עורך דין מחיקת חובות בפתח תקווה

מחיקת חובות בפתח תקווה – המדריך המקיף לתושבים

האם אתם מתמודדים עם חובות לעיריית פתח תקווה? במאמר זה נסביר את המסגרת המשפטית והפרקטית למחיקת חובות בעיר, כולל הליכים, תנאים ועצות מעשיות שיעזרו לכם להתמודד עם הסיטואציה בצורה מיטבית.

עורך דין מחיקת חובות בפתח תקווה
עורך דין מחיקת חובות בפתח תקווה

המסגרת החוקית למחיקת חובות בפתח תקווה

מחיקת חובות בפתח תקווה מוסדרת באמצעות נוהל מחיקת חובות של משרד הפנים. נוהל זה מאפשר לעירייה למחוק חובות בנסיבות מסוימות ובכפוף לאישורים הנדרשים.

בפסק דין חשוב (תצ (מרכז) 64090-02-20 – חנה ליניק נגד עיריית פתח תקווה), נקבע כי:

"על פי נוהל מחיקת חובות של משרד הפנים, קיימת אפשרות למחיקת חובות לכאורה שאינם אבודים מטעמים אחרים. כלומר, מחיקת חובת לנישום שהוא בעל נכס בהתאם לסעיף 3 לנוהל."

התנאים למחיקת חובות ארנונה

לפי סעיף 3.3.1 לנוהל, ניתן למחוק חוב ארנונה של יחיד בתנאים הבאים:

  1. זכאות להנחה – אם מוכח כי החוב נוצר בתקופה שבה היה החייב זכאי להנחה על פי תקנות ההנחה מארנונה
  2. אי-ניצול ההנחה – כאשר ההנחה לא נוצלה מסיבות חריגות
  3. מצב כלכלי נוכחי – בהתחשב במצבו החומרי של המבקש בעת הגשת הבקשה למחיקת החוב

דרכים נוספות למחיקת חובות

מלבד הזכאות להנחה שלא נוצלה, קיימות אפשרויות נוספות למחיקת חובות:

  • הסדר פשרה במקרה של מחלוקת עובדתית או משפטית
  • מחיקת חובות בנסיבות חריגות במסגרת הסכם פשרה בין הרשות לחייב
  • מחיקת חובות במקרים של מצוקה כלכלית קשה כאשר יש נסיבות מיוחדות

ההליך המעשי להגשת בקשה למחיקת חובות

שלב 1: איסוף מסמכים

לפני הגשת הבקשה, עליכם לאסוף את המסמכים הבאים:

  • תיעוד מלא של החובות הקיימים
  • אישורים על מצבכם הכלכלי (תלושי שכר, דפי חשבון בנק)
  • אסמכתאות המוכיחות זכאות להנחות בתקופה הרלוונטית
  • מסמכים רפואיים או אחרים התומכים בנסיבות החריגות שלכם

שלב 2: הגשת הבקשה

  • פנייה מסודרת בכתב למחלקת הגבייה של עיריית פתח תקווה
  • צירוף כל המסמכים הרלוונטיים
  • הסבר מפורט של הנסיבות המצדיקות את מחיקת החוב

שלב 3: מעקב אחר הטיפול בבקשה

  • שמרו העתקים של כל המסמכים שהגשתם
  • עקבו אחר סטטוס הבקשה באופן שוטף
  • היו מוכנים להגיש מסמכים משלימים אם תתבקשו לכך

גמישות מערכת מחיקת החובות

חשוב לציין כי בפסק דין עתמ (תל אביב) 62638-07-21 (אמיר רובינשטיין חיון נגד עיריית תל-אביב-יפו) נקבע:

"הנחיות מנהליות להבדיל מתקנות גמישות, ולכן אם בא בפני הרשות המנהלית מקרה בו ראוי להיענות לבקשה, בהתחשב במטרת החוק ובנסיבות המקרה, רשאית הרשות לסטות מן ההנחיות ולהיעתר לבקשה"

פסיקה זו מדגישה את הגמישות שיש לרשות המקומית בבחינת בקשות למחיקת חובות, במיוחד במקרים חריגים.

טיפים להצלחה בתהליך מחיקת החובות

  1. הקפידו על דיוק – ודאו שכל הפרטים והמסמכים שאתם מגישים מדויקים ועדכניים
  2. הציגו את הנסיבות בבירור – הסבירו באופן ברור את הסיבות שהובילו ליצירת החוב ואת הקשיים בתשלומו
  3. שיתוף פעולה – שתפו פעולה באופן מלא עם פקידי העירייה והמחלקה המשפטית
  4. התייעצות מקצועית – שקלו להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לקבלת הדרכה מקצועית

סיכום

מחיקת חובות בפתח תקווה היא הליך מורכב הדורש עמידה בתנאים מסוימים והגשת בקשה מסודרת. הצלחת התהליך תלויה בהוכחת הזכאות להנחה, במצב הכלכלי הנוכחי של המבקש ובנסיבות המיוחדות של המקרה.

חשוב לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו, וכדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ מקצועי והכוונה מדויקת בהליך. עם הכנה נכונה והבנה של המסגרת המשפטית, תוכלו להגדיל את סיכויי ההצלחה בקבלת אישור למחיקת החובות.

שאלות נפוצות על מחיקת חובות בפתח תקווה

האם ניתן למחוק חובות ארנונה ישנים מאוד?

כן, אין מגבלת זמן לגבי גיל החוב, אך ככל שהחוב ישן יותר יש להסביר מדוע לא טופל קודם לכן.

האם תושבים שאינם זכאים להנחה יכולים לבקש מחיקת חובות?

כן, במקרים של נסיבות מיוחדות או מצוקה כלכלית קשה, ניתן לבקש מחיקת חובות גם ללא זכאות קודמת להנחה.

מה משך הזמן הממוצע לטיפול בבקשה למחיקת חובות?

הטיפול בבקשה עשוי להימשך מספר חודשים, בהתאם למורכבות המקרה והעומס במחלקה המשפטית של העירייה. עם עורך דין הקפאת הליכים בפתח תקווה מומחה בתחום

סימוכין

עת"מ (תל אביב) 002234-07- גילת רשתות לוין נגד 1 . עיריית פתח תקוה שמות השופטים: מיכל רובינשטיין like dislike copy enlarge לעניין הטענה כי החוב נשוא העתירה התיישן, טוענות המשיבות כי טענת ההתיישנות במשפט הישראלי הינה התיישנות דיונית ולא מהותית ועל כן רשאית העירייה לעכב את מתן האישור עד להסדרתו של החוב על ידי העותרת. המשיבות גם מציינות כי הפסיקה שצירפה העותרת אינה רלוונטית לנוכח העובדה כי עניינה הוא בחובות ארנונה המוטלים מדי שנה, בעוד שבמקרה דנן עסקינן בהיטלי פיתוח המוטלים באופן חד פעמי. אשר לטענה כי העותרת אינה חייבת כספים לעירייה אלא לכל היותר לחברת מבני תעשייה, נטען כי עבודות הפיתוח בוצעו על פי לשון חוברת המכרז וההסכמים השונים, בשם ובמקום עיריית פתח תקווה, ולפיכך הלכה למעשה החוב הנטען הינו כלפי העירייה. הדבר עולה, על פי המשיבות, גם מכוח היות העירייה השולחת על פי חוק השליחות ביחסיה עם המשיבה 2 וגם מתיאורו של הקשר החוזי בין העירייה לבין העותרת בחוברת המכרז. המשיבות מפנות את בית המשפט ללשונו של סעיף 324 לפקודת העיריות אשר על פיו יחול הסעיף על: "כל החובות המגיעים לעירייה ונובעים מהוראת הפקודה או מדין אחר" לטענתן, מכוחו של "דין אחר" מחויבת העירייה למנוע מחייב להשתמט מחובותיו. דיון לאחר שהקשבתי לטענות הצדדים ועיינתי בכתבי טענותיהם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה. המסגרת הנורמטיבית של הדיון שלפנינו מתמצה בהוראת סעיף 324 (א) לפקודת העיריות שזוהי לשונו: העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר -סולקו במלואם או שאין חובות כאלה. פסק דין | 17/11/2008 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 9 ת"צ (מרכז) 64090-02-20- חנה ליניק נגד עיריית פתח תקווה שמות השופטים: מיכל נדב like dislike copy enlarge ביחס לעילה ב' הגישה המשיבה ביום 26.5.2020 "הודעה על חדילה מגבייה ובקשה למחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית" (להלן: "הודעת החדילה"). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר קובי גולומבק, מנהל אגף עסקים ותעשיה במשיבה, ובדואר אלקטרוני מאת מר אבי דאיה, ממחלקת מבדק ובקרה באגף הכנסות המשיבה (נספח 1 להודעת החדילה). 9. ביום 23.11.20 התקיים דיון בהודעת החדילה. נוכח הערות בית המשפט, הודיע ב"כ המשיבה כי המשיבה תמציא הודעת חדילה מתאימה בה תובהר החדילה בגין חובות עבר וכמו כן יובהר כיצד יתוקנו חובות העבר בפועל במערכות בהתאם לאותה חדילה. 10. ביום 3.12.2020 הודיע ב"כ המבקשת כי הכין טבלה המרכזת את כל המדדים השליליים (שיעורי הזיכויים אשר יש לבצע לחובות העבר) בתקופות הרלוונטיות לתיקון חובות העבר. 11. ביום 28.12.2020 הגישה המשיבה תצהיר משלים מטעמה, להבהרת החדילה מטעם העירייה בעניין תיקון חובות העבר. המשיבה הבהירה כי תיקון חובות העבר, לאחר הודעת החדילה, בוצע בתיאום עם ב"כ המבקשת ובהתאם להודעתו מיום 3.12.2020 . התצהיר המשלים הוגש על ידי רו"ח ניסים חנגל, ממונה על הכנסות העירייה ומנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה. רו"ח חנגל הצהיר כי החל מיום 18.5.2020 חדלה העירייה מהגבייה נושא עילה ב'. כחלק מחדילה זו, ובהתאם לפסיקת בתי המשפט, יימחקו מספרי המשיבה חובות שטרם נגבו בסך של 748,743.21 לפי הפירוט בתצהירו (הטבלה המצורפת בסעיף 4 לתצהיר). 12. ביום 29.1.2021 אישרתי בפסק דין חלקי, את הודעת החדילה של המשיבה לעניין עילה ב' ובהתאם נדחתה עילה ב'. החלטה | 02/07/2022 | בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 11 עת"מ (תל אביב) 62638-07-21- אמיר רובינשטיין חיון נגד עיריית תל-אביב-יפו שמות השופטים: הדס עובדיה like dislike copy enlarge על פי נוהל מחיקת חובות של משרד הפנים, קיימת אפשרות למחיקת חובות לכאורה שאינם אבודים מטעמים אחרים. כלומר, מחיקת חובת לנישום שהוא בעל נכס בהתאם לסעיף 3 לנוהל. על פי סעיף 3.3.1 לנוהל, חוב ארנונה של יחיד ניתן למחיקה אם מוכח כי החוב נוצר בתקופה שבה היה זכאי להנחה על פי תקנות ההנחה מארנונה, או לפי כל דין הקובע זכאות להנחה מארנונה כאשר ההנחה לא נוצלה מסיבות חריגות, כגון אי הגשת בקשה או אי תשלום יתרת ארנונה בשנת הכספים מסיבות של חוסר יכולת כספית- המחיקה תהיה בשיעור שבו ניתן לתת הנחה לפי תקנות ההנחה מארנונה או בהתאם לקבוע לפי כל דין, והכל בהתחשב במצבו החומרי של המבקש בעת הגשת הבקשה למחיקת החוב. העותר מחמת ליקוי נפשי כלל לא יכול היה לדאוג לענייניו ולהגיש בזמן אמת בקשה להנחה. כמו כן, סעיף 3.4 לנוהל ניתן להגיע להסדר פשרה על מנת למחוק כל חוב המגיע לרשות אם בשל מחלוקת של ממש עם הרשות עובדתית או משפטית, או אם במסגרת הסכם פשרה בין הרשות לבין החייב. לעותר זכות מוקנית לקבלת הנחה בשיעור של עד 80 על פי סעיף 2 תקנות ההנחות וזאת על פי אישור נכות משנת 1997 מהמוסד לביטוח לאומי ולאור הוראות הנוהל יש לפעול לאישור מחיקת חוב ארנונה שהוא בבחינת מס- ולהעמידו על סכום מס אמת. כמו כן, חלק העותר על תקופת ההחזקה בנכס ותמך טענה זו בראיות. 4 הנחיות מנהליות להבדיל מתקנות גמישות, ולכן אם בא בפני הרשות המנהלית מקרה בו ראוי להיענות לבקשה, בהתחשב במטרת החוק ובנסיבות המקרה, רשאית הרשות לסטות מן ההנחיות ולהיעתר לבקשה וביתר שאת כאשר קיימים מקרים בהם קבע בית המשפט כי על הרשות הייתה מוטלת חובה לסטות מהנחיות כפי שנקבע בבג"ץ 10/79 הורמן נ' ראש עיריית תל אביב – יפו, פ"ד לג(2) 60. פסק דין | 25/07/2022 | בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

פסיקה רלוונטית

בג"צ 6612/22- מבחן ב"ד בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד הכלכלה שמות השופטים: נ סולברג,ע גרוסקופף,ג כנפי שטייניץ like dislike copy enlarge העותרת תוקפת אפוא את התקנה גופה וטוענת כי במתכונתה הנוכחית היא חורגת ממתחם הסבירות, ואף פוגעת בזכותה לקניין באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה. העותרת מוסיפה וטוענת, כי בשים לב לפגמים האמורים, היה על המשיבה 6, עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה), לעשות שימוש בסמכות הנתונה לה מכוח סעיף 339 לפקודת העיריות (להלן: פקודת העיריות), ולמחוק את חוב הארנונה שנצבר לחובתה. 4. העותרת נקטה במספר הליכים קודמים כדי לזכות בהנחה בארנונה. העותרת הגישה עתירה מינהלית, שנמחקה על הסף בהיעדר סמכות בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 23.8.2021 (ראו: עת"ם 44759-03-21). במקביל הגישה השגה למנהל הארנונה בעירייה בגין חיובה בארנונה בתקופה הרלוונטית, ולאחר שהשגתה נדחתה הגישה ערר לוועדת ערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב-יפו (להלן: ועדת הערר), שנדחה אף הוא בהחלטת ועדת הערר מיום 14.3.2022 . 5. במסגרת העתירה דנן מבקשת העותרת שורה של סעדים, ובכללם להורות על תיקון הוראות החוק והתקנות באופן שיאפשר לה לקבל פטור או הנחה מתשלום ארנונה לתקופת הקורונה, מחודש יוני 2020 ועד מרץ 2021; להורות על הקמת ועדת חריגים לבדיקת זכאותה לפטור או הנחה כאמור; ולקבוע שהחוק לוקה בפגמים יסודיים ולהורות על בטלותו או תיקונו. עוד מבקשת העותרת להורות לעירייה, ליתן לה פטור מארנונה לפי סעיף 339 או 330 לפקודת העיריות, כנכס שאינו ראוי לשימוש, או בשל חוסר סבירות קיצוני בהטלת החיוב בתקופה בה נאסר על מחזיקו לעשות בו שימוש עסקי. פסק דין | 20/02/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 6 ברמ 3617/12- רכבת ישראל בע"מ נגד מנהל הארנונה במועצה האזורית חוף הכרמל שמות השופטים: ע פוגלמן like dislike copy enlarge לאחר בחינת הבקשה והתשובה לה באתי למסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור לבית משפט זה בסוגיות הנוגעות לסיווג נכס לצרכי ארנונה וחיובים הנובעים ממנו תינתן כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או כאשר נוצר דפוס דרוש הבהרה של פסיקות סותרות בבתי המשפט המחוזיים (בר"ם 1295/12 נורקייט בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (לא פורסם, 12.3.2012 ) (להלן: עניין נורקייט); בר"ם 6518/11 מרכז לוינסקי נ' עיריית ת"א יפו (לא פורסם, 26.3.2012 )). לא שוכנעתי כי הבקשה דנן עומדת באמת מידה זו. באשר להשגת המבקשת על חיובה בתשלום ארנונה בגין החניון ככלל, שאלת סיווגו של נכס לצרכי ארנונה אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור, שהרי סיווג הנכס נעשה בין היתר בהתאם לשימוש הספציפי שנעשה בו (בר"ם 3429/12 אלדר ר. ש בע"מ נ' עיריית תל אביב – מנהל הארנונה (לא פורסם, 6.6.2012 ); בר"ם 10569/08 מילים שירותי כתיבה ותרגום בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו (לא פורסם, 24.3.2009 )). ועדת הערר ובית המשפט קמא נסמכו על התשתית הראייתית שהונחה לפניהם באשר לחניון והשימוש שעושה בו המבקשת. מדובר בעניין נקודתי המוגבל לנסיבותיו הייחודיות של המקרה, ואין הצדקה להידרש אליו בערעור שני. 6. באשר ליתר שטחי התחנה המחויבים שאלת סיווגם של מסילות הרכבת והרציפים לצורך תשלומי חובה עירוניים שונים נדונה והוכרעה בבית משפט זה (ראו והשוו: עע"ם 8286/07 רכבת ישראל נ' עיריית הרצליה (לא פורסם, 14.3.2011 ); עע"ם 4612/06 עיריית לוד נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 11 (לא פורסם, 24.7.2007 )). החלטה | 15/07/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 8 | עמודים – 4 עע"מ 816/23- עיריית פתח תקווה נגד ' אנטרפוינט מערכות 2004 בע"מ שמות השופטים: יצחק עמית,דוד מינץ,רות רונן like dislike copy enlarge ההבחנה לה טוענות העיריות בין סכומים שהן גבו בתקופה הרלוונטית לבין אלה שגם נצברו במהלכה, אינה עולה אפוא בקנה אחד עם תכלית הסעיף שנועדה להגן על הסתמכות הרשות ולספק לה ודאות תקציבית. כאמור, יהיה אשר יהיה המועד בו נוצר החוב, העירייה יכולה להסתמך עליו רק ממועד גבייתו ואילך. לכן, כל עוד מדובר בחוב שנגבה בפרק זמן של שנתיים לפני הגשת בקשת האישור-אין עוד רלוונטיות לשאלה מתי הוא נוצר. זאת בעיקר כאשר מדובר בהסתמכות על גבייה עתידית של חובות שהעירייה כלל לא הייתה זכאית לגבות אותם. זאת ועוד. לאור העובדה שלרשויות ניתנו בחוק תובענות ייצוגיות מספר הגנות המיוחדות רק להן ואינן חלות ביחס לנתבעים פרטיים, אין מקום להרחיב את ההגנות הללו בלא קביעה מפורשת של המחוקק אשר ניסה לערוך כאמור איזון בין אינטרסים שונים (ראו: עניין ששון, בפסקה 18; עניין מנירב בפסקאות 31 ו-33 לפסק דינו של השופט נ' הנדל ובפסקה 2 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז; ואת העמדה הדומה שהבעתי זה מכבר בת"מ (מנהלי תל אביב-יפו) 134/07 חצובי נ' עירית רחובות, פסקה 12 ( 20.12.2007 )). נוסיף ונזכיר כי אחת ההגנות הללו מאפשרת הפחתה של סכום החיוב, באותם מקרים בהם השבה מלאה עלולה לפגוע בעירייה או בציבור הנזקק לשירותיה-כפי שיפורט להלן בפסק דין זה. אכן, בית משפט קמא בהחלטתו מיום 17.1.2019 התבסס אף הוא בין היתר על ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף והגיע למסקנה פרשנית שונה. במועד הרלוונטי למתן ההחלטה האמורה, עמד בתוקפו פסק הדין בעניין מנירב-וטרם ניתן פסק הדין בדיון הנוסף בו. בהתאם לכך, נסמך בית משפט קמא בהחלטתו במידה רבה על קביעותיו של בית משפט זה באותו עניין-ובכלל זה על המסקנה שעלתה שם כי פרשנות המאפשרת השבה בהתייחס לתקופה העולה על שנתיים חותרת תחת כוונת המחוקק ותכלית החקיקה (ראו: בפסקה 30 בהחלטה מיום 17.1.2019 ). פסק דין | 31/12/2024 | בית המשפט העליון מאזכרים – 0 | עמודים – 36 – ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד עיריית פתח תקווה שמות השופטים: מיכל אגמון גונן like dislike copy enlarge עיריית פתח תקווה שביקשה למשוך לתחומה המוניציפאלי עסקים ומפעלי תעשייה, הציעה לחברות שונות הפחתה בחיובי הארנונה הכללית בשיעור חד-פעמי של 60 בפריסה לשש שנים (10 x 6) או שלוש שנים (20 x 3), אם יעתיקו את הנכסים שבהם מתבצעת פעילותם לתחומה. ביום 2.6.03 נערכה פגישה במשרד ראש העירייה בה נכחו ראש העירייה, נציגים נוספים של המשיבה, ונציגי העותרת. העותרת טוענת, כי באותה ישיבה סוכם, בהתאם למדיניות המשיבה האמורה, כי העותרת תעביר את מרכז פעילותה מתל אביב לפתח תקווה, ותקבל הנחה בחיובי הארנונה הכללית בשיעור של 60, בפריסה לשלוש שנים (20 x3) (להלן: "ההנחה בארנונה שעליה סוכם"). ביום 3.2.04 המציאה המשיבה לעותרת את סיכום הדברים בכתב (נספח א' לעתירה, להלן: "מכתב סיכום הפגישה"). על מכתב סיכום הפגישה חתום מר צבי אמיתי, מנהל אגף השומה והארנונה בעירייה במועד הרלבנטי, ועותקים מהמכתב הופצו לבעלי תפקידים נוספים בעירייה, ובכללם ראש העירייה, מנכ"ל העירייה, וגזברית העירייה, כפי שפורט בתחתית המכתב. העותרת פעלה בהתאם לסיכום, והעבירה את מרכז פעילותה מתל אביב לפתח תקווה, לרחוב אפעל 35 שבקרית אריה, הידוע בכינויו, "בית אדגר" (להלן: "הנכס"). העותרת החלה את פעילותה בנכס באפריל 2006. בפועל לא ניתנה לעותרת ההנחה בארנונה שעליה סוכם, ובדצמבר 2006 נפגשו נציגי העותרת עם מנהל הארנונה הנוכחי בעירייה, מר יעקב גולומבק, על מנת לברר את העניין. בפגישה הודיע מר גולומבק לעותרת, כי לא תקבל את ההנחה בארנונה שעליה סוכם, מאחר שניתנה חריגה מסמכות. לאור חילוקי הדעות בנושא, התנהלו תכתובות ופגישות בין הצדדים, בניסיון להגיע להבנה בנושא. פסק דין | 07/06/2009 | בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב מאזכרים – 13 | עמודים – 24 עת"מ 46300-03-11- רגינה עיאש נגד עירית חיפה שמות השופטים: רון סוקול like dislike copy enlarge הקביעה כי ההליך הנוכחי אינו מתאים לחיוב העירייה להעניק לעותרת הנחה מתשלום ארנונה באופן רטרואקטיבי אינו סוף פסוק. סעיפים 338, 339 לפקודת העיריות קובעים הוראות בדבר מחיקת חובות, לרבות חובות ארנונה. בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2001 נקבעו הוראות פרטניות בדבר מחיקת חובות. בסעיף 2. א לנוהל נקבע: 2. א מחיקת חובות של יחיד תותר מחיקתם רק אם החייב עומד בתנאים שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) 'התשנ"ג- 1993 (להלן : תקנות ההנחה מארנונה) (1) חובות ארנונה שנוצרו בתקופה בה החייב היה זכאי להנחה עלפי תקנות ההנחה מארנונה, וההנחה לא נוצלה (אי הגשת בקשה / אי תשלום יתרת ארנונה בשנת הכספים). המחיקה תהיה בשעור שבו ניתן לתת הנחה לפי תקנות ההנחה מארנונה. משמע, העותרת רשאית לפנות לוועדת ההנחות ולבקש מחיקת חובות בשל אותם נימוקים שהיו מזכים אותה בהנחה אילו הייתה מגישה את בקשות ההנחה במועד. יש להניח כי אם תוגש בקשה שכזו ישקלו כל השיקולים הרלבנטיים, לרבות העובדה כי העותרת סמכה על אי קבלת הודעות דרישה והניחה כי הינה פטורה מתשלום בשל מצבה. הפטור מעיקול 19. העותרת טוענת גם כי לא ניתן לעקל את הכספים המופקדים בחשבונה בהיותם כספי תגמולים המשולמים לה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, הפטורים מעיקול (סעיף 11 לחוק). פסק דין | 02/01/2012 | בימ"ש לעניינים מינהליים – חיפה מאזכרים – 12 | עמודים – 7 עת"מ (מרכז) 37911-12-19- דוד ריטרסקי נגד עיריית פתח תקווה שמות השופטים: עוז ניר נאוי like dislike copy enlarge בהקשר זה, יצוין אף כי בסמוך לאחר הגשת העתירה, ממשה העירייה את העיקול ואף על כך מלין העותר ובין היתר בקש להורות על השבת הכספים שמומשו לחשבונו. 5. העירייה טוענת מנגד, כי מדובר בהליכי גביה בגין חובות ארנונה חלוטים, לאחר הליכי השגה, ערר וערעור מנהלי במסגרתו ניתן פסק דין סופי וחלוט בבית משפט זה; כי גבייתו של החוב מושא העתירה נעשתה כדין, בין היתר, בהתאם לקבוע בפקודת העיריות (להלן: "פקודת העיריות") וכי התנהלות העותר נגועה בחוסר ניקיון כפיים המצדיק כשלעצמו דחיית העתירה על הסף. 6. באשר לבקשת העותר להשבת הכספים שמומשו טענה העירייה, כי מעבר לכך כי היעתרות לה משמעה היעתרות לסעד המבוקש בעתירה, הרי שמדובר בסעד המצוי מחוץ לגדרי סמכותו העניינית של בית המשפט זה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ב. העובדות 7. הבניין מושא העתירה ממוקם באזור התעשייה בפתח תקווה ומספר נכסים בו נמצאים בשימוש מחזיקים שונים. לבניין טרם ניתן טופס 4 וכנטען, חלקו עדיין בשלבי בנייה. למען שלמות התמונה יצוין כי כעולה מהחלטת וועדת הערר לענייני ארנונה, אשר ניתנה בתאריך 2.9.2018 (נספח 3 לעתירה) – מדובר בבניין שבנייתו החלה למעלה מ – 10 שנים טרם מתן ההחלטה שם. 8. העיקול עליו מלין העותר הוטל לשם גביית חובות ארנונה לשנים 2016-2017 ביחס לשני נכסים בבניין, אשר הבנייה בהם הסתיימה: נכס 210, הכולל שטחים ראויים לשימוש בקומה השנייה בבניין; ונכס 120 המתייחס לשטחים כאמור בקומה השלישית בבניין. 9. כאמור, העותר תקף את החובות המיוחסים לנכסים אלה במסגרת השגה בפני מנהל הארנונה של עיריית פתח-תקווה (להלן: "מנהל הארנונה"), ערר לוועדת ערר לענייני ארנונה על החלטת מנהל הארנונה, וערעור על החלטת וועדת הערר בבית משפט זה, כדלהלן. פסק דין | 02/08/2020 | בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז מאזכרים – 2 | עמודים – 20 עת"מ (תל אביב) 62638-07-21- אמיר רובינשטיין חיון נגד עיריית תל-אביב-יפו שמות השופטים: הדס עובדיה like dislike copy enlarge על פי נוהל מחיקת חובות של משרד הפנים, קיימת אפשרות למחיקת חובות לכאורה שאינם אבודים מטעמים אחרים. כלומר, מחיקת חובת לנישום שהוא בעל נכס בהתאם לסעיף 3 לנוהל. על פי סעיף 3.3.1 לנוהל, חוב ארנונה של יחיד ניתן למחיקה אם מוכח כי החוב נוצר בתקופה שבה היה זכאי להנחה על פי תקנות ההנחה מארנונה, או לפי כל דין הקובע זכאות להנחה מארנונה כאשר ההנחה לא נוצלה מסיבות חריגות, כגון אי הגשת בקשה או אי תשלום יתרת ארנונה בשנת הכספים מסיבות של חוסר יכולת כספית- המחיקה תהיה בשיעור שבו ניתן לתת הנחה לפי תקנות ההנחה מארנונה או בהתאם לקבוע לפי כל דין, והכל בהתחשב במצבו החומרי של המבקש בעת הגשת הבקשה למחיקת החוב. העותר מחמת ליקוי נפשי כלל לא יכול היה לדאוג לענייניו ולהגיש בזמן אמת בקשה להנחה. כמו כן, סעיף 3.4 לנוהל ניתן להגיע להסדר פשרה על מנת למחוק כל חוב המגיע לרשות אם בשל מחלוקת של ממש עם הרשות עובדתית או משפטית, או אם במסגרת הסכם פשרה בין הרשות לבין החייב. לעותר זכות מוקנית לקבלת הנחה בשיעור של עד 80 על פי סעיף 2 תקנות ההנחות וזאת על פי אישור נכות משנת 1997 מהמוסד לביטוח לאומי ולאור הוראות הנוהל יש לפעול לאישור מחיקת חוב ארנונה שהוא בבחינת מס- ולהעמידו על סכום מס אמת. כמו כן, חלק העותר על תקופת ההחזקה בנכס ותמך טענה זו בראיות. 4 הנחיות מנהליות להבדיל מתקנות גמישות, ולכן אם בא בפני הרשות המנהלית מקרה בו ראוי להיענות לבקשה, בהתחשב במטרת החוק ובנסיבות המקרה, רשאית הרשות לסטות מן ההנחיות ולהיעתר לבקשה וביתר שאת כאשר קיימים מקרים בהם קבע בית המשפט כי על הרשות הייתה מוטלת חובה לסטות מהנחיות כפי שנקבע בבג"ץ 10/79 הורמן נ' ראש עיריית תל אביב – יפו, פ"ד לג(2) 60. פסק דין | 25/07/2022 | בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב מאזכרים – 2 | עמודים – 14 ת"צ (מרכז) 64090-02-20- חנה ליניק נגד עיריית פתח תקווה שמות השופטים: מיכל נדב like dislike copy enlarge ביחס לעילה ב' הגישה המשיבה ביום 26.5.2020 "הודעה על חדילה מגבייה ובקשה למחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית" (להלן: "הודעת החדילה"). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר קובי גולומבק, מנהל אגף עסקים ותעשיה במשיבה, ובדואר אלקטרוני מאת מר אבי דאיה, ממחלקת מבדק ובקרה באגף הכנסות המשיבה (נספח 1 להודעת החדילה). 9. ביום 23.11.20 התקיים דיון בהודעת החדילה. נוכח הערות בית המשפט, הודיע ב"כ המשיבה כי המשיבה תמציא הודעת חדילה מתאימה בה תובהר החדילה בגין חובות עבר וכמו כן יובהר כיצד יתוקנו חובות העבר בפועל במערכות בהתאם לאותה חדילה. 10. ביום 3.12.2020 הודיע ב"כ המבקשת כי הכין טבלה המרכזת את כל המדדים השליליים (שיעורי הזיכויים אשר יש לבצע לחובות העבר) בתקופות הרלוונטיות לתיקון חובות העבר. 11. ביום 28.12.2020 הגישה המשיבה תצהיר משלים מטעמה, להבהרת החדילה מטעם העירייה בעניין תיקון חובות העבר. המשיבה הבהירה כי תיקון חובות העבר, לאחר הודעת החדילה, בוצע בתיאום עם ב"כ המבקשת ובהתאם להודעתו מיום 3.12.2020 . התצהיר המשלים הוגש על ידי רו"ח ניסים חנגל, ממונה על הכנסות העירייה ומנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה. רו"ח חנגל הצהיר כי החל מיום 18.5.2020 חדלה העירייה מהגבייה נושא עילה ב'. כחלק מחדילה זו, ובהתאם לפסיקת בתי המשפט, יימחקו מספרי המשיבה חובות שטרם נגבו בסך של 748,743.21 לפי הפירוט בתצהירו (הטבלה המצורפת בסעיף 4 לתצהיר). 12. ביום 29.1.2021 אישרתי בפסק דין חלקי, את הודעת החדילה של המשיבה לעניין עילה ב' ובהתאם נדחתה עילה ב'. החלטה | 02/07/2022 | בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 11 עש"א (מרכז) 59317-07-22- צבי לוי בעצמו נגד הסיוע המשפטי- מחוז מרכז שמות השופטים: מרב בן ארי like dislike copy enlarge דין 1. ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי מיום 22.6.22 שלא להעניק למערער ייצוג משפטי לצורך הגשת ערעור על פסק דין שניתן בתיק עת"מ (מחוזי מרכז) 17272-01-21 לוי נ' עיריית רחובות ביום 22.5.22 (להלן: "ההליך המנהלי"), מחמת חוסר סיכוי משפטי (להלן: "ההחלטה"). רקע: 2. הסיוע המשפטי ייצג את המערער בהליך המנהלי שעניינו גביית חוב ארנונה על סך 249,226 בגין החזקת נכס בעיר רחובות. 3. בתמצית- המערער וחברת צ. שיראל טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה") (להלן: "העותרים") חויבו על ידי עיריית רחובות (להלן: "העירייה") בתשלומי ארנונה. העותרים הגישו עתירה מנהלית בה טענו שהעירייה אינה רשאית לנקוט נגדם הליכי גבייה זאת לנוכח שיהוי כבד ובהתחשב בהליכים משפטיים קודמים שניהלו הצדדים. בהתאם לכך, העותרים עתרו להורות על מחיקת חוב הארנונה. 4. בית המשפט בהליך המנהלי קבע שהוכח לפניו שהחברה החזיקה בנכס כשוכרת ושהמערער (מר לוי) חתם על חוזה השכירות בשמה של החברה מתוקף היותו מורשה חתימה. בחוזה נקבע שעל החברה לשאת בתשלומי הארנונה. לימים, התגלעו מחלוקות בין העותרים לבין הבעלים של הנכס כאשר כל אחד מהם טען להפרת הסכם השכירות, בין לבין העירייה עודכנה שהנכס מוחזק על ידי בעליו. לבסוף, בהליך משפטי אחר שהתנהל בין העותרים לבין הבעלים של הנכס (להלן: "ההליך הנוסף"), נקבע שהסכם השכירות הופר על ידי העותרים ושהם לא הסדירו את חוב הארנונה הרובץ לפתחם. בהתאם לכך, בית המשפט בהליך המנהלי קבע שפסק הדין בהליך הנוסף מהווה מעשה בי-דין, היוצר השתק פלוגתא ביחס לטענת העותרים לפיה לא חל עליהם חיוב ארנונה. כמו כן, בית המשפט בהליך המנהלי מצא שהעירייה התנהלה בסמכות ובאופן סביר בכך שפנתה לעותרים בדרישה שישלמו את חובם. פסק דין | 15/11/2022 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 6 עת"מ (תל אביב) 002234-07- גילת רשתות לוין נגד 1 . עיריית פתח תקוה שמות השופטים: מיכל רובינשטיין like dislike copy enlarge לעניין הטענה כי החוב נשוא העתירה התיישן, טוענות המשיבות כי טענת ההתיישנות במשפט הישראלי הינה התיישנות דיונית ולא מהותית ועל כן רשאית העירייה לעכב את מתן האישור עד להסדרתו של החוב על ידי העותרת. המשיבות גם מציינות כי הפסיקה שצירפה העותרת אינה רלוונטית לנוכח העובדה כי עניינה הוא בחובות ארנונה המוטלים מדי שנה, בעוד שבמקרה דנן עסקינן בהיטלי פיתוח המוטלים באופן חד פעמי. אשר לטענה כי העותרת אינה חייבת כספים לעירייה אלא לכל היותר לחברת מבני תעשייה, נטען כי עבודות הפיתוח בוצעו על פי לשון חוברת המכרז וההסכמים השונים, בשם ובמקום עיריית פתח תקווה, ולפיכך הלכה למעשה החוב הנטען הינו כלפי העירייה. הדבר עולה, על פי המשיבות, גם מכוח היות העירייה השולחת על פי חוק השליחות ביחסיה עם המשיבה 2 וגם מתיאורו של הקשר החוזי בין העירייה לבין העותרת בחוברת המכרז. המשיבות מפנות את בית המשפט ללשונו של סעיף 324 לפקודת העיריות אשר על פיו יחול הסעיף על: "כל החובות המגיעים לעירייה ונובעים מהוראת הפקודה או מדין אחר" לטענתן, מכוחו של "דין אחר" מחויבת העירייה למנוע מחייב להשתמט מחובותיו. דיון לאחר שהקשבתי לטענות הצדדים ועיינתי בכתבי טענותיהם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה. המסגרת הנורמטיבית של הדיון שלפנינו מתמצה בהוראת סעיף 324 (א) לפקודת העיריות שזוהי לשונו: העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר -סולקו במלואם או שאין חובות כאלה. פסק דין | 17/11/2008 | מחוזי – תל אביב

חקיקה רלוונטית

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 סעיף: 26א. הנחה מיוחדת לשנת 2017 like dislike copy enlarge 26א. (א) בתקנה זו-"במזומן"-לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; "חייב"-מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו; "מדרג חברתי-כלכלי"-כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות; "נכס נושא החוב"-בניין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה לפי תקנה זו, מכח החלטת המועצה לפי תקנת משנה (ד); "סכום החוב הקודם"-סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב, עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומים או שטרם נעשה הסדר לתשלומם; "תשלומי פיגורים"-כהגדרתם בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980; "תשלומים"-תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה. (ב) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום ז' בסיון התשע"ז (1 ביוני 2017) עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), התקיימו בו התנאים המפורטים לצדם: (1) הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם-לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן-יתרת החוב) עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017); (2) הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם-לחייב שפרע עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) את יתרת החוב, באחד מאלה: (א) עד 12 תשלומים ששולמו בשיקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית; ( ב) עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב; (ג) עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (ב), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למ תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 סעיף: 3. פטורים like dislike copy enlarge כיוצא באלה; (9) (נמחקה); (10) (נמחקה); (10א) התקשרות עם המדינה; (11) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; (12) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין. (13) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 ((להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת וקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה ; (14) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של העירייה, ובלבד שהעירייה מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: (א ) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על העירייה, בשינויים המחויבים; (ד) מועצת העירייה תאשר מדי שנה תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 סעיף: 26. הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו- 2007 like dislike copy enlarge 26. (א) בתקנה זאת-"במזומן"-לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; "דוח מבוקר"-לענין עיריה-כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות; לענין מועצה מקומית-כהגדרתו בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות; "חייב"-מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו; "מדרג כלכלי-חברתי"-כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות; "נכס נושא החוב"-בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת; "נפרע"-לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהורא ת קבע מכל סוג; "סכום החוב הקודם"-סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו' בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם; "שיעור הגביה"-היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו; "תכנית הבראה"-לענין עיריה-כהגדרתה בסעיף 140ג לפקודת העיריות, ולענין מועצה מקומית-כהגדרתה בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות; "תשלומי פיגורים"-כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן-חוק ההצמדה); "תשלומים"-תשלומים חודשיים שווים ורצופים, ללא תוספת ריבית והצמדה (ב) מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם: (1) הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם-לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 סעיף: 26א. הנחה מיוחדת לשנת 2017 like dislike copy enlarge (ה) הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה: (1) שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב); (2) יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב). (ו) לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה: (1) נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו–2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו; (2) החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת החמישית שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב). (ז) תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי סעיפים 4 ו–5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938. תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש"ע-2010 סעיף: 4. חובת דיווח like dislike copy enlarge 4. (א) בחודש ינואר של כל שנה, תמציא עיריה לרשפ"ת דוח מפורט ובו ציון מלוא ההתקשרויות, ההתקשרויות שלא במכרז והמכרזים הצפויים לאותה שנה, אשר שווי ההתקשרות במסגרתן הוא כנקוב בתקנות 3(א)(1) ו–(2) (להלן – הדוח השנתי). (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), עיריה תדווח לרשפ"ת על כל מכרז או כל התקשרות הנעשית שלא במכרז, שישים ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לפרסום המכרז או לביצוע התקשרות שאינה טעונה מכרז (להלן – הדוח המקדים). (ג) הדוח השנתי והדוח המקדים ייערכו באופן שהורתה הרשפ"ת ולפי הנחיות שפרסמה, בתוך פרק זמן סביר שהודיעה עליו לעיריה. (ד) לאחר קבלת הדוח השנתי או הדוח המקדים, רשאית הרשפ"ת לדרוש מהעיריה פרטים נוספים, הבהרות והשלמות לדוח, בתוך פרק זמן סביר שהודיעה עליו לעיריה. (ה) בהעדר דיווח של העיריה כמתואר בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאית הרשפ"ת, בהסכמת שר הפנים ולאחר שנתנה לעיריה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניה, להודיע לעיריה על הקפאת הליכי המכרז או הליכי ההתקשרות שאינה טעונה מכרז, כולם או חלקם, עד אשר ימולאו הוראות תקנות המשנה האמורות להנחת דעתה. תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 סעיף: 3. פטורים like dislike copy enlarge ון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו וי פורסמו באתר האינטרנט של העירייה בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. (3) חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 26,000 שקלים חדשים; (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחידי בארץ לאותם טובין או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם מומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע בכתב באישור הוועדה כי אכן אותו ספק או מומחה הם היחידים בארץ; (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהעיריה מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; (7) (א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות העיריה בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות העיריה על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים; ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות העיריה על פי החוזה הקיים; או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; (9) (נמחקה); (10) (נמחקה); (10א) התקשרות עם המדינה; (11) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; (12) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי פקודת העיריות [נוסח חדש] סעיף: 324. העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה like dislike copy enlarge 324. (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה. (ב) תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך. (ג) אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף-קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה. (ד) רישום משכנתה על נכס אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, "משכנתה" – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 סעיף: 3. פטורים like dislike copy enlarge ) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על העירייה, בשינויים המחויבים; (ד) מועצת העירייה תאשר מדי שנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; (ה) שר הפנים אישר לעירייה לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בצו העיריות (הקמת תאגידים), התש"ם-1980; (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצת העירייה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם ; (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם העירייה, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההג ינות; (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על העירייה, בשינויים המחויבים; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 סעיף: פטורים like dislike copy enlarge התקיימו תנאים אלה: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; (ד ) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בסעיף 63(א)(11) לצו זה; (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, וב לבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר. (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לער וך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; החלטות תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 סעיף: 26. הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו- 2007 like dislike copy enlarge ומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד); (2) יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד). (ו) לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן-(1) נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו–2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו; (2) החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת הרביעית שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד). (ז) תקנות משנה (ב) ו–(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי סעיפים 4 ו–5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938. תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 סעיף: 33א. הנחה למקבל מענק סיוע ולעסקים חדשים like dislike copy enlarge מחזור העסקאות כפי שדווח לרשות המיסים בישראל בדוח תקופתי לפי סעיף 67 לחוק מס ערך מוסף; "תקופת זכאות"-התקופות האמורות בפסקאות (3), (4), (5) ו–(6) להגדרה "תקופת הזכאות" בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי. (ד) לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות אלה: (1) הבקשה תוגש באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בטופס מקוון המצוי באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, ותכלול פרטי זיהוי של המחזיק בנכס, פרטי הנכס שבעדו מבוקשת ההנחה, פרטי הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס ופרטים נוספים הנדרשים לשם בחינת עמידתו של המבקש בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו. לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנת משנה (ג3), יגיש המחזיק אישור מאת אדם המורשה לייצג נישומים לפי סעיף 236 לפקודת מס הכנסה לעניין מועד תחילת פעילותו אם החל את פעילותו בין החודשים מרס וספטמבר 2020, או לחילופין לשם הוכחת מחזור עסקאות כאמור בתקנת משנה (ג3), וכן תצהיר מאומת כדין לעניין עמידתו באחד התנאים המפורט חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 סעיף: 8. ארנונה כללית like dislike copy enlarge לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של תיקון מס' 16, ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה – "חוב ארנונה סופי" – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור),

לא נמצאו עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם