כל הזכויות שמורות ©
הליכי פשיטת רגל בחיפה מתנהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה, תחת המסגרת המשפטית המבוססת על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של העקרונות המרכזיים, התנאים והשלבים בהליך פשיטת רגל בחיפה.
בית המשפט העליון הגדיר את מטרות הליך פשיטת הרגל באופן ברור. כפי שנקבע בפשר (חיפה) 1239/04 – סגלוביץ אברהם נגד כונס הנכסים הרשמי:
"להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות"
תום הלב הוא תנאי מהותי בהליך פשיטת רגל, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון בעא 307/12 – ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח':
"בין היתר מחילים דיני פשיטת הרגל על כל הנושים עיקרון של שוויון, וזאת במטרה למנוע מצבים של העדפת נושים… כמו כן מקנים דיני פשיטת הרגל לכנ"ר או לבעל תפקיד מטעמו סמכות לבצע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב בהווה ובעבר"
הליך פשיטת הרגל מתחיל עם מתן צו כינוס. בפשר (חיפה) 41913-03-19 – חכמאת מנאע נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה, נקבעו החובות הבאות:
"על החייבים לבצע את הפעולות הבאות: להתייצב בפני הכונ"ר במשרדו או בפני מנהל מיוחד… בכל עת שיידרשו לכך, לצורך חקירה. לשלם לכונ"ר לטובת נושיהם… החל מיום… ומדי חודש בחודשו עד ליום ה-10 בכל חודש. להגיש לכונ"ר דו"ח אחת לחודשיים על הכנסותיהם והוצאותיהם"
חובת תום הלב היא יסוד מרכזי לאורך כל הליך פשיטת הרגל. כפי שהודגש בעא 6757/07 – יוסף מהנא נגד קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ:
"בתאריך 23.3.07, בעקבות חובו של המבקש בלשכת ההוצאה לפועל ועל יסוד פסק דין חלוט, הוציאה המשיבה התראת פשיטת רגל נגד המבקש"
ההפטר מהווה את השלב הסופי בהליך פשיטת רגל, אך קבלתו אינה אוטומטית. בפשר (חיפה) 25597-11-15 – אסדי חוסיין נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה, נקבע:
"המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם"
הליך פשיטת רגל בחיפה דורש הקפדה על מספר עקרונות מרכזיים:
הליכי פשיטת רגל בחיפה מהווים מסלול משפטי מורכב המאפשר לחייבים הזדמנות לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים. ההליך מאוזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של הנושים, ומבוסס על עקרונות של תום לב, שקיפות ושיתוף פעולה. הצלחה בהליך מחייבת עמידה בדרישות הדין והפסיקה, תוך הקפדה על התנהלות כלכלית אחראית לאורך כל שלבי התהליך.
באמצעות הבנת המסגרת המשפטית, המטרות והדרישות של הליך פשיטת הרגל, חייבים יכולים לנווט בתהליך באופן אפקטיבי ולהגיע לסיומו המוצלח – קבלת הפטר שיאפשר להם להתחיל מחדש ללא נטל החובות הקודמים.
פשר (נצרת) 1239/04- סגלוביץ אברהם נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: צרפתי דני
להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייה על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מ"י, פ"ד לא (1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). על רקע תכליות אלו, יש לבחון בענייננו האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו. (פש"ר חיפה 1041 /07. בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר פ"ד נז(4), 197, 205-206). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435).
פסק דין |31/12/2008 |מחוזי – נצרת
ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח
שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז
בין היתר מחילים דיני פשיטת הרגל על כל הנושים עיקרון של שוויון, וזאת במטרה למנוע מצבים של העדפת נושים (בין אם מדובר בהעדפה רצונית של החייב ובין אם מדובר בהעדפה שמקורה באמצעי לחץ שמפעיל נושה מסוים על החייב על מנת שיפרע את חובו כלפיו ראשון). כמו כן מקנים דיני פשיטת הרגל לכנ"ר או לבעל תפקיד מטעמו סמכות לבצע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב בהווה ובעבר, וסמכויות חקירה מצויות גם בידי בית המשפט עצמו , ואף לבטל, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, עסקאות מסוימות שביצע החייב בנכסיו בסמוך למועד מעשה פשיטת הרגל ללא תמורה או בתמורה מופחתת. יוער כי סמכות זו לביטול רטרואקטיבי של עסקאות שביצע החייב, אשר אין חולק כי הינה סמכות חריגה במשפט האזרחי והמסחרי, הינה ייחודית לדיני פשיטת הרגל ואין לה מקבילה בהליכי הוצאה לפועל, והרציונאל שבבסיסה הינו שאין לאפשר לחייב שיצר חובות רבים להתעלם מנושיו ולבצע עסקאות שמשמעותן המעשית הינה הקטנת מאסת נכסיו, בתקופה הסמוכה למעשה פשיטת הרגל הפורמאלי . 15. מנקודת מבטו של החייב, ההבדל העיקרי והעקרוני בין הליכי פשיטת רגל לבין הליכי ההוצאה לפועל הינו בנקודת הסיום של ההליכים. בעוד ששני סוגי ההליכים יכולים להסתיים בהסדר בין החייב לבין נושיו , הרי שהאפשרות לסיים את ההליכים בדרך של הפטר הינה ייחודית להליכי פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית המשפט מוסמך ליתן לחייב, לבקשתו, הפטר מחובותיו, ובכך לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו. שיקול הדעת של בית המשפט בסוגיה זו הינו שיקול דעת רחב, אך הוא כפוף למגבלות ולשיקולים שונים הקבועים בפקודה . 16. אין חולק כי התמריץ העיקרי של חייב שמגיש בקשת פשיטת רגל הינו לקבל בסופו של יום הפטר מחובותיו ו"לפתוח דף חדש".
פסק דין |13/08/2012 |ית המשפט העליון
פשר (חיפה) 25597-11-15- אסדי חוסיין נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: גלית ציגלר
חוסיין, – להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד דינרמן עינת – להלן: "המנהלת המיוחדת" פסק דין 1 . בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל. הכונ"ר והמנהל המיוחד אינם מתנגדים לבקשת החייב, כמפורט בדוח המסכם מטעמם. 2. ביום 25.11.15 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו. נגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב על סך 241,145 , אין דין קדימה. תביעות החוב נבדקו ואושר סך של 220,634 . 3. המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם, לפיכך, מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב (אשר לא ברור אם יודעים על ישיבת היום) אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל. 4. עו"ד עינת דינרמן תשמש כנאמנת בהליך, בהתאם לכתב המינוי שנחתם ותחתום על כתב התחייבות עצמית בסך 50,000 ש"ח. 2 לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר. 5. זהו הליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר. הנושים לא התייצבו לדיון, ויש צורך להמציא להם את הפרוטוקול ואת ההפטר המותנה, וזכותם להביע עמדה בתוך 30 יום מעת שיומצא להם הפרוטוקול (ימי פגרה במנין הימים). ב"כ החייב ימציא את הפרוטוקול לכל הנושים במסירה כדין ויצרף את כל אישורי המסירה לעיון הנאמנת בתוך 45 יום. 6. לאחר שהושג ההסדר כאמור בהודעת המנהלת המיוחדת, נראה כי הוא יהיה סביר לנוכח מצבו האישי של החייב, הזמן בו מתנהל החייב בהליך, התקופה בה נצברו החובות, והפרטים הנוספים שבדוח לרבות נושא המקרקעין, ולפיכך אני נותנת לתוכנית תוקף של פסק דין והפטר מותנה, כך שאם ישלם החייב 1,850 במשך תקופה של 60 חודשים החל מחודש ספטמבר 2017 ואילך, יקבל הפטר מכל חובותיו ברי התביעה.
פסק דין |07/08/2017 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 41913-03-19- חכמאת מנאע נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: רבקה איזנברג
פשיטת הרגל , התש"ם-1980 – להלן: "הפקודה" בעניין: 1. חכמאת מנאע 2. פאתנה מנאע – להלן: "החייבים" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה – להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ערן אטלס – להלן: "המנהל המיוחד" החלטה לאחר שעיינתי בבקשת החייבים ובמסמכים המצורפים אליה, ולאחר קבלת תגובת הכונס הרשמי (להלן: "הכונ"ר"), אני מחליטה כדלקמן: א. ניתן צו כינוס לנכסי החייבים. ב. הכונ"ר מתמנה בזאת ככונס לנכסי החייבים. ג. הנני מורה על עיכוב יציאת החייבים מן הארץ. צו זה מחליף ובא במקום צווי עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוצאו כנגד החייבים בתיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שההליכים בהם עוכבו בצו זה. על משטרת ישראל ו/או רשות האוכלוסין וההגירה לעכב יציאתם של החייבים עד קבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה. ד. הגבלות שהוטלו, ככל שהוטלו, על רישיונות הנהיגה של החייבים מתוקף הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים המתנהלים, אם מתנהלים, על ידי המרכז לגביית קנסות, מבוטלות בזאת, ובלבד שהוטלו בגין חובות שנוצרו עובר למתן צו הכינוס. ה. על החייבים לבצע את הפעולות הבאות: 1. להתייצב בפני הכונ"ר במשרדו או בפני מנהל מיוחד, ככל שזה ימונה על ידי ב"כ הכונ"ר, בכל עת שיידרשו לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיהם סך של 400 לחודש לחייב וסך של 300 לחודש לחייבת, החל מיום 1.6.19 , ומדי חודש בחודשו עד ליום ה-10 בכל חודש. 2 3. להגיש לכונ"ר דו"ח אחת לחודשיים על הכנסותיהם והוצאותיהם, על פי הטפסים שיימסרו להם על ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על ידי הכונ"ר.
החלטה |
17/04/2019 |מחוזי – חיפה
ע"א 6757-07- יוסף מהנא נגד קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בעמ
שמות השופטים: ע ארבל
1. בתאריך 23.3.07 , בעקבות חובו של המבקש בלשכת ההוצאה לפועל ועל יסוד פסק דין חלוט, הוציאה המשיבה התראת פשיטת רגל נגד המבקש בתאריך 11.4.07 הגיש המבקש התנגדות להתראה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה כי פסק הדין עליו בוססה ההתראה ניתן במעמד צד אחד והוגשה בקשה לבטלו, וכי הוא עומד בצו התשלומים אשר ניתן במסגרת איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. כשלושה ימים מאוחר יותר, קבע בית המשפט כי הדיון בהתנגדות יתקיים בתאריך 28.6.07 . כשבועיים לפני מועד הדיון הגיש בא כוחו של המבקש בקשה לדחיית הדיון, בטענה כי יבצר ממנו להגיע, הואיל והוא זומן לדיונים אחרים במועד זה. הבקשה, כמו גם שתי בקשות נוספות שהגיש באותו עניין, נדחתה. משכך, יומיים עובר לדיון הודיע עורך הדין לבית המשפט המחוזי כי אם לא ידחה הדיון, יאלץ להשתחרר מייצוגו של המבקש. בית המשפט קבע כי הדיון יתקיים במועדו, אף אם המבקש יתייצב לדיון ללא ייצוג. 2. לדיון שהתקיים בתאריך 28.6.07 , הגיע המבקש ללא עורך דינו, והודיע שזה התפטר מתפקידו. משבקשה המשיבה לחקור את המבקש על התצהיר שהגיש בתמיכה להתנגדותו, הודיע כי אינו מוכן להיחקר ללא נוכחות עורך דינו. משכך, בקשה המשיבה מבית המשפט להתעלם מהעובדות המצויינות בתצהיר זה. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי העלו הצדדים טענות שונות באשר לפסק הדין עליו בוססה התראת פשיטת הרגל. בא כוח המבקש טען, בין היתר, כי הוגש על פסק הדין ערעור, ומשכך אין מדובר בפסק דין חלוט. מנגד, טענה המשיבה, כי בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין נדחתה חלקית, ועל כן אין לקבל את טענת המבקש. לטענת המשיבה, למבקש חובות העולים על 2,3000,000 , ולפיכך עיכוב הליכי פשיטת הרגל בעניינו עלול לגרום נזק גדול לנושיו, והיא ביניהם. 3. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' סלע) קיים דיון לגופו של עניין, ובפסק דין מנומק ומפורט קבע כי אין בעובדה שהמבקש עומד בצו התשלומים שנקבע על ידי לשכת ההוצאה לפועל כדי למנוע מהמשיבה להגיש התראת פשיטת רגל נגדו.
החלטה |14/08/2007 |בית המשפט העליון
ע"א 8492-09- קארולין גזאוי נגד 1. בנק מסד בעמ- סניף ירושלים
שמות השופטים: א ריבלין,מ נאור,א רובינשטיין
כמובן שעל הכל חופה חובת תום הלב – החלה בהליכי פשיטת רגל הן על החייב (ראו סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם) פסקאות 22/19); והן על הנושה – העלול לראות בהליכי פשיטת רגל "נשק טקטי" כלפי החייב (כלשון סגנית הנשיאה אלשיך; ראו בש"א (תל אביב) 17884/01 פריינטה נ' פניציה אמריקה-ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ (לא פורסם) פסקה 17; בש"א (תל אביב) 17586/02 אמיר נ' נשואה זנקס ניירות ערך בע"מ (לא פורסם) פסקה 16; בהקשר זה ראו גם סעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)). כפי שסיכם הנשיא ברק: "ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן האינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם אלא כפופים הם לעקרון תום הלב (במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי). אכן, בפקודת פשיטת הרגל עצמה יש הוראות המבססות עצמן על עקרון תום הלב במובנו הסובייקטיבי. . . בנוסף, כפופים הליכי פשיטת הרגל לעקרון תום הלב במובנו האובייקטיבי. כך, הן הנושים והן החייב חייבים להפעיל את זכויותיהם על פי הפקודה בתום לב (סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973). אל לחייב להפוך את דיני פשיטת הרגל ל'עיר מקלט' אשר כל דכפין יבוא בשעריה. . . מאידך, רשאי בית המשפט לדחות בקשת נושה להליכי פשיטת רגל נגד חייב, אם נעשה בהם שימוש לרעה. . . " (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 205). י"ב. נשוב לענייננו, על פניו בנסיבות דנא מדובר בטעות בתום לב, בסכום שאינו משמעותי ביחס לחוב כולו (המשיב מודה בטעות של 170,000 , מעט למעלה מ-4 ביחס להתראה בגין חוב של 4,118,082 ).
פסק דין |26/10/2010 |בית המשפט העליון
ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח
שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז
בין היתר מחילים דיני פשיטת הרגל על כל הנושים עיקרון של שוויון, וזאת במטרה למנוע מצבים של העדפת נושים (בין אם מדובר בהעדפה רצונית של החייב ובין אם מדובר בהעדפה שמקורה באמצעי לחץ שמפעיל נושה מסוים על החייב על מנת שיפרע את חובו כלפיו ראשון). כמו כן מקנים דיני פשיטת הרגל לכנ"ר או לבעל תפקיד מטעמו סמכות לבצע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב בהווה ובעבר, וסמכויות חקירה מצויות גם בידי בית המשפט עצמו , ואף לבטל, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, עסקאות מסוימות שביצע החייב בנכסיו בסמוך למועד מעשה פשיטת הרגל ללא תמורה או בתמורה מופחתת. יוער כי סמכות זו לביטול רטרואקטיבי של עסקאות שביצע החייב, אשר אין חולק כי הינה סמכות חריגה במשפט האזרחי והמסחרי, הינה ייחודית לדיני פשיטת הרגל ואין לה מקבילה בהליכי הוצאה לפועל, והרציונאל שבבסיסה הינו שאין לאפשר לחייב שיצר חובות רבים להתעלם מנושיו ולבצע עסקאות שמשמעותן המעשית הינה הקטנת מאסת נכסיו, בתקופה הסמוכה למעשה פשיטת הרגל הפורמאלי . 15. מנקודת מבטו של החייב, ההבדל העיקרי והעקרוני בין הליכי פשיטת רגל לבין הליכי ההוצאה לפועל הינו בנקודת הסיום של ההליכים. בעוד ששני סוגי ההליכים יכולים להסתיים בהסדר בין החייב לבין נושיו , הרי שהאפשרות לסיים את ההליכים בדרך של הפטר הינה ייחודית להליכי פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית המשפט מוסמך ליתן לחייב, לבקשתו, הפטר מחובותיו, ובכך לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו. שיקול הדעת של בית המשפט בסוגיה זו הינו שיקול דעת רחב, אך הוא כפוף למגבלות ולשיקולים שונים הקבועים בפקודה . 16. אין חולק כי התמריץ העיקרי של חייב שמגיש בקשת פשיטת רגל הינו לקבל בסופו של יום הפטר מחובותיו ו"לפתוח דף חדש".
פסק דין |13/08/2012 |בית המשפט העליון
– דגנית פיגון נגד 1. כונס הנכסים הרישמי
שמות השופטים: א פרוקציה ע ארבל,י אלון
מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע. דרישת תום הלב בהליכי פשיטת רגל 20. סמכותו של בית משפט ליתן צו הפטר לחייב בפשיטת רגל קבועה בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל. זו לשון ההוראה: "(א) בית המשפט, בדונו בבקשה, רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר, או לאחריו. . . לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיוזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר" (הדגשה לא במקור). כעולה מההוראה האמורה, התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, ומידת תום הלב המאפיינת את התנהגותו, מהווים שיקול מהותי שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו להחליט האם להעניק לו צו הפטר בהליך פשיטת רגל. אכן: "גורם חשוב ביותר, ששומה על בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו הוא התנהגותו של החייב, בין לפני פשיטת הרגל ובין במהלכה" (לוין וגרוניס, עמ' 194). 21. תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם. כך לענין מתן צו הכינוס (ע"א 34/89 אגברייה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 24.10.90 ); ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435 (1995) (להלן פרשת אליהו); סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; לוין וגרוניס, עמ' 108-109); כך לענין מתן ההכרזה על פשיטת הרגל
פסק דין |08/08/2009 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
נ' כונס הנכסים הרשמי( 22.1.15 ) שבו נמנע בית המשפט מלקבל את בקשת החייב ולהכריז עליו פושט רגל מחמת שחובותיו העיקריים נוצרו עקב חוב למתלוננת שכלפיה ביצע עבירות מין חמורות בתוך המשפחה. לדעת בית המשפט קבלת הבקשה משמע ריקון מתוכן של דרישת תום הלב בנסיבות ההסתבכות של אותו חייב. השני, פש"ר חי' 17394-04-11 נאטור נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ( 17.1.15 ), שאף בו נדחתה בקשת חייב להכריזו פושט רגל מהטעם שמרבית חובותיו קשורים לעבירות פליליות חמורות שביצע ומקורם בקנסות ובפיצויים פליליים שנגזרו עליו בגין הרשעותיו. 10. האבחנה בין הליך פשיטת רגל לבקשת חייב לבין הליך שהוגש על ידי נושה בטרם מסקנות, סבורני שנכון להדגיש את האבחנה לעניינו שבין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין זה שננקט לבקשת נושה. בעוד שבמקרה הראשון עקרון תום הלב עלול להוות לחייב לרועץ שכן הוא זה שמעוניין בהליך פשיטת הרגל, אזי משקלו פחות, אם בכלל, במקרה שבו מוגשת נגדו בקשת פשיטת הרגל. אבהיר שנגד חייב אשר עותר להכרזתו כפושט רגל קיימת סנקציה שככל שיתברר שחובותיו נוצרו בחוסר תום לב שנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור או שלא התנהל בתום לב במהלך תקופת פשיטת הרגל, יבוטל ההליך נגדו. לעומתו, חייב אשר נגדו הוגשה בקשת פשיטת רגל מעוניין לרוב בביטול הליך פשיטת הרגל ולכן אין לשיקול של תום הלב משקל, ולמצער מהותי, בעניין המשך היותו נתון להליכי פשיטת רגל. לאבחנה זו התייחס בית המשפט העליון בע"א 92/5503 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749: "מאחר שמדובר בבקשה הבאה מטעם החייב, ואשר נועדה להעניק לו הגנה מסויימת, לא יינתן צו מקום בו אותו חייב חסר תום לב, ולו במעט, בין בשלב יצירת החובות, בין בשלב הליכי אכיפת החובות, ובין בעת פנייתו לבית המשפט למתן צו כינוס.
פסק דין |16/05/2015 |מחוזי – תל אביב
פשר (חיפה) 27054-07-19- פקודת פשיטת הרגל נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: איל באומגרט
בעניין פיגון שב בית המשפט העליון על ההלכה לפיה "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה, תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקניין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השנייה – להניח לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו". הדגיש בית המשפט בעניין פיגון, כי המתח המובנה, בין שתי תכליות הליך פשיטת הרגל, מיושב בדרישה לתום לב מצד החייב לפני ההליך ובמהלך ההליך. כך נקבע בעניין פיגון: 5 "כדי לזכות בכרטיס יציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים". בעניין פיגון הוסף כי "תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם". ראו גם ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים). 14. חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל, היא אבן היסוד העומדת בבסיס ההליך. היא תנאי הכניסה להליך פשיטת הרגל ולמעשה מהווה אף "כרטיס יציאה" מההליך. ראו בעניין זה 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים), שם נקבע כדלקמן: "החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס, עובר לדיון בבקשת ההכרזה".
פסק דין |30/08/2021 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 5187-03-17- הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר נגד מרק חנוכייב-פרנק- להלן החייב
שמות השופטים: נאסר גהשאן
בית המשפט המחוזי בחיפה (במסגרת עפ"ג 57653-12-15) קיצר את תקופת המאסר בפועל ל- 9 חודשי מאסר והותיר את סכום הקנס על כנו. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה. 12. לאחר שעיינתי בכתובים ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת הכנ"ר. נראה, כי מדובר בחייב אשר התנהל בעת יצירת החובות בחוסר תום לב קיצוני, ואין הוא ראוי לשהות בהליך שהוגדר כ-"חסד המחוקק" (ראו: ע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל ( 22.12.2010 ) והאסמכתאות שם). אנמק להלן מסקנתי זו. 13. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב שאיתרע מזלו, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו (ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי ( 09.08.2009 ); ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר ( 20.11.2008 )). 4 14. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל התש"ם-1980. מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב. בהתאם לפסיקה, ובעקבות הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל המונהגת על ידי הכונ"ר, לתכלית השנייה חשיבות מרכזית, אולם יש לזכור כי הדבר נכון בעיקר לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. אכן, ההגנה המוקנית בהליך מאפשרת לחייבים מתאימים לפתוח דף חדש בחייהם, אך אין לאפשר לכל הבא בשערי ההליך למצוא "מקלט בטוח" מפני הנושים. שיקולים רבים, לרבות שיקולי מדיניות משפטית משפיעים על זכאותו של חייב לחסות תחת הגנת ההליך, כאשר את הילוכו מתחיל בית המשפט בסעיף 18ה' לפקודה, המסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו" 15.
פסק דין |22/07/2017 |מחוזי – חיפה
בש"א (נצרת) 1728/04- פתחיה עודה נגד כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה
שמות השופטים: בנימין ארבל
בבחינת הבקשה, יצאתי מנקודת הנחה, כי לשון החוק כפי שהתקבל, כולל הרישא לסעיף 62, תואמת את דברי ההסבר כפי שצוטטו לעיל. לפי דברי הסבר אלו, ניתן "לעתים" ליתן צו הפטר, ובתנאי שאחד התנאים שאין בלתם הוא כי נתקיים בחייב יסוד תום הלב בכל השלבים, הן בשלב יצירת החובות והן במהלך פשיטת הרגל. 12. יש לזכור כי הליכי פשיטת הרגל "לוקים" פעמים באי-איזון מסוים, של התמונה הנחשפת בפני בית המשפט. בית המשפט רואה לנגד עיניו את "מסכנותם" של החייבים, ואולם, לא תמיד הוא רואה, באותה חדות, את זכות הקניין וקשייהם של הנושים. 13. מתן צו הפטר הוא פרי איזון שיקולים, בין המגמה ליצור שוויון בין הנושים בחלוקת נכסי פושט הרגל, בצד יישום העיקרון כי גם פושט רגל זכאי, בתנאים מסוימים, לפתוח דף חדש בחייו ובלבד שהתנהגותו לא הוכתמה בחוסר תום לב. (ראה הצ"ה לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3)) 14. לפיכך, נדרש בית המשפט, השוקל את הבקשה למתן צו הפטר, ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום לבו בניהול עסקיו, עובר להליכי פשיטת הרגל, לרבות התנהגותו ותום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל. כמו כן, יש ליתן את הדעת לתועלת שתצמח לנושים, ואף לציבור כולו, מהמשך הליכי פשיטת הרגל בכל שלב ושלב. 15. לעניין תום הלב נקבע כבר ברע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2004 (1),1259 ) כי: "תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות: לפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, ולאחר הגשת הבקשה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מט(1) 749, 756; ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שנייה, תשס"א) 169).
החלטה |21/11/2004 |מחוזי – נצרת
פש"ר (באר שבע) 41971-12-17- עומר אלאעסם נגד ' הכונס הרשמי
שמות השופטים: נועה חקלאי
לטענתו, עשה את המעשים בתום לב ולא הרוויח כספים מהפעולות שביצע. החייב ציין כי עומד בתוכנית הפירעון, שילם את התשלומים במועד, עמד בהחלטות בית המשפט ועד היום שילם כשמונים אחוז מחובותיו לנושים. החייב מעוניין להמשיך בהליך הפש"ר, דבר אשר יעזור לנושים לקבל את כספם ויעזור לו בהליך השיקומי. דיון והכרעה: 4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכתב על נספחיהם, מצאתי לאמץ את בקשת הנאמן ולהורות על ביטול ההליך. 5. ביחס לחשיבות תום ליבו של החייב בהליך פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להפנות לע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הכנסים הרשמי ( 9.8.09 ): "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת-להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. . . השנייה-להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק . . . . אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
פסק דין |27/03/2025 |מחוזי – באר שבע
פשר (תל אביב) 20658-10-16- מועתז גאבר נגד ליאור מזור
שמות השופטים: חגי ברנר
ברוח זו נפסק כי: "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. . . הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע. " (ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי, בפסקה 19 (נבו 9.8.2009 ); ראו גם רע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)). דרישת תום הלב במסגרת הליכי פשיטת רגל משתלבת עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט לפיו "לא יהא חוטא נשכר" (ע"א 3631/21 מיכאל מייק בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, בפסקה 11 (נבו 7.12.2021 )). 36. הפסיקה עמדה על כך שדרישת תום הלב בשלב יצירת החובות מחייבת לבחון אם החייב פעל בהגינות כלפי נושיו.
פסק דין |11/06/2023 |מחוזי – תל אביב
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 60. חקירה
60. (א) בית המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו. (ב) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם. (ג) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית המשפט ראה לצודק.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 62. דיון והחלטה
62. (א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 201. תחולה על פשיטות רגל קטנות
201. (א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה: (1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן; (2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה; (3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר. (ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה: (1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו; (2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם
56. (א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה. (ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו. (ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס
25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים
60א. (א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו – (1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3); (2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו – (א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה; (ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
כל הזכויות שמורות ©