזי-י-ם) 36908-05-13 סובריין נכסים בע"מ נ' אור ורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 3.06.13 ); בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ. ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים (פורסם בנבו, 9.11.09 )). ההקפאה נועדה להעלות את התאגיד, ובמקרה זה המבקשת, על פסים כלכליים ראויים ונקודת המוצא היא כי יש לאפשר למבקשת להימנע מקריסה שתגרום לנזקים קשים לנושיה השונים, לעובדים ולציבור כולו. בנסיבות אלו הבחירה בהליך של הקפאת הליכים היא לא אך ראויה, אלא גם מתבקשת (השוו פר"ק (מחוזי-י-ם) 11491-05-10 גילת היקב בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 12.07.10 ))". ראה גם פר"ק (ת"א) 29930-08-14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 26.8.2014 ). החלטה | 11/12/2016 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 13 פרק (תל אביב) 28505-05-16- א.ר לוגיסטיק נדלן בעמ- החברה והמבקשת נגד אורן קובי שמות השופטים: איתן אורנשטיין like dislike copy enlarge גישה זו של מתן הזדמנות ראשונית להליך של הקפאת הליכים השתרשה בפסיקת בתי המשפט שדנים בחדלות פירעון. אפנה בין היתר לדברי כב' השופט מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' hadassah women's organization of america inc ואח' (פורסם בנבו, 11.2.2014 ): 8 "ככלל, בית המשפט יבחר בדרך של הקפאת הליכים, מקום בו ניתן להעמיד את התאגיד על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים, והחברה בכללותה ולהביא להסדר פשרה סביר ומאוזן, המקובל על מרבית הנושים (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862 (1991); פר"ק (מחוזי-י-ם) 36908-05-13 סובריין נכסים בע"מ נ' אור ורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 3.06.13 ); בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ. ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים (פורסם בנבו, 9.11.09 )). ההקפאה נועדה להעלות את התאגיד, ובמקרה זה המבקשת, על פסים כלכליים ראויים ונקודת המוצא היא כי יש לאפשר למבקשת להימנע מקריסה שתגרום לנזקים קשים לנושיה השונים, לעובדים ולציבור כולו. בנסיבות אלו הבחירה בהליך של הקפאת הליכים היא לא אך ראויה, אלא גם מתבקשת (השוו פר"ק (מחוזי-י-ם) 11491-05-10 גילת היקב בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 12.07.10 ))". ראה גם פר"ק (ת"א) 29930-08-14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 26.8.2014 ). החלטה | 17/05/2016 | מחוזי – תל אביב

חקיקה רלוונטית

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 30. הקפאת הליכים נגד אדם שלישי like dislike copy enlarge 30. הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: (1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום; (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 29. הקפאת הליכים נגד התאגיד like dislike copy enlarge 29. הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי – (1) לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה; (2) מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (3) לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים; (4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל; (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון; (6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר תוספת פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם. חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012 – שולב בחוק המלא סעיף: 5. הוספת סימן ב' בפרק שלישי לחלק התשיעי like dislike copy enlarge (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. (ג) בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה. (ד) (1) צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום. (2) ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–14 ימים מיום מתן הצו. (ה) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. 350ג. (א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו — (1) לבקשת נושה מובטח — לממש נכס המשועבד לו; (2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף — לגבשו; (3) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש — לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור; (4) לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות — לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים. (ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה: (1) אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; (2) אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה. חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012 – שולב בחוק המלא סעיף: 5. הוספת סימן ב' בפרק שלישי לחלק התשיעי like dislike copy enlarge (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. (ג) בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה. (ד) (1) צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום. (2) ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–14 ימים מיום מתן הצו. (ה) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. חריגים להקפאת הליכים 350ג. (א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו — (1) לבקשת נושה מובטח — לממש נכס המשועבד לו; (2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף — לגבשו; (ב) (1) הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע. (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 סעיף: 45. קביעת תקופת הקפאת ההליכים והארכתה like dislike copy enlarge 45. (א) בית המשפט, בבואו לקבוע את משך תקופת הקפאת ההליכים, ישקול, בין השאר את התועלת שתצמח לחברה ממשך תקופת הקפאת ההליכים המבוקשת אל מול הפגיעה האפשרית בנושי החברה. (ב) בית המשפט רשאי, בכל עת, להאריך את תקופת הקפאת ההליכים שקבע, לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על התקופה הקבועה בסעיף 350(ב) לחוק. (ג) על דיון בהארכת תקופת הקפאת ההליכים, כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו, אם לא הורה בית המשפט אחרת, הוראות סימן זה. תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 סעיף: 41. בקשה להקפאת הליכים like dislike copy enlarge 41. (א) בקשה להקפאת הליכים המוגשת לבית המשפט תאומת בתצהיר ותצורף אליה, בכפוף לתקנה 42, בקשה לפשרה או להסדר להבראת החברה והמסמכים המצורפים לה, כמפורט בתקנות 7 ו-38. (ב) בקשה להקפאת הליכים תכלול בין השאר: (1) כל העובדות הנוגעות לבקשה להקפאת הליכים, פרק הזמן שלגביו מבוקשת הקפאת ההליכים והנימוקים למתן צו הקפאת הליכים; (2) פירוט תזרים המזומנים, היקף ועלויות הייצור, היקף ועלויות השיווק ושינויים ארגוניים בתקופה שבה יוקפאו ההליכים; (3) עמדתם של הנושים המהותיים, ככל שידועה למבקש. (ג) מבקש הקפאת ההליכים ימציא, בלא דיחוי, העתק מהבקשה לחברה אלא אם כן פטר אותו בית המשפט מהמצאת עותק כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) אם לא הורה בית המשפט אחרת, יחולו הוראות תקנה זו ותקנה 42 גם על בקשה להארכת תקופת הקפאת הליכים, כאמור בתקנה 45(ב), בשינויים המחויבים. תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 סעיף: 42. פרסום והמצאה like dislike copy enlarge 42. הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי – (1) בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעה על הקפאת ההליכים בדרך ובמועד שיורה; (2) מגיש הבקשה ישלח העתק מהצו לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם ניתנה הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 20. סעד זמני like dislike copy enlarge 20. (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18: (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט; (2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; (3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור – (א) ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2); (ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד; (ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. (ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר – (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012 – שולב בחוק המלא סעיף: 5. הוספת סימן ב' בפרק שלישי לחלק התשיעי like dislike copy enlarge כים לפי סימן זה; "הליכי חדלות פירעון" — כל אחד מאלה: (1) הליכים לפי פרק זה שמטרתם הבראת החברה; (2) הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות; "חברה בהקפאת הליכים" — חברה שצו הקפאת הליכים חל לגביה; "נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות" — נכס שנמכר לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידי המוכר בשל אותה תניה, ובלבד שהוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לא חלות על העסקה; "צו הקפאת הליכים" — צו שניתן לפי סעיף 350ב; "תחילת הליכי הבראה" — מועד הגשת בקשת הבראה או בקשה לצו הקפאת הליכים, לפי המוקדם; "תניית שימור בעלות" — הוראה בחוזה למכירת נכס לחברה, שלפיה הבעלות בנכס הנמכר תישאר בידי המוכר עד לאחר תשלום התמורה בעדו. 350ב. (א) בסעיף זה, "הליך" — לרבות הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך כאמור שביצועו הושלם כמשמעותו בסעיף 357 לפקודת החברות, לפני מתן צו הקפאת הליכים, ולרבות העברת חזקה בנכס לידי הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות . (ב) (1) הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע. (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 סעיף: 50. המצאת צו המבטל הקפאת הליכים ופרסומו like dislike copy enlarge 50. (א) ניתן צו המבטל צו הקפאת הליכים שניתן במעמד צד אחד, יפרסם מבקש הקפאת ההליכים את הצו לא יאוחר משלושה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על מתן הצו. (ב) מבקש הקפאת ההליכים ימציא, בלא דיחוי, העתקים של הצו המבטל את הקפאת ההליכים לנושים המהותיים של החברה ולרשם או יודיע להם על מתן הצו בדרך אחרת שיורה בית המשפט. תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 סעיף: 48. בקשה לביטול צו הקפאת הליכים שניתן במעמד צד אחד like dislike copy enlarge 48. בקשה לביטול צו הקפאת הליכים שניתן במעמד צד אחד, תוגש לבית המשפט לא יאוחר משבעה ימים מיום שהומצא למבקש צו הקפאת ההליכים, ויצורפו אליה המסמכים והראיות האחרות התומכות בה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים האחרים יאומתו בתצהיר; המבקש לבטל את צו הקפאת ההליכים ימציא, בלא דיחוי, העתק של הבקשה למבקש הקפאת ההליכים ולחברה. תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 סעיף: 46. המצאת צו הקפאת הליכים ופרסומו like dislike copy enlarge 46. (א) ניתן צו להקפאת הליכים, יפרסם מבקש הקפאת ההליכים את הצו, לא יאוחר משלושה ימים, מיום שהומצאה לו ההודעה על מתן הצו. (ב) מבקש הקפאת ההליכים ימציא, בלא דיחוי, העתקים מהצו לנושים המהותיים של החברה ולרשם או יודיע להם על מתן הצו בדרך אחרת שיורה בית המשפט. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 25. תוצאות צו לפתיחת הליכים like dislike copy enlarge 25. (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים – (1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; (2) לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה; (3) יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים; (4) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31. תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 סעיף: 39. בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי like dislike copy enlarge 39. (א) המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י' לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר. (ב) מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים

074-7695581

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים

קרא עוד