כל הזכויות שמורות ©
מניתוח הפסיקה העדכנית בתיקי תעבורה בבתי המשפט בחיפה והצפון עולה תמונה מקיפה של סוגי התיקים והסוגיות המרכזיות בהן מטפלים עורכי דין המתמחים בדיני תעבורה באזור. הבנת המגמות בפסיקה המקומית מאפשרת לעורכי דין לספק ייצוג משפטי איכותי ולהשיג תוצאות מיטביות עבור לקוחותיהם בתיקי תעבורה מורכבים.
אחת הסוגיות המרכזיות בהן מטפלים עורכי דין תעבורה בחיפה היא תיקים הקשורים לתאונות דרכים ופגיעה בהולכי רגל, במיוחד במעברי חציה. פסיקה מנחה בנושא:
רעפ 6377/21 ג'ופי ג'ופי נ' מדינת ישראל (ניתן ב-27/09/2021):
"בתאריך 21.08.2015 המבקש נהג ברכב פרטי בתחומי העיר חיפה בזמן שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע עוד בתאריך 04.12.2001"
תיק זה מדגיש את החומרה שמייחסים בתי המשפט בחיפה לנהיגה ללא רישיון תקף, במיוחד כאשר מעורבת פגיעה בהולכי רגל. עורכי דין תעבורה מנוסים בחיפה מכירים את הפסיקה המחמירה ויודעים כיצד להתמודד עם תיקים אלה באופן מקצועי.
בתי המשפט בחיפה מתמודדים עם מספר רב של תיקי נהיגה בשכרות, סוגיה המטופלת לעתים קרובות על ידי עורכי דין תעבורה באזור:
עפת (חיפה) 6933-09-15 עדנאן פחמאוי נ' מדינת ישראל (ניתן ב-04/11/2015):
"כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סע' 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף לפי סע' 10 לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב ללא ביטוח מקיף"
פסק דין זה ממחיש את המורכבות של תיקי תעבורה הכוללים מספר עבירות במקביל, מצב שכיח בתיקים המטופלים על ידי עורכי דין תעבורה בחיפה והצפון. הייצוג המשפטי במקרים אלו דורש הבנה מעמיקה של החקיקה והפסיקה הרלוונטית.
אזור חיפה, עם הטופוגרפיה המאתגרת שלו והכבישים המשופעים, מציב אתגרים ייחודיים בכל הנוגע לבטיחות הולכי רגל. פסיקה מנחה:
עפת (חיפה) 4955-04-20 פאולה קולר נ' מדינת ישראל (ניתן ב-08/06/2020):
"המערערת נהגה ברכב בחוסר זהירות, בכך שלחצה בטעות על דוושת הגז בעת שהולכת הרגל הייתה בחזית רכבה, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה ובפגעה בה"
תיק זה משקף את המורכבות של תאונות במעברי חציה בחיפה, ואת האחריות המוגברת המוטלת על נהגים בשל התנאים הטופוגרפיים המאתגרים של העיר. עורכי דין תעבורה מנוסים בחיפה מכירים את הגורמים הייחודיים המשפיעים על תאונות דרכים באזור ומשתמשים בידע זה בבניית קו ההגנה.
עבירות של נהיגה בזמן פסילה מטופלות בחומרה יתרה בבתי המשפט בחיפה:
רעפ 2497/23 סעיד עאסלה נ' מדינת ישראל (ניתן ב-17/04/2023):
"המבקש ביצע את המעשים המתוארים כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה או ביטוח רכב ובעודו פסול מנהיגה מכוח שני הליכים משפטיים קודמים"
פסק דין זה מדגים את הגישה המחמירה של בתי המשפט בחיפה כלפי עבריינות תעבורה חוזרת ומציג את החשיבות של ייצוג משפטי מקצועי בתיקים אלו. עורכי דין תעבורה בחיפה והצפון עוקבים אחר התפתחות הפסיקה בתחום זה ומתאימים את אסטרטגיית ההגנה בהתאם.
אזור הצפון, עם כבישים בינעירוניים ארוכים כמו כביש 2, כביש 4 וכביש 70, מאופיין בעבירות תעבורה ייחודיות:
עורכי דין תעבורה מנוסים בחיפה מכירים את המאפיינים הייחודיים של עבירות אלו ויודעים להציג טיעונים רלוונטיים בבית המשפט.
האופי העירוני הצפוף של חיפה והקריות מוביל לסוגים ספציפיים של עבירות תעבורה:
הטיפול בעבירות אלו דורש היכרות מעמיקה עם התשתית העירונית והרגולציה המקומית.
עורך דין תעבורה מקצועי באזור חיפה והצפון מציע:
המומחיות של עורכי דין תעבורה בחיפה מתמקדת בדרך כלל בתחומים הבאים:
עורכי דין מנוסים בתחום התעבורה באזור חיפה מפתחים אסטרטגיות הגנה מותאמות:
בתי המשפט בחיפה פיתחו מדיניות ענישה ייחודית בתיקי תעבורה, המושפעת מגורמים כגון:
עורכי דין תעבורה מנוסים בחיפה מכירים את השיקולים המשפיעים על החלטות השופטים ומשתמשים בידע זה לטובת לקוחותיהם.
עורכי דין תעבורה מנוסים בחיפה והצפון מציעים:
במקרים מתאימים, עורכי דין תעבורה בחיפה מסייעים בהשגת:
עורכי דין לתעבורה בחיפה והצפון מטפלים במגוון רחב של תיקים, כאשר הדגש הוא על תאונות דרכים, פגיעה בהולכי רגל ועבירות חמורות כמו נהיגה בשכרות ונהיגה בפסילה. הפסיקה העדכנית מראה כי בית המשפט לתעבורה בחיפה מייחס חומרה רבה לעבירות אלו, במיוחד כאשר נגרמת פגיעה בחיי אדם או ברכוש.
המומחיות המקומית של עורכי דין תעבורה באזור חיפה והצפון, הכוללת היכרות עם הפסיקה המקומית, מדיניות האכיפה הייחודית, ומאפייני הכבישים באזור, מספקת יתרון משמעותי בייצוג נאשמים בתיקי תעבורה מורכבים. בחירת עורך דין בעל ניסיון ספציפי בבית המשפט לתעבורה בחיפה עשויה להשפיע באופן מכריע על תוצאות ההליך המשפטי.
לאור המגמה המחמירה בענישה בעבירות תעבורה חמורות, חשוב במיוחד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי לאחר קבלת הזמנה לדין או כתב אישום בעבירות תעבורה באזור חיפה והצפון.
עפת (חיפה) 6933-09-15- עדנאן פחמאוי, נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: אספרנצה אלון
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – פלילי פסק דין בפני ערעור על חומרת העונש שהוטל בגזר דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה (כב' השופטת כרמית פאר גינת), אשר ניתן ביום 15.6.15 , בתיק פל"א 28-04-14. 1. ההליכים בביהמ"ש קמא כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סע' 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף לפי סע' 10 לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב ללא ביטוח מקיף לפי סע' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי , תש"ל-1970 ומתן פרטים כוזבים לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה. על פי הנטען בכתב האישום, המערער נהג ביום 31.3.14 , סמוך לשעה 16:45, ברכב מונית מסוג "אופל" ברחוב פיק"א לכיוון רחוב צוללת דקר בחיפה וזאת לאחר שבתאריך 8.7.12 נפסל בנוכחותו מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים בתיק תת"ע 3157-12-11, וטרם הפקיד את רישיונו. 2 ביום 10.7.2014 הורשע המערער על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום. בטרם מתן גזר הדין, הפנה ביהמ"ש קמא את המערער לשרות המבחן ולממונה על עבודות השרות לצורך קבלת תסקיר באשר רמת הענישה המתאימה במקרה זה. כן קבע ביהמ"ש קמא כי: "הובהר לנאשם כי שליחתו לממונה על עבודות השרות, אין בה כדי ללמד על העונש אשר ייגזר עליו בסופו של יום ע"י בית המשפט". תסקיר ראשון בעניינו של המערער הוגש ביום 27.11.2014 . תסקיר זה הדגיש קיומה של נזקקות טיפולית אך התבקשה ארכה של 3 חודשים לצורך גיבוש תוכנית טיפולית מותאמת למצבו ולצרכיו. תסקיר נוסף הוגש ביום 28.4.15 ובו המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן במשך 18 חודשים, במהלכם תבחן יכולתו להפעלת שיקול דעת הולם במצבים עמוסים מבחינה רגשית.
פסק דין |03/11/2015 |מחוזי – חיפה
עפת (חיפה) 4955-04-20- פאולה קולר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: מאזן דאוד
דין 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה חיפה (כב' השופטת רונה פרסון ), בת"ד 195-05-19, מיום 5/3/20 , בגדרו הורשעה המערערת, על סמך הודאתה, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות – עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בבטחה – עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה; התנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). 2. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ברכיב הפסילה בפועל בלבד. גזר הדין בבית משפט קמא; 2 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על פיהן הורשעה המערערת, בתאריך 20/12/2018, סמוך לשעה 17:45, נהגה המערערת ברכב פרטי, ברח' החשמונאים קריית מוצקין והגיעה סמוך לבית מס' 35; הכביש במקום הינו דו-מסלולי מופרד על ידי שטח הפרדה בנוי ללא גדר דו-נתיבי, בכיוון נסיעת המערערת, בצד ימין מקום חניה מוסדר לכלי רכב, ובמקום קיים מעבר חציה הנראה היטב לעין. בהמשך צוין כי באותה עת במקום הנ"ל ומימין לשמאל, ביחס לכיוון נסיעת המערערת, חצתה את הכביש בהליכה בתוך מעבר החציה הולכת רגל שהספיקה לחצות 5 מטר מהמעבר, וזאת לאחר שהבחינה כי המערערת נעצרה לפני המעבר. עוד נטען, כי המערערת נהגה ברכב בחוסר זהירות, בכך שלחצה בטעות על דוושת הגז בעת שהולכת הרגל הייתה בחזית רכבה, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה ובפגעה בה. בעקבות התאונה נחבלה הולכת הרגל בגופה חבלות של ממש, הובחנו בגופה שברים כמפורט בכתב האישום.
פסק דין |07/06/2020 |מחוזי – חיפה
רע"פ 6377/21- גופי גופי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 10781-05-21 מיום 2.9.2021 שניתן על ידי כב' השופט א' סלאמה; ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד תומר גונן החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' סלאמה) בעפ"ת 10781-05-21 מיום 2.9.2021 , במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (השופטת ר' פרסון) בת"ד 3210-12-16 מיום 27.10.2020 . רקע והליכים קודמים 1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, לפי סעיפים 62(2) ו-38(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), וכן בעבירות של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות) והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות. 2 על פי המתואר בהכרעת הדין, המבקש נהג ביום 18.10.2016 במשאית בבסמת טבעון, בצומת הרחובות ברטעה וערה, בסמוך לסופרמרקט האני. "הכביש במקום דו סטרי, מופרד על ידי אי תנועה בנוי, חד נתיבי, כביש תקין, יבש, ראות טובה, שדה ראייה פתוח לפנים במרחק 62.5 מטר, במקום יש מעבר חצייה להולכי רגל הנראה היטב לעין, במרכז הצומת כיכר". באותה העת, חצתה את הכביש, בתוך מעבר חצייה, הולכת הרגל – הגב' עלי חוסיין פתחייה, ילידת 1960 (להלן: "הולכת הרגל" או "הנפגעת"), אשר חצתה את חלקו הראשון של המעבר, עברה את אי התנועה הבנוי והספיקה לחצות כמחצית מחלקו הראשון של המעבר עד שנפגעה. המבקש, האט את מהירות נסיעתו, על מנת לאפשר להולך רגל שחצה מימין לשמאל להשלים החצייה בבטחה, החל בנסיעה מבלי להסב מבטו לשמאל, לא אפשר להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה, פגע בה וגרר אותה מתחת לגלגלי המשאית תוך שהוא מרטש את שתי רגליה.
החלטה |26/09/2021 |בית המשפט העליון
רע"פ 2497/23- סעיד עאסלה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ת 67369-02-23 מיום 13.3.2023 שניתן על ידי השופט א' בולוס בשם המבקש: עו"ד מוטי לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א בולוס) ב-עפ"ת 67369-02-23 מיום 13.3.2023 , בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (השופט י בכר) ב-ת"ד 139-03-17 מיום 30.1.2023 . 2. על פי כתב האישום, בשעות בוקר יום 13.12.2016 המבקש נהג בכביש פנימי בעיר עראבה (להלן: הכביש). באותה עת הולכת רגל, ילידת שנת 2001 (להלן: הולכת הרגל), חצתה את הכביש. המבקש נהג בקלות ראש בכך שבהיותו בלתי מורשה לנהיגה, לא הבחין בהולכת הרגל מבעוד מועד, לא האט את מהירות נסיעתו ופגע בה מבלי לאפשר לה להשלים את חציית הכביש (להלן: התאונה). נוכח פגיעתה, הולכת הרגל נזקקה לטיפול רפואי. המבקש ביצע את המעשים המתוארים כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה או ביטוח רכב ובעודו פסול מנהיגה מכוח שני הליכים משפטיים קודמים. בגין האמור, יוחסו למבקש עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה אשר מעולם לא הוצא, כלשון כתב האישום, לפי סעיף 10א יחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה); נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה; נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודה; אי-מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); והתנהגות הגורמת נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות. 3. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
החלטה |16/04/2023 |בית המשפט העליון
בש"פ 1753-07- העורר פאדי אבו רקייה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ברכה בר-זיו) בב"ש 1454.07 מיום 15.2.07 , אשר על פיה הוארך מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בפל 000069/07. כנגד העורר הוגש לבית-משפט לתעבורה בחדרה כתב אישום, המייחס לו ביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); עבירה של נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה לפי סעיף 10א' לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח הרכב מנועי, תש"ל- 1970 (להלן: פקודת ביטוח הרכב המנועי); עבירה של נהיגה ברכב ללא רשיון רכב תקף פחות מ-6 חודשים לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; עבירה של אי ציות להוראת שוטר לפי תקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה וכן עבירה של נהיגה ברשלנות לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה; לפי הנטען בכתב האישום, ביום ה- 23.12.04 , בבית המשפט לתעבורה בחדרה, בתיק ת 6060/02, נפסל הנאשם (בנוכחותו) מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים. עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 8.2.07 , סמוך לשעה 15:30, בגבעת אולגה, נהג העורר ברכב מסוג פיאט, ביודעו שהינו פסול לנהיגה. בנסיבות אלה, נהג העורר ברכב כשאינו מורשה לנהיגה, ללא ביטוח תקף, שעה שתוקף רשיון הרכב פקע בטרם חלפו 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו. זאת ועוד, העורר לא ציית להוראת שוטר שהורה לו לעצור ופתח בנסיעה מהירה עד שנעצר לאחר שהגיע למקום ללא מוצא. במהלך נסיעתו סטה העורר מנתיב הנסיעה וחבט במעקה הבטיחות שלצד הכביש.
החלטה |18/03/2007 |בית המשפט העליון
רע"פ 2497/23- סעיד עאסלה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ת 67369-02-23 מיום 13.3.2023 שניתן על ידי השופט א' בולוס בשם המבקש: עו"ד מוטי לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א בולוס) ב-עפ"ת 67369-02-23 מיום 13.3.2023 , בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (השופט י בכר) ב-ת"ד 139-03-17 מיום 30.1.2023 . 2. על פי כתב האישום, בשעות בוקר יום 13.12.2016 המבקש נהג בכביש פנימי בעיר עראבה (להלן: הכביש). באותה עת הולכת רגל, ילידת שנת 2001 (להלן: הולכת הרגל), חצתה את הכביש. המבקש נהג בקלות ראש בכך שבהיותו בלתי מורשה לנהיגה, לא הבחין בהולכת הרגל מבעוד מועד, לא האט את מהירות נסיעתו ופגע בה מבלי לאפשר לה להשלים את חציית הכביש (להלן: התאונה). נוכח פגיעתה, הולכת הרגל נזקקה לטיפול רפואי. המבקש ביצע את המעשים המתוארים כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה או ביטוח רכב ובעודו פסול מנהיגה מכוח שני הליכים משפטיים קודמים. בגין האמור, יוחסו למבקש עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה אשר מעולם לא הוצא, כלשון כתב האישום, לפי סעיף 10א יחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה); נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה; נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודה; אי-מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); והתנהגות הגורמת נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות. 3. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
החלטה |16/04/2023 |בית המשפט העליון
רע"פ 8847/17- רגאב סלימאן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ג קרא
של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עפ"ת 17863-07-17 שניתן ביום 31.10.2017 על ידי כב' השופט ערן קוטון ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בשם המבקש: בשם המשיבה: עו"ד תומר גונן עו"ד אריה פטר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט ע' קוטון להלן: בית המשפט המחוזי) מיום 31.10.2017 ב-עפ"ת 17863-07-17, שקיבל את ערעור המשיבה על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בעכו (כב' השופט הבכיר י' בכר להלן: בית משפט השלום) מיום 4.6.2017 ב-פל"א 10255-06-16. ההליכים בבית משפט השלום 2 2. המבקש הורשע על פי הודאתו על ידי בית משפט השלום בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה), נהיגה ללא ביטוח (עבירה לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי התש"ל-1970), נהיגה בקלות ראש (עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה), אי מתן זכות קדימה להולך רגל תוך סיכון הולך רגל (עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה תשכ"א-1961), הגשת בקשה לרישיון בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 66 לפקודת התעבורה) והרשעה בעבירה שגרמה חבלה של ממש (עבירה לפי סעיף 38 לפקודת התעבורה). 3. על פי כתב האישום, בתאריך 28.06.2016 בסמוך לשעה 15:20 המבקש נהג ברכב פרטי בכביש פנימי בשפרעם, מצפון לדרום, בעוד בהמשך הדרך, בסמוך לכיכר, ניצב בכיוון נסיעתו מעבר חצייה, ולפניו תמרור. באותו הזמן הולכת רגל החלה לחצות את הכביש במעבר החציה האמור. המבקש, נהג בקלות ראש ורשלנות, לא האט כאשר התקרב למעבר החצייה, לא הבחין בהולכת הרגל ולא אפשר לה לסיים את חציית מעבר החצייה, פגע בה, ובכך גרם לתאונה. כתוצאה מהתאונה, הולכת הרגל נפגעה ונגרמו לה חבלות של ממש, הכוללות חתך של כ-3 ס"מ שפשוף בכתף שמאל, שפשוף בברך שמאל, שבר ביד והמטומה בכתף שמאל, וגם רכבו של המבקש ניזוק.
החלטה |26/11/2017 |בית המשפט העליון
רע"פ 1945-05- קונסטנט קוטוב נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין
של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"פ 140/05 שניתן ביום 13.2.05 על ידי כבוד השופט ע' גרון בשם המבקש: עו"ד יאיר סטולר ועו"ד יעל שלגי בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר החלטה א. זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט גרשון) מיום 13.2.05 , אשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (השופט סלאמה) מיום 7.12.04 . ב. על פי כתב האישום, ביום 13.1.04 נהג המבקש בקטנוע בשדרות מוריה בחיפה. ברחוב האמור מסומן מעבר חציה להולכי רגל לרוחב הכביש, רוחב המעבר הוא כשלושה מטרים. כמפורט בכתב האישום, באותה עת חצתה את הכביש הולכת רגל מימין לשמאל (כיוון נסיעת המבקש). נטען, כי המבקש נהג בקלות ראש, לא הקדיש תשומת לב מספקת לדרך, לא איפשר להולכת הרגל לחצות את מעבר החציה בבטחה, בלם, והחליק ופגע בה לאחר שזו הספיקה לחצות כשלושה רבעים מרוחב הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש ונותחה בעקבות שבר בגופה. המבקש הועמד לדין בגין עבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות שגרמה נזק וחבלה של ממש. ג. בבית המשפט לתעבורה הגיעו הצדדים להסדר טיעון על פיו הודה המבקש בעובדות כתב האישום, והוסכם כי יוטלו עליו 11 חודשי פסילה בפועל עם סיוג הפסילה לרכב דו-גלגלי, קנס של 2,600 ש"ח ופסילה על תנאי של שלושה חודשים למשך שלוש שנים. ד. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש על פי הודאתו, אך באשר לגזר הדין החליט שלא לקבל את הסדר הטיעון, שכן סבר כי המדובר בהסדר המקל מדי עם המבקש נוכח חומרת העבירה. בית המשפט ציין כי אם ייוותר על כנו העונש שסוכם בין הצדדים, יימצא כי האינטרס האישי של המבקש עולה לאין שיעור על האינטרס הציבורי, וכי נוכח היות של נגע תאונות הדרכים ל"מכת מדינה", על בתי המשפט להקשיח את העונשים היוצאים מתחת ידם.
החלטה |11/04/2005 |בית המשפט העליון
רע"פ 2890/23- אורי חפר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
בגין המתואר לעיל, למבקש יוחסו עבירות של אי-מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה); וגרימת תאונה שגרמה לחבלה של ממש, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות וסעיף 38(3) לפקודה. 5. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות ובהכרעת דין מפורטת, תוך התייחסות אחת לאחת לטענות מפי המבקש. בין היתר, עמד בית המשפט לתעבורה על המסגרת הנורמטיבית המחייבת לצורך הכרעתו, בכלל זה, על חובותיו של נהג בהתקרבו למעבר חציה וחובותיו להולך רגל אשר חוצה את הכביש במעבר חציה. 6. בית המשפט לתעבורה הדגיש את ההלכה הקובעת את חובת הזהירות המוגברת החלה על נהג המתקרב למעבר חציה, בלי שנמנע מלציין כי אף על הולך רגל חלים כללים בהגיעו "לשטח זה". יחד עם זאת, צוין כי על הנהג השולט בכלי הרכב מוטלת האחריות הראשונה במעלה לנהוג בזהירות, ובכלל זה, חובה לצפות, במידה זו או אחרת, את האפשרות כי הולך הרגל עלול להתרשל. במקרה דנן נקבע כי המבקש התרשל בנהיגתו בשל הפרת חובותיו כנהג בהתקרבו למעבר חציה, בהסתמך על סרטון נתונים שהתייחס למהירות נסיעת רכב המבקש, מהירות חצית הולכת הרגל, מרחק החציה של הולכת הרגל ומקום ה"אימפקט" המדויק בכביש. 7. לא נעלמו מעיניו של בית המשפט לתעבורה כי לא נערך שחזור של התאונה וכי אין כל תחשיב הקובע באיזה מהירות נסיעה הייתה התאונה נמנעת. ואולם נקבע שבנסיבות התאונה דנן ניתן לקבוע גם בלי החישובים המתמטיים כי המבקש יצר באופן נהיגתו סיכון בלתי סביר, וסיכון זה התממש בתאונה שהתרחשה.
החלטה |22/04/2023 |בית המשפט העליון
רע"פ 314-12- בנו גנות נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.12.11 בעפ"ת 25078-07-11 שניתן על ידי כבוד השופט כמאל סעב ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: בעצמו החלטה לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 25078-07-11 (כבוד השופט כ' סעב), מיום 25.12.2011 ), שבמסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה בת"ד 1373-08-09 (כבוד השופט ש' בנג'ו). נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים החצייה בבטחה, נהיגה רשלנית והתנהגות שגרמה חבלה לגוף. לפי המתואר בכתב האישום המבקש נהג ברכבו בשעות הערב ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר חציה. בכתב האישום מתואר כי המבקש עצר לפני מעבר החצייה אך לא הבחין כלל בהולכת הרגל והחל בנסיעה תוך שהוא מסב את מבטו לשמאל. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל ונזקקה לטיפול רפואי. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו. בית המשפט שמע את עדותה של המתלוננת וכן את גרסתו של המבקש ומצא כי גרסתה של המתלוננת עדיפה בעיניו וכי עדותה הותירה רושם מהימן. עוד קבע בית המשפט כי עדותה של המתלוננת תואמת את הגרסה שמסרה במשטרה כחודש לאחר האירוע וכי הסתירות הקיימות בין ההודעה לבין העדות אינן מהותיות. לגבי גרסתו של המבקש, קבע בית המשפט כי זו הותירה עליו רושם "בלתי אמין בלשון המעטה". בית המשפט התייחס לסתירות שבגרסתו של המבקש ולכך שעדותו הייתה פתלתלה ומלאת סתירות ופרכות. טענת המבקש שלפיה הסתנוור מהשמש ולכן לא הבחין במתלוננת נדחתה על ידי בית המשפט. ביום 2.6.2011 הטיל בית המשפט על המבקש עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, שלושה חודשי פסילה על תנאי לתקופה של שלוש שנים וכן קנס בסך של 1,500 ש"ח.
החלטה |16/01/2012 |בית המשפט העליון
עפת (חיפה) 30937-01-13- לילי מץ נגד מדינת ישראל- פרקליטות מחוז חיפה- פלילי
שמות השופטים: כמאל סעב
מבוא: 1. לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית המשפט לתעבורה"). 2. הכרעת הדין ניתנה ביום 18.10.12 וגזר הדין ניתן ביום 12.12.12 , ע"י השופט שלמה בנג'ו בתיק ת"ד 4232-06-11. ההליך בפני בימ"ש קמא: העבירות שיוחסו למערערת: 3. המערערת הובאה לדין בבית המשפט לתעבורה בגין עבירות של: אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציית הכביש בבטחה, עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"); נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2)(3) לפקודת התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") וכן עבירה של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות וסעיף 38(3) לפקודה. עובדות כתב האישום: 3. בעובדות כתב האישום נטען, כי המערערת נהגה ברכבה ביום 25.6.08 , סמוך לשעה 12:00, ברח' חניתה בנווה שאנן חיפה. הכביש במקום הינו חד-מסלולי, תקין, יבש, הראות טובה, שדה הראייה פתוח לכיוון מעבר החצייה למרחק 30 מטר מדוד, במקום מסומן מעבר חצייה להולכי רגל הנראה לעין, ובצד ימין מוצב תמרור ג- 7 המצביע על קיומו. אותה עת, מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת המערערת, חצה את הכביש על מעבר החצייה, בהליכה רגילה, הולך רגל יליד 1916 (להלן: "הולך הרגל"), אשר הספיק לחצות כמחצית ממעבר החצייה ואז נפגע על ידי רכבה של המערערת. עוד נטען, כי המערערת נהגה ברשלנות, בכך שלא שמה לב לדרך, לא אפשרה להולך הרגל להשלים החצייה בבטחה, בלמה באיחור ופגעה בו (להלן: "התאונה").
פסק דין |02/05/2013 |מחוזי – חיפה
עפת (חיפה) 4955-04-20- פאולה קולר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: מאזן דאוד
דין 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה חיפה (כב' השופטת רונה פרסון ), בת"ד 195-05-19, מיום 5/3/20 , בגדרו הורשעה המערערת, על סמך הודאתה, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות – עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בבטחה – עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה; התנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). 2. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ברכיב הפסילה בפועל בלבד. גזר הדין בבית משפט קמא; 2 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על פיהן הורשעה המערערת, בתאריך 20/12/2018, סמוך לשעה 17:45, נהגה המערערת ברכב פרטי, ברח' החשמונאים קריית מוצקין והגיעה סמוך לבית מס' 35; הכביש במקום הינו דו-מסלולי מופרד על ידי שטח הפרדה בנוי ללא גדר דו-נתיבי, בכיוון נסיעת המערערת, בצד ימין מקום חניה מוסדר לכלי רכב, ובמקום קיים מעבר חציה הנראה היטב לעין. בהמשך צוין כי באותה עת במקום הנ"ל ומימין לשמאל, ביחס לכיוון נסיעת המערערת, חצתה את הכביש בהליכה בתוך מעבר החציה הולכת רגל שהספיקה לחצות 5 מטר מהמעבר, וזאת לאחר שהבחינה כי המערערת נעצרה לפני המעבר. עוד נטען, כי המערערת נהגה ברכב בחוסר זהירות, בכך שלחצה בטעות על דוושת הגז בעת שהולכת הרגל הייתה בחזית רכבה, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה ובפגעה בה. בעקבות התאונה נחבלה הולכת הרגל בגופה חבלות של ממש, הובחנו בגופה שברים כמפורט בכתב האישום.
פסק דין |07/06/2020 |מחוזי – חיפה
עפת (חיפה) 36094-10-11- רוקסנה שטרית נגד מדינת ישראל- עי פרקליטות מחוז חיפה- פלילי
שמות השופטים: כמאל סעב
פני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית המשפט לתעבורה"), אשר ניתן ביום 13/9/2011 על ידי השופט שמואל יציב בתיק ת"ד 30721/07. המערערת הובאה לדין בבית המשפט לתעבורה בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 3/7/2007, עת נהגה ברכב פרטי בכביש 780 מכיוון כללי כביש 70 לכיוון כללי קרית אתא. באותה עת הלכו על השול הימני, בניגוד לכיוון נסיעת המערערת, לכיוון כללי כביש 70, שלוש הולכות רגל שפרטיהן הובאו בכתב האישום. המערערת נהגה ברשלנות כשסטתה מנתיב נסיעתה לימין ופגעה בהולכות הרגל. לא היה בפי המערערת כל הסבר לסטייתה ולאירוע התאונה. הרכב פגע בהולכות הרגל וגרם להן פציעות קשות. אחת מהולכות הרגל סבלה משבר בדנס, חוליות c5 ו-c6 ודימומים פנימיים במוח, שבעקבות פציעתה אושפזה לשבוע ימים. הולכת רגל אחרת אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ למשך 11 יום עקב שברים מרובים בחלקים שונים של גופה ושבר תלישה, ובעקבות זאת עברה ניתוחים רבים והשתלות עור ולאחר מכן הועברה לשיקום. הולכת הרגל השלישית נחבלה בגופה ואושפזה לשמונה ימים עקב פגיעות ראש ודימום מוחי, שברים פתוחים בגפיים וקרע בסרעפת. בוצע ניתוח להחזרת הקיבה לחלל הבטן. במהלך האישפוז הועברה לטיפול נמרץ ולאחר מכן לשיקום. כמו כן הרכב ניזוק. על יסוד העובדות הנ"ל, ייחסה המשיבה למערערת את העבירות הבאות: גרימת נזק לרכוש, או לאדם, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, (להלן: "התקנות"), נהיגה רשלנית עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה , תשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה"), ביחד עם סעיף 38(2) לפקודה, עבירה של סטייה מנתיב לפי תקנה 40(א) לתקנות ועבירה של חבלה של ממש לפי סעיף 38(3) לפקודה.
פסק דין |22/01/2012 |מחוזי – חיפה
עפת (חיפה) 7802-03-13- גלית דדו נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: כמאל סעב
1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן על ידי השופט שלמה בנג'ו, ביום 16/01/13, בתיק 3433-01-12 2. הערעור מופנה כנגד חומרת הדין ובעיקר עונש הפסילה בפועל. ההליך בבית משפט קמא: 3. המערערת הובא לדין בגין העבירות הבאות: סטייה מנתיב נסיעה – עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן: "התקנות"), ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), עבירה של נהיגה רשלנית – לפי סעיף 62 (2) לפקודה ביחד עם סעיפים 38 (2), 38 (3) לפקודה, עבירה של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודה, עבירה של אי האטה בעקומה – עבירה לפי תקנה 52 (4) לתקנות ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודה ועבירה של חציית שטח הפרדה על ידי רכב – עבירה לפי תקנה 36 (ב) לתקנות ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודה. 4. בכתב האישום נטען כי ביום 27/02/10, בשעה 14:00, בקריית אתא, נהגה המערערת ברכב פרטי מכיוון היציאה מגבעת רם לכיוון קריית אתא ובדרך איבדה שליטה על רכבה, סטתה לנתיב הנגדי תוך שהיא חוצה שטח הפרדה בנוי והתהפכה. הרכב נע קדימה, הסתובב ופגע בעץ שהיה במקום, חזר אל הכביש ועצר בניגוד לכיוון התנועה. כתוצאה מהתאונה נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי המערערת ושני ילידה ובין היתר, לאחד מהנוסעים נגרמה חבלה של ממש והוא אובחן כסובל משבר בעצם הבריח. כמו כן, נגרם נזק לרכב. 5. המערערת כפרה בעובדות כתב האישום ובית משפט קמא שמע את ראיות הצדדים. במסגרת ראיות התביעה העידו השוטר שהיה בזירת האירוע וערך את דו"ח הפעולה, בוחן התנועה המשטרתי אשר ערך את דו"ח הבוחן, תרשים תאונת הדרכים, רשימת נזקים, סקיצת מקום התאונה וכן צילום תמונות מזירת האירוע.
פסק דין |01/06/2013 |מחוזי – חיפה
עפת (חיפה) 33404-08-11- אלכסיי שרייבר נגד מדינת ישראל- על ידי פרקליטות מחוז חיפה-פלילי
שמות השופטים: כמאל סעב
לפני ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 13.7.11 על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק 30939/07. המשיבה יחסה למערער את העבירות של: נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, (להלן – "התקנות"), ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961, (להלן "הפקודה"), עבירה של נהיגה ברשלנות, בניגוד לסעיף 62 (2) בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודה, גרימת נזק לרכוש, עבירה לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות, עבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות, עבירה של עקיפה במעבר חציה, עבירה לפי תקנה 47 (ה)(3) לתקנות ותקנה 67 (א) לתקנות. הרקע להגשת האישום נגד המערער הוא אירוע שהתרחש ביום 18.2.07 בשעה 16:00, עת נהג המערער בניידת משטרתית ברחוב רוטשילד בחיפה מכיוון צומת דולפין לכיוון שדרות המגנים, (להלן – "הכביש"). הכביש הנו דרך עירונית, דו-סטרית, שמפריד ביניהם קיר הפרדה מביטון. המהירות המותרת בכביש היא 50 קמ"ש. הכביש היה רטוב ממי הגשם, כשבסמוך לאולמי רון קיים מעבר חציה להולכי רגל. באותה עת עמד לחצות את הכביש במעבר החצייה הולך רגל ולכן עמדו שתי מכוניות שנסעו לפני המערער. הולך הרגל חצה בערך כ- 4.4 מטר מהכביש ואז המערער עקף את שתי המכוניות מצד ימין ופגע בו בחזית הרכב ושימשת צד ימין והעיפו למדרכה. הולך הרגל נחבל בגופו חבלות של ממש, סבל משברים בגולגולת, המטומות ושפשופים בגוף, אושפז בבי"ח, אולם הנזק שנגרם לרכב היה קל. הערעור וגזר הדין של בימ"ש קמא: המערער כפר בפני בימ"ש קמא אשר שמע את הראיות, הרשיעו בדין וגזר עליו את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי ולמשך 3 שנים, פסילה בפועל של 4 שנים, פסילה על תנאי של 10 חודשים ולמשל 3 שנים וקנס בסך 2000 .
פסק דין |22/11/2011 |מחוזי – חיפה
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 67. הולכי רגל במעבר חציה
67. (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. (א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. (א2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה. (ב) מעבר החציה המחולק על-ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.
תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966
סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239
1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה
25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 60. ערעור לפני בית המשפט המחוזי
60. החלטת שופט התעבורה לפי סעיף 57 נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה.
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 585א. בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי
(ז) מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט. (ח) לעניין תקנה זו-"מידע תעבורתי"-מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון-גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לפי סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, ולפי סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחלק זה-הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שב שלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם בתקנה 548, אם הוטלו עליו לפי תקנה 549, והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה; "פסילה"-פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי הפקודה והגבלת רישיון; "פרטי רישיון נהיגה"
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם
77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות
40א. (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי – (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 45ב. סייג לתחולה על עבירות תעבורה
45ב. (א) על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הכרוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש. (ג) על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 10, 11, 13 עד 19, 35 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה' ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 26(1) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22. (ד) שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 212ב. פסילת רישיון לנהגים מסוכנים
212ב. (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה: (1) 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה; (2) חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה. (ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור בתקנה 545, בשינויים המחויבים. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 39. פסילת מינימום שנה אחת
39. על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 83ג. פטור מחגורת בטיחות
83ג. הוראות תקנה 83ב לא יחולו על – (1) עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998; (1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו – "נסיעה מבצעית" – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית; "קצין מוסמך" – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית. (2) הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב; (3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה: (א) מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות; (ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות; (ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ; (4) נמחקה; (5) הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי; (6) הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור. (7) מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70א. אחריות לחניה
70א. (א) (בוטל). (ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו. (ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב. (ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו. (ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) – (1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה; (2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה. (ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה. (ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן. לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון. (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה: (1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים; (2) תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה; (3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה; (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.
חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997
סעיף: 6. סמכויות מפקחים
6. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – (1) לדרוש מכל אדם שיש לו חשש סביר כי עבר על הוראות חוק זה להזדהות בפניו ולהציג בפניו מסמכים הקשורים לקיום הוראות חוק זה לרבות רישיון רכב ורישיון נהיגה; (2) להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו חשש סביר שבו מתבצעת עבירה בניגוד להוראות סעיף 2, או שבו מצוי רכב שיש חשש שנעברה בו עבירה או שבו מצוי אדם שנהג ברכב ויש חשש שעבר עבירה כאמור; ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט. (ב) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח שמונה בידי השר או למפקח שמונה לפי סעיף 4(ב)(4) סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927, וכן סמכויות של שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו–24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), וסמכות לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור לפי הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש; הוראות חיקוקים אלה יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים כאילו נערכו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין. (ג) (1) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (2) היה למפקח או למפקח הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי חוק זה, ברכב שאינו נושא תו רישום או סימן זיהוי אחר שנקבע לפי פקודת התעבורה, רשאי הוא לעכבו בתחום חוף הים או בסמיכות לאזור זה, למעט באזור מיושב או בדרך עירונית, דרך שאינה דרך עירונית ודרך מהירה, כדי לאפשר את הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה. (3) (בוטל). (ד) מפקח שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח כאמור שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.
כל הזכויות שמורות ©