עו"ד פלילי רמת גן

רע"פ 2915/13- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

במסגרת גזר הדין, נקבע תחילה מתחם הענישה, זאת נוכח חלקו המרכזי של המבקש בעבירות הבנייה; היותו קבלן בנייה ומשכך יכול היה להימנע מעבירות אלה; מספר מרובה של עבירות והשפעה על הרכוש המשותף בבניין. לעניין קביעת העונש בתוך המתחם, קבע בית המשפט כי המבקש נמצא ברף העליון של המתחם שנקבע, זאת נוכח אי קבלת אחריות על מעשיו; התנהלותו במהלך ההליך המשפטי וזלזולו בחוק. לאור אלה, נגזר עליו העונש כמתואר לעיל. 4. המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי. בהודעת הערעור, פורטו טענות רבות, ובין היתר כי פסק הדין בטל מעיקרו, וזאת משום שכתב האישום הוגש מטעם מדינת ישראל אולם במהלך ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים התייצבה עיריית רמת גן, אשר לטענתו חסרת סמכות לנקוט בהליכים פליליים לפי חוק התכנון והבנייה. פסק הדין בערעור ניתן ביום 4.4.2013 , ודחה את כל טענותיו של המבקש, תוך ציון כי "פסק דינו של בית משפט קמא בנוי לתלפיות. מנומק כדבעי. ניתן היה לאמץ אותו כפי שהוא, הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין ללא צורך בהתייחסות ספציפית לכל טענה וטענה, אך בשים לב לכך שהמערער הגיש הודעת ערעור המשתרעת על פני 19 עמודים ו- 183 סעיפים, לא אעשה מלאכתי קלה ואתייחס לעיקרי הטענות שנטענו בערעור" (סעיף 3 לפסק הדין). 5. לעניין סוגיית זהות המאשימה, קבע בית המשפט המחוזי: "הטענה היא טענה שאין בה ממש בנסיבות העניין. אין מחלוקת שעיריית רמת גן היא גוף משפטי נפרד מהועדה המקומית, אלא שבהליך הפלילי דנן המאשימה היא מדינת ישראל ולא עיריית רמת גן או הועדה המקומית. כתב האישום, כפי שכתוב בכותרתו הוגש על ידי המאשימה מדינת ישראל, וזאת בהתאם להוראות כל דין. עורכת הדין אשר ייצגה את מדינת ישראל מוסמכת לנהל את ההליך והיא גם מוסמכת לייצג את עיריית רמת גן ואת הועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן בהליכים המתאימים.

החלטה |04/08/2013 |בית המשפט העליון

על"ע 2379-07- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד עורך דין יהושע רוזנצוויג

שמות השופטים: מ נאור א רובינשטיין,י אלון

ולאור היותו עורך דין הרי שמדובר בעבירות פליליות שנעשו בנסיבות מחמירות וזאת בנוסף, כמובן, להיותן עבירה על סעיף 54 של חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961"; ובסעיף ח' בסוף הבקשה נאמר:"לבקשה זו לא מצורף תצהיר שכן כל הטענות והעובדות הקשורות למירמה מופיעות בפסק הדין ובטפסי 806 תיקי ההוצל"פ". (5) המשיב אף הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור במסגרתו הוגש תצהיר, בו חזר על טיעוניו וכתב: בסעיף 4 לבקשה: ". . . נפתחו תיקי הוצל"פ כנגד המבקשים תוך הטעייה ומירמה"; בסעיף 5 לבקשה:"עקב סירובו של עו"ד פלוני לפתוח תיק הוצל"פ כנגד המבקשים לפני גמר הליכי הערעור נזקקו המשיבים לעורך דין, שבעבור בצע כסף נאות לנקוט עבורם ומטעמם הליכים משפטיים המבוססים על אדני שווא ומירמה. המשיבים פנו לעו"ד פלוני. . . "המשיבים באמצעות עו"ד פלוני פתחו שני תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשים וזאת בכפילות במירמה והטעייה, ותוך הוספת סכומים המצוצים מן האצבע שאין להם כל אחיזה בפסק הדין, בניסיון לניפוח סכומי שכר הטרחה של עורך הדין וסכום החוב הכללי". בסעיפים 5-4 לתצהיר התומך בבקשה, חזר המשיב בנוסח זהה לדברים שצוטטו לעיל . (6) עינינו הרואות כי מלת המפתח הנשנית בכל האמור היא מרמה המיוחסת למתלונן 1. ג. (1) בית הדין המשמעתי המחוזי מפי אב בית הדין עו"ד מוסקונה הרשיע את המשיב בעבירות התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע לפי כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986(להלן הכללים או כללי האתיקה); התנהגות בחוסר דרך ארץ לצד שכנגד לפי כללים 23 ו- 33; ומעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961(להלן החוק).

פסק דין |11/02/2008 |בית המשפט העליון

ת"א (תל-אביב-יפו) 190290/02- בראון הראל נגד רוט אסף ואח

שמות השופטים: שושנה אלמגור

• הנתבעים הציגו כתבי אישום וגזרי דין שונים שניתנו כנגד התובע (מוצגים נ/4, נ/6, נ/7, נ/8, נ/9, נ/10 , נ/11 ו- נ/12) אשר מהם עולה כי התובע הינו בעל עבר פלילי עשיר שהורשע בעבירות מרמה, התחזות וכיוצ"ב. אישומים אלה מתחילים ברישומים על כתובת מגורים במקומות שונים, בשמות שונים בהם השתמש התובע והחמור מכל, התובע הורשע וריצה למעלה משלש שנות מאסר בפועל בגין עבירות גניבה, מרמה , זיוף והונאה. בנוסף, נכון ליום 1.9.02 היו פתוחים כנגד התובע 12 תיקי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון ( מוצג נ/5). דומה כי הגשת התביעה על ידי התובע הינה יותר מעזות מצח. מדובר בנוכל רב מעללים אשר לאחר שהשתחרר מתקופת מאסר ממושכת בגין עבירות מרמה והונאה הצליח להוביל בכחש גם את הנתבעים, שהיו בחורים צעירים, תמימים וחסרי ניסיון. ניסיונו העשיר של התובע להוליך את הבריות שולל צלח גם במקרה של הנתבעים, אלא שכעת הוא בה וזועק את זעקת הקוזק הנגזל.

פסק דין |23/01/2005 |שלום – תל אביב

ת"א (עכו) 53866-04-18- גיא סקורי נגד ירון פרקטובניק

שמות השופטים: גמיל נאסר

• תכליתה של חלופה זו היא לספק "הגנה לדיווחים על מעשים שעשויים לעלות כדי עבירה פלילית, על מנת לעודד הבאתם של עבריינים לדין" (דנ"א 2121/12 פלוני נגד אילנה דיין, אורבך, פורסם בנבו ביום 18.9.14 ). ברי כי משטרת ישראל הינה "רשות מוסמכת" עפ"י דין לקבלת תלונות ולבצע חקירה בעניין המשמש נושא לתלונה, ולפיכך הגשת תלונה בפניה חוסה בגדרי חלופה 15(8) לחוק לשון הרע. על כן, כל שנותר לבחון ולהכריע – האם הנתבע הגיש את התלונה נשוא הדיון נגד התובע בתום לב 10 36. במסגרת פסק דינו בעניין ע"א 7426/14 פלונית נגד אורי דניאל, (פורסם בנבו ביום 14.3.16 ), סקר השופט יצחק עמית את הפסיקה הרלבנטית בכל הקשור לשאלת תוכנה של דרישת תום הלב בהגשת תלונה לרשות מוסמכת, כך למשל בע"א 310/74 שיטרית נגד מזרחי, פ"ד ל(1) 389 (1975), הבחין בית המשפט בין חוסר תום הלב שיש ב"חזרה עיקשת וחסרת בסיס על תלונה שהוכחה כבר כמוטעית" לבין "תלונתו השגרתית של אזרח, החושד בתום- לב במעשה עבירה של אחר והמופנית למשטרה". בע"א 788/79 ריימר נגד עיזבון המנוח ברקו רייבר, פ"ד לו(2), 141 כן בר"ע 57/86 נגר נגד הראל, פורסם בנבו ביום 5.2.86 , ניתן דגש לאמונתו הסובייקטיבית של המתלונן "באמיתותה של התלונה". בע"א 6871/99 רינת נגד רום, פורסם בנבו ביום 21.4.02 , פסקה 13 לפסק הדין של כב' השופט ריבלין, אוזכרה באמרת אגב האפשרות שמתלונן "מפריז בדיווחו למשטרה הפרזה רבה בתיאור חשדותיו עד כדי שלילת תום- לבו", ואילו בע"א 7699/11 פלקסר נגד ברנדס (פורסם בנבו ביום 25.12.13 ), נקבע כי הגשת תלונה לרשות מוסמכת חוסה תחת הגנת תום הלב כאשר היא מבוססת על חשד סביר.

פסק דין |16/03/2020 |שלום – עכו

חעמ (רמת-גן) 1097-06- עיריית רמת-גן נגד איתן כוכבי

שמות השופטים: רמי חיימוביץ

37. הגנת הצדק וההגינות נדונה ונבחנה פעמים רבות בפסיקה, בספרות המשפטית ואף עוגנה בחוק, ואין צורך להאריך במקום שנחרש לאורכו, לרוחבו ולעומקו. עניינה של הגנה זו בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן, והיא עשויה לקום במקרה בו קיום ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982; (ע"פ 4844/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט (6) 776, 806-809 ; ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 143). הפסיקה קבעה שלושה שלבים לבחינת קיומה של ההגנה: אחד – זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים כנגד הנאשם ומידת עוצמתם; שני – בחינת השאלה האם הפגמים מביאים לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ואיזון בין האינטרסים השונים; שלישי – בחינת האפשרות לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום. הליך הבחינה כולו כרוך מעצם טיבו וטבעו באיזון בין אינטרס אכיפת החוק ומיצוי הדין עם עבריינים לבין שורת אינטרסים נוגדים ובהם ההגנה על זכויות הנאשמים, פסילת מהלכים נפסדים של רשויות אכיפת החוק, ושמירה על אמון הציבור במערכת השיפוטית. מובן כי הליך הבדיקה והאיזון נעשה על יסוד עובדותיו הספציפיות של כל מקרה. 38. אפתח ואומר כי אינני מקבל את טענות הנאשם ומצאתי של לא עלה בידי הנאשם להוכיח התעמרות, רדיפה אישית או דיכוי מצדה של הרשות המקומית. הקשר זה מסקנתי וממצאי דומים לממצאיו של חברי, כב' השופט צחי עוזיאל, שדן בכתב אישום אחר שהוגש כנגד הנאשם בשל בניה מאוחרת יותר במבנה (תע"מ 845/06 עיריית רמת גן נ' כוכבי ).

הכרעת דין |27/11/2012 |שלום – באר שבע

ת"פ (תל אביב) 1698-01-20- מדינת ישראל נגד רותם חנום

שמות השופטים: מרדכי לוי

מטעם המאשימה הוגשו תדפיסים של מידע פלילי בעניינם של מספר נאשמים, כדלהלן: תדפיס המידע הפלילי בעניינו של נאשם 1 (ת/1) כולל הרשעה שהתיישנה, משנת 2012, ב-ת"פ 10957-12-10 בבית משפט השלום באשקלון, בעבירה של סיוע לגניבה ובעבירה של סיוע להתפרצות למקום מגורים, שבגינן הושתו על הנאשם 5 חודשים ו-20 ימי מאסר בעבודות שירות וכן מאסר מותנה; הרשעה זו כאמור התיישנה, אך לא נמחקה: תאריך ההתיישנות הוא 20.7.2019 ותאריך המחיקה הוא 20.7.2029 . כמו כן, כולל התדפיס הרשעה נוספת שהתיישנה, משנת 2011, ב-ת"פ 5722/09 בבית משפט השלום בת"א, בעבירה של תקיפת בן/ת זוג, שבגינה הושת על הנאשם מאסר מותנה. הרשעה זו התיישנה ביום 20.7.2019 ותאריך המחיקה הוא 20.7.2029 . תדפיס המידע הפלילי בעניינו של נאשם 4 (ת/2) כולל הרשעה משנת 2015 ב-ת"פ 578-12-11 בבית משפט השלום בת"א, בעבירה של תקיפה על ידי שניים או יותר ובעבירה של גניבה, שבגינן הושת על הנאשם מאסר מותנה; וכן הרשעה משנת 2014 ב-ת"פ 13437-04-13 בבית משפט השלום בת"א, בעבירה של הסתתרות בבניין לביצוע פשע ובעבירה של פריצה לרכב, שבגינן הושתו על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים. תדפיס המידע הפלילי בעניינו של נאשם 2 (ת/3) כולל הרשעה משנת 2016 ב-ת"פ 37754-04-15 בבית משפט השלום בת"א, בעבירה של החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, שבגינה הוטל עליו של"צ. 24. מטעם ההגנה הוגשו המסמכים הבאים: מטעם נאשם 1 הוגשו מסמכים רפואיים ביחס לאשפוזיו האחרונים (נ/1). מטעם נאשם 6 הוגשו מכתבי המלצה מאת מעסיקיו (נ/2) וחוות דעת טיפולית מיום 28.2.21 שנערכה על ידי המטפל מר עמירם עמיר (נ/3).

גזר דין |10/07/2021 |מחוזי – תל אביב

ת"פ (קרית גת) 60150-03-16- מדינת ישראל נגד דן ליוסטרניק

שמות השופטים: נגה שמואלי מאייר

• ועדיין, נדמה כי אין דינו של אדם המבקש לפגוע בקניינו של הזולת אך כדי להעשיר את קופתו ולהעצים את רווחתו, כדין אדם המבצע עבירות רכוש מתוך מצוקה אמתית, הגם אם זו נובעת עקב שימוש בסמים. לקולא לקחתי בחשבון את העובדה כי הרכוש שנגנב הוחזר לבעליו. 8 25. באשר למדיניות הענישה הנוהגת מצאתי כי מתחם ההולם הנטען על ידי המאשימה ושההגנה לא חלקה עליו, הינו סביר ומידתי בנסיבות העניין ועל כן אכבדו. יצוין כי חיפוש במאגרים המשפטיים לא העלה מקרים דומים לזה שבפניי. אולם, על מנת ללמוד אודות מדיניות הענישה הראויה במקרה הנדון, ולו בדרך ההיקש, מצאתי לציין כי מקום בו עסקינן בנאשמים שהורשעו בעבירה של התפרצות לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע ובעבירת הגניבה, סקירת הפסיקה מלמדת כי הושתו עליהם עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות לא מבוטלות, הנעות בין 8 ל- 22 חודשים. מטבע הדברים, בעבירות ממין זה קיימות דרגות חומרה שונות, כאשר מתחמי הענישה משתנים בהתאם לנסיבות הנלוות לעבירות. בכלל זה, בתי המשפט נותנים את דעתם לשווי וטיב הרכוש שנגנב, ולשאלה אם לעבירות נלווה תחכום מיוחד. בדומה, העונשים שמושתים על הנאשמים השונים בתוך המתחמים או מחוצה להם, משתנים לנוכח נסיבותיהם ומאפייניהם האישיים, כגון קיומו או היעדרו של עבר פלילי; הבעת החרטה מצדם וקבלת אחריות על מעשיהם; השתתפות בהליכים טיפוליים; ועוד. כדוגמא למנעד הענישה שלעיל, ראו למשל, רע"פ 1600/15 אברהם בן יוסף בועזיז נ' מדינת ישראל, ( 27.04.2015 ); רע"פ 8637/14 וואליד עבאסי נ' מדינת ישראל, ( 13.01.2015 ); רע"פ 337/14 חמזה פקרא נ' מדינת ישראל, ( 16.03.2014 ); רע"פ 7629/13 יצחק בוסקילה נ' מדינת ישראל, ( 30.09.2014 ); רע"פ 4309/13 סאמי בלעום נ' מדינת ישראל, ( 18.06.2013 ); ת"פ (שלום כפר סבא) 45401-09-16 מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר חאג יחיא ( 03.04.2017 ).

גזר דין |06/02/2018 |שלום – קרית גת

ת"א (תל אביב) 42466-06-19- עורך דין פיני בסיס נגד נוף כנרת פוריה בעמ

שמות השופטים: חנה פלינר

• עדותו של התובע אמנם אינה עדות יחידה של בעל דין, אולם יש לבחון אותה במלוא הזהירות, גם מהטעם הנ"ל. 40. ומהן העובדות שנלמדו מתוך הראיות על התובע ובכן, אין מחלוקת כי ההיכרות בין התובע לנתבע התרחשה אי שם בשלהי שנת 2013, על רקע טיפול בהיבט של תיק פלילי – הליך שחרור תפוס, ראו עדות התובע בעמ' 21 שו' 3-10; עמ' 22 שו' 5-12 : "פירטתי בתצהיר, התקשר אלי . . . יום אחד יצאתי, היה לי פה דיון בבית משפט שהתבטל, התקשר אלי מר חיים נחום שהוא ידיד שלי וגם ידיד שלו, אמר לי יש לי את הלקוח מאד רציני אצלי בא, הוא צריך איזה תיק, המלצתי לו עלייך, תבוא מיד, דחוף. אמרתי לו תשמע שיקבע פגישה, הוא אמר לי לא, לא, תשמע, זה הגביר של בני ברק, אתה בא עכשיו. נסעתי אליו, הוא אומר לי יש לו איזה תיק שיש שני עורכי דין והוא גם אמר לי את זה באותו זמן ששני עורכי דין גדולים לא הצליחו לפתור את זה, הוא התלונן שהמשטרה היה להם צו חיפוש והם לקחו את כל השרתים של המחשבים והוא ביקש ממני שאני אוציא. הוא אמר לי ששני עורכי דין גדולים ניסו לעשות את זה והוא נקב בשם של אחד מהם אני זוכר והם לא הצליחו)". (הדגשה שלי) 41. באותה עת היה התובע עורך דין עם ותק של שלוש שנים, אשר התעסק בעיקר בתחום הפלילי, ראו עדותו בעמ' 34 שו' 16/17, עמ' 35/38. אציין כי התרשמתי שלאורך כל הדרך, כך גם עד היום, תחום ההתמחות של התובע הינו התחום הפלילי, ראו עדותו בעמ' 386 שו' 16/25, שם נחקר בין היתר על הלוגו של משרדו ואתר האינטרנט שלו בו מצויין "criminal law"; ראו גם מוצג נ/6, הוא מייל שכותב התובע לכרמית ביום 27.1.15 , שם הוא כותב לה, בין היתר : "וכן יש לעשות בדיקה משפטית מה קורה אם עושים העברה נוספת התוך תקופת הצינון, והאם אפשר לקבל מידע מרשות המיסים.

פסק דין |10/06/2023 |מחוזי – תל אביב

תפח (תל-אביב) 250/93- מדינת ישראל נגד יובל בן מאיר

שמות השופטים: ח אדר

• כך למשל ציין שבחלק מהאישומים הוא חף מפשע; ובמקרים אחרים השתתף עד שלב מסוים ואז יצא מהתמונה. בת/180 אמר מנחם שהוא יודע שיש הרבה חומר במשטרה והוא גם יודע שמצבו חמור והוא הולך לשלם על זה. כשנשאל אם רוצה להיות עד מטעם התביעה, תשובתו היתה: "לא מתאים לי ללכת ושיצביעו עלי כעד תביעה, עד מדינה. קומבינה כזו לא מתאימה לי. . . בשביל שנה שנתיים לא מתאים לי כל הבלגן וכל הפחד הזה". בת/181 אמר מנחם כי הוא מעונין בעסקה ואף ציין את הנושא של איחוד תיקים נגדו כדי שיוכל לצאת נקי עם שחרורו. אולם בענין זה הדגיש כי לא יודה בתיקים העומדים נגדו אלא שהוא חף מפשע. בת/22 אמר מנחם כי בשלב זה אין בכוונתו לספר את חלקו מאחר וכתב האישום כבר הוגש, ואם יספר את חלקו אזי יאלץ לספר על המעורבים האחרים ובכך יסבכם. לכן הוא מעדיף לומר הכל בבית המשפט, ביעוץ עם עורך דינו. (ראה גם ת/73, ת/74, ת/179) 41. בחקירתו הראשית כפר מנחם בעובדות המיוחסות לו באישום זה. כן הוא מוסיף שאדרי העליל עליו עלילות, בשל חשדו כי קיים יחסי מין עם אשתו. משנתבקש מנחם להסביר לגבי המזכרים שהועלו – תשובתו היתה שהשוטרים לא הבינו דבריו כהלכה ורשמו דברים שלא הוציא מפיו. 42. אני מוצא את הנאשם משה בן חויאטו מנחם, נושא ת. ז. 023530264, יליד 1967, בקשירת קשר לביצוע פשע של התפרצות וגניבה, עבירה על סעיף 1)499) ביחד עם סעיף 407(ב) לחוק; וכן בהתפרצות לבנין שאינו משמש מקום מגורים או תפילה וגניבה מתוכו, עבירה על סעיף 407(ב) לחוק; וכן בהיזק בזדון, עבירה על סעיף 452 לחוק. אני מוצא את הנאשם אלי בן עובדיה אהרונוב, נושא ת.

הכרעת דין |04/12/1994 |מחוזי – תל אביב

ת"פ (תל אביב) 60212-08-16- מדינת ישראל נגד אמנון פדאל

שמות השופטים: שאול אבינור

• הנאשם, יליד שנת 1943, מתגורר בתחומי העיר רמת-גן. כתב האישום שהוגש נגדו אוחז חלק כללי ואישום אחד, שתמציתם כלהלן: חלק כללי מזה כשנה מגיע הנאשם, כמעט מדי יום ביומו, למשרדים שונים של עיריית רמת-גן (להלן – העירייה) ומטריד את עובדי העירייה בהגשת מכתבים אין-ספור לנושאי תפקידים בעירייה בבקשות שיטפלו בענייניו בלא דיחוי, תוך שצועק, מקלל ועולב בעובדים שונים בעירייה. העובדות ביום 24.7.16 , בשעה 11:00 בקירוב, הגיע הנאשם למשרדי העירייה, ברחוב ביאליק 35 ברמת-גן, וביקש להיכנס למשרדים ולמסור מעטפות שונות. כאשר מר חיים מנחם, המאבטח במקום, מנע מהנאשם להיכנס והורה לו לשים את המעטפות בתיבת דואר המיועדת לכך, או להביאן לידיו, קילל אותו הנאשם ואיים עליו באמרו: "חתיכת זבל, סמרטוט, אפס, אם אתה גבר ואם יש לך דם בוא איתי לרחוב ביאליק ואעקור לך את שתי העיניים, אם אתה גבר או אני חי או אתה מת", וכן "השומר הזה אני אטפל בו". בהמשך קילל הנאשם גם את סמנכ"ל העירייה, מר יואב רוזן, ואיים עליו באמרו: "אתה זבל, כמו שעצרו את הסמנכ"ל הקודם, אני אדאג שיעצרו אותך, עוד לפני שבאת לעירייה אני הרגתי אנשים וזה מה שאני אעשה גם לך". הוראות החיקוק איומים – עבירה לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). 3 2. כפי שהתברר במהלך המשפט, לנאשם דין ודברים עם גורמים שונים בעירייה מזה תקופה ממושכת. לפיכך יש להדגיש, כבר בפתח הדברים, שכתב האישום שלפניי עניינו אך ורק באירוע ספציפי, שאירע ביום 24.7.16 , ושבו, על פי הנטען בעובדות כתב האישום, הנאשם איים על מר מנחם ועל מר רוזן. פשיטא, אפוא, כי במסגרת הדיון בתיק שלפניי אין כל מקום, או אפשרות משפטית, לעסוק במכלול העניינים שבין הנאשם לבין העירייה, עניינים שחלקם נדונו במסגרת הליכים משפטיים אחרים, לרבות הליך אזרחי בפני כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס (את ההחלטה שניתנה בהליך זה הציג הנאשם במסגרת חקירתו במשטרה.

הכרעת דין |01/01/2018 |שלום – תל אביב

ת"פ (קרית גת) 9788-01-13- מדינת ישראל נגד ד א

שמות השופטים: נגה שמואלי מאייר

עיון בפסיקה מלמד, שישנם תיקי אלימות במשפחה, אף חמורים יותר בנסיבותיהם מזה שלפנינו, בהם הוטלו על ידי הערכאות השונות עונשים החורגים ממתחם הענישה שהוצג, ובהם עבודות שירות לתועלת הציבור, אף ללא הרשעה, וזאת במקרים ייחודיים, בהם מדובר היה בנאשמים שעברו תהליך שיקומי משמעותי וכוללני או בשל נסיבות אישיות יוצאות דופן , כך למשל: א. בת"פ (שלום רמלה) 8114-05-09 מדינת ישראל נ' שולזינגר ( 24.12.12 ), הורשע הנאשם, בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ונגזר עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת עקב נסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם ובעיקר בשל היותו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ב. בת"פ (שלום קרית גת) 52477-05-10 מדינת ישראל נ' צרטקוב ( 22.9.14 ), הסתפק בית המשפט בקביעה כי הנאשם ביצע עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש וכליאת שווא וגזר עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 50 שעות וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט נמנע מהרשעתו של הנאשם לאור העדר עבר פלילי והליך טיפולי מוצלח שעבר הנאשם במרכז למניעת אלימות במשפחה. 23 ג. בת"פ (שלום ראשון לציון) 36338-07-10 מדינת ישראל נ' ברדוגו ( 7.12.11 ), הסתפק בית המשפט בקביעה כי הנאשם ביצע עבירות של איומים, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ותקיפת בת זוג וגזר עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות ללא הרשעה לאור הליך טיפולי ממושך ומוצלח המיועד לגברים אלימים כלפי בנות זוגן במרכז " קרבה בטוחה" ולאור עמדת המתלוננת. ד. בת"פ ( שלום קרית גת) 30211-11-11 באיחוד דיון עם ת"פ 44971-12-11 מדינת ישראל נ' אברמוב ( 29.9.14 ), בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג, היזק לרכוש ואיומים – צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, מאסרים מותנים, חתימה על התחייבות ופיצוי למתלוננת, לאור פוטנציאל שיקום גבוה ובשל חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות.

גזר דין |29/03/2015 |שלום – קרית גת

ת"פ (תל אביב) 31808-02-24- מדינת ישראל נגד ' אופק ברוקס

שמות השופטים: רועי פרי

• נטען כי התביעה מעיינת בתיקי מעצר רבים מדי יום וחלקם אינו מגיע לפתחו של בית המשפט, דהיינו ישנם הליכים שאינם מוגשים ב"הליך מזורז" עם פטור מיידוע ושימוע ואלה מנותבים, בסופו של יום, להליך רגיל כדי שחשודים יקבלו את זכות היידוע והשימוע. התביעה טענה כי ההגנה לא סתרה את חזקת תקינות המנהל אשר להחלטת ראש לשכת תביעות תל אביב. התביעה טענה כי בעניין אוורס וההחלטה שם, נשקלת הגשת הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות לכאורה, למסוכנות הנטענת, לעברם הפלילי של הנאשמים, כאשר כנגד הנאשם 1 תלוי ועומד מאסר מותנה בן 6 חודשים בר הפעלה. התביעה טענה כי הנחיות פרקליט המדינה אשר לפטור מיידוע ושימוע אינן חלות על תיקי התביעות, שכן במצב דברים זה עבודת התביעה המשטרתית היתה הופכת לבלתי אפשרית. דיון והכרעה 6. זכות היידוע והשימוע היא זכות מהותית הקבועה עלי דין, במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת אליבא דסעיף 60א לחסד"פ. המדובר בזכות יסוד של החשוד והנאשם במשפט הפלילי, הנגזרת מהזכות להליך הוגן ומהזכות החוקתית לכבוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 60א (א) רשות תביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך. (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים. (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאלו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, רשאים להאריך את המועד האמור.

החלטה |04/03/2024 |שלום – תל אביב