עו ד לתעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה – סקירה מקיפה ומדריך מעשי

מבוא

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הינו ערכאה שיפוטית מתמחה הדנה בעבירות תעבורה באזור השיפוט של מחוז המרכז. בית משפט זה מהווה חלק מרכזי ממערכת אכיפת חוקי התעבורה בישראל, ומטפל במגוון רחב של עבירות תעבורה – החל מעבירות קלות כגון חניה אסורה, ועד לעבירות חמורות כמו גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים.

עורך דין לתעבורה בפתח תקווה
עורך דין לתעבורה בפתח תקווה

המסגרת החוקית והנורמטיבית

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פועל מכוח פקודת התעבורה [נוסח חדש] וחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סמכותו העניינית כוללת דיון בעבירות תעבורה כהגדרתן בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה, וכן בעבירות נלוות הקשורות לשימוש בכלי רכב.

הגדרת סמכות שיפוטית

כפי שנקבע בתד (פתח-תקוה) 2162/04 מדינת ישראל אגף תנועה אתן י-ם נגד כהן אהרון (רוני):

"סעיף 1 לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961 מגדיר 'דרך לרבות כל מסילה, דרך רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם'"

הגדרה זו מרחיבה את סמכות בית המשפט לכל מקום שמוגדר כ"דרך" על פי החוק, מה שמאפשר טיפול יעיל בעבירות תעבורה במרחב הציבורי.

סוגי התיקים הנדונים בבית המשפט

עבירות תעבורה חמורות

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מטפל בעבירות תעבורה חמורות, כולל מקרים של גרימת מוות ברשלנות. בעפת (מרכז) 30165-12-17 חסן אלגדאמין נגד מדינת ישראל נדון:

"בפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 9.4.2017 וגזר הדין מיום 16.11.2017 של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בתיק גמ"ר 707-11-15 שבו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה"

מקרים אלו מטופלים בכובד ראש ובמקצועיות רבה, תוך בחינה מעמיקה של הראיות והנסיבות.

עבירות תעבורה קלות ובינוניות

בית המשפט דן גם בעבירות תעבורה קלות ובינוניות, כפי שניתן לראות בבשפ 6395/18 אפרים ויין נגד מדינת ישראל:

"כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה"

עבירות אלו, למרות היותן פחות חמורות, מטופלות ברצינות מתוך הבנה שאכיפתן חיונית לשמירה על בטיחות בדרכים.

שיקולי הענישה ומדיניות בית המשפט

מדיניות ענישה בעבירות חמורות

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מפעיל מדיניות ענישה מחמירה בעבירות חמורות, במיוחד במקרים של גרימת מוות ברשלנות. בעפת (מרכז) 58579-12-18 רם וייס נגד מדינת ישראל נקבע:

"לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה, מיום 19.11.18, בתיק גמ"ר 6006-07-14, בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות"

הענישה במקרים אלו משקפת את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה אפקטיבית.

התייחסות לראיות ועדויות

בית המשפט מתייחס בכובד ראש לראיות אובייקטיביות ולעדויות מקצועיות. כפי שנראה בתאמ (כפר סבא) 57086-03-17 ש. שלמה חברה לביטוח בעמ נגד יעקב מוטולה:

"בעניין תאונה זו התנהל אף תיק בבית המשפט לענייני תעבורה בפתח תקווה – ת"ד 4100-04-17 ובו, הואשם נהג הרכב… בפני בית המשפט לתעבורה העידו הנהגים וכן שני עדי ראייה 'ניטרליים'"

גישה זו מבטיחה הליך שיפוטי הוגן ומקצועי, המתבסס על בחינה מעמיקה של העובדות.

המשמעות המעשית לנהגים ולציבור

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה משחק תפקיד חשוב בהבטחת הבטיחות בדרכים באזור המרכז. פסיקותיו משקפות את האיזון בין אכיפה יעילה של חוקי התעבורה לבין שמירה על זכויות הנאשמים. הידע אודות פעילותו ומדיניותו חיוני לנהגים, למשפטנים ולציבור הרחב המתמודד עם סוגיות תעבורה.

סיכום

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה ערכאה מרכזית בטיפול בעבירות תעבורה במחוז המרכז. מניתוח הפסיקה עולה גישה מקצועית ומעמיקה בבחינת הראיות, תוך שמירה על איזון בין אכיפת החוק לבין זכויות הנאשמים.

הפסיקה מעידה על חשיבות הראיות האובייקטיביות בהליכי התעבורה, וכן על מדיניות ענישה המותאמת לחומרת העבירה. בית המשפט מפעיל מדיניות מחמירה בעבירות חמורות כגון גרימת מוות ברשלנות, תוך התחשבות במכלול הנסיבות של כל מקרה.

הבנת עבודת בית המשפט ומדיניותו חיונית לכל מי שמתמודד עם הליכי תעבורה באזור המרכז, והיא מהווה נדבך חשוב בידע המשפטי הנדרש לטיפול אפקטיבי בתיקי תעבורה בישראל. בכל מקרה ספציפי מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני תעבורה פתח תקווה המתמחה בדיני תעבורה.

סימוכין

ת"ד (ירושלים) 2162/04- מדינת ישראל אגף תנועה אתן י-ם נגד כהן אהרון (רוני) שמות השופטים: י ריבלין like dislike copy enlarge בהודעה במשטרה שהוגשה בהסכמה (ת/14) מסר עד ההגנה 1 גירסה דומה לגרסה שמסר בבית המשפט. (ראה ש' 3-6) ואולם במשטרה לא דיבר עד הגנה 1 על כך שהמתלונן ירד מהתלולית. משעומת עד הגנה 1 עם גרסתו של עד תביעה 2 השיב "הסברתי לו מה היה שם בדיוק וכנראה שהוא פירש את זה איך שהוא רוצה" (פרו' עמ' 20 ש' 1-2). משעומת עד הגנה 1 עם גרסתו של עד תביעה 3 השיב "זה בן אדם שיש לו אינטרס מגרגורי. . . " ואחר אמר "הערכה אישית שלי בליד ג'לאל לא היה שם הוא לא ראה את התאונה. . . . " (פרו' עמ' 20 ש' 5 וש' 7). משנשאל עד הגנה 1 לגבי טענת המתלונן שגם לו אמר כי הנאשם פגע עם הטרקטור במתלונן השיב : "נכון שאמרתי את זה לגרגורי כי כאשר הוא בבית החולים הוא והבן שלו התקשרו אלי קרוב ל-3 פעמים כדי שאני אספר את מה שהם מבקשים. . . " (פרו' עמ' 20 ש' 11/12). משנשאל עד ההגנה 1 הכיצד בבית המשפט מסר פעמיים כי המתלונן חצה מסלול נסיעת הטרקטור ובמשטרה לא ציין עובדה זו. השיב : ההודעה היא קצרה. . . . החוקר אמר לי לתת עדות קצרה ושאני אלך" (פרו' עמ' 20 ש' 24/25). 4. האם זירת התאונה הינה דרדך כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה – סעיף 1 לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961 מגדיר "דרך לרבות כל מסילה, דרך רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם" – הסעיף הינו סעיף "פתוח" והגדרתו רחבה ביותר. – מקום האירוע היה באתר בניה ועל כך אין מחלוקת, אין גם מחלוקת כי המקום היה מוגדר ברובו ובו שער אחד (ראה ת' 4 פרו' עמ' 2 ש' 23/26, פרו' עמ' 10 ש' 18/20 ופרו' עמ' 15 ש' 7-8). הכרעת דין | 08/06/2005 | שלום – ירושלים מאזכרים – 2 | עמודים – 6 עפת (מרכז) 30165-12-17- חסן אלגדאמין נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אברהם טל,שמואל בורנשטין,דבורה עטר like dislike copy enlarge פתח דבר 1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 9.4.2017 וגזר הדין מיום 16.11.2017 של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בתיק גמ"ר 707-11-15 שבו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה , התשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה") וכן בעבירה של נהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש לפי סעיף 38(3) ו-62(2) לפקודה. על המערער הוטלו העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של גרם מוות בנהיגה רשלנית או נהיגה בזמן פסילה, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 שנים, פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 20 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע או עבירות לפי התוספת הראשונה והשנייה; קנס בסך 20,000 ש"ח. 2 2. על פי עובדות כתב האישום וכמפורט על ידי בית המשפט קמא, ביום 6.8.15 בסמוך לשעה 8:30, נהג המערער במשאית מסוג דאף בכביש 444 מדרום לצפון, לכיוון צומת רכבת ראש העין. בהגיעו לקילומטר ה-24 בכביש, התקרב המערער לצומת, כשהוא אינו מאט או בולם, ופגע ברכב פג'ו בו נהג המנוח, אשר עמד בצומת ברמזור אדום וכן ברכב טויוטה אשר האט לקראת עצירה בצומת. המערער המשיך בנסיעה, פגע ברמזור, הפיל אותו והמשיך לכיוון הנתיב הנגדי. שם, פגע ברכב ניסאן וברכב מאזדה בו נהג ר'. לאחר מכן, המערער המשיך בנסיעה ופגע ברכב מיצובישי. כתוצאה מהתאונה, נחבל המנוח חבלות קשות, פונה כשהוא מעורפל הכרה לבית חולים ובחלוף ארבעה ימים, נפטר. פסק דין | 14/05/2018 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 2 | עמודים – 24 תא"מ (כפר סבא) 57086-03-17- ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נגד יעקב מוטולה שמות השופטים: דרור קלייטמן like dislike copy enlarge בעניין תאונה זו התנהל אף תיק בבית המשפט לענייני תעבורה בפתח תקווה – ת"ד 4100-04-17 ובו, הואשם נהג הרכב, בר אדיר בעבירה של נהיגה בקלות ראש תוך כניסה לצומת באור אדום ואי מתן זכות קדימה לאופנוע וכתוצאה מכך אירעה התאונה. (להלן: "תיק התעבורה"). 3 7. בתיק התעבורה נקבע בהכרעת הדין כי נהג הרכב זכאי מחמת הספק. בפני בית המשפט לתעבורה העידו הנהגים וכן שני עדי ראייה "ניטרליים", כאשר כל אחד מהם צידד באחד הצדדים. בהכרעת הדין נפסק כי מדובר בשתי גרסאות סותרות ולא ניתן להעדיף אחת מהן. 8. תיק התעבורה צורף לחומר הראיות שבפניי, בהסכמת הצדדים. ראיות הצדדים 9. נהג האופנוע העיד כי עמד ברמזור ובעת שזה הורה אור ירוק, החל בנסיעה ושמע כי משמאלו רכב מאיץ ומתוך אינסטינקט ראה אותו ב"קצה העין" כאשר הוא מגיח לצומת, נהג האופנוע המשיך בנסיעה על מנת לחמוק מהרכב אך זה פגע בו. נהג האופנוע טען כי ללא ספק, נהג הרכב נכנס לצומת באור אדום. הוא ציין כי מדובר בצומת בה לנהג הרכב היו שני רמזורים טרם כניסתו לצומת עצמה. 10. מנגד, נהג הרכב העיד כי נכנס לצומת בעת שהרמזור שלפניו הורה ירוק ולפתע פגע בו נהג האופנוע. 11. מטעם נהג האופנוע העידה הגב' שירה אודם יערי, שתיארה כי נסעה מאחורי נהג הרכב ובהתקרבה לצומת בה אירעה התאונה ראתה כי ברמזור הראשון התחלף האור לצהוב ולכן האטה וכשעצרה ראתה כי הרמזור הבא הורה אור אדום ונהג הרכב חצה את הצומת בעת שהרמזור הורה אור אדום ואז אירעה התאונה. 12. מטעם נהג הרכב העיד מר נאור אילן שנהג באותה העת באופנוע ונסע מאחורי נהג הרכב והוא תיאר כי נהג הרכב נכנס לצומת כשהאור הירוק מהבהב ואז אירעה התאונה. פסק דין | 22/12/2018 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 1 | עמודים – 5 עפת (מרכז) 58579-12-18- רם וייס נגד מדינת ישראל שמות השופטים: שמואל בורנשטין,דבורה עטר,מיכל ברק נבו like dislike copy enlarge דין פתח דבר 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה, מיום 19.11.18 , בתיק גמ"ר 6006-07-14, בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961 ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש – לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודה זו. 2. על המערער נגזרו העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך חודשיים לנשיאה בעבודות שירות; 2 ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה; ג. פסילת רישיון הנהיגה בפועל לצמיתות; ד. פסילת רישיון הנהיגה על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע ו/או עבירת תוספת ראשונה או שניה של פקודת התעבורה; ה. פיצוי למשפחת המנוח בסך של 25,000 ; ו. קנס בסך של 5,000 . 3. בסופו של יום נסוב הערעור על רכיב הפסילה בפועל שגזר בית משפט קמא, תוך סטייה מהסדר הטיעון שנערך בין הצדדים. ההליך בבית משפט קמא 4. על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המערער, ביום 28.2.14 בשעה 14:30 לערך, נהג ברכב פרטי, בכביש 553 בק"מ 7 (סמוך ליישוב תל מונד) כשלצדו ישוב בנו (להלן: "הבן"). מסיבה שאינה ידועה, סטה המערער עם רכבו שמאלה, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש בעוצמה עם דופן שמאלית קדמית של רכבו בדופן שמאלית קדמית של רכב פרטי הנהוג בידי ולדימיר בודרנקו ז"ל (להלן: "המנוח"). כתוצאה מהתאונה נפגע המנוח באורח קשה, פונה לקבלת טיפול בבית חולים ונפטר מפצעיו 3 ימים לאחר מכן. כמו כן נחבלו בתאונה המערער והבן, וכן נגרמו נזקים לכלי הרכב. פסק דין | 13/04/2019 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 8 בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שטיין like dislike copy enlarge 1. בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 51117803240 מבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה אשדוד 2. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה. המבקש טוען, כי הוא מתגורר באשדוד וכי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה פתח תקווה. 3. כעולה מן הבקשה, ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.12.2018 בשעה 9:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. 4. סבורני כי דין הבקשה להידחות. 2 5. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק. ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ, פסקה 3 ( 26.8.2018 ), "העברת דיון מבית משפט מוסמך אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט איננה בגדר דבר של מה בכך. אמצעי דיוני זה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיביות והוא צורך זמן שיפוטי יקר של בית המשפט העליון. אמצעי זה שמור אפוא למקרים מיוחדים: כדי להצדיק את העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, מבקש ההעברה צריך להוכיח באופן ברור וחד-משמעי כי הדבר יקטין במידה ניכרת את העלויות של בעלי הדין, של עדים ושל מערכת בתי המשפט". 6. כללי הסמכות המקומית משמשים נקודת מוצא לכל דיון בנושא העברה. ראו בש"א 6148/18 הנ"ל, פסקה 4. במשפטי תעבורה, כללים אלו באים לאזן בין נוחות הנאשם בניהול משפטו, מצד אחד, לבין נוחותם של עדי התביעה, ובראשם שוטרי תעבורה, מהצד השני. יעילות המערכת של בתי המשפט לתעבורה, אף היא מהווה חלק חשוב מאותו איזון. בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים. החלטה | 11/09/2018 | בית המשפט העליון

פסיקה רלוונטית

רע"פ 3034/14- רמזי אבו אנטילה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.4.2014 בעפ"ת 36012-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' בן שלמה בשם המבקש: עו"ד עלא קישאוי החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' בן שלמה) בעפ"ת 36012-12-13 מיום 27.4.2014 , במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופט א' אנושי) בת"ד 5927-10-11 מיום 15.7.2013 ומיום 26.11.2013 . רקע והליכים 2 1. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירת נהיגה בפסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); גרימת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39(א) לפקודת התעבורה; עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; ואי הגשת עזרה, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה כי המבקש נהג ברכב ביודעו כי הוא פסול לנהיגה בעקבות עונש פסילה שהושת עליו בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, ללא ביטוח תקף, סטה עם רכבו שמאלה, והתנגש עם רכב פרטי (להלן: הרכב הנפגע) שנסע בנתיב המקביל. החלטה | 24/06/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 10 | עמודים – 5 רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.5.2013 , בעפ"ת 37681-01-12, שניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דור לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד, בעפ"ת 37681-01-12, מיום 19.5.2013 . בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ניתן על-ידי כב' השופטת א' וישקין סג"נ, בת"ד 873-08-11, ביום 18.1.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנזכר לעיל. בהחלטתי מיום 21.5.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו, את העבירות הבאות: אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה) בצירוף עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. יצוין, לגבי סעיף אישום אחרון זה, כי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הינו סעיף עונשי בלבד, שאינו מגדיר את העבירה עצמה, אלא מוסיף עליה עונש סטטוטורי. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.2.2002 , בשעה 21:00, או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב, ברחוב ז'בוטינסקי בהוד השרון, לכיוון מזרח. החלטה | 03/06/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 48 | עמודים – 6 רע"פ 1739/18- אברהם בן ששון נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge ביום 23.02.2017 , קבע בית המשפט לתעבורה, כי "גם לאחר ששמעתי את הנאשם ובחנתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי". 4 4. בו ביום, ניתן גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. בפתח גזר הדין ציין בית המשפט לתעבורה, כי המבקש נוהג ברכב משנת 1984 ולחובתו 31 הרשעות קודמות, מסוג "ברירת משפט". בהמשך, הבהיר בית המשפט לתעבורה, כי הקו המנחה בפסיקה הנוהגת, לגבי מדיניות הענישה הראויה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הינו השתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. זאת, בשל הפגיעה בערך העליון של שמירה על חיי אדם. בית המשפט לתעבורה הטעים, בהקשר זה, כי "מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה נועדה להלחם בנגע תאונות הדרכים הקטלניות ומטרתה להעביר מסר ברור לציבור לפיו, ככלל, יוטל עונש של מאסר בפועל על מי שגרם בהתנהגות הרשלנית לתוצאה קטלנית". בהמשך, קבע בית המשפט לתעבורה, כי נסיבות המקרה מצביעות על קיומה של "רשלנות ברמה נמוכה, כאשר קיימת רשלנות תורמת ניכרת להולך הרגל אשר עמד מחוץ לרכבו בנתיב האמצעי בכביש 6". לפיכך, קיבל בית המשפט לתעבורה את ההסדר שהוצע על ידי הצדדים, לפיו מתחם הענישה יחל במאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. לאחר זאת, התייחס בית המשפט לתעבורה לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובכלל זה, למצבו הרפואי של המבקש; ולעובדה כי המבקש לקח אחריות על התנהגותו והודה במיוחס לו. לאור האמור, גזר בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"משטרת הרצליה"; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; 3 שנות פסילה בפועל, בניכוי 3 חודשי פסילה מנהלית שהושתו על המבקש, אשר ירוצו במצטבר לכל פסילה אחרת שהוטלה עליו; 10 חודשי פסילה על תנאי, למשך 3 שנים; פיצוי כספי לאלמנת המנוח, בסך 10,000 ; וקנס בסך 4,000 . החלטה | 27/03/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 16 | עמודים – 7 רע"פ 851/20- משה דן טוטנגי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ג קרא like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עפ"ת 30092-07-18 מיום 4.12.2019 שניתן על ידי כב' השופט העמית אברהם יעקב ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד מיכל סיני החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) בעפ"ת 30092-07-18 מיום 4.12.2019 , בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט ט' פרי) בפל"א 1965-09-17. רקע והליכים קודמים 2 1. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירת נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); עבירת נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; ועבירת פקיעת רישיון נהיגה מעל שישה חודשים, לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה. בתמצית, על פי כתב האישום ביום 5.9.2017 נהג המבקש ברכב פרטי כאשר היה פסול לנהיגה בהתאם לעונש שגזר עליו בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה 51-12-14 מיום 24.12.14 (להלן: גזר הדין משנת 2014), וכאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2002. 2. ביום 27.5.2018 בית משפט השלום גזר את דינו של המבקש. בית המשפט עמד על חומרתן המיוחדת של עבירות נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה ועל מדיניות הענישה הנוהגת, וקבע את מתחם הענישה ההולם ממאסר מותנה ועד עשרים חודשי מאסר לריצוי בפועל. בקביעת העונש בתוך המתחם שקל בית המשפט לחומרה את העובדה כי זו הפעם השלישית בה הורשע המבקש בנהיגה בזמן פסילה ובלא רישיון נהיגה תקף, וכי ביצע בגין הרשעות אלו שני מאסרים בפועל; את עברו התעבורתי של המבקש הכולל שמונים הרשעות; ואת עברו הפלילי של המבקש. בית המשפט התחשב לקולא בהודאתו של המבקש; בכך שנטל אחריות על מעשיו; בנסיבותיו האישיות; ובכך שהמבקש שהה בתנאי מעצר בית מלא במשך שמונה חודשים. החלטה | 04/02/2020 | בית המשפט העליון מאזכרים – 15 | עמודים – 5 רע"פ 3698/17- עדי יוסופוב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.4.2017 , בעפ"ת 6701-01-17, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בכור בשם המבקשת: עו"ד אלעד אלקיס החלטה 1. לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור), בעפ"ת 6701-01-17, מיום 6.4.2017 . בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט ט' פרי), בתת"ע 5116-08-16, מיום 22.12.2016 . במסגרת אותה החלטה, נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול שני פסקי דין בהיעדר, שניתנו על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז פתח תקווה, מיום 19.9.2016 (כב' השופטת ל' שלזינגר-שמאי). רקע והליכים קודמים 2 2. נגד המבקשת הוגשו שני כתבי אישום, המייחסים לה עבירות תעבורה. בתיק 5105-08-16, יוחסה למבקשת נהיגה במהירות של 114 קמ"ש בדרך עירונית, העולה על מהירות נסיעה של 60 קמ"ש המותרת במקום; ובתיק 5116-08-16, יוחסה למבקשת נהיגה במהירות של 122 קמ"ש בדרך עירונית, בה מותרת מהירות נסיעה של 60 קמ"ש. בהתאם לכך, יוחסו למבקשת שתי עבירות של נהיגה מעל המהירות המותרת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה). ביום 19.9.2016 , הורשעה המבקשת בעבירות שיוחסו לה, בהיעדרה, לאחר שבית המשפט לתעבורה קבע, כי המבקשת הוזמנה לדיון כדין, אך לא התייצבה. זאת, מאחר שההזמנות לדין שנשלחו לכתובתה הרשומה של המבקשת, חזרו בציון "לא נדרש". 3. המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט לתעבורה, לביטול שני פסקי הדין, בטענה כי היא לא הוזמנה כדין לדיון, ומשכך לא קמה לבית המשפט לתעבורה הסמכות לשפוט אותה בהיעדרה. החלטה | 06/05/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 192 | עמודים – 4 בג"צ 284-04- ירון אללוף נגד מדינת ישראל- משרד התחבורה רשות הרישוי שמות השופטים: י טירקל א גרוניס,מ נאור like dislike copy enlarge "עבירת תעבורה" מוגדרת בסעיף 1 לפקודה כ"עבירה על פקודה זו או על התקנות . . . ". העותר הורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודה. סעיף 25(א)(6) לפקודה מסמיך את בית המשפט לתעבורה לדון בעבירת גרימת מוות ברשלנות שנעברה תוך כדי שימוש ברכב. לפי סעיף 35 לפקודה, בית המשפט המרשיע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, מוסמך לפסול את רשיון הנהיגה שלו. סעיף 42 לפקודה מסדיר את חישוב תקופת הפסילה ומסמיך את בית המשפט, לגבי היבטים מסוימים של החישוב, להורות אחרת. ההחלטה של בית המשפט לתעבורה בענין חישוב תקופת פסילה היא החלטה במסגרת גזר הדין. לפי סעיף 25(ד) לפקודה, דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום לגבי עבירות תעבורה ולגבי הסמכויות האחרות לפי הפקודה; על פסק דין פלילי (לרבות גזר דין) של שופט בית משפט השלום יש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, ולא לבית המשפט הגבוה לצדק (ראו והשוו: בג"צ 3481/02, 3482 קריב נ' מ"י ואח', פ"ד נו (6) 869; בג"צ 3473/00 גלעד נ' שופט התעבורה י' ריבלין ואח' (לא פורסם); רע"פ 2831/02 ח'ורי נ' מ"י (לא פורסם)).6. פסק דין | 12/05/2004 | בית המשפט העליון מאזכרים – 9 | עמודים – 3 רע"פ 5412/18- חמודה עבד אל קאדר חשב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) בעפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 בשם המבקש: עו"ד אשר ארבל החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) ב-עפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ר' רז) ב-פל"א 8249-03-16 מיום 27.2.2018 . 2. המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; וכן אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2 לאחר פרשת התביעה נדברו הצדדים במטרה להגיע להסדר בעניינו של המבקש. משכשלו המגעים, ובטרם החלה פרשת ההגנה, ביקשה המשיבה להודיע לבית משפט השלום לתעבורה כי בכוונתה לעתור להטלת עונש של מאסר בפועל על המבקש ולתקן את כתב האישום בהתאם. המשיבה הסבירה כי "בכתב האישום יש דף אשר לא נסרק", ובו נכללה הודעה לנאשם על כוונתה האמורה של המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). 3. בגין הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות, השית עליו בית משפט השלום לתעבורה עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון; וכן 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך 3 שנים. בגזר הדין נתן בית משפט השלום דגש מיוחד לחומרתם הרבה של המעשים שבגינם הורשע המבקשים בעבירות מושא כתב האישום, ובפרט, לעובדה שהמבקש נהג נגד כיוון התנועה וניסה להימלט לאחר שרכבו נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל; וכן לעובדה שמדובר בפעם השנייה שבה נהג המבקש במהלך תקופת פסילה בת 15 שנים, אשר הושתה עליו במסגרת גזר דין בתיק ת"פ (ת"א) 40201/07 (השופט ח' כבוב) מיום 23.10.2008 , בעקבות הרשעתו בעבירת הריגה בשל מעורבותו בתאונה קטלנית בתאריך 4.3.2007 . החלטה | 17/07/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 מ"ח 2722/20- דוד מזרחי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ח מלצר like dislike copy enlarge 1. לפני בקשה, שניה במספר, להורות על משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בעניינו של המבקש, אשר הורשע בעבירה של אי ציות לרמזור אדום, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 במסגרת גזר הדין הושת על המבקש קנס בסך 1500 ש"ח, או 15 ימי מאסר תמורתם. אביא להלן את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה. רקע 2 2. בתאריך 23.11.2017 בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט א' בועז) הרשיע ב-תת"ע 1426-11-15 את המבקש, לאחר קיום דיון הוכחות, בעבירה המתוארת לעיל, וגזר עונש בגינה, כאמור בפיסקה 1. 3. בתאריך 08.01.2018 המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (ראו: עפ"ת 18017-01-18) לבית המשפט המחוזי הנכבד מרכז-לוד, וזה נשמעבתאריך 28.03.2018 ובתאריך 30.11.2018 בפני כב' השופט א' יעקב, ונדחה על ידו בתאריך 30.11.2018 מן הטעם שלא נמצא מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט לתעבורה, אשר הייתה מבוססת על הראיות שהיו בפניו. 4. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין (ראו: רע"פ 8586/19 מזרחי נ' מדינת ישראל ( 10.03.2020 )) נדחתה אף היא על ידי חברי, השופט ג' קרא,בתאריך 10.03.2020 . 5. במקביל להליכים אלו, הגיש המבקש עשרות הליכיסרקשונים בהתייחס להרשעתו זו, אשר כללו בנוסף לבקשות שונות, שנדחו כולן, גם עתירות לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק וזאת כנגד המותבים שדנו בעניינו, שנדחו כולן על הסף. 6. בנוסף, המבקש הגיש בקשה קודמת למשפט חוזר (ראו: מ"ח 634/18 מזרחי נ' מדינת ישראל ( 16.08.2018 )), וזאת בטרם נשמע ערעורו בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. הבקשהנדחתה על ידי בתאריך 16.08.2018 ,ובקשה לעיון חוזר בהחלטתי הנ"ל נדחתה על ידי אף היא בתאריך 02.10.2018 . החלטה | 15/06/2020 | בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 5 רע"פ 7764/17- מוחמד זהראן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 29.06.2017 , בעפ"ת 39302-03-17, שניתן על ידי כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ בשם המבקש: עו"ד רון אלמגור החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ), בעפ"ת 39302-03-17, מיום 29.06.2017 . בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (להלן: בית המשפט לתעבורה) (כב' השופטת ש' זוכוביצקי-אורי), בתת"ע 3939-02-15, בתת"ע 2664-05-16 ובתת"ע 752-03-16, מיום 2.02.2017 . רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר ייחס לו את העבירות הבאות: נהיגה ברכב בלא רישיון נהיגה בתוקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברכב בלא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; ונהיגה בדרך עירונית במהירות של 111 קמ"ש העולה על מהירות של 70 קמ"ש הרשומה בתמרור, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2 3. ביום 2.02.2017 , הרשיע בית המשפט לתעבורה את המבקש, על בסיס הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בפתח גזר הדין, ציין בית המשפט לתעבורה, כי המבקש נוהג משנת 1994, ולחובתו 98 הרשעות קודמות. בית המשפט לתעבורה קבע, כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל של חודשיים. לאחר זאת, הבהיר בית המשפט לתעבורה, כי "לא מצאתי למקם את הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה, יחד עם זאתמתוך עקרון ההדרגתיות בענישה ולאור העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובהתחשב בנסיבותיו האישיות", גזר בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: 100 ימי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות; 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש על הוראות סעיפים 67 או 10(א) לפקודת התעבורה; קנס בסך 750 ; פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים; ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים, למשך 3 שנים. החלטה | 21/10/2017 | בית המשפט העליון

חקיקה אלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: 4. סמכויות פקח like dislike copy enlarge 4. (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא מוסמך כמפורט להלן: (1) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ; (3) הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר; (4) הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מצמיגי רכב המנוי בתוספת ראשונה א', לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב; (5) לתפוס או להרחיק רכב המנוי בתוספת ראשונה א', או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו לפי סעיף 8. (ב) סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (ג) אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית like dislike copy enlarge 61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 סעיף: 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה like dislike copy enlarge 209א. (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (2) עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה; (3) עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב. (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge מסילות הברזל); "עבירת קנס"-עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א); "עבירת תעבורה"-עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה; "עגלה"-רכב הנגרר על-ידי בהמה; "ערובה"-ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשוי ה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח; "פוליסה"-פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח ולרבות הודעת כיסוי; "פקודת הביטוח"-פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; "מפקח על התעבורה"-מי שהשר מינה אותו, בהודעה בר שומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן-המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים; "רשות הרישוי"-עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 27א1. אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות like dislike copy enlarge (יג3) רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד. (יג4) (1) מצא השר, לאחר יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו. (2) לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד. (3) רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "דרך" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "החלטה להטיל קנס" ו"החלטה סופית להטיל קנס" – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות; "הפרת תעבורה" – הפרת תעבורה כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות, שהיא עבירת תעבורה לפי חוק זה; "ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת; "חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024; "עבירת תעבורה" – עבירת תעבורה כהגדרתה בפקודת התעבורה, המנויה בתוספת הראשונה; "עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת, המנוי בטור א' לתוספת השנייה; "פקח" – פקח שהוסמך לפי הוראות סעיף 3; "רכב" – רכב כהגדרתו בפקודת התעבורה, שעובר הדרך המנוי בטור א' לתוספת השנייה ביצע באמצעותו עבירה כאמור באותה תוספת; "רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים; "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "השר" – השר לביטחון הפנים. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי like dislike copy enlarge 2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית. תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ"ו-1966 סעיף: 2. סמכות תובע משטרתי like dislike copy enlarge 2. תובע לפי סעיף 12(א)(2) לחוק מוסמך לשמש תובע בכל הליך בבתי-משפט השלום ובבתי-המשפט העירוניים; תובע כאמור שהוא חבר לשכת עורכי-הדין, או שהוא קצין-משטרה, מוסמך לשמש תובע בבית-המשפט המחוזי בסוגי הליכים אלה: (1) בקשות ועררים בענין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה; (2) עיון חוזר על החלטות בית-משפט שלום או שופט-תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], או ערעור לפי סעיף 60 לאותה פקודה. (3) ערר על החלטת בית משפט שלום לפי סעיף 74(ה) לחוק, בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 63. הדין כשיש עבירות קודמות like dislike copy enlarge 63. העובר עבירה לפי פיסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע – או העבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם