כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין המתמחים בתחום הפלילי במחוז חיפה והצפון פועלים במרחב משפטי ייחודי, המשלב אתגרים מקומיים עם דרישות מקצועיות גבוהות. במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים והאתיים הנוגעים לעורכי דין פלילי בחיפה, תוך התבססות על פסיקות והחלטות בתי המשפט הרלוונטיות מהמאגר המשפטי.
מחוז חיפה, כאחד ממחוזות השיפוט המרכזיים בישראל, מציב בפני עורכי דין פליליים אתגרים ייחודיים הנובעים ממגוון האוכלוסייה, פריסה גיאוגרפית רחבה, ומאפיינים מקומיים של הפשיעה והאכיפה. היכרות עם מאפיינים אלה, לצד הבנה מעמיקה של הדין הפלילי והפרוצדורה הפלילית, מהווים נדבך חיוני בעבודתם של עורכי דין פלילי באזור חיפה.
מהפסיקה עולה כי עורכי דין העוסקים בתחום הפלילי בחיפה כפופים לסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים במיוחד, הן מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והן מכוח כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.
המסגרת הנורמטיבית כוללת:
בתי המשפט במחוז חיפה מדגישים בפסיקתם את החשיבות של שמירה קפדנית על כללי האתיקה המקצועית, במיוחד בהקשר של ייצוג בתיקים פליליים, בהם הסיכון ללקוח גבוה במיוחד.
אחת החובות המרכזיות המוטלות על עורכי דין פלילי בחיפה היא חובת הנאמנות והמסירות ללקוח. חובה זו מחייבת את עורך הדין לפעול למען האינטרסים של לקוחו במסירות ובנאמנות, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
בפסק דין בדא 21/11 יואל גולדברג נגד לשכת עורכי הדין (ניתן ב-22/11/2011), התייחס בית המשפט לסטנדרט המקצועי הנדרש:
"בית-הדין המחוזי, בהכרעת דין מנומקת היטב, קבע שעל-פי עדות המתלוננת, לא ניתן להרשיע את המערער בעובדות ובאישומים שיוחסו לו בקובלנה"
מקרה זה ממחיש את החשיבות של בחינה מדוקדקת של הראיות והעובדות בתיקים פליליים, ואת האחריות המוטלת על עורך הדין לבחון באופן ביקורתי את חומר הראיות נגד לקוחו.
חובת הסודיות המקצועית מהווה אבן יסוד ביחסי עורך דין-לקוח, במיוחד בתחום הפלילי. חובה זו מאפשרת ללקוח לשתף את עורך דינו במלוא המידע הרלוונטי, ללא חשש שמידע זה ייחשף.
בתיק תוב (חיפה) 65211-01-19 מדינת ישראל נגד מאירפלד יאיר ואח' (ניתן ב-27/01/2019), עלתה סוגיית הסודיות המקצועית:
"הנאשמים אישרו כי המצב העובדתי המתואר בעובדות כתב האישום הינו נכון אך עסקינן במצב קיים במקומות רבים ברחבי העיר חיפה"
מקרה זה מדגים את המתח שעשוי להתקיים בין חובת הסודיות לבין חובות אחרות, ואת החשיבות של שמירה על האיזון הראוי.
עורכי דין פלילי בחיפה נדרשים להימנע ממצבים של ניגוד עניינים, אשר עלולים לפגוע ביכולתם לייצג את לקוחותיהם באופן מיטבי. חובה זו מקבלת משנה תוקף בתיקים פליליים, בהם האינטרסים של הלקוח עלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של לקוחות אחרים או של צדדים שלישיים.
בתיק בדמ (חיפה) 142/05 לשכת עורכי הדין הועד המחוזי חיפה נגד עו״ד פלוני (ניתן ב-12/04/2007), נדונה סוגיית ניגוד העניינים:
"על פי ההסדר הדיוני שבין הצדדים מיום 19.10.06 הודה הנאשם כי הביטויים אשר יוחסו לו בקובלנה עפ"י עמ׳ 11 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט"
מקרה זה מדגיש את החשיבות של הקפדה על כללי האתיקה בנוגע לניגוד עניינים, ואת ההשלכות המשמעתיות שעלולות לנבוע מהפרתם.
בתי המשפט במחוז חיפה מציבים רף גבוה במיוחד לעורכי דין המייצגים נאשמים בהליכים פליליים. הציפייה היא להתנהלות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, הכוללת הכרה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי, יכולת טיעון משפטי גבוהה, ושמירה על אתיקה מקצועית ללא פשרות.
בית המשפט המחוזי בחיפה הדגיש את החשיבות של התנהלות מקצועית ראויה בתיק עפג (חיפה) 29970-06-18 מדינת ישראל נגד דין בונפיל (ניתן ב-25/10/2018):
"המדינה מלינה בערעורה על קולת העונש… בהתאם לכתב האישום המתוקן, התקיים בין המתלוננת לבין המשיב קשר רומנטי במשך כשנה ומחצה"
מקרה זה ממחיש את האחריות הכבדה המוטלת על עורכי דין בהליכים פליליים, ואת הצורך בייצוג מקצועי ומיומן.
עורכי דין פלילי בחיפה נדרשים לרמת מומחיות גבוהה במיוחד בתחומים ספציפיים כגון אלימות במשפחה ועבירות סמים, אשר מהווים חלק משמעותי מהתיקים הפליליים במחוז. בתחומים אלה, הפסיקה מדגישה את הצורך בהכרה מעמיקה של הדין הרלוונטי, של הנחיות הפרקליטות והמשטרה, ושל המגמות העדכניות בענישה.
בתי המשפט במחוז חיפה מקפידים על יישום מדיניות ענישה המשקפת את חומרת העבירות בתחומים אלה, ועורכי דין פלילי נדרשים להכיר היטב את המדיניות ואת השיקולים המנחים את בתי המשפט בגזירת העונש.
ייצוג מקצועי בהליכים פליליים בחיפה מחייב לא רק הכרה מעמיקה של הדין, אלא גם היכרות עם המאפיינים הייחודיים של מערכת המשפט המקומית. היבטים אלה כוללים:
עורכי דין פלילי מנוסים בחיפה מדגישים את החשיבות של היכרות מעמיקה עם המערכת המקומית, אשר מאפשרת להם לספק ייצוג אפקטיבי יותר ללקוחותיהם.
עורכי דין פלילי בחיפה מפתחים אסטרטגיות הגנה המותאמות למאפיינים הייחודיים של התיקים הפליליים באזור. אסטרטגיות אלה עשויות לכלול:
בתיקים מורכבים, עורכי דין פלילי מנוסים בחיפה עשויים לשלב מספר אסטרטגיות, בהתאם לנסיבות הספציפיות של התיק ולמאפייני הלקוח.
אחד התפקידים המרכזיים של עורכי דין פלילי בחיפה הוא שמירה על זכויותיהם החוקתיות של נאשמים. זכויות אלה כוללות את הזכות להליך הוגן, חזקת החפות, הזכות לייצוג משפטי, והזכות להימנע מהפללה עצמית.
בתיק תפ (קריות) 192-07 מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נגד אדי דסלה (ניתן ב-26/10/2009), התייחס בית המשפט לחשיבות של בחינת כל מקרה על פי נסיבותיו הייחודיות:
"אני סבור כי המקרה שלפנינו הוא באמת אחד מאותם מקרים בהם המנטרה המשפטית 'כל מקרה על פי נסיבותיו' היא הרבה יותר ממנטרה"
פסיקה זו מדגישה את החשיבות של בחינה פרטנית של כל תיק, ואת האחריות המוטלת על עורכי דין פלילי להתאים את הייצוג המשפטי לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
עורכי דין פלילי בחיפה נדרשים לזהות ולהתמודד עם ראיות שהושגו שלא כדין ועם פגמים אחרים בהליך הפלילי. זיהוי מוקדם של פגמים אלה עשוי להוביל לפסילת ראיות, לביטול כתב אישום, או להקלה משמעותית בעונש.
אסטרטגיות נפוצות בהקשר זה כוללות:
בתי המשפט בחיפה מגלים רגישות לטענות בדבר פגיעה בזכויות נאשמים, ועורכי דין פלילי מנוסים מנצלים רגישות זו לטובת לקוחותיהם.
השנים האחרונות הביאו עמן שינויים משמעותיים בעבודתם של עורכי דין פלילי בחיפה, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות. שינויים אלה כוללים:
עורכי דין פלילי בחיפה נדרשים להתעדכן באופן שוטף בהתפתחויות אלה, ולהתאים את אסטרטגיות ההגנה שלהם לעידן הדיגיטלי.
עורכי דין פלילי מובילים בחיפה משתפים פעולה באופן הולך וגובר עם מומחים בתחומים משיקים, כגון:
שיתוף פעולה זה מאפשר לעורכי דין פלילי בחיפה לספק ייצוג הוליסטי ומקיף, המתייחס לכלל ההיבטים הרלוונטיים לתיק.
עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, תוך שמירה על אתיקה מקצועית קפדנית והגנה על זכויות לקוחותיהם. הפסיקה מדגישה את החשיבות של ייצוג מקצועי, אחראי ומסור, תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית והחובות כלפי מערכת המשפט.
האתגרים העומדים בפני עורכי דין פלילי בחיפה כוללים:
למרות אתגרים אלה, עורכי דין פלילי מנוסים בחיפה ממשיכים לספק ייצוג איכותי ומקצועי ללקוחותיהם, תוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים והאתיים הגבוהים ביותר. הם מהווים חוליה חיונית במערכת המשפט, המבטיחה את זכויות הנאשמים ואת התנהלותו התקינה של ההליך הפלילי.
ת"פ (קריות) 192-07- מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נגד אדי דסלה
שמות השופטים: אורית קנטור
אני סבור כי המקרה שלפנינו הוא באמת אחד מאותם מקרים בהם המנטרה המשפטית "כל מקרה על פי נסיבותיו" היא הרבה יותר ממנטרה. המדינה מבקשת שבית משפט זה יראה לנגד עיניו היום את ע. פ. 2010/07 של בימ"ש המחוזי בחיפה ומשם בית המשפט יראה את העונש הראוי על עבירות כמו במקרה שלפנינו. גם אני מבקש מבית המשפט לשוות לנגד עיניו את אותו ערעור פלילי ולעשות את אותן האבחנות בין המקרה ולבין המקרה שלפנינו ולאור כך להסתפק במקרה שלפנינו לכל היותר בענישה צופה פני עתיד. מפנה לחלק שסימנתי בערעור שהגישה המדינה, לעיין בנסיבות העובדתיות של אותו מקרה. נסיבות עובדתיות של מספר אנשים המגיעים לחנות וחובטים ללא רחם במעורבים במקרה ואז כשהאח נחלץ לעזרתו של המוכה, חובטים גם בו ללא רחם, כמתואר באותו מקרה. אני שואל את בית המשפט המכיר את עובדותיו של התיק שלפנינו, האם זה המקרה שלפנינו. אני סבור שאין צורך להכביר מילים ולומר שהתשובה היא לא. מדובר על נאשמת קשת יום שבלשון המעטה בית המשפט ראה שהגורל לא האיר לה פנים בצורה יוצאת דופן עד היום. המעורבות שלה במקרה נשוא כתב האישום כאן בבית המשפט היא כאמור בהכרעת בית המשפט. זה מה שבית המשפט החליט. בית המשפט קבע מה שקבע בנוגע לנסיבות מקרה זה, אני סבור שכפי שאני כפוף להכרעת הדין של בית המשפט כך גם התביעה כפופה בדיוק לאותן הכרעות שבהכרעת הדין של בית המשפט. כשאנו מעיינים בסעיף 13 ו- 14 להכרעת הדין ובסעיף 30 להכרעת הדין – מפנה לסעיף 30 בהכרעת הדין המתוקנת ואני בא ואומר שכשדברים מהסוג הזה כתובים בהכרעת דין שמדינת ישראל טוענת לאור אותה הכרעת הדין, אני סבור כי המדינה חייבת לקחת אותה בחשבון בטעונים לעונש. בית משפט זה על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה וכפי שבית משפט זה פירש אותם לעניין טענת ההגנה עצמית, בית המשפט החליט שההגנה לא תופסת במקרה זה.
הכרעת דין |25/10/2009 |שלום – קריות
עפ"ג (חיפה) 29970-06-18- מדינת ישראל נגד דין בונפיל
שמות השופטים: י גריל,[אבד],ב בר זיו,א אלון
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) ע"י ב"כ עוה"ד מ. הרטמן נגד המשיב: דין בונפיל ע"י ב"כ עוה"ד אביטל בן-נון (סנגוריה ציבורית) פסק דין א. בפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זיו אריאלי) מיום 3.5.18 ב-ת"פ 23349-09-16 לפיו נדון המשיב, יליד 1993, לשישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מכל סוג, ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של פזיזות ורשלנות שעניינה שימוש ברכב או סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, פסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך שמונה חודשים, שישה חודשי פסילה על תנאי אם ינהג בזמן פסילה, או שינהג ברכב ללא ביטוח, או שינהג ללא רישיון רכב, או ללא רישיון נהיגה. כמו כן נדון המשיב לתשלום קנס על סך 1,500 וחתימה על התחייבות כספית על סך 5,000 . המדינה מלינה בערעורה על קולת העונש. 2 ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה: בהתאם לכתב האישום המתוקן, התקיים בין המתלוננת לבין המשיב קשר רומנטי במשך כשנה ומחצה. נכון למועד הרלוונטי לכתב האישום הם היו פרודים במשך כחודש ימים. בתאריך 4.9.16 נכנסה המתלוננת ביחד עם חברותיה בשעה 22:00 לחנות בגרנד קניון שבחיפה ואזי ביקש המשיב מן המתלוננת, באמצעות אחת מחברותיה לבוא ולפגוש במתלוננת בחנות, אך המתלוננת סירבה. המשיב נכנס לחנות, הלך אחרי המתלוננת ותקף אותה במובן זה שאחז בזרועה, בעוד המתלוננת ביקשה מן המשיב לעזוב אותה. חברתה של המתלוננת נעמדה בין המתלוננת לבין המשיב על מנת להפריד ביניהם. המשיב הניף את ידו ותקף את חברתה של המתלוננת בכך שהניח את ידו על צווארה והדף אותה ממקומה.
פסק דין |24/10/2018 |מחוזי – חיפה
תוב (חיפה) 65211-01-19- מדינת ישראל נגד מאירפלד יאיר ואח
שמות השופטים: גאדה בסול
הנאשמים אישרו כי המצב העובדתי המתואר בעובדות כתב האישום הינו נכון אך עסקינן במצב קיים במקומות רבים ברחבי העיר חיפה , אך המאשימה נמנעת מלנקוט הליכים נגדם ודווקא נגד הנאשמים כאן היא כן הגישה כתב אישום. 8. ב"כ הנאשמים פירטה את טיעוניה באשר לאכיפה הבררנית הנטענת בכתב תוך פירוט הטענות וכן המקרים הדומים , לשיטתה מהם ניתן ללמוד על אותה אכיפה סלקטיבית נטענת. 9. הנאשמים מעלים מספר טענות: א. מאז שהנאשם קיבל לידיו את ניהול המלון , לאחר שאביו ז"ל הלך לעולמו , לא חל כל שינוי במצב הנכס. ב. מעולם לא הופנתה תלונה או דרישה לנאשמים , או להורי הנאשם מס' 1 בתקופה הם ניהלו את המלון , בגין חריגות כאלו או אחרות ג. העובדות המפורטות בכתב האישום , היו ידועות למאשימה מזה שני רבות כאשר על פי מסמכים אשר נסרקו לאתר המקוון של המאשימה עוד בשנת 2009 , כול אותם שינויים , המפורטים בכתב האישום , סומנו כך שעסקינן במצב בו קיים שיהוי ניכר בהתנהלות המאשימה , וכי גם מטעם זה יש להורות על ביטול כתב האישום. ד. עוד מציינים הנאשמים , כי בתאריך 2/6/2013 התקבל אצל הנאשמת מס' 2 מכתב של אגף רישוי עסקים בעירית חיפה , ולפיו , מלבד המקלט , המצויין בסעיף א1(ב) לעובדות כתב האישום , אין בחריגות הבניה הקיימות בנכס כדי למנוע את מתן רישיון העסק למלון המתנהל בנכס. ה. באשר לחצר הפתוחה המשמשת כחדר ישיבות והמצוינת בסעיף א1א לעובדות כתב האישום , טוענים הנאשמים כי מעל אותו מקום בנויות ארבע קומות של הבניין , כך שלא ברורה כלל ההגדרה של חצר פתוחה לשיטתה של המאשימה. ו. כך גם לגבי האמור בסעיף ב1ד לעובדות כתב האישום ( האדנית), לא ברור לנאשמים כיצד התגבשה עבירה.
החלטה |26/01/2019 |עניינים מקומיים – חיפה
בד"א 21/11- יואל גולדברג נגד ' לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: חגי סיטון,אית הכהן,חבד,עופר פיינשטיין
בית-הדין המחוזי, בהכרעת דין מנומקת היטב, קבע שעל-פי עדות המתלוננת, לא ניתן להרשיע את המערער בעובדות ובאישומים שיוחסו לו בקובלנה בסעיפים שצוטטו לעיל ומשכך, זוכה מכל סעיפי האישום הנ"ל. 3. בשולי הקובלנה הוסף סעיף אישום נוסף וזה לשונו: "6. הנאשם התבקש ע"י לשכת עוה"ד-ועד מחוז חיפה, להשיב לשאלות שהופנו אליו, אולם הוא בחר להשיב בכתב יד בלתי קריא ע"ג מכתב ועד המחוז אגב שימוש בסגנון מזלזל שאינו הולם עו"ד". 4. על סעיף זה מצא בית-הדין המחוזי להרשיע את המערער במעשה שאינו הולם את כבוד המקצוע, עבירה בניגוד לסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961. בית-הדין הטיל על המערער עונש של נזיפה ותשלום הוצאות ללשכה בסך של-.1,500 ₪. המערער מערער בפנינו על ההרשעה ועל העונש. 5. ההרשעה מבוססת על שתי תשובות בכתב ששנתן המערער לשאלות בבקשה ששלחה אליו לשכת עורכי-הדין, להשלים את תגובתו מיום 5.11.2008 , כדלקמן: א. השאלה (מס' 1): "האם מלבד סכום הפקדון בסך-.12,000 ₪ שהותרת בידך לא קיבלת שכר נוסף כלשהו על-חשבון שכר הטרחה הנקוב בסעיף 1 לתלונת הגב' ויסוצקי?" בהכרעת הדין נקבע (סעיף 21) כי המערער השיב: "קיבלתי המון, המון, המון כסף. . . (יתר המשפט אינו קריא)". בפועל מסתבר שהמערער, ענה על גבי מכתבה של הלשכה (בכתב-יד שאיננו רהוט), כך: "קיבלתי המון, המון, המון כסף בנוסף. לוטה בזה קבלות" (ק/6). ואכן, למכתב צורפו ארבע קבלות בסכומים שונים בסכום כולל של-.27,000 ₪. הלשכה לא הסתפקה בתשובות בכתב-יד וביקשה מהמערער לקבל תשובות מודפסות.
פסק דין |21/11/2011 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (חיפה) 142/05- לשכת עורכי הדין הועד המחוזי חיפה נגד ' עו״ד פלוני
שמות השופטים: עו״ד יוסף מילר חב״ד,עו״ד נעמה סלע חב״ד,עו״ד צבי אלטר אב״ד
1.1 (להלן-"התביעה"). התביעה התבררה בתיק בחיפה, בפני כב׳ השופטת ת׳ נאות-פרי. במסגרת בירור התביעה נחקר הנאשם בחקירה נגדית על ידי המתלונן, וזאת ביום 12.09.04 . 1.3 במהלך סיכום טענותיו בבית המשפט אמר הנאשם למתלונן "פסיכי ונוכל" וכן נטען ע"י המתלונן כי אמר "שתוק מטומטם". 1.5 1.4 על פי הסדר דיוני שבין הצדדים מיום 19.10.06 הודה הנאשם כי הביטויים אשר יוחסו לו בקובלנה עפ"י עמ׳ 11 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט בת. א. נאמרו על ידו. הצדדים הסכימו על העלאת טענותיהם המשפטיות בכתב אליהם יצרפו פרוטוקולים מכל דיון משפטי רלבנטי (להלן-"ההסדר הדיוני"). כל שנותר לאור הודיית הנאשם בעובדות על פי "ההסדר הדיוני" הינו לדון בטענות המשפטיות אשר הועלו בסיכומי הצדדים. טענות הנאשם טוען הנאשם בסיכומיו כי הדברים אשר נאמרו על ידו נאמרו בתגובה להתנהגות והתבטאות ברוטלית מצד המתלונן. הנאשם מגבה את טענתו זו בתצהירו ובתצהיר מתמחה ממשרדו, מר ", אשר צורפו לסיכומים. בסיכומיו טוען הנאשם כי הגנתו בתיק זה כל כולה "בנסיבות הענין". דהיינו, הנאשם טוען כי התנהגותו האלימה של המתלונן היא זו שחייבה תגובת הנאשם כפי שנעשתה. דיון והכרעה מעלה כי כבוד השופטת נאור פרי, ביוזמתה כתבה כדלקמן: עיון בפרוטוקול ב-ת. א. 4.1 "בין שני עורכי הדין מתנהל ויכוח אשר אינו מאפשר את המשך הדיון. עוה"ד הרים את אצבעו ולטענת עו"ד מדובר בכך שהוא בכינויים "פסיכי פנה לעו"ד הרים עליו אצבע. עו"ד ונוכל". לאור ההסדר הדיוני ולאור דברי בית המשפט עצמו כל שנותר לדון הוא האם המתלונן הרים את אצבעו כנגד הנאשם והאם הרמת אצבע זו מכשירה תגובת הנאשם בדרך של קריאת כינויי גנאי כפי שנעשה. הנאשם צירף לסיכומיו פרוטוקולים מהם מבקש ללמוד על שיטתו של המתלונן עוה"ד, לאיים על עדים ועקב כך מבקש כי נקבע, כי זוהי שיטתו של המתלונן וכן כי גם בתיק זה איים המתלונן על הנאשם.
גזר דין |11/04/2007 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בר"ש 2576/13- יוסף סגל, עורך דין נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: א רובינשטיין
המתלונן הגיש תלונה כנגד המבקש לועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וזה הגיש קובלנה כנגד המבקש בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן החוק); אי שמירה על כבוד המקצוע לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק; הפרת סעיף 85 לחוק בצירוף סעיף 86 לחוק; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח לפי סעיפים 54 ו-61 לחוק וכן כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה); הפרת כללים 11, 39, 40, 41 ו-42 לכללי האתיקה בצירוף סעיף 61(2) לחוק. ד. ביום 21.1.10 קבע בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, כי אף שהמתלונן לא פנה למבקש לצורך טיפול משפטי, ואף שמאמצי המבקש לשחרור טראוב לא נעשו במסגרת טיפול משפטי, התקיימו בין השניים יחסי עו"ד-לקוח במסגרת קבלת הפיקדון ונטילתו, וזאת בהסתמך בעיקר על מכתב האישור מיום 2.1.04 והפקדת הכספים בחשבון הפקדונות של משרד המבקש. על כן הורשע המבקש בעבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אי שמירת כבוד המקצוע וכן חוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. כן נקבע, כי בכל הנוגע למאמצי המבקש לשחרור טראוב וכשלון הבטחתו לגבי התוצאה, מורשע המבקש בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ובאי שמירה על כבוד המקצוע, תוך הדגשה כי הרשעתו בעניין זה אינה במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. ביום 16.6.10 נקבע עונשו של המבקש להשעיה בפועל ל-16 חודשים, השעיה על תנאי ל-24 חודשים לתקופה של 3 שנים, תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 10,000 ש"ח, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 25,000 ש"ח. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור, שנסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין (בד"א 72/10), לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, ואילו המשיב הגיש ערעור על קולת העונש שהושת על המבקש (בד"א 64/10).
החלטה |15/05/2013 |בית המשפט העליון
רע"פ 1211/12- אברהם ישראלי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין
המבקש טען, כי עניינו נופל בגדר המקרים בהם יש ליתן רשות ערעור בהתאם להלכת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123), ובהתאם להלכות הרלבנטיות לעניין העונש. ואולם, מקום שמבקש אדם, כי עניינו ידון בפני ערכאת ערעור נוספת, ברי כי עליו להראות ככלל כי במקרה יש עניין ציבורי שיש בו כדי להצדיק גלגול נוסף. יתר על כן, כאשר עסקינן בחומרת העונש, נטייתו של בית משפט זה ליתן רשות ערעור מצומצמת יותר; על הטוען לרשות להראות, כי עניינו בא בגדרן של אמות המידה שנקבעו, על פי נסיבות המקרה הקונקרטי. במקרה דנן הטעים בית המשפט המחוזי אל נכון, כי העונש שהוטל אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה, אלא עולה עמה בקנה אחד נוכח חומרת העבירה ועברו התעבורתי המכביד של המבקש. לא מצאתי לשנות מקביעה זו. ז. לגופו של עניין, נסיבותיו המשפחתיות של המבקש אינן קלות, ומעוררות אהדה אנושית. עם זאת, עברו בתחום התעבורה מצביע על זלזול מתמשך בחוק. במקרה דנן, חשיבותה של ענישה מחמירה אינה מתמצית אך בהרתעת הרבים, אלא גם במניעת סיכון לבאי הדרך. לאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן ובפסק הדין הקודמים, לא מצאתי כי יש לשנות מן העונש שהוטל. ציינתי בעבר, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה ז).
החלטה |14/02/2012 |בית המשפט העליון
רע"פ 4079-10- אימן גבשה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי אין מקום למתן רשות ערעור ודין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, חרף טענות המבקש, הרי שבקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על כל עילה אחרת המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה. יתרה מכן, הלכה היא כי טענות הנוגעות לחומרת העונש כשלעצמה ובהן גם טענה שהיה על בית המשפט להימנע מהרשעה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו: רע"פ 5504/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.7.2008 ); רע"פ 5585/08 אל נבארי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.10.2008 ); רע"פ 2460/09 לשם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.6.2009 )). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש, אף לאור נסיבותיו האישיות. "שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל" (ראו: ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ(3) 682, 683 (1996)), ואילו "חריג שבחריגים לכלל זה מותיר בידי בית המשפט סמכות להימנע מהרשעה, במקרים יוצאי דופן" (רע"פ 1189/06 בר-לב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.9.2006 )). ענייננו של המבקש אינו עומד בתנאים שנקבעו לאי-הרשעה בדין של מי שנמצא כי ביצע עבירה (ראו: ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3) 337 (1997) (להלן: הלכת כתב)), ועובדות המקרה הספציפיות אינן מצדיקות סטיה ממהלך הדין הרגיל בהתאם להלכת כתב, תוך פגיעה בשיקולי הענישה הכלליים.
החלטה |22/08/2010 |בית המשפט העליון
בר"ש 10486-09- עורך דין בהיג עוויד נגד לשכת עורכי הדין מחוז חיפה
שמות השופטים: א רובינשטיין
רשות ערעור – בגלגול רביעי שראשיתו שתי ערכאות משמעתיות – על פסקי דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים לפי סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 נשקלת אך במקרים חריגים שבחריגים – בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123; ראו בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב (לא פורסם); בר"ש 6588/09 דיאמנט נ' לשכת עורכי הדין (לא פורסם); בר"ש 5700/09 פודים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם)). אין המקרה שלפנינו מעורר שאלות עקרוניות מהסוג הבא בגדרים אלה. ז. אף לגופו של עניין, ברי כי האירוע בו נטל המבקש חלק היה חמור מאוד, ולכאורה מדובר היה בניצול ציני של לקויותיה של האשה. אף אם המבקש לא היה שם כבא כוחה, עצם ההשתתפות, והנכונות ליטול אחריות אפילו רק על "הסברת" תוכן הדברים, מצדיקה ענישה מחמירה. עורך דין הוא עורך דין, אף אם פורמלית אין הוא מייצג מי מהצדדים – וככזה הוא חב חובות כלפי הסובבים אותו וכלפי כבודו וגדריו של המקצוע שאת שמו הוא נושא: "חובותיו של עורך דין אינן כלפי מרשהו בלבד. הוא חב חובות מסויימות גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור. התנהגותם של המערערים לא היתה הוגנת לא כלפי יריבו של מרשם, לא כלפי חברם למקצוע ולא כלפי המקצוע גופו" (עמ"מ 3/56 עו"ד פלוני נ' יושב ראש וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י(1) 831, 837 – מ"מ הנשיא ש"ז חשין). לא למותר להזכיר, כי האשה העידה, "אני זוכרת שבאו אלי שני עורכי דין, אחד יהודי ואחד ערבי והחתימו אותי. . . " (פסקה 65 להכרעת הדין בבית הדין המשמעתי המחוזי).
החלטה |10/01/2010 |בית המשפט העליון
בר"ש 8984/14- אליעזר אבני עורך דין נגד ועדת האתיקה המחוזית
שמות השופטים: א רובינשטיין
לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, איני רואה מקום להיעתר לה. כידוע, רשות ערעור בתיקי לשכת עורכי הדין לבית משפט זה, כערכאה רביעית, תתאפשר אך במשורה שבמשורה (בר"ש 1072/14 פודים נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים ( 18.2.2014 )),ורק במקרים שבהם השאלה המועלית בבקשה מעוררת שאלות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית (בר"ש 6588/09 דיאמנט נ' לשכת עורכי הדיןועד מחוז חיפה ( 19.8.2009 )). מדובר, איפוא, במקרים "חריגים שבחריגים, "בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת חניון חיפה" (בר"ש 2180/13 רוטנשטרייךנ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א ( 26.6.2013 )). 6 י. בענייננו, אין מדובר בנושא המצדיק התערבות המגיע לכלל "משורה שבמשורה". אף לא מצאתי כי נגרם כל עיקר למבקש עיוות דין המצדיק רשות ערעור בגלגול רביעי. אין צורך להכביר מלים על חומרת המעשים הנוגעים לליבת תפקידו של עורך הדין, קרי, יחסיו עם הלקוח. המבקש מעל באמון שניתן בו עד לפלילים, ויש בכך פוטנציאל רב להביא לפגיעה חמורה בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין (בר"ש 2618/11 לשכת עורכי הדין הועד המרכזי נ' עותמאן ( 10.8.2011 ); על"ע 6868/06 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב נ' חיים ( 8.7.2007 )). זאת ועוד, אשר להרשעה הוראת סעיף 75 לחוק אינה הוראה עונשית, שהרי ההוראה מדברת במי שהורשע כבר ונגזר דינו על ידי בית המשפט. מטרת הוראת סעיף 75 לחוק היא, איפוא, שמירה על רמתו של מקצוע עריכת הדין ועל אמון הציבור בעורכי דין (בר"ש 5842/13 יהודה נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב ( 24.10.2013 ), והאסמכתאות שם). אכן, אין ניתן להתעלם מהתנהלות הקובלת במקרה דנן.
החלטה |05/01/2015 |בית המשפט העליון
בד"מ 2461-05- שרת המשפטים נגד ' השופטת הילה כהן
שמות השופטים: המישנה ל מ חשין א ריבלין,מ ארד
אנו מחליטים אפוא להרשיעה בעבירות אלו שהואשמה בהן ובגין העובדות שהוכחו לפנינו. אחרית דבר 102. אנו מרשיעים את השופטת הילה כהן כאמור בכתב הקובלנה, בכך שנהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה בניגוד להוראת סעיף 18(א)(1) לחוק בתי המשפט, והתנהגה באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל בניגוד להוראת סעיף 18(א)(2) לחוק בתי המשפט. בה-בעת קובעים אנו כי לא הוכח להנחת דעתנו, למעלה מספק סביר, כי במעשים שעשתה ובמחדלים שחדלה, עשתה וחדלה השופטת כהן בכוונת-מכוון להסתיר את איחוריה לבית-המשפט. הערות לעניינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים 103. לא נוכל לסיים את הכרעתנו בדין מבלי שנעיר הערות מיספר לעניינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בכלל, ולעניינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, בפרט. 104. במהלך הדיונים לפנינו נתגלו לנו תופעות מטרידות למדי הנובעות מאופיו ומאופן פעולתו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. כפי שאמרנו למעלה, בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, ואפשר גם בתי משפט לעניינים מקומיים במקומות אחרים, הוא בעל זיקה חזקה-זיקה חזקה יתר-על-המידה-לעיריית חיפה שהיא בעלת הדין העיקרית לפניו. אולם בית המשפט-וכפי שתואר לפנינו, ניתן בקושי לכנות את חדר המשפטים כ"אולם"-ממוקם במיבנה השייך לעיריית חיפה ולא במיבנה בתי-המשפט בעיר; עובדי בית-המשפט-המזכירות, פקידי העזר ועוד-עובדי עירייה הם; חדרי התובעים ממוקמים בסמוך לאולם בית-המשפט, והתובעים העירוניים מופיעים לפניו מדי יום ביומו; העירייה משלמת להנהלת בתי המשפט עבור "שירותי השפיטה", ולמעשה משלמת היא, בעקיפין, את שכרם של השופטים היושבים לדין; ועוד.
הכרעת דין |18/06/2005 |בית המשפט העליון
רע"פ 6791/20- באסם סנדוקא נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ג קרא
בית המשפט קבע כי לא נפלה טעות מהותית בגזר הדין המחייבת התערבות ערכאת הערעור, תוך שעמד על חומרת העבירות, על מדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות מסוג זה ועל מכלול נסיבותיו האישיות של המבקש. 5. על פסק הדין הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור, המונחת לפניי. בתמצית, נטען כי הבקשה מעוררת שאלות בעלות השלכה כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואשר מצדיקות מתן רשות ערעור. שאלות אלו נוגעות, לגישת המבקש, ליכולתו בית המשפט לגזור את הדין בלא שהונח בפניו תסקיר בנוגע לפוטנציאל השיקומי ולהליך השיקום וכן לקביעת מתחם העונש ההולם וגזירת העונש תוך התעלמות ממכלול נסיבותיו של המבקש, לרבות מצבו הרפואי. 3 כמו כן נטען, כי יש להיעתר לבקשה משום שפסק הדין לא התייחס למכלול נסיבותיו האישיות של המבקש ובכלל זה, נטילת אחריות מלאה, חרטה כנה, העדר עבר פלילי, קיומו של ההליך הפלילי כגורם מרתיע שהביא לשינוי תודעתי, מאמצי המבקש לשיקום וההליך השיקומי שעבר, מצבה של משפחתו, גילו המתקדם, מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי הרעוע וכן עינוי דין חריג בשל הימשכות ההליכים בגין עבירות שבוצעו בין השנים 2014-2011. לפיכך, מבקש עותר כי בית המשפט זה יורה על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא ועל הגשת תסקיר בעניינו שיתייחס להליך השיקום ולפוטנציאל השיקום כמו גם למצבו הרפואי ולאפשרות ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות, ולחילופין עותר להקלה בעונשו ולהורות על ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות יחד עם הטלת צו מבחן למשך שנה. 6. דין הבקשה להידחות, אף מבלי שהתבקשה תגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד שבהם מעלה עניינו של המבקש שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או במקרים שבהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לב(3) 123 (1982); רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל ( 15.7.2013 )).
החלטה |07/10/2020 |בית המשפט העליון
בש"פ 3695/12- עורך דין דוד רויטמן נגד מדינת ישראל ואח
שמות השופטים: א גרוניס
1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקש והמשיבים 4-2 מבית משפט השלום בקריות לבית משפט שלום במחוז תל-אביב בכתב האישום מיוחסות למבקש ולנאשמים האחרים, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זאת, כך נטען, על רקע פעולות שביצעו הנאשמים, תוך שימוש בלשכות הוצאה לפועל שונות, לשם השתלטות על נכסיהם של מנוחים אשר מתו ערירים. 2. לטענת המבקש, שהוא עורך דין במקצועו, יש להעביר את מקום הדיון בכתב האישום, שכן חלק מעדי התביעה הינם עובדי מערכת בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון, ובהם המזכיר הראשי של בית משפט השלום בנצרת ועובדים בלשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובעפולה. כן מציין המבקש כי אחיו של המשיב 2 הינו מזכיר ראשי ומנהל מחוז צפון במערכת בתי המשפט. המבקש מוסיף עוד, כי מספר עדי תביעה נוספים הם עורכי דין פעילים בבתי המשפט במחוז חיפה, ואף הוא עצמו מוכר בבתי משפט השלום במחוז. עוד מציין המבקש, כי בכוונתו לזמן כעדי הגנה מספר עובדים של מערכת בתי המשפט במחוז חיפה, ובהם רשמים ושופטים מכהנים. בנסיבות אלה, ונוכח החשש מפני הכרות אישית בין חלק מהעדים או האישים האחרים שנימנו לעיל לבין שופטי בית משפט השלום בקריות, טוען המבקש כי יש להעביר את מקום הדיון בכתב האישום לשם הגנה על מראית פני הצדק. המבקש אף מוסיף וטוען כי קיים חשש אמיתי וממשי למשוא פנים מצידם של כל השופטים במחוזות חיפה ונצרת. 3. המשיב 2 הודיע על הסכמתו להעברת מקום הדיון, אולם המשיבה 1 (להלן: המדינה) והמשיבים 3 ו-4 מתנגדים לכך. לטענת המדינה, לא עלה בידי המבקש לבסס מניעות של כלל שופטי בית משפט השלום בקריות לדון בעניינו, ואין די בהכרות של עד תביעה עם בית המשפט במסגרת עבודתו כדי להקים עילת פסלות כללית.
החלטה |04/08/2012 |בית המשפט העליון
בר"ש 9951/16- עורך דין משה גרין נגד לשכת עורכי הדין- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: א רובינשטיין,ס גובראן,ח מלצר
זאת, הואיל ובמקרה דנא יוחסה למבקש – בשל מעורבותו הרבה בהליך הערעור נשוא הקובלנה, כאמור – חובת גילוי אישית מוגברת, ולכן העובדה שהמשיבה מצאה לפתוח בהליכים משמעתיים נגדו בלבד מוקשה לכאורה, ומצדיקה, לדידי, את העמדת עונשו של המבקש על נזיפה בלבד, לפי סעיף 68(1) לחוק לשכת עורכי הדין. לא למותר לציין, כי דברים אלה נאמרים בלא כל רצון לפגוע במייצגים, אשר אינם לפנינו, וכל מטרתם להפנות את תשומת ליבה של המשיבה, למקרים עתידיים. המשיבה תחליט כאשר תחליט, ובין היתר תשקול – בלא שניטע מסמרות – אם חלוף הזמן וכל הגלגולים שעבר הנושא, וכן העונש המתון יחסית שהושת על המבקש, מצדיקים פתיחת סאגה חדשה, אך כמובן הנושא לשיקולה. יש גם תחושה לא נוחה, הנוגעת למבקש עצמו במיוחד, ביחסו כלפי מייצגיו כפי שבא לביטוי כאן, ורוב מלים אך למותר. יז. הקביעה לפיה לא נפל בנידון דידן פגם הליכי שיש בכוחו לזכות את המבקש, מצריכה דיון בשאלה השניה המתעוררת בענייננו – האם ניתן להרשיע בעבירה לפי כלל 34 לכללי לשכת עורכי הדין, במחדל. למען הבהירות, נביא את הגדרת העבירה במלואה: 34. (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה. (ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי. הכלל נוקט אמנם בלשון מעשה – "לא יעלה" – אך אין משמעות הדבר כי נדרשת פעולה אקטיבית בהכרח לשם מילוי אחר היסוד העובדתי של העבירה. פרופ' ש"ז פלר היטיב לנסח את העיקרון המנחה בדיני העונשין לעניין זה: "מקום שקיימות חובות לפעול שכל יעודן הוא למנוע פגיעה באינטרס החברתי המוגן על-ידי איסור עבירה פלילית, עשויה עבירה זו להתבצע גם במחדל המתבטא באי-מילוי חובה מחובות אלה, ולא רק בהתנהגות אקטיבית כפי שעשוי להשתמע מן המשמעות הרגילה של הלשון הנקוטה בהגדרת העבירה.
פסק דין |25/02/2017 |בית המשפט העליון
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע
60א. (א)5 רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך. (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים. (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור. (ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד). (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74. (ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. (ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה. (ט)6 שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ
תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ"ו-1966
סעיף: 2. סמכות תובע משטרתי
2. תובע לפי סעיף 12(א)(2) לחוק מוסמך לשמש תובע בכל הליך בבתי-משפט השלום ובבתי-המשפט העירוניים; תובע כאמור שהוא חבר לשכת עורכי-הדין, או שהוא קצין-משטרה, מוסמך לשמש תובע בבית-המשפט המחוזי בסוגי הליכים אלה: (1) בקשות ועררים בענין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה; (2) עיון חוזר על החלטות בית-משפט שלום או שופט-תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], או ערעור לפי סעיף 60 לאותה פקודה. (3) ערר על החלטת בית משפט שלום לפי סעיף 74(ה) לחוק, בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. רמלה רמלה או רחובות תחומי הרשויות המקומיות האלה: רמלה, רחובות, מודיעין-מכבים-רעות, לוד, יבנה, גדרה, באר יעקב, המועצה האזורית גזר, שוהם, המועצה האזורית שדות דן, מזכרת בתיה, קריית עקרון, המועצה האזורית נחל שורק, המועצה האזורית ברנר, המועצה האזורית גן רווה והמועצה האזורית חבל מודיעין טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 7. עכו עכו תחומי הרשויות המקומיות האלה: עכו, נהרייה, כרמיאל, טמרה, סח'נין, עראבה, מעלות-תרשיחא, ג'דידה-מכר, כפר מנדא, כאבול, אעבילין, נחף, דיר חנא, כפר יאסיף, ראמה, שפרעם, המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית משגב, יירכא, אבו סנאן, דיר אל-אסד, בית ג'ן, המועצה האזורית מעלה יוסף, כיסרא-סמיע, בענה, שעב, שלומי, יאנוח-ג'ת, ג'וליס, חורפיש, פקיעין (בוקייעה), כפר ורדים, סאג'ור, מזרעה, כווכב אבו אל-היג'א, מעליא, מג'ד אל-כרום, פס וטה, מהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: עין אל-אסד ושזור, ומהמועצה האזורית עמק יזרעאל רק יישובים אלה: עדי וסוואעד חמריה 8. כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9.
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "אזור" ו "בית משפט צבאי" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת; "ביטול זכות" – לרבות השעיה, הפקעה, התליה או סיוג של זכות; "גוף המנהל הליך פלילי" – רשות חוקרת, רשות תביעה וקובל; "החלטה המהווה פרט רישום פלילי" – צו או קביעה לפי סעיף 8(א)(2) עד (4), למעט צו או קביעה כאמור בסעיף 17(א); "ועדת החוקה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "זכות" – לרבות רישיון, הרשאה, אישור, הכרה, זיכיון, הטבה, תעודה, היתר, מינוי, הסמכה, רישום בפנקס רשמי או העסקה; "חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "מידע פלילי" – מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי; "מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992; "המרשם הפלילי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום פלילי; "המרשם המשטרתי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום משטרתי; "מתן זכות" – לרבות חידוש זכות או הארכתה; "נתונים נלווים" – פרטים מזהים על האדם וכן מידע נוסף על ההליך הפלילי הנוגע לפרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי, לפי העניין, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין; "פקודות המשטרה" – פקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; "פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)" – פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927; "פרט רישום פלילי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 8 או 9 לגבי אדם ומועדם; "פרט רישום משטרתי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 27 או 28 לגבי אדם; "פרט רישום שהתיישן" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי חוק זה; "פרט רישום שנמחק" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק זה; "קובל" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; "רשות חוקרת" – רשות העוסקת באכיפת החוק, שיש לה סמכות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) או סמכות בדיקה וחקירה לפי סימן ב', לפרק ראשון בחלק ה' לחוק השיפוט הצבאי; "רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי; "השר" – שר המשפטים.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 37יא. חובת הודעה
37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.
צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב-2022
סעיף: 4. בקשה לקבלת אישור השרים
פסקה זו – "גורם מוחזק" – תאגיד שמרכז עסקיו בישראל שהמבקש שולט בו או מחזיק ב–5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו או 5% מהזכויות הרכושיות בו, או תאגיד אחר שהמבקש שולט בו או מחזיק ב–20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו או 20% מהזכויות הרכושיות בו, או מי שהמבקש השקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של הגורם המוחזק או של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת; "גורם מחזיק" – מי שמחזיק בשליטה במבקש או מחזיק ב–5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבקש או 5% מהזכויות הרכושיות במבקש, או מי שהשקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת; (5) פרטים מהותיים בדבר ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה, לרבות פרטים בדבר דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים, לרבות פירוט ביטחונות או מקורות כספיים שהועמדו לצורך המימון; (6) פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן בדבר פעילותם של כל המנויים בפסקה (4), באחד מתחומי תשתית חיונית, כהגדרתם בחוק לצמצום הריכוזיות, ובתחום התחבורה הנמלית; (7) הצהרת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו, על חקירה, הרשעה או כתב אישום שהוגש כנגד מי מהם, אם היו כאלה מחוץ לישראל, בעבירות פליליות, למעט חקירות שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום; (8) הסכמת המבקש וכל בעל שליטה, ונושא משרה בו , כי השרים יקבלו מידע מן המרשם הפלילי כאמור בסעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, וכן מידע נוסף מהמרשם הפלילי, לפי אותו חוק; במסגרת הליכי הפרטה של החברה תימסר הסכמה כאמור למסירת מידע פלילי גם לוועדת מכרזים לעניין מכירת מניות המדינה לפי תקנה 8 לתקנות
כל הזכויות שמורות ©