כל הזכויות שמורות ©
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מהווה ערכאה חשובה עבור עובדים ומעסיקים באזור הצפון. הבנת כללי הסמכות המקומית של בית דין זה הינה קריטית למי שמתכנן להגיש תביעה בענייני עבודה. במאמר זה נסביר בפירוט כיצד נקבעת סמכות השיפוט המקומית, מהם הכללים המשפטיים החלים, וכיצד הם מיושמים בפרקטיקה.
סמכות מקומית מתייחסת לשאלה איזה בית דין אזורי לעבודה מוסמך לדון בתביעה ספציפית. בניגוד לסמכות עניינית (הקובעת איזו ערכאה שיפוטית מוסמכת לדון בנושא מסוים), הסמכות המקומית קובעת את המיקום הגיאוגרפי של בית הדין המתאים.
תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 מהווה את הבסיס החוקי לקביעת הסמכות המקומית. לפי תקנה זו, הסמכות המקומית מוענקת לבית הדין האזורי:
הפסיקה הישראלית הבהירה כי קיימת הבחנה משמעותית בין שני המונחים הללו:
בפסק הדין בעניין אלה גראף נגד חנה הכט (סעש 17378-12-19) נקבע במפורש: "המונח 'מקום העבודה' אינו זהה למונח 'מקום ביצוע העבודה'. יש מקרים שבהם 'מקום העבודה' שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה."
אחד היתרונות המשמעותיים עבור עובדים הוא שכאשר מקום העבודה שונה ממקום ביצוע העבודה, לתובע ניתנת זכות לבחור בין בתי הדין הרלוונטיים. כפי שהובהר בפסיקה, "מי שמגיש תובענה במצב שבו 'מקום העבודה' היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו."
ישנם מצבים שבהם החוק מספק פתרונות לקביעת סמכות מקומית:
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה יהיה מוסמך לדון בתביעה כאשר:
הבנת כללי הסמכות המקומית חיונית מכמה סיבות:
בעת הגשת תביעה, יש לעבור את השלבים הבאים:
סמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מבוססת על מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה בפועל. הפסיקה מפרשת את הכללים באופן גמיש ומרחיב, תוך מתן עדיפות לנגישות לערכאות. עובדים ומעסיקים צריכים להכיר היטב כללים אלה כדי לנווט את ההליכים המשפטיים ביעילות.
הבנה מעמיקה של כללי הסמכות המקומית היא צעד ראשון חיוני בדרך להצלחה בהליך המשפטי בבית הדין לעבודה, וייעוץ משפטי מקצועי מומלץ בכל מקרה של ספק. ניתן להתעייץ עם עורך דין לענייני עבודה חיפה מומחה.
סעש (נצרת) 23189-05-13- אדם רסנר נגד חווית הרוכבים בעמ
שמות השופטים: חיים ארמון
בתובענה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. על סמך זאת, ביקשה הנתבעת, ביום 23/6/13, למחוק את כתב התביעה, ולחלופין – להעביר את התובענה להתברר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בהחלטתי (הראשונה) מיום 23/6/13, דחיתי את הבקשה למחיקת התביעה. הדיון נמשך, איפוא, בבקשה החלופית בענין העברת התובענה להתברר בבית הדין בחיפה. 3. בהחלטה נוספת מיום 23/6/13, שניתנה לאחר שב"כ התובע הגישה תגובה על הבקשה כבר באותו יום, נקבע כי אם עד יום 7/7/13, לא יודיע מי מהצדדים שהוא מתנגד לכך, תינתן ההחלטה בבקשה בלא דיון בעל פה בבית הדין. כן נאמר שלצורך ההחלטה יובאו בחשבון שתי הנחות אלה: א. עבודת התובע שבקשר אליה הוגשה התובענה, בוצעה במקום המצוי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (חוות הסוסים בקיבוץ בית אורן). ב. כתובתה של הנתבעת (שדמות דבורה) היא במקום המצוי בתחום סמכותו המקומית של בית דין זה (בנצרת). 4. אכן, לא הוגשה התנגדות, ובהתאם לכך – ניתנת כעת החלטה זו. הדין וההלכה הפסוקה בענין הסמכות המקומית, והחלתם על עניינו של התובע 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מעין זו שהוגשה על ידי התובע, נתונה לבית הדין האזורי: "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". אביא כאן תמצית של מספר הוראות פרשניות של התקנה האמורה, כפי שהן עולות מההלכה הפסוקה: א. המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה. (ראו למשל: דב"ע 3-106 שילוח בע"מ – אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו (ראו למשל: ע"ע 143/09 נומיקוב – רשת בטחון בע"מ, פס"ד מיום 24/3/09, שייקרא להלן: "ענין נומיקוב").
החלטה |07/07/2013 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
סעש (חיפה) 40794-08-13- אריאל רחמים נגד שלח יזמות בעמ
שמות השופטים: עפרה ורבנר
1. בתיק זה התקיים דיון מקדמי, אשר בו לא נוהל פרוטוקול בשל אסיפות הסברה לעובדים והקלדניות 2. מטיעוני הצדדים עולה, כי קיימת מחלוקת בנוגע לסמכות המקומית לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כאשר ב"כ התובע טוען, כי עיקר עבודתו של התובע בוצעה בשטח המצוי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין בחיפה, בעוד שמנהל הנתבעת טוען, כי עיקר העבודה בוצעה בשטח המצוי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. 3. אשר על כן, בטרם קיום לגופו, מוטל עלינו להכריע, האם יש סמכות לדון לבית הדין לעבודה בחיפה. 4. התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו באשר לתשתית העובדתית המקימה סמכות המקומית לבית הדין בחיפה, וזאת תוך 30 יום מהיום; עותק ישלח ישירות לנתבעת. 2 מנהל הנתבעת יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, באשר לתשתית העובדתית בכל הקשור לסמכות המקומית, בצירוף מסמכים, שיש בהם לתעד את מקום ביצוע העבודה של התובע מידי יום (סידורי עבודה), בתקופת עבודתו אצל הנתבעת בחודשים 6/12 ועד 6/13. התצהירים יוגשו תוך 30 יום מקבלת תצהירי התובע; עותק ישלח ישירות לב"כ התובע. 5. בתאריך 5.3.13 ניתנה על-ידינו החלטה באשר להמצאת מסמכים. הנתבעת לא הגיבה על ההחלטה, אולם נציג הנתבעת שהתייצב לדיון טען, כי אין לנתבעת המסמכים הנדרשים.
החלטה |26/03/2014 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
ד"מ (נצרת) 21520-01-14- נסרין זעאתרה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בעמ
שמות השופטים: מירון שוורץ
3. תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, הן אלה אשר חלות על ההליכים המתנהלים בפני בתי הדין לעבודה, ולפיכך אין אלא להביע פליאה, על כי התובעת מבקשת לבסס את תגובתה על תקנות סדר הדין האזרחי, הספרות והפסיקה המתייחסים לתקנות כאמור, כאשר אין בין אלה לבין התקנות הרלוונטיות להליך כאן, לא דבר ולא חצי דבר. מקום השיפוט בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעביד, הינו בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. מכאן, כי בשים לב לעובדה ולפיה ביצעה התובעת את עבודתה בעיר חיפה, הרי שהסמכות המקומית בהליך, נתונה גם היא לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. נציין ונדגיש כי בניגוד לכללי תקנות סדר הדין האזרחי, הרי שבבית הדין לעבודה, אין הצדדים רשאים להתנות או להסכים בדבר הסמכות המקומית, ומכאן כי בית הדין אינו "קונה" סמכותו, מעצם הגשת ההליך בפניו. מטעם זה, אין גם כל בסיס לטענות התובעת בדבר החובה להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה וכד'.
החלטה |07/05/2014 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
סעש (חיפה) 6653-03-14- זאב קמינסקי נגד רגע שיווק סלולר בעמ
שמות השופטים: נוהאד חסן
חיפה פסק דין 1. ביום 4.3.14 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה בסך של 155,000 בגין שכר עבודה. 2. ביום 3.6.14 קיבלה הנתבעת דרישה להגשת כתב הגנה, וזאת כעולה מאישור המסירה המצוי בתיק. 3. מאז ועד היום לא הגישה הנתבעת כתב הגנה בתיק ואף לא הוגשה כל בקשה מטעמה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה. 4. כיום, מונחת בפני בקשתו השניה של התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה. 5. משכך ובהתאם לסמכויות המוקנות לי מכח תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991, אני נעתר לבקשת התובע ומחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 155,000 , וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4.3.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל. 2 כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן, יתווספו לסכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. 6. הדיון הקבוע בפני ליום 4.12.14 – בטל.
פסק דין |06/07/2014 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (תל אביב) 5914-09-17- שלום אלבז נגד דשא נוי אגרונומים בעמ
שמות השופטים: מרב חבקין
עניינה של החלטה זו הוא בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי מסמכים ספציפיים. הרקע לבקשה בתמצית 1. התובע עבד אצל הנתבעת בתקופה שתחילתה שנויה במחלוקת כאשר לטענת התובע עבד מחודש 10/2006 ואילו לגרסת הנתבעת מחודש 5/2007. 2. התובע היה אחראי על הכנת כרי הדשא באיצטדיוני כדורגל בחיפה. 3. התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת ותקופת ההעסקה באה לסיומה בחודש 6/2014. 4. בין הצדדים מחלוקת לגבי צו ההרחבה החל על יחסי העבודה, כאשר לשיטת התובע חל במקרה זה צו ההרחבה בענף החקלאות ועל כן הוא עותר לתשלום זכויות שונות הנובעות מצו זה. 2 5. כמו כן, התובע טוען כי על הנתבעת לשלם לו גמול שעות נוספות שכן בהתאם למתכונת עבודתו עבד מידי יום כשעתיים וחצי שעות נוספות. 6. הנתבעת הכחישה טענה זו. לשיטתה לא חל על הצדדים חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951, התובע קבע לעצמו את סדר יומו ובפועל עבד פעמים רבות שעות ספורות בלבד. 7. כמו כן התובע עותר לפיצוי בגין אופן פיטוריו ואילו הנתבעת מכחישה את זכאותו לפיצוי. בקשת התובע לקבלת מסמכים ספציפיים 8. התובע ביקש כי הנתבעת תמציא לו את המסמכים הבאים: א. הסכם העסקה. ב. תלושי שכר חסרים לחודשים מסוימים. ג. דוחות נוכחות. ד. פנקס חופשה. ה. דוח מפורט לתשלום דמי הבראה. ו. פנקס שעות עבודה. ז. הפקדות בפועל לקרן פנסיה. ח. זימון לשימוע ופרוטוקול שימוע. ט. הסכמי התקשרות, הזמנת עבודה ומכרזים עם חברת אתוס ועיריית חיפה. י. חשבוניות וקבלות שהוצאו לאתוס ולעיריית חיפה. יא. דוחות וחיובים שנשלחו לאתוס או עיריית חיפה. יב. כרטסת הנהלת חשבונות למול חברת אתוס ועיריית חיפה. 9. התובע טען לגבי מסמכים הנוגעים לאתוס ולעיריית חיפה כי הם דרושים להוכחת עבודתו בפועל ומההסכמים ניתן ללמוד על הגדרת עבודתו לרבות ימי עבודה ושעות עבודה.
החלטה |25/07/2018 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
צו (חיפה) 55930-06-18- יורם בן שושן נגד מובילי שוהם בעמ
שמות השופטים: מירי שי
לאור כל האמור אני קובעת שלבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוקנית סמכות לדון בתובענה. 18. סוף דבר: הבקשה נדחית. 19. הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ש"ח. 20. הוראות בנוגע להמשך ההליך המשפטי: ב"כ הצדדים יבואו ביניהם בדברים, בתוך 7 ימים מהיום, ויתאמו מועד להמצאת המסמכים שהוצגו לבית הדין במעמד הדיון: – דו"חות לשנים 2012 עד 2017 המפרטים את רכיבי השכר: שכר יסוד, תוספת מקצועית, דמי הבראה, דמי חופשה, הפקדות מעסיק לתגמולים ולפיצויים. – טפסי 106 לכל אחת מהשנים. – ריכוזי משכורות לכל שנות העבודה. – טופס הודעה לעובד בדבר פירוט תנאי העסקה. – דו"חות פירוט מחזור המשאיות שעליהן נהג התובע. 6 21. לא יאוחר מיום 18.2.19 יגיש התובע הודעה המבהירה האם הומצאו לו כל המסמכים האמורים, והאם נותרה מחלוקת בנוגע למסמך כלשהו. 22. מעקב ביום 19.2.19 אחר הודעת התובע.
החלטה |04/02/2019 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (תל אביב) 17378-12-19- אלה גראף נגד חנה הכט
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי חיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 6.12.19 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעת. במסגרתה טענה התובעת כי עבדה בשירות הנתבעת בעבודות משק בית, בביתה בחיפה. 3. ביום 23.1.20 הוגשה בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה חיפה, נוכח העובדה כי בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לטענת הנתבעת, מקום ביצוע העבודה היה בביתה הקודם של הנתבעת בחיפה בלבד. 4. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב הסמכות מכיוון שמענה של הנתבעת הינו בתל אביב. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. 2 8. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').
החלטה |12/04/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (רמלה) 2854-01-20- הרשות הארצית לכבאות והצלה נגד ארגון הכבאים המקצועיים בישראל
שמות השופטים: רבקה גלט
בו ביום, הוגשה בקשת צד נוספת לבית הדין האזורי בחיפה (ס"ק 56581-11-19). נכון למועד זה ההליכים תלויים ועומדים בפני בתי הדין. התובעים מודעים להליכים בבתי הדין לעבודה, אך סוברים כי התביעה דנן "אינה נסובה על זכויות וחובות הנובעים מן היחסים החוזיים של הצדדים ומכאן שאין המדובר בעילת סכסוך שמקורו ביחסי העבודה ואין קשר ישיר או זיקה מהותית ליחסי העבודה". לטענתם, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, "מתוך מטרה לדחות את הקץ ובניסיון לשוות למעשיה הפסולים של רשות ציבורית, צביון של יחסי עבודה". חיזוק לטענותיהם מוצאים התובעים בכך שהנתבעת עצמה הביעה עמדתה בפרסום המדובר, כי המעשים "אינם קשורים לדיני עבודה או לזכויות עובדים", ואף היא עצמה התייחסה בפרסום לתובעים עצמם ומכאן שעסקינן ברדיפתם באופן אישי, ולא בשל יחסי העבודה (סעיף 10 לתגובה). אשר למעמדו המשפטי של התובע 1, סבורים התובעים כי מאחר שהנתבעת מכירה במעמדו כגוף ייצוגי, אין היא יכולה לסייג את ההכרה רק להליכים מסוימים, ולאחוז את החבל משתי קצותיו. הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מוצאת כי התובענה דנן מצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, ולהלן נימוקיי: סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע: 3 בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים; בהתאם להוראות הסעיף והפסיקה הדנה בסמכויות בית הדין לעבודה, נדרשים שלושה תנאים מצטברים, בכדי להחיל
החלטה |28/09/2020 |שלום – רמלה
ב"ל (נצרת) 56289-12-20- דלאל עבדאללה נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: מוסטפא קאס
6. בעקבות הבקשה שהוגשה לפני הדיון המוקדם, בית הדין נתן החלטה בה נקבע כי הבקשה תידון בפתח הדיון. 7. במסגרת הדיון חזר הנתבע וביקש להורות על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה על מנת שיידון בפני אותם מותבים אשר הכריעו בתביעות הקודמות שהוגשו. 8. התובעת, לעומת זאת, טענה כי ההליכים שהתנהלו בבית הדין לעבודה בחיפה, היו בעניינם של מבוטחים/תובעים תושבי המחוז שם. עוד הוסיפה התובעת, כי תביעתה הוגשה בסניף נצרת, נדונה והוכרעה על ידי פקיד התביעות מסניף זה. עוד הוסיפה התובעת, כי במסגרת ההליך הפלילי, היו לנתבע 3 עדים בלבד, לכן לא ברור איזה תועלת תצמח לנתבע מהעברת התיק. 9. בעקבות הדיון, ניתנה החלטה בה נתבקש הנתבע להודיע אם הוא עומד על הבקשה להעברת התיק, וזאת לאור הטענות שנטענו במהלך הדיון ובעיקר בשים לב לכך שנטען לכאורה כי אין עוד הליכים המתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סביב הפרשה הנטענת. 10. בתגובה להחלטה, הודיע הנתבע כי הוא עומד על הבקשה. הנתבע הוסיף, כי מבדיקה שנערכה עולה כי אכן אין תיקים המתנהלים בבית הדין לעבודה בחיפה באותה פרשה ושכל התקיים כבר הסתיימו. 3 יחד עם זאת, הנתבע ביקש להעביר את התיק מאחר ולדידו בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מכיר היטב את הפרשה ולכן מתוך יעילות וחסכון בזמן שיפוטי יש להעביר את התיק. עוד טען הנתבע, כי הניסיון המקצועי והאישי הרב שנצבר מניהול תיקים רבים ושמיעת עדויות סביב פרשה זו, הן בבית הדין לעבודה בחיפה והן בלשכה המשפטית של הנתבע בחיפה מחייב את העברת התיק. דיון הוכרעה 11. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובאמור בבקשת הנתבע ותגובת התובעת, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים שלהלן: א. אין חולק כי הסמכות העניינית לדון בהליך זה, נתונה לבית דין זה.
החלטה |29/05/2021 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
ת"א (ירושלים) 837-08-20- הסתדרות העובדים החדשה נגד המאיר בעמ
שמות השופטים: מרים ליפשיץ פריבס
בעניינינו, כמובא בהרחבה ברישא של פסק הדין, טענות התובעת ביריבות עם ההסתדרות עניינן בפעולות או במחדלים שלה במסגרת סכסוך בין התובעת לעובדים. פעילותה באה לשיטת התובעת על מנת לגרום להעסקה ישירה של העובדים ע"י הנתבעת תוך שיעלה בידה להיות לארגון יציג של העובדים. 20. התובעת הפנתה גם בכתב התביעה להכרעות בהליכים קודמים שנוהלו בין התובעת והנתבעת בנוגע לסכסוך שבפניי. בכלל זה ברע"א (מחוזי חיפה) 26405/01/15 (נספח 28 לכתב התביעה) שההסתדרות, צורפה להליך זה כ"ידיד בית המשפט" על מנת לשמש פה לעובדים שלא היו צד להליך ונוכח, ההיבטים הכוללניים בהעסקת עובדי קבלן (פסקה 21 בפסק הדין). כן הפנתה התובעת, להחלטה של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניינה, בס"ק 21365/08/14 (נספח 21 לכתב התביעה). במסגרתה, נידרש בית הדין לסוגיית זכות ההתארגנות של העובדים וכפועל יוצא, הזכות להכריז על שביתה (פסקה 51 להחלטת בית הדין לעבודה) בהתייחס, למסכת עובדתית דומה לטיעוני התובעת בהליך שבפניי. 7 21. נימצא, כי התביעה ביריבות עם ההסתדרות עניינה, בסכסוך עבודה במשמעות הרחבה שיש לתן לו, במחלוקות, בשאלת האחריות של ההסתדרות ל"גזל העובדים" ול 'ריקון מתוכן' של התובעת, במעבר של העובדים להעסקה ישירה ע"י הנתבעת. עניינים אלו נוגעים לחוקי העבודה בדומה, לשאלת ההכרזה על סכסוך עבודה ועל השבתה ובנוגע, לזכות להתאגד בארגון יציג. אותם עניינים מסורים לבית הדין האזורי לעבודה בהיותו טריבונל אשר לו מומחיות ובקיאות בתחום זה. ותכלית הוראת סעיף 24(א) לחוק, להבטיח ריכוז הדיון בעניינים אלו בפני בתי הדין לעבודה, כמובא בדברי ההסבר לחוק ובפסקי דין של בית משפט העליון ובתי הדין לעבודה.
פסק דין |13/06/2021 |מחוזי – ירושלים
סעש (תל אביב) 13062-11-20- מראד הדהד נגד יוסף מימון
שמות השופטים: שרון חגג
1. לפני בקשת הנתבע להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מחמת סמכות מקומית 2. הנתבע הגיש בקשתו במסגרת תגובה לביטול פסק דין מיום 26.3.2021 בהעדר הגנה וביום 8.5.2021 ניתנה החלטה בדבר ביטול פסק הדין וכן מתן הוראות, להגשת כתב הגנה ולקביעת דיון קדם, כאשר "במועד דיון קד"מ תתברר שאלת הסמכות המקומית". 3. ביום 30.1.2022 נערך הדיון המקדמי, אשר במסגרתו השלימו הצדדים את טענותיהם. 4. התובע, אינו תושב ישראל, עבד בעבודות בנייה בתקופה 5.2018-6.2020 אצל הנתבע והגיש תביעה בגין רכיבים מכח הוראות חוק המגן במשפט העבודה ופיצויי בגין נסיבות סיום העסקה, כגון טענה להפרת חובת השימוע. 5. הנתבע, במסגרת כתב הגנתו, טוען כי התובע מעולם לא פוטר על ידי הנתבע וכי דיווח העסקתו בוצע באמצעות מדור התשלומים ובהתאם לדין. 6. התובע טוען, כי היות ורוב העבודה בוצעה באזור המרכז ורק תקופה קצרה באזור הצפון אזי הסמכות המקומית מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, תל אביב. התובע מוסיף, כי הנתבע לא עמד בחובותיו הרישומיות כמעסיק. 7. הנתבע טוען, כי אכן לנתבע מספר אתרים אך במקרה דנן, העבודה בוצעה באזור השיפוטי של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ונוסף על כך, כל הצדדים לתביעה מתגוררים בצפון. 2 8. על פי תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (להלן: "התקנות") , מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיקו שעילתה ביחסי עובד-מעסיק, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 יהא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 9. בעניינו, התובע אינו תושב ישראל והשיב במהלך הדיון המוקדם מיום 30.1.2022 כך: "התובע (בתרגום ב"כ): לשאלת בית הדין היכן עבדתי, אני משיב, התחלתי את עבודתי בפ"ת ליד הרכבת, אחרי פ"ת בהתנחלות ליד פ"ת, אחר כך רמת השרון, אחר כך בנהריה.
החלטה |30/01/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (חיפה) 1848-02-23- היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
3 לטענת הנתבע, בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, בסמכות בית הדין להעביר את מקום הדיון בהתאם ל'פורום הנאות', המביא בחשבון את נוחות כלל הצדדים המעורבים, כמו גם העדים ובמקרה דנן – כל הצדדים והעדים, למעט בא כח התובע, מתגוררים בעיר ירושלים או בסמוך לה, לרבות התובע המתגורר בעיר חברון הסמוכה יותר באופן משמעותי לעיר ירושלים מאשר לעיר חיפה המרוחקת מביתו כ- 182 ק"מ, בעוד המרחק מבית התובע לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עומד על 52 ק"ג בלבד (נספח ג' לתשובה). לדידי הנתבע, אף בפסיקה בתי הדין לעבודה מייחסים את תחום השיפוט של מעלה אדומים ואזור התעשייה הסמוך, מישור אדומים, לעיר ירושלים הסמוכה (נספח ד' לתשובה). על יסוד כל האמור, שב הנתבע וביקש להעביר את הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, תוך חיוב התובע בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. הכרעה 7. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן: "24. סמכות בית-דין אזורי (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ;" 8. תקנה 3 לתקנות קובעת כדלקמן: "3. מקום השיפוט (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; . . . (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
החלטה |02/05/2023 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
במקרה הנדון, גם לבית הדין האזורי בחיפה סמכות מקומית לדון בהליך, ולפיכך לא היה מקום להורות על העברת ההליך לבית הדין האזורי בתל אביב חרף התנגדותו של המערער. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן. 11. בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע כי מקום השיפוט "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק" הוא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 12. בפסק הדין בעניין נמיקוב (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב- רשת בטחון (1993) בע"מ ( 24.3.09 )) נפסק כי – 6 "בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים 'מקום עבודה' ו'מקום ביצוע העבודה'. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/3-106 שילוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כ"ח 237). מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום עבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו (דב"ע לג/23 – 3 וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבניין בע"מ – דוד אטיאס, פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5; דב"ע נא/3-108 ישעיהו פוקס – אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 302)". עוד נפסק בעניין נמיקוב כי – "את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק . . פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה – שני מונחים המצויים בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין. . . . . . . .
פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור
בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.
פסק דין |05/07/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
1227/01 עע- המועצה המקומית גבעת זאב נגד מחמוד מוחמד אלי מחמוד ואח
שמות השופטים: סטיב אדלרנילי ארד,שמואל צור,שלמה גוברמן,הלל דודאי
מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל1969- (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 44 – 45 וכן דב"ע נד3-160/ ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (2), 404,398). 20. מעבר לשאלת הסמכות, כאשר מדובר בעובד תושב האזור שמקום העבודה שלו הוא באזור, יכולה להתעורר השאלה מהי ערכאת השיפוט הראויה לבירור התביעה.
פסק דין |19/03/2003 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 300050/98- המועצה המקומית גבעת זאב ואח נגד מחמוד מוחמד אלי ואח
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,שמואל צור נציג עובדים שלמה גוברמן נציג מעבידים הלל דודאי
ואמנם הוקמו בתי משפט לעניינים מקומיים ובית משפט לערעורים (סעיף 125 לתקנון) וסמכותם לדון לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון ובכל עניין אחר שבתקנון ובנספחיו וכן בעבירות שנעברו בתחומי הישובים (סעיף 126). מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל-1969 (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 45 – 44 וכן דיון נד3– /160ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (404,398 ,(2).
פסק דין |19/03/2003 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 56765-12-12- יניב אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: נילי ארד
במסגרת שיקול הדעת בקביעת מקום שיפוט בהליך של איחוד דיון בתובענות "יש ליתן הדעת לנסיבות הענין ולכללי הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה" . כאשר נקודת המוצא היא, כי הערכאה הדיונית אליה הוגשה התובענה היא בעלת הסמכות המקומית. על בסיס זה תידון הבקשה להעברת מקום דיון, או יקבע מקום הדיון בהליך איחוד דיון. . מן הכלל אל הפרט 12. בהליך שנועד בבית הדין האזורי בחיפה, ביקש ב"כ התובעים למחוק את התביעות תוך שהודיע על שמירת זכותו להגיש תובענות ל"בתי הדין המוסמכים ולהגיש בקשה להעברת הדיון בתיקים השונים למקום אחד". ולא בכדי. כפי שציין בטיעוניו, בבית הדין האזורי והוסיף לפנינו, אף אחד מן התובעים לא הועסק, או לא ביצע עבודתו, בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה;ולגבי שבעה מתוך שלושה עשר התובעים, הסמכות המקומית הינה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נמצא, כי אף לשיטתו, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אין סמכות מקומית לדון באילו מן התובענות, ועל אחת כמה וכמה בתובענות המאוחדות. לאור זאת, הוגשו התביעות מחדש בבתי הדין האזוריים שלהם סמכות מקומית, בהתאם למקום מגוריו, או מקום עבודתו, של כל אחד מהתובעים, כנדרש בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה ובהתאם התגבשה זיקת הסמכות המקומית הספציפית . 13. בנסיבות אלה, משקביעת מקום השיפוט באיחוד התובענות נעשית בזיקה לכללי הסמכות המקומית, ומשמרבית התביעות הוגשו בפועל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מן הראוי הוא כי כלל התביעות תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב . לא תשמע טענת מניעות כוללת של בית דין מלדון בהליך 14. טוענים התובעים כי "מן הראוי כי חוקרי הביטוח הלאומי – המופיעים תדיר בפני בית הדין לעבודה באזורם -לא יופיעו כבעלי דין בעצמם בפני אותו בית דין"; וכי "לא ראוי שמותב המכיר היטב את בעלי הדין יהא זה שידון בעניינם".
החלטה |05/02/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 24898-06-12- חכם בסול נגד בונה רינה- בניה ופיתוח (2000) בעמ
שמות השופטים: נילי ארד
בהעדר סמכות מקומית לבית הדין לפניו הוגש ההליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת 5. בהעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מורה כך: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. " בהתאם, לאור הוראתו של סעיף 79(א) לחוק ויישומה, בהעדר סמכות מקומית, ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת לדון בהליך . 6. מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הינו "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". בהתאם, ולאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית. "באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות . בהתאם, ומתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ותחולתו בבית הדין לעבודה, הכלל הוא, כי בהעדר סמכות מקומית בתובענה שהוגשה לבית הדין לעבודה, אותו בית דין רשאי לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת ההליך לערכאה אשר לה הסמכות המקומית לדון בהליך.
החלטה |07/07/2012 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר
שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון
משהגענו עד כאן, נשוב ונדגיש כי על העובדת הנטל להוכיח כי לבית הדין האזורי בתל אביב קמה סמכות מקומית לדון בתובענה, לפי אחת מהחלופות הנגזרות מהוראות תקנה 3(א)(1) לתקנות: מרכז העיסוק, המען הרשום או מקום ביצוע העבודה. העובדה כי הרשת הכחישה את טענתה (הסתמית) של העובדת לקיומה של סמכות מקומית, מבלי לנקוב בערכאה שלה הסמכות המקומית לדון, אין בה כדי לפטור את העובדת מהחובה להרים את הנטל להוכיח כי בית הדין בתל אביב הוא המוסמך מקומית לדון בתובענתה. 20. עוד אין לקבל את טענת העובדת ל"הסכמה" מצד הרשת בדבר סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב – לא מכוח הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון ולא מטעם אחר. שכן כפי שכבר הובא לעיל ובשונה מתקסד"א, המאפשרות כחלופה לקביעת מקום השיפוט הסכמה על מקום השיפוט, בבתי הדין לעבודה ההסכמה על מקום השיפוט אינה חלופה רלוונטית לסמכות מקומית. לפיכך, שעה שתביעה מוגשת לבית דין שאינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות המקומית, הרי שאין מנוס מהעברתה לבית הדין המוסמך, אף אם היתה "הסכמה". יתרה מזאת, החובה לבחון את עניין הסמכות המקומית מוטלת על בית הדין עצמו, מיוזמתו. יודגש כי טענות העובדת אשר לנוחות ההתדיינות בבית הדין בתל אביב, אינן רלוונטיות לשלב בחינת הסמכות המקומית. בקשר לטענה זו נזכיר כי בנסיבות מיוחדות מוסמך נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הדיון מבית דין אזורי אחד לבית דין אזורי אחר, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק. 21. נדגיש כי טוב יעשה נתבע הטוען בכתב ההגנה נגד סמכותו המקומית של בית הדין האזורי שבו נתבע, אם יגיש בהקדם האפשרי גם בקשה מפורשת בעניין זה, ולא ימתין לישיבת קדם המשפט לבירור טענתו.
פסק דין |17/05/2014 |
בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה
שמות השופטים: לאה גליקסמן
משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
החלטה |29/08/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 17594-11-19- א.פ.י.ד. תעשיות 3000 בע"מ נגד אחמד עדוואן
שמות השופטים: אילן איטח,לאה גליקסמן,רועי פוליאק,גב חיה שחר,מעבידים דורון קמפלר
לפי האמור בתקנה זו, הסמכות המקומית קנויה לבית הדין "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". ברם, נוכח העובדה כי מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה הם ביישוב ברקן, שאינו בתחום אחד מאזורי השיפוט, הרי שיש להידרש לתקנה 3(ב) שלשונה כדלקמן: 6 "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 13. הנה כי כן, כאשר תקנה 3(א)(1) אינה ישימה, יש – בראש ובראשונה – להידרש לאמור בתקנה 3(ב), הקובעת כי כאשר מקום העבודה או מקום ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, וגם כאשר מרכז מפעלו של המעסיק הוא מחוץ לאזור השיפוט, הרי שהסמכות המקומית היא לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא אדם פרטי; ולבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מענו הרשום של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא תאגיד. ממילא, בשלב זה אמורה בחינת הסמכות המקומית להיעצר ולהיקבע על פי הוראות תקנה 3(ב) המפורשות, ואין להידרש לתקנה 5. על היחס שבין תקנה 3 ותקנה 5 עמד בית דין זה בבר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), שם נקבע כי "פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות.
פסק דין |15/02/2020 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 56310-11-10-1.הסתדרות הפקידים נגד מ. מ. גיסר אל זרקא
שמות השופטים: יגאל פליטמן
אף לשיטת המבקשות, לפיה תקנה 3(א)(11) חלה בענייננו, יש לקבוע כי הסמכות המקומית המתאימה הינה בית הדין האזורי בחיפה. זאת לאור לשון התקנה. משלא ניתן ליישם בעניינן של המבקשות, המשמשות כעמותות, את הרישא לסעיף – "מקום עבודתו או מקום מגוריו של תובע". בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984 (להלן – החוק) עת קבע כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מהסוג הנדון הינה בסמכות בית הדין האזורי בחיפה ולא בסמכותו. מעיון בלשון ההחלטה בבר"ע 1192/01 עולה כי ההחלטה בבקשה זו ניתנה על רקע נסיבות המקרה לאור בקשת המבקשת לאיחוד 100 תובענות זהות שהוגשו על ידה בבתי דין אזוריים שונים בארץ, למען יעילות וחיסכון במשאבים. לפיכך אין בהחלטה מושא הבקשה שלפנינו כדי לסתור החלטת בית דין זה. על האמור אוסיף כי יש לדחות טענת המבקשות באשר להשלכות המעשיות של החלטת בית הדין האזורי.
החלטה |15/12/2010 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
סעש (תל אביב) 37607-01-19- שמואל בן חור נגד אלקטרה דנקו בעמ
שמות השופטים: דפנה חסון זכריה
הנתבעת הוסיפה, כי אימוץ הפרשנות שמבקש התובע לייחס לתקנה 3 לתקנות, תרוקן מתוכן את סוגיית הסמכות המקומית, ותוביל לכך שכל התביעות כנגדה יתנהלו בבית הדין בתל אביב, על אף שהיא מנהלת פרויקטים באתרים שונים ברחבי הארץ, והגם שעל עובדיה נמנים גם כאלה שמקום ביצוע עבודתם היה באתר אחד בלבד. באשר לטענת התובע בעניין השיהוי בהגשת הבקשה, השיבה הנתבעת כי הבקשה הוגשה במסגרת סד הזמנים שנקצב להגשת בקשות מקדמיות, וכי התובע לא ציין במסגרת כתב התביעה מה מקור סמכותו המקומית של בית דין זה לדון בהליך . דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, הוא"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (ההדגשה הוספה, ד. ח. ז). 6. מלשון התקנה עולה, אפוא, כי נקודת המוצא היא שמקום השיפוט ייקבע בהתאם למקוםהעבודהשל העובד ולמקום שבו ביצע את העבודה, להבדילממיקומו שלהמעסיק. 3 7. אף מהפסיקה עולה, כי הדגש בקביעת מקום השיפוט הוא זיקתו של העובד למקום העבודה ולמקום ביצוע העבודה, ולא מענו הרשום של המעסיק. כך למשל, בעניין תב"ע (ארצי) נא/3-108 ישעיהו פוקס – אלסינט בע"מ , כג(1) 300 (1991) (להלן – ענין אלסינט) קבע בית הדין הארצי כי: ". . . מבחינת סמכותו של בית-הדין, קובע -לא מקום מושבו של הנתבע, אלא 'מקום עבודתו של העובד שבגללו מוגשת התובענה'. גישה זאת מתיישבת עם דרכו של המחוקק הישראלי, הרואה קשר בין העובד לבין מקום העבודה. לענייננו, ראה מתקין התקנות לא לאלץ עובד ללכת ל'מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע', אלא לאפשר לו לפעול למימוש זכויותיו במקום עבודתו".
החלטה |21/01/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוטe
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 4. תובענה נגד המדינה
4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 2. החלת תקנות סדרי הדין בערעור
2. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), התשכ"ד-1963, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בתקנה 1, במקום כל מקום שבו נאמר "בסעיף 43 לחוק" קרי "בסעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות"; (2) בתקנה 3, במקום "המאשים" קרי "התובע – אם העובד הוא המערער או המבקש, או העובד – אם התובע הוא המערער"; (3) בתקנה 4, בפסקה (2), במקום "המשרד" קרי "הרשות המקומית" ופסקה (6) תיראה כמחוקה; (4) בתקנה 6, במקום "יימסר לפרקליט המדינה ולנציב השירות" קרי "יימסר למשיב"; (5) בתקנה 16, במקום "נציב השירות" קרי "ראש הרשות המקומית"; (6) בטופס ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים והחזרה לעבודה לפי תקנה 4 שבתוספת, המלים "האם ניתנה רשות לערער" – ייראו כמחוקות.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 29. סמכות למתן סעד
29. (א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי. (ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר תו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.
כל הזכויות שמורות ©