כל הזכויות שמורות ©
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוא מוסד משפטי חשוב המשרת את אזור חיפה והצפון, ומהווה ערכאה ייחודית לטיפול בסכסוכי עבודה. אם אתם מחפשים עורכי דין לדיני עבודה בחיפה, חשוב להכיר את המסגרת החוקית ואת הסמכויות של בית הדין כדי לקבל את הייצוג המשפטי הטוב ביותר.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פועל מכוח תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנה זו קובעת:
"מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"
כפי שנקבע בפסיקה בתיק סעש (תל אביב) 17378-12-19, אלה גראף נגד חנה הכט (ניתן ב-13/04/20), חשוב להבין היכן נמצאת הסמכות המקומית כאשר פונים לעורך דין לדיני עבודה.
בפסיקה נוספת, סעש (תל אביב) 13062-11-20, מראד הדהד נגד יוסף מימון (ניתן ב-31/01/22), הודגש שמקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיק יהיה בבית הדין האזורי באזור שבו נמצא מקום העבודה או בוצעה העבודה נשוא התביעה.
כפי שנקבע בתיק דמ (נצרת) 56289-12-20, דלאל עבדאללה נגד המוסד לביטוח לאומי (ניתן ב-30/05/21):
"הלכה פסוקה היא כי המונח 'מקום העבודה' אינו זהה למונח 'מקום ביצוע העבודה'. יש מקרים שבהם 'מקום העבודה' שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה"
עורכי דין מנוסים בדיני עבודה בחיפה מכירים היטב את ההבחנה הזו ואת השלכותיה על הטיפול בתיק שלכם.
בתיק סעש (חיפה) 40794-08-13, אריאל רחמים נגד שלח יזמות בע"מ (ניתן ב-27/03/14), נקבע:
"הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה, נתונה לבית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"
בפסיקה עדכנית, סעש (חיפה) 37938-07-23, אנדרי בורובוי נגד אודיוה ארט בע"מ (ניתן ב-13/02/24), נקבע:
"הצדדים אינם סוברנים להחליט על מקום השיפוט בנסיבות בהן אין לבית דין מסוים סמכות מקומית לדון בתביעה ואינם רשאים – אף לא בהסכמה – לסטות מהתנאים הקבועים בתקנות"
משמעות הדבר היא שגם אם הצדדים מסכימים ביניהם על מקום שיפוט אחר, הדבר לא בהכרח תקף מבחינה משפטית.
בתיק סעש (תל אביב) 17378-12-19, אלה גראף נגד חנה הכט (ניתן ב-13/04/20), נקבע:
"עוד נקבע כי יש לפרש את המונח 'מקום שבו בוצעה העבודה' פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע"
כאשר אתם שוכרים עורך דין לדיני עבודה בחיפה, אתם נהנים ממספר יתרונות משמעותיים:
בעת בחירת עורך דין לדיני עבודה בחיפה, מומלץ לבדוק:
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מהווה ערכאה חשובה בפתרון סכסוכי עבודה באזור הצפון. הפסיקה מדגישה את חשיבות הסמכות המקומית ואת העקרונות המנחים בקביעתה, תוך שמירה על זכויות העובדים ונגישותם לערכאות.
חשוב להדגיש כי הצדדים אינם יכולים להתנות על כללי הסמכות המקומית, וכי יש להבחין בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה. עורך דין מקצועי ומנוסה בדיני עבודה בחיפה יוכל לסייע לכם לנווט במורכבויות אלו ולקבל את הייצוג המשפטי המיטבי.
אם אתם מחפשים עורך דין לדיני עבודה בחיפה, חשוב לבחור מקצוען שמכיר היטב את המערכת המשפטית המקומית ואת הפסיקה העדכנית בתחום.
לא חובה, אך ישנם יתרונות משמעותיים לשכירת עורך דין מקומי שמכיר את המערכת המשפטית באזור.
משך ההליך תלוי במורכבות התיק, אך בממוצע יכול להימשך בין מספר חודשים לשנה או יותר.
כן, ניתן לערער על החלטות בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
שיעורי האגרה נקבעים על פי תקנות, והם משתנים בהתאם לסוג התביעה וסכום התביעה. עורך דין מנוסה יוכל לספק מידע מדויק בנושא זה.
כן, האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעניק סיוע משפטי חינם או בעלות מופחתת לזכאים בתביעות עבודה, בהתאם לקריטריונים כלכליים. ניתן להתעייץ עם עורך דין עבודה חיפה מומחה.
סעש (חיפה) 40794-08-13- אריאל רחמים נגד שלח יזמות בעמ
שמות השופטים: עפרה ורבנר
1. בתיק זה התקיים דיון מקדמי, אשר בו לא נוהל פרוטוקול בשל אסיפות הסברה לעובדים והקלדניות 2. מטיעוני הצדדים עולה, כי קיימת מחלוקת בנוגע לסמכות המקומית לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כאשר ב"כ התובע טוען, כי עיקר עבודתו של התובע בוצעה בשטח המצוי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין בחיפה, בעוד שמנהל הנתבעת טוען, כי עיקר העבודה בוצעה בשטח המצוי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. 3. אשר על כן, בטרם קיום לגופו, מוטל עלינו להכריע, האם יש סמכות לדון לבית הדין לעבודה בחיפה. 4. התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו באשר לתשתית העובדתית המקימה סמכות המקומית לבית הדין בחיפה, וזאת תוך 30 יום מהיום; עותק ישלח ישירות לנתבעת. 2 מנהל הנתבעת יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, באשר לתשתית העובדתית בכל הקשור לסמכות המקומית, בצירוף מסמכים, שיש בהם לתעד את מקום ביצוע העבודה של התובע מידי יום (סידורי עבודה), בתקופת עבודתו אצל הנתבעת בחודשים 6/12 ועד 6/13. התצהירים יוגשו תוך 30 יום מקבלת תצהירי התובע; עותק ישלח ישירות לב"כ התובע. 5. בתאריך 5.3.13 ניתנה על-ידינו החלטה באשר להמצאת מסמכים. הנתבעת לא הגיבה על ההחלטה, אולם נציג הנתבעת שהתייצב לדיון טען, כי אין לנתבעת המסמכים הנדרשים.
החלטה |26/03/2014 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (תל אביב) 17378-12-19- אלה גראף נגד חנה הכט
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי חיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 6.12.19 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעת. במסגרתה טענה התובעת כי עבדה בשירות הנתבעת בעבודות משק בית, בביתה בחיפה. 3. ביום 23.1.20 הוגשה בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה חיפה, נוכח העובדה כי בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לטענת הנתבעת, מקום ביצוע העבודה היה בביתה הקודם של הנתבעת בחיפה בלבד. 4. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב הסמכות מכיוון שמענה של הנתבעת הינו בתל אביב. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. 2 8. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').
החלטה |12/04/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ב"ל (נצרת) 56289-12-20- דלאל עבדאללה נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: מוסטפא קאסם
6. בעקבות הבקשה שהוגשה לפני הדיון המוקדם, בית הדין נתן החלטה בה נקבע כי הבקשה תידון בפתח הדיון. 7. במסגרת הדיון חזר הנתבע וביקש להורות על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה על מנת שיידון בפני אותם מותבים אשר הכריעו בתביעות הקודמות שהוגשו. 8. התובעת, לעומת זאת, טענה כי ההליכים שהתנהלו בבית הדין לעבודה בחיפה, היו בעניינם של מבוטחים/תובעים תושבי המחוז שם. עוד הוסיפה התובעת, כי תביעתה הוגשה בסניף נצרת, נדונה והוכרעה על ידי פקיד התביעות מסניף זה. עוד הוסיפה התובעת, כי במסגרת ההליך הפלילי, היו לנתבע 3 עדים בלבד, לכן לא ברור איזה תועלת תצמח לנתבע מהעברת התיק. 9. בעקבות הדיון, ניתנה החלטה בה נתבקש הנתבע להודיע אם הוא עומד על הבקשה להעברת התיק, וזאת לאור הטענות שנטענו במהלך הדיון ובעיקר בשים לב לכך שנטען לכאורה כי אין עוד הליכים המתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סביב הפרשה הנטענת. 10. בתגובה להחלטה, הודיע הנתבע כי הוא עומד על הבקשה. הנתבע הוסיף, כי מבדיקה שנערכה עולה כי אכן אין תיקים המתנהלים בבית הדין לעבודה בחיפה באותה פרשה ושכל התקיים כבר הסתיימו. 3 יחד עם זאת, הנתבע ביקש להעביר את התיק מאחר ולדידו בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מכיר היטב את הפרשה ולכן מתוך יעילות וחסכון בזמן שיפוטי יש להעביר את התיק. עוד טען הנתבע, כי הניסיון המקצועי והאישי הרב שנצבר מניהול תיקים רבים ושמיעת עדויות סביב פרשה זו, הן בבית הדין לעבודה בחיפה והן בלשכה המשפטית של הנתבע בחיפה מחייב את העברת התיק. דיון הוכרעה 11. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובאמור בבקשת הנתבע ותגובת התובעת, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים שלהלן: א. אין חולק כי הסמכות העניינית לדון בהליך זה, נתונה לבית דין זה.
החלטה |29/05/2021 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
סעש (תל אביב) 13062-11-20- מראד הדהד נגד יוסף מימון
שמות השופטים: שרון חגג
1. לפני בקשת הנתבע להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מחמת סמכות מקומית 2. הנתבע הגיש בקשתו במסגרת תגובה לביטול פסק דין מיום 26.3.2021 בהעדר הגנה וביום 8.5.2021 ניתנה החלטה בדבר ביטול פסק הדין וכן מתן הוראות, להגשת כתב הגנה ולקביעת דיון קדם, כאשר "במועד דיון קד"מ תתברר שאלת הסמכות המקומית". 3. ביום 30.1.2022 נערך הדיון המקדמי, אשר במסגרתו השלימו הצדדים את טענותיהם. 4. התובע, אינו תושב ישראל, עבד בעבודות בנייה בתקופה 5.2018-6.2020 אצל הנתבע והגיש תביעה בגין רכיבים מכח הוראות חוק המגן במשפט העבודה ופיצויי בגין נסיבות סיום העסקה, כגון טענה להפרת חובת השימוע. 5. הנתבע, במסגרת כתב הגנתו, טוען כי התובע מעולם לא פוטר על ידי הנתבע וכי דיווח העסקתו בוצע באמצעות מדור התשלומים ובהתאם לדין. 6. התובע טוען, כי היות ורוב העבודה בוצעה באזור המרכז ורק תקופה קצרה באזור הצפון אזי הסמכות המקומית מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, תל אביב. התובע מוסיף, כי הנתבע לא עמד בחובותיו הרישומיות כמעסיק. 7. הנתבע טוען, כי אכן לנתבע מספר אתרים אך במקרה דנן, העבודה בוצעה באזור השיפוטי של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ונוסף על כך, כל הצדדים לתביעה מתגוררים בצפון. 2 8. על פי תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (להלן: "התקנות") , מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיקו שעילתה ביחסי עובד-מעסיק, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 יהא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 9. בעניינו, התובע אינו תושב ישראל והשיב במהלך הדיון המוקדם מיום 30.1.2022 כך: "התובע (בתרגום ב"כ): לשאלת בית הדין היכן עבדתי, אני משיב, התחלתי את עבודתי בפ"ת ליד הרכבת, אחרי פ"ת בהתנחלות ליד פ"ת, אחר כך רמת השרון, אחר כך בנהריה.
החלטה |30/01/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (חיפה) 37938-07-23- אנדרי בורובוי נגד אודיוה ארט בעמ
שמות השופטים: כרמית פלד
החלטה הנתבעים הגישו תגובה לבקשת התובע להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה. במסגרת תגובתם האמורה עתרו הנתבעים, בין השאר, להכריע בטענות מקדמיות אשר העלו במסגרת כתב ההגנה. משלא הוגשו בקשות נפרדות בקשר לטענות המקדמיות הללו ממילא לא ניתנה מלכתחילה החלטה המורה לתובע להגיש תגובה לאותן טענות. די בכך כדי לדחות את ההכרעה באלה. חרף האמור, משהתייחס התובע לחלק מהטענות האמורות במסגרת בקשתו להגשת כתב תשובה, להלן הכרעתי: 1. סמכות המקומית – תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 קובעת כי מקום השיפוט בתובענה הוא בית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. מקום העבודה היה בעיר נתניה, כעולה גם מהמען אשר מצויין על גבי תלושי השכר. בהתאם לצו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים) (הוראת שעה), התשפ"ב – 2021 הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. אשר לטענה בדבר הסכמתם המוקדמת של הצדדים, במסגרת הסכם העבודה הנטען, להתדיין בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, הרי שזו אינה משנה את כללי הסמכות המקומית. הצדדים אינם סוברנים להחליט על מקום השיפוט בנסיבות בהן אין לבית דין מסויים סמכות מקומית לדון בתביעה ואינם רשאים – אף לא בהסכמה – לסטות מהתנאים הקבועים בתקנות . בהתאם להוראות הדין הסמכות המקומית נתונה אם כן לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. 2. תשלום אגרה – בדיקת מזכירות העלתה כי האגרה שולמה במלואה, בהתאם לרכיבי התביעה שננקבו בכתב התביעה. בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח 2008 קיימים רכיבי תביעה הפטורים מתשלום אגרה. התובע ישלים טיעון בהקשר זה במהלך הדיון ובמידת הצורך יידרש בית הדין בשנית לבקשה לאחר קבלת הבהרות. 3. התיישנות רכיב הלנת השכר – שאלת הזכאות לרכיב הלנת השכר תוכרע, במידת הצורך, בפסק הדין וממילא תעשה בהלימה להוראות הדין השונות, לרבות סעיף 17א לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, על כל סעיפיו הקטנים.
החלטה |12/02/2024 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
המד 56765-12-12- יניב אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: נילי ארד
עם זאת, טוענים הם, כי יש "לקבוע את מקום הדיון המאוחד דנן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מתוך שזהו בית הדין היחיד שלא הוגשה בו תובענה כאמור, ומן הראוי כי חוקרי הביטוח הלאומי – המופיעים תדיר בפני בית הדין לעבודה באזורם – לא יופיעו כבעלי דין בעצמם בפני אותו בית דין"; וכי לא ראוי שמותב המכיר היטב את בעלי הדין יהא זה שידון בעניינם. 8. המוסד לביטוח לאומי מסכים לבקשת איחוד הדיון בכל התביעות. אשר למקום השיפוט, טוען המוסד, כי "מקום השיפוט הנכון והראוי לדון בתובענות המאוחדות הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ולא בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כטענת המבקשים". זאת, לאור הוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה שבין עובד ומעבידו שעילתה ביחסי עובד-מעביד, נתונה לבית הדין האזורי לעבודה שבאזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. לטענתהמוסד, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעות. זאת, מן הטעם, שהתובעים לא הועסקו בתחום שיפוטו ולא ביצעו עבודתם באותו תחום שיפוט. לעומת זאת, הפורום הראוי לדון בכלל התביעות, הוא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אליו הוגשו מרבית התביעות. ולא בכדי. שכן, מרבית התובעים מועסקים באזור השיפוט של בית דין זה. עוד טוען המוסד, כי מלכתחילה הוגשו התביעות בכריכה אחת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 32138-11-09) ובעקבות המלצתו נמחקו בשל חוסר סמכות מקומית; וכי אין לאפשר לתובעים לעקוף את החלטת בית הדין בחיפה כפי מבוקשם של התובעים, כיום, בהליך זה. הכרעה 9. לאחר שעיינתי בחומר שהובא בפניי ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להורות על איחוד הדיון בתביעות מושא הבקשה שלפניי, וכי מקום הדיון בתביעות המאוחדות יהיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
החלטה |05/02/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור
בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.
פסק דין |05/07/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע נא/3-108- ישעיהו פוקס נגד אלסינט בעמ
שמות השופטים: גולדברגאדלר,אליאסוף,בר,חכם
בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט פליטמן וה"ה ארניה ובויאר נציגי ציבור; תב"ע מט3-526/), החליט להעביר את תובענת המערער לבית הדין האזורי בחיפה, משני טעמים – האחד – במועד הגשת התביעה (לאחר שנותקו יחסי עובד מעביד בין הצדדים), לא היה עוד משרד או מחסן למשיבה בהרצליה ומחלקת השירות כולה התנהלה באזור חיפה; השני – "העובדה, כי בפועל ממש, בצע המשיב (המערער לפנינו) עבודתו בבתי החולים באזור המרכז, אינה משנה דבר; שכן, ראוי לאבחן בין מקום המפעל באזור חיפה בו עבד המשיב (המערער), לבין אזור המרכז, כאזור ביצוע העבודה בפועל, ולאזור המרכז כאל מקום ביצוע העבודה בפועל מתייחס מכתב הפיטורים שנשלח למשיב (המערער) ע"י הממונה הישיר עליו מחיפה". 4. שני הצדדים התמקדו בנימוקו השני של בית הדין האזורי. ב"כ המערער טען כי הקובע הוא מקום ביצוע העבודה הלכה למעשה ולכן מן הדין כי התביעה תידון בבית הדין האזורי בתל-אביב; ב"כ המשיבה, שתמך בפסק דינו של בית הדין האזורי ובטעמיו, טען כי יש להבחין בין מקום ביצוע העבודה לבין "מקום עבודתו של העובד. הוסיף וטען ב"כ המשיבה, כי את הדיבור "מקום עבודה" יש לפרש בכל מקרה לפי נסיבותיו ונסיבות מקרה זה מובילות לגרסתו למסקנה כי "מקום עבודתו" של המערער היה במפעל החברה בחיפה. 5. לשון תקנה 2(1) רישא לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), התשכ"ט1969- הוא: "2. מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה בין עובד למעביד, כאמור בסעיף 24(א) (1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שבגללה מוגשת התובענה;" וכבר נפסק כי מבחינת סמכותו של בית הדין, קובע – "לא מקום מושבו של הנתבע, אלא "מקום עבודתו של העובד שבגללו מוגשת התובענה". גישה זאת מתיישבת עם דרכו של המחוקק הישראלי, הרואה קשר בין הועבד ובין מקום העבודה. לענייננו, ראה מתקין התקנות לא לאלץ עובד ללכת ל"מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע".
פסק דין |17/08/1991 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
במקרה הנדון, גם לבית הדין האזורי בחיפה סמכות מקומית לדון בהליך, ולפיכך לא היה מקום להורות על העברת ההליך לבית הדין האזורי בתל אביב חרף התנגדותו של המערער. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן. 11. בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע כי מקום השיפוט "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק" הוא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 12. בפסק הדין בעניין נמיקוב (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב- רשת בטחון (1993) בע"מ ( 24.3.09 )) נפסק כי – 6 "בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים 'מקום עבודה' ו'מקום ביצוע העבודה'. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/3-106 שילוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כ"ח 237). מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום עבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו (דב"ע לג/23 – 3 וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבניין בע"מ – דוד אטיאס, פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5; דב"ע נא/3-108 ישעיהו פוקס – אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 302)". עוד נפסק בעניין נמיקוב כי – "את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק . . פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה – שני מונחים המצויים בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין. . . . . . . .
פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע 3230/98- אנטון חורי נגד שלמה הנדל ואח
שמות השופטים: ס אדלר,י אליאסוף,רבינוביץ נציג עובדים נ הרפז נציג מעבידים מ אורן
בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה". אך יש ו"מקום העבודה" של עובד הוא באזור אחד ואילו עבודה מסוימת שלו מתבצעת באזור אחר. במקרה כזה יוכל העובד להגיש את תביעתו בבית הדין שבאחד משני האזורים שיבחר (ר' דב"ע נה3-106/ שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח 239 ,237, מול האות ו'). עם זאת, לכשמדובר במקום שבו בוצעה העבודה של עובד, הכוונה היא למקום שבו "בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה". 7. בהחלטתו בדבר העברת התובענה לבית הדין האזורי בתל אביב, הסתמך בית הדין האזורי על רשימה של המערער שצורפה לכתב התביעה, בה צוינו תאריכים של ביצוע עבודתו וכן מקום עבודתו. ברשימה זו רשומים המקומות ראש העין, מגדל צדק ומודיעין, לצד המקומות שגב, בנימינה ושפרעם. עיון ברשימה מעלה כי מספר הימים בהם עבד המערער במקומות שהם בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בחיפה הוא למעלה ממחצית מספר ימי העבודה הכולל של המערער. לפיכך, התוצאה היא כי עיקר עבודתו של המערער, כעולה מהרשימה שצורפה לכתב התביעה, בוצעה בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בחיפה.
פסק דין |18/11/1998 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע נד/3-160- ס.וו. תעשיות בע"מ ואח נגד 1. ראשד אלזרו ואח
שמות השופטים: גולדברגפורת,נויגבורן,הרפז,שובר
בהעדר זיקת סמכות שיפוטית מוגדרת עפ"י התקנות האמורות מאחר וזהו ענין של סדר דין, שאין עליו הוראה בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות, קובעת ההלכה הפסוקה כי שומה על בית הדין להפעיל סמכותו עפ"י סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969- (להלן – החוק) ולנהוג "בדרך הנראית לו טובה יותר לעשיית משפט צדק" ולאפשר הגשת תביעה זו ישירות לבית הדין האזורי הנוח ביותר לבעלי הדין, כפי שהצדק מחייב". בהתייחסו ל"פורום הנאות" בנסיבות המקרה טען ב"כ המשיבים: ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים הקרוב ביותר: 1. למקום העבודה. 2. למקום מגורי הנתבע מס' 2 בירושלים. 3. למקום מגוריהם של 12 התובעים וכל עדי התביעה. ועל כן, הינו ביה"ד האזורי הנוח ביותר לבעלי הדין. זאת ועוד, משהחל הדיון המקדמי כבר בפני כבוד ביה"ד האזורי בירושלים, המשך התדיינות בפניו ייעל את ההליך ויחסוך מזמנה היקר של מערכת בתי הדין לעבודה. הפסיקה העוסקת בטבעיות הפורום נסמכת על הציפיות הסבירות של צד ישראלי ככזה להתדיין בפני בתי משפט בישראל, כמפורט לעיל בסע' 5. הצפיות הסבירות של חברה הרשומה בישראל, אשר בעלי מניותיה ומנהליה אזרחי ישראל ותושביה ולטענתה יש לה אף משרד בחיפה, אינן כי תתדיין עם עובדיה בבימ"ש מקומי בשטחי איו"ש. כך, גם נקבה המערערת את שכרם של המשיבים בש"ח וכן פניתה אליהם ההתכתובת עמם היתה בעקבות ועל פי מושגי ויחסי העבודה שטבע החוק הישראלי. לכך משנה-חשיבות מאחר ועילות התביעה דנן מתבססות על ההסכמה החוזית בדבר תנאי העבודה בין הצדדים, אשר מטבען נסמכות על ציפיות הצדדים". עד הנה עיקר טענות הצדדים בבית הדין האזורי ולפנינו. 6. בית הדין האזורי העדיף באורח נחרץ את עמדת המשיבים על פני עמדת המערערים מכל היבטיה של המחלוקת וקיבל את טענות המשיבים אחת לאחת.
פסק דין |04/12/1994 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה
שמות השופטים: לאה גליקסמן
משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
החלטה |29/08/2023 |ית דין ארצי לעבודה – ארצי
סע"ש (חיפה) 17777-03-25- חיה סבח, נגד ' ולאחיו בית שמש 2. הרב שמעון ביטון
שמות השופטים: רים כלדאוי סרוגי
על כן, לעמדת התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מכוח הוראות סע' 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. 6. בד בבד, הוסיפה התובעת וטענה שככל שבית הדין סבור שלא מסורה לו הסמכות המקומית לדון בתובענה זו, אזי מתבקש להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ולא לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. דיון והכרעה 7. המחלוקת שעומדת להכרעה בבקשה זו, היא האם כטענת התובעת מדובר ב"תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה" (סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו" (תקנה 3(א)(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, (להלן-"התקנות") (ההדגשה אינה במקור-ר. כ. ס). 8. או שמא, עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות). 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי לא מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה זו. הפרת חובה חקוקה 10. בכל סכסוך שמקורו ובסיסו ביחסי עבודה בין עובד לבין מעסיק, ניתן יהיה לכלול עילות תביעה שונות, כגון בגין הפרת חובה חקוקה. תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים עשויה להיחשב תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.
החלטה |09/04/2025 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (חיפה) 19306-06-14- בוטרוס נסייר נגד בונה רינה- בניה ופיתוח (2000) בעמ
שמות השופטים: אביטל רימון קפלן
תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא- בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. " תקנה זו מבחינה בין שני מונחים לקניית הסמכות המקומית: "מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה" ו- "מקום ביצוע העבודה". לציין, כי לתקנה זו קדמה תקנה 2(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969 (להלן – תקנות התשכ"ט), אשר קבעה: "מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה בין עובד למעביד, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שבגללה מוגשת התובענה". 7. בפסה"ד בדב"ע נה/106-3 שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח, 237, דן בית הדין הארצי, בין היתר, באבחנה בין הוראת תקנות התשכ"ט לתקנות, ופסק: "עובד העובד באופן קבוע משך שנים בחצרי מפעל בחיפה, יוצא, לדרישת מעבידו, לבצע עבודה, משך פרק זמן של מספר חודשים, באזור גוש דן. התביעה, אותה הוא מגיש, היא בגין תשלומים המגיעים לו, לטענתו, בגין אותה עבודה בגוש דן. 3 במקרה דנא – "מקום העבודה" הוא באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בחיפה; "מקום ביצוע העבודה" הוא באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בתל-אביב. על פי תקנות התשכ"ט – היה על העובד להגיש תביעתו לבית הדין האזורי בחיפה, ובו בלבד. על פי תקנות התשנ"ב – יוכל העובד להגיש תביעתו בבית הדין האזורי בתל-אביב, הכל לפי בחירתו ונוחיותו" על הלכה זו חזר בית הדין הארצי, תוך חידודה גם בדב"ע 230/98-3 אנטון חורי נ' שלמה הנדל עבודה ארצי כרך לא(1), כדלקמן: "בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה".
החלטה |20/05/2015 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ן עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 4. תובענה נגד המדינה
4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 10. מען להמצאת כתבי בי-דין
10. המען להמצאת האמור בתקנה 9(2) יהיה: (1) מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו; (2) משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו; (3) משרדו של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים – אם התובע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי סעיף 34 לחוק או אם התובענה הוגשה בידי ארגון עובדים על פי חוק אחר; (4) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי; (5) כאשר המדינה היא המעביד, יהיה המען להמצאת כתבי בי-דין פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית הדין האזורי הדן בהליך; היה בית הדין המוסמך לדון בהליך בית הדין הארצי – פרקליט המדינה.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר תו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 23. מקום מושב ואיזור שיפוט
23. שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט י או בעל תפקיד משפטי אחר ברשות התחרות וכן הממונה על התחרות אם הוא חבר הלשכה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק, בעל ותק של חמש שנים; (18) (נמחקה); (19) שפיטה בבית משפט צבאי שכונן לפי הוראות הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970; (20) (נמחקה); (21) עובד משרד המשפטים המשמש כיושב ראש ועדת משנה כהגדרתה בסעיף 6(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שלה אצלה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ((להלן – המועצה), את סמכויותיה לגבי הדיון וההחלטה בערר בפני המועצה לפי סעיף 6(א)(3) לחוק האמור, או עובד משרד המשפטים המשמש כיושב ראש ועדת משנה שנבחרה לפי סעיף 6(ג) לחוק האמור (ב) ברשויות מקומיות – הייעוץ המשפטי בכל עיריה.
חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963
סעיף: 43. ערעור על החלטת בית-הדין
43. (א) פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו. (ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה -להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו. (ג) החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר-תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה. (ד) בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה: (1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין; (2) לדחות את הערעור; (3) ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה. (ה) השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עוות דין. (ו) לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק-הדין. (ז) אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37. (ח) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזר
כל הזכויות שמורות ©