כל הזכויות שמורות ©
עדכון אחרון: מאי 2025
האם אתם מתמודדים עם חובות כבדים ושוקלים לפנות להליך פשיטת רגל בתל אביב? במאמר זה נסקור את כל מה שחשוב לדעת על הליכי פשיטת רגל, מהמסגרת החוקית ועד לשלבים המעשיים של ההליך, כולל פסיקות עדכניות משנת 2023.
פשיטת רגל הינה הליך משפטי המאפשר לאנשים המתמודדים עם חובות כבדים לקבל "דף חדש" בחייהם הכלכליים. ההליך מנוהל תחת פיקוח בית המשפט המחוזי בתל אביב, ומטרתו לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלו של הנושים.
אם אתם מתמודדים עם:
הליך פשיטת רגל עשוי להיות פתרון מתאים עבורכם.
הליכי פשיטת רגל בישראל מוסדרים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בית המשפט המחוזי בתל אביב מהווה מוקד מרכזי לניהול הליכים אלו עבור תושבי גוש דן והסביבה.
כפי שנקבע בפסיקה עדכנית משנת 2023 בפשר (תל אביב) 20658-10-16, הליך פשיטת הרגל נועד לאזן בין שתי תכליות מרכזיות:
עיקרון יסוד בהליכי פשיטת רגל הוא חובת תום הלב של החייב. כפי שנקבע בפשר (מרכז) 13570-02-17, חייב אשר יזם את ההליך נדרש:
השלב הראשון בהליך כולל:
לאחר דיון בבקשה, בית המשפט עשוי להחליט על מתן צו כינוס הכולל:
במהלך ההליך, החייב נדרש:
בתום תקופת התשלומים (בדרך כלל 3-4 שנים), בית המשפט שוקל מתן הפטר לחייב. ההחלטה מתבססת על:
במסגרת הליכי פשיטת רגל, בית המשפט מוסמך:
כפי שנקבע בפסיקה, על החייב חל צו עיכוב יציאה מהארץ עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל. החייב נדרש להפקיד את דרכונו בידי הכונ"ר.
בית המשפט ממנה מנהל מיוחד לניהול נכסי החייב, בהתאם לסעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד אחראי לאיתור נכסי החייב, מימושם וחלוקת התמורה בין הנושים.
בית המשפט קובע את גובה התשלום החודשי שעל החייב להעביר לקופת פשיטת הרגל, בהתאם ליכולתו הכלכלית.
הליכי פשיטת רגל בתל אביב מנוהלים תחת פיקוח הדוק של בית המשפט המחוזי, תוך איזון בין האינטרסים של החייב והנושים. הצלחת ההליך תלויה בעיקר בתום ליבו של החייב ושיתוף הפעולה שלו עם הגורמים המעורבים בהליך.
אם אתם שוקלים לפנות להליך פשיטת רגל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל להדריך אתכם לאורך כל שלבי התהליך ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם.
שאלות נפוצות על פשיטת רגל בתל אביב
כמה זמן נמשך הליך פשיטת רגל? הליך פשיטת רגל נמשך בדרך כלל בין 3-4 שנים מרגע מתן צו הכינוס ועד למתן ההפטר.
האם אוכל לשמור על דירת המגורים שלי? במקרים מסוימים ניתן להגיע להסדר המאפשר שמירה על דירת המגורים, אך הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות ובשווי הדירה.
האם כל החובות ניתנים למחיקה בהליך פשיטת רגל? לא. ישנם חובות שאינם ברי-הפטר, כגון מזונות, קנסות פליליים וחובות שנוצרו במרמה.
האם אוכל לנהל חשבון בנק במהלך ההליך? כן, אך בדרך כלל רק חשבון מוגבל תחת פיקוח המנהל המיוחד.
האם אוכל לצאת לחו"ל במהלך הליך פשיטת הרגל? בדרך כלל מוטל צו עיכוב יציאה מהארץ, אך במקרים חריגים ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר יציאה לחו"ל.
תוכן זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום פשיטת רגל. מומלץ להתעייץ עם עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מומחה בתחום.
פשר (באר-שבע) 803-04-12- ח"י עסיס נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח
שמות השופטים: אריאל חזק
תל אביב , טלפון: 03-5755559, מתמנה כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס יצור החייב קשר עם המנהלת המיוחדת לצורך תיאום פגישה. המנהלת המיוחדת תיפגש עם החייב בתוך עשרה ימים מיום שהחייב יצר עמה קשר לצורך מתן הנחיות לחייב. בפגישתה עם החייב תבהיר המנהלת המיוחדת לחייב כי עליו להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליה להנחות את החייב כיצד להגיש דוחותיו ועליה להבהיר לחייב באופן חד משמעי כי אם יפגר בתשלום אחד או בהגשת דו"ח אחד ישקול בית המשפט ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייב להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהלת המיוחדת תחתים את החייב על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן ייחקר החייב ולא במקומן. ג. יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל. החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהלת המיוחדת, במשרדה, בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 1,000 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהלת המיוחדת תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהלת המיוחדת דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.
צו |31/03/2012 |
פשר (תל אביב) 48142-12-18- יחזקאל אצלאן נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: רחל ערקובי
נדב לב (מנהל מיוחד) 3. עיריית תל-אביב ע"י ב"כ עו"ד ששון החלטה בפני בקשת המבקשת למתן היתר לניהול הליכי מימוש זכויות של החייב בנכס בדרך ההגנה 134 בתל אביב, מחוץ להליך פשיטת הרגל (להלן: "הבקשה"). רקע ; 1. ביום 13.03.2019 ניתן בעניינו של החייב צו כינוס ועו"ד נדב לב מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב. על החייב הושת צו תשלומים חודשי בסך של 300 . 2. ביום 26.03.2019 הגישה המבקשת את הבקשה, ממנה עולה כי השעבוד שנרשם לזכות המבקשת הינו בגין חובות ארנונה שצבר החייב בגין החזקתו בנכס אחר שבתחומי העיר תל אביב. 2 עמדת המבקשת: 3. טוענת המבקשת כי השעבוד הרשום לטובתה מכוח סעיף 11א לפקודת המיסים גבייה, הינו שעבוד לכל דבר ועניין בהתאם לעע"מ 4562/15 עיריית תל אביב נ' א. ש. נכסים ובניין (1989) (פורסם במאגרים, 31.01.2017 ) (להלן: "עניין א. ש. נכסים"), ומשכך סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") חל בענייננו והמבקשת רשאית לממשו מחוץ להליכי פשיטת הרגל, בכפוף לאישורו של בית המשפט. 4. ביום 01.09.2019 הודיעה המבקשת כי פגישה אשר התקיימה בין החייב לנציגיה הסתיימה ללא הסדר היות והחייב לא העלה הצעה סבירה וראויה לפירעון חובותיו. עמדת המנהל המיוחד: 5. בתחילה, התנגד המנהל המיוחד לאישור הבקשה מהטעם שמדובר בהליך מורכב בשל זכויות רעיית החייב, שאינה חייבת למבקשת; המשכנתא הרשומה על זכויות החייב בדירה אשר קודמות להערה שנרשמה לטובת המבקשת; היות הליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה המבקשת בראשיתם (תיק ההוצל"פ נפתח בנובמבר 2018); ההפרש בין שכר הטרחה הגבוה שצפוי להיות משולם בהליך ההוצל"פ לכונס הנכסים לעומת שכר הטרחה בהליך הפש"ר שצפוי להיות נמוך יותר, שכן הפרש זה יבוא על חשבון יתרת התמורה; המבקשת לא תמכה בקשתה במסמכים מהם ניתן להבין מה יתרת החוב ומרכיביה; ככל ושווי הבטוחה המובטח יעלה על גובה החוב המגיע לנושה המובטח, נכון להורות כי מימוש הבטוחה יעשה במסגרת ההליך דנן
החלטה |11/12/2019 |מחוזי – תל אביב
פשר (מרכז) 13570-02-17- אינסל יניב נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: רמי חיימוביץ
מיוחד), ת"ז מספר זיהוי צד א' (להלן "החייב/ת") מבקש: אינסל יניב (מנהל מיוחד) נגד משיבים: 1. כונס נכסים רשמי תל אביב 2. נאור אגבבה (חייב) פסק דין בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך בשל ניצולו לרעה ומשום שאין בו כל תועלת לנושים או לשיקומו הכלכלי של החייב. הבקשה מתקבלת. 1. הליך פשיטת רגל הוא "חסד המחוקק", וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך, וכחלק מחובת תום הלב עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו (ע"א 2063/07 יצחקי נ' כנ"ר (31/7/08); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כנ"ר (1/2/11); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29/8/18)); ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי (2/10/19); ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19)). 2. ההליך הנוכחי מתנהל למכעלה משלוש שנים והתאפיין בהפרות חוזרות ונשנות של החייב שלא תוקנו למרות התראות והזדמנויות שניתנו לו (5/11/19; 22/4/20). בכלל זה נמצא כי החייב אינו עושה דבר לקידום ההליך, אינו מגיש דוחות מתחילת ההליך, אינו מגלה מידע על הכנסותיו ונכסיו, ומשלם את צו התשלומים הנמוך שנקבע באופן חלקי ביותר. 2 3. ניכר אפוא כי החייב מנצל את ההליך לרעה שכן הוא זוכה להגנות ההליך תקופה ארוכה אך מפר את חובות ההליך, ובעיקר את חובות הגילוי, באופן שיטתי, חרף מספר התראות והחלטות. בנסיבות אלו יש לבטל ההליך. 4. בתשובתו – שלא גובתה בתצהיר ובאסמכתאות – החייב אינו מכחיש את ההפרות הנטענות אלא מעלה החייב שתי טענות המצדיקות, לטעמו, השארת ההליך על כנו.
פסק דין |07/07/2020 |מחוזי – מרכז
פשר (תל אביב) 6970-08-17- שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת
שמות השופטים: חגי ברנר
" (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)). 22. בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018 ): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר . . . ". אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 23. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.07.2019 ); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (פורסם בנבו, 18.03.2018 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס )פורסם בנבו, 03.08.2020 ).
פסק דין |05/12/2020 |מחוזי – תל אביב
פשר (מרכז) 24386-07-13- יצחק בן משה נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: הלית סילש
המשיב: כונס נכסים רשמי תל אביב החלטה 1. לפני בקשה רביעית של המבקש כי אפסול עצמי מלדון בהליך פשיטת הרגל בעניינו. 2. עד כמה שניתן היה לרדת לעומק דעתו של המבקש, הוא עתר לפסילתי בשל טענה בדבר קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כנגדו, וכן בשל הצורך לדון בקיומה של חסינות בהתאם להוראות סעיף 8 לפקודת הנזיקין , וזאת בהתייחס לתביעה נזיקית אותה הוא מבקש להגיש, ואשר הוגדר על ידו, בי היתר, כמפורט להלן: ". . . בגין אחריותה השילוחית רשלנותה של השופטת בניהול ההליך המשפטי ובנזקים כספיים בסך של כ-35,000,000 הכספים של חב' נוה איתנים חב' לבניין והשקעות בע"מ בגין עשיית מעשים ה"גובלים בפלילים" על ידי כונס הנכסים , ה"נאמנה" מ. זפת דלעיל ומעשה של "רשלנות משפטית" ו"העוול המשפטי" כנגד המבקש תוך מעשי גניבה, תרמית, והונאה, העלמת הכספים על ידי בעלי תפקיד. ". . 3. לטענת המבקש היה בהתנהלות בית המשפט, כמו גם במחדליו של המנהל המיוחד להכרעה בתביעות החוב של בנק המזרחי בע"מ ובנק הפועלים בע"מ, אשר נדונו במסגרת בקשות 185 ו-141, כדי לגרום לנזק. עוד הוסיף החייב והעלה טענות ביחס להחלטות שניתנו על ידי באותן בקשות תוך שהוא טוען, בין היתר : 2 "כב' בית המשפט הנכבד "היעשה צדק ומשפט" "הקנוניה המשפטית", "כנגד הערב" דלעיל יצחק בן משה בבקשה 185, במעשי גניבה, ומרמה בסך של כ- 20,000,000 מיליון . " 4. במסגרת תשובתן עתרו הנאמנות כי בית המשפט יורה על דחיית הבקשה. לטענתן אין בבקשה דנן כל טיעון עובדתי או משפטי המצדיק את הסעד המבוקש וכי המדובר בניסיון פסול של החייב לביטולן של החלטות קודמות שניתנו במסגרת ההליך. עוד ביקשו הנאמנות לראות בחייב כמי שעושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, עת כי הוא שב ומגיש בקשות אשר מטרתן שינוי ההחלטות קודמות, וזאת בין אם עסקינן באלו הנוגעות לתביעות החוב, ובין אם עניינן החלטות בבקשות פסילה קודמות.
החלטה |09/05/2021 |מחוזי – מרכז
פשר (מרכז) 24386-07-13- יצחק בן משה נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: הלית סילש
פקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 ובעניין: המבקש/החייב: יצחק בן משה נגד המשיב: כונס נכסים רשמי תל אביב החלטה בקשה חמישית של החייב כי אפסול עצמי מלדון בהליך פשיטת הרגל בעניינו (בקשה מס' 353). עתירות קודמות לפסילתי נדונו תחת בקשות 285, 295, 298, וכן זו האחרונה במסגרת בקשה 351 אשר החלטתי בה ניתנה אך לפני שבועיים (ביום 15.3.2022 ). 1. בקשת החייב רוויה באמירות כלליות וסתמיות, ציטוט חלקי וחסר מתוך פסקי דין, כמו גם טענות התייחסות להחלטות אשר ניתנו בעבר, חלקן לפני זמן רב. לגוף הבקשה, ועד כמה שניתן היה להבין את תוכנה, עתר החייב לפסילתי בשל דחיית בקשתו לאפשר לו לצרף דפי חשבון של חב' נווה איתנים בע"מ (בפירוק), וזאת במסגרת הדיון בתביעת החוב של בנק מזרחי כנגדו (בקשה מס' 352). לשיטת החייב, בהחלטתי זו יש כדי ללמד על קיומו של משוא פנים, חוסר כבוד, אי ירידה לחקר האמת, ורשלנות חמורה כלפיו, הגורמת לו לנזק כספי בהיקף של 21,000,000 . הוסיף החייב וטען כי בדחיית הבקשה יש כדי להצדיק פסילה, והסרת החסינות, עת כי בהתנהלותי היה כדי לגרום לו לעינוי דין. 2 הגם ההתייחסות המקורית להחלטתי במסגרת בקשה 352 כאמור לעיל, הוסיף החייב והתייחס בגוף בקשתו להחלטות שונות, חלקן ישנות מאוד, המתייחסות לתביעת החוב של בנק המזרחי, הפקדתם של כספים שונים בחשבונות הבנק של חב' נווה איתנים (בפירוק), וכן הפקדות שונות שבוצעו בחשבון בעניין תביעת החוב של בנק הפועלים. החייב הוסיף וטען כי בהחלטות יש כדי ללמד על גיבוש דעה ברורה ונחרצת שאינה ניתנה לשינוי כלפיו, התעלמות מכל בקשותיו וכן כי נלמדת כוונה למנוע את ההליך המשפטי.
החלטה |27/03/2022 |מחוזי – מרכז
פשר (מרכז) 24386-07-13- יצחק בן משה נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: הלית סילש
פקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 ובעניין: המבקש/החייב: יצחק בן משה נגד המשיבים: כונס נכסים רשמי תל אביב עו"ד מרים זפט – נאמנה עו"ד אלונה בומגרטן – נאמנה החלטה המדובר בבקשה חוזרת של החייב, ככל הנראה שישית במספר, במסגרתה עתר כי אפסול עצמי מלדון בהליך פשיטת הרגל בעניינו. עתירות קודמות נדונו תחת בקשות 285, 295, 298 , 351, 353 ונדחו. 1. עד כמה שניתן היה להבין את טעמי בקשתו של החייב , הוא עתר לפסילתי מלהוסיף ולדון בהליך זה משלושה טעמים מרכזיים : א. דחיית בקשת החייב שלא לשוב ולדון בערעור על ההכרעה בתביעת החוב אשר הוגשה על ידי בנק המזרחי (בקשה 185). ב. החלטתי שלא להורות, לעת הזו, על ביטול הסכם המכר מיום 15.3.2016 אשר עניינו הנכס ברחוב לוי אשכול 39, בפתח תקווה (להלן: "הנכס בפתח תקווה") וזאת במסגרת בקשה 327. ג. הכרעתי בערעור על ההכרעה בתביעת החוב של בנק הפועלים. חלק הארי של נימוקי הבקשה כולל העתקה וציטוט של חלקי פסקי דין ומקורות משפטיים שונים. בנוסף לאלו טוען החייב כי בהחלטותיי אשר ניתנו ברשלנות בוטה וחמורה, כוח הזרוע, זדון וחוסר תום לב, יש כדי לגרום לו לנזק כלכלי בהיקף של מיליוני שקלים, עד כדי הצדקה להסרת החסינות המשפטית כהגדרתו, כמו גם כדי ללמד על קיומו של משוא פנים המצדיק פסילה. 2 תשובת הנאמנות 2. הנאמנות טענו כי דין הבקשה להידחות, וכן כי מדובר בבקשה טורדנית נוספת של החייב, אשר שב ומגיש בקשות סרק, לרבות בקשות חוזרות לפסלות מותבים השונים, וכל זאת כאשר אין כל בסיס בדין או בנתונים העובדתיים, לבקשותיו אלו.
החלטה |01/09/2022 מחוזי – מרכז
ב"ל (תל אביב) 47437-06-22- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: אילת שומרוני ברנשטיין,גב עירית פיליפ
נזכיר, כי לפי עדותו של מר טל, התובע ייצג אותו בתביעה של פשיטת רגל כאשר היה על מר טל למסור לתובע מסמכים וכן הוא היה אמור לקבל מהתובע הסבר של מספר דקות לגבי התיק. על כן, במקום שמר טל ייסע במיוחד למשרדי התובע באופנוע שלו, סוכם ביניהם שמאחר והתובע ממילא נמצא בתל אביב בענייניו שלו, אזי התובע יעבור דרכו, ייקח את המסמכים וינהל איתו שיחה קצרה. הצדדים סיכמו להיפגש בפיצה טוני וספה בשד' רוטשילד, שכן מר טל היה רעב והתאים לשניהם להיפגש שם. 41. נציין, כי לא שוכנענו שהתובע נסע במיוחד לתל אביב על מנת להיפגש עם מר טל, אלא שהפגישה תוכננה "על הדרך" שכן לתובע ממילא היו תכניות להיות בתל אביב באותו יום ובאותה שעה. לא רק שעניין זה עולה מעדותו של מר טל, הרי שגם אין הגיון בגרסת התובע, כי הוא נסע במיוחד לתל אביב בשעה 23.00 בלילה להיפגש עם לקוח על מנת לקבל מסמכים, כאשר הלקוח יכל לשלוח את המסמכים באמצעות שליח וכן יכל לנהל עימו שיחה טלפונית. נציין, כי גם שכר הטרחה הנמוך יחסית ששילם הלקוח עבור השירותים של התובע (3,000 לפי עדותו לחוקר המל"ל) מביא אותנו למסקנה, שהתובע לא נסע במיוחד לתל אביב לאסוף את המסמכים, אלא הם תיאמו מועד שבו ממילא התובע היה באזור. 42. לאור הכרעתנו לגבי עובדות המקרה כמפורט לעיל, השאלה המשפטית העומדת בפנינו הינה, האם בנסיבות מקרה זה בה התובע קבע להיפגש עם הלקוח "על הדרך" עת ממילא היה באזור מהווה פגיעה בעבודה עם לא. 43. נציין, כי שני הצדדים לא הפנו אותנו לפסיקה רלוונטית בעניין זה. 44. ס' 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
פסק דין |11/10/2023 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
– דגנית פיגון נגד 1. כונס הנכסים הרישמי
שמות השופטים: א פרוקציה ע ארבל,י אלון
הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 1397 (2003) (להלן עניין בנבנישתי); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי, פ"ד כב(1) 23 (1968); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004) (להלן פרשת גרינברג)). 18. בין שתי התכליות האמורות שביסוד הליך פשיטת הרגל קיים מתח פנימי מובנה: התכלית הראשונה, שמעייניה מופנים להעשרת קופת פשיטת הרגל כדי למצות את יכולת הפרעון של החובות לתועלת הנושים, אינה מתיישבת בהכרח עם התכלית השניה, החותרת לשחרר את החייב מעולם של חובות שאין בכוחו לפרוע. ואכן, מתן הפטר לחייב אינו מתיישב על נקלה עם קידום זכות הקנין של הנושים במיצוי אפשרויות הגבייה מהחייב (ענין בנבנישתי, עמ' 204; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166 (1977)). בהחלטה שיפוטית הנוגעת לצו הכרזה של פשיטת רגל, ובמתן צו הפטר מהליכים אלה, נדרש, אפוא, איזון בין שתי המגמות הבסיסיות האמורות, וביישוב ראוי ביניהן, לעיתים תוך ויתור הדדי על הגשמה מלאה של כל אחת מהן.
פסק דין |08/08/2009 |בית המשפט העליון
ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
דרישה זו משתלבת עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "לא יהא חוטא נשכר" (ראו: ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 )). 12. על רקע זה, מקום בו מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח לבקשת החייב, הפרת חובת תום הלב על ידו עשויה לגרור אחריה תוצאות קשות, החל מעת יצירת החובות, דרך כל שלבי ההליך ועד לשקילת מתן הפטר לחייב ואף לאחריו. 6 כך, יצירת חובות בחוסר תום לב עלולה להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל (סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; וראו למשל: ע"א 4288/21 כהן נ' עו"ד סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד ( 27.6.2021 ) (להלן: עניין כהן)). חוסר תום לב קיצוני מצד החייב ביצירת חובותיו עשוי אף להביא לנעילת שערי ההליך לפניו עוד בטרם ניתן צו כינוס (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 4.5.2003 )). כך, הגשת בקשת חייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, עלולה גם כן להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל (סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; לדוגמה: ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט ( 29.8.2018 ); ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61 (1991)), ואף לנעילת שערי ההליך לפני החייב עוד בטרם מתן צו כינוס (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 111 (מהדורה שלישית, 2010); עניין ד. מ. , פסקה 28; אם כי ראו עניין בלום, פסקה 20; עומר קמחי "דרישת תום הלב בהליך פשיטת רגל לבקשת חייב" משפטים מו 845, 865 (2017) המביעים בעניין זה גישה מרוככת יותר). כך בהמשך הדרך, התנהלות חסרת תום לב מצד החייב בשלב כינוס הנכסים ועד למתן צו פשיטת הרגל, הבאה לידי ביטוי בין היתר באי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד ובית המשפט, הימנעות מחשיפת כלל המידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו של החייב, אי-עמידה במגבלות ואי-עמידה בחובת תשלומים, עשויה גם היא להביא לביטול ההליכים ב
פסק דין |06/12/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 4836/22- שלמה קוליש נגד עורך דין שמואל מיכאל
שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר
אחד מהאמצעים החשובים ליישב בין התכליות השונות הפועלות בהליכי פשיטת רגל, מתמקד בדרישה לתום לב מצד החייב, השזורה לכל אורכו של ההליך, מתחילתו ועד סופו (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 ( 22.6.2021 ); עניין דמרי, פסקה 11; דרישה זו עומדת בעינה גם בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וראו למשל: ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 ( 18.12.2019 ); עניין ברק, פסקה 19). הנחת היסוד היא כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)). ויודגש, הדרישה הקפדנית להתנהגות בתום לב מתפרשת לא רק על שלבי ההליך, כי אם גם על שלב יצירת החובות (ע"א 893/21 אברהם נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד, פסקה 4 ( 25.4.2021 ); ע"א 3414/19 יגיל נ' עו"ד הראל אורן – המנהל המיוחד, פסקה 8 ( 23.2.2020 ); עניין ברק, פסקה 19). לא למותר לציין כי מקום שבו נהג החייב בחוסר תום לב, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש להותיר את ההליך על כנו חרף היעדר תועלת בהמשך קיומו (ע"א 3631/21 בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 17 ( 7.12.2021 ); ע"א 7708/21 לנקרי נ' עו"ד איהאב סבאח – הנאמן לנכסי החייב, פסקה 11 ( 12.12.2021 )). 13. בענייננו, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אינני סבור כי האיזון בין התכליות השונות אליו הגיע בית המשפט המחוזי מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
פסק דין |10/12/2022 |בית המשפט העליון
ע"א 8055/22- שולמית אייל נגד עורך דין יניב אינסל
שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר
כידוע, עקרון יסוד בהליכי פשיטת רגל הוא חובת תום הלב המוטלת על החייב לכל אורך שלבי ההליך – החל משלב יצירת החובות, דרך הליכי פשיטת הרגל ואפילו לאחר קבלת ההפטר (ראו, מני רבים, ע"א 5028/22 יצחק סיבוני נ' עו"ד שגיא רוזנק, פסקה 9 ( 28.9.2022 ); ע"א 3631/21 בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 12 ( 7.12.2021 ) (להלן: עניין בן אהרון שר); ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 ( 22.6.2021 ); ע"א 2915/22 דמרי נ' עו"ד ראובן שרגיל – בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 11 ( 2.8.2022 )). כפי שקבע בית משפט זה בע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 19 ( 14.8.2012 ): "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע באופן עקבי כי חובתו של החייב לנהוג בתום לב מתפרשת על פני התקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל ועל פני התקופה המאוחרת יותר ממועד מתן צו הכינוס ועד להכרזת פשיטת הרגל עצמה. בנקודה זו ראוי לציין כי עיקרון תום הלב אינו "נעצר" במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל והוא ממשיך "לרחף" מעל ראשו של החייב לאורך כל הליך פשיטת הרגל, עד לסיום ההליך בהסדר או הפטר. כך קובעת במפורש פקודת פשיטת הרגל, אשר אינה רואה בהכרזתו של החייב כפושט רגל סוף פסוק ומאפשרת לבטל את הכרזתו זו בכל שלב, אם מוכח שהחייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל כך גם בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט להעניק לחייב הפטר, כאשר הפקודה קובעת סייגים מפורשים לסמכות זו, אשר המכנה המשותף להם הוא חוסר תום לב מצד החייב (ההדגשות הוספו – י"ע) (פסקה 19; ראו גם עניין קליש; ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 ( 26.9.2016 ); ע"א 3456/22 בצר נ' עו"ד איהאב סבאח, פסקה 10( 28.11.2022 ) (להלן: עניין בצר)).
פסק דין |27/12/2022 |בית המשפט העליון
רע"א 2324/22- פנחס פיגומים 88 בע"מ נגד עורך דין פדר אופיר
שמות השופטים: ג כנפי שטייניץ
ואולם, יש ממש בקביעת בית המשפט המחוזי, כמו גם בטענות הנאמן והכנ"ר, ולפיהן אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל נדרש לשם ניהול התביעה האזרחית, בהיותה תובענה העשויה להשפיע על מסת נכסי החייב. נפסק לא אחת על ידי בית משפט זה כי "נקודת המוצא חייבת להיות כי הליכים בקשר למסה של נכסי החייב צריכים להתנהל בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל", זאת על מנת למנוע מצב בו אחד הנושים יגיש תביעה רגילה נגד החייב העלולה לדלדל את קופת הכינוס (ראו: רע"א 6170/13 תנעמי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 ( 5.6.2014 ); רע"א 5306/04 ביאעה נ' אחים בולוס חברה לבנין ושיכון 1978 בע"מ, פסקה 5 ( 17.3.2005 ); רע"א 6341/16 עזרא נ' אהרון, פסקה 10 ( 11.9.2016 ); רע"א 2135/19 תדמור נ' שירן השקעות בע"מ, פסקה 18 ( 24.6.2019 )). בית משפט זה עמד על כך גם בעניין עיריית תל אביב, בהתייחסו להליכי גבייה הננקטים על-ידי נושה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה. צוין כי אף אם נתונה בידי נושה בחוב שאינו בר תביעה האפשרות לנקוט בהליך משפטי נגד חייב, אין הוא רשאי לנקוט הליכי גבייה על נכסיו מבלי שניתן אישורו של בית המשפט לכך (ראו: עניין עיריית תל אביב, בפסקאות 21/15). זאת מאחר שנכסי פושט הרגל מוקנים כולם לנאמן כבר למן מועד מעשה פשיטת הרגל ועד למתן צו ההפטר (ראו: סעיף 5 וכן סעיפים 42 ו-84(א) לפקודה; ע"א 1656/90 זילברמן נ' הנאמן בפשיטת רגל לנכסי החייב חיים גושן, פ"ד מו(3) 854, 858-857 (1992)). במצב דברים זה, "בהתחשב בנקודת המוצא על פיה הליכים בקשר לכלל מסת נכסי החייב מתבררים בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל ", בהתחשב בסמכותו הרחבה של בית משפט לפשיטת רגל, ובשים לב לכך "שנקיטת הליך נגד החייב בלא כל פיקוח עלולה להשפיע גם על מסת נכסי החייב ועל קופת פשיטת הרגל", נקבע כי נדרש אישורו של בית משפט של פשיטת רגל לנקיטת הליכי גבייה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה(עניין עיריית תל אביב, בפסקאות 20/18).
החלטה |13/11/2022 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
כן אבחן מהו השלב של הליך פשיטת הרגל שבו יש לבחון את תום לבו של החייב ואסקור את השינויים בהקשר זה שבהלכה הפסוקה. לאחר מכן ניישם את המסקנות שאליהן נגיע על נסיבות המקרה. 7. תכלית הליך פשיטת הרגל הליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: האחת – לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה. השנייה – ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ובהתאם להלכות הפסוקות. על התכליות האמורות עמד הנשיא ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003) (להלן: "הלכת בנבנישתי"). 8. חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל חובת תום הלב של החייב היא תנאי לכניסה להליך פשיטת הרגל וגם מהווה כרטיס יציאה הימנו. לעניין זה יובהר ששתי תקופות לבחינת תום הלב של חייב בהליך פשיטת הרגל וכמות שנקבע בע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי ( 1.2.2011 ) בפיסקה 14 (להלן: "הלכת גוטמן"): 5 "החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה". (ההדגשות אינן במקור-א. א. ) החשיבות בהקפדה על עקרון תום הלב באה לידי ביטוי בכך שהמחוקק מצא לנכון לעגן את חובת תום הלב בהקשר זה בשתי הוראות בפקודה. האחת, בסעיף 18ה(א)(2) באשר לשלב המוקדם של הדיון בהכרזתו של החייב כפושט רגל, לאמור: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;".
פסק דין |16/05/2015 |מחוזי – תל אביב
פשר (תל אביב) 6970-08-17- שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת
שמות השופטים: חגי ברנר
. " (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)). 22. בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018 ): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר . . . ". אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 23. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.07.2019 ); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (פורסם בנבו, 18.03.2018 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס )פורסם בנבו, 03.08.2020 ).
פסק דין |05/12/2020 |מחוזי – תל אביב
פשר (תל אביב) 25998-11-16- ד.א. נגד א.א
שמות השופטים: יעל בלכר
סוגיית תום ליבו של החייב שזורה כחוט השני בהליך כולו וחולשת עליו לכל אורכו, על שלביו השונים (ראו גם החלטתי מיום 24/8/17 בפש"ר 1264-08-11 פשדצקי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב). על פי הפסיקה, "הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע" (ע"א 6021/06 פיגון נ' כנ"ר (9/8/2009) ס' 19 לפסק הדין של כב' הש' פרוקצ'יה). 20. ניתוח נרחב בסוגיית תום הלב נעשה בפסק הדין של כב' הש' מלצר בע"א 7092/13 ד. מ נ' י. מ, מיום 12/10/15), הידוע בכינויו "הלכת מור". נקבע שם כדלקמן: "העמדת תום לבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל נובעת מכך ש'אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר' . בבסיס גישה זו מונחת תפיסה שלפיה הליכי פשיטת הרגל ושמיטת החובות המיוחלת בסופם, על דרך של מתן הפטר – הינם בבחינת מעשה "חסד" שהמחוקק התיר אותו. לפי גישה זו, ההפטר הינו אקט בעל היבטים חברתיים ואנושיים, אשר לא ראוי להעניקו למי שהפר את חובתו החוקית-חברתית-מוסרית לנהוג ביושר, בהגינות ובהתאם ל'תקנת הציבור'. לפי גישה זו – לתום הלב בדיני פשיטת רגל יש ערך אינטרינזי, באשר הוא נועד לקבוע רף התנהגות, אשר אם החייב לא עמד בו – תימנע ממנו האפשרות לזכות ב'חסד'.
פסק דין |11/12/2017 |מחוזי – תל אביב
פשר (תל אביב) 11571-01-16- יוסי פוס נגד עורך דין חן גראופמן
שמות השופטים: חגי ברנר
וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018 ): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר (ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' יב (פורסם בנבו, 6.10.2013 ); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003))". 24. אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 7 25. נוכח התנגדותה הנמרצת של אוליבו למתן הפטר לחייב, נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, קרי הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (פש"ר (מחוזי ת"א) 5156-04-15 בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.7.2019 ); ראו גם: פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' סלור (פורסם בנבו, 18.3.2018 ). אין באים חשבון עם החייב על כך שיצר חובות ואין מענישים אותו על כך (ראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 15772-02-16 בן-אור נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.5.2018 )).
פסק דין |02/08/2020 |מחוזי – תל אביב
פשר (תל אביב) 12877-03-15- שלוה בוטראשבילי נגד עורך דין יניב אינסל
שמות השופטים: חגי ברנר
וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (נבו, 11.04.2018 ): 6 "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר . . . ". אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 21. אכן, במקרה דנן לא ניתן לקבוע באופן פוזיטיבי כי החייב ייצר את חובותיו בתום לב (כשם שלא ניתן לקבוע ההיפך), אלא שבנסיבות האישיות שתוארו לעיל, הספק צריך לפעול לזכותו של החייב ולא לחובתו. 22. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי ((מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו, 15.07.2019 ); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (נבו, 18.03.2018 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס (נבו, 03.08.2020 ).
פסק דין |07/10/2021 |מחוזי – תל אביב
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 71. חובות בני תביעה
71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו. (ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 201. תחולה על פשיטות רגל קטנות
201. (א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה: (1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן; (2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה; (3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר. (ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה: (1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו; (2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 67א. הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי
67א. (א) על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים. (ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו. (ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו-226.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ מדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט: (1) 35% – אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס; (2) 45% – אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו; (3) 55% – אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו; (4) 65% – אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו; (5) 80% – אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה. (ח) (בטל).
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 19א. פשרה או הסדר לפני צו כינוס
19א. (א) חייב שחובותיו עולים על 34,614 4 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס. (ב) לבקשה יצרף החייב – (1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו; (2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון; (3) (נמחקה). (ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה. (ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה. (ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 62. דיון והחלטה
62. (א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.
כל הזכויות שמורות ©