עיקול רכב

עיקול רכבים במשפט הישראלי:
תשובה תמציתית
עיקול רכב הוא אמצעי משפטי המאפשר להגביל את יכולת הסחירות והשימוש ברכב לצורך הבטחת גביית חוב. קיימים שני סוגים עיקריים של עיקול רכב: עיקול ברישום במשרד הרישוי ועיקול בפועל (תפיסה פיזית).

המסגרת הנורמטיבית:
בפסיקה נקבע כי עיקול הוא פעולה משפטית שמטרתה להגביל את יכולת הדיספוזיציה בנכס. כך נקבע בפסיקת בית המשפט העליון:

תא (תל-אביב-יפו) 16918/07- פרימו יוסף נגד מטרו שיווק (1992) בע"מ (ניתן ב 02/10/2008) "אין בדין הישראלי הגדרה מפורשת למונח 'עיקול' אולם ניתן להגדירו כפעולה משפטית המופנית נגד בעליו של נכס או מחזיק בו והיא באה להגביל את הסחרות של הנכס ואת יכולת השמוש בו כדי שהזוכה יוכל להיפרע חוב המגיע לו"

ניתוח משפטי:
מטרת העיקול העיקול נועד למנוע הברחת נכסים ולהבטיח את יכולת הגבייה של החוב. כך נקבע:
רעצ (תל-אביב-יפו) 40273-03-13- עמי בן ששון נגד איילון חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב 21/05/2013) "סעיף 22 (5) לחוק במהותו נועד למנוע לקיחת או הוצאת מיטלטלין, לרבות רכב, השייכים לחייב הנכה והנחוצים לו לשימושו. רישום עיקול לא מונע מהמבקש את השימוש ברכב, כל עוד לא נתבקשה הוצאת הרכב מידיו או מכירתו של הרכב."

השפעת העיקול על הבעלות העיקול אינו משנה את הבעלות ברכב אלא רק מגביל את היכולת לבצע פעולות בו:
תא (ירושלים) 7511-09-13- מרים ויסולי נגד עירית ירושלים (ניתן ב 25/04/2018) "העירייה הטילה בתחילה עיקול ברישום על רכב אחד בלבד של התובעת בהתאם לאמצעים שעמדו לרשותה בעת הרלוונטית, הליך שהוא אף פחות פוגעני מהליך של עיקול מיטלטלין"

שיקולים מעשיים:
חובת יידוע והתראה על הגורם המעקל חלה חובה ליידע את החייב על הטלת העיקול ולאפשר לו להסדיר את החוב:
תא (ירושלים) 23800-06-11- עמית אליהו שגב נגד עיריית ירושלים (ניתן ב 14/06/2012) "התובע טוען כי הטלת העיקול מבלי להודיע לו מראש על כך ומבלי לאפשר לו למנוע את הטלת העיקול או לפעול להסרתו מהווים פרסום לשון הרע וגרמו לו נזקים"

מידתיות העיקול בתי המשפט מדגישים את חשיבות המידתיות בהטלת עיקולים:
תא (כפר סבא) 52080-05-18- אבנר חי נגד יחיאל מסילתי (ניתן ב 17/07/2018) "הנתבעים טוענים, כי די בעיקולים שהוטלו על כלי הרכב, כדי להבטיח את החוב הנתבע, או לפחות להביא לאיזון ברמת הסיכונים והנזקים שבין הצדדים"

פרקטיקה:
שלבי יישום העיקול:
בדיקת קיום חוב והתראה לחייב
הטלת עיקול ברישום במשרד הרישוי
במקרה הצורך – מעבר לעיקול בפועל
מתן אפשרות לחייב להסדיר את החוב
במקרה של אי תשלום – אפשרות למכירת הרכב

פורטל "קונסלור" הוא פלטפורמה המיועדת לספק מידע על עורכי דין ברמת גן מובילים בתחומי המשפט השונים. הפורטל מציע מידע איכותי ועדכני, כולל מאמרים, פסקי דין, ודוגמאות לחוזים והסכמים.

אם אתה מחפש מידע משפטי או עורך דין הוצאה לפועל בתחום מסוים, "קונסלור" יכול להיות משאב מועיל עבורך.

סיכום:
עיקול רכב הוא כלי משפטי חשוב לגביית חובות, אך יש להפעילו באופן מידתי ותוך שמירה על זכויות החייב. העיקול צריך להיות מלווה בהודעה מתאימה לחייב ומתן אפשרות להסדיר את החוב. יש להבחין בין עיקול ברישום, שאינו מונע שימוש ברכב, לבין עיקול בפועל שכולל תפיסה פיזית של הרכב.

סימוכין:

ת"א (תל-אביב-יפו) 16918/07- פרימו יוסף נגד מטרו שיווק (1992) בעמ

שמות השופטים: י קורן

קבלה מספר 1110558 – בגין תשלום על סך 8,400 (עבור הזמנה 3060635). תעודת עובד ציבור מאת משרד התחבורה – רשות הרישוי – בעניין נתוני העיקולים על הקטנוע. אישורי הוצל"פ תל אביב- יישום החלטות – על פי הרשום, לא נתפס הקטנוע על ידי מי מהמעקלים. דיון: ב"כ התובע מייחד בסיכומיו מקום נכבד לפגמים שבהתנהלות הנתבעת בכך שהיא מפרה צוי עיקול ומבצעת עסקאות בכלי רכב מעוקלים. ברור לכל כי אלמלא היה הקטנוע מעוקל, היתה הנתבעת זכאית לחלט את הכסף שהופקד בידה, בין אם הופקד על חשבון רכישת האופנוע ובין אם הופקד כבטחון להשבת הקטנוע. אין חולק כי ערך הקטנוע במועד הרלוונטי לא היה נמוך מסכום הפקדון בסך 8,400 . הקטנוע נמסר לשימושו של התובע אשר היה מחוייב בשמירתו, כשואל או כשוכר. התובע כשל בשמירתו והקטנוע נגנב, ועל כן מחוייב התובע בהשבת תמורתו לנתבעת. כאמור, אלמלא היה הקטנוע מעוקל ברור לכל כי אין לתובע כל עילת תביעה כלפי הנתבעת. האם היות הקטנוע מעוקל משנה דבר במערכת היחסים שבין התובע לנתבעת לטעמי, התשובה לשאלה זו שלילית. על דבר מהות העיקול נכתב בע"א 533/87, ארגון מושבי הפועל המזרחי נ' משה ולך, פ"ד מג(2) 864, בהאי לישנא: "אין בדין הישראלי הגדרה מפורשת למונח "עיקול" אולם ניתן להגדירו כפעולה משפטית המופנית נגד בעליו של נכס או מחזיק בו והיא באה להגביל את הסחרות של הנכס ואת יכולת השמוש בו כדי שהזוכה יוכל להיפרע חוב המגיע לו (ראה ספרו הנ"ל של השופט ד. בר אופיר, בעמ' 94). הדברים באים לידי ביטוי בהיר במיוחד בפסק דינו של השופט א. גולדברג בע.

פסק דין |
02/10/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (ירושלים) 23800-06-11- עמית אליהו שגב נגד עיריית ירושלים

שמות השופטים: גד ארנברג

בפני תביעה נזיקית ותביעה בגין לשון הרע. התובע, עו"ד בירושלים טוען כי הנתבעת גרמה לו נזקים והוציאה נגדו לשון הרע שעה שהטיל עיקול על אופנוע השייך לו (להלן:"האופנוע"). לדבריו הוא לא ידע על הטלת העיקול ועל הסיבה להטלתו ונודע לו לראשונה עליו כאשר מכר את האופנוע לצד ג'. לדבריו, הוא ערך הסכם עם אותו צד ג' למכירת האופנוע וכשניגשו לסניף בנק הדואר על מנת לבצע העברת בעלות לרוכש, נמסר לו שיש עיקול על האופנוע ולא ניתן לבצע העברת בעלות. התובע טוען כי הטלת העיקול מבלי להודיע לו מראש על כך ומבלי לאפשר לו למנוע את הטלת העיקול או לפעול להסרתו מהווים פרסום לשון הרע וגרמו לו נזקים בשל תביעה שהוא עלול לקבל מרוכש הרכב. לדבריו, לאחר שנודע לו על העיקול הוא עשה בירור ונאמר לו שהעיקול הוטל בגין דוחות חניה שלא שולמו. הוא ביקש להסיר את העיקול או להמירו בעיקול על נכס אחר אך בקשתו לא נענתה בחיוב. לטענתו ניתן היה להטיל עיקול על חשבון הבנק שלו, כפי שנעשה בעבר, אך הטלת העיקול על האופנוע מבלי להודיע על כך מהווה רשלנות שבגינה על הנתבעת לפצותו. התובע טוען עוד כי הטלת העיקול הווה מטרד. בשל כל האמור תובע התובע סך של 75,000 הנובעים מהפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע ומפיצוי בגין העוולות האחרות כמפורט לעיל. הנתבעת טוענת כי מדובר בעיקול שהוטל כדין לאחר שכלי רכב שבבעלות התובע ביצעו 8 עבירות חניה. בגין כל עבירה הונח דוח על הרכב שבו בוצעה העבירה. הדוחות לא שולמו לפיכך, נעשתה פניה למשרד הרישוי לברר בעלות על כלי הרכב וכתובת בעל הרכב, ובעקבות כך נשלחו הודעות תשלום קנס לביתו של התובע ברח' חנה בבלי 12 ירושלים, כתובת זו היא מענו הרשום של התובע.

פסק דין |
14/06/2012 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4

רעצ (תל-אביב-יפו) 40273-03-13- עמ"י בן ששון נגד איילון חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: משה סובל שלום תא

4. סעיף 22 (5) לחוק במהותו נועד למנוע לקיחת או הוצאת מיטלטלין, לרבות רכב, השייכים לחייב הנכה והנחוצים לו לשימושו. רישום עיקול לא מונע מהמבקש את השימוש ברכב, כל עוד לא נתבקשה הוצאת הרכב מידיו או מכירתו של הרכב. כבר נפסק שיתכנו מקרים בהם יימכר רכב של נכה הנזקק לרכב, כגון ברכב יקר ערך כאשר רכב זול יותר יכול לשמש את הנכה לצרכיו. 5. אין למבקש טיעון של ממש כי השארת הרישום בדבר העיקול גורמת לו לנזק אלא אם כוונתו להבריח את הרכב או להחליפו באחר. יצוין כי ממילא רשומים עקולים נוספים על הרכב כך שהעיקול בתיק זה לא מהווה גורם מזיק. אין ממש בטענה כי הממשכן עלול לתפוס את הרכב בשל העיקול שכן ממילא זכותו של הממשכן עדיפה על זכותו של מעקל סתם. באשר לתועלת במכירת הרכב, שאלה זו יש לברר באשר תתבקש מכירת הרכב אך לא בשלב של הרישום בלבד. 6. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

החלטה |
21/05/2013 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

ת"א (ירושלים) 7511-09-13- מרים ויסולי נגד עירית ירושלים

שמות השופטים: עינת אבמן מולר

שלא כטענת התובעת, העיקול על הרכב אינו בא בגדר "גביה פסיבית" ולפיכך הטענות שנטענו בעניין זה אינן רלוונטיות. כך גם טענות התובעת בנוגע להנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2012, כאשר עיקר הליכי הגביה, לרבות עיקול הרכב, ננקטו קודם למועד זה (השווה גם ת"א 31089-03-12 ויסולי נ' עיריית חיפה (פורסם במאגרים), שם נדחו טענות דומות שהועלו על ידי התובעת). אשר לטענות בנוגע לריבוי העיקולים ולחוסר הפרופורציה בין שווי הרכב (שלא הוכח – ר' להלן) לבין גובה החובות בעת שעוקל, אוסיף ואציין כי בנסיבות העניין העירייה התנהלה בסבירות: העירייה הטילה בתחילה עיקול ברישום על רכב אחד בלבד של התובעת בהתאם לאמצעים שעמדו לרשותה בעת הרלוונטית, הליך שהוא אף פחות פו געני מהליך של עיקול מיטלטלין; העירייה לא מיהרה לפעול למימוש העיקול על הרכב (הליך יקר הכרוך בהוצאות רבות ביחס לסכום החוב) ונקטה בשנים שלאחר מכן הליכים נוספים לעיקול כספים בבנקים, לרבות ניסיון למימוש הכספים (ר', לדוגמה, נספח י"ד לתצהיר התובעת); כאשר הליכים אלה נשאו פרי לבסוף והביאו לגביית הח וב בגין הקנסות, ביטלה העירייה את העיקול על הרכב. בנוסף, ושלא כנטען, פעולות העיקול לא מנעו מהתובעת מלהעלות טענותיה במסגרת המתאימה, אלא שהתובעת בחרה שלא לעשות זאת בעת שהוטלו העיקולים (ולו היתה עושה כן וטענותיה היו מתקבלות, ממילא שהעיקול היה מתבטל) וגם כיום אין בפיה כל טענה שתצדיק אי תשלום הקנסות. התובעת השתמטה מתשלום חובותיה במשך שנים רבות, ללא כל הצדקה בדין, ולפיכך רשאית היתה העירייה לנקוט בהליכי גביה מינהליים ולא מצאתי כי בנסיבות העניין חרגה העירייה בפעולותיה מגדר הסביר.

פסק דין |
25/04/2018 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 18

ת"א (כפר סבא) 52080-05-18- אבנר ח"י נגד יחיאל מסילתי

שמות השופטים: צוריאל לרנר

באשר לתום הלב – הגם שהדבר לא נטען במפורש, נדמה כי הנתבעים מתייחסים בעיקר לחוסר תום לב של התובעים, כאשר הם טוענים לכך שמטרת העיקול היא לגרום לחץ עליהם לשלם. אמנם, השתמע מחקירת אבנר ותומר כי גם לחץ אפשרי על הנתבעים עמד נגד עיניהם, אולם לא נוצר הרושם, כי רק זו היתה מטרת העיקול. התובעים המתינו (לפי גרסתם ושיטתם) שנה בגביית החוב, קודם שפנו להליכי תביעה ולהטלת עיקולים. לא נראה כי התנהלות זו מאפיינת מי שמבקש רק ללחוץ על בעל חובו. לא מצאתי כי מדובר בחוסר תום לב, ולבטח שלא ברמת חוסר תום לב שתצדיק לבדה את ביטול העיקולים. 8 30. ומכאן למידתיות: הנתבעים טוענים, כי די בעיקולים שהוטלו על כלי הרכב, כדי להבטיח את החוב הנתבע, או לפחות להביא לאיזון ברמת הסיכונים והנזקים שבין הצדדים. אני סבור, לאחר שהתובעים עמדו ביתר התנאים, כי לשם שקילת טענה זו שומה על הנתבעים להמציא פרטים (לרבות הערכת שווי) של הכלים שעוקלו. 31. המסמכים שהגיעו ממשרד הרישוי בתשובה לעיקול אינם מלמדים דבר מועיל לעניין זה (הם מפרטים רק מספרי רישוי ושם יצרן, ובאחד מהכלים, כי מדובר בנגרר). אם אכן מדובר בכלי רכב יקרי ערך, שאין עליהם שעבוד המותיר אותם חסרי ערך לבעל עיקול, יכול וניתן יהיה לשקול את האפשרות. אחרת, לא ניתן לומר, כי את מטרת העיקול ניתן להשיג באמצעים פוגעניים פחות, וזהו עיקרו של שיקול המידתיות.

החלטה |
17/07/2018 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7

פסיקה רלוונטית:

בש"פ 10015-07- העוררות 1. שירלי אביטל נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ד ביניש

כך למשל, הורה בית המשפט במקרה מסוים על רישום עיקול על רכב לטובת המדינה והוצאת פוליסת ביטוח מקיף לרכב שתשועבד על-ידי המדינה (בש"פ 3159/00 רבין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.5.00 ); במקרה אחר נקבעו על-ידי בית המשפט תנאים שונים לשחרור כלי הרכב מתפיסה, ובהם רישום עיקול על הרכב לטובת המדינה, המצאת ערבויות שונות כולל ערבות בנקאית ואיסור מכירת הרכב (בש"פ 6159/01 אבו-עמר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 817 (2001)). עוד יצוין, כי אף כאשר העבירות שבנוגע אליהן התעוררה שאלת הסעד הזמני להבטחת חילוט היו עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון הורה בית משפט על מתן סעד זמני פוגעני פחות מאשר תפיסת כלי רכב והחזקתם על-ידי המשטרה (ראו עניין סיטבון, פיסקה 41 להחלטה; בש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' פרץ (לא פורסם, 9.8.06 )). אף במקרה בו תפיסת כלי הרכב על-ידי המדינה נעשתה על רקע אישומים בביצוע עבירות הן לפי חוק איסור הלבנת הון והן לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה קבע בית משפט זה, בהתאם לסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תנאים שונים שבהם ניתן יהיה לשחרר כלי רכב שנתפסו (ראו, עניין נאצר). 10. הסנגור המלומד ביקש להסתמך על הפסיקה שניתנה בעניינים דומים והציע אף הוא פתרונות מאותו סוג. השאלה שעמדה בפני, אפוא, הינה האם אין מקום אף במקרה דנן, להורות על מתן סעד זמני הפחות ממכירת כלי הרכב נשוא הערר והשקעת התמורה לשמירת ערכה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. מוכנה אני להניח לטובת העוררות כי אף אם, כפי שהוסבר לעיל, הבעלות המהותית בשני כלי הרכב היא של אסי, עדיין פוגעת מכירתם על-ידי המדינה גם בקניינן של העוררות, הרשומות כבעלים של כלי הרכב, או לפחות בתנאי המחיה שלהן כמשתמשות ברכב.

החלטה |
23/12/2007 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 40 |
עמודים – 13
ע"א 1167/01- עיריית ראשון לציון נגד 1. בנק הפועלים עמ

שמות השופטים: א ברק א א לוי,א חיות

המחוקק הישראלי לא הגדיר את המונח "עיקול" בדברי החקיקה שבהם הוא מופיע. הפסיקה פירשה "עיקול" כפעולה משפטית המהווה "שימת יד" על נכסי החייב, אשר מכוחה מתאפשר לנושה להיפרע מנכסים אלה את החוב המגיע לו. עוד נקבע בפסיקה כי העיקול הוא כלי דיוני בלבד ועל כן אין הוא מקנה למעקל זכויות מהותיות בנכס שעוקל, אך הוא מקים מעין מחסום משפטי המונע מבעל הנכס או מן המחזיק בו לעשות בנכס לאחר הטלת העיקול פעולה כלשהי אשר תסכל את האפשרות להיפרע ממנו את החוב (ראו: ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך , פ"ד מג(2) 864, 872-873; ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 189); בר"ע 178/70 בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כה(2) 121, 132; ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ" ד נג(4) 199, 233-234; ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (חלק ראשון, מהדורה שישית, 2005, להלן: בר-אופיר, הוצאה לפועל), 392; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005, להלן: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי), 513). עיקול נכסים וזכויות משמש בידי נושים אמצעי חשוב להבטחת פירעונם של חיובים שונים ובהם חיובים בין פרטים הנובעים מקשרי מסחר, קשרי אישות או מחבות נזיקית וכן חיובים שבין האזרח לרשות. הדין הישראלי מאפשר לנושה לעקל נכס של חייב אף בטרם הוכרע הסכסוך ביניהם ובטרם נקבע דבר קיומו של החוב ושיעורו כחוב פסוק, באמצעות עיקול על נכסי הנתבע שניתן להטיל כסעד זמני במסגרת תובענה התלויה ועומדת (ראו פרק כ"ח של תקנות סדר הדין האזרחי).

פסק דין |
15/12/2005 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 77 |
עמודים – 23
תקנות ההוצאה לפועל (כפר סבא) 523304-05-22- בנק הפועלים בע"מ נגד נעימה אל-עיסאוי

שמות השופטים: אביעד איגרא

7. עם זאת, מעיון ברציונל העומד בבסיס הסעיף, עולה כי מטרת הסעיף למנוע הליכים דורסניים ופוגעניים כלפי החייב בטרם מיצוי הליכים פחות כוחניים. בתוך כך הכניסה לחצרים של חייב והוצאת מיטלטלין ממבצרו של החייב או אפילו כניסה לחצרי החייב לצורך תפיסת ומכירת רכבו נחשב להליך כוחני שיש לשמור למוצא כמעט אחרון בהמשך ההליך. 8. שונה הדבר בעניין רישום העיקול במשרד הרישוי. הליך זה הוא הליך השומר על ה"סטטוס קוו", מדובר בהליך רך אשר עדיין מטפל בחוב בכפפות של משי ובשונה מעיקול חשבון עו"ש ושכר, אף אין בו כדי להשפיע באופן דראסטי על חיי היום-יום של החייב אשר מבקש להמשיך ולהשתמש ברכבו מבלי לעשות דיספוזיציה בבעלות הרכב. 9. בנסיבות אלה, אינני סבור כי קיימת מניעה לרישום העיקול במשרד הרישוי גם בטרם חלוף שישה חודשים ובלבד שמדובר ברישום בעיקול בלבד ללא תפיסה וללא מימוש של הרכב המדובר, עד חלוף שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה או שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את מימוש הרכב קודם לכן.

החלטה |
27/10/2022 |
רשם ההוצאה לפועל – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

ע"ח (תל אביב) 60028-12-14- משטרת ישראל/מדור תביעות פלילי ת"א נגד רועי שרפי

שמות השופטים: ציון קאפח

בבש"פ 3159/00 רבין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.5.00 ) הורה בית המשפט על רישום עיקול על רכב לטובת המדינה והוצאת פוליסת ביטוח מקיף לרכב שתשועבד על-ידי המדינה; בבש"פ 6159/01 אבו-עמר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 817 (2001) קבע בית המשפט תנאים שונים לשחרור כלי הרכב מתפיסה, ובהם רישום עיקול על הרכב לטובת המדינה, המצאת ערבויות שונות כולל ערבות בנקאית ואיסור מכירת הרכב. 9 החלטות דומות ניתן למצוא גם בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שם התעוררה שאלת הסעד הזמני להבטחת חילוט. כך, למשל, בבש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' פרץ (לא פורסם, 9.8.06 ), שם הורה בית משפט על מתן סעד זמני פוגעני פחות מאשר תפיסת כלי רכב והחזקתם על-ידי המשטרה. בבש"פ 6916/05 נאצר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) קבע בית המשפט תנאים שונים שבהם ניתן יהיה לשחרר כלי רכב שנתפסו, אף במקרה בו תפיסת כלי הרכב על-ידי המדינה נעשתה על רקע אישומים בביצוע עבירות הן לפי חוק איסור הלבנת הון והן לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, בהתאם לסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה. כאמור לעיל, הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על-מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד, היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט אותה רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות הן בהשראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והן על-פי עקרון המידתיות. התביעה המשטרתית מבקשת ממני לבטל, בהינף קולמוס, את פסיקת בית המשפט העליון אשר ניתנה ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, רק על שום שהוקם מנגנון טכני בחודש יוני 2014 זאת אין בדעתי לקבל. לא ברור לי מדוע בחרה התביעה לנהל מאבק עקרוני מקום בו תצא המדינה נפסדת לבטח.

החלטה |
09/02/2015 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9

ה"פ (נתניה) 175/01- סלומון בתיה נגד בנק מסד בע"מ ואח

שמות השופטים: דפנה בלטמן קדראי

עיקול איננו זכות, אלא אמצעי אכיפה למימוש זכות של נושה מתוך נכסי החייב. קיומו של עיקול בהוצאה לפועל לטובת המשיב 1 מלמד כי המשיבה 2 חייבת כספים למשיב 1 וכי המשיב 1 זכאי לממש את זכויות המשיבה 2 ברכב לשם גביית חובו. אך, ככל שזכויות המשיבה 2 ברכב ממושכנות לאחר במישכון שכוחו יפה גם כלפי המשיב 1, ודאי נדחית הזכות לגביית החוב מכח העיקול מפני זכות בעל המשכון. לפיכך בהליך זה יש להחליט באם חוב המשיבה 2 למבקשת קודם לחוב המשיבה 2 למשיב 1. ראינו לעיל כי ככל שהמשיב ידע על המשכון או חייב היה לדעת אודותיו יפה כוחו של המשכון כלפיו. לפיכך, באם הוכיחה המבקש כי המשיב ידע או היה עליו לדעת אודות המשכון, הוכיחה כי זכותה עדיפה. הנטל להוכחת ידיעת המשיב 1 חל על המבקשת, אם משום שהיא המבקשת ואם משום שהמצב בו יפה כוחו של משכון כלפי צד ג', הגם שלא נרשם על פי התקנות, הנו חריג למצב הרגיל, והנטל בהוכחת חריג חל על הטוען לו. המבקשת הוכיחה כי רשמה את המשכון במשרד הרישוי. אמנם רישום זה איננו מגן על המבקשת מפני נושים אחרים הגנה סטטורית, אך לרישום כאמור קיימת משמעות רבה שכבר הוכרה בפסיקה, וראה ע"א 86/89 מדינת ישראל נ. בנק הפועלים בע "מ, פ"ד מ"ד (2) 726, שם נקבע כי המידע הנרשם במשרד התחבורה חשוב לכל מי שמתכוון לרכוש רכב ולכל מי שמתכוון להטיל עיקול על רכב (בעמוד 730) (להלן: "פסק דין בנק הפועלים"), ואף ראה ע"א 5379/95 סהר חברה לביטוח בע "מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נ"א (464 ,(4, וכן ע"א 596/98 רופינה ישראל בע"מ (בפירוק) ואח' נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח', דינים עליון, נ"ה, 375.

פסק דין |
31/12/2001 |
שלום – נתניה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
תא"מ (אשקלון) 34204-10-16- ניסים תקוע נגד איי אי גי ישראל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: סבין כהן

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 עוסקות גם במקרה של עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום (תקנות 42,43), שאז נמסרת הודעה בדבר העיקול לממונה על הרישום ואין חובה לעקל את המיטלטלין עצמם. 4 באשר לרכב, על פניו, אין העברת הבעלות ברכב מחייבת רישום, והעברת הבעלות ברכב היא קונסטרוקטיבית, אלא שהפרקטיקה הנהוגה היא שעיקול רכב נעשה בדרך של רישום העיקול ולא בדרך של עיקולו פיזית, כשבפועל, במקרה דנן, אין חולק כי נרשם עיקול במשרד הרישוי והתובע לא חלק על כך שזוהי הדרך הנכונה להטלת העיקול, כשהעיקול הוטל לשיטתו, בהסכמה, בינו ובין בעל החוב. תקנה 47 לתקנות ההוצאה לפועל מורה: "נשאו המעוקלים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול. " הטלת העיקול אם כן, מאפשרת בהתאם להוראות החוק לגבות מתוך נכס של החייב את החוב הפסוק, כשלצד עיקול המיטלטלין קיימת אפשרות לעקל גם נכס מקרקעין וגם נכס המצוי בידי צד שלישי. במקרה דנן, למען הסר ספק, אין מדובר בעיקול נכס שבידי הצד השלישי, אם כי קיימת אפשרות כזו, כאשר נשלחת הודעה לחברת הביטוח בדבר עיקול כספי החייב המצויים ברשותה, או שיגיעו לרשותה. במקרה דנן, העיקול כאמור הוטל על רכב של התובע, הוא החייב, כאשר אין כל קשר בין עיקול זה ובין הנתבעת. 7. למעשה, ניתן לומר בוודאות די גדולה, כי לו לא היה הרכב הפוגע מבוטח ולו היה פונה התובע לבעל הרכב הפוגע שגרם נזק לרכבו, הרי שבהעדר קישור מחשובי בין אדם מן הישוב ובין משרד הרישוי, אותו מזיק כלל לא היה יודע על העיקול דבר העיקול, אלא אם כן היה מעיין ברישיון הרכב ולו מדובר היה בעיקול שהוטל לאחר הנפקת הרישיון לאותה שנה, לא היה יודע על הטלת העיקול.

פסק דין |
02/10/2017 |
שלום – אשקלון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7

ת"א (חיפה) 4697-07- אילן רשף ואח נגד אפרים פרוכט ואח

שמות השופטים: יואב פרידמן

נרשם במסמכים המתאימים עיקול על מטלטלים טעוני רישום לפי תקנות 42 או 43, לא יעתר ממונה על רישום לבקשה לשנות את הרישום אלא בהסכמת הזוכה או על פי צו של בית משפט, בית דין, או ראש ההוצאה לפועל המבטל את העיקול, או המורה על רישום העברת הנכס לקונה. " (ההדגשות אינן במקור- י. פ. ). הודעת העיקול שיצאה מטעם ראש ההוצאה לפועל, וצורפה לתצהירי הצדדים, ציינה כי הודעה על העיקול נשלחה למשרד הרישוי. העיקול שהוטל על הרכב והנגררים היה עיקול ברישום שמטרתו להגביל סחרות בנכס, היינו מכירתו, להבדיל מהשימוש בו. מטרתו של העיקול ברישום למנוע מהחייב להבריח הנכס או להעביר הזכויות בו לאחר טרם שהצליח הזוכה להיפרע את חובו (בר אופיר, לעיל, בעמ' 392). בע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' וולך פ"ד מג(2) 864 אומצה הגדרה זו לעיקול (שוב, תוך הפניה לספרו של בר-אופיר). להלן הציטוט: " אין בדין הישראלי הגדרה מפורשת למונח "עיקול", אולם ניתן להגדירו כפעולה משפטית, המופנית נגד בעליו של נכס או מחזיק בו, והיא באה להגביל את הסחירות של הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהזוכה יוכל להיפרע חוב המגיע לו ". הגבלת השימוש של החייב בנכס מיטלטלין שלו שעוקל ברישום, אינה הגבלה גורפת. כפי שלמעקל לא קמה זכות שימוש בנכס מיטלטלין המעוקל ברישום, יכול חייב יכול לעשות שימוש סביר בנכס המעוקל , ובלבד שמדובר בשימוש שאינו מסכל יכולת הזוכה להיפרע בעתיד מן הנכס לשם פירעון החוב, ואינו כרוך בדיספוזיציה בנכס. אף לאחר הטלת העיקול ברישום לא נמנע מהתובע השימוש הסביר והרגיל ברכב ובנגררים, והוא יכול היה להמשיך ולבצע את העבודות שהוזמנו אצלו (לרבות ההובלה הנטענת לירדן), מבלי שיאלץ לבטלם ומבלי שיגרם לו כל נזק.

פסק דין |
22/04/2009 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9

ת"א (תל אביב) 50821-05-24- אגף המכס ומע"מ- היחידה לפירוקים נגד ' שלמה אלון יעקובסון

שמות השופטים: גד מינא

המשיב טען שלא הוצגו ראיות לכך ושגם העד מטעם מע"מ לא ידע לספק פרטים ושעדותו בעניין היא לכל היותר עדות מפי השמועה. עם זאת, המשיב לא הכחיש שנחקר בפרשה נוספת שעוסקת בחברה שבה הוא פועל כיום. קיומה של חקירה נוספת כנגד המשיב, שתלויה ועומדת, מהווה אינדיקציה נוספת לחשש הסביר שהמס לא יגבה. 40. החשש הסביר מבוסס והוא נסמך, כאמור, בין היתר, על גובה החוב המיוחס למשיב, על הפעילות העבריינית לכאורה המתוחכמת והשיטתית, על היקף הפעילות העבריינית (לכאורה) ועל כך שהמשיב היה מעורב ביצירת חובות עצומים בתיקים נוספים (חובות שלא שולמו). בנסיבות אלו, לא נדרש להצביע על פעילות ספציפית של הברחת נכסים כדי לזכות בסעדים הזמניים המבוקשים. מאזן הנחות 41. גם מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת מע"מ. 42. העיקול בבנק בוטל לאחר שלא נתפס שם דבר וממילא אין הדבר מונע מהמשיב לבצע פעילות בחשבון הבנק שלו. 43. יתר העיקולים, למעט הרכבים, הם עיקולים ברישום בלבד (על נכסי מקרקעין ועל זכויות בחברת קבוצת יעקובסון). ממילא הנזק שנגרם, אם נגרם, למשיב כתוצאה מעיקול ברישום וזאת עד להכרעה בדבר סופיות השומה, אינו רב. 44. אשר לרכבים, כאמור, הצו שניתן הוא ביחס לארבעה רכבים. רכב אחד, כך דווח, חולט על ידי משטרת ישראל בעניין אחר. רכב אחר מוחזק על ידי צד שלישי שביקש לבטל את צו העיקול וצו התפיסה ובשלב זה בוטל, בהסכמה, צו התפיסה לגביו. לגבי שני הרכבים הנותרים של המשיב (רכב מסוג פורשה ורכב מסוג מרצדס), אכן תפיסת הרכבים מהווה סעד דרסטי, בוודאי בהשוואה לעיקול ברישום. עם זאת, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי לנכון שיש הצדקה לבטל את צווי התפיסה ביחס לשני הרכבים וזאת לאור החשש שהשבת הרכבים למשיב תסכל את היכולת לתפוס את הרכבים בעתיד בשים לב לפעילות העבריינית לכאורה המיוחסת למשיב-פעילות שהמשיב בחר כאמור שלא לתת גרסה נגדית לגביה.

החלטה |
11/07/2024 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11

ה"פ (חדרה) 104/03- מצרפי אבשלום נגד קורנל שותפות בע"מ ואח

שמות השופטים: דיאנה סלע

הן בחוק והן בתקנות אין התייחסות לעניין רישומו של רכב ממושכן במשרד הרישוי. המשיבה טוענת כי כאשר מדובר ברכב, המקום הראוי לרישום המשכון הינו משרד הרישוי. את דבריה היא סומכת על האמור בע"א 716/72 רוזנשטרייך נ' חברה א"י לאוטומובילים, פ"ד כז(2), עמ' 709. ברם, המקרה דנא שונה בנסיבותיו מפסה"ד הנ"ל, שעניינו התחרות בין המשכון לבין תקנת השוק. בנוסף לכך, בפסה"ד נקבע במפורש כי אין חובה לרשום משכון במשרד הרישוי או ברשיון הרכב, אך המעוניין לשמור על ענייניו ידאג לעשות כן על אף שהדבר אינו מחייב. בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199, נקבע שהתחייבות לביצוע עסקה כשלעצמה, אף ללא רישום, גוברת על זכותו של נושה שהטיל עיקול על הנכס, אף אם נרשם העיקול, כ"זכות שביושר תוצרת הארץ". "על כף המאזניים האחרת, אל מול בעל הזכות האובליגטורית, מצויה זכות המעקל. עיקול הוא במהותו זכות חלשה במדרג הזכויות. העיקול איננו יוצר את הזכות המהותית. הוא משמש כלי למימוש הזכות המהותית שהיא חובו של החייב -בעל הנכס, לנושהו. העיקול הוא שימת הנושה יד על רכוש החייב כדי להבטיח אפשרות מימוש החוב על ידי הנושה. . . כאשר בא המעקל ומטיל עיקול על המקרקעין, אין הוא יכול ל"תפוס" יותר ממה שיש לחייב, בנכס. זכותו הרשומה של החייב בנכס, כפופה להתחייבות שקיבל על עצמו המוכר כלפי הרוכש. אף שזו לא נרשמה, היא קיימת ולא ניתן להתעלם ממנה. אין בכוחו של עיקול למרק את זכויותיו של החייב בנכס המעוקל ואם קודם לעיקול נעשתה עסקה תקפה בנכס, העיקול אינו יכול לבטל את תוצאותיה של העסקה.

פסק דין |
01/09/2003 |
שלום – חדרה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4

ה"פ (תל אביב) 200310-08- ברקוביץ חיים נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

שמות השופטים: עודד מאור

אם כן, תיק ההוצאה לפועל למימוש הרכב נפתח לא רק לפרעון ההלוואה, אלא אף לחובות נוספים של המבקש כלפי המשיב. 8. במסגרת תיק ההוצאה לפועל מונה כונס נכסים והוא תפס את הרכב ונקט הליכי מכר. 9. אין חולק שהמבקש זכאי בשל נכותו בשיעור של 50 לרכב רפואי. 10. הוראות סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק") קובעות כדלהלן: "(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם: . . . (5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". 11. טוען המבקש שלאור הוראות החוק, ובהסתמך על אישור גב' תמר הרשמן, עובדת רווחה ורכב רפואי בלשכת השיקום תל אביב במשרד הבטחון, הרכב לא ניתן לעיקול (להלן: "האישור"). 12. אכן, על פי הוראות סעיף 22 (א)(5) לחוק, אין מעקלים, ביו היתר, רכב הנחוץ לנכה לשימושו האישי בגלל נכותו. 13. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן להטיל עיקול ברישום על רכב כאמור. משהוטל עיקול ברישום הנטל, רובץ לפתחו של הנכה להראות כי הרכב נחוץ לו לשימושו האישי בגלל נכותו, על מנת שהעיקול יבוטל. 14. זאת עוד; לאחר שמוטל עיקול על הרכב, הרי בהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 2886/92 כתבי שלמה נ' אלגוב יפתח (לא פורסם) (להלן: "הלכת כתבי"), אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר, ולפיכך הפרשנות הראויה והנכונה של הוראות סעיף 22 (א)(5) לחוק לטעמי היא כי ניתן להטיל עיקול ברישום בלבד על רכב נכה, ולאחר הטלת העיקול ברישום הנטל עובר לכתפיו של הנכה להראות כי המכונית נחוצה לו לשימושו האישי בגלל נכותו, וכי אם המדובר במכונית יקרת ערך, עליו להראות שלא ניתן להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר.

פסק דין |
03/06/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7

ת"א (תל-אביב-יפו) 42904/98- מנחם (בוקי) הלוי נגד מדינת ישראל-משרד התחבורה, אגף הרישוי

שמות השופטים: מארק הורנציק דליה

עיקולים ושיעבודים נרשמים על הרכב במשרד הרישוי ומתאפשר מעקב אחר חובות של בעלי כלי רכב, והחלפת הבעלות בהם. ברישום יש כדי לתרום בעקיפין למלחמה בנגע הגניבות של כלי הרכב. לפיכך, גם אם אין הרישום בגדר אקט קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי, חשיבותו רבה, ולרישום העברת בעלות ברכב – מוקנה מעמד מיוחד, שאין להעברתם של מטלטלין אחרים – וראוי, שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה, המצריך בדיקה והסדר . . . כיום – אין רישום הרכב במשרד הרישוי מהווה אקט קונסטיטוטיבי של העברת הבעלות, אך חשיבותו רבה, ואף שרישום שנעשה שלא כראוי, תוך התרשלות, עלול להעמיד עילת תביעה למי שיסתמך עליו כנגד הגורמים המטפלים ברישום. " ראה: 5379/95 סהר, חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בעמ' פד"י נ"א (4) בעמ' 464 מפי כב' השופטת שטרסברג כהן. 42. כאמור, הסמכות שהוקנתה לרשות הדואר בתקנות התעבורה, כבנק מקוון, לא הטילה עליו חובה מפורשת לוודא זהותו של מיופה כח לוודא כי יש בידי מיופה הכח תעודת זהות ורשיון רכב. 43. חובה שבחוק או בתקנות, חייבת להיות מפורשת, כדי לחייב אדם לרבות רשות על פי דין, בגין הפרתה. בתקנה 284 (2) לתקנות התעבורה, אין החובה מפורשת דייה. נראה כי ההוראות שבתקנות – לא נועדו לטובתו או להגנתו של "ניזוק" בעל הרכב, כגון בנסיבות המקרה שבפנינו. עוולת הרשלנות 44. תכליתן החקיקתית של הוראות תקנה 284 (2) לתקנות התעבורה נועדו לנוחותם של בעלי רכב, להקלת העומס על משרד הרישוי. אין ללמוד מלשון התקנות כי הנזק הנטען בענייננו הוא נזק אותו באו התקנות למנוע בהנחה שבה אדון להלן, שאומנם קיים קשר סיבתי בין המחדל לנזק .

פסק דין |
17/07/2002 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 16
רעצ (אילת) 49551-01-12- אליהו פפקין נגד רחל דרמון

שמות השופטים: יואל עדן

למסקנה האמורה, לתכלית הסעיף בדבר שמירת כבודו של הנכה, ולשלילת פגיעה קשה בכבודו של נכה כאדם, ראה בר"ע (ב"ש) 510/08 גור יהודה נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם 2008), שם נפסק : "הכותרת של סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל היא: "מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול". בשמיעה ראשונה מדובר בהוראה קטגורית. ברם, הפטור מכלים, מכונות ומטלטלין השייכים לנכה מותנה על פי הסעיף בתנאי נוסף והוא שאלה "נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". עולה שעסקינן בהוראה מידתית. הנכה שהוא חייב בהוצאה לפועל אינו בר חורין להחזיק בכל מטלטלין אשר יחפוץ אלא רק אלה אשר נחוצים לשימושו האישי בשל מצבו. בכך נשמר האזון בין זכותו של הזוכה לגבות את חובו מחד גיסא לבין זכותו של הנכה לדאוג לצרכיו המיוחדים מאידך גיסא. גישה זו ראוייה בשיטה חוקתית המחייבת שמירה על זכויות הקניין של הזוכה בד בבד עם שמירה על כבודו של הנכה. המצב המשפטי האמור תואם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. . . . . . . פסק דין כתבי קובע שאין לפטור מעיקול :"מכונת נכים יקרת ערך אם אפשר להתאים לצורכיו החיונים של הנכה מכונית זולה יותר". לאמור, שניתן להטיל עיקול על רכב נכה בהתקיים תנאים מסויימים. משתמע מכך, כי בהעדר קיומם של אותם תנאים לא ניתן להטיל עיקול. תכלית החוק תומכת אף היא במסקנה שהסייג בדבר הטלת עיקול הקבוע בסעיף 22 (א)(5) חל גם לגבי רכב של נכה. לדעתי תכליתו של הסעיף האמור הינה לשמור על כבודו של נכה שזקוק לרכב בשל מצבו. פגיעה בחופש התנועה של נכה הזקוק לרכב על ידי הטלת עיקול בצורה לא מבוקרת מהווה פגיעה קשה בכבודו כאדם.

החלטה |
30/04/2012 |
שלום – אילת
מאזכרים – 2 |
עמודים – 11

ת"צ (חיפה) 12593-05-20- אבראהים עפיפי נגד ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ ע"י

שמות השופטים: מנחם רניאל

על כן, עיקול בנקים אינו זול יותר מעיקול ברישום מטלטלין. הבודקת קבעה שלגבי 3,184 חייבים בוצעה פעולת עיקול מטלטלין לפני עיקול בנק, אך מכיוון שלא שוכנעתי שמדובר בפעולה יקרה יותר מאשר עיקול בנק, אני דוחה את הטענה של התובעים לפיה בהקשר זה התאגיד ברר את האמצעים לאכיפה, כך שיינקטו תחילה אמצעים יקרים יותר. 105. התובעים העלו גם את הטענה שהיה על התאגיד לעקל את רכבם של החייבים במשרד הרישוי קודם לביצוע עיקול ברישום. אני דוחה טענה זו. כדי לעקל את רכבם של חייבים במשרד הרישוי, על התאגיד לדעת את מספר הרכב, והוא לא יכול לדעת את מספרי הרישוי של כלי הרכב של כל החייבים באופן גורף אלא של חייבים ספציפיים שלגביהם נעשתה פעולת איתור רכוש, תוך שאינו זכאי לחייב בהוצאות האיתור על פי תקנות הוצאות מירביות, אלא רק בסך 94 ₪ עבור עיקול במשרד הרישוי. נקיטת פעולות בסדר זה אמנם זולה יותר לחייב, אך מטילה על הנושה נטל כספי בלתי סביר, שהוא אינו זכאי להחזר בגינו, אף אם פעולת עיקול הרכב היתה מוצלחת, וכל שכן כאשר אין בטחון שהפעולה תהיה מוצלחת, ובנוסף על עיקול הרכב במשרד הרישוי ניתן יהיה לתפוס את הרכב ולמכור אותו, כך שהחוב ישולם. על כן, גם באשר לנקיטת עיקול רכב טרם עיקול מטלטלין, אני דוחה את הטענה לנקיטת אמצעים יקרים יותר ובלתי סבירים. 106. בשאלות לבודקת טענו התובעים בגדר טענת ברירת האמצעים גם טענה בדבר מסירת דרישה לחייבים טרם ביצוע העיקולים. בדין נמנעו מלטעון טענה זו בסעיף 290 לסיכומיהם. כעולה מסרגל האכיפה, עיקולים נעשים בשלב 3, לאחר משלוח דרישה בדואר רגיל שהוא שלב 1, ומשלוח דרישה בדואר רשום שהוא שלב 2.

החלטה |
29/08/2024 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 39

ה"פ (תל-אביב-יפו) 175379/09- ציון בן שלמה ואח נגד המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ואח

שמות השופטים: עודד מאור

כלל הוא שרישום הרכב במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי בלבד, וזכויות הבעלות ברכב נקבעות לפי דיני הקניין ולא לפי הרישום או העדרו (ראו למשל: רע"א 5379/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נא (4) 464) (להלן: "פרשת סהר"), ויש לבחון האם עמדו המבקשים בנטל הרובץ לפתחם. נראה שהמבקשים עמדו בנטל. טענת ליאת כי הרכב היה בשימושה ובחזקתה מיום 1.3.04 לא נסתרה. גם טענותיה כי היא זו ששילמה את כל ההוצאות עבור הרכב, לרבות דלק, מבחן רישוי שנתי, ביטוחים ותיקונים לא נסתרה, ולכן מבחינת דיני הקניין עמדו המבקשים בנטל כי הם זכאים להרשם כבעלים של הרכב. יחד עם זאת, המשיב 2 הצהיר כי הסתמך על הרישום, וביקש להטיל עיקול הרכב, וזאת לאחר שזכה בפסק דין בתביעה שהגיש כנגד כץ, לאחר שקנה ממנו רכב ושותפו, ובית המשפט ביטל את העסקה לאור מעשה התרמית וההונאה. מאחר וכץ לא כיבד את פסק הדין, נאלץ המשיב 2 לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל, לרבות בהליכי עיקול הרכב. טענה זו כי הסתמך על הרישום לא נסתרה כלל. המרכז טען שהמבקשים התרשלו ולא פעלו כפי שמצופה מרוכש רכב סביר עת לא מילאו את הוראת תקנות התעבורה לפיה על הצדדים החובה להעביר את הבעלות על ידי רשיום במשרד הרישוי, ומשלא עשו זאת, אין להם להלין אלא על עצמם בלבד. עוד ציין המרכז כי על פי תדפיס משרד הרישוי על הרכב הוטלו עיקולים נוספים על ידי נושים אחרים (לרבות עיריית תל אביב ומס הכנסה). עוד נטען שאם הרכב עבר לבעלות המבקשים כפי הנטען, עליהם לשלם את הדוחות מיום 6.6.04 ומיום 14.9.05 בשל עבירות תעבורה שונות. המחוקק קבע חובת רישום בעלות ושינוי בעלות על המוכר והקונה, ואופן ביצוע שינוי הבעלות נקבע בתקנה 284 לפקודת התעבורה.

פסק דין |
19/07/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4

המש (פתח תקווה) 5635-09-24- יוסף יצחק הורוביץ נגד ' מדינת ישראל

שמות השופטים: עידן שניר

עיקולים ושעבודים נרשמים על הרכב במשרד הרישוי ומתאפשר מעקב אחר חובות של בעלי כלי הרכב והחלפת הבעלות בהם. ברישום יש כדי לתרום בעקיפין למלחמה בנגע הגניבות של כלי רכב. לפיכך, גם אם אין הרישום בגדר אקט קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי, חשיבותו רבה, ולרישום העברת בעלות ברכב מוקנה מעמד מיוחד שאין להעברתם של מיטלטלים אחרים, וראוי שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה המצריך בדיקה והסדר. " הערה דומה הושמעה גם בע"פ 2218/06 הייב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר נבו ( 22.01.07 ): "אעיר עוד כי לעניין החזקה האמורה, אין המערער יכול להישמע בטענה כי רישום הרכב על שמו נעשה מטעמים פורמאליים גרידא. מסקנה זו מתחייבת מהגיונה של החזקה. כל מסקנה אחרת תרוקן את החזקה מתוכנה ותסכל את מטרתה. " הרישום מקים חזקת בעלות של המבקש ברכב שלא נסתרה בנסיבות העניין וזאת על אף הצהרת המבקש ומר קריספין שכן בהיעדר פרטי המכירה, לא ניתן לקבל תצהירים אלו.

החלטה |
07/10/2024 |
בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

ת"א (ירושלים) 2701/02- אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נגד סמי שביט ואח

שמות השופטים: יואל צור

אף כי פקודת המסים (גביה) אינה מחייבת את המדינה לדווח על עיקול הרכב למשרד הרישוי או למשטרה [שכן לא מדובר ב"מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם מחייבת רישום לפי כל דין" לפי סעיף 12 ב' לפקודת המסים (גבייה)], חייב להיות דיווח כזה, שכן האזרח, גם אם הוא יודע שהוא צפוי לעיקול רכבו, לא יכול לדעת שהעיקול יבוצע ביום ספציפי, ומשהוא מגלה שרכבו "נעלם" , הוא לא חייב לקשר בין "העלמות הרכב" ועיקולו ע"י המדינה (וזה מה שקרה במקרה שלפנינו). ב. בהקשר זה אינני מקבל את טענת המדינה (סע' 11 לסיכומיה בכתב) שלכל היותר יש לה חובת זהירות כלפי התובעת (חברת הביטוח) כשלא היה דיווח על עיקול הרכב לרשות הרישוי ולמשטרה. המדינה הפרה את חובת הזהירות שלה הן כלפי חברת הביטוח והן כלפי המבוטח (הנתבע) בכך שלא דאגה לרישום דבר העיקול במשרד הרישוי ובמשטרה. המדינה היתה צריכה לצפות לכך, שמשלא ימצא המבוטח את רכבו הוא יחשוב שהרכב נגנב וידווח על כך למשטרה ולחברת הביטוח. אילו היה רישום על דבר העיקול במשטרה, בנקל ניתן היה לומר לנתבע שרכבו לא נגנב כי אם עוקל, ואז היה ממהר לטפל בשחרור הרכב, ובמקביל מטפל בחובו. המדינה תיקנה את הנפקויות הנובעות ממחדל זה במערכת היחסים שבינה לבין התובעת בכך ששילמה לתובעת את כל הכסף שקיבלה מקונה הרכב(ראה סעיף 4 דלעיל) אך לא תיקנה זאת במערכת היחסים שבינה לבין הנתבעים, שולחי ההודעה לצד ג'. ג. מר ירון מזרחי, המשמש כמנהל סניף ירושלים של חברת מחסני ערובה נעמן בע"מ, המספקת שירותי אחסנה לכלי רכב שעוקלו ע"י נציבות מס הכנסה, מיסוי מקרקעין והנהלת בתי המשפט, הצהיר שביום 13.6.01 התקבל במשרדי החברה אישור למכירת רכב הנתבע ובהתאם הוא שלח לבעל הרכב (הנתבע) מכתב ביום 14.6.01 שמודיע לו על המכירה.

ה"פ (קריות) 37491-11-13- חאזם דקדוקי נגד רכב עומרי טרייד אין בעמ

שמות השופטים: עידית וינברגר

הנסיבות במקרה זה,מקימות חובת עיון מוגברת במצב הזכויות במשרד הרישוי, שכן מעיון ברשיון הרכב ניתן ללמוד על קיומם של שעבודים, בעוד שבטופס העברת בעלות לא ניתן לראותם. עובדה זו יוצרת פתח להסתרת שעבוד על ידי מי שמבקש למכור רכב משועבד, על בסיס אישור העברת הבעלות בלבד. 27. בתי המשפט פסקו, לא אחת, כי רוכש רכב הנמנע מלבדוק את רישום הזכויות במשרד הרישוי אינו יכול להסתמך על עקרון תום הלב. כך למשל, במקרה של תחרות בין משכון, שנרשם במשרד הרישוי אך לא נרשם במרשם המשכונות אל מול עיקול מאוחר לו, נפסק כי המשכון גובר, משום שרישום משכון במשרד הרישוי שולל את תום לבו של המעקל. ראו פסק דינה של כב' השופטת בלטמן קדראי בה"פ (נת') 175/01 סלומון בתיה נ' בנק מסד בע"מ ( 31.12.2001 ) והפסיקה הנזכרת בו: "המבקשת הוכיחה כי רשמה את המשכון במשרד הרישוי. אמנם רישום זה איננו מגן על המבקשת מפני נושים אחרים הגנה סטטורית, אך לרישום כאמור קיימת משמעות רבה שכבר הוכרה בפסיקה, וראה ע"א 86/89 מדינת ישראל נ. בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מ"ד (2) 726, שם נקבע כי המידע הנרשם במשרד התחבורה חשוב לכל מי שמתכוון לרכוש רכב ולכל מי שמתכוון להטיל עיקול על רכב (בעמוד 730) (להלן: "פסק דין בנק הפועלים"), ואף ראה ע"א 5379/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נ"א (4), 464, וכן ע"א 596/98 רופינה ישראל בע"מ (בפירוק) ואח' נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח', דינים עליון, נ"ה, 375. ורישום משכון במשרד הרישוי שולל את תום ליבו של רוכש רכב שלא יוכל להתגבר על זכות הממשכן אף אם שילם לבעל המשכון את מלוא תמורת הרכב.

פסק דין |
12/04/2015 |
שלום – קריות
מאזכרים – 3 |
עמודים – 16

ת"א (אשקלון) 64330-03-22- אליהו שטרית נגד ואדים נוביקוב

שמות השופטים: אורית חדד

גם בפיסקה (5) דייק המחוקק וכלל בגדר הפטור רק מיטלטלין הנחוצים לחייב לשימושו האישי; אפילו נותר בעניין זה ספק – ואינני סבור כך – ברור מתולדות החקיקה שחברי הכנסת שאפו להחיל את הפטורים הכלולים בסעיף 22, רק לצרכים חיוניים של החייב (ראה דברי ח"כ משה אונא בדברי הכנסת, כרך 49, עמ' 9-2918, ודברי שר המשפטים י. ש. שפירא, בדברי הכנסת, כרך 65, בעמ' 952); הרעיון האמור הוא בעל תחולה אוניברסלית. . . אכן, גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר". 8. ברע"א 9890/08 הנ"ל, נידונה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא להסיר עיקול ברישום הקיים על רכבו של המבקש, נכה ברגליו שלחובתו חובות בהיקף של שני מיליון שקלים. מקרה זה דומה לכאורה לעניננו, אלא ששם נבקשה הסרת העיקול לצורך מכירת הרכב ורכישת אחר תחתיו, בעוד שנמצא שהמבקש נדרש לתוספת כספית שלא הובהר מקורה כמתבקש. יתרה מכך, לא נמצא טעם להסרת העיקול מידית וטרם איתורו של קונה ספציפי באופן שיאפשר להטיל עיקול על התמורה. כן הובא בחשבון כי המבקש לא הוכיח כי קיים צורך רפואי בהחלפת הרכב ואף החסיר נתונים מהותיים לבחינת בקשתו. במצב דברים זה, נדחתה בקשת רשות הערעור ונשללה בקשת המבקש לביטול העיקול במתכונתה. במובחן מהמקרה המובא לעיל, בעניננו אין עוד צורך ואפשרות לבצע עסקת מכר רצונית של הרכב עצמו, שכן וכאמור, הרכב ניזוק והתובע ממתין לתגמולי הביטוח. 9. עיקר המסמכים שצרף התובע אחרי הדיון כולל את אלו: התובע צרף ביום 25.10.22 מכתב מיום 20.12.21 של השמאי אבי שחור הקובע אבדן להלכה של הרכב דנן ששנת ייצורו 2017 וזאת עקב ארוע מיום 15.12.21 (נספח א').

פסק דין |
15/12/2022 |
שלום – אשקלון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8

המש (פתח תקווה) 5731-09-24- יוסף יצחק הורביץ נגד ' מדינת ישראל

שמות השופטים: עידן שניר

הרישום יוצר מאגר מידע בידי רשות, ועליו מסתמכים רוכשי רכב כדי לוודא בעלותו של המוכר ברכב הנמכר בטרם ירכשוהו. עיקולים ושעבודים נרשמים על הרכב במשרד הרישוי ומתאפשר מעקב אחר חובות של בעלי כלי הרכב והחלפת הבעלות בהם. ברישום יש כדי לתרום בעקיפין למלחמה בנגע הגניבות של כלי רכב. לפיכך, גם אם אין הרישום בגדר אקט קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי, חשיבותו רבה, ולרישום העברת בעלות ברכב מוקנה מעמד מיוחד שאין להעברתם של מיטלטלים אחרים, וראוי שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה המצריך בדיקה והסדר. " הערה דומה הושמעה גם בע"פ 2218/06 הייב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר נבו ( 22.01.07 ): "אעיר עוד כי לעניין החזקה האמורה, אין המערער יכול להישמע בטענה כי רישום הרכב על שמו נעשה מטעמים פורמאליים גרידא. מסקנה זו מתחייבת מהגיונה של החזקה. כל מסקנה אחרת תרוקן את החזקה מתוכנה ותסכל את מטרתה.

החלטה |
07/10/2024 |
בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ה"פ (נצרת) 156-07- רוז גבאלי ואח נגד סרוגי שיווק דלק (נצרת) בע"מ ואח

שמות השופטים: עירית הוד

בנסיבות האמורות, ההחלטות הקודמות אשר ניתנו בהליכים שהתנהלו בין הצדדים בתובענה שלפניי לא הכריעו בסוגיה שבמחלוקת וכן, לא יצרו למשיבה מס' 1 אינטרס הסתמכות לפיו האמינה, כי המבקשת וויתרה על טענותיה באשר לבעלותה על המשאית. אף אם היה נקבע, כי נוצר למשיבה מס' 1 אינטרס הסתמכות, וכאמור אלו לא פני הדברים, הרי שלא היה בכך בכדי להביא לדחיית התובענה על הסף שכן היה צורך בעריכת איזון בין האינטרס האמור מצד אחד ומנגד אינטרס הקניין של המבקשת, הרשומה כבעליה של המשאית. 24. כאמור, אין מחלוקת, כי המשאית רשומה על שם המבקשת. לטענת המשיבה מס' 1, הרישום האמור מהווה מצג שווא שכן הלכה למעשה המשאית הייתה ועודנה בבעלות המשיבה מס' 2. 25. על פי חוק, קיימת חובה לרשום בעלות בכלי רכב במשרד הרישוי (תקנה 271 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961). הרישום האמור הינו דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי בשונה לדוגמא ממרשם המקרקעין (ע"א 492/64 יעקב לוי נ. משה וייס, פ"ד יט(1), 587). עם זאת, אין חולק על חשיבותו של המרשם האמור. עצם רישום העברת בעלות ברכב מקנה להעברה מעמד מיוחד אשר אינו ניתן למיטלטלין אחרים (רע"א 5379/95 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, פד נ"א(4), 464). 26. לא אחת עסק בית המשפט בסוגיית עיקול ותפיסת קניין הרשום במרשם המתנהל על פי דין, לצורך גבייתו של חוב של מי שאיננו הבעלים הרשום. במסגרת הסוגיה האמורה ישנה התנגשות בין שני אינטרסים מהותיים שהחברה מבקשת להגן עליהם: יעילות גביית חובות מחד גיסא ואינטרס הקניין, המעוגן בחוק יסוד כבור האדם וחירותו מאידך גיסא. 27. בע"א 1680/03 לוי נ' ברקול פד"י נח(6), 941 עסק בית המשפט, בין היתר, בהוראות סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל.

פסק דין |
21/01/2009 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 8 |
עמודים – 9
ת"א (ירושלים) 24513/99- לוי רבקה ואח נגד משרד התחבורה- מדינת ישראל ואח

שמות השופטים: ראובן שמיע

יחד עם זאת אין בקביעה שעסקינן ברישום דקלרטיבי בלבד כדי לשלול את קיומה של חובת הזהירות המושגית של המדינה. המחוקק הטיל חובת רישום בעלות ושינוי בעלות בכלי רכב על אזרחי המדינה, בהוראות חוק, ואופן בצוע שינוי הבעלות, נקבע בתקנה 284 לתקנות התעבורה (ראה ציטוטה ברישא של פסה"ד). לפיכך נפסק: "גם אם אין הרישום קונסטיטוטיבי, אין חולק על חשיבותו, הרישום יוצר מאגר מידע בידי רשות עליו מסתמכים רוכשי רכב כדי לוודא בעלותו של המוכר ברכב הנמכר בטרם ירכשוהו. עיקולים ושיעבודים נרשמים על הרכב במשרד הרישוי, ומתאפשר מעקב אחר חובות של בעלי כלי רכב והחלפת הבעלות בהם. ברישום יש כדי לתרום בעקיפין למלחמה בנגע הגניבות של כלי רכב. לפיכך גם אם אין הרישום בגדר אקט קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי, חשיבותו רבה, ולרישום העברת בעלות ברכב מוקנה מעמד מיוחד שאין להעברתם של מטלטלים אחרים – וראוי שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה המצריך בדיקה והסדר כיום אין רישום הרכב במשרד הרישוי מהווה אקט קונסטיטוטיבי של העברת הבעלות, אך חשיבותו רבה, ואף שרישום שנעשה שלא כראוי תוך התרשלות, עלול להעמיד עילת תביעה למי שהסתמך עליו, כנגד הגורמים המטפלים ברישום, כך בענייננו". (רע"א 5379/95 , סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ פד"י נ"א (4), 464 בעמ' 479-478, מפי כב' השופטת ט. שטרסברג כהן). עולה, איפוא, שמאגר המידע נערך כשירות לציבור ונועד להיות כלי המאפשר את תקינות המסחר במכוניות משומשות ולפיכך, חובה על הרשות לנהלו בסבירות ובזהירות באופן שיענה על ציפיות האזרחים המסתמכים עליו. מאגר המידע משמש את הציבור תדירות בניהול חיי המסחר של כלי הרכב.

בש"א (רמלה) 2436/06- קלרה לסלו נגד פקיד שומה רחובות

שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט

הוראת החוק האמורה, מציגה איזון בין זכויות הרשות, או שמא תאמר חובת הרשות, לפעול למימוש חובות האזרח לתשלום מס, לבין זכויות החייב או זכויות צד ג' שאין לו כל חוב לרשות. האיזון מושג בדרך של מתן אפשרות לסתור את החזקה שבדין ולהוכיח כי גם אם המטלטלין עוקלו כשנמצאו על גופו של החייב, בחזקתו או בחצריו, אין הם שייכים לו. 7. משעוקל הרכב בחצריו של החייב, מוטל על המבקשת ו/או על החייב להוכיח כי הרכב אינו של החייב המחזיק בחצרים, וכי אין לו כל זיקה קנינית לרכב אלא הוא שייך למבקשת. 8. כדי להרים נטל זה התייצבה המבקשת לחקירה על תצהירה. המבקשת אשה מבוגרת, בת 84 שנה, ונזקקת לסיעוד, אין לה רשיון נהיגה ובעדותה בבית המשפט אף לא טענה כי הרכב משמש אותה אלא הוא מיועד לשימוש בתה, אשת החייב, כדי שתבקר אותה. יחד עם זאת, הציגה המבקשת רשיון המעיד כי המבקשת היא הבעלים הרשום של הרכב, וכן הציגה המבקשת עותק מצ'ק ששילמה לרכישת הרכב וקבלה בגין התשלום. 9. מאחר שבבקשת ביניים עסקינן, והגם שהמשיבה טעתה לחשוב שבבקשה העיקרית עסקינן וראתה לצרף ראיות לסיכומיה, תעודת עובד ציבור ותצהיר – הליך לא ברור כשלעצמו, סבורה אני כי בטרם יתקיים דיון לגופה של התובענה לפסק דין הצהרתי בה"פ 163/06, ולאור העובדה שלכאורה יש בידי המבקשת ראיות לבעלות על הרכב, וגם לאור העובדה שמדובר ברכב שהשבתתו לתקופה ארוכה עד שיסתיים דיון בתובענה ועד שינתן פסק דין יש חשש כי יגרם נזק בלתי הפיך לרכב, ממילא לשוויו, ולכך יש להוסיף את עלות האחסנה, סבורה אני כי יש למצוא איזון שלא יסכל מחד את מטרת העיקול ומנגד לא יפגע מעבר למידה הנדרשת בזכות הקנין הלכאורית של המבקשת.

החלטה |
10/09/2006 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
רע"ר (ירושלים) 26482-02-24- אביגדור צבי רוזנבלט נגד ' המרכז לגביית קנסות

שמות השופטים: ציון סהראי

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת המשיב שלא לבטל עיקול ברישום שהוטל על רכבו של המבקש. טענות הצדדים: 1. לטענת המבקש, מאחר שהוא נכה, לא ניתן להטיל עיקול על רכבו, וזאת בהתאם להוראות סעיף 22(5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. מכאן עתירתו לביטול העיקול שהוטל על ידי המשיב. 2. המבקש הוסיף וטען, כי עומדים ותלויים כנגדו תיקי הוצאה לפועל רבים, שהיקף החובות בהם עולה על 50 מיליון ₪, לרבות חובות בגין מזונות, כאשר במסגרת תיקי ההוצאה לפועל התקבלה החלטה מנומקת בדבר ביטול העיקול ברישום על הרכב (החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד קייס מיום 30.7.23 ). 3. המשיב טען, כי יש להבחין בין עיקול ברישום לבין עיקול ממש, קרי-נטילת הרכב באופן פיזי. לטענת המשיב עיקול ברישום של רכב בשימוש נכה הינו מותר. המשיב טען, כי אין כוונה ליטול מהמבקש את רכבו באופן פיזי. 4. עוד נטען, כי אין זכות ערעור לבית המשפט השלום על החלטת המשיב, ואף מטעם זה יש להורות על דחיית הערעור. דיון והכרעה: 5. לאחר שקראתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. אכן, סעיף 22(5) לחוק ההוצאה לפועל אוסר על הטלת עיקול על רכב הנחוץ לשימושו של נכה בשל נכותו. 7. אולם, נקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט כי ניתן להטיל עיקול ברישום על כלי רכב המשמש נכה בשל נכותו. ת"א (אשקלון) 64330-03-22 אליהו שטרית נ' ואדים נוביקוב( 15.12.2022 ,נבו), ת"א (חיפה) 19033/05 ינוביץ מיכאל נ' משטרת ישראל( 13.8.2008 ,נבו). וכמו כן, להחלטות הבאות:

תא"ק (עפולה) 26149-10-09 אברהם הרמן נ' עו"ד גיורא מאור( 21.12.2009 ,נבו), ת"א (רחובות) 61079-10-15 א.

פסק דין |
10/06/2024 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

חקיקה רלוונטית:

פקודת המסים (גבייה)

סעיף: 12א. עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום

12א. (א) היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, התשכ"ז-1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו. (ב) קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח. (ג) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו. (ד) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר. (ה) בסעיף זה – "חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; "רכב באובדן" – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 21ב ההוצאה לפועל רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן

21ב . (א) קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח. (ב) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו. (ג) חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר. (ד) בסעיף זה – "חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; "רכב באובדן" – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 21א. עיקול רכב

21א. ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול הדרישה האמורה; (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב; (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016

סעיף: 81. הבטחת כספי הקונה

81. (א)3 משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 56,200 שקלים חדשים או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן-יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה: (1) תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה; (2) מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה (ב) משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית (בסעיף זה-החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות. (ג) ערבות בנקאית לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה. (ד) ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963

סעיף: 92. גביית המס

92. (א) על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי פרק זה תחול פקודת המסים (גבייה). (ב) לשם גבייה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה) גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה); (ב) המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב; (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011

סעיף: 1. קביעת הוצאות מרביות

1. הופעלו אמצעי אכיפה מכוח הפקודה בשל חוב מס, ניתן להוסיף עליו את ההוצאות הישירות שהיו כרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה כאמור בסעיף 12ט לפקודה ובלבד שאמצעי האכיפה מנוי בתקנות אלה ושסכום הוצאות פעולה כמפורט בטור א', לא יעלה על הסכום הנקוב לצדה, בטור ב': (1) משלוח דרישה ראשונה בכתב – 18 ש"ח; משלוח דרישה ראשונה בכתב בדואר רשום ובלבד שנשלחה לאחר שנשלחה הודעה על החוב – 26 ש"ח; (2) משלוח דרישה נוספת בכתב – 18 ש"ח; משלוח דרישה נוספת בכתב בדואר רשום ובלבד שלא יישלחו יותר מ–3 דרישות בשנה – 26 ש"ח (3) עיקול בידי צד שלישי שאינו אלקטרוני – 18 ש"ח; צו עיקול אלקטרוני – 9 ש"ח; (4) משלוח הודעה ל סרבן על עיקול בידי צד שלישי – 18 ש"ח; משלוח צו מסירה – 18 ש"ח; (5) איתור כתובת הסרבן כאשר זו שונה מהכתובת המופיעה באחד מן המרשמים המנויים להלן, לפי העניין, מרשם האוכלוסין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות ורשם העמותות או מהכתובת שמסר בכתב – 141 ש"ח; (6) עיקול באמצעות רישום מיטלטלין של הסרבן בבית מגוריו או במקום עסקו – 188 ש"ח; (7) עיקול רכב במשרד הרישוי – 94 ש"ח; (8) המצאת אזהרה, לרבות על ידי הדבקת הודעה על כוונה לפרוץ לשם תפיסת מעוקלים והוצאתם, ואולם לא יגבו הוצאות כאמור אם היה ניתן להמציא את האזהרה במועד שבו בוצע עיקול ברישום, כאמור בתקנת משנה 1 (7) – 188 ש"ח; (9) הובלה והוצאת מעוקלים – 400 ש"ח; (10) הובלה והוצאת מעוקלים שנדרשו לצורך הוצאתם משאית וסבלים – 2,386 ש"ח; (11) ניסיון לבצע אחת מהפעולות המנויות בתקנות משנה 1(6) עד 1(10) אשר לא צלח בשל אחד מאלה: (1) הסרבן נקט פעולה כדי לסכל את העיקול; (2) הכתובת שבה נעשה ה

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995

סעיף: 3. גביית חוב

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק. (ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב-מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך; (ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד-למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב; (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. (ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 21. עיקול מטלטלין ומכירתם

ת א'-אם הזוכה הוא תאגיד; (ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב; (ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב , לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת; (2) להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה: (א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין; (ב ) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב. (א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו–(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 51א. בקשה לתפיסת רכב

51א. (א) ביקש זוכה תפיסת רכב, יצרף לבקשת התפיסה דין וחשבון עיון מרשם המשכונות לפי מספר הרכב; היה החייב חברה בעירבון מוגבל יצורף דין וחשבון רשם החברות המכיל רישום שעבודים. (ב) זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו.

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975

סעיף: 102. דרכי הגביה

102. (א) פקודת המסים (גביה) תחול על גביית המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה וניתן לגבותו גם בדרך תובענה אזרחית. (ב) לשם אכיפת המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה), גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה); (ב) המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב; (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975

סעיף: 102. דרכי הגביה

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

סעיף: 367ב. עיקול רכב

367ב. לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 367(א), רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה), גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה); (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה – "אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, ורכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברישיונו כתלת–אופנוע ואשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג; "בעל רכב" – הבעל הרשום ברשיון הרכב שניתן על פי הפקודה; "המנהל" – (בוטלה); "הפקודה" – פקודת התעבורה; "חלק" – חלק מרכב, לרבות חלקים המרכיבים את החלק, כמפורט בתוספת הראשונה; "חלק משומש" – חלק שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב; "מבטח" – כהגדרתו בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; "מפקח" – עובד המדינה שהשר הסמיכו לענין חוק זה; "מסמן" – (בוטלה); "נזק גולמי" – נזק ישיר שנגרם לרכב בלא קשר למפורט בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב, למעט ירידת ערך הרכב; "פעולה" – רכישה, מכירה, מסחר, העברה לאחר הרכבה על רכב אחר, החזקה כחלק ממלאי, וכל פעולה כיוצא באלה; "רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודה, למעט סוגים של רכב מבצעי של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל, שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; "רכב באבדן גמור" – רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב; "רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודה; "שווי רכב" – שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מהסוגים M1 או N1 כמשמעותם בתקנה 271א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 – שווי הרכב כאמור לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב; "שמאי רכב" 2 – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; "השר" – שר התחבורה.

כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש"ף-2020

סעיף: 13. נקיטת הליכים כנגד רכוש החייב

13. (א) בחלוף מניין ימי האזהרה כקבוע בסעיף 7א לחוק, ואם החייב לא פרע את חובו ולא ניתנה החלטה לעיכוב הליכים בתיק, יינקטו הליכים כלהלן לפי המידע על החייב שמסר הזוכה, בסדר ובמדרג כמפורט להלן: (1) בחלוף מניין ימי האזהרה – לפי המידע שקיים בפתיחת התיק על נכסים בני עיקול כמפורט להלן , שבבעלות החייב, יפעל העובד לעיקולם לפי סמכויותיו; אין חשיבות לסדר נקיטת ההליכים בשלב זה, והעובד יכול לנקוט כמה הליכים במקביל: (א) עיקול משכורת מתחדש; (ב) עיקול כספי חייב הניתנים לעיקול לפי דין; (ג) עיקול רכב – בשלב זה העיקול יהיה ברישום בלבד, למעט אם החליט הרשם אחרת בשל נסיבות התיק המיוחדות; לעניין זה, העובד יציין אם מתקיימות נסיבות מיוחדות בבקשה לרשם ובכלל זה: חוב גבוה, חשש להברחת הנכס בלא העברת בעלות וכיוצא באלה; (ד) עיקול צד ג'; (ה) עיקול מיטלטלין לפי הצורך ולפי מידע שהתקבל מהזוכה; (ו) אם החוב מעל 50,000 שקלים חדשים – עיקול מקרקעין; העיקול יהיה ברישום בלבד על זכויות החייב בנכס; (2) בחלוף 30 ימים מביצוע ההליכים שפורטו בפסקה (1), אם לא התקבלו כספים או שהתקבלו אך החוב לא נפרע, יוכל העובד לנקוט הליכים אלה: (א) לשלוח עיקול ברישום בתקשורת בין מחשבים לחברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ולתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; (ב) לשלוח עיקול ברישום לחברות אשראי, למרכב"ה ולהטיל עיקולים ברשות המסים; (ג) להגיש בקשה לרשם לצוות על עיקול מתחדש כמשמעותו בסעיף 45ג לחוק; (3) אחרי 30 ימים מביצוע ההליכים שפורטו בפסקה (2) יוודא העובד את קיומו של חשבון מעוקל ויפעל כלהלן: (א)

תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011

סעיף: 1. קביעת הוצאות מרביות

(7) – 188 ש"ח; (9) הובלה והוצאת מעוקלים – 400 ש"ח; (10) הובלה והוצאת מעוקלים שנדרשו לצורך הוצאתם משאית וסבלים – 2,386 ש"ח; (11) ניסיון לבצע אחת מהפעולות המנויות בתקנות משנה 1(6) עד 1(10) אשר לא צלח בשל אחד מאלה: (1) הסרבן נקט פעולה כדי לסכל את העיקול; (2) הכתובת שבה נעשה ה ניסיון כאמור אינה כתובתו של החייב, לפי אחד מן המרשמים המנויים בתקנת משנה 1(5) או לפי מה שנמסר על ידי הסרבן – כמפורט באותן פסקאות; (12) השתתפות שוטר בשכר בעת ביצוע העיקול -עלות העסקת שוטר בשכר שלא במסגרת פעילות המשטרה, בהתאם לנוהלי משטרת ישראל; (13) מכירת מיטלטלין במכירה פומבית או במכירה אחרת, בידי מי שאינו עובד מדינה – 10% מה סכום שיתקבל ממכירת המיטלטלין לפי תקנה 14(ב) לתקנות המסים (גבייה), התשל"ד-1974 (להלן – תקנות המסים (גבייה)); (14) הוצאות פרסום בעיתונות על קיומה של מכירה פומבית או מכירה אחרת, שהורה עליה פקיד הגבייה בהתאם לתקנה 12 לתקנות המסים (גבייה) ואולם לגבי פרסום הודעה על קיומה של מכירה של פריטים השי יכים לסרבן ולסרבנים אחרים, יתחלק הסכום בין הסרבנים שפרטיהם מופיעים במודעה – 588 ש"ח; (15) מכירת כל סוגי המקרקעין באמצעות כונס נכסים – סכומים ושיעורים כאמור בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002, בשינויים המחויבים; (16) הוצאות גרירה של רכב – (א) רכב פרטי ומסחרי שמש

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016

סעיף: 5. רישיון ייבוא רכב ליבואן זעיר לרכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר

5. (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת ליבואן זעיר רישיון ייבוא רכב שהוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, אם המציא לה היבואן הזעיר, לגבי כל רכב כאמור, את כל אלה: (1) התחייבות יצרן הרכב או סוכן ראשי לספק לרכב שירותים אלה כפי שהוסכם עם היבואן הזעיר: שירותי תחזוקה, אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה בישראל; (2)2 התחייבות בעל רישיון להפעלת מוסך המוסמך לביצוע עבודות מכונאות רכב ברכב מסוג הרכב המבוקש לייבוא להעמיד לרשות בעל הרכב את המוסך ומיתקניו לשם מתן שירותי תחזוקה לרכב; (3) חלף האמור בפסקאות (1) ו–(2) – אישור יצרן הרכב או סוכן ראשי לספק לרכב שירותי תחזוקה, אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה במדינת חוץ, כאשר יצרן הרכב או הסוכן הראשי, לפי העניין, אחראים להעברת הרכב מישראל למיתקן תחזוקה של יצרן הרכב במדינת חוץ, ולהשבתו ללקוח. (ב) יבואן זעיר יחתום על התחייבות בתצהיר, מאומת על ידי עורך דין, להודיע למנהל על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות המנויים בתקנת משנה (א); נמסרה הודעה כאמור וחל שינוי ברישום הבעלות על אותו רכב, יודיע על כך המנהל לבעל הרכב הרשום לפי פקודת התעבורה.

פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970

סעיף: 1. הגדרות

1. בפקודה זו – "האזור" – הישובים והאתרים הצבאיים כמשמעותם בהסכם; "האזורים" – כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה-1995; "בעל" , לענין רכב שיש עליו הסכם-שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם; "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "ההסכם" – הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו; "המועצה" – המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם; "חבות טעונת-ביטוח" – חבות שיש לכסותה בפוליסה, כאמור בסעיף 3; "מבטח" – חברה, אגודה שיתופית או חתם המורשים לפי סעיף 7 לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי; "מבטח מהאזור" – מי שהרשויות המוסמכות לכך באזור הרשוהו לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי; "מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" – מי שהרשויות המוסמכות מטעם המועצה הפלסטינית הרשוהו לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי; "נוהג" – לרבות הגאי של רכב מנועי שיש בו אדם מיוחד להיגויו, וכל אדם אחר המועסק בנהיגת אותו רכב; "עסק לביטוח רכב מנועי" – עסק של עשיית חוזי-ביטוח מפני אבדן רכב מנועי או נזק לרכב מנועי, או נזק הבא מן השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו, ובכלל זה סיכוני צד שלישי; "פוליסה" – לרבות כתב-כיסוי וכתב-כיסוי זמני; "רכב מנועי" – כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; "הרשות" – שר האוצר, או אדם או חבר-בני-אדם ששר האוצר מינה אותם בהודעה ברשומות; "שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" – יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט הישובים והאתרים הצבאיים כמשמעותם בהסכם; "תצהיר" – אמרה בכתב שניתנה בשבועה, בהן-צדק או בהצהרה, לפי פקודת השבועות, 1936, ואם ניתנה בחוץ-לארץ אמרה בכתב שניתנה בשבועה או בהן-צדק על-פי דיני המקום שבו ניתנה.

חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה – "אגרה" – תשלום לפי חוק זה עבור נסיעת רכב בכביש אגרה; "דמי גביה" – תשלום לפי חוק זה המיתוסף לאגרה בשל נסיעת רכב בכביש האגרה כאשר גביית האגרה נעשית שלא באמצעות תג חיוב; "דרך" – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מחלף, גשר, מנהרה, אי תנועה, תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת להן, ולרבות מיתקנים שבתוואי הדרך: קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש, אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף ולהורדת נוסעים, תחנת המתנה לרכב, ספסלי ישיבה, מיתקן לגביית אגרה, מבנה מנהלה, מיתקן למניעת מפגעים סביבתיים, מיתקן לאיסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור וכן כל מתקן אחר הדרוש לתפעול תקין של הדרך; "הרשות הממונה" – חברת כביש חוצה ישראל בע"מ או מי שהממשלה תמנה בהתאם לחוזה הזיכיון; "חוב חלוט" – חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף 12ב, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט; "חיוב" – חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה, פיצוי או החזר הוצאות, לפי הוראות חוק זה; "כביש" – חלק הדרך המיועד לנסיעת רכב; "כביש אגרה" – כביש שלגביו נחתם חוזה זכיון לפי חוק זה, שיתיר לבעל הזכיון לגבות אגרה ממי שמבקש לנסוע ברכב בכביש; "כביש ארצי לישראל" – כביש מס' 6 כפי שהוא מסומן בתכנית מיתאר ארצית מס' 31א וכפי שתהיה בתוקף מעת לעת, לרבות המחלפים וקטעי הדרכים המסומנים בתכנית האמורה כחלק מתוואי הכביש; "חוזה זכיון" – חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל זכיון לפי סעיף 4; "רכב" – כמשמעותו בפקודת התעבורה; "תג חיוב" – תג או התקן אחר שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה, המיועדים לשמש אמצעי לתשלום האגרה; "השר" – שר התשתיות הלאומיות 2 .

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016

סעיף: 6. תנאים לייבוא רכב לשימוש אישי מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר

6. המבקש לייבא רכב המיועד לשימושו האישי או המשפחתי או העסקי-עצמי והוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר לפי סעיף 33(ב)(5) לחוק, ימציא לרשות המוסמכת לייבוא את כל אלה: (1) התחייבות יצרן הרכב או סוכן ראשי, לספק לרכב שירותים אלה כפי שהוסכם עם מייבא הרכב: שירותי תחזוקה, אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה בישראל; (2)3 התחייבות בעל רישיון להפעלת מוסך המוסמך לביצוע עבודות מכונאות רכב ברכב מסוג הרכב המבוקש לייבוא להעמיד לרשות בעל הרכב את המוסך ומיתקניו לשם מתן שירותי תחזוקה לרכב; (3) חלף האמור בפסקאות (1) ו–(2) – אישור יצרן הרכב או סוכן ראשי לספק לרכב שירותי תחזוקה, אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה במדינת חוץ, כאשר יצרן הרכב או הסוכן הראשי, לפי העניין, אחראים להעברת הרכב מישראל למיתקן תחזוקה של יצרן הרכב במדינת חוץ ולהשבתו ללקוח; (4) התחייבות מייבא הרכב בתצהיר, מאומת על ידי עורך דין, להודיע למנהל על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות המנויים בתקנה זו.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: 285. רכישת רכב בירושה

285. (א) רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן: (1) צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי; (2) (נמחקה); (3) רשיון הרכב האמור. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש, וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 16יז. ביטוח

16יז. (א) על אף האמור בכל דין, בעל היתר הפעלה אינו רשאי לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע, רשאי בעל היתר הפעלה שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבחן בין השאר את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות מבטחים ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, ולאחר ששקל גם הוא את השיקולים האמורים, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלוש שנים. (ג) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר הפעלה חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית. (ד) בסעיף זה – "מבטח" ו "הפול" – כהגדרתם בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ"ז-1997; "המועד הקובע" – המועד שבו הוגשה לראשונה בקשה כלשהי להיתר הפעלה על ידי מי ממבקשי ההיתר לפי הוראות סעיף 16ז; השר יפרסם ברשומות הודעה על המועד האמור; "עלות הסיכון הטהור" – כהגדרתה בסעיף 7א(א) לפקודת הביטוח.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981

סעיף: 108ב. מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן

108ב. (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר. (ב) בסעיף זה – "גורם מעקל" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) מערכת ההוצאה לפועל; (2) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות; (3) גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודת המסים (גבייה); "רכב באובדן" – כל אחד מאלה: (1) רכב באובדן גמור כהגדרתו בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998; (2) רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי סעיף 38; "רכב מבוטח" – רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי סעיף 38; "רכב מעוקל" – רכב שהוטל עליו עיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, או פקודת המסים (גבייה).

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 16כא. ועדה מייעצת

(ד) הוועדה המייעצת תמסור לשר את חוות דעתה לעניין התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (ג)(9) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליה בבקשה להתייעצות בעניין, ורשאי השר, לבקשת הוועדה, לדחות את המועד האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימים (בסעיף זה – התקופה להתייעצות); לא מסרה הוועדה לשר את חוות דעתה בתקופה להתייעצות, יראו, בתום אותה תקופה, את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה, אולם הוועדה רשאית להודיע לשר כי לא נדרשת חוות דעתה לעניין התקנתן של אותן תקנות; הודיעה כאמור, יראו את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה במועד ההודעה. (ה) במילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ג) תביא הוועדה המייעצת בחשבון, בין השאר, את אלה: (1) הצורך לשמור על בטיחותם של הנוסעים ועוברי הדרך, ובכלל זה מי שמשתתפים בהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ולמנוע נזק לרכוש במהלך ההפעלה הניסיונית; (2) קיום אפשרות להפרעה לפעילויות אחרות במשק מהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ודרכים לצמצומה; (3) היב טים הנוגעים לביטוח בקשר להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ולכיסוי נזקים מהפעלה כאמור; (4) התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, הנוגעים לעניין; (5) הצורך בעידוד התחרות וצמצ

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1983

סעיף: 1. הגדרות

1. בצו זה – "הרשות" – מנהל אגף לרכב ולשירותי תחזוקה במשרד התחבורה, לרבות מי שהוא אצל לו את סמכויותיו לפי צו זה, כולן או מקצתן; "הרשות המוסמכת" – הרשות המוסמכת במשרד התחבורה, כמשמעותה בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979; "הוראות נוהל" – הוראות נוהל לייצור וליבוא של מוצרי תעבורה שמוציאה הרשות, המופקדות לעיון באגף הרכב ושירותי תחזוקה, במשרד התחבורה בתל–אביב; "יצרן" – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצור מוצרי תעבורה, או הרכבתם מחלקים או ממכללים, בין מייצור מקומי ובין מיובאים; "ייצור" – ייצור מוצרי תעבורה, הרכבתם, שינויים מבחינת הטיב, האיכות, הצורה, או מכל בחינה אחרת, ולרבות אריזתם או מזיגתם, שיפוץ מוצרי תעבורה; "מוצר תעבורה" – מכלל, מכשיר, חלק, חלק חילוף, לרבות חומר נוזלי או מוצק המשמש או היכול לשמש לתיקונו או להחזקתו של רכב, וכן אבזר המשמש או היכול לשמש להבטחת פעילותו התקינה של הרכב, או לבטיחותו או לנוחיותו של המשתמש בו, לרבות כל מוצר המתחייב על פי דין להיות חלק מציוד הרכב; "מוצר תעבורה מקורי" – מוצר תעבורה שהתקיימו בו אחד מאלה: (1) הוא ארוז באריזה של יצרן הרכב הנושאת את שם היצרן וסימנו המסחרי; (2) יצרן הרכב סימן אותו או את אריזתו במספר ואותו מספר מופיע בקטלוג של יצרן הרכב; (3) ניתן לזיהוי בקטלוג של יצרן הרכב. "מוצר תעבורה חליפי" – מוצר תעבורה לא מקורי; "מוצר תעבורה משופץ" – מוצר תעבורה משומש שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב; "סחר במוצר תעבורה" – מכירה וקניה של מוצר תעבורה בידי עוסק, בין אם מוצר התעבורה מיובא ובין אם הוא מיוצר בישראל; "עוסק" – מי שעיסוקו במכירת מוצרי תעבורה, תיקוני רכב או במתן שירותים לרכב; "רשיון" – רשיון לייצור מוצרי תעבורה או לסחר בהם; "רשיון מפעל" – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970; "תכנית ייצור" – אלה, כולם או מקצתם: (1) תיאורו של המוצר, נתוניו ומפרטי הייצור שלו, לרבות נתונים על משקלו, מידותיו וגבולות סבילותו; (2) שרטוטים וחישובים המאפשרים זיהוי כל חלק של המוצר והרכבתו למכלל שלם; (3) פרטים הנוגעים לעיבוד ולייצור החמרים של המוצר לרבות חלקים ומכללים שלו; (4) תהליך הייצור וההרכבה של המוצר; (5) סימונו של המוצר; (6) פרטים על כמות הייצור השנתית המשוערת של המוצר.

חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998

סעיף: 3. חובת מבטח

3. (א) שילם מבטח תגמולי ביטוח לבעל רכב ורכש בו זכות לבעלות מכוח הסכם עם בעל הרכב או מכוח הוראה על פי דין, יחולו הוראות אלה: (1) הודיע שמאי רכב לרשות הרישוי על רכב באבדן גמור או החליט המבטח להעביר את הרכב לפירוק כללי – יעביר המבטח את הרכב לעסק שמורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב ויחזיר את רישיון הרכב לרשות הרישוי; (2) מכר המבטח רכב שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון – (א)3 ימציא לרוכש הרכב עותק משומת רכב שערך שמאי הרכב שבדק את הרכב לאחר קרות הנזק, אם ישנה; (ב) יחזיק ברשותו את רישיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב, אלא אם כן אותו רוכש המציא לו אישור של מוסך שניתן לו רישיון לפי דין ושלפיו תוקן הרכב, ואם הוחלף חלק, הורכב במקומו חלק חדש או חלק משומש שנרשם לפי הוראות חוק זה; (ג) ישמור מסמכים שהומצאו לו לפי סעיף זה ולפי סעיף 7א לתקופה כפי שיקבע השר. (3)4 הורכב חלק ברכב כאמור בפסקה (2)(ב), יצורפו לאישור של המוסך בהתאם לפסקה האמורה גם שומת רכב, חשבונית מס בשל התיקון שתכלול את רשימת החלקים שהורכבו, ולצד כל חלק יצוין אם החלק חדש או משומש ותעודת בדיקה. (א1) בסעיף זה – "שומת רכב" 5 – כהגדרתה בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016. "פירוק כללי" – פירוק הרכב באופן שהרכב לא יהיה כשיר עוד לנסיעה בו; "תעודת בדיקה" – כפי שקבע השר לפי פקודה. (ב) (בוטל).

לא נמצאו עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל.

סימוכין:

פסיקה רלוונטית:

חקיקה רלוונטית:

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם