כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
בהתבסס על הפסיקה העדכנית והחומר המשפטי שנסקר, ניתן לזהות מספר היבטים מרכזיים בעבודתם של עורכי דין פליליים הפועלים במטרופולין תל אביב, המהווה את המוקד העיקרי של התיקים הפליליים המשמעותיים במדינת ישראל. הסקירה המשפטית להלן מנתחת את המסגרת הנורמטיבית ואת הפרקטיקה המקצועית המאפיינת את עבודתם של עורכי דין פליליים בתל אביב, בהתייחס למגוון ההליכים המשפטיים הפליליים המתנהלים בבתי המשפט השונים באזור, החל מבית משפט השלום בתל אביב, דרך בית המשפט המחוזי ועד להליכי ערעור בבית המשפט העליון.
בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום המשפט הפלילי בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, לרבות שינויי חקיקה, פסיקה תקדימית, ושינויים בפרקטיקה המשפטית. עורכי דין פליליים הפועלים במטרופולין תל אביב נדרשים להתעדכן ולהתאים את אסטרטגיות ההגנה שלהם לנוכח שינויים אלה, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ועמידה בציפיות המחמירות של לקוחות ובתי המשפט כאחד.
הפסיקה העדכנית של בתי המשפט ושל מוסדות לשכת עורכי הדין מדגישה את החובות האתיות והמקצועיות המיוחדות המוטלות על עורכי דין פליליים. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בהחלטה הבאה:
בדמ 78/03 עו"ד פלונית נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א (ניתן ב 23/12/2003)
"מחובתו של עורך-דין שלא לגור מפני איש, לומר דברים-הנראים לו, בתום-לב, נכונים-כהווייתם ואמיתתם, גם אם האמת העובדתית שבדבריו לא נעימה וקשה היא לבעל הדין שכנגד… תשאלה בנדון דדן אינה, מה יאמר עורך הדין, אלא איך יאמר את מה שצריך הוא לומר, ו'האיך' הוא-לשון מנומסת ומאופקת"
עורך דין פלילי מוצא את עצמו לא פעם בצומת דרכים מורכב, כאשר עליו לאזן בין חובת הנאמנות ללקוח לבין חובתו למערכת המשפט. בהקשר התל אביבי, מערכת בתי המשפט עמוסה במיוחד והלחץ על כל הצדדים גדול, מה שמחדד את הדילמות האתיות עמן מתמודדים עורכי דין פליליים. האיזון המורכב הזה כולל:
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב ידועה בגישתה המחמירה בכל הנוגע להתנהלות עורכי דין בתחום הפלילי. הפסיקה המשמעתית במחוז תל אביב מדגישה מספר היבטים:
בשנים האחרונות חלה החמרה בפיקוח על פרסום שירותים משפטיים בתחום הפלילי, במיוחד באזור תל אביב. כללי לשכת עורכי הדין והפסיקה המשמעתית מציבים מגבלות משמעותיות:
הפרסום הדיגיטלי מציב אתגרים חדשים בפני מערכת האתיקה המקצועית, ובתי הדין המשמעתיים במחוז תל אביב נדרשו להתמודד עם מקרים חדשים בתחום זה. הפסיקה העדכנית מתייחסת ל:
עורכי דין פליליים בתל אביב נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של תיקים, החל מעבירות קלות ועד לפשעים חמורים, כפי שמשתקף בפסיקה העדכנית. דוגמה מייצגת לכך ניתן למצוא בתיק הבא:
תפ (תל אביב) 22684-09-16 מדינת ישראל נ' עידו שיפוני (ניתן ב 13/09/2018)
תיק זה מדגים את מורכבות ההליך הפלילי בבתי המשפט בתל אביב, ואת האתגרים עמם מתמודדים עורכי דין פליליים, כולל:
תל אביב, כמרכז עסקי ותקשורתי, מהווה זירה לתיקים פליליים מתוקשרים רבים. ניתוח התיקים המתוקשרים בשנים האחרונות מצביע על מספר אסטרטגיות הגנה מוצלחות:
חשיבות מיוחדת יש לייצוג משפטי כבר בשלבי החקירה המוקדמים, במיוחד בתחנות המשטרה בתל אביב, שם מתנהלות חקירות רבות ומורכבות:
בשפ 8213/08 טליה ברמן – גילון נ' מדינת ישראל (ניתן ב 15/10/2008)
פסק דין זה מדגים את חשיבות הליווי המשפטי כבר בשלבי החקירה הראשונים, ואת ההשפעה המכרעת שיש לייעוץ משפטי מקצועי בשלבים אלה על המשך ההליך.
תחום המעצרים מהווה חלק משמעותי מעבודתם של עורכי דין פליליים בתל אביב, והצלחה בשלב זה עשויה להשפיע באופן מכריע על תוצאות ההליך כולו. אסטרטגיות אפקטיביות כוללות:
הסדרי טיעון מהווים חלק משמעותי מההליכים הפליליים בבתי המשפט בתל אביב, ועורך דין פלילי מיומן יודע כיצד לנהל משא ומתן אפקטיבי עם התביעה. אסטרטגיות מוצלחות כוללות:
ההחלטה אם לקבל הסדר טיעון או להמשיך לניהול הליך מלא היא אחת ההחלטות המורכבות ביותר בתיק פלילי. שיקולים מרכזיים בהחלטה זו כוללים:
בתי המשפט ומוסדות הלשכה מציבים רף גבוה במיוחד לעורכי דין פליליים בכל הנוגע לרמת המקצועיות הנדרשת:
בדא 4/11 עורך דין פלוני נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (ניתן ב 22/05/2011)
פסק דין זה מדגיש את החובה המקצועית והאתית המוטלת על עורכי דין פליליים, ואת הסטנדרטים הגבוהים הנדרשים מהם בייצוג לקוחות בהליכים פליליים.
עורך דין פלילי בתל אביב נדרש להתעדכן באופן שוטף בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, שכן:
פסיקה משמעתית עדכנית מדגישה את חובתו של עורך הדין לשמור על קשר רציף עם לקוחותיו ולעדכנם באופן שוטף. בהקשר הפלילי, חובה זו מקבלת משנה תוקף נוכח:
עורכי דין פליליים מובילים בתל אביב משקיעים משאבים רבים במערכות ניהול תיקים מתקדמות, המאפשרות:
בבחירת עורך דין פלילי בתל אביב, יש לבחון מספר מדדים מקצועיים מהותיים:
ניסיון וידע מקצועי:
הכשרה וקשרים מקצועיים:
המשפט הפלילי כולל תחומי משנה רבים, והתמחות ספציפית עשויה להיות קריטית להצלחה בתיק:
בבחירת עורך דין פלילי בתל אביב, יש לבחון את התמחותו הספציפית בתחום הרלוונטי לתיק.
מעבר למומחיות המקצועית, גורמים אישיים משמעותיים בבחירת עורך דין פלילי כוללים:
זמינות ומסירות:
תקשורת ברורה ואמינה:
תיקים פליליים מלווים לעתים קרובות במצבי משבר ולחץ, ועורך דין פלילי מיומן יודע כיצד לתקשר עם לקוחותיו גם במצבים אלה:
יכולות הייצוג של עורך הדין הפלילי ואסטרטגיות ההגנה שהוא נוקט מהוות גורם מכריע בתוצאות התיק:
כישורי טיעון:
יכולת ניתוח משפטי:
לצד יכולות הייצוג באולם בית המשפט, עורך דין פלילי מיומן בתל אביב נדרש למיומנויות גבוהות בניהול משא ומתן:
בחירת עו"ד פלילי בתל אביב היא החלטה משמעותית שיש לה השפעה מכרעת על תוצאות ההליך הפלילי. ההחלטה צריכה להתבסס על הערכה מפוכחת של:
בש"פ 8213/08- טליה ברמן גילון נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א חיות
על פי המתואר באישום השני, לפני יום 23.6.2008 , במועד שאינו ידוע, קשר טל אלהרר (להלן: אלהרר), אדם שהעוררת הכירה על רקע רומנטי בעבר, קשר עם רון אביב (להלן: אביב) לאיים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו ובחירותו ולהטיל עליו אימה על מנת לגרום לו להיענות לדרישות העוררת בנושאים שבהם היו ביניהם מחלוקות. לצורך קידום הקשר יזם אלהרר פגישה בין העוררת ובין אביב במהלכה קשרה העוררת קשר עם אביב לעשות שימוש באיומים כלפי המתלונן כמפורט לעיל כדי לגרום לו להיענות לדרישותיה. אביב הבהיר כי במידת הצורך הוא יעשה, אם באופן ישיר ואם ביחד עם אחרים או באמצעות מי מטעמו, שימוש שלא כדין בכוח ובאלימות כלפי המתלונן עד כדי פגיעה בגופו וסיכון חייו וזאת כדי להניעו להיענות לדרישותיה של העוררת. בתמורה למעשי הסחיטה סיכם אביב עם העוררת כי זו תשלם לו ולאחרים אשר יחברו אליו סכום שאינו ידוע במדויק העולה כדי מאות אלפי דולרים והוא קשר קשר עם שריף קראג'ה (להלן: שריף) ועם כמאל (קימו) קראג'ה (להלן: קימו) על מנת שאלו יוציאו לפועל יחד עימו את מעשי הסחיטה. במסגרת זו יצרו קימו, שריף ואביב קשר עם א. ל, אשר הופעל באותה עת כסוכן סמוי על-ידי משטרת ישראל, וביקשו להסתייע בו כדי לקבוע פגישה עם המתלונן. ביום 30.6.2008 בשעה 12:29, שוחח א. ל עם המתלונן ותיאם עימו פגישה ליום המחרת, 1.7.2008 , בשעה 11:30 בבית קפה בתל אביב (להלן: בית הקפה). לאחר מכן התקשר א. ל לקימו כדי לעדכן אותו בפגישה האמורה וזה עדכן את שריף ואביב. אביב עדכן את העוררת והיא ואביב קבעו להיפגש ביום 1.7.2008 קודם לפגישה המתוכננת עם המתלונן על מנת שהעוררת תעביר לידיו של אביב רשימה בכתב של דרישותיה וזו תוצג למתלונן.
החלטה |14/10/2008 |בית המשפט העליון
ת"פ (תל אביב) 22684-09-16- מדינת ישראל נגד עידו שיפוני
שמות השופטים: ירון גת
תלונה לוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין שהגיש עו"ד אלי הלם בשם המתלונן ביום 18.2.16 (נ/5); תצהיר של המתלונן במסגרת תא"מ 27578-06-15 מיום 3.4.16 (נ/6); תצהיר של המתלונן במסגרת ת"א 17417-05-15 מיום 21.8.16 (נ/7); עותק מעתירה מנהלית שהגיש המתלונן כנגד לשכת עורכי הדין והנאשם במסגרת עת"ם 11082-05-17 ביום 7.5.17 (נ/8); עותק מעמודים 16/17 מתוך פרוטוקול דיון מיום 11.9.16 במסגרת ת"א 66892-03-15 (נ/9); עותק מ"בקשה דחופה להצבת איש משמר בית המשפט בדיון ההוכחות הקבוע ליום 11.9.2016 " שהוגשה על ידי עו"ד אלי הלם במסגרת ת"א 66892-03-15 (נ/10); עותק מעמודים 8-9 מתוך פרוטוקול דיון מיום 6.9.16 במסגרת ת"א 66892-03-15 (נ/11); צילום מסך של טלפון נייד המכיל כותרות של חילופי הודעות שונות (נ/12). דיון והכרעה 16. לאחר בחינת כלל העדויות שנשמעו וכלל הראיות שהוגשו במשפט, לאחר קביעת ממצאי מהימנות ומשקל והענקת משקל ראייתי ממשי וניכר לעדויות המאשימה וראיותיה ומשקל ראייתי מוגבל לעדות הנאשם ולראיות ההגנה, לאחר בחינת טענות הצדדים באשר לעדויות ולראיות, לרבות בחינה מקיפה של טענות ההגנה למחדלי חקירה ולנזק ראייתי, ולאחר בחינת התקיימות יסודות העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום – אני סבור כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה בהליך פלילי והוכיחה את העובדות המתוארות בכתב האישום ברמה של מעל ומעבר לכל ספק סביר, ועל כן מצאתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. 17. בנוסף, לא מצאתי להיעתר לבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק, מאחר וסבורני כי הדבר לא היה צודק והוגן בנסיבות המקרה וכי ספק אם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הכרעת דין |12/09/2018 |שלום – תל אביב
בד"א 4/11- עורך דין פלוני נגד ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: חיים קנת,ס בתי הדין,יהודה ציליבוים,חבד,עמנואל ויזר חבד
ו/או יוסף סמארה נגד המשיב: ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב ע"י ב"כ עמוס ויצמן עו"ד פסק דין 1. בפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין המשמעתי המחוזי, של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו, בבד"מ 113/07, מיום 27/3/2011, בו הורה בית הדין המשמעתי המחוזי, על השעייתו הזמנית של המערער, מעסקו במקצוע עריכת הדין, לאלתר, באופן מלא, עד למתן הכרעת דין בהליך הפלילי, תוך שלמשיב תהיה הזכות לעתור לעיון מחדש בהחלטה, אם וככל אשר ישתנו הנסיבות, או אם ההליכים הפלילים יתארכו מעבר לזמן סביר. 2. ביצוע החלטה זו עוכב על ידי בית הדין קמא עד ליום 11/4/2011 וביום 10/4/2011, לאור בקשתו של המערער, הוארך ביצוע העיכוב, עד לאחר מועד הערעור ומתן פסק דין. בשל חג פסח, התעכב שמיעת הערעור, עד לאחר החג. 3. כנגד המערער הוגש כתב אישום, בתיק פלילי . . . , בבית המשפט השלום בתל אביב ואשר לפיו מואשם הנאשם בשלושה אישומים, בעבירות של איומים (ריבוי עבירות)-עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ניסיון לשידול לחבלה חמורה-עבירה לפי סעיף 33 ביחד עם סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וניסיון לשידול לחבלה במזיד ברכב-עבירה לפי סעיף 33, ביחד עם סעיף 413 ה לחוק העונשין, תשל"ז-1977. 4. על פי כתב האישום, הנאשם, אשר הינו עורך דין, החל משנת 2002 מתגורר בדירה בבעלותו ברחוב ש’ . . בתל אביב בקומת קרקע. בקומה שמעליו, שוכר דירה אדם בשם ג’ ל’. 5. במהלך שנת 2009 החנה השכן-ל’, את אופניו בסמוך לדלת הכניסה לבנין והמערער קרא לו והורה לו בצעקות להזיז את אופניו.
פסק דין |21/05/2011 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בד"א 78/03- נגד ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת״א
שמות השופטים: יוסף מלמן,אב״ד,עו״ד צבי א׳ פומרוק,חב״ד,עו״ד יחודית אשד,חב״ד
חיטיב לתאר זאת בית המשפט העליון בעל"ע 10/81 הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ׳ פלוני, פ"ד לו(3) 379 (להלן: "על"ע 10/81"). כה נאמר שם: p.3/6 page 47אצלgd "השאלה העומדת לדיון לפנינו היא, מחו הסגנון, בדיבור ובכתב, אותו יבור לו ערך הדין בעשותו במלאכתו. (שאלה זו גדולה וחשובה היא באומנות הפרקליטות, שחרי עיקר כוחה של אומנות זו בפה ובכתב, ואלה השניים מהווים את כלי הזין בתם נלחם הפרקליט את מלחמתו . . . . מחובתו של עורך-דין שלא לגור מפני איש, לומר דברים-הנראים לו, בתום-לב, נכונים-כהווייתם ואמיתתם, גם אם חאמת העובדתית שבדבריו לא נעימה וקשה היא לבעל הדין שכנגד, ואין נפקא מינה, אם בעל דין זה חבר הוא במקצוע או סתם אדם מן השוק. תשאלח בנדון דדן אינה, מת יאמר עורך הדין, אלא איך יאמר את מח שצריך הוא לומר, ו"האיץ" חוא-לשון מנומסת ומאופקת, שיש בה כדי לשמור על כבוד חאומר, על כבוד מי שמדברים נאמרים כלפיו ועל כבוד מקצוע עריכת הדין. לשון מנומסת ומאופקת עניין של סגנון היא, וחסגנון, כידוע, חוא האדם. אשר על-בן-הכול לפי האדם וסגנונו, ואין לקבוע מסמרות בדבר בחינת "כזה ראה הדבר". על כורחנו, שקיים יהא מרחב תמרון בין הרצוי לבין הנטבל, בין הכשר לבין חכשר למהדרין, ועל טורחנו, שיבואו בחשבון נסיבותיו המיוחדות של העניין, ואם נאמרים הדברים בפתיחת הדיון, כאשר טרם הוכחה אף טענה מטענות בעלי הדין, או בסיומו של דיון, לאחר שכבר הוכח מה מידת האמת בפיו של צד זה או הצד האחר, ואם מעלים הדברים על הכתב, שמאפשר ומחייב יתר יישוב הדעת, או אם נאמרים חם על פה, ולפעמים בעידנא דריתחא.
פסק דין |22/12/2003 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בש"א 458-91- ד"ר קאסם בן ווחש סמחאת נגד ד"ר מ. משיח
שמות השופטים: מ אלון
עורך הדין הנאשם הינו עדיין בחזקת זכאי, ועל כן ייעתר בית הדין לבקשה מסוג זה רק במקרים נדירים וחמורים במיוחד", וכאשר "קיימות נגדו ראיות לכאורה" בדבר ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. (על"ע 19/88, איזמן נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, פד"י מב(4) 377, בעמ' 381, מפי השופט בך). על הקפדה רבה זו ניתן להסיק, בדרך ההיקש, גם מהאמור בתיקון התשיעי לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב1982-, סעיף 21א, המחמיר בכמה פנים בשלילת חרותו של אדם בטרם משפט, כפי שעמדנו על כך במפורט במקום אחר (ראה ב"ש 335/89 מדינת ישראל נ. לבן, פד"י מג(2) 410, ועוד). אמנם כן, בעית המעצר בטרם משפט שונה היא מנושא נקיטת אמצעים משמעתיים בטרם משפט. במעצר מדובר בשלילת חרותו של אדם, לפני הכרעת דינו, כשאחת המטרות העיקריות היא למנוע שבוש הליכי המשפט, שני גורמים שאינם מצויים בנקיטת אמצעים משמעתיים בטרם משפט. אך מכמה בחינות גם דומים הם שני הנושאים. להצדקת מעצר לפני תום ההליכים משמשת גם המטרה של ההגנה על שלום הציבור ובטחונו, והיא המטרה העיקרית בהשעייה בטרם משפט. כמוכן, הפגיעה הנגרמת לעורך דין או לרופא, על ידי השעייתם בטרם משפט, קשה וחמורה היא, ולעתים אף בלתי הפיכה, וזהירות ועיון מרובים דרושים עובר לקבלת החלטה על כך. בסוגיה זו משמשים כאחד שני שיקולים ערכיים – עקרוניים נוגדים: מצד אחד – השמירה על האינטרס של הציבור, שלא יוטעה ויזקק לשירותיו של רופא או עורך דין שאינם ראויים לטפל בענייניו המשפטיים ובטיפוליו הרפואיים; ומצד שני – השמירה על זכות הפרט שלא לפגוע בו ולהסב לו נזק, שלעתים הוא בלתי הפיך, בטרם נתברר דינו והוא בחזקת זכאי וחף מפשע.
החלטה |09/04/1991 |בית המשפט העליון
בג"צ 4772/05- אמיר דהאן, עורך דין ואח נגד מדינת ישראל ואח
שמות השופטים: ד ביניש,א חיות,י עדיאל
בית משפט זה קבע, ושב וקבע לא אחת, כי: "בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של היעדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור. קביעת הרכבים, קביעת מועדים, דחיית משפטים והעברת תיקים צריכות להיות נושאים, המושארים לשיקול דעתו של הגורם השיפוטי המוסמך בבית המשפט . . . לכל מי שמבקש להשיג על התוצאה של החלטה יש, למעשה, פתרון: בתחום האזרחי יש אפשרות לבקש רשות ערעור, וכך הדבר גם מופעל כיום. בתחום הפלילי ניתן לכלול נושאים כגון אלה בטענות הערעור, אם יהיה ערעור (ואם יש בטענות משום ממש) . . . הניסיון לשלב את בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים האזרחיים או הפליליים, כל אימת שבית המשפט לא יהיה נכון, למשל, לדחות משפט עקב אי יכולתו של עורך הדין להתייצב לדיון . . . לא יתרום לתקינות ההליכים אלא היפוכו של דבר" (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (ההדגשה במקור). כן ראה: בג"ץ 3687/05 לירן נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב – כב' השופט אברהם טל (טרם פורסם); בג"ץ 2484/04 ניסנביץ נ' הרכב בית משפט מחוזי בראשות השופט צבי סגל (לא פורסם); בג"ץ 5127/03 ראובן נ' בית המשפט לתעבורה בירושלים – כב' השופטת רות זוכוביצקי (לא פורסם)). העותר לא הצביע על חריגה מסמכות בהחלטת בית המשפט. בנסיבות העניין גם לא שוכנענו כי עלינו להתערב בשיקול דעתו של ההרכב בעניין זה, של מועד תחילתה של החקירה הנגדית. שהרי כפי שנאמר, מדובר בנושא המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, שבידה האפשרות היותר טובה, לפי הבנתה והכרתה את התיק, לקבוע את המועד בו התיק יהא בשל לשמיעה, תוך שהיא נותנת דעתה גם ליכולתם של הסניגורים להיערך כראוי לניהול הגנת הנאשמים.
פסק דין |19/05/2005 |בית המשפט העליון
על"ע 4743/02- בעלע 4743/02; 10737/02; 9728/03 ו- 2025/04 והמשיב בעלע נגד בעלע 4743/02; 10737/02; 9728/03 ו- 2025/04 והמערער בעלע
שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,י עדיאל
על כן לא ניתן לקבל את טענת המערער, כי חובתו כלפי הלקוח מצדיקה יחס של חוסר כבוד כלפי בית המשפט. הטעיית בית המשפט על-ידי יצירת מצג לפיו המערער מייצג את לקוחו במשפט על כל שלביו, והתנערות חלקית מהייצוג בשלב הסיכומים, יש בה משום גילוי יחס של חוסר כבוד בוטה מצד המערער כלפי בית המשפט. משכך, אף אם אניח שהיה במעשה זה כדי להועיל ללקוח – ואינני מניח זאת – אין מנוס מהרשעת המערער בעבירות בהן הרשיעו בית הדין הארצי. 11. אין לקבל גם את הטענה ש"כאשר עורך דין עושה את אשר הוא עושה בכוונות טהורות – הדבר לעולם אינו יכול להיחשב כעבירת משמעת גם אם עורך הדין שגה בפרשנותו את הדין אשר הנחה אותו בניהול המשפט". אכן, עבירת משמעת מחייבת קיומו של יסוד נפשי. לעניין זה נקבע: "עבירה לפי חוק לשכת עורכי הדין היא עבירה משמעתית, אולם הן מבחינת המרכיבים של המחשבה הפלילית והן מבחינת מידת הוכחתה, אין שוני בין הדין החל על עבירה מן השורה כמוגדר בדיני העונשין לבין עבירה משמעתית. "זדון" בדיני העונשין מתפרש באותו אופן בו מתפרש הזדון בעבירה משמעתית; ו"כוונה לרמות" – בשתי מערכות הדינים, זו העונשית הכללית וזו המשמעתית, מהותה ופרשנותה זהים. אין יסוד להנחה שמחשבה פלילית הנדרשת בדינים המשמעתיים לסוגיהם כאשר היא נדרשת, היא בעלת מהות או תוכן שונים או מופחתים מזו הנבחנת בהקשר העונשי הרגיל. במערכת המשמעתית יש כמובן איסורים דווקניים ויש והפסול עולה מעצם המעשה או המחדל; יש נסיבות בהן נבחנת התנהגותו של נושא משרה, בעל מעמד מקצועי או של מי שנמנה על מסגרת ארגונית פלונית על פי מראיתה או תוצאותיה; אולם, מקום בו נדרשת מחשבה פלילית, כגון בנסיבות בהן מואשם פלוני בהטעיה, במרמה או בהערמה ביודעין – אין תולים בו אשם אלא אם הכוונה האמורה הוכחה על פי המבחנים והמידה החלים בתחום דיני העונשין" (על"ע 757/94 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' עו"ד דן קרמזין (לא פורסם), פסקה 6 לפסק הדין).
פסק דין |06/07/2005 |בית המשפט העליון
ע"פ 2697/14- ניסים דוד חדאד נגד ' מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,מ מזוז
ככל שיימצא כי קיימות במקרה שלפנינו די ראיות כדי לבסס את המסקנה בדבר אשמתו של המערער כמסקנה הגיונית יחידה, הרי שאין בייחוד ובנדירות המקרה כדי למנוע את הרשעתו במעשים המיוחסים לו. מידת מעורבותו של בית המשפט המחוזי 80. המערער טוען בנימוקי הערעור כי בית המשפט המחוזי לא התנהל באופן ניטרלי במהלך חקירתם של עדי ההגנה ומומחיה, אלא "הצטרף לתביעה בסדרה אין סופית של חקירות נגדיות-צולבות קטגוריאליות ועוינות במובהק". כך, המערער מציין כי במהלך חקירתם של מומחי ההגנה, בית המשפט המחוזי הציג להם תרחישים רבים, אשר לשיטת המערער נועדו להביא לכרסום או לאיון חוות דעת המומחים מטעמו. לעמדתו, תרחישים אלו אף עמדו בסתירה לראיות אשר הוצגו. המערער סבור כי בית המשפט המחוזי נכנס בכך לנעליה של התביעה, וזאת בניגוד לפסיקה הקובעת את גדר סמכותו של בית המשפט בהצגת שאלות הבהרה לעדים במהלך חקירתם. 81. דינן של טענות המערער בעניין זה להידחות, ויש להצר על הסגנון שבו נטענו. סמכותו של בית המשפט הדן בהליך פלילי להציג שאלות לעדים מוגדרת בסעיף 175 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כך: "סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירה בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה". בכל הנוגע להפעלת סמכות זו, הכלל הנקוט בפסיקת בית משפט זה הוא כלל של איזון. כך, מודגש כי החובה להוציא את האמת אל האור רובצת לפתחו של בית המשפט, ולפיכך, במקרים המתאימים הוא לא רק רשאי אלא גם חייב להציג לבעלי הדין שאלות הבהרה במהלך חקירתם. אך זאת, כל עוד בית המשפט אינו חורג בשאלותיו "מן המידה והמשורה", וכל עוד אין בשאלות כדי להפר את חובתו לשמור על אובייקטיביות וניטרליות בין הצדדים (ראו: ע"פ 919/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 67 ( 3.9.2015 ); ע"פ 6144/19 גטצאו נ' מדינת ישראל, פסקה 27 ( 10.4.2013 ); ע"פ 332/86 גינדיל נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 543, פסקה 8 (1987); ע"פ 233/55 גרין נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ט 1877, פסקה 5 (1955)).
פסק דין |05/09/2016 |בית המשפט העליון
בג"צ 3194/21- פלונית נגד ' פרקליטות המדינה
שמות השופטים: נ סולברג,ע ברון,ע גרוסקופף
לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, וכן בתגובות המשיבים, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו בהחלטת המדינה שלא להעמיד את המשיב לדין פלילי; אף לא בהחלטה שלא לשלוח לבדיקת מעבדה את הדגימות שנלקחו מגופה של העותרת. בהתאם להלכה הפסוקה, שאלת העמדתו של אדם לדין פלילי מצויה בליבת סמכויותיהן של רשויות התביעה, ובעניין זה נתון להן שיקול דעת מקצועי רחב. בהתאם, הביקורת השיפוטית על רשויות התביעה בעניינים מסוג זה מצומצמת ביותר, ומוגבלת למקרים חריגים שבהם הפגמים שנפלו בהתנהלותן יורדים לשורש העניין; כאשר החלטות רשויות התביעה לוקות בחוסר סבירות קיצוני או שיש בהן עיוות מהותי הדורש תיקון. בית משפט זה חזר על הלכה זו שוב ושוב באין ספור הזדמנויות: "הלכה ידועה היא מימים ימימה, עליה חזר בית משפט זה פעמים רבות, כי לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים – בין החלטה על העמדה לדין ובין החלטה על סגירת תיק, מחוסר ראיות או בהעדר ענין לציבור – כמו גם באשר לניהול ההליך הפלילי, לרבות החלטה על הסדר טיעון. בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו-שלו, ולא ייטה להתערב בשיקול דעת זה אלא במקרים חריגים של החלטה משיקולים זרים או החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי. הלכה זו כוחה יפה לכל שלביו ומרכיביו של ההליך הפלילי" (בג"ץ 6711/16 בני משפחת המנוח מנשרוב נ' פרקליטות מחוז תל אביב, פסקה 19 ( 9.11.2016 ); וראו מני רבים: בג"ץ 3358/18 בייר נ' משטרת ישראל, פסקה 7 ( 7.5.2019 ); בג"ץ 3227/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 ( 16.4.2019 ); בג"ץ 2143/19 קייטץ נ' מדינת ישראל – פרקליטות מדינה, פסקה 9 ( 28.3.2019 ); בג"ץ 1019/15 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי, פסקה 10 ( 14.7.2015 )).
פסק דין |22/08/2021 |בית המשפט העליון
בג"צ 4658/19- ד"ר פחרי חסן נגד פרקליט המדינה
שמות השופטים: ד ברק ארז,י אלרון,י וילנר
לבסוף, צוין כי העותר הגיש את העתירה דנן אך כנקמה בגין ההליכים המשפטיים שהדרי יזם נגדו בעבר. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות המשיבים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק ורשויות התביעה. 4 כידוע, לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זה להחלטה על אי העמדה לדין וסגירת תיק חקירה. נפסק לא אחת כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו שלו, והתערבותו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם החלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני (ראו למשל:בג"ץ 8150/13 כרסנטי נ' פרקליטות המדינה – המחלקה הפלילית, פסקה 5 ( 6.8.2014 ); בג"ץ 1019/15 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי, פסקה 10 ( 14.7.2015 ); בג"ץ 8814/18 שלו נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב, פסקה 8 ( 27.1.2019 )). הלכה זו תקפה ביתר שאת בכל הנוגע להחלטות שעניינן דיות הראיות אשר, מטבע הדברים, הן החלטות המבוססות על הידע, המקצועיות והניסיון של הגורמים המקצועיים בשאלת הערכת טיב הראיות. לפיכך, התערבות בית משפט זה בכל הנוגע לשיקול דעת רשויות התביעה במקרים אלה תהיה מקום בו ההחלטההיא בלתי סבירה בעליל.
פסק דין |03/02/2020 |בית המשפט העליון
ת"פ (תל אביב) 3933-08-10- מדינת ישראל נגד טי.אר.די אינסטרומ. בעמ
שמות השופטים: מיכל ברק נבו
למותר לציין כי נוכח ההיקף והמגוון של הנורמות החלות בענפי המשפט השונים יקשה, למצער ברובם המכריע של המקרים, על עורך דין להיות בעל בקיאות גבוהה בכל אותם ענפים. על כן אדם המעוניין באמת ובתמים להימנע מהפרת האיסורים הפליליים החלים בתחום מסוים, כגון בעבירות כלכליות, בעבירות מס, הגבליים עסקיים וניירות ערך, ומעוניין לקבל חוות דעת משפטית עליה יוכל להסתמך לשם כך, נדרש לפנות לעורך דין שהוא, ככל שידיעתו מגעת, בעל מומחיות באותו תחום. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי על אף שתחומי המומחיות של עורכי הדין השונים בישראל אינם מוסדרים באורח רשמי, הרי אנו סבורים שככלל אדם סביר הפועל בתום-לב ומעוניין להימנע מהפרת החוק יכול לאתר ללא קושי רב במיוחד עורך דין בעל מומחיות בתחום הרלוונטי לעניינו. עם זאת, פנייה לעורך דין שלכאורה אינו בעל המומחיות המיוחדת, כשלעצמה, אין בה כדי לשלול את תוקפה של ההגנה והכל תלוי בתום ליבו של הפונה" (ההדגשות בקו – הוספו). 66 על דברים אלה, ובפרט על כך ש"נדרש . . . כי הייעוץ המשפטי שניתן לנאשם יתבסס על התשתית העובדתית הרלוונטית במלואה" חזר בית המשפט העליון לא פעם, למשל בע"פ 1672/06 אברהם בלילי נ. מדינת ישראל-הרשות להגבלים עסקיים , פסקה 13, ונקבע שאם לא כן, לא יוכל הנאשם להתבסס על הטענה שהסתמך על עצת עורך דין. בעניין הבי, פסקה 550, הודגש: "על מנת שיעוץ הניתן על-ידי עורך דין פרטי ישמש בסיס לפטור מאחריות פלילית עליו להתבסס על מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית. בהקשר זה, נקבע שיש להניח בפני המייעץ את כל המידע שעשוי להשפיע בצורה כלשהי על עמדתו המקצועית, ובמקרים מסוימים אף יש לשים דגש בדיווח על עובדה 'חשובה', מחשש שזו תיבלע בבליל של נתונים".
הכרעת דין |15/05/2019 |שלום – תל אביב
עמלע (ירושלים) 50457-01-13- רוני חיט נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים
שמות השופטים: משה דרורי
בפרשה אחרת, עשה חברי, השופט משה יועד הכהן, שימוש בחסד"פ, ביחס למינוי סנגור (השוואה בין כלל 13 לכללי סדרי הדין, לבין סעיף 15 לחסד"פ וסעיף 18 לחוק הסנגוריה הציבורית), והתוצאה הנובעת מכך לעניין השאלה אם נגרם עיוות דין (השוואת סעיף 215 לחסד"פ לתקנה 13(2) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור בבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), תשמ"ט-1988, החלה גם על ערעורי לשכת עורכי הדין בבית משפט זה (עמל"ע 25767-07-10 יחיא עבדאללה נ' לשכת עורכי הדין בישראל – מחוז הצפון (2011)). 95. סוגיה דיונית ידועה, דהיינו: סמכות להרשיע בעובדות שלא נטענו בכתב האישום אך התגלו מן הראיות, נדונה בערעור בענייני לשכת עורכי הדין בבית-משפט זה, תוך השוואה לסעיף 184 לחסד"פ, כפי שקבע השופט (כיום מבקר המדינה) יוסף שפירא, בעמל"ע 45952-12-11 עו"ד פרידה ישראלוביץ' נ' לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (2012). 96. בקשה לזימון עדים במסגרת ערעור על פסק דין משמעתי ארצי, נדונה על ידי חברי, השופט משה יועד הכהן, אשר התבסס הן על התקנות הספציפיות שהוזכרו לעיל (פיסקה 94) והן על הוראות סעיף 211 לחסד"פ (עמל"ע 40918-04-12 מרי ימין, עו"ד נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (החלטה מיום ל תשרי תשע"ג ( 16.10.12 )). 97. בעניין הגשת ערעור באיחור, נערכה השוואה לחוק סדר הדין הפללי (עמל"ע 24122-10-12 אברהם בצלאל בית הלוי, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (2013); עמל"ע 4393-09-12 שי חיימוב נ' לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (2013)). 98. בסוגיה דיונית מובהקת, הכרוכה בפרוטוקול, תיקונו ושינויו, משווה חברי, השופט משה יועד הכהן, את הוראות כללי סדרי הדין ובהן כלל 23, עם סעיפים 137 ו-139 לחסד"פ (עמל"ע 40918-04-12 מרי ימין נ' לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (פסק דין מיום ז אייר תשע"ג ( 17.4.13 ); להלן – "פרשת מרי ימין").
פסק דין |13/05/2013 |מחוזי – ירושלים
ת"פ (תל אביב) 360-96- מדינת ישראל נגד זאב בשן
שמות השופטים: רוטלוי סביונה
שנית, לאחרונה, הולך ומתעבה הנפח של תיקים פליליים, בדרך כלל, שלא לצורך, וזאת במיוחד בעבירות המבוצעות על ידי עברייני "צווארון לבן", שיש בידם הכלים והאמצעים להעסיק צוות של עורכי דין הנעזרים גם בעזרה מתחומים אחרים, ואשר לא אחת מנצל לרעה את הכללים האדברסריים הנהוגים בישראל. כך מוגשות, כמו בתיק הנוכחי, אין ספור בקשות, בחלקן בקשות סרק, שמטרתן להאריך את הדיון הפלילי, ובסופו של דבר, להתיש את מערכת אכיפת החוק. כאשר בקשות אינן נענות, נפתח הערוץ, והכל בהליכי ביניים, לבית המשפט העליון, אם ביושבו כבג"צ ואם בערעור על בקשות פסילה, שבמקרים מסויימים הפכו להיות נתיב חילופי להגשת ערעורים על החלטות ביניים בהליך הפלילי. בדרך זו, שבה גם נעשה, לא אחת, שימוש ציני בכללי "סעד מן הצדק" ובשאר טיעונים, הנגזרים מה"מהפכה החקיקתית", שיצרה דפוסי חשיבה חדשים באשר לזכויות נאשמים בהליך הפלילי, נוצר עומס גדול מנשוא על בתי המשפט, ההליך הפלילי מתארך באופן בלתי סביר וזוכה לתגובה ציבורית נזעמת. יש בכך, בסופו של דבר, גם כדי להשפיע על דרכי הענישה והטיעונים בדבר "עינוי הדין" נשמעים דווקא מצד אלה המאריכים אותו בכל דרך אפשרית. במסגרת דיני הפרוצדורה והראיות הנהוגים בשיטתנו המשפטית מוצא עצמו, פעמים רבות, בית המשפט כבול ויעילות עשיית הצדק נמצאת חסרה. 4. שלישית, בתי המשפט אינם ערוכים, מבחינת כוח האדם העומד לרשות השופטים, להתמודד עם משפטים בהיקף כה גדול במועדים הקבועים בדין. אל מול צוות התביעה והסניגוריה עומד השופט כשלצידו מתמחה, ובמקרה הטוב, עוזר משפטי, כשעל השופט לעמוד במכסה של משפטים נוספים ובד בבד לעמוד בסד הזמן הקבוע בחוק, שאיננו ריאלי למצבים מסוג זה.
הכרעת דין |05/09/2001 |מחוזי – תל אביב
ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.
שמות השופטים: אסף זגורי
כפועל יוצא, ברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו. 22. הנה כי – כן, קשה ואולי אף לא ראוי במקרים מהסוג שבפניי להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה". 23. משעמדנו על החובה הכללית של עורך הדין מבחינה אתית ומקצועית להכין התיק והעדויות והואיל ומצאנו, כי הפסיקה דורשת מעורך הדין למשוך ידיו מייצוג כאשר כבר בכתבי הטענות/ההתנגדות הוא לומד על אפשרות סבירה שהוא יידרש להעיד, נוסיף כעת הקושי או "התקלה" שהמשך ייצוג כאמור יכול לגרום לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 24. ראינו לעיל שמשקל עדות עורך דין שערך צוואה ובוחר לייצג בעלי דין בהליך בעניין תקפותה הינו אפסי. התוצאה המסתברת היא, כי הייצוג בכלל והעדות בפרט של עורך הדין שערך את הצוואה עלולים לחבל ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק. 25. בל נשכח כי אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675). עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380).
החלטה |06/05/2013 |משפחה – נצרת
ת"פ (תל-אביב-יפו) 40226/06- מדינת ישראל נגד משה זיגדון-שריד
שמות השופטים: כבוב חאלד
עורך דין חייב לדעת ידוע היטב שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אינם בגדר המלצה לא מחייבת, הם דווקניים מאד בנקודה זו, כל עבירה עליהם פוגעת לא רק בהליך המשפטי בבית המשפט, אלא עלולה להכתים את עורך הדין כמי שיש לו חלק במעשה הפלילי האסור. שקלתי כאמור אם בנסיבות אלה ראוי להעביר את פרוטוקול הדיון ללשכת עורכי הדין, על מנת שזו תבחן את התנהגותו של עורך דין מטלון, אם מדובר בהתנהגות ראויה אם לאו, כל זאת מבלי שאקבע עמדה האם עורך הדין חצה את אותו קו אדום אסור, ואם עשה זאת משום חוסר נסיונו ובקיאותו בתחום הפלילי – והחלטתי בסופו של דבר לעשות כן ולהעביר את פרוטוקול הדיון לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל- אביב, על מנת שזו תשקול אם מדובר בהתנהגות נאותה וראויה של עורך הדין במתן יעוץ משפטי, אם לאו- וכפועל יוצא מכך, לנקוט, אם תמצא לנכון לעשות כן, בכל הליך שנראה בעיניה ראוי. 12. מדובר בהליך משפטי שהתנהל לאורך ישיבות רבות בפני, ידע עליות ומורדות, התפתחויות בלתי צפויות בעליל, תחילה התנהל בפני הליך משפטי שעניינו עבירות הסמים כנגד הנאשם, ובשלב די מתקדם של ניהול התיק, ולאחר שאותו גולדשטיין זומן להעיד מטעם המאשימה, מסר הוא בעדות ראשית עדות מפלילה ביותר כנגד הנאשם, תוך מסירת פרטים מלאים ומפורטים לגבי מעשיו של הנאשם, פניותיו אליו ואל האחרים בנסיונו לגייסם לביצוע מלאכת בלדרות לייבוא סם לישראל. פירט במהלך עדותו הראשית את שלל מעשיו הפליליים של הנאשם עד אשר עדותו היתה חריגה ויוצאת דופן ביחס לבלדרים אשר חוששים או נרתעים מלחזור בבית משפט על גרסתם המפלילה, מטעמים כאלה ואחרים. אך בכך לא סגי, תפנית חדה חלה בעדותו של גולדשטיין על דוכן העדים שעה שלאחר תום חקירתו הראשית סירב גולדשטיין להשיב ולו על שאלה אחת במהלך חקירתו הנגדית, פיו נאטם והוא הצהיר בפני בית המשפט שהוא מוכן לשאת בכל התוצאות הנלוות לסירובו זה להשיב על שאלות בחקירה נגדית, הצהיר שידוע לו שבית המשפט עלול לנקוט
גזר דין |13/07/2008 |מחוזי – תל אביב
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצדם: א. "חקירה" – פעולה משטרתית לאיסוף ראיות, בגין חשד לביצוע עבירה, לרבות הליך קבלת תלונה. ב. "תלונה" – ידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית. ג. "גניזה" – החלטה להורות שלא לחקור או שלא להמשיך לחקור בתיק חקירה מסוג א"ת, או מסוג חקירות כללי (ח"כ), או מסוג סיור כללי. ד. "סגירה" – החלטה להורות שלא להמשיך לחקור או שלא לתבוע בתיק חקירה מסוג פ"א. ה. "תיק חקירה" – חומר המתייחס להליך מסוג פ"א (פנקס אשמות), א"ת (אי תביעה), פ"ח (פנקס חטאים) ול"א (ללא אישום) – ביחידות הארציות. ו. "חשוד" – אדם שמייחסים לו ביצוע עבירה. ז. "נאשם" – אדם שהוגש נגדו כתב אישום. ח. "עילות סגירה" – העילות הקבועות בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, לרבות העילות הנגזרות מהן, כפי שנקבע בפקודה זו. ט. "קצין מוסמך" – בעל תפקיד, כמפורט בסעיף 6 להלן, שמסמכותו לגנוז ולסגור תיקי חקירה. י. "ראש יחידת תביעות" – ראש ענף תביעות במחוז ירושלים, ראש מפלג תביעות במחוז ת"א, ראש לשכת תביעות במרחב. יא. "יחידת משטרה" – מטא"ר, מטה מחוז, מטה מרחב, מטה נפה, תחנה ונקודה. יב. "עבירות קלות" – עבירות מסוג חטא או עוון, בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, ושלא בתוספת לחוק זה, שאינן בעלות עניין לציבור.
תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (נוסח הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו), התשע"ח-2018
סעיף: 1. ,ול נוסח הודעה
1. (א) נוסח הודעת חוקר הילדים לילד חשוד על זכויותיו יהיה כמפורט להלן: "אתה צריך לדעת שיש לך זכות לשתוק בחקירה ואתה לא חייב לספר לי כלום כי לפי החוק, כל מי שחושדים בו שעשה מעשה עבירה שאסור על פי החוק, יכול לא לדבר. אם תחליט לשתוק ולא לדבר, ויחליטו שיהיה משפט, ייתכן שבית המשפט ייקח בחשבון את השתיקה שלך. כל מה שתגיד לי, אעביר למשטרה בשביל המשך החקירה. כל מה שתגיד בחקירה יהיה מצולם ומוקלט, אם יחליטו שיהיה משפט, ייתכן שהדברים שסיפרת יובאו לבית המשפט. לפני שנמשיך, אני רוצה להודיע לך שיש לך עוד זכויות: יש לך זכות להתייעץ עם עורך דין ולדבר אתו לבד לפני שאנחנו מתחילים בחקירה. האם אתה רוצה להתייעץ עם עורך דין?"; (ב) הוחלט לדחות התייעצות עם עורך דין, יודיע לו חוקר הילדים כמפורט להלן: "לילדים שנחקרים יש בדרך כלל זכות להתייעץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה, אך במקרה שלך הוחלט בהתאם לחוק, שלא תוכל להתייעץ עם עורך דין בשלב הזה."; (ג) היה הקטין עצור או שיש כוונה לעצרו, יודיע לו חוקר הילדים כמפורט להלן: "אם אין לך עורך דין, המדינה יכולה לתת לך עורך דין מהסניגוריה הציבורית שיוכל לבוא ול היפגש אתך ואתו תוכל להתייעץ בחינם. אם אתה רוצה בכך, אעביר את הבקשה שלך לבדיקתם."; (ד) לגבי קטין שאינו עצור ושקמה לו זכות להודעה להוריו על חקירתו, יודיע לו חוקר הילדים: "יש לך זכות להתייעץ, ככל האפשר, לפני שאנחנו מתחילים בחקירה, עם אחד ההורים או קרוב משפחה שמלאו לו 18 שנים או אדם אחר הקרוב אליך שמלאו לו 18 שנים. נוסף על כך, יש לך זכות שאחד מהם יהיה אתך בחקירה. אתה יכול לבקש לוותר על זכות זו ולבקש שלא יהיו בחקירה." (ה) הוחלט שלא לאפשר את נוכחות ההורה בחקירה, יודיע חוקר הילדים לקטין כמפורט להלן: "בדרך כלל קיימת זכות שהורה או קרוב משפחה אחר יוכלו להיות נוכחים איתך בחקירה, אך הוחלט בהתאם לחוק שלא לאפשר במקרה שלך את הנוכחות שלהם בחקירה."
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 5. עילות גניזה וסגירה
5. להלן העילות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה, לרבות גניזה וסגירה כנגד חשודים: א. אין אשמה פלילית 1) אם התברר, בכל שלב שהוא, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל איננו מהווה עבירה. 2) אם התברר, כי המעשה מהווה עבירה, אך אין שמץ של ראיות, כי נעברה בידי החשוד. ב. חוסר ראיות – כשחומר הראיות, שנאסף, מעורר ספק בדבר אשמתו של החשוד, ואין בו די כדי להעמידו לדין. ג. העבריין לא נודע – כשלא ידוע, מי ביצע את העבירה. ד. מות החשוד או הנאשם – כשהוכח, כי החשוד או הנאשם נפטר. ה. התיישנות העבירה – כשחלפו תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. ו. החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין 1) מטעמי גיל – כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים. 2) מטעמי בריאות הנפש – כשהוכח, על פי צו בית משפט או על פי תעודה של רופא מוסמך, על פי דין, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי. ז. רשות אחרת מוסמכת לחקור – כשרשות אחרת מוסמכת, על פי דין, לחקור בעבירה. ח. אין עניין לציבור – קביעת העניין לציבור תהיה על פי מדיניות המשטרה (החלטות הפיקוד ברמת המטא"ר, המחוז, המרחב והתחנה), ועל פי התבחינים שיפורטו להלן, ותוך התייחסות לשיקולים הרלוונטיים לנסיבות המקרה. התבחינים הם: 1) חומרת העבירה א) העונש על עבירה זו הקבוע בחוק. ב) הנסיבות לביצוע העבירה. ג) היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו. ד) שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה. ה) השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים. ו) משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית. ז) משך הזמן שחלף, מאז שבוצע המעשה. 2) החשוד א) גילו ומצבו הבריאותי. ב) עברו הפלילי וניסיונות לשקמו. ג) כל הקורות אותו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן. ד) שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות החוקרות. ה) הליכים מינהליים ואחרים שהתנהלו נגדו בעבר ועונשים שהוטלו עליו. 3) קרבן העבירה א) מידת הפגיעה בו. ב) תיקון הנזק שנגרם לו או האפשרות לתיקונו. ג) עמדה סלחנית של הקרבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקרבן. 4) אינטרסים של המדינה א) קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום. ב) פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי. ג) שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט (עסקאות טיעון ועדי מדינה). ד) סדר עדיפויות של בתי המשפט (בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם).
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. המספר, שנשא תיק החקירה לפני השינוי, לא יינתן לתיק חקירה אחר. 4) התברר, בדיעבד, כי חומר חקירה, שאינו מגלה עבירה פלילית, סווג, בטעות, כתיק חקירה מסוג א"ת, ישונה הסיווג מ-א"ת לתיק "חקירות – כללי" או לתיק "סיור – כללי", והחומר ייגנז בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי", מעילת "אין אשמה פלילית". 5) ההחלטה על סיווג התלונה וחומר החקירה הקשור אליה וכן ההחלטה על שינוי בסיווג התלונה, בצירוף הנימוקים להחלטות אלה, יירשמו בתיק החקירה. 6) בכל מקרה, שבו נתקבלה תלונה ביחידת חקירות, לאחר שטיפלה בה יחידת סיור, וגורמי הסיור המליצו, כי המשך הטיפול ייעשה במסגרת תיק חקירה מסוג פ"א, רשאי קצין מוסמך ממגזר החקירות לטפל בתלונה במסגרת הליך של א"ת, או אם אין אשמה, לגנוז אותה בתיק חקירות כללי. ו. נקיטת הליך אי-תביעה 1) בעבירות מסוג חטא ועוון א) תלונה על עבירה מסוג חטא או עוון תיגנז בהליך א"ת (ביחידות החקירה הארציות תיגנז התלונה בתיק מסוג ל"א – ללא אישום), אם קבע הקצין המוסמך, מייד לאחר קבלת התלונה או בשלב מאוחר יותר, אחת מאלה: (1) רשות אחרת מוסמכת לחקור – במקרה זה יישלח העתק התלונה לרשות האחרת. (2) אין עניין לציבור – במקרה הצורך יוזהר החשוד, לשמור על החוק והסדר. ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין".
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
להלן. ג) ההחלטה על סגירתו של תיק חקירה מסוג פ"א ופ"ח ונימוקיה, יירשמו ביומן החקירות. ד) ההחלטה על סגירת התיק תובא לידיעת המתלונן, בטופס מ-3077, והודעה לחשוד על סיום החקירה תובא לידיעתו בטופס מ-3345 – "הודעה על סיום חקירה" בהתאם להנחיית מח"ק. 2) תיקי פשעים ותיקי עוונות שבסמכות הפרקליטות א) נתקבלה תלונה על עבירה מסוג פשע או על עבירה מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, חובה לפתוח תיק חקירה מסוג פ"א, פרט למקרים חריגים, כמפורט בסעיף 3. ו. 2) לעיל. ב) גניזת תיקים וסגירתם תיעשה, בהתאם לעילות לגניזה ולסגירה, כמפורט בסעיף 5. להלן. ג) ההחלטה על סגירתו של תיק חקירה מסוג פ"א ונימוקיה יירשמו ביומן החקירות. ד) ההחלטה על סגירת תיק תובא לידיעת המתלונן, בטופס מ-3077. חובת יידוע המתלונן קיימת גם לגבי תיקים, שנסגרו על פי החלטת פרקליט המחוז, למעט מקרים שבהם הודיע פרקליט המחוז למתלונן על החלטתו.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין". ג) התלונה וחומר החקירה, בצירוף העתק מההודעה למתלונן, ייגנזו בתיק "א"ת עוונות – חקירות", או "א"ת עוונות – סיור", שינוהל על פי נוהלי העבודה ביחידה. 2) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון שבסמכות הפרקליטות א) במקרים חריגים, שבהם מסתבר, כי התלונה אינה מעלה חשד לאשמה פלילית, או שקיים ספק, אם יש אשמה פלילית, או שאין עניין לציבור בניהול החקירה, רשאי ראש לשכת חקירות במרחב או בנפה, או ראש מפלג ביחידה מחוזית או ארצית או ראש ענף חקירות במחוז, להורות שלא ייפתח תיק פ"א. התלונה וההמלצה לגניזת החומר יועברו בהקדם האפשרי לפרקליט המחוז. ב) החליט פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, כאמור לעיל, תיגנז התלונה בתיק "א"ת – פשעים", שינוהל כמו תיק "א"ת – עוונות". ג) ההחלטה על גניזת התלונה תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077. ד) סירב פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, ייפתח תיק פ"א. ז. פתיחת תיקי חקירה וסגירתם 1) תיקי חטאים ועוונות א) בתלונה על עבירה מסוג חטא או עוון, ייפתח תיק חקירה מסוג פ"ח או מסוג פ"א, אלא אם כן הוחלט על נקיטת הליך א"ת. ב) סגירת תיקים תיעשה בידי הקצינים המוסמכים, בהתאם לעילות לגניזה ולסגירה, כמפורט בסעיף 5. להלן.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 37יא. חובת הודעה
37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©