כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט המחוזי בחיפה מהווה מוקד משמעותי לניהול הליכי פשיטת רגל, כאשר עורכי הדין ממלאים תפקיד מרכזי בניהול ההליכים – הן כמייצגי חייבים, הן כנאמנים והן כמנהלים מיוחדים.
הליכי פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלים בהתאם לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בית המשפט מפקח על ההליכים באמצעות מינוי עורכי דין כנאמנים ומנהלים מיוחדים, המוודאים שההליך מתנהל בהתאם להוראות החוק.
עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל מייצגים חייבים בהליכים בבית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר תפקידם המרכזי הוא להוביל את החייב דרך ההליך תוך שמירה על זכויותיו. ייצוג מקצועי מסייע לחייבים לנווט בהליך המורכב של פשיטת רגל.
לדוגמה בפסיקה: פשר (חיפה) 25597-11-15 – אסדי חוסיין נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה (ניתן ב-08/08/2017):
"זהו הליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר. הנושים לא התייצבו לדיון, ויש צורך להמציא להם את הפרוטוקול ואת ההפטר המותנה, וזכותם להביע עמדה בתוך 30 יום מעת שיומצא להם הפרוטוקול"
עורכי דין המתמנים כנאמנים על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה אחראים על:
דוגמה מפסיקת בית המשפט בחיפה: פשר (חיפה) 4485-03-15 – פלוני נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה (ניתן ב-01/03/2021):
"לפניי בקשת המנהלת המיוחדת למתן סעד הצהרתי בדבר ביטול הענקת מחצית מזכויות החייב בדירת מגורים… כן עתרה המנהלת המיוחדת כי בעקבות ההצהרה בדבר ביטול ההענקה, יבוטל רישום מחצית מזכויות החייב בדירה על שם המשיבה והזכויות ישובו ויירשמו על שם החייב"
על עורכי הדין העוסקים בתחום פשיטת הרגל בחיפה מוטלות חובות אתיות מוגברות, כפי שעולה מהפסיקה של בית המשפט המחוזי:
עפ (חיפה) 166-08 – אליאס פיראס נגד מדינת ישראל (ניתן ב-20/11/2008):
"הנאשם, עורך דין במקצועו, הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן… עבירה של מרמה והפרת אמונים… קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות… זיוף בנסיבות מחמירות"
פסק דין זה ממחיש את ההשלכות החמורות שעלולות להיות על עורכי דין שאינם ממלאים את תפקידם בנאמנות ויושרה.
הנאמנים שמונו על ידי בית המשפט בחיפה נדרשים לבדוק ולאשר תביעות חוב באופן מקצועי ויסודי, תוך בחינת מסמכים וראיות.
לדוגמה: פשר (חיפה) 48278-10-18 – אלידן חופית נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה (ניתן ב-29/09/2020):
"החייב – תביעות החוב נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושר סך של 82,378 ₪. תביעות חוב שטרם הוכרעו, תוכרענה עד 1.12.20"
על הנאמנים בבית המשפט המחוזי בחיפה לפקח בקפידה על עמידת החייבים בתשלומים שנקבעו כחלק מהליך פשיטת הרגל:
פשר (חיפה) 66876-03-18 – פקודת פשיטת הרגל נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה (ניתן ב-02/02/2024):
"החייב לא שיתף פעולה עם הנאמן באופן הנדרש והתנהלותו לאורך כל ההליך הצדיקה את ביטולו"
מקרה זה מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין החייב לנאמן לאורך כל ההליך.
תפקידם של עורכי הדין בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה הוא מורכב ורב-ממדי. הם נדרשים לאזן בין האינטרסים של החייבים והנושים, תוך שמירה על הוראות הדין והנחיות בית המשפט. הצלחת ההליך תלויה במידה רבה במקצועיותם ובאחריותם של עורכי הדין המעורבים בו.
על בסיס הפסיקה והניסיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, ניתן להציע מספר המלצות מעשיות לעורכי דין העוסקים בתחום:
הקפדה על לוחות זמנים – עמידה בזמנים שנקבעו על ידי בית המשפט ועל פי החוק היא קריטית להצלחת ההליך.
תיעוד מדויק – תיעוד מלא של כל פעולה ותקשורת עם החייב והנושים מסייע במניעת אי-הבנות ובהגנה על זכויות כל הצדדים.
שקיפות מלאה – הצגת מידע מלא ומדויק לבית המשפט ולכונס הרשמי היא חובה אתית ומקצועית.
התמחות מתמדת – התעדכנות בשינויי חקיקה ופסיקה בתחום פשיטת הרגל מאפשרת ייצוג מיטבי.
תקשורת ברורה עם הלקוח – הסבר מפורט לחייב על זכויותיו, חובותיו והשלכות ההליך מסייע ביצירת ציפיות ריאליות ובשיתוף פעולה.
עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה נדרשים לשלב ידע משפטי מעמיק, מיומנויות ניהול ורגישות לצרכי הלקוחות. התנהלות מקצועית ואתית לא רק מסייעת ללקוחות, אלא גם מחזקת את מעמדם המקצועי בפני בית המשפט והכונס הרשמי.
ככל שהמערכת המשפטית מתפתחת ומשתנה, כך גם על עורכי הדין להתפתח ולהתאים את שיטות העבודה שלהם, תוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים והאתיים הגבוהים ביותר הנדרשים בתחום רגיש זה.
ע"פ (חיפה) 166-08- אליאס פיראס נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ש ברלינר,[אבד] י גריל,מ גלעד
1. ערעור המדינה (עפא 146/08) וערעור המשיב (עפא 166/08), על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זאיד פלאח) שניתן ביום 30/6/08 בתפ 2566/07. המערערת תקרא להלן "המדינה" והמשיב יקרא להלן "הנאשם". 2. הערעור הינו כנגד גזר הדין בלבד. המדינה מערערת על קולת העונש ואילו הנאשם מערער על חומרת העונש. 3. הנאשם, עורך דין במקצועו, הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן כדלקמן: עבירה של מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – "החוק"). קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק. זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק. שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק. בית משפט קמא הטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור ויורשע על עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, וכן קנס על סך 20,000 או חמישה חודשי מאסר תמורתו. 4. האישומים בהם הורשע הנאשם הינם בתמצית כדלקמן: האישום הראשון: טיפול בתיק פשיטת רגל 223/03 – דאוד אחסאן ביום 3.12.02 מונה הנאשם מטעם הלשכה לסיוע משפטי (להלן – "הלשכה"), ליתן שירות משפטי לדאוד אחסאן (להלן – "דאוד") לצורך הגשת בקשת פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה. הבקשה הוגשה ביום 6.3.03 . ביום 20.5.03 ניתן צו כינוס נכסים לנכסי דאוד. ביום 8.12.04 הורה כב' השופט כמאל סעב על דחיית בקשת פשיטת הרגל וביטול צו כינוס הנכסים לאחר שהנאשם לא הופיע לדיון. הנאשם לא יידע את דאוד על החלטה זו.
פסק דין |19/11/2008 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 25597-11-15- אסדי חוסיין נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: גלית ציגלר
חוסיין, – להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד דינרמן עינת – להלן: "המנהלת המיוחדת" פסק דין 1 . בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל. הכונ"ר והמנהל המיוחד אינם מתנגדים לבקשת החייב, כמפורט בדוח המסכם מטעמם. 2. ביום 25.11.15 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו. נגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב על סך 241,145 , אין דין קדימה. תביעות החוב נבדקו ואושר סך של 220,634 . 3. המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם, לפיכך, מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב (אשר לא ברור אם יודעים על ישיבת היום) אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל. 4. עו"ד עינת דינרמן תשמש כנאמנת בהליך, בהתאם לכתב המינוי שנחתם ותחתום על כתב התחייבות עצמית בסך 50,000 ש"ח. 2 לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר. 5. זהו הליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר. הנושים לא התייצבו לדיון, ויש צורך להמציא להם את הפרוטוקול ואת ההפטר המותנה, וזכותם להביע עמדה בתוך 30 יום מעת שיומצא להם הפרוטוקול (ימי פגרה במנין הימים). ב"כ החייב ימציא את הפרוטוקול לכל הנושים במסירה כדין ויצרף את כל אישורי המסירה לעיון הנאמנת בתוך 45 יום. 6. לאחר שהושג ההסדר כאמור בהודעת המנהלת המיוחדת, נראה כי הוא יהיה סביר לנוכח מצבו האישי של החייב, הזמן בו מתנהל החייב בהליך, התקופה בה נצברו החובות, והפרטים הנוספים שבדוח לרבות נושא המקרקעין, ולפיכך אני נותנת לתוכנית תוקף של פסק דין והפטר מותנה, כך שאם ישלם החייב 1,850 במשך תקופה של 60 חודשים החל מחודש ספטמבר 2017 ואילך, יקבל הפטר מכל חובותיו ברי התביעה.
פסק דין |07/08/2017 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 54763-12-18- אלידן חופית נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: איל באומגרט
בעניין: פקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעניין: 1. אלידן חופית 2. אלידן יצחק-אסי – להלן: "החייבים" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה – להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד רון כהנא – להלן: "המנהל המיוחד" פסק דין בפניי בקשת חייבים להכריזם פושטי רגל. הכונ"ר והמנהל המיוחד אינם מתנגדים עוד לבקשת החייבים, כמפורט בדוח המסכם מטעמם. לחייבים ניתן, לבקשתם צו לכינוס נכסיהם. החייב – תביעות החוב נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושר סך של 82,378 . תביעות חוב שטרם הוכרעו, תוכרענה עד 1.12.20 . החייבת- תביעות החוב נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושר סך של 63,304 . תביעות החוב שטרם הוכרעו, תוכרענה עד 1.12.20 . המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756). וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009). מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייבים פושטי רגל. 2 כל ההגבלות שהוטלו על החייבים יעמדו בעינן, וכל אחד מהחייבים ישלם סך של 500 לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו החל מאוקטובר 2020 ואילך.
פסק דין |28/09/2020 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 4485-03-15- פלוני- להלן נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר
שמות השופטים: רבקה איזנברג
ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה – להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ענבל בית הלחמי – להלן: "המנהלת המיוחדת" ובעניין: פלונית – להלן: "המשיבה" החלטה 1. לפניי בקשת המנהלת המיוחדת למתן סעד הצהרתי בדבר ביטול הענקת מחצית מזכויות החייב בדירת מגורים ברח' . . . . . . . . , גוש xxxxxx,חלקה xxx,תת חלקה xx (להלן: "הנכס") ,למשיבה וזאת בהמשך להסכם הגירושין שנערך ביניהם ביום 28.9.14 ואשר קיבל תוקף של פס"ד ביום 23.10.14 . כן עתרה המנהלת המיוחדת כי בעקבות ההצהרה בדבר ביטול ההענקה, יבוטל רישום מחצית מזכויות החייב בדירה על שם המשיבה והזכויות ישובו ויירשמו על שם החייב. הבקשה הוגשה בהתאם להוראת סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל התש"ם-1980 (להלן – "פקודת פשיטת הרגל"). 2 כבר עתה אציין כי החייב במקרה דנן טרם הוכרז כפושט רגל ולכן מאחר שביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל אפשרי רק לאחר הכרזת החייב כפושט רגל,הסעד האפרטיבי המבוקש בדבר ביטול ההענקה וביטול הרישום יהיה אפשרי רק לאחר הכרזת החייב ובכפוף לכך שאכן יוכרז. יחד עם זאת, כבר נקבע שאין מניעה מלהגיש את הבקשה ולדון בה עוד בטרם ניתנה הכרזת פשיטת רגל. כאמור,בפועל, ביטול ההענקה,ככל שהבקשה מתקבלת,יעשה רק לאחר ובכפוף להכרזת החייב כפשוט רגל (פש"ר 44749-11-13 חגי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', פש"ר 18436-10-11, עו"ד שגיא שוורץ נ. ולנשטיין). 3 2. לטענת המנהלת המיוחדת, הסכם הגירושין במסגרתו הועברו זכויות החייב בנכס למשיבה נחתם ביום 28.9.14 וקיבל תוקף של פסק דין ביום 23.10.14 דהיינו 7 חודשים בלבד לפני שניתן צו הכינוס לנכסי החייב ביום 13.4.15 .
החלטה |28/02/2021 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 66876-03-18- פקודת פשיטת הרגל נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה
עבד עאבד, להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה להלן: "הכנ"ר" ובעניין: עו"ד שפירא נדב להלן: "הנאמן" החלטה 1. ענייננו בהליך פשיטת רגל שני של החייב, שתחילתו בשנת 2018, לאחר שהליך קודם בוטל בשנת 2014. 2. ביום 6.1.20 הוכרז החייב כפושט רגל מבלי שנקבעה לו תוכנית פירעון, ובית המשפט התיר לנאמן להתקשר עם שמאי מקרקעין לצורך עריכת שומת לבית מגורים שבבעלות החייב ואשתו, המצוי בגוש 18969 חלקה 151, בכפר בענה (להלן: "בית המגורים"). 3. החייב לא שיתף פעולה עם הנאמן באופן הנדרש והתנהלותו לאורך כל ההליך הצדיקה את ביטולו. עם זאת, ההליך לא בוטל עד היום בשל העובדה כי החייב הינו בעל נכס בר מימוש. לאחר דיון ההכרזה ועד הדיון השני שהתקיים ביום 13.9.21 , היינו במשך כשנה ושמונה חודשים, ניתנו לחייב אינספור אורכות והזדמנויות להמציא את המסמכים שנדרשו ולסלק את הפיגורים שצבר, אם כי לשווא (ראו את ההחלטות מהימים: 21.7.20 , 24.8.20 , 25.11.20 , 22.12.20 ועוד). 4. בדיון מיום 13.9.21 , נפרסו פיגורי החייב וניתנה לו שהות בת 60 יום להסרת מחדליו הרבים תוך שבית המשפט הבהיר מפורשות כי מדובר בארכה הניתנת לפנים משורת הדין. בהחלטת בית המשפט (כב' השופטת דגן) שניתנה בדיון, נכתב : "עד היום החייב לא התנהג כמצופה ממנו בהליך פשיטת הרגל, הוא לא משתף פעולה. . . כל אלה מצדיקים ביטול ההליך. יש לציין כי לחייב זכויות במקרקעין ועל פי חוות דעת השמאי, שווי הזכויות לכל הפחות 1,000,000 ויש בכך כדי לכסות מעבר למאה אחוז דיבידנד. . . . בסיכום הדברים, ולאור גובה החובות המאושרים העומדים היום על למעלה מ – 3 מיליון , נראה שלא יהיה מנוס ממימוש הנכס.
החלטה |01/02/2024 |מחוזי – חיפה
ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח
שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז
בין היתר מחילים דיני פשיטת הרגל על כל הנושים עיקרון של שוויון, וזאת במטרה למנוע מצבים של העדפת נושים (בין אם מדובר בהעדפה רצונית של החייב ובין אם מדובר בהעדפה שמקורה באמצעי לחץ שמפעיל נושה מסוים על החייב על מנת שיפרע את חובו כלפיו ראשון). כמו כן מקנים דיני פשיטת הרגל לכנ"ר או לבעל תפקיד מטעמו סמכות לבצע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב בהווה ובעבר, וסמכויות חקירה מצויות גם בידי בית המשפט עצמו , ואף לבטל, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, עסקאות מסוימות שביצע החייב בנכסיו בסמוך למועד מעשה פשיטת הרגל ללא תמורה או בתמורה מופחתת. יוער כי סמכות זו לביטול רטרואקטיבי של עסקאות שביצע החייב, אשר אין חולק כי הינה סמכות חריגה במשפט האזרחי והמסחרי, הינה ייחודית לדיני פשיטת הרגל ואין לה מקבילה בהליכי הוצאה לפועל, והרציונאל שבבסיסה הינו שאין לאפשר לחייב שיצר חובות רבים להתעלם מנושיו ולבצע עסקאות שמשמעותן המעשית הינה הקטנת מאסת נכסיו, בתקופה הסמוכה למעשה פשיטת הרגל הפורמאלי . 15. מנקודת מבטו של החייב, ההבדל העיקרי והעקרוני בין הליכי פשיטת רגל לבין הליכי ההוצאה לפועל הינו בנקודת הסיום של ההליכים. בעוד ששני סוגי ההליכים יכולים להסתיים בהסדר בין החייב לבין נושיו , הרי שהאפשרות לסיים את ההליכים בדרך של הפטר הינה ייחודית להליכי פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית המשפט מוסמך ליתן לחייב, לבקשתו, הפטר מחובותיו, ובכך לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו. שיקול הדעת של בית המשפט בסוגיה זו הינו שיקול דעת רחב, אך הוא כפוף למגבלות ולשיקולים שונים הקבועים בפקודה . 16. אין חולק כי התמריץ העיקרי של חייב שמגיש בקשת פשיטת רגל הינו לקבל בסופו של יום הפטר מחובותיו ו"לפתוח דף חדש".
פסק דין |13/08/2012 |בית המשפט העליון
ע"א 8488/18- זמירה משקל נגד עורך דין רונן בצלאל
שמות השופטים: י עמית,ג קרא,ע גרוסקופף
למעשה, אם ניעזר בפסיקה שפירשה את הנוסח הקודם של פקודת פשיטת הרגל נמצא הלכה דומה, אשר נותנת מענה גם לסוגיה מושא דיוננו. בפסק הדין בעניין גנזל, שכבר הוזכר בפתח הדברים, נקבע כי בית המשפט מוסמך לעיין מחדש בהפטר מותנה, וראוי להגדיל את סך התשלומים של החייב לאור התעשרות מאוחרת שלו. וכך נאמר: "הרי זה בוודאי לא צודק שכונס הנכסים הרשמי יהא מנוע מלחקור מה היו מעשיה ועסקיה של החייבת במשך התקופה שעברה למן שנת 1971 . כזכור, היא אז אמרה שאינה עובדת, אבל בינתיים הקימה עסק שכנראה פורח ויתכן שבית-המשפט יגיע לידי מסקנה שיש בידה להפריש לסילוק חובותיה יותר מאשר הסכום הזעום שנושיה קיבלו עד כה". 16. המסקנה הברורה היא כי צדק בית המשפט קמא בקביעתו כי: "עד שלא ניתן צו הפטר לאחר שמולאו כל התנאים שהותנו במסגרת תוכנית הפירעון, החייב הינו פושט רגל לכל דבר ועניין וחלות עליו כל החובות וההגבלות החלות על פושט הרגל. ההפטר המותנה הינו מעין 'שלב ביניים', בו הוא אמנם רואה באופק את ההפטר המיוחל אולם הוא עדיין מצוי באופן מוחלט בהליכי פשיטת הרגל. נכסיו מוקנים לנאמן והוא מחויב בכל חובות ההליך וכל המגבלות ממשיכות לחול עליו". 13 דברים אלה אומצו ויושמו במפורש בפסק דין מחוזי נוסף שניתן בעקבות פסק הדין מושא הערעור דנא (פש"ר (חיפה) 4353-04-11 לחיני נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ( 27.11.2018 ); וראו גם: פש"ר (נצרת) 54425-07-12 קורצי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ( 17.1.2019 ); פש"ר (חיפה) 53065-02-15 שלום נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ( 16.1.2019 ); פש"ר (נצרת) 25846-04-12 תורג'מן נ' כונס הנכסים הרשמי ( 15.1.2017 )).
פסק דין |16/06/2019 |בית המשפט העליון
ע"ע 55458-09-22- חוסיין אבו חגול נגד סעיד שיח
שמות השופטים: רועי פוליאק,חני אופק גנדלר,אילן סופר
עורך הדין דיווח לרשויות על אדם נוסף (להלן: מר מונדר) כעובדו. כמו כן, בשנת 2012 נחתם הסכם שכירות בין החייב לעורך-הדין. על-פי האמור בהסכם יעמיד החייב לרשות עורך הדין משרד בביתו לשם הפעלת משרד עורכי-דין כנגד דמי שכירות בסך 1,500 ש"ח לחודש. 6. עוד נציין כי ברקע הדברים מצויים שלושה הליכים משפטיים: 7. הראשון, הליך פשיטת רגל שיזם החייב בשנת 2016, ובו הוא יוצג על ידי עורך הדין (פש"ר 38214-06-16)(להלן: ההליך הראשון). צו הכינוס שהוצא במסגרת הליך זה בוטל בסיומו. במסגרת הליך זה מסר עורך הדין כי הועסק למשך תקופה מסוימת כיועץ משפטי בחברת ש. ל. א (כשבהתאם לקביעתו של בית הדין האזורי מספר הזיהוי שמצוין בכותרת להסכם אינו של החייב, ובהליך בפניו לא הוברר למי שייך אותו עסק); עוד מסר עורך הדין כי הוא שוכר משרד מהחייב כנגד תשלום שכר דירה בסך כ- 1,000 ש"ח וכי שכר הדירה לא שולם מזה מספר חודשים בשל מצבו הכספי או בשל כך שלא ניתן למסור המחאה לידי החייב בהיותו מוגבל באמצעים; עוד אישר עורך-הדין באותו דיון כי הוא מפיק תלושי שכר עבור החייב החל מחודש אוקטובר 2016 (סעיף 15 לפסק הדין). 8. השני, הליך פשיטת רגל שיזם אחד מנושי החייב בשלהי שנת 2017 (פש"ר 11422-12-17) (להלן: ההליך השני). ביום 7.1.18 ניתן צו כינוס בהליך פשיטת הרגל, ומונה לחייב נאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). בחקירה שערך הנאמן במשרדו מסר החייב, בין היתר, כי הוא עובד אצל עורך הדין מזה מספר שנים וכי הוא משכיר לעורך הדין חצי קומה בביתו כמשרד. על יסוד הצהרות אלה עתר הנאמן בהליך פשיטת רגל לחייב את עורך-הדין לשלם שכר דירה ושכר עבודה להם זכאי החייב לקופת הכינוס. במהלך הדיון מיום 11.10.19 שאל בית המשפט את עורך הדין "האם יכול להיות שבעצם מדובר בעסק של החייב עבור השימוש בשם שלך כעורך דין והחייב הוא זה שמשלם לך תגמולים כלשהם", ולכך השיב עורך הדין "אני מעביד של החייב והחייב מומחה בהוצל"פ.
פסק דין |01/11/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
13470/09 בש"א (תל אביב)- רייפמן אלי נגד
שמות השופטים: ורדה אלשיך
סוגיה זו הינה רלוונטית, לכל היותר, בעת בחינתה של בקשת הפטר. אין בה בכדי לחסן את הלווה-חייב מהליך פשיטת רגל, באשר אדם הלווה כספים חייב לפרוע חובות כדין, ואיש אינו רשאי לעשות דין לעצמו בסוגיה זו, אף אם הלווה את הכספים לצרכים עסקיים לגיטימיים. קל וחומר, שאין בה כל היתר, או אף 'נסיבה מקלה' לאי-מילוי הוראות בית משפט שניתנות במסגרת הליך פשיטת הרגל. באותה דרך עצמה, אין כל רלוונטיות למסכת הסבוכה של טיעונים בדבר "חוסר תום-הלב" של הנאמן, אשר הפכה כעת כמעט ל"תאוריית קונספירציה" אודות מניעים נסתרים ואפלים כאלו ואחרים של הנאמן, המבצע תפקידו. זאת, בין היתר, באשר החלטה זו אינה פרי "שרירות-לב" גרידא של הנאמן, אלא עסקינן בהחלטה שיפוטית שאף בית המשפט העליון סירב להתערב בה (ואשר את הצורך הדחוף בביצועה לאלתר הסברתי קודם לכן). אין כל רבותא בשאלה, האם 'הכשיל' הנאמן הצעת הסדר של החייב. אלא שפטור בלא כלום אי אפשי, ואין מנוס מלהעיר כי הצעת נושים שבאה לאחר צו כינוס חייבת לעמוד בדרישות פקודת פשיטת הרגל ולהתבצע כדין ועל-ידי בעל התפקיד. ספק אם ניתן לדון בה כלל ועיקר בטרם חלף המועד להגשת תביעות חוב, ונוצרה מצבת חובות, ולו באורח לכאורי. לא זאת בלבד כי "הצעותיו" של החייב בעניין זה, לא רק שלא עמדו בדרישות אלו, אלא אך מגבירות את החשד בכל הנוגע להתנהלותו הוא. קשה שלא להתרשם, כי עסקינן בהצעות שרב בהן הנסתר על הנגלה, מול נושים ספציפיים כאלו ואחרים, בלא כל הצעה מסודרת של הסדר נושים, ובוודאי שהסכמות של מספר נושים לבקשה לעיכוב ביצוע אינה הצעת הסדר נושים, ואשר נראות, עם כל הכבוד לחייב, יותר כחזרה על אורח התנהלותו בשלבים קודמים, כאשר ביצע 'הסדרים' פרטיים ועלומים כאלו ואחרים עם נושים או עם נושים נטענים, להם העביר כספים באמצעות פרקליט בעוד הליכי פשיטת הרגל תלויים ועומדים.
החלטה |06/09/2009 |מחוזי – תל אביב
פשר (חיפה) 597-07- איל טולדנו נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: בטינה טאובר
הנאמן אף הבהיר, כי מעורבותו של החייב בעסק של החייבת אינה מבוטלת והיא שמאפשרת את ניהול העסק, ולאור היעדר הכשרה מקצועית כלשהי לחייב, לא מסתמנת תועלת מכך שיפנה לעבוד בעבודה מקצועית על פני עבודה משותפת בעסק האיפור של החייבת. 12. הכנ"ר הצטרף, הן בתסקיר והן בדיון ואף לאחר שנשמעו עמדות הנושים המתנגדים, לעמדת הנאמן לעניין מתן הפטר לחייבים. הכנ"ר חזר בו מדרישתו לצמצם את תקופת הפריסה שנתבקשה על ידי החייבים, לאחר שהחייבים הבהירו שאין בידם לעמוד בהחזרים כספיים גבוהים יותר מאלה שנטלו על עצמם בבקשה. 13. הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו הרע ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"); ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23 ; וכן ראה: א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272. 14. בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.
החלטה |21/04/2013 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 51503-02-15- אורלי פריג נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר
שמות השופטים: איל באומגרט
איל באומגרט בעניין: פקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 – להלן: "הפקודה" בעניין: 1. אורלי פריג' 2. יוסי פריג' – להלן: "החייבים" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה – להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד נפתלי נשר – להלן: "הנאמן" החלטה ביום 22.4.18 הגיש הנאמן הודעת עדכון לפיה, "בנסיבות העניין ולאור העובדה כי ביתם של החייבים נמכר מבלי שניתן להם דיור חלוף כלשהו והחייבים נתנו הסכמתם להעברת יתרה התמורה לקופת פשיטת הרגל ובהתחשב בגילם של החייבים, משך שהותם כהליך, מצבם הבריאותי והיעדר נכסים נוספים הניתנים למימוש, סבור המנהל המיוחד כי יש מקום ליתן לחייבים הפטר לאור הסכומים המצויים בקופה ואשר יועברו בהמשך ובכפוף לסילוק פיגוריהם של החייבים לקופת פשיטת הרגל". בדיון שהתקיים ביום 23.4.18 הורה בית המשפט כי "בנסיבות המיוחדות של החייבים, גילם, מצבם הרפואי, העדר דיור, העדר נכסים, אכן ראוי לאמץ את המלצת הנאמן תוך עדכון קל, כי החייבים יופטרו מהצורך להשלים תשלומים שלא שולמו בנסיבות הקשות הקיימות להם. ב"כ החייבים ישלח בדואר רשום עם אישור מסירה את הודעת העדכון של הנאמן מיום 22.4.18 בצירוף פרוטוקול זה לכל הנושים המוצהרים ואלה שהגישו תביעות חוב. ב"כ החייבים ימציא את אישורי המסירה לנאמן תוך 60 ימים מהיום והנושים יהיו רשאים להתנגד תוך 30 ימים נוספים". 2 ביום 23.7.18 הגישו החייבים בקשה לקבלת הפטר חלוט לאחר שלטענתם מילאו אחר החלטת בית המשפט מיום 23.4.18 ושאיבדו את ביתם. ביום 26.8.18 הגיש הנאמן תגובתו לבקשת החייבים למתן הפטר חלוט במסגרתה נטען על ידו כי החייבים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט ולפיכך, מבוקש שלא להיעתר לבקשתם, אלא לאחר שימלאו אחר ההחלטה.
החלטה |30/10/2018 |מחוזי – חיפה
פרק (תל אביב) 466/93- עורך דין איתן ארז-הנאמן לנכסי החייב יחיאל גרבש נגד יחיאל גרבש
שמות השופטים: חגי ברנר
התנהלות בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל, מאפשרת אף לנהלו באופן יעיל תוך שיתוף פעולה מצדו של החייב עם הנאמן ומילוי כל החובות המוטלות עליו. החייב נדרש להתייצב לחקירה לפי דרישת הנאמן, על מנת שיוכל הנאמן לאתר נכסים נוספים ולהמליץ על המשך ניהול התיק, להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו ולעמוד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו. עמידתו של החייב בתנאים אלו, תאפשר לו בבוא העת לזכות בהפטר המיוחל ובכך לפתוח דף חדש. מנגד, אי עמידה בתנאים אלו עשויה להעיד על חוסר תום לבו של החייב ולהצדיק את ביטולו של הליך הפש"ר: "אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. יתר על כן, בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו, אין חובה על הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים וישלם תשלומים חודשיים במועדם. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), די בו כדי להעיד על חוסר תום לבו בהליך. . . " פש"ר (י-ם) 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים (פורסם בנבו, 21.11.2010 ) 19. במקרה שלפנינו, נותק הקשר עם החייב מאז שנת 2011. בדיון האחרון שהתקיים ביום 9.11.2011 , נמחקה בקשת החייב למתן הפטר במתכונת שהוגשה, ומאז לא התקבלה כל הצעה נוספת מצידו של החייב. יתרה מזאת, הנאמן נאלץ לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל צו המורה לחייב להתייצב לחקירה במשרדי הנאמן, לאחר שהחייב לא התייצב לחקירות.
החלטה |14/07/2015 |מחוזי – תל אביב
פש"ר (חיפה) 65804-01-18- פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] נגד ' הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: אייל דורון
עוה"ד יניב מזרחי ואח' להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה להלן: "הכנ"ר" ובעניין: ובעניין: עו"ד גיא הירש להלן: "הנאמן" פלונית (בעצמה) להלן: "הנושה" פסק דין 1. בפניי בקשת נושה, גרושתו של החייב, לביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו מחמת אי תשלום של דמי מזונות חודשיים ושוטפים ע"י החייב, לפי סכום המזונות שהוקצב בהליך זה; לבקשה הצטרפו בעלי התפקיד, הנאמן וב"כ הכנ"ר, אשר הוסיפו ועתרו לביטול ההליך גם מהטעם שהחייב אינו עומד בצו התשלומים החודשי והוא צובר פיגורים רבים לסילוק תוכנית הפירעון שנקבעה לו. 2. אקדים ואבהיר כי לאחר עיון בתיק ובטענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה, ולהורות על ביטול ההליך בעניינו של החייב. זאת בהתבסס על שתי עילות נפרדות לביטול ההליך – אי עמידת החייב בתשלום החודשי על פי תוכנית הפירעון; ויצירת חובות חדשים באי תשלום מזונות. דיון והכרעה 3. נקודת המוצא היא כי הליך פשיטת רגל הוא בבחינת "חסד של המחוקק" שכן הוא מעניק לחייב הזדמנות ייחודית להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית על חשבון נושיו. עם זאת, להזדמנות זו נלווית דרישה קפדנית להתנהגות בתום לב מצד החייב בכל אחד משלבי ההליך, שכן אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות [ראו, למשל: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 2915/22 דמרי נ' עו"ד ראובן שרגיל – בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 11 ( 2.8.2022 ); ע"א 5028/22 סיבוני נ' עו"ד שגיא רוזנק בתפקידו כנאמן לנכסי החייב יצחק סיבוני, פסקה 9 ( 28.9.2022 ); כמו כן, על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
פסק דין |27/06/2024 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 8885-07-12- רכ נגד עורך דין ליאור מזור
שמות השופטים: בטינה טאובר
משהתברר כי הצדדים לא הגיעו להסכמות ולאחר שהצדדים השלימו את טיעוניהם בבקשת הנאמן לביטול הליך פשיטת הרגל של החייב בדיון שהתקיים ביום 25/02/19, אין מנוס ממתן החלטה בבקשת הנאמן לביטול ההליך בשים לב לטענות החייב ולהצעת החייב למתן הפטר. תמצית טענות הצדדים 5. הנאמן סבור כי לנוכח מכלול הנסיבות כמפורט בבקשה לביטול ההליך, לרבות העובדה כי החייב מצוי בשורה של הפרות מהותיות של חובותיו במסגרת ההליך, בכל הנוגע לביצוע התשלומים החודשיים, הגשת דיווחים דו חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו, והן בכל הנוגע להתנהלותו במסגרת ההליך למן תחילתו, ובכלל זה מחדלו מלפעול להגדלת הכנסותיו ולקיים שיתוף פעולה עם ההליך, אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך. הנאמן הבהיר כי עוד בדיון שהתקיים ביום 07/11/17 גילו הנאמן והכנ"ר דעתם כי יש להורות על ביטול ההליך לנוכח התנהלות החייב בהליך. אולם, על מנת להימנע מסעד מתבקש זה על רקע מחדליו של החייב, הוצע לשקול הצעת הסדר שתועמד על ידי החייב, ובמסגרתה יציע החייב בתנאי פריסה סבירים סך שלא יפחת מ-25 מגובה החובות המאושרים, הצעה שגילמה בדוחק את הזכויות שיש לחייב בנכס מקרקעין ברחוב הקיבוצים 15 בחיפה, גוש 11586, חלקה 124 (להלן: "נכס המקרקעין"), כמו גם פוטנציאל השתכרותו של החייב, אדם צעיר, נעדר מגבלה רפואית מלהשתלב בשוק התעסוקה, ובעל השכלה משפטית. הנאמן ציין כי על רקע קיומו של חוב בדין קדימה – תביעת מזונות של גרושת החייב אשר נבדקה ואושרה בסך של 111,000 והגם שגרושת החייב הביעה נכונות להעמיד את תביעת החוב שלה במסגרת ההליך על סכום נמוך יותר באופן משמעותי, ולו על מנת לאפשר לחייב לקבל הפטר לטובת בנותיהם המשותפות, הרי לאחר ניכוי הוצאות ההליך, ניכוי רכיב הדין קדימה, הדיבידנד אשר צפוי להשתלם לנושים בדין רגיל הינו אפסי ונמוך גם אם הייתה מתקבלת טענת החייב לפיה יש לאיין את תביעת החוב של הנושה היוזם.
החלטה |28/02/2019 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 31937-06-19- ויסמן ענבל נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: דאוד מאזן
בעניין: פקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 – להלן: "הפקודה" בעניין: 1. ויסמן ענבל 2. ויסמן יונתן – להלן: "החייבים" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה – להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ציפי פריד למפיטר – להלן: "המנהלת המיוחדת" החלטה לאחר שעיינתי בבקשת החייבים ובמסמכים המצורפים אליה, ולאחר קבלת תגובת הכונס הרשמי (להלן: "הכונ"ר"), אני מחליט כדלקמן: א. ניתן צו כינוס לנכסי החייבים. ב. הכונ"ר מתמנה בזאת ככונס לנכסי החייבים. ג. הנני מורה על עיכוב יציאת החייבים מן הארץ. צו זה מחליף ובא במקום צווי עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוצאו כנגד החייבים בתיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שההליכים בהם עוכבו בצו זה. החייבים יפקידו את דרכוניהם בידי הכונ"ר. על משטרת ישראל ו/או רשות האוכלוסין וההגירה לעכב יציאתם של החייבים עד קבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה. ד. הגבלות שהוטלו, ככל שהוטלו, על רישיונות הנהיגה של החייבים מתוקף הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים המתנהלים, אם מתנהלים, על ידי המרכז לגביית קנסות, מבוטלות בזאת, ובלבד שהוטלו בגין חובות שנוצרו עובר למתן צו הכינוס. ה. על החייבים לבצע את הפעולות הבאות: 1. להתייצב בפני הכונ"ר במשרדו או בפני מנהל מיוחד, ככל שזה ימונה על ידי ב"כ הכונ"ר, בכל עת שיידרשו לכך, לצורך חקירה. 2 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיהם סך של 1,500 לחודש לחייב; וסך של 1,500 לחודש לחייבת, החל מיום 1.8.19 , ומדי חודש בחודשו עד ליום ה-10 בכל חודש.
החלטה |25/06/2019 |
מחוזי – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 11589-05-22- אחמד זיאדנה נגד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה
שמות השופטים: ענבל קרן
זיאדנה להלן – היחיד ובעניין הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין עו"ד אהרון מרדכי להלן – הנאמן פסק דין 1. ביום 1.6.22 ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים בגדרו נקבע צו תשלומים בסך 150 החל מ – 7/22 ובסך של 1,200 החל מ-10/22. 2. הנאמן אישר תביעות חוב בסך כולל של 501,365 בדין רגיל. 3. לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי טענות הצדדים- באתי לכלל מסקנה כי יש להורות בנסיבות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, מכל הטעמים שיפורטו להלן. 4. בהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך כאשר ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי או כאשר התנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ר' עודד מאור ואסף דגני ההפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377. 5. סמכותו של בית המשפט לביטול ההליך בשל מחדלי החייב הוכרה גם בפקודת פשיטת הרגל, במקרים בהם התברר כי החייב מנצל את ההליך לרעה ונוהג בחוסר תום לב בהליך (ר' להמחשה סעיף 18ה(א)(2) לפקודה וכן הקביעות ב- ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד (2/10/19) עמ' 6-7 בהתייחס להליכי פשיטת רגל והליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש). 6. ע"פ הצעת הממונה שהוגשה לתיק ביום 26.7.23 , אליה צורף דו"ח ממצאי הנאמן, נכון למועד הגשת ההצעה, לא עמד היחיד בתשלום החודשי וצבר חוב פיגורים, הגיש דוחות עד לחודש 04/23 בלבד, בצירוף אסמכתאות בודדות ואף לא השלים הגשת המסמכים שנדרשו (צו ירושה/צו קיום צוואה אחר הוריו המנוחים של היחיד, אישורים בנוגע לתיק מס הכנסה פעיל ועוד).
פסק דין |13/02/2024 |שלום – חיפה
בש"א (נצרת) 1553/07- מוניר סלאח חמיאסי נגד עורך דין מ. יחיא
שמות השופטים: צרפתי דני
מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו פוגעת בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקנין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בין השיקולים שעל בית משפט לשקול בבקשת החייב למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל. (ש' לוין א' גרוניס – פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193, וכן בש"א 9446/04 תיק פש"ר 694/02, שעיה חיים נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2) 2570, וכן סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל). 20. בענייננו ולאחר בחינה ושקילה הגעתי להכרעה כי דין הבקשות להידחות ועל אף עמדת ב"כ הכנ"ר והנאמן; 21. אקדים כי ההליכים שבפנינו ננקטו כהליכים לבקשת נושה, כשהאמור, על פי הבנתי, מחייב משנה זהירות והכבדה, בדגש להנחה הבסיסית לפיה, בהליך כאמור, לא נדרשו החייבים לעמוד בדרישת תום הלב, כתנאי לנקיטת ההליך; בשונה מבקשה הננקטת לבקשת החייב, במסגרתה נבחן תום ליבו של החייב, באשר לדרך יצירת החובות, זאת כתנאי לכניסה תחת חסות והוראות הפקודה, הרי בהליך פש"ר הננקט לבקשת נושה, שאלת תום ליבו של החייב אינה נבחנת ואינה נדרשת. למעשה בחלק גדול מבקשות נושים ועל פי רוב, חוסר תום הלב של החייב דווקא מועלה על נס ומשמש בסיס ונימוק לבקשה להכריז עליו כפושט רגל. 22. בענייננו כדוגמא ניתן להפנות לדו"ח הביניים שהגיש הנאמן בתפקידו כמנהל מיוחד, בו פורט לעניין דרך התנהלות החייבים, שניהלו עסקים, חמקו מנושים ופעלו תחת אחרים, לרבות דו"ח חקירת אחות החייבים.
החלטה |03/02/2008 |מחוזי – נצרת
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 62. דיון והחלטה
62. (א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 67א. הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי
67א. (א) על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים. (ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו. (ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו-226.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 29. עריכת החקירה
29. בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן – אם נתמנה כזה – וכן כל נושה שהגיש תביעה או נציגו שהורשה לכך בכתב, רשאים בחקירה לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 60. חקירה
60. (א) בית המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו. (ב) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם. (ג) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית המשפט ראה לצודק.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ד. חוות דעת הכונס הרשמי
18ד. (א) הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם; כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב. (ב) חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד שקבע בית המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף 18א; עותק ממנה יומצא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם
56. (א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה. (ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו. (ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים
60א. (א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו – (1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3); (2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו – (א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה; (ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 148א. דיווח שנתי של הנאמן
148א. (א) לפחות אחת לשנה ידווח הנאמן לבית המשפט על מהלך ניהול פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט יקיים דיון בדו"ח הנאמן ויזמן אליו את החייב ואת הכונס הרשמי.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 34. אסיפה לדיון בהצעה
34. (א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים בעצמם או על ידי שליח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם. (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה. (ב) החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים. (ג) כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה. (ד) הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס
25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 201. תחולה על פשיטות רגל קטנות
201. (א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה: (1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן; (2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה; (3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר. (ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה: (1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו; (2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.
כל הזכויות שמורות ©