03-3810100

עורך דין צוואה בתל אביב

מעורבות עורך דין בעריכת צוואה – היבטים משפטיים ומעשיים מקיפים

המסגרת הנורמטיבית לתפקיד עורך הדין בהכנת צוואות בישראל

הלכות מנחות מבתי המשפט בנוגע למעורבות עורך דין בהליך עריכת צוואה

תשובה תמציתית לשאלת מעורבות עורך דין בעריכת צוואה וחשיבותה בהבטחת תוקף המסמך

על פי הפסיקה העדכנית של בתי המשפט בישראל, מעורבות עורך דין מנוסה בהליך עריכת צוואה הינה בעלת חשיבות מכרעת ומשמעותית, אך יש להקפיד בקפדנות על כללים משפטיים ברורים ומובנים כדי להבטיח את תקפותה המשפטית של הצוואה ולמנוע טענות עתידיות לפגמים בה בהליכי התנגדות לקיום צוואה. התערבות נכונה של עורך דין בהכנת צוואה מקטינה משמעותית את הסיכון לפסילת הצוואה בעתיד ומבטיחה כי רצונו האמיתי והאותנטי של המצווה יכובד לאחר פטירתו.

עורך דין צוואה בתל אביב
עורך דין צוואה בתל אביב

עקרונות מרכזיים שנקבעו בפסיקה לגבי אופן מעורבות עורך דין בהכנת צוואה תקפה בישראל

עורך דין הנוטל חלק בעריכת צוואה נדרש להקפיד על מספר עקרונות מרכזיים שגובשו בפסיקה העדכנית של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים. הלכות אלו מתמקדות באבחנה בין מעורבות לגיטימית וראויה של עורך הדין לבין התערבות פסולה העלולה להוביל לפסילת הצוואה. אחת הדוגמאות המאלפות לאופן ניתוח מעורבות עורך הדין נמצאת בפסק הדין הבא:

תע (תל אביב) 41500-06-16- ז.א נגד ט.א (ניתן ב 19/08/2018)

"גם המנוח וגם התובעת ערכו צוואות בפני עורך הדין שלהם, אותו הם מכירים 40 שנה… בעת עריכת הצוואה רק המנוח והתובעת נכחו בחדר בעת שחתמו על הצוואות… עו"ד גלעד ישעיהו, שערך את הצוואה, אמר שמי שהתקשר אליו הוא בנו של המנוח שאמר שהוריו רוצים לעשות צוואה, ובאו אל משרדו כולם: המנוח, התובעת, הבן והבת, ועל פי הדברים שנאמרו לו, הצוואה נוסחה 'באותו הרגע'"

יחסי הגומלין בין חוק הירושה ותפקיד עורך הדין בהבטחת תוקף צוואה בישראל

הסעיפים הרלוונטיים בחוק הירושה המשפיעים על אופן עריכת צוואה על ידי עורך דין

חוק הירושה, התשכ"ה-1965 מהווה את המסגרת הנורמטיבית לעריכת צוואות בישראל. סעיפים מרכזיים בחוק משפיעים ישירות על אופן פעולתו של עורך הדין:

  1. סעיף 18 – צוואה בפני רשות – סעיף זה מגדיר את ההליך של עריכת "צוואה בפני רשות" שבה עורך הדין משמש כעורך הצוואה בהיותו נוטריון, והוא מחייב הליך פורמלי מובנה.

  2. סעיף 22 – עדים לצוואה – סעיף זה קובע מי רשאי לשמש כעד לצוואה, ומגביל, בין היתר, את יכולתו של נהנה או בן משפחתו לשמש כעד.

  3. סעיף 30 – השפעה בלתי הוגנת – אחד הסעיפים החשובים ביותר מבחינת עורך הדין, המאפשר ביטול צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת.

  4. סעיף 35 – הסתמכות על ראיות חיצוניות – סעיף זה חשוב לעורך הדין בהקשר של תיעוד הליך עריכת הצוואה והבטחת תוקפה.

הכרת הוראות החוק והפרשנות העדכנית שניתנה להן בפסיקה מאפשרת לעורך הדין לערוך צוואה שתעמוד בבחינה משפטית ותשרת נאמנה את רצון המצווה.

כללי האתיקה המקצועית החלים על עורך דין המכין צוואה ושימור רצון המצווה

בנוסף להוראות חוק הירושה, עורך דין העוסק בעריכת צוואות כפוף גם לכללי האתיקה המקצועית החלים על עורכי דין. במיוחד רלוונטיים הכללים הבאים:

  1. חובת נאמנות ללקוח – על עורך הדין לפעול לטובת המצווה, שהוא הלקוח, ולהבטיח שרצונו האמיתי יבוא לידי ביטוי בצוואה.

  2. חובת הסודיות – המידע שנמסר לעורך הדין במסגרת הכנת הצוואה חוסה תחת חיסיון עורך דין-לקוח.

  3. איסור על ניגוד עניינים – עורך הדין צריך להימנע ממצב של ניגוד עניינים, במיוחד כאשר הוא מייצג מספר בני משפחה.

  4. חובת המקצועיות – על עורך הדין להבטיח שהצוואה תיערך בהתאם לדין ותשקף נאמנה את רצון המצווה.

  5. חובת ההסבר והוידוא – חובה אתית לוודא שהמצווה מבין את משמעות הוראות הצוואה ואת השלכותיהן.

ניתוח משפטי מעמיק של תפקיד עורך הדין בעריכת צוואה תקפה בישראל

קביעת גבולות התערבות עורך הדין בעריכת הצוואה לפי הפסיקה העדכנית

פסיקה עדכנית המגדירה את תפקיד עורך הדין בעריכת צוואה ומניעת השפעה בלתי הוגנת

אחת הסוגיות המרכזיות בפסיקה העוסקת במעורבות עורך דין בעריכת צוואה היא ההבחנה בין התערבות לגיטימית, המסייעת למצווה לממש את רצונו, לבין התערבות פסולה העלולה להוות השפעה בלתי הוגנת או לעורר חשד לכזו. הפסיקה העדכנית מספקת הנחיות ברורות:

תע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית (ניתן ב 23/08/2020)

"גם מקום שנהנה הזמין את עוה"ד שערך את הצוואה, ואף שילם את שכר טרחתו, וגם מקום בו תוכנה של הצוואה נמסר לעוה"ד על ידי הנהנה, נקבע כי אין בכך משום נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה. זאת, כל עוד המצווה הוא שקובע תוכן הצוואה."

פסק דין זה מבהיר כי העובדה שנהנה היה מעורב בתהליך הטכני של הבאת המצווה לעורך הדין, ואף מימן את שירותיו, אינה פוסלת בהכרח את הצוואה. הקריטריון המכריע הוא האם המצווה עצמו הוא שקבע את תוכן הצוואה באופן אוטונומי.

בפסיקה נוספת נקבעו מספר עקרונות חשובים:

  1. פגישה נפרדת עם המצווה – עורך הדין צריך לקיים לפחות חלק מהפגישות עם המצווה לבדו, ללא נוכחות הנהנים.

  2. תיעוד מקיף – תיעוד מדויק של תהליך עריכת הצוואה, לרבות תרשומות של פגישות והנחיות שניתנו.

  3. וידוא רצון המצווה – על עורך הדין לוודא באופן אקטיבי שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.

  4. בחינת כשירות – על עורך הדין להתרשם מכשירותו של המצווה, ובמקרים של ספק, לשקול הפניה לחוות דעת מקצועית.

האבחנה המשפטית בין סיוע לגיטימי של עורך דין לבין "נטילת חלק" בעריכת צוואה

הפסיקה הישראלית פיתחה אבחנה מעמיקה בין סיוע לגיטימי שמעניק עורך הדין למצווה לבין "נטילת חלק" פסולה בעריכת הצוואה. אבחנה זו חיונית להבנת גבולות התפקיד של עורך הדין:

  1. סיוע לגיטימי כולל:

    • הדרכה משפטית למצווה בדבר אפשרויותיו
    • ניסוח מקצועי של הוראות הצוואה בהתאם להנחיות המצווה
    • הסבר למצווה על המשמעויות המשפטיות של הוראות שונות
    • וידוא שהצוואה עומדת בדרישות החוק

  2. "נטילת חלק" פסולה כוללת:

    • הצעת הוראות מהותיות בצוואה ביוזמת עורך הדין
    • השפעה על תוכן הצוואה מעבר להיבטים הטכניים-משפטיים
    • פעולה כשלוח של נהנה פוטנציאלי ולא של המצווה
    • התעלמות מרצונות שהביע המצווה לטובת עמדות של אחרים

הפסיקה מכירה בכך שהגבול בין השניים עשוי להיות דק ולכן מדגישה את חשיבות התיעוד המדויק של התהליך ואת הצורך בפגישות נפרדות עם המצווה.

חובת התרגום וההסבר בעריכת צוואות לאנשים שאינם דוברי עברית

פסיקה עדכנית בנושא חובת התרגום וההסבר בצוואות למצווים שאינם שולטים בשפה העברית

סוגיה מרכזית נוספת העולה בפסיקה היא החובה לוודא שמצווה שאינו שולט בשפה שבה נערכת הצוואה מבין באופן מלא את תוכנה. בישראל, חברה רב-תרבותית ורב-לשונית, סוגיה זו היא בעלת חשיבות מיוחדת:

עמש (תל אביב) 55758-05-23- א מ נגד פ ש (ניתן ב 23/03/2024)

"על עורך דין העורך צוואה לאדם שלא יכול לקרוא את השפה שבה נכתבה הצוואה, לוודא שהמתורגמן שולט בשתי השפות על בוריין. יש לוודא שהיבטים משפטיים או סעיפים מורכבים יוסברו בשפה ברורה למתורגמן על מנת שיוכל לתרגם למצווה את הצוואה כראוי."

פסיקה זו מדגישה את האחריות המוגברת של עורך הדין במקרים של פער שפה, ומציבה דרישות מחמירות להבטחת הבנת המצווה:

  1. איכות התרגום – המתורגמן חייב לשלוט היטב בשתי השפות.

  2. פישוט מונחים משפטיים – על עורך הדין להסביר מונחים משפטיים בצורה פשוטה וברורה.

  3. תיעוד הליך התרגום – יש לתעד את זהות המתרגם, היקף התרגום, ואישור המצווה להבנת התוכן.

  4. וידוא הבנה – על עורך הדין לוודא באמצעות שאלות מכוונות שהמצווה אכן הבין את תוכן הצוואה.

אסטרטגיות מעשיות להבטחת הבנת מצווה שאינו דובר עברית את תוכן הצוואה ותוקפה

עורכי דין מנוסים בעריכת צוואות למצווים שאינם דוברי עברית מפתחים אסטרטגיות מעשיות להתמודדות עם האתגר:

  1. שימוש במתורגמן מקצועי – במקום להסתמך על בני משפחה, עדיף להשתמש במתורגמן מקצועי וניטרלי.

  2. הכנת גרסה כפולה – עריכת הצוואה בשתי שפות במקביל, כאשר אחת מהן היא השפה שבה שולט המצווה.

  3. הקלטת הפגישה – תיעוד אודיו או וידאו של הסברת הצוואה למצווה בשפתו.

  4. שאלות אימות – הצגת שאלות ספציפיות למצווה כדי לוודא הבנה של סעיפים מהותיים.

  5. הצהרת מתורגמן – צירוף הצהרה חתומה של המתורגמן המאשרת שהצוואה הוסברה במלואה למצווה בשפתו.

אסטרטגיות אלו מסייעות לעורך הדין להוכיח, במקרה של התנגדות עתידית לצוואה, כי ננקטו כל האמצעים הסבירים להבטיח שהמצווה הבין את תוכן הצוואה ואת השלכותיה.

שיקולים מעשיים בעבודת עורך הדין בעריכת צוואה תקפה ועמידה בישראל

פגישה נפרדת עם המצווה ותיעוד מקיף של תהליך עריכת הצוואה

הנחיות מעשיות לקיום פגישה נפרדת עם המצווה והבטחת אוטונומיה בקביעת תוכן הצוואה

אחד העקרונות המרכזיים שהתגבשו בפסיקה הוא חשיבות קיום פגישה נפרדת עם המצווה, ללא נוכחות הנהנים או גורמים בעלי אינטרס. פגישה כזו מאפשרת לעורך הדין לוודא שהמצווה פועל מרצונו החופשי וללא לחצים חיצוניים:

  1. תזמון הפגישה הנפרדת:

    • יש לקיים לפחות פגישה אחת נפרדת עם המצווה ללא נוכחות נהנים.
    • עדיף שהפגישה הראשונית והמהותית תהיה ללא נוכחות גורמים אחרים.
    • במקרה שהמצווה מגיע עם מלווים, יש לבקש מהם להמתין מחוץ לחדר בעת הדיון המהותי.

  2. אופן ניהול הפגישה:

    • יש לוודא שהמצווה מבין את משמעות הצוואה ואת השלכותיה.
    • לשאול שאלות פתוחות המאפשרות למצווה להסביר את רצונותיו במילותיו.
    • לברר האם המצווה פועל מרצונו החופשי וללא לחצים.
    • לוודא שהמצווה מבין מי יהיו הנהנים ומי לא ייהנה מהצוואה.

  3. התרשמות מכשירות המצווה:

    • על עורך הדין להתרשם מיכולתו הקוגניטיבית של המצווה.
    • לתעד התרשמות מהבנת המצווה את העניין ויכולתו לקבל החלטות.
    • במקרים של ספק, לשקול הפניה לחוות דעת רפואית.

מערך התיעוד המומלץ לעורכי דין העורכים צוואות להבטחת תוקפן בעתיד

תיעוד מקיף של תהליך עריכת הצוואה הוא כלי חיוני להבטחת תוקפה בעתיד ולהתמודדות עם טענות אפשריות לפגמים:

  1. תיעוד זהות המצווה:

    • צילום תעודת זהות או דרכון של המצווה.
    • תיעוד אמצעי זיהוי נוספים, במיוחד במקרים של מצווים מבוגרים.
    • תיעוד הגעתו העצמאית של המצווה או זהות המלווים.

  2. תיעוד רצון המצווה:

    • רישום מפורט של הנחיות המצווה במילותיו.
    • תיעוד שינויים והתלבטויות במהלך ניסוח הצוואה.
    • הקלטת הפגישה (בהסכמת המצווה) במקרים מורכבים.

  3. תיעוד תהליך עריכת הצוואה:

    • תיעוד מספר הפגישות, תאריכים, משתתפים ותוכן.
    • שמירת טיוטות קודמות והערות המצווה עליהן.
    • תיעוד ההסברים שניתנו למצווה והבנתו.
    • במקרה של תרגום, תיעוד זהות המתרגם ואופן התרגום.

  4. תיעוד הליך החתימה:

    • זהות העדים ואי-תלותם במצווה או בנהנים.
    • אישור העדים על כשירות המצווה בעת החתימה.
    • תיעוד החתימה עצמה, אם באמצעות צילום או וידאו.

תיעוד מפורט מהווה "ביטוח" עבור עורך הדין ועבור המצווה, ומקשה על התנגדויות עתידיות לצוואה.

בדיקת כשירות המצווה והתמודדות עם מצבים של ספק באוטונומיה

הנחיות מעשיות לבחינת כשירות המצווה והגנה מפני טענות לחוסר כשירות בעתיד

אחד האתגרים המשמעותיים בעריכת צוואות הוא הערכת כשירותו של המצווה, במיוחד כאשר מדובר במצווים מבוגרים או בעלי מוגבלויות. הפסיקה מלמדת כי טענות לחוסר כשירות הן מהנפוצות בהתנגדויות לקיום צוואה:

  1. בחינת כשירות בסיסית:

    • התרשמות מיכולת המצווה להבין את השיחה ולנהל דיאלוג קוהרנטי.
    • בחינת יכולתו להבין את משמעות פעולת עריכת הצוואה.
    • וידוא שהמצווה מכיר את היקף נכסיו ואת זהות יורשיו הפוטנציאליים.
    • בדיקת עקביות בהנחיותיו לאורך התהליך.

  2. התמודדות עם "רגעים צלולים":

    • תיעוד התרשמות מכשירות המצווה לאורך מספר פגישות.
    • במקרה של תנודתיות במצב הקוגניטיבי, העדפת עריכת הצוואה ברגעים של צלילות מירבית.
    • התייעצות עם בני משפחה לגבי מצבו הכללי של המצווה (מבלי לחשוף את תוכן הצוואה).

  3. מקרים המחייבים חוות דעת רפואית:

    • מצווה בגיל מתקדם מאוד (מעל 85-90).
    • קיום אבחנה של דמנציה או אלצהיימר בשלבים ראשוניים.
    • שינויים קיצוניים בהוראות ביחס לצוואות קודמות.
    • הדרת יורשים טבעיים ללא הסבר רציונלי.
    • לחץ גלוי מצד גורמים חיצוניים.

  4. תיעוד הערכת כשירות:

    • תיעוד השיחות עם המצווה והתרשמות מכשירותו.
    • שימוש בשאלות ספציפיות לבחינת הבנת המצווה את הצוואה.
    • במקרים מתאימים, שילוב הערות על כשירות המצווה בגוף הצוואה.

אופן ההתמודדות המשפטית עם טענות להשפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה לאדם פגיע

טענות להשפעה בלתי הוגנת הן מהנפוצות בהתנגדויות לקיום צוואה, במיוחד כאשר המצווה היה אדם פגיע בשל גיל, מחלה או תלות. הפסיקה פיתחה כלים להתמודדות עם טענות אלה:

  1. זיהוי גורמי סיכון להשפעה בלתי הוגנת:

    • תלות של המצווה בנהנה (פיזית, כלכלית או רגשית).
    • בידוד חברתי של המצווה והגבלת קשריו עם אחרים.
    • מעורבות יתר של נהנה בהליך עריכת הצוואה.
    • שינויים פתאומיים בהוראות הצוואה לטובת אדם ספציפי.

  2. אמצעים למניעת טענות להשפעה בלתי הוגנת:

    • פגישות נפרדות עם המצווה ללא נוכחות נהנים.
    • תיעוד ההנמקה של המצווה להוראות יוצאות דופן.
    • עידוד המצווה לשקול את החלטותיו ולא למהר בקבלתן.
    • במקרים מתאימים, הצעה למצווה להתייעץ עם אדם נוסף שהוא סומך עליו.

  3. התמודדות עם מעורבות נהנים בתהליך:

    • הגבלת מעורבות נהנים בתוכן הצוואה.
    • תיעוד מדויק של כל מעורבות של נהנים (כגון הבאת המצווה למשרד).
    • וידוא ישיר מול המצווה שההוראות משקפות את רצונו האמיתי.
    • במקרים של חשד, שיחה נפרדת וחסויה עם המצווה על לחצים אפשריים.

סיכום: מעורבות עורך דין בעריכת צוואה – היבטים משפטיים ומעשיים

המאמר מדגיש את חשיבות מעורבות עורך הדין בעריכת צוואה במסגרת הדין הישראלי, תוך הקפדה על כללים שיבטיחו את תקפותה:

עקרונות מרכזיים:

  • על עורך הדין לוודא שהמצווה קובע בעצמו את תוכן הצוואה
  • גם כאשר נהנה מזמין את עורך הדין או משלם שכר טרחתו, אין בכך פסול כל עוד המצווה קובע את התוכן
  • חובה להקפיד על תרגום והסבר נאות כאשר המצווה אינו שולט בשפת הצוואה

שיקולים מעשיים:

  • קיום פגישה נפרדת עם המצווה ללא נוכחות הנהנים
  • וידוא הבנת המצווה את משמעות הצוואה ותיעוד השיחה
  • אימות זהות המצווה ותיעוד מפורט של תהליך העריכה

תהליך מומלץ:

  1. פגישה ראשונית לבירור רצון המצווה והסבר משפטי
  2. הכנת טיוטה ברורה בהתאם לרצון המצווה
  3. פגישת חתימה הכוללת הקראת הצוואה, וידוא הבנה וחתימה בנוכחות עדים

הקפדה על כללים אלו תסייע בהבטחת תקפות הצוואה ותמנע טענות לפגמים בה. לייעוץ עם עורך דין משפחה תל אביב עם ניסיון רב בתחום 

סימוכין

ת"ע (תל אביב) 41500-06-16- ז.א נגד ט.א

שמות השופטים: שפרה גליק

סביר שהמנוח יערוך צוואה שבה הזוכה העיקרית היא אשתו. 57.2 גם המנוח וגם התובעת ערכו צוואות בפני עורך הדין שלהם, אותו הם מכירים 40 שנה. 57.3 בחינת העדויות על אופן נסיבות עריכת הצוואה אף הן מצביעות על מהלך רגיל. בעת עריכת הצוואה רק המנוח והתובעת נכחו בחדר בעת שחתמו על הצוואות (ראה עדות התובעת בעמוד 48 לפרוטוקול). 57.4 עו"ד גלעד ישעיהו, שערך את הצוואה, אמר שמי שהתקשר אליו הוא בנו של המנוח שאמר שהוריו רוצים לעשות צוואה, ובאו אל משרדו כולם: המנוח, התובעת, הבן והבת, ועל פי הדברים שנאמרו לו, הצוואה נוסחה "באותו הרגע" (ראה עדותו של עורך הצוואה בעמוד 41 לפרוטוקול). מן הדברים שאמר עורך הצוואה, נראה אפוא שהצוואה הייתה "שקופה" לבני המשפחה, וגם התובעת העידה (עמוד 49 לפרוטוקול), כי לאחר שנחתמה הצוואה, התובעת מסרה העתק לנתבעת, והנתבעת נשקה את התובעת (עמוד 50 לפרוטוקול) – היינו, גם מכאן ניתן להסיק נסיבות רגילות של עריכת צוואה. 57.5 אין בידי לקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה, לפיה כביכול התובעת והבן י' היו מעורבים מעורבות יתר בעריכת הצוואה, ומטעם זה יש להסיק השפעה בלתי הוגנת. אומנם הבן י' הוא שפנה אל עורך הצוואה וביקש לקבוע פגישה, וזו אכן נקבעה, אך את תוכן הצוואה מסר המנוח כאשר היה לבדו עם עורך הצוואה וזאת אישר עורך הצוואה בעדותו, אצטט הדברים מעמוד 41 לפרוטוקול: "ש. זאת אומרת, לפי מה שאני מבין, האם הצוואה בעצם נוסחה במקום באותו הרגע 18 ת. נכון". משנה תוקף יש לדברים אלה, כאשר על פי עדותו של עורך הצוואה, כל בני המשפחה נכחו במקום (קודם שנכנסו המנוח והתובעת לחדר, לבדם עם עורך הצוואה).

פסק דין |18/08/2018 |משפחה – תל אביב

ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית

שמות השופטים: אילת גולן תבורי

(ע"א 851/79 בנדל, שם; ע"א 7506/95 שוורץ ני בית 32 אולפנא בית אהרון וישראל, שם). 33 34 ת"ע 2051-07-15 פלונית ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי ת"ע 2133-07-15 פלונים ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי 94. גם מקום שנהנה הזמין את עוה"ד שערך את הצוואה, ואף שילם את שכר טרחתו, וגם מקום 1 בו תוכנה של הצוואה נמסר לעוה"ד על ידי הנהנה, נקבע כי אין בכך משום נטילת חלק פסול 2 בעריכת הצוואה. 3 זאת, כל עוד המצווה הוא שקובע תוכן הצוואה. (ע"א 760/86 רוזן ני שולמן, פ"ד מג (3) 586). 4 אף הבאת עד לא תהפוך את הנהנה למי שלקח חלק בעריכת הצוואה. (ע"א 6496/98 בוטו, 5 לעיל, ש שטרסברג כהן). 6 7 95. כאשר המצווה היה כשיר וידע טיבה של צוואה מהי, הפסיקה לא מצאה בפרמטרים אלו עדות 8 למעורבות נהנה מצוואה בעריכתה. המבחן כאמור הינו מבחן השכל הישר, וכל מקרה יבדק 9 בהתאם לנסיבותיו. (ע"א 5869/03 חרמון ני גולוב, שם). 10 11 96. הצוואה נערכה לפי רצונו של המנוח – עורך הדין________ אשר ערך את הצוואה ובפניו חתם 12 המנוח, הצהיר ונחקר על נסיבות עריכתה. 13 בתצהירו תיאר כי המנוח הוא שפנה אליו, ביקש ממנו להכין את הצוואה עבורו והבהיר לו 14 מה מבוקשו. המנוח קבע את תוכנה של הצוואה, ועוה"ד ניסח אותה לאחר שיחה טלפונית 15 עימו בה בירר מי יהיו הזוכים בצוואה, מי יורשיו ומה היקף עיזבונו. 16 המנוח אמר לו שהוא רוצה שאשתו תזכה במלוא עזבונו, לא רוצה להוריש דבר לילדיו מאשתו 17 הראשונה נגדם מנהל הליכים משפטיים.

פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווה

ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית

שמות השופטים: אילת גולן תבורי

16 המנוח אמר לו שהוא רוצה שאשתו תזכה במלוא עזבונו, לא רוצה להוריש דבר לילדיו מאשתו 17 הראשונה נגדם מנהל הליכים משפטיים. יש לו בעיקר נכס ב_____________ . הם סיכמו בטלפון 18 את שכ"ט, וכן שעוה"ד יגיע לביתו כדי להחתימו על הצוואה. 19 20 "1. אני ערכתי את צוואת המנוח מיום 29.9.06 . 21 2. אני והמנוח שוחחנו טלפונית, ביררתי עם המנוח בדיוק מי הזוכים על פי צוואתו, 22 מה היקף עזבונו ואיזה עוד יורשים יש לו. המנוח אמר לי שהוא רוצה שאשתו_____________ 23 תזכה במלוא עזבונו, שיש לו בעיקר נכס ב__________ , ושהוא לא רוצה להוריש כלום 24 לשלושת ילדיו מנישואיו הקודמים לאשתו. המנוח סיפר לי שהוא מנהל הליכים 25 משפטיים נגד בניו, ושהוא מאוד מאוכזב משלושת ילדיו, ומבחינתו "אין לו יותר 26 ילדים". סיכמתי עם המנוח את שכר הטרחה שלי עבור הצוואה, וסיכמנו שאני אגיע 27 אליו לביתו כדי להחתים אותו על צוואתו. " 28 (ס 1-2 לתצהיר עוה"ד). 29 30 97. עוה"ד מסר שכאשר הגיע לבית המנוח ושוחח עימו התרשם שהוא צלול וחד (ס 4 לתצהירו). 31 המנוח קרא את נוסח הצוואה בכתב מאחר ולא שמע טוב, עבר איתו עליה. המנוח חתם על 32 הצוואה בפניו, והוא והעד הנוסף חתמו. 33 34 ת"ע 2051-07-15 פלונית ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי ת"ע 2133-07-15 פלונים ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי "3. הכנתי למנוח את צוואתו, והגעתי לביתו ביום 29.9.06 יחד עם העד הנוסף, מר 1 __________ . עברתי עם המנוח על צוואתו, קראנו יחד אותה, ולאחר שהמנוח 2 הצהיר בפניי ובפני העד הנוסף כי זו צוואתו – המנוח חתם על צוואתו, וגם אני והעד 3 הנוסף חתמנו על הצוואה.

פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווה

ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית

שמות השופטים: אילת גולן תבורי

28 29 כתובת משרדו נותרה בשוגג ("ת. טעות שלי. אני אגיד בפורמט אצלי תמיד רשום מרחוב כך 30 וכך והמסמך נחתם במשרדי בראשל"צ. אנו נוהגים להחתים במשרד ולא ללכת ללקוחות. " 31 ע 54 ש 27/29). 32 33 ת"ע 2051-07-15 פלונית ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי ת"ע 2133-07-15 פלונים ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי 101. בעת עריכת הצוואה בבית המנוח, המשיבה לא הייתה מעורבת בכך או נוכחת. (ס 5 לתצהיר 1 עוה"ד). הכחיש כי הייתה שם, והעיד שלא הייתה לו הכרות מוקדמת עם המנוח או עם 2 המשיבה לפני עריכת הצוואה. (ע 53, ש 10/14). למיטב זכרונו המנוח פנה אליו, ייתכן שקיבל 3 את המספר מעו"ד______ אולם הוא שוחח איתו ורק איתו. (ע 53, ש 28/34 ע 54 ש 8-11) 4 ובהתאם ערך את הצוואה (ע 54, ש 16/17). 5 6 "ש. אני חוזר בשיחה לגבי השיחה שקיבלת הוראות מהמנוח לגבי הצוואה, מי 7 התקשר למי 8 ת. ___ התקשר אלי 9 ש. שוחחת רק איתו 10 ת. רק איתו 11 ש. אתה יודע מי נוכח בבית ששוחחת איתו 12 ת. לא 13 ש. יכול להיות ש___ עמדה לידו בבית 14 ת. לא יכול לדעת. תשמע הם גרים יחד. 15 ש. בהתאם להנחיות שהוא נתן לך טלפונית ערכת את הצוואה במשרדך 16 ת. נכון 17 ש. שהגעת אליו הביתה לערוך את הצוואה היו לו השגות לגבי הצוואה שערכת 18 ת. ממש לא. יותר מזה אני שאלתי אותו שאלות בתור אבא למה הוא לא נותן חלק 19 מהירושה לילדיו, הפריע, רציתי לבדוק שהוא סגור על הענין 20 ש. כלומר על הצוואה הזאת שאתה ערכת במשרדך ובאת אליו הביתה הוא חתם ללא 21 השגות 22 ת. כן. 23 ש. האם הוא חתם על המסמך כפי שאתה הבאת 24 ת.

פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווה

ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית

שמות השופטים: אילת גולן תבורי

האם הוא חתם על המסמך כפי שאתה הבאת 24 ת. כן. " (פרוטוקול. 10.7.19 ע 54 ש 8-24). 25 26 102. המנוח הבהיר שאינו רוצה להוריש לילדיו. 27 "אני חוזר עוד פעם אני מחבר את התשובות גם לתשובות שהוא נתן לי במעמד 28 הצוואה והתשובה היתה ילדיו לא יקבלו כלום כי יש לי סיבות טובות לא לתת להם 29 כלום. וזה היה חזק מאוד מאוד המשפטים שלו, הם לא היו משפטים של בנאדם שלא 30 מבין מה הוא אומר". (ע 60 ש 16/18). 31 32 33 ת"ע 2051-07-15 פלונית ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי ת"ע 2133-07-15 פלונים ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי .103 המשיבה הצהירה שלא לקחה חלק בעריכת הצוואה, המנוח היה עצמאי וכך היה גם בעת 1 עריכת הצוואה (ס 7-8 לתצהירה). לא הכירה קודם את עוה"ד שערך את הצוואה, המנוח בחר 2 אותו. (ע 44, ש 26/33, ע 47 ש 33/34). לא שמעה שבעלה תיאם את הפגישה עם עורך הדין, 3 היא לא עשתה זאת, מניחה שהמנוח פנה אליו. (ע 51, ש 8-12). לא הוכח אחרת, ולא הוכח 4 שהמשיבה הייתה נוכחת במעמד עריכת הצוואה. 5 6 104. טענת המתנגדים שעו"ד______ היה עו"ד מטעמה של המשיבה, לא הוכחה ונדחית. עוה"ד 7 הצהיר שהמשיבה לא הייתה נוכחת בעת עריכת הצוואה, המשיבה הצהירה כך, לא הוכח 8 אחרת. גם לא הוכח שעוה"ד הכיר קודם את המשיבה. 9 כך השיב: 10 "אני רוצה להגיד שכל הזמן חשבתי שהגב שיושבת באולם היא_________ . עכשיו 11 יצאתי החוצה והבנתי ש_____ יושבת בחוץ. ומי שבאולם זה גב אחרת. " 12 (ע 59 ש3-4). 13 14 105. בסיכומים הרחיבו המתנגדים לגבי עו"ד נוסף (עו"ד________ ) בניסיון להראות שעו"ד מטעם 15 המשיבה ערך את הצוואה.

פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווה

עמ"ש (תל אביב) 55758-05-23- א מ נגד פ ש

שמות השופטים: שאול שוחט,עינת רביד,נפתלי שילה

גם המערער מודה שהמנוחה דיברה והבינה עברית פשוטה ובסיסית ואולם אין ספק שהיא לא הבינה עברית ברמה גבוהה שנדרשת לצורך הבנת כל סעיפי הצוואה שנוסחה בנוסח משפטי. גם עו"ד אוסטין העיד ש"היה לה קשיים בעברית" ומ' תרגם לה את הצוואה (עמ' 10 שורות 21/26). אולם, בחקירתו, הכחיש מ' שתרגם את הצוואה למנוחה ואמר שעו"ד אוסטין הוא זה שהסביר לה את הצוואה (עמ' 15 שורות 24/27). מכאן, שלא הוכח כלל שבוצע תרגום של הצוואה למנוחה. מ' העיד ששאל את המנוחה "תגידי, את רוצה להוריש את הכול לא' את יודעת מה המשמעות ואמרה כן". ברם, מעבר לכך שמדובר בשאלה מדריכה, אין ספק שלא מדובר בתרגום של הוראות הצוואה אלא בהסבר כללי ביותר שלא עומד כלל בדרישת התרגום. 10. כפי שציינתי בעמ"ש 60706-05-21 פלונית נ' פלוני ( 1.7.22 ): "על עורך דין העורך צוואה לאדם שלא יכול לקרוא את השפה שבה נכתבה הצוואה, לוודא שהמתורגמן שולט בשתי השפות על בוריין. יש לוודא שהיבטים משפטיים או סעיפים מורכבים יוסברו בשפה ברורה למתורגמן על מנת שיוכל לתרגם למצווה את הצוואה כראוי. יש לוודא גם שהמתורגמן הוא אדם אובייקטיבי שאינו "נוגע בדבר" וניתן לסמוך עליו שיתרגם את הצוואה כראוי. שהרי, אם עורך הדין אינו יודע את שפת המצווה, הוא חייב לוודא שהמתרגם יהא אמין וניתן יהיה לסמוך עליו שיתרגם כראוי את הצוואה (ראו: בע"מ 8484/10 אלמוני נ' פלוני ( 12.7.2011 ))". דבר מכל המפורט לעיל, לא בוצע במקרה דנן. 11. טענת המערער לפיה ניתן להסתפק בהסבר "ליבת הצוואה" בכל הכבוד אין לקבל. יש לתרגם את כל הוראות הצוואה ובמיוחד במקרה דנן, בו הובאו עדויות לפיהן המנוחה רצתה להעניק למערער זכות מגורים בדירה, ייתכן שהמנוחה כלל לא הבינה שלא רק שהצוואה מעניקה את הדירה בלעדית למערער ולא מדובר רק בהענקת זכות שימוש בדירה למערער, אלא שהצוואה מתייחסת לכל עיזבונה ולא רק לביתה והיא מעניקה את כל רכושה למערער בלבד.

פסק דין |22/03/2024 |מחוזי – תל אביב

פסיקה רלוונטית

ע"א 148-96- אברהם בקשי נגד סלמן מסעודה ואח

שמות השופטים: א ברקש לוין,ת אור

כך בעניין אחד (ע"א 576/72) פ"ד כז(2) 373 נקבע שעריכת הצוואה, כאמור בסעיף, אין משמעותה אלא הכנתו הטכנית של המסמך וניסוחו המילולי; כן נקבע כי "פעולת העריכה איננה מתחילה כל עוד לא ניגש עורך הדין לפעולת ניסוח הצוואה" (ראה גם ע"א 576/78 פ"ד לה(1) 686, ע"א 196/85 פ"ד לט(4) 550, ע"א 234/86 פ"ד מב(4) 148). עם זאת ניכרת גם מגמה שונה, המבקשת להרחיב במעט את המסגרת הפרשנית ולא לקבוע בה מסמרות. כך נקבע בעניין ע"א 160/80,851/79 פ"ד לה(3) 101 כי הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" הננו ביטוי גמיש המתמלא תוכן על פי הנסיבות הפרטיקולריות של כל מקרה ומקרה ואיננו סובל מסמרות קבועים. באותו ענין נפסק שכאשר הנהנה בלבד הוא החוליה המקשרת בין המצווה לבין עורך הדין "אין לומר תמיד כי ניתן לראות בפעולתו של עורך הדין משום התחלה חדשה, שיש בה כדי למחוק את רישומי פעלתנותו הקודמת של הנהנה אצל המצווה" (ראה שם בעמ' 109 ליד האות ה). 5. אף במקרה שלפנינו אין לנו צורך להכריע בין שתי הגישות האמורות, שכן אין ספק שבנסיבות המקרה, נכללת מעורבותו של הזוכה בעריכת הצוואה אף בגדר הפרשנות המצמצמת להוראת הסעיף. כזכור, קבע בית המשפט המחוזי ביחס למעורבות המערער כי "אין ספק שהוא הוא שהכתיב לעורך הדין את הצוואה. . . אין לנו אלא מילתו שהמנוחה שלחה אותו להעביר הוראות אלו שבצוואה. . . ועל מילתו בלבד לא ראיתי לסמוך ולהשתכנע על פיה". בית המשפט קמא אף ראה לאבחן מקרה זה – למען הסר כל ספק – מאותם המקרים בהם הוכח כי מעורבותו של הזוכה על פי הצוואה בעריכתה, הסתכמה בהעברת הוראותיו המדויקות של המוריש לידי מנסח הצוואה – עורך הדין.

פסק דין |15/03/1999 |בית המשפט העליון

על"ע 9013-05- בעלע 9013/05 נגד בעלע 9417/05

שמות השופטים: א ברק א ריבלין,א רובינשטיין

(7) המערער גורס כי בטרם העניק לו המנוח את רכושו במתנה, רצה לכתוב צוואה בה הוא מוריש לו את כל רכושו; הוא סירב לבקשתו, כנטען, אך לאחר הפצרות רבות נעתר לו. המערער תומך יתדותיו בעדויות עורכי הדין יוסף מועדים ושי ארז, מיום 18.10.01 , שנכחו בעת עריכת הצוואה והעידו כי המנוח רצה להוריש את כל רכושו למערער. שניהם העידו כי המנוח נראה צלול בדעתו, אולם אף עדים אלה לא יכלו להסביר כדבעי את פשר התנהגותו של המנוח. עורך הדין מועדים מסר בעדותו כי אכן חש שלא הכל כשורה: "הוא ביקש (המנוח-א"ר) שזה הכל יהיה בידיים של העורך דין יורם יהודה. אני הבנתי שיש פה איזושהי בעיה וקמתי והלכתי" (עמוד 3 לפרוטוקול מיום 18.10.01 ). עורך הדין שי ארז העיד: "באיזה שהוא שלב, אחרי שהוא קרא ועבר על הצוואה. . . הוא הפתיע את כולנו בכך שהוא בא ואמר שהוא מעוניין להוריש, להעביר את כל הרכוש שלו ליורם, עוד אפילו בחייו. . . אני הופתעתי אישית, עוד לא היה לי ניסיון במקרה דומה שלקוח, אחרי שהדברים מוכנים והכל ערוך, לפחות למיטב ידיעתי, בהתאם לרצונו, משנה את דעתו, במיוחד באופן כל כך קיצוני" (עמוד 8 לפרוטוקול מאותו יום). סוף דבר, יש להותיר את התשתית העובדתית שקבע בית הדין המחוזי- על כנה. עבירות המשמעת ח. (1) סעיף 2 לכללים קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". סעיף 54 לחוק קובע "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". דומני, כי לכל הפחות, אין להטיל על עורך דין חובת נאמנות פחותה מזו המוטלת על שליח שנשלח לעשות רצון שולחו, אף אם בהתנהגותו במישור יחסיו עם לקוחו אין הוא עושה בכל עת פעולות שהן "פעולות משפטיות".

פסק דין |30/08/2006 |בית המשפט העליון

ע"א 433/77- אליקם הררי נגד מרים הררי

שמות השופטים: י זוסמן ח כהן,א ברק

מטבעו, אין הוא סובל מסמרות קבועות, טול את המקרה בו מתרגם הנהנה צוואה בעדים למצווה. האם המתרגם לוקח חלק בעריכת הצוואה התשובה הינה, כי בנסיבות מסוימות אכן יש לראותו כמי שנוטל חלק בעריכתה (ע"א 576/72). אך בנסיבות אחרות – כגון שמשתתפים בהקראה אנשים נוספים שאינם קשורים בנהנה והמסוגלים לבקר את נכונות התרגום – יש לתת לשאלה זו תשובה שלילית (ע"א 598/75 פד"י ל', 1, 749). או טול את המקרה בו נוכח הנהנה פיזית בעת עריכת הצוואה. היש לומר כי הוא בטל חלק בעריכתה אף התשובה על שאלה זו תלויה בנסיבות האופפות את הנוכחות. לא הרי נהנה הנוכח לבדו בעת עריכת צוואה – לענין צוואה בכתב – כהרי נהנה הנוכח במקום יחד עם אחרים, כגון עורך-דין. לא הרי נהנה המשוחח עם המצווה על דא ועל הא, כהרי נהנה הנותן הנחיות והוראות בדבר תוכן הצוואה (ע"א 746/70 פד"י כה', 2, 656). הוא הדין בעניננו. אין לומר כי בכל מקרה עריכת הצוואה ונטילת חלק בעריכתה מתחילים בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב. הדבר תלוי בנסיבות. כך, למשל, בצוואה בעדים, אשר האחריות הפרופסיונלית עליה נתונה בידי עורך-דין, ניתך לראות תחילתה של העריכה בפעולותיו של עורך-הדין (ע"א 576/72 הנזכר), שכן חזקה על עורך-הדין שיטול לידיו מבראשית את הפעולות הקשורות בעריכת הצוואה באופן שתינתן למצווה ההזדמנות להגיע לכדי גמירת דעת עצמאית וחפשית. אך לא תמיד יהיה הדבר כך. נניח כי פלוני מקריא למצווה את כל פרטי הצוואה, אשר על פיהם פלוני הוא הנהנה, והמצווה רושם אותם ונוטלה מיד לעורך-דין, אשר כל תפקידו מצטמצם בעיון קל ובמתן חוות דעת כי הצוואה מקיימת את דרישות החוק.

פסק דין |19/12/1979 |בית המשפט העליון

תמ"ש (תל אביב) 108880-03- ד.פ נגד י.ר ואח

שמות השופטים: שאול שוחט

אני מקבל בענין זה דווקא את עדותו של עוה"ד אשר הצהיר בסעיף 4 לתצהירו, כי המנוחה היתה זו שהתקשרה לעוה"ד. משכך, אני רואה לנכון לקבוע עובדתית שהתובעת הגיעה לביתה של המנוחה והמנוחה התקשרה בנוכחותה לעוה"ד לשוחח עמו בענין הצוואה. מסקנתי זו נתמכת גם מעדותה של התובעת בסעיף 33(א) לתצהיר עדותה הראשית. בסעיף 33 (א) זה מאשרת התובעת, כי אמה יצרה קשר עם עוה"ד ולא להיפך. מאחר ולאחר שיחה זו של עוה"ד עם המנוחה לא התקיימו יותר שיחות שלו עם המנוחה ישירות, למעט שיחה נוספת באותו יום בו ביקש לוודא את רצונה (לדבריו) לאחר שקיבל לידיו את פירוט הנכסים (ר' ס' 9 לתצהיר עדותו הראשית) ומאחר ועוה"ד אינו מספר לנו על שיחות אחרות שהיו לו טרם אותה שיחה שנערכה ביום 9.5.01 ניתן להסיק כאמור, כי הקשר המחודש בין עוה"ד למנוחה נוצר ביום 9.5.01 על ידי המנוחה שהתקשרה אליו בנוכחות בתה, התובעת. 5. ומה קרה באותה שיחה על מה שקרה ואיך קרה באותה שיחה אנו לא למדים לא מתצהיר עדותה הראשית של התובעת ולא מתצהיר עדותו הראשית של עוה"ד. את זאת למדים אנו מח"נ של התובעת. לאחר שעוה"ד שוחח עם המנוחה ודיבר איתה בקשה המנוחה מהתובעת לשוחח עם עוה"ד על מנת לשמוע ממנו מהם הפרטים הנחוצים לו לצורך עריכת הצוואה (ח"נ של התובעת עמ' 25 ש' 13/15 ועמ' 26 ש' 8-17). התובעת שמעה מעוה"ד לאיזה פרטים הוא זקוק על מנת לערוך את הצוואה. חלק זה של השיחה נשמט מתצהירי עדותם הראשית של עוה"ד ושל התובעת. בתצהיר עוה"ד אין בכלל זכר לשיחה כלשהי ששוחח אי פעם עם התובעת. אין כל זכר לכך שהוא מסר לה לאיזה פרטים הוא זקוק על מנת לערוך את הצוואה.

פסק דין |11/02/2006 |משפחה – תל אביב

ת"ע (תל אביב) 42187-11-19- א.א.ג. נגד י.א

שמות השופטים: סגלית אופק

בהקשר לכך יצוין, כי בע"א 851/79 בנדל ואח' נ' בנדל, פ"ד לה(3) 101 (1981), נפסק, כי אם המצווה נפגש עם עורך הדין ומוסר לו את הוראותיו, ניתן לרוב לגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכתה, שכן שיקול דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירוע העבר לבין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה. 79. נראה, אפוא, כי תפקידה של התובעת בכל הנוגע לעריכת צוואות המנוחים היה טכני באופיו והצטמצם בפעילות שליחות גרידא, פעולה שהיא טבעית למדי בנסיבות העניין, שכן התובעת סייעה להוריה בכל דבר ועניין, וטבעי שהם יעשו בתובעת שימוש ליצירת קשר עם עורך דין ולהגעה למשרדו וכפי שהתובעת העידה "הם הגיעו איתי כמו כל מקום שהייתי לוקחת אותם" (עמ' 92, ש' 8). 27 בהקשר לכך יצוין, כי הנהנים על פי צוואה הינם לרוב האנשים הקרובים למצווה, ואם המצווה נזקק לעזרת אחרים לצורך עריכת צוואתו (כבחירת עורך-דין, ביקור במשרדו ועוד), סביר להניח כי מי שיסייע לו בפעולות אלו יהיו האנשים הקרובים לו, ואין לומר כי מי שסייע למצווה בפעולות כאלה, לא יהיה זכאי לרשת את מה שהמצווה התכוון ממילא לצוות לו . 80. מבלי לגרוע מכל האמור והוא העיקר, בפסיקה עקבית נקבע כי עצם העובדה שנהנה הזמין את עורך הצוואה ומסר לו את תוכנה של הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו, מה שאינו מתקיים בעניינו שכן את תוכן הצוואה מסרה המנוחה לעו"ד מזרחי כאמור לעיל, אין בכך כדי לקבוע כי נטל חלק פסול בעריכת צוואה ; "את החשש שמצב זה מעורר ניתן להפריך רק אם הייתה למנוחה הזדמנות נאותה, במעמד החתימה על הצוואה, לעמוד על תוכנה ולוודא שהיא אכן משקפת את רצונה" ; "העובדה שהנהנה הזמין את עורך-הדין שערך את הצוואה ושילם את שכר-טרחתו והעובדה שתוכנה של הצוואה נמסר לעורך-הדין על-ידי המערער אין בה משום נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה.

פסק דין |25/06/2022 |משפחה – תל אביב

ת"ע (פתח תקווה) 15220-12-21- הבת ק' נגד ' פלונית

שמות השופטים: נאוה גדיש

אמנם נמצא כי הן (או אחת מהן) התלוו אל המנוח עת הגיע למשרדו של עוה"ד כדי לחתום על הצוואה וכי התובעת 1 יצרה את הקשר הראשוני עם עוה"ד, אולם אין די בכך כדי לקבוע שהייתה להן מעורבות בעריכת הצוואה, בפרט כשהוכח ושוכנעתי שהן לא היו נוכחות במשרד עת נחתמה צוואה. 47. השאלות מי שילם עבור הצוואה, מי העביר לעוה"ד פרטים וכיו"ב, לא הובררו עד הסוף, בפרט לאחר שהסתבר כי עוה"ד שהיה עד לצוואה הוא לא מי שערך אותה. עורכת הדין שערכה את הצוואה ויצרה את הקשר הראשוני עם המנוח לא זומנה להעיד-לא בתחילת ההליך, לא לאחר שעוה"ד שהיה עד לצוואה הגיש את התצהיר מטעמו וציין זאת במפורש (סעיף 5 לתצהירו: "מעיון בתיק של המנוח אני רואה שאת הצוואה ערכה עו"ד. . . , אשר עבדה במשרדי באותה תקופה. . . ") ואף לא לאחר שמיעת עדותו (במסגרת בקשה להוספת ראיות שניתן היה להגיש, גם לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות). 48. מכל מקום, התובעת 1 סיפרה כי אביה ביקש שתסייע לו למצוא עו"ד לעריכת צוואה והיא שלחה הודעה דרך האתר למשרד עוה"ד ורשמה את מספר הטלפון שלה ליצירת קשר. התובעת 1 הסבירה כי עשתה כן כדי לקבל פרטים ראשונים על הליך עריכת הצוואה ולאחר מכן, מסרה לאשת הקשר את מספר הטלפון של אביה כדי שימסור מידע על תוכן הצוואה (פרוטוקול עמ' 94 שורה 22 עד עמ' 95 שורה 19). כאמור, אין בעובדה שהבת יצרה את הקשר הראשוני האמור ואף אם העבירה מסמכים לעוה"ד ואף אם שילמה עבור הצוואה, אין די בכך כדי לקבוע שהייתה לה מעורבות בעריכת הצוואה, לא כל שכן מעורבות שמצדיקה ביטול הצוואה. בפסק הדין בעניין ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל,פד"י נד(2) 215 התייחס בית המשפט העליון למבחנים השונים שיש לקיים, כדי לקבוע אם הייתה מעורבות בעריכת הצוואה, או השפעה בלתי הוגנת, הדגיש כי יש לבחון את נסיבות המקרה המסוים והתייחס במפורש למקרה שהנהנה הוא שבחר את עורך הדין שערך את הצוואה, או שהנהנה הביא את המצווה למשרדו של עורך הדין או אף שילם את שכרו וציין כי לא די בכך כדי לקבוע שהייתה לנהנה מעורבות בעריכת הצוואה או שהייתה השפעה בלתי הוגנת.

פסק דין |20/10/2024 |משפחה – פתח תקווה

ת"ע (ראשון לציון) 64211-08-21- *** נגד ' ' ***

שמות השופטים: מירית פולוס

זאת מקום בו הצוואה נחתמה במשרד עורך הדין ללא נוכחות התובע, ועורך הדין העיד שהתובע לא היה באותו המעמד והשיחה היחידה שהיתה לו עם התובע הינה טרם עריכת הצוואה כאשר התובע הוא שיצר איתו קשר ראשוני. 54. יחד עם זאת, מעורבות התובע כפי שתפורט להלן, מחזקת את המסקנה של השפעת התובע על המנוח, שביחד עם התלות הייחודית של המנוח בתובע, ומורכבותו הנפשית של המנוח, מצדיקה מסקנה של השפעה בלתי הוגנת. בהקשר זה ראה בדנ"א 1516/95 מרום נגד היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נב (2) 813, 829: "מבחן נסיבות עריכת הצוואה: סעיף 35 לחוק הירושה קובע, כי מי שלקח חלק בעריכת צוואה-הוראת הצוואה המזכה אותו, או את בן זוגו, בטלה. ואולם אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או למצער, שיקול רלוונטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו. " 55. מחקירת התובע, עולה כי המנוח ביקש ממנו לאתר עבורו עורך דין וכך אכן עשה: "חייגנו להרבה עורכי דין ביחד" (פר' מיום 8.10.24 שורה 16). לשאלת בית המשפט מדוע ביקש ממנו המנוח להתקשר ולא התקשר ישירות הוא עונה "*** היה מבקש ממני לעשות כל דבר בשבילו". 56. בהמשך מעיד התובע כדלקמן: " ש. אתה ליווית אותו לעו"ד שעשה אצלו את הצוואה? ת. כן. נסענו ביחד. אין לי מה לשקר. *** ביקש שאסיע אותו. הסעתי אותו באופנוע. אני לא נכנסתי לבניין, היה שם שלוש שעות, לא יודע מה הוא עשה שם. אני הלכתי להסתפר, הלכתי לסידורים שלי חדר כושר, וש*** התקשר אלי חזרה הלכתי לאסוף אותו והחזרתי אותו הביתה. " (פר' עמוד 67 שורות 29/32). 57.

פסק דין |14/10/2024 |משפחה – ראשון לציון

תמ"ש (נצרת) 4717-11-15- xxxxx נגד xxxxxxx

שמות השופטים: מחמוד שדאפנה

מעורבות בעריכת הצוואה: 198. סעיף 35 לחוק הירושה קובע כדלקמן: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה". 199. הוראות סעיף 35 לחוק הירושה, מכוונות לשלוש חלופות, בהתקיים אחת מהן ניתן יהיה לקבוע כי קיימת מעורבות בעריכת הצוואה: מי שערך אותה, מי שהיה עד לעשייתה ומי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה. 200. הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" של הצוואה, הינו ביטוי גמיש ומתמלא תוכן בהתאם לנסיבות המקרה. המבחן האם פלוני לקח חלק בעריכת צוואה אם לאו, הינו בסופו של דבר, מבחן השכל הישר ויש לבחון את מידת המעורבות וחומרתה. ככל שהמעורבות הינה גדולה יותר, כך ייטה בית המשפט לראות בה כמעורבות הפוסלת את הצוואה. לא כך הדבר, כאשר מדובר בעזרה ותמיכה במנוח, לצורך הגשת רצונו בכתיבת צוואתו (ראו: ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, נט(3) 1 (2004)). 68 201. נקבע, כי פעולת שליחות עבור מצווה הנוגעת לעריכת צוואה, כגון התקשרות עם עורך דין בנוגע לעריכתה, או שיחות עם המצווה, אינן נכנסות לגדרו של סעיף 35 לחוק הירושה (ראו: ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, נד 19 (1) (2000)). פעולה מצומצמת כלשהי של הנהנה, אינה הופכת אותו בהכרח למי שלקח חלק בעריכתה של הצוואה. 202. הנתבעת טוענת, כי התובעת 2 הייתה מעורבת בעריכת הצוואה, בתוכנה ובפרטי הצוואה. לטענתה, התובעת 2 שלחה בפקס מיום 1.10.2015 בכתב ידה את תוכן הצוואה. משכך, כל הוראות הצוואה המתייחסות לתובעת 2, דינן להתבטל ובייחוד ההוראה הממנה אותה להיות אחראית לניהול כספיהן של הקטינות.

פסק דין |25/01/2021 |משפחה – נצרת

חקיקה רלוונטית

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 23. צוואה

23. (א) נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה, ימסור הנוטריון את הצוואה למצווה. (א1) ביקש המצווה מנוטריון להפקיד צוואה שנעשתה בפניו כאמור בתקנת משנה (א) אצל הרשם לענייני ירושה, יפקיד הנוטריון את הצוואה בתוך שלושים ימים מיום עשייתה; ההפקדה תהיה בדרך של מסירת הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה בדרך של התייצבות הנוטריון אצל הרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה הצוואה או באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, על חשבון המצווה. (ב) נוטריון ינהל פנקס צוואות וירשום בו את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה, המספר הסידורי של האישור הנוטריוני, אזור הפעולה ושם הרשם לעניני ירושה שאצלו הופקדה הצוואה ומועד הפקדתה; לכל רישום יהא מספר סידורי שוטף לפי מועד הפקדתה של הצוואה, או מועד מסירתה לידי המצווה, לפי הענין. (ג) הופקדה צוואה שתקנה זו חלה עליה יצרף הנוטריון לעותק האישור על עריכת הצוואה שישמור בידיו את אישור הרשם לעניני ירושה על הפקדתה וימציא למצווה, לפי דרישתו, העתק מאושר ממנו. (ד) על אף האמור בתקנה 22, נודע לנוטריון על מות המצווה, ימסור הנוטריון את הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה באופן מיידי כאמור בסעיף 75 לחוק הירושה; הנוטריון ישמור בידיו העתק צילומי של הצוואה, ויצרף אליו את אישור הרשם לענייני ירושה בדבר מסירת הצוואה, וירשום את דבר הוצאת הצוואה בפנקס המנוהל לפי תקנה 26(ג).

תקנות הירושה, התשנ"ח-1998

סעיף: 7. עשיית צוואה בפני רשות

7. (א) המבקש לעשות צוואה בפני בית משפט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי או רשם לעניני ירושה (להלן – רשות), יגיש לרשות בקשה על כך בכתב ויפרט בבקשתו אם דברי הצוואה יהיו בעל פה או בכתב. (ב) הצוואה תיעשה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי, ודברי הצוואה כפי שהוגשו לרשות או נרשמו בידיה (להלן – נוסח הצוואה) יימסרו למצווה. (ג) תיק הבקשה יהיה תיק נפרד אשר יכלול את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי; נוסח הצוואה לא יצורף לתיק.

חוק הירושה, תשכ"ה-1965

סעיף: 22. צוואה בפני רשות

22. (א) צוואה בפני רשות תיעשה על-ידי המצווה באמירת דברי-הצוואה בעל פה בפני שופט, רשם של בית-משפט, או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי-הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית-דין דתי כאמור. (ב) דברי-הצוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. (ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. (ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו. (ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה. (ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה. (ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.

תקנות הירושה, התשנ"ח-1998

סעיף: 9. הודעה על הימצאות צוואה

9. (א) היו במרשם הארצי צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה ונודע לרשם לעניני ירושה על מותו של המצווה, ונתמלאו התנאים שבסעיף 76 לחוק, יפתח הרשם לעניני ירושה את המעטפה, יעיין בה, ימסור עליה הודעה בדואר רשום לזוכים על פיה, ואם חזרה הודעה שנשלחה לזוכה, יודיע הרשם על הצוואה באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה. (א1) ואולם רשאי הרשם לענייני ירושה לקבוע כי במקרים המפורטים להלן, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם באתר האינטרנט שלו כאמור: (1) אם מבוקש לקיים צוואה מאוחרת לצוואה המופקדת וקיימת זהות בין שתי הצוואות מבחינת הזוכים וחלקיהם; (2) אם האפוטרופוס הכללי מנהל את נכסי הזוכה לפי הצוואה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם ברשומות כאמור, לגבי אותו זוכה. (ב) הרשם לעניני ירושה יערוך פרוטוקול על דבר פתיחת הצוואה והעיון בה ויצרף אליו העתק מההודעה לזוכים ואישור מסירתה ואם פורסמה הודעה באתר האינטרנט של הרשם לפי תקנת משנה (א) – יתעד בפרוטוקול כי פורסמה הודעה כאמור. (ג) נודע לרשם לענייני ירושה על מותו של המצווה כאמור בתקנת משנה (א), והצוואה המקורית שהופקדה הושמדה, הושחתה או שלא ניתן לאתרה, יפתח הרשם את קובץ המחשב המכיל את הצוואה הסרוקה, ויחולו על צוואה סרוקה שנפתחה כאמור הוראות תקנות משנה (א) עד (ב).

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי

7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא

תקנות הירושה, התשנ"ח-1998

סעיף: 6. הפקדת צוואה

6. 3 (א) המבקש להפקיד צוואתו אצל רשם לעניני ירושה יגיש לו בקשה על כך בכתב. (ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לעניני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה או באמצעי אחר הדומה לכך במהותו, ובחותמת הרשם לעניני ירושה. (ג) על המעטפה יצוינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לעניני ירושה והמפקיד. (ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה. (ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים. (ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב; הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגר חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי; דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962

סעיף: 64א. צוואה או מסמך הבעת רצון של אפוטרופוס של בגיר

64א. (א) אפוטרופוס של אדם שהוא קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה כמשמעותו בסעיף 67, רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו. (ב) אדם כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לציין במסמך הבעת רצון את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס, אם יחדל להיות מסוגל לדאוג לבנו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו. (ג) אדם כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לתת הנחיות בעניין מהעניינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, כדי שיקוימו על ידם לאחר מותו או אם יחדל להיות מסוגל לדאוג ולקבל החלטות לגבי בנו או קרובו, לפי העניין. (ד) מסמך הבעת רצון ייערך בכתב וייחתם בפני עורך דין, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 32יג, 32יד, 32יח, 32יט(א), 32כב(1) ו–32כג, בשינויים המחויבים. (ה) בטרם ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם או ייתן הנחיות מקדימות, ישמע את האדם בהתאם לסעיף 36. (ו) ערך אדם צוואה או מסמך הבעת רצון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ימנה בית המשפט כאפוטרופוס את מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי העניין, אם ראה בית המשפט, לאחר שמיעת האדם שהוגשה בקשה בעניינו ותוך התחשבות ברצונו, שיש צורך למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33א ושמינוי של מי שצוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון עולה בקנה אחד עם טובתו; נתן אדם הנחיות בצוואה או במסמך הבעת רצון כאמור, יורה בית המשפט לאפוטרופוס לפעול בהתאם להן, אם ראה שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של האדם שהוא אפוטרופסו, ובלבד שאותו אדם לא נתן הנחיות מקדימות שונות בעניין לפי חוק זה. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 32כח(ג).

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34. מסירת צוואה תקנה 8 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 35. הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תקנה 14 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 36. הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) הרשם לענייני ירושה שר המשפטים אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 37. התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38.

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם