כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין מסחריים ממלאים תפקיד מרכזי בעולם העסקים הישראלי. כל עורך דין נדרש להכיר את החובות המשפטיות והאתיות החלות עליו כלפי לקוחותיו. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של חובות עורך הדין המסחרי בישראל, תוך התבססות על הפסיקה העדכנית ביותר.
הפסיקה הישראלית קבעה מספר עקרונות יסוד ביחס לחובות עורך דין כלפי לקוחותיו. אחד מפסקי הדין המרכזיים בנושא הוא תא (באר-שבע) 4791/05 חי סרוסי נ' מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו ז"ל- עורך דין נייג'ל מקלנן (ניתן ב-25.08.2014), שבו נקבע:
"על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק."
החובות המרכזיות שחלות על עורך דין מסחרי כוללות:
עורך דין מסחרי נדרש לרמת זהירות גבוהה במיוחד בכל הנוגע לטיפול בענייני לקוחותיו. פסק דין מרכזי המדגיש חובה זו הוא תא (תל אביב) 34932-02-11 ענבל שגב נ' אורי לוי (ניתן ב-08.09.2014):
"לפני תביעה כספית על סך 420,575 בעילה של רשלנות מקצועית של עורך דין. עיקר טענות הצדדים. טענות התובעת. 1. ביולי 1998 שכרה התובעת את שירותיו של הנתבע 1, עו"ד אוריאל לוי, לצורך ייצוגה בעסקה לרכישת דירת מגורים… בדיעבד, בעקבות פנייה טלפונית של פקידה מהעירייה אליה, בחודש ספטמבר 2002, התברר לתובעת כי הנכס שרכשה אינו דירת מגורים אלא מחסן, שלא ניתן, מבחינה משפטית, לעשות בו שימוש כדירת מגורים."
פסק דין זה ממחיש את החובה המוטלת על עורך דין לבדוק ביסודיות את כל פרטי העסקה, לרבות מעמדו המשפטי של הנכס. אי-עמידה בחובה זו עלולה להוביל לתביעת רשלנות מקצועית.
אחת החובות המרכזיות של עורך דין מסחרי היא החובה לפעול בנאמנות מוחלטת לטובת הלקוח ולהימנע מניגודי עניינים. בית המשפט העליון קבע לאחרונה הלכה חשובה בנוגע לניגוד עניינים ועסקאות של עורכי דין עם לקוחותיהם בע"א 3640/22 עורך דין יורם ל. כהן נ' רבקה בוכמן (ניתן ב-01.09.2024):
"על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח; כי עורך הדין ייעץ ללקוח להיעזר בייעוץ נפרד ועצמאי ביחס לאותה עסקה; וכי מטעם הלקוח ניתנה הסכמה מיודעת, בכתב, באשר להתקשרות בעסקה וחלקו של עורך הדין בה."
הלכה זו מדגישה את החשיבות של גילוי מלא, שקיפות והסכמה מדעת בכל מקרה שבו עלול להתעורר ניגוד עניינים.
אחת החובות המרכזיות של עורך דין מסחרי היא לבצע בדיקות מקצועיות מקיפות בעניינים שבטיפולו. פסק דין עדכני בנושא זה הוא תא (תל אביב) 61987-12-21 גיא אברהם גורן נ' ליאור דובדבני (ניתן ב-21.02.2025):
"מצופה מעורך הדין לבדוק את המצב התכנוני של הדירה ביחס למצבה הרישומי, או לכל הפחות להפנות את הרוכש אל שמאי מקרקעין על מנת שזה יערוך בדיקה כזו קודם לחתימת ההסכם."
פסק דין זה מדגיש את חובתו של עורך הדין המסחרי לערוך בדיקות מקיפות או לכל הפחות להפנות את הלקוח למומחים רלוונטיים כדי לוודא שכל היבטי העסקה מטופלים כראוי.
עורך דין מסחרי נדרש לתעד את כל ההתקשרויות והייעוץ שניתן ללקוח. זאת כוללת:
תיעוד מסודר מגן הן על הלקוח והן על עורך הדין במקרה של מחלוקת עתידית.
עורך דין מסחרי נדרש לבצע בדיקות נאותות מקיפות, הכוללות:
חובת הגילוי הנאות כוללת:
עורך דין מסחרי בישראל נדרש לעמוד ברמת מקצועיות גבוהה במיוחד. הפסיקה הישראלית העדכנית הדגישה שוב ושוב את החובות המוגברות החלות על עורכי דין בתחום המסחרי, לרבות חובות זהירות, נאמנות ומקצועיות.
על עורך הדין המסחרי:
עמידה בסטנדרטים אלה לא רק תגן על עורך הדין מפני תביעות רשלנות מקצועית, אלא גם תבטיח את האינטרסים של הלקוח ותחזק את אמון הציבור במקצוע עריכת הדין בישראל.
כל עורך דין מסחרי חייב להיות מודע לחובותיו המשפטיות והאתיות ולפעול באופן שעולה בקנה אחד עם הסטנדרט המקצועי הגבוה שנקבע בפסיקה. רק כך יוכל להעניק ללקוחותיו את השירות המקצועי והאיכותי שהם זכאים לו.
ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן
שמות השופטים: שכיב סרחאן
בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.
פסק דין |24/08/2014 |שלום – נצרת
ת"א (תל אביב) 34932-02-11- ענבל שגב נגד אורי לוי
שמות השופטים: רונית פינצוק אלט
לפני תביעה כספית על סך 420,575 בעילה של רשלנות מקצועית של עורך דין. עיקר טענות הצדדים. טענות התובעת. 1. ביולי 1998 שכרה התובעת את שירותיו של הנתבע 1, עו"ד אוריאל לוי, לצורך ייצוגה בעסקה לרכישת דירת מגורים הנמצאת בקומת מרתף ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. ביום 11.8.1998 נכרת חוזה בכתב בין התובעת לבין מוכר הנכס לפיו רכשה התובעת את הנכס בתמורה לסך של 82,500, וביום 15.11.1998 הועברו זכויות המוכר על שם התובעת בלשכת רישום המקרקעין. 2. בדיעבד, בעקבות פנייה טלפונית של פקידה מהעירייה אליה, בחודש ספטמבר 2002, התברר לתובעת כי הנכס שרכשה אינו דירת מגורים אלא מחסן, שלא ניתן, מבחינה משפטית, לעשות בו שימוש כדירת מגורים. לאור דרישת העירייה כי לא ייעשה בנכס שימוש כדירה, ומחשש להליכים משפטיים שהעירייה תפתח נגדה, פינתה התובעת את הדייר ששכר את הנכס, בתמורה לדמי שכירות בסך 400 לחודש, ופנתה לייעוץ אצל הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"). 2 3. הנתבע המליץ לתובעת להגיש, תחילה, תביעה לביטול העסקה נגד מוכר הנכס בלבד, והסביר לה כי אם התביעה נגד מוכר הנכס תידחה, תוכל להגיש תביעה נגד הנתבע 1 בגין רשלנות מקצועית. בעקבות זאת התקיימה פגישה במשרדו של הנתבע, בנוכחות התובעת והנתבעים, בה אישר הנתבע 1 כי התרשל בייצוג התובעת בעסקת המכר, והודיע כי יסייע לה בהליכים המשפטיים לביטול העסקה, שאם לא כן הוא היה אמור לשאת בנזקי התובעת. 4. ביום 20.5.03 , חמישה חודשים וחצי לאחר שנשכרו שירותיו של הנתבע, הוגשה תביעה לביטול העסקה נגד מוכר הנכס. בשל טעות של הנתבע, הוגשה התביעה לבית משפט השלום בתל אביב במקום לבית משפט המחוזי, שלו הייתה הסמכות העניינית לדון בתביעה.
פסק דין |07/09/2014 |שלום – תל אביב
ע"א 3640/22- עורך דין יורם ל. כהן נגד ' רבקה בוכמן
שמות השופטים: דוד מינץ,יחיאל כשר,רות רונן
ברי כי במקרה זה דוד זקוק להגנה פחותה מצד מערכת המשפט, וקיים סיכוי שהתערבות בית המשפט בהסכם שבינו לבין ראובן עלולה לפגוע בו יותר מאשר להועיל לו. 50. ואכן, שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו עליהם עמדתי לעיל ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו. כך, למשל, בכללי לשכת עורכי הדין האמריקאית (aba model rules of professional conduct (2024); להלן: כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית), נקבע בכלל 1.8(a) כי: "a lawyer shall not enter into a business transaction with a client or knowingly acquire an ownership, possessory, security or other pecuniary interest adverse to a client unless: (1) the transaction and terms on which the lawyer acquires the interest are fair and reasonable to the client and are fully disclosed and transmitted in writing in a manner that can be reasonably understood by the client; (2) the client is advised in writing of the desirability of seeking and is given a reasonable opportunity to seek the advice of independent legal counsel on the transaction; and (3) the client gives informed consent, in a writing signed by the client, to the essential terms of the transaction and the lawyer's role in the transaction, including whether the lawyer is representing the client in the transaction". כלומר, על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח; כי עורך הדין ייעץ ללקוח להיעזר בייעוץ נפרד ועצמאי ביחס לאותה עסקה; וכי מטעם הלקוח ניתנה הסכמה מיודעת, בכתב, באשר להתקשרות בעסקה וחלקו של עורך הדין בה (יוער כי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית אומצו באופן נרחב על ידי מרבית מדינת ארצות הברית-ראו נפתלי בן ציון, בה"ש 122).
פסק דין |31/08/2024 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 61987-12-21- גיא אברהם גורן נגד ' ליאור דובדבני
שמות השופטים: אביים ברקאי
ה)הנתבעת 2 הפנתה למכתב עיריית תל אביב מיום 28.5.2022 ממנו עולה, כי העירייה מודעת לחלוקת הדירה ומכירה במצב העובדתי בשטח, ולכן גם לא נגרם כל נזק לתובע. כמו כן, לטענתה אין מניעה מלמכור את הדירה ואין מניעה מקבלת משכנתה. 3.4 כתבי תשובה שהגיש התובע (א)תשובה לטענות הנתבע 1-התובע ציין שאילו היתה נערכת בדיקה טרם חתימת ההסכם כפי שמצופה מעו"ד סביר היתה מתגלה אי ההתאמה, כך היו נחסכים לו (לתובע) הנזק ועוגמת הנפש. עוד ציין התובע שאילו ידע על אי ההתאמה לא היה רוכש את הדירה. עוד ציין שאישור העירייה מקנה חיסיון מפני הליך פלילי, אך אין בו כדי לבטל את הנזק שנגרם בשל היעדר ההתאמה בין המצב הרישומי למצב התכנוני.-התובע טען שמצופה מעורך הדין לבדוק את המצב התכנוני של הדירה ביחס למצבה הרישומי, או לכל הפחות להפנות את הרוכש אל שמאי מקרקעין על מנת שזה יערוך בדיקה כזו קודם לחתימת ההסכם. עוד מציין התובע, כי הוא אינו עוסק בנדל"ן.-עוד הוסיף התובע שאינו יודע מה היתה חלוקת העבודה בין הנתבעים. הייצוג נעשה באמצעות משרד עוה"ד ולא על ידי עו"ד סולומון ז"ל באופן עצמאי. שאלת האחריות, היקפה ואופן חלוקתה תיקבע על ידי בית המשפט. (ב) תשובה לטענות הנתבעת 2-התובע הפנה לתשובתו באשר לטענות הנתבע 1. עוד הוסיף התובע שאין בסיס לטענה כאילו ידע על אי ההתאמה טרם חתימתו על ההסכם. טרם הגשת התביעה פנה התובע לנתבע 1 אשר התעלם ממנו. התובע נחשף לראשונה לגרסתו עם הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע 1. הנתבע 1 הסיט את האחריות לעבר עו"ד סולומון ז"ל ולמעשה אל הנתבעת 2. לפיכך, עתר הנתבע 1 להוסיף את הנתבעת 2 כנתבעת נוספת.-התובע הדגיש שהתביעה הוגשה ללא התמהמהות ובסמוך למועד בו גילה אודות אי ההתאמה.
פסק דין |20/02/2025 |שלום – תל אביב
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחותיו. במסגרת זו עליו להכין ללקוחותיו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר. כך למשל, עליו לדאוג כי תופיע בחוזה הוראה המבטיחה את לקוחו הקונה כנגד התחייבות המוכרים לבצע תשלומים שונים, שיהיו תנאי מוקדם לאפשרות העברת המכר לקונה. דבר זה ניתן להיעשות אם ע"י עיכוב כספים ששילמו הקונים על חשבון המחיר ואם בדרך אחרת (ע"א 554/84 מזור נ' אריאלי, פד"ע מה(1) 374). כמו כן, עורך דין אשר נשכרים שירותיו לטפל בעסקת מקרקעין איננו יכול לשים יהבו על הלקוח שיבצע את הטיפול הנכון בעסקה (כולו או חלקו) במקומו, אלא עליו לדאוג בעצמו (או ע"י מי מטעמו) לכל הטיפול, מתחילתו ועד סופו. שכן, בכל עסקה שעורך-דין מטפל בה ומקבל שכר, הוא זה שנושא במלוא האחריות המקצועית לעריכת הבדיקות במועד. הלקוח זכאי לקבל את מלוא המידע מעורך הדין במועד, הרי לשם כך פנה לבעל מקצוע ולא הסתפק בידע העצמי שלו (בעניין זה ראו : ת"א 40530/99 דוד נ' אהרון ( 28.05.00 ); וכן ת"א 2701/04 עזבון המנוח בלצקי ולדימיר ז"ל נ' יאמפולסקי אלנה ( 2.3.10 )). 17. מן הכלל אל הפרט: המקרה בו עסקינן עוסק בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין, והזכויות בו רשומות בספרי מינהל מקרקעי ישראל והחברה המשכנת. חוזה החכירה מקנה זכות חוזית של התובעים כרוכשים כלפי המינהל, לקבל את זכות החכירה, כאשר תירשם הדירה במרשם המקרקעין וניתן יהא לרשום זכויות הרוכש בו, זכות אותה רכשו מהבעלים הקודמים של הדירה. יצוין כבר עתה, כי תהליך רישום זה אינו דומה לתהליך הרישום בטאבו.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (חיפה) 5516/07- ענאן עיסאוי נגד יסודות ח.פ. בעמ
שמות השופטים: יעקב וגנר
באשר לטענותיה של יסודות בנוגע לייצוגה ע"י עו"ד הרשקוביץ בהליך זה, הכלל הוא כי עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, שלפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו (ראה: ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 464 (1990) (להלן: עניין לוי)). עוד נקבע בעניין לוי כי עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו – בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא (שם, בעמ' 464). עם זאת, לא כל כישלון של עורך הדין ייתפס כהפרת חובה. חובתו של עורך הדין היא לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, וזאת, בין השאר, נוכח החובות המפורשות המיוחדות המוטלות עליו הן בחוק לשכת עורכי הדין והן בכללי לשכת עורכי הדין, התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי לשכת עורכי הדין"). מערכת היחסים שבין לקוח לעורך דינו יכולה גם להצמיח אחריות לעו"ד הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי (ראה: ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו (להלן: "עניין לוטן") וכן ראה: עניין לוי, בעמ' 465-462). 71 . מבחינה חוזית, בנטילת הטיפול המשפטי בעניינו של הלקוח מקבל על עצמו עו"ד לפעול כלפי מרשו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות. מסקנה שלפיה עו"ד הפר חובות אלה יכולה להביא לחיובו של עו"ד בפיצויים על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971. כך גם מבחינה דיני הנזיקין, עו"ד מחויב לטפל בעניינו של הלקוח כאיש מקצוע מיומן וזהיר. הפרה של חובות אלה יכולה להביא לחיובו של עו"ד בפיצויים על פי פקודת הנזקין . למעשה חובת הזהירות של עו"ד כלפי לקוחו היא חובת זהירות מוגברת ורחבה.
פסק דין |21/10/2015 |שלום – חיפה
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין |23/06/2019 |מחוזי – מרכז
ת"א (חיפה) 56529-07-20- פלוני נגד ' עורך-דין יובל זמר
שמות השופטים: אורי גולדקורן
"הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו כמיטב כישרונו ויכולתו" (עע"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956)). בית המשפט העליון פסק כי עורך-דין הנוטל ייצוג של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, שלפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו. נקבע כי יחסי עורך-דין ולקוחו יכולים להצמיח אחריות לעורך-הדין הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. במישור החוזי-בנטלו ייצוג של לקוח מקבל עורך-דין על עצמו לפעול כלפיו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות, והפרת חובות אלו יכולה להביא לחיובו בפיצויים לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971. במישור הנזיקי-הוא חב חובת זהירות ועליו להפעיל מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו-בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין טומן בחובו הן את רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מכל בעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו והן את חובת הנאמנות וההתנהגות שביושר ובהדר, שמקורה בחובות המוטלות עליו בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ובכללי לשכת עורכי הדין, תשמ"ו-1986. עם זאת, הודגש כי לא כל כישלון של עורך-דין ייתפס כהפרת חובת הזהירות. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446 (1990); ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות' עורכי דין בע"מ (פורסם בנבו, 16.9.2014 ) (להלן: קבוצת גיאות); ע"א 2008/07 לוטן נ' ירמייב (פורסם בנבו, 14.2.2011 ); ע"א 3699/11 חסן נ' שחם (פורסם בנבו, 1.6.2016 )).
פסק דין |17/06/2024 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 17825-10-19- נג'די אבו ריא, נגד ' עורכת דין אביה לביא,
שמות השופטים: אורי גולדקורן
"הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו כמיטב כישרונו ויכולתו" (עע"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956)). בית המשפט העליון פסק כי עורך-דין הנוטל ייצוג של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, שלפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו. נקבע כי יחסי עורך-דין ולקוחו יכולים להצמיח אחריות לעורך-הדין הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. במישור החוזי – בנטלו ייצוג של לקוח מקבל עורך-דין על עצמו לפעול כלפיו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות, והפרת חובות אלו יכולה להביא לחיובו בפיצויים לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971. במישור הנזיקי – הוא חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו – בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין כולל בחובו הן את רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מכל בעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו והן את חובת הנאמנות וההתנהגות שביושר ובהדר, שמקורה בחובות המוטלות עליו בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ובכללי לשכת עורכי הדין, תשמ"ו-1986. עם זאת, הודגש כי לא כל כישלון של עורך-דין ייתפס כהפרת חובת הזהירות. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446 (1990); ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות' עורכי דין בע"מ (פורסם בנבו, 16.9.2014 ) (להלן: קבוצת גיאות); עניין לוטן; ע"א 3699/11 חסן נ' שחם (פורסם בנבו, 1.6.2016 )).
פסק דין |15/05/2024 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 21798/04- גבריאלי שלמה נגד עורך דין ברקוביץ דוד
שמות השופטים: אריקה פריאל
חובות אלו מעוגנות בדין הכללי המסדיר את חובותיו של בעל מקצוע כלפי לקוחותיו בכלל ובחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, והתקנות והכללים שתוקנו על פיו אשר לחובותיהם של עורכי הדין בפרט. התרשלות בייצוג עניינו של לקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות הגורמת לו נזק מקימה לעורך הדין אחריות הן חוזית, הן נזיקית והן מכח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 (ראה ע"א 58,37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4) 446 ). בנוגע להיקף החובה המוטלת על עורך הדין נקבע אמנם כי אינה מחויבת בקיאות בכל החוקים והתחומים. עם זאת חייב הוא לדעת את החקיקה הבסיסית ובפרט זו הקשורה לעניין שבטיפולו (ע"א 479/65 ויידר נ' הרנוי, פד"י כ(1) 468). כן מחובתו ליטול יוזמה ולברר קיומן של עובדות אשר עשויות להשפיע על המצב המשפטי של לקוחו מעבר לעובדות שהביא האחרון לידיעתו (ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(2) 29 ). הפסיקה הכירה באחריותו של עורך דין כלפי לקוחו מקום בו לא התריע כי עסקת מכר מקרקעין שהתגבשה כוללת סיכונים בלתי סבירים מבחינתו (ראה ת"א (מחוי-ת"א) 2184/99 שרון נ' עו"ד ליבוביץ, (לא פורסם). 13. בעניינו הצטייר התובע כבעל דעה היודע היטב מה רצונו. עובדה זו יחד עם התנהגותו העצמאית גם כאשר היה מיוצג על ידי הנתבע (לאחר הגשת התובענה לפירוק שיתוף הגיע להסכם עם בתו מבלי שהנתבע נטל חלק בו. הוא גם התייצב לבדו בבית המשפט לאישור ההסכם ולאחר מכן גם ערך זכרון דברים לבדו מבלי שביקש את התערבות הנתבע ופנה אליו כשהעסקה מוגמרת כדי שהלה יכין את חוזה המכר) תומכות במסקנה שהתובע גמר אומר לבצע את העסקאות בקשר לדירות באופן עצמאי.
פסק דין |30/01/2007 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 60751-12-19- צחי בדש נגד חני דקל-אלבז
שמות השופטים: רונן אילן
בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. עם זאת, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, השאלה מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446, 463). כך חובת הזהירות שחב עורך הדין כלפי לקוח בכלל, וכך גם חובת הזהירות שחב בה עורך דין המייצג לקוח שנקלע למחלוקות מול אחר ונדרש לעמוד על זכויותיו בערכאות. מובן שאף בייצוג לקוח בבית המשפט, חייב עורך הדין להתנהל במיומנות, במקצועיות ובזהירות. עליו, למשל, לדעת את החקיקה הרלוונטית, לעמוד בלוחות הזמנים הרלוונטיים, להכין כראוי את כתבי הטענות, לפעול לפי סדרי הדין, להופיע כנדרש בבית המשפט, ולנהל כראוי את הדיונים. ואלו, כמובן, רק דוגמאות. יחד עם זאת, ברי הדבר שלא כל כישלון של עורך הדין גם ייחשב להפרת החובה שהוא חב בה כלפי הלקוח. לא כל טעות של עורך דין מהוה התרשלות (ע"א 4707/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ, פ"ד מז(1) 17, 25; רע"א 417/05 אברהם נ' קדם 18.7.05 ). 15. עוד בטרם תבחן טענת התובעים להפרת חובת הזהירות של הנתבעת, יש להתייחס טענה החמורה מזו – הטענה להפרת חובת האמון של הנתבעת. שלא הפרת חובת זהירות כהפרת חובת אמון. ואם בחינת טענה להפרת חובת זהירות מחייבת משנה זהירות, בטענה להפרת חובת אמון – שאני. בחינתה של טענה שכזו מחייבת זהירות יתירה, שכן היא חותרת אחר הבסיס ההכרחי להעמדת שירותי עריכת הדין – האמון בעורך הדין.
פסק דין |13/05/2023 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 61987-12-21- גיא אברהם גורן נגד ' ליאור דובדבני
שמות השופטים: אביים ברקאי
5.2 באשר לחובת הנאמנות של עורך דין ללקוח, ר' למשל כבר בע"א 86/37 משה לוינ' יצחק יחזקאל שרמן, פ"ד מד(4) 446 ( 10.9.1990 , הש' א' ברק, ש' לוין, ד' לוין) (להלן: "עניין לוי") שם נקבע כך: "עורך-דין צריך, כאמור, לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, כנדרשמבעלי מקצוע דרך כלל במתן שירות על-ידיהם. אולם מעורך-דין כאיש מקצוע שחובת נאמנות והתנהגות שביושר ובהדר הן מיסודותיו נדרש הרבה יותר" בהמשך מפנה פסק הדין אל סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". עוד מפנה פסק הדיןאל כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, וכן סוקר את פסיקת בתי המשפט, באשר לחובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו. להרחבה ר' גם ע"א 6277/19, ד"ר סנפורד אשר הרמן נ' אריה וייס (מיום 15/3/2022, המש' לנש' הש' י' הנדל, הש' י' אלרון, הש' ע' גרוסקופף). 5.3 באשר לחובת הזהירות של עורך דין, ניתן להפנות אל ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.2.2012 , השופטת א' חיות, הש' ח' מלצר, הש' י' עמית) שם נקבע כי "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור". להרחבה ר' גם ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי, ( 22.6.2014 , הש' י' דנציגר, נ' הנדל, א' שוהם). כאשר מתייחסים לחובותיו של עו"ד כאשר הוא מייצג בעסקת מקרקעין, הרי משולבות להן היטב חובות הזהירות והנאמנות ולענין זה נקבע כבר בע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, פ"ד מו(4), 529 ( 27.7.1992 , הנשיא מ' שמגר, הש' א' גולדברג, הש' י' מלץ-ההדגשות לא במקור) כך: "עורך-דין אינו דומה לכותב בקשות.
פסק דין |20/02/2025 |שלום – תל אביב
ת"א (ראשון-לציון) 3168/03- שאולי מגדה נגד עורך דין קלמוביץ אברהם
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
הדעה הרווחת בפסיקה הינה כי על עורך הדין חלה חובה כלפי הלקוח הנובעת לא רק מכוח החוזה ביניהם אלא גם מהמצג שיוצר עו"ד כבעל מקצוע בעל רמה סבירה של ידע ומיומנות לטפל בעניינו של לקוחו וראה ע"א 58,37/86, לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4) 446, 462. עו"ד חייב לנהוג כפי שהיה נוהג עו"ד סביר העוסק באותו נושא באופן סביר, ראה א' זר "אתיקה מקצועית של עורכי דין", תוספת 4 ינואר 1997, 215. במסגרת חובת הזהירות חלות על עו"ד חובת המיומנות, חובת הגילוי וחובת הנאמנות, כאשר בגדר חובת המיומנות מצופה מעורך הדין להכיר את המצב המשפטי בתחום התמחותו לרבות הוראות החוק והפסיקה הרלוואנטיים. באם הוא חסר את הידע המשפטי והמיומנות הנדרשים לטיפול בעניין, אל לו לקבל על עצמו את הטיפול (זר 143). עורך הדין לא נדרש להתמצא בכל ענפי המשפט, אך עליו לדעת את החוקים הבסיסיים והפסיקה הרלוונטית בתחום התמחותו ואל לו לטפל בעניין שבקיאותו בו היא מועטה. עליו ללמוד היטב את המצב המשפטי ולהכשיר עצמו לטיפול. האפשרות העומדת לעו"ד שאינו בקיא היא לייעץ ללקוחו הוא לפנות לעו"ד אחר שמתמחה בעניין (זר 233-234). על עוה"ד למסור ללקוח עובדות ופרטים את המצב הרלוואנטיי למקרה שמצוי בידיעתו, או שצריכים להיות בידיעתו שכן רק בדרך זו יוכל הלקוח להגיע להחלטה מושכלת התואמת ומממשת את האינטרסים שלו (ע"א 6645/00, עו"ד ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 380). במסגרת האמור, נדרש עו"ד להסביר ללקוחו את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם, ונפסק, כי עו"ד התרשל בייעוץ, בין השאר, כאשר שלא הסביר ללקוחו כיאות את אחד מסעיפי החוזה שאותו ערך עבורו, וכן כמפורט בפסקה 25 בע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' פ"ד מד(4), 446 ,עמ' 464-465.
פסק דין |16/01/2006 |שלום – ראשון לציון
ת"א (תל-אביב-יפו) 103883/97- ילין צבי נגד דניאל שפרמן, עורך דין ואח
שמות השופטים: מארק הורנציק דליה
על חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין כלפי לקוח למדנו מן ההלכה הפסוקה: "אין חולק כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות. . . את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה, באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; ושנית, ככל שהדברים אמורים בעורך דין – מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 1961, ובתקנות הכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם עלול למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו, או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות". ע. א. 37/86 מ. לוי ואח' נ' י. שרמן ואח' פד"י מד(4) עמ' 446, 462. ע. א. 4612/95 איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ו- 4 אח' פד"י נא(4) 769. 90. לשאלה אם חב עורך דין חובת זהירות גם כלפי מי שלא היו לקוחותיו – ואשר היו מיוצגים על ידי עורך דין אחר באותה עסקה – משיבה הפסיקה בחיוב. פסק הדין בענין לוי והמאירי (ע. א. 37/86 הנ"ל) קבע כי עורך דין חב חובת הגינות גם כלפי צד שאינו לקוחו (עמ' 470 – 472). אלא שבפרשת לוי והמאיר הצד האחר לעסקת המקרקעין לא היה מיוצג; אולם קובע בית המשפט: "הנה כי כן עורך דין בשל מעמדו המיוחד, חב חבות מסוימת לא רק כלפי לקוחו, אלא גם כלפי צדדים שלישיים, בגבולות מסוימים, בהתחשב בנסיבות העובדתיות של מקרה זה או אחר".
פסק דין |24/04/2002 |שלום – תל אביב
ת"א (נצרת) 1175/05- מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נגד זיידנר וילי ואח
שמות השופטים: שכיב סרחאן
המסגרת הנורמטיבית היחסים שבין עורך-דין ללקוח – עקרונות יסוד 66. על-דרך העקרון, ניתן לומר, כי בין עורך-דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בע"פ), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך-הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך-הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת-הדין, וכי במילוי תפקידו, יפעל עורך-הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית-המשפט ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א – 1961 (ס"ח 347, התשכ"א – 178), סעיף 2 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, (ק"ת 4965, התשמ"ו – 1973 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290, 292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care"63 can. bar. rev. 221 (1985)) 67. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך-דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה. (hedley byrne co. ltd. v. heller partners ltd.
פסק דין |17/09/2007 |שלום – נצרת
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ד.1 מסמכים התומכים בתביעה
109ד.1 (א) לבקשה לביצוע תביעה יצורף כל מסמך התומך בתביעה; לעניין זה, "מסמך" – חוזה, הסכם או כל ראיה בכתב חתומה בידי הנתבע, בחתימת ידו או בחתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, וכן כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעסקת מכר מרחוק, שאין לגביה מסמך בכתב כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש בקשה לביצוע תביעה אם התקיימו כל אלה: (1) התובע ציין בכותרת התביעה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק; (2) צורפו לתביעה – (א) ראיה שנעשתה או נחתמה בידי הנתבע המעידה באופן מפורש, על קיומה של עסקת המכר; (ב) דף חשבון של התובע המהווה רשומה מוסדית קבילה לפי סעיף 36 לפקודת הראיות, התשל"א-1971 ((להלן – רשומה מוסדית קבילה), אשר ממנו עולה כי הנתבע התחייב בתשלום העסקה באמצעות כרטיס אשראי או הוראה לחיוב חשבון וכי התובע קיבל מהנתבע שני תשלומים לפחות על חשבון העסקה; (ג) תצהיר של התובע המאשר כי הנתבע התקשר עמו בעסקת מכר מרחוק; בתצהיר יפרט התובע את כל העובדות הנוגעות לעסקה ובכלל זה הנכס או השירות שסופק והמועד שבו סופק, המועד שבו נערכה העסקה, תנאי התשלום בעבור העסקה, מספר הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם בוצעה העסקה, לפי העניין, ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי שנמסר או פרטי חשבון הבנק שנמסר בהוראה לחיוב חשבון וכן פירוט כל התשלומים ששילם החייב ומועדם; כמו כן יצהיר התובע על כך שדף החשבון האמור בפסקת משנה (ב) הוא רשומה מוסדית קבילה; (ד) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב)(2), בעסקת מכר מרחוק שביחס אליה נערכה שיחה שהוקלטה, יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה תצהיר המפרט את פרטי העסקה והמאשר כי – (1) השיחה הוקלטה באמצעות מכשיר הקלטה תקין; (2) בהקלטה נשמע החייב מביע את הסכמתו לביצוע העסקה ותנאיה; (3) לא נעשה כל שינוי בהקלטה; (4) הקלטה מלאה של השיחה ניתנת להמצאה לפי דרישה; (5) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. (ד) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי שלא לקבל בקשה לביצוע תביעה שלא צורפו לה המסמכים האמורים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; על פעולה או החלטה כאמור, ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. (ה) בתקנה זו, "עסקת מכר מרחוק" – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות בלא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה .
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 2. התנהגות מקצועית
2. נוסף על החובות המפורטות בסעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין יעניק שירות מקצועי, תוך הקפדה על יושר ועל חובת תום הלב, ותוך שמירה על כבוד המקצוע, ינהג בלקוחו בכבוד ויעניק לו שירות נאות בסטנדרט מקצועי מקובל.
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ה-2024
סעיף: 2. הכרת הלקוח
2. (א) הכרת הלקוח כוללת, בין השאר, בירור של הפרטים האלה: (1) מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים; (2) מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי; (3) עיסוקו של מקבל השירות; (4) מטרת השירות המבוקש ואם סורב בעבר מקבלת שירותים מכל גורם שהוא מסיבות של חשש להלבנת הון או מימון טרור; (5) לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר; (6) לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים; (7) לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו. (ב) נותן שירות לא ייתן שירות, בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור; נותן שירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח. (ג) במתן שירות למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, שהוא איש ציבור זר או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, יפעל נותן השירות לפי הוראות אלה: (1) נותן השירות לא ייתן שירות, בפעם הראשונה, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות, או מהאחראי למילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק ובתנאי שהוא כפוף באופן ישיר להנהלה הבכירה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; (2) התברר לאחר מתן שירות כי מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות שירות נוסף עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות או מהאחראי למילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק ובתנאי שהוא כפוף באופן ישיר להנהלה הבכירה בנותן השירות לפי פסקה (1). (ד) בירור היותו של אדם איש ציבור זר, לפי צו זה, יכול שייעשה לפי טופס שיפרסם הממונה שבו ייכללו הפרטים שנקבעו לפי צו זה. (ה) נותן שירות לא יפתח חשבונות תשלום בשמות בדויים או חשבונות ממוספרים.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 5. התקשרות עם בעל מקצוע מומחה
מכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין. (ה) בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2) בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. (ו) (1) ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א) ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב) ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, "תקופה מצטברת” ו "שווי התקשרות מצטבר” – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4).
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 17. ייצוג של יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין
17. מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך במקרקעין ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת, ינהג בדרך המפורטת להלן: (א) הוא יידע מראש ובכתב את כל לקוחותיו בעסקת המקרקעין המסוימת על כך שהוא מעניק את שירותיו ליותר מצד אחד בעסקת המקרקעין; (ב) הוא יתעד בכתב את כל ההצעות שהועברו באמצעותו לצדדים שלהם הוא מעניק שירותי תיווך באשר לעסקה במקרקעין.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ה-1995. (14ג) התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
כל הזכויות שמורות ©