עורכי דין הוצאה לפועל בפתח תקווה

רע"א 7287-06- שלמה ובר- כונס הנכסים למכירת הדירה נגד 1. יעקב יונה שמות השופטים: א ריבלין א א לוי,ס גובראן like dislike copy enlarge האחד עד 90 יום מיום מינוי הכונס, בהם רשאי החייב למכור את הדירה ולשלם שכר טרחה מופחת לכונס הנכסים, והשני לאחר 90 יום מיום מינוי הכונס, כאשר "בתקופה השנייה" קטן הפער בין שכר הטרחה שיקבל הכונס באם ימכור את הדירה ובין השכר שיקבל באם יפרע החייב את החוב. 22. מכל האמור עולה כי יש להעדיף את פרשנותו של המבקש, לפיה על פי תקנה 4 יש לגזור את שכר טרחתו בגין סילוק ההלוואה מהסכום הכולל אשר שילמו המשיבים לסילוק ההלוואה. סמכות ראש ההוצאה לפועל לקביעת שכר טרחה 23. בית המשפט המחוזי קבע כי ראש ההוצאה לפועל צריך לקבוע את שכרו של עורך דין ושל כונס נכסים על פי התקנות, אולם במקרים חריגים בהם הוא סבור שנגרם עיוות דין, יכול ראש ההוצאה לפועל להפעיל את שיקול דעתו להתאמת שכר הטרחה. 24. ככלל, פסיקת שכר הטרחה של עורך דין ושל כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל ושל בית המשפט (ראו ע"א 403/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה (1) 273,275 (1971), ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660, 663 (1987)). סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכר טרחת עורך דין בתיקי הוצאה לפועל וסעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכרו של כונס הנכסים. 25. עם זאת, סעיף 81ב1(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל הסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לעניין שכר טרחת עורך דין וכונס נכסים, בהוצאה לפועל של משכנתא או משכון לגבי דירות מגורים. הסעיף קובע כי: אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים 81ב1 ד. 1. על אף הוראות סעיף 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתא כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. פסק דין | 11/06/2008 | בית המשפט העליון מאזכרים – 50 | עמודים – 23 רע"א 3526/14- לאה כהן נגד בנק הפועלים בעמ שמות השופטים: נ סולברג like dislike copy enlarge במקביל הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות (בקשה מס' 7), על מנת שיפעיל את סמכות הפיקוח ויקבע את שכר הכונס או יורה לרשמת ההוצאה לפועל כיצד לחשבוֹ. עוד בטרם ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, אישרה רשמת ההוצאה לפועל את שכר כונס הנכסים, וקבעה כי אין בהליכי פשיטת הרגל כדי לפגוע בהליכי מימוש הנכס. 4. בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, הגישו הצדדים טיעונים מפורטים הכוללים התייחסותם להליך המימוש, לסמכות בית המשפט, ולפרשנות התקנות. המנהל המיוחד וכן גם כונס הנכסים הרשמי תמכו בעמדת כונס הנכסים, לפיו שכר הטרחה נקבע בהתאם לתקנות וכי אין עילה להתערב בשיעורו. היועץ המשפטי לממשלה דחה את בקשת המבקשים להתייצבותו בהליך והודיע מיום 11.3.2014 כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת. לאחר קבלת עמדות הצדדים, דחה בית המשפט בהחלטה מיום 8.4.2014 את הבקשה למתן הוראות. בהחלטתו, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפני, קבע בית המשפט בשנית כי פנייה לבית משפט של פשיטת רגל לאחר שנים של ניהול הליכי כינוס נכסים אינה נטולת קושי. עוד ציין כי הוא סומך ידיו על עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר, אשר אמונים על אינטרס הנושים הבלתי מובטחים. בנוסף לכך קבע בית המשפט המחוזי כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל, וכי המבקשים הגישו במקביל ערעור שכזה לבית משפט השלום בכפר סבא (רע"צ 55287-10-13). אשר לאלמנט הפיקוח שנקבע בעניין פש"ר (תל-אביב) 466/93 גרבש נ' י' שלף, נאמן על ענייני פושט הרגל יחיאל גרבש ( 24.12.2000 ) (להלן: "עניין גרבש"), קבע בית המשפט כי אין בדעתו להתערב, כבית משפט של פשיטת רגל, בעניין החלק בשכר הטרחה הנוגע לחייבת, "בשים לב בין השאר למורכבות והתמשכות הליכי ההוצל"פ ולאחר שנחה דעתם של המנהל המיוחד והכנ"ר (האמונים, כאמור על עניין הנושים האחרים) ועת השגת המבקשים על החלטת ראש ההוצל"פ נמצאת בדיון בערעור בערכאה מוסמכת". החלטה | 16/11/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 9 בר"ע (תל אביב) 2999-05- גולדבלט זאב נגד בנק אוצר החייל בעמ שמות השופטים: יהודית שטופמן like dislike copy enlarge לענין זה, כידוע, תוחמת לשונה של ההוראה החוקית את היקף הפרשנות האפשרית; וגם בענייננו, לא ניתן לפרש את לשון התקנות בפרשנות החורגת ממתחם הפרשנות הסבירה האפשרית, כמשאלת המערער. העולה מן המקובץ הוא כי שיעורי שכר הטרחה שנקבעו בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002, הם השיעורים המחייבים את ראש ההוצאה לפועל, בהליך שנפתח לשם הוצאה לפועל של משכנתא או משכון לגבי דירת מגורים, בהתאם להוראות סע' 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, נראה לי, כי יש להתיר לראש ההוצל"פ להתערב בקביעת שכ"ט כונס, בהתקיים נסיבות חריגות וייחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה הפסוק. למשל, מששכר הטרחה אינו עומד בכל קשר פרופורציונאלי אפשרי להיקף העבודה שנדרשה מהכונס, בשיעור חריג ויוצא דופן; כאשר הנסיבות להתארכות ההליכים לא נבעה מפעולותיו של החייב, אלא מנסיבות שונות שאינן בשליטתו, לרבות בשל פעולות שביצע כונס הנכסים; או בנסיבות ייחודיות וחריגות אחרות, המקימות עילה להתערבותו של ראש ההוצל"פ. ויודגש, התערבות זו, מקורה בסמכותו הכללית של ראש ההוצל"פ בהתאם להוראות סעיף 126א' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, "ליתן הוראות בדבר . . . כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק". בענייננו, לא קמה כל עילה להתערבות בפסיקת סכום ההוצאות, לגופה. פסק דין | 03/02/2007 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 18 | עמודים – 9 בר"ע (תל אביב) 3307-04- דלק-חברת הדלק הישראלית בע"מ נגד צאלים החזקות בעמ שמות השופטים: יהודית שטופמן like dislike copy enlarge אולם , אינני סבורה כי הצדדים הסמיכו את ראש ההוצל"פ לבטל את שכ"ט א' ו- ב', שהיה לחלק מסכום החוב בתיק ההוצל"פ, וכן לא היתה ראש ההוצל"פ רשאית, על פי דין, לבטל את שכר טרחת עורך הדין, א' ו-ב', חלק מן החוב הפסוק, כאמור. לטענת המערערת, יש להחיל את הוראות תקנה 4 לתקנות ההוצאה לפועל, המזכה את כונס הנכסים בשכר טרחה הכולל את שכר הטרחה הקבוע בתקנה 2 בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל. אולם, לעניין זה, מסכימה אני עם קביעת ראש ההוצאה לפועל לפיה, משנפסק שכ"ט עו"ד א' וב' גבוה פי כמה מהסכום המקסימאלי שנקבע בתקנה 2, אין מקום לפסוק את הסכום הנקוב בתקנה 4 לתקנות ההוצאה לפועל, אלא יש לשקלל את שכר הכונס על פי אמות מידה ענייניות, המתבקשות בהתאם לנתונים המיוחדים בכל מקרה ומקרה. "השיעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה באים בגדרן של אמות מידה כלליות, והן מתמלאות בתוכן ענייני לפי המערכת העובדתית המיוחדת לכל מקרה. אין מקום לקביעה טכנית-פורמלית של שכר הטרחה של כונסי הנכסים, בייחוד כאשר נקבע שכר טרחה עבור פתיחת התיק התיק ועבור מימוש שטר משכון. על ראש ההוצאה לפועל להביא בחשבון שיקוליו את שכר הטרחה שכבר נקבע לפי ההוראות שבסעיף 10(א) לחוק, ולבצע את התיאומים המתאימים עם השכר שהוא קובע לכונסי הנכסים לפי סעיף 59(א)" (ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שישית, עמ' 684(א). לענין זה, הזדמן לי, להביע דעתי בבר"ע 2999/05 גולדבלט נ' בנק אוצר החייל תק-מח 2007(1) 4567: "העולה מן המקובץ הוא כי שיעורי שכר הטרחה שנקבעו בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) תשס"ב 2002, הם השיעורים המחייבים את ראש ההוצאה לפועל, בהליך שנפתח לשם הוצאה לפועל של משכנתא או משכון לגבי דירת מגורים, בהתאם להוראות סע' 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. פסק דין | 06/05/2008 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 5 | עמודים – 11 בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה שמות השופטים: אהרן פרקש like dislike copy enlarge לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). פסק דין | 29/08/2005 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 | עמודים – 12 הוצל"פ (ירושלים) 507747-06-19- אייל שוורץ נגד ' *** שמות השופטים: איל רוזין like dislike copy enlarge בית המשפט המחוזי קבע כי ראש ההוצאה לפועל צריך לקבוע את שכרו של עורך דין ושל כונס נכסים על פי התקנות, אולם במקרים חריגים בהם הוא סבור שנגרם עיוות דין, יכול ראש ההוצאה לפועל להפעיל את שיקול דעתו להתאמת שכר הטרחה. 24. ככלל, פסיקת שכר הטרחה של עורך דין ושל כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל ושל בית המשפט (ראו ע"א 403/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה (1) 273,275 (1971), ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660, 663 (1987)). סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכר טרחת עורך דין בתיקי הוצאה לפועל וסעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכרו של כונס הנכסים. 25. עם זאת, סעיף 81ב1(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל הסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לעניין שכר טרחת עורך דין וכונס נכסים, בהוצאה לפועל של משכנתא או משכון לגבי דירות מגורים. הסעיף קובע כי: "על אף הוראות סעיף 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתא כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים". 26. סעיף 81ב1(ד)(1) קובע, כי שכר טרחת הכונס במקרה של עורך דין או כונס שמונו לצורך ביצוע משכנתא של יחיד, יקבע על ידי התקנות, על אף הוראות סעיפים 10 ו-59 לחוק ההוצאה לפועל המעניק סמכות לראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכר טרחתם של עורך דין או כונס. החלטה | 10/10/2024 | רשם ההוצאה לפועל – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 6 בר"ע (באר-שבע) 743/04- יוסי עקיבא עורך דין- כונס נכסים למכירת הדירה נגד צבי צוברי ואח שמות השופטים: ניל הנדל like dislike copy enlarge הדין בר"ע (באר-שבע) 743/04 יוסי עקיבא עו"ד – כונס נכסים למכירת הדירה נ ג ד 1. צבי צוברי 2. ברברה צוברי בית משפט מחוזי באר-שבע כבוד השופט ניל הנדל בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל באשקלון בתיק הוצל"פ 2-99-03768-22 שניתנה ע"י כב' ראש ההוצל"פ א. חדד בשם המשיבים – עו"ד גיא תם פסק-דין 1. המבקש – עורך דין וכונס נכסים למכירת דירה בתיק הוצאה לפועל, עותר להרשות לו לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל באשקלון. הנושא הינו התחולה הרטרואקטיבית של תקנות הוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) התשס"ב – 2002 (להלן: "התקנות"). המבקש מעוניין במתן החלטה עקרונית בנושא פרשנות התקנות. עוד הוא מצביע על כך שראשי ההוצאה לפועל באשקלון חלוקים בסוגיית הפרשנות האמורה. לדידו מצב זה דורש תיקון שכן לא יתכן קיומו של חוסר עקביות בנושא שכזה. 2. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. מוענק שיקול דעת רחב לערכאת הערעור. שיקול דעת משמעו שלפעמים יש להיעתר לבקשה מעין זו, ולעתים יש לדחותה. הנימוקים שמעלה המבקש: סוגייה משפטית עקרונית שמתעוררת במספר לא מועט של תיקים, וחוסר אחידות בהכרעה בין ראשי הוצאה לפועל שונים באותו בית משפט – והוגשו דוגמאות לבסס את הטענה, אכן מצדיקים, על פני הדברים, מתן רשות ערעור. 3. התקנות הרלוונטיות הינן תקנות 2, 5 ו-9. תקנה 5, וליתר דיוק תקנות 2-5, קובעות שכר כונס נכסים בשלבים שונים של ההליך. תקנה 2 קובעת שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתא. תקנה 9 עניינה תחולת התקנות. תקנה זו אומרת: "תקנות אלו יחולו לגבי שכר טרחת כונס נכסים, גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתן, ובלבד שטרם הוכרז על קונה לרכישת הדירה ושטרם נפסק שכר טרחה על ידי ראש ההוצאה לפועל". פסק דין | 29/05/2005 | מחוזי – באר שבע מאזכרים – 2 | עמודים – 3 עש"א (חיפה) 15368-08-09- יוסף ברינט נגד משה כהן חברה לבנין והשקעות בעמ שמות השופטים: יעקב וגנר – like dislike copy enlarge רק בסופו של ההליך אמורות להיקבע זכויותיהם הקנייניות של הצדדים במקרקעין ובהתאם לחלופין בכספי התמורה המוחזקים אצל הכונס. הכלל הוא כי רשם ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמאלי גרידא. הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (ראה: סעיף 54(ב) לחוק ההוצל"פ). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות שונות בנוגע לניהול הפיקדון ולהתנהלותו של הכונס (ראה והשווה: בר"ע (מחוזי יר') 782/05 שאול וולפשטיין בע"מ (המבקשת) נ' עיריית פתח תקווה, תק-מח 2005(3), 4741 , 4744 (2005)). 13. המבקשים וכן חלק מהמשיבים טענו כאמור כי משיבים מס' 3 ו 4 יעשו שימוש בדוחות הכספיים בהליכים אחרים שמתנהלים בין הצדדים. כב' הרשם, התייחס ובדין לטענות אלו בהחלטתו מיום 30.07.09 בציינו כי : ". . . הליכי הכינוס מתנהלים באופן גלוי, כאשר יש לאפשר לכל בעל עניין לפקח על אופן התנהלות ההליכים. מטבע הדברים, כאשר הצדדים מנהלים מסכת של התדיינויות בכל ערכאה אפשרית, נעשה שימוש במסמכים שהוגשו לערכאה אחת במסגרת התדיינות בערכאה אחרת ואינני רואה בכך כל פסול. . . ". פסק דין | 21/05/2011 | שלום – חיפה מאזכרים – 2 | עמודים – 9 ת"א (חיפה) 66501-05-22- ארז קולנוע איכותי בע"מ נגד בדור נאה מפעלי בתי קולנוע בעמ שמות השופטים: רבקה איזנברג like dislike copy enlarge עירית פתח תקוה ( 30.8.05 ), כי אלמלא היה מדובר בהליך בתחום סמכותו של ראש ההוצל"פ היה מדובר בשאלה שבסמכות ביה"מ לעניינים מנהליים: "בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). המבקשת, למעשה, נכנסה בנעלי הכונס ופעלה בשמו, כך שבפועל, נוצרה מחלוקת ישירה בין הכונס לבין העירייה, ועל כך יפורט עוד בהמשך. ראש ההוצאה לפועל רשאי היה להכריע במחלוקת שבין הכונס לעירייה באשר לתקופה בגינה על כונס הנכסים לשאת בתשלום ארנונה על הנכס, שכן הכרעה זו למעשה קובעת את סדרי הקדימויות של התשלומים מקופת הכינוס, וכך, בצדק, ציין ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו. לפיכך, הבקשה למתן הוראות שהגישה המבקשת, והכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה זו נעשו במסגרת סמכותו של ראש ההוצאה לפועל ודין טענת חוסר הסמכות להידחות. החלטה | 18/10/2023 | מחוזי – חיפה