כל הזכויות שמורות ©
הליכי הוצאה לפועל מהווים חלק משמעותי במערכת המשפט הישראלית, ובמסגרתם נדרשת לעתים קרובות מעורבות של עורכי דין. מאמר זה בוחן את החובות והזכויות של עורכי דין בהליכי הוצאה לפועל, תוך התמקדות בפסיקות מרכזיות שעיצבו את הנורמות המקצועיות והאתיות בתחום זה.
בית המשפט העליון התייחס למעמדה של ההוצאה לפועל במערכת המשפט בפסק דין מרכזי. בעלע 3954/03 – עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תל אביב, קבע בית המשפט כי לשכת ההוצאה לפועל היא ערכאה שהוקמה על פי דין ומהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט. ראש ההוצאה לפועל מפעיל סמכויות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות, ולכן עורכי הדין מחויבים לנהוג כלפיו ביחס של כבוד בהתאם לכללי האתיקה המקצועית.
סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מגדיר את החובה הכפולה של עורכי דין: "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". חובה זו הודגשה בבדמ (חיפה) 88/03 – לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה נגד פלוני.
חובה זו מתבטאת בהליכי הוצאה לפועל בכמה אופנים מרכזיים:
חובת הנאמנות ללקוח – על עורך הדין לפעול במסירות לטובת לקוחו, לעדכנו בהתפתחויות בתיק ולמסור דין וחשבון על כספים שהתקבלו.
חובת הגינות כלפי מערכת ההוצאה לפועל – עורך הדין נדרש להימנע מהגשת בקשות סרק ולהקפיד על אמירת אמת בפני רשם ההוצאה לפועל.
בפסק דין בדא 24/20 – עו"ד משה מאור נגד ועדת האתיקה – מחוז תל-אביב והמרכז, הודגשה חובתו של עורך הדין לעשות מאמץ כן ואמיתי לפרוע את חוב פסק הדין. בית המשפט ציין כי חוק ההוצאה לפועל מאפשר לכל חייב המעוניין באמת ובתמים לשלם את חוב פסק הדין להוכיח בלשכת ההוצאה לפועל את גבולות יכולתו לפרוע את החוב לשיעורין.
נושא שכר הטרחה בהליכי הוצאה לפועל הוסדר בחקיקה ובפסיקה. בתיק ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 509894-08-21 – משה לבייב נגד xxx, צוין כי סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע ברירת מחדל שלפיה שכר הטרחה שייפסק לזוכה בעד "הגשה לביצוע" יהיה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ).
עם זאת, החוק מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג מברירת המחדל ולקבוע "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו. זאת בהתחשב בנסיבות המקרה ובמורכבות ההליך.
עורכי דין עלולים לשאת באחריות משפטית במקרים של הפרת חובותיהם המקצועיות והאתיות. הפרות אלו עלולות להוביל לסנקציות משמעתיות, לתביעות רשלנות מקצועית ולפגיעה במוניטין.
בתי המשפט מקפידים במיוחד על שמירת כבוד ההליך בהוצאה לפועל וציות להוראות רשם ההוצאה לפועל, וזאת לאור החשיבות הציבורית של מערכת אכיפת פסקי הדין.
עורכי דין המטפלים בהליכי הוצאה לפועל נדרשים לאזן בין חובתם המקצועית כלפי לקוחותיהם לבין חובתם האתית כלפי מערכת המשפט. איזון זה מחייב הכרה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי, לצד רגישות אתית גבוהה.
הפסיקה מדגישה כי על עורכי הדין לפעול במסירות ובנאמנות תוך שמירה על כבוד המקצוע והמערכת השיפוטית. איזון נכון בין האינטרסים השונים יבטיח הן את קידום ענייני הלקוח והן את תקינות ההליך המשפטי.
אין חובה חוקית לשכור עורך דין, אך ייצוג משפטי מקצועי עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה בהליך.
שכר הטרחה נקבע על פי כללי לשכת עורכי הדין, אך רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכר אחר בהתאם לנסיבות.
הליכי האכיפה כוללים עיקולי מיטלטלין, עיקולי צד ג', עיקולי מקרקעין, הגבלות שונות על החייב והליכי כינוס נכסים.
על פי חוק ההתיישנות, ניתן להגיש פסק דין לביצוע בהוצאה לפועל בתוך 25 שנים ממועד מתן פסק הדין. מומלץ להתעייץ עם עורך דין הוצל"פ תל אביב מומחה בתחום.
על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא
שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות
של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, מיום 7.4.2003 , בתיקים בד"א 12/03 ו16/03-. תאריך הישיבה: ז' בתמוז תשס"ג ( 7.7.2003 ) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד עמוס ויצמן פסק דין השופט א' א' לוי: 1. בשנת 2002 הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו פסק דין שניתן נגד המערער, עו"ד שמחה ניר. בקובלנה שהוגשה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נטען, כי ביום 26.6.02 שיגר המערער לראש ההוצאה לפועל, הרשם ישי קורן, מכתב בזו הלשון: "אדון ישי הנכבד, תיק הוצל"פ 8-02-20735-01 צר לי שאני פונה לאדוני בצורה כזאת, בדרך של אזהרה, ולא בדרך של בקשה פורמאלית. אתם הנהגתם בלשכת ההוצל"פ נורמה לפיה בקשות של הזוכים נענות לאלתר, ובאופן אוטומטי (האם אדוני בדק אם, למשל, מה שמתיימר להיות 'פסק דין' בתיק הוצל"פ זה אכן ניתן בסמכות), ואילו בקשות של החייבים מושלכות לסל (האם אדוני מעוניין בדוגמאות קונקרטיות). לפיכך כל בקשה שהייתי מגיש בתיק זה היתה גורמת לי לבזבוז זמן ולמפח נפש, בלי שאפילו הייתי זוכה להחלטה כלשהי, אשר ניתן לערער עליה, או לבקש רשות לערער עליה, ואני בסרט הזה כבר הייתי לא פעם. לא נותר לי אלא להזהיר אותך כי בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה, אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי. כדי להסיר מכשול מעיני עיוור, אני מציע לך להזמין אותי לדיון בעל פה בכל מה שיש לי להגיד בתיק הזה, משום שנלאתי כבר מלערוך בקשות כיד המשפטנות הטובה עלי, ולראותן מושלכות לסל". עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל.
פסק דין |03/08/2003 |בית המשפט העליון
תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 509894-08-21- משה לבייב נגד xxx
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
) משמיעה ששכר טרחת עורך דין בגין ביצוע פסקי דין כספיים ומשכונות מצטרף באופן אוטומטי לחוב שבתיק ההוצאה לפועל בשתי פעימות המחושבות שתיהן כאחוז מגובה החוב: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת במועד פתיחת התיק; הפעימה השנייה (שכר טרחה ב') נוספת במקרה שהחוב כולו לא נפרע ומבוצעת פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה. . . . סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע אם כן ברירת מחדל שלפיה שכר הטרחה שייפסק לזוכה בעד "הגשה לביצוע" יהיה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) , אך מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג ממנה ולקבוע "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו (בר"ע (מחוזי ת"א) 2011/03 לביא נ' בית כנסת מגן אברהם ( 30.5.2005 )). הסעיף מוסיף וקובע כי בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, שלא כברירת מחדל. סעיף 10(ב) לחוק קובע שבמקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א) קרי: לפי בקשה שהוגשה לו או במקרים שבהם עליו לקבוע את שכר הטרחה בהיעדר ברירת מחדל רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. פשיטה: הסעיף מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לקבוע שכר טרחה. קודם שיפעיל שיקול דעת זה, בין להגדלת שכר הטרחה בין להפחתתו, על הרשם ליתן לצדדים זכות טיעון (ע"א 113/71 א' שטאובר בע"מ נ' מוחה, פ"ד כו(1) 416 (1971)). סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל תוקן בשנת 1985 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1985, ס"ח 62).
החלטה |26/10/2022 |רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון
בדמ (חיפה) 88/03- לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה נגד ' פלוני
שמות השופטים: נחמן בר טוב,מוניר עבאס חבד,אהוד שמיר חבד
יש לקוראו ביחד עם יתר הוראות החוק התקנות והכללים. בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע: "54 החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". בדומה, קובע כלל 2 לכללים הנ"ל: "2. חובת עורך הדין עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות ללא מורא תוך שמירה על היגנות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". ייצוג הלקוח בנאמנות, מסירות וללא מורא, מחייבים את עורך הדין לשמוע מפי לקוחו את כל העובדות הנוגעות לענין לרבות עובדות לא קבילות וראיות שלא ניתן להציגן בבימ"ש ולכלכל את המשך יעוצו וצעדיו בהתאם לנתונים אלה. עוה"ד חייב לעשות-ככל יכולתו וכישוריו-כדי להשיג את המיטב והמירב עבור לקוחו. כדי שעוה"ד יוכל לנהוג בהגינות כלפי שולחו ולא להתרשל לא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו המושגית ולא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו הקונקרטית, עליו להביט לא רק ישר וקדימה אלא גם לצדדים, תוך בחינת מכלול הנתונים. 6). אחת מדרכי הגביה הלגיטימיות, כאשר החוב חלוט, הינה משלוח התראת פשיטת רגל, בין אם הדבר בא לאחר פס"ד ובין אם הוא בא לאחר פתיחת תיק בהוצל"פ כאשר החייב עומד בסירובו. אכן, דרך גביה זו, משלוח התראת פש"ר, הינה דרסטית מאוד והיא עלולה לגרום לחייב לנזק, ואולי אף כזה שלא ניתן לתיקון-במיוחד עם פרסום הדבר ברבים וכשמדובר באיש עסקים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהרקע הסביבתי ומן האקלים החברתי המאפיין מקרה זה שלפנינו. הגם שבענייננו מדובר בחילול שיקים שנמסרו ע"י המתלונן כתמורה לזכות שימוש בבריכת השחיה העירונית, היינו תשלום רשות לעיריה להבדיל מתשלומי חובה שאותם חייבת אמו של המתלונן לעיריה, אין להתעלם מכך, הכל כמובן מבלי לזקוף את חובותיה של אמו לעיריה-על שכם בנה-גם אם הוא אמור להיות מודע להם בהיותו מתגורר עימה תחת קורת גג אחת, מה גם שבדיעבד התברר מהמכתב נ/2 כי המתלונן שלם לעיריה סך-.4,500 ש"ח בגין חובותיה של אמו לעיריה.
הכרעת דין |13/09/2006 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בד"א 3/12- עורך דין רון הרבט נגד ' ועד מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: אמנון עמיקם,בנימין רוטנברג,חבד,אבידן רומנוב
פלוני (פדאור אתיקה, 24.7.2003 ): "ודוק, אם עורך הדין חויב בפסק דין לשלם כספים ואין לו יכולת, כלום גם אז הוא ייחשב כמי שלא מכבד פסקי דין וכפוגע בכבוד המקצוע? התשובה היא, שחובת עורך הדין לעשות מאמץ כן ואמיתי לפרוע את חוב פסק הדין, וחוק ההוצל"פ מאפשר זאת באופן מוחלט. חוק ההוצל"פ מאפשר לכל חייב, המעונין באמת ובתמים לשלם את חוב פסק הדין, להוכיח בלשכת ההוצאה לפועל, את גבולות יכולתו לפרוע את חוב פסק הדין לשיעורין. והוא גם מרחיק לכת עד כדי כך שהוא מאפשר לחייב, המבקש באמת ובתמים להסדיר את תשלום חובו לפי פסק דין, לפתוח בהליכי הוצל"פ גם במקרה שהנושה לא נקט בהליכי הוצל"פ ולבקש הוראות מראש ההוצאה לפועל בדבר קיום פסק הדין (ס' 84 לחוק ההוצל"פ). משדאג עורך הדין, החייב, לקבל החלטה על תשלום לשיעורין של פסק הדין וכיבד החלטה זו, הריהו נחשב כמי שמכבד את פסק הדין ושומר על כבוד המקצוע. בנסיבות כאלה, שמירה על כבוד המקצוע, היא חיפוש כל דרך אפשרית במטרה לקיים את פסק הדין; ופגיעה בכבוד המקצוע היא השתמטות מתשלום החוב לפי פסק הדין במשך תקופה של שנים רבות. לפיכך, פנייה בעלמא לנושה בבקשה סתמית להמתין לפירעון עד שירווח לו וירחיב, בלא לנקוף אצבע של ממש במשך שנים, אינה יכולה להיחשב, כאחת הדרכים להסדיר את תשלום החוב הפסוק. (ר' על"ע 1682/93 הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ. פלוני, תק-על 94(1), 593 ס' 6 ). " 21. שני האישומים הנותרים עניינם, בין היתר, באי פרעון שיקים. בבד"מ 7/09 ועד מחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב נ' עו"ד מאור משה (פדאור אתיקה, 24.3.2010 ), קבע בית הדין המשמעתי המחוזי כי על עורך הדין חלה חובת זהירות מיוחדת בכל הנוגע לעניינים כספיים ולמסמכים סחירים והימצאותו של עורך הדין בקשיים כלכליים אינה יכולה לשחררו מחובה זו: "לאחר שבחנו את טענות הקובל ואת טענות הנאשם, הגענו להחלטה כי יש להרשיע את הנאשם בסעיפים כמפורט בכתב הקובלנה.
פסק דין |05/09/2012 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (ירושלים) 49/13- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נגד ' ליעד גורדון
שמות השופטים: עו״ד איילת אשל שפון,אב״ד,עו״ד רפי שפירא,חב״ד,עו״ד אינה סולטנוביץ,חב״ד
-3-עיקרי העובדות הנדרשות לצורך ההליך דנן אינן שנויות למעשה במחלוקת מהותית בין הצדדים. זאת, להבדיל ממגוון רחב של עובדות וטענות שנטענו על ידי הנקבל כנגד פרופ׳ גורסקי; כנגד כונסת הנכסים שמונתה בהליכי ההוצאה לפועל לצורך גביית חובו; וכנגד הכרעות שיפוטיות (חלוטות) שונות שהתקבלו בקשר עם החוב הנטען ואופן חישובו, ואשר, כמפורט להלן, מצאנו כי הן פחות רלבנטיות (אם בכלל) להליך שבפנינו. הקובלנה דנן הוגשה כנגד הנקבל, שאיננו עורך דין, אלא היה מתמחה בתקופה שבין 24.6.2009 ועד 23.6.2010 (ואשר להבנתנו בהתאם לאמור ב-2/3 לא קיבל את רישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין בשל הקובלנות (הקודמת שנמחקה והנוכחית) שהוגשו כנגדו). ראשיתה של הקובלנה בהסכם מכר לרכישת דירה (על ידי הנקבל) שנחתם ביום 16.6.2006 בין הנקבל לבין פרופ׳ גורסקי וגליה ואורי לנדסמן (להלן יקראו ביחד-"המוכרים") . (3/3) בשל אי עמידה בתנאי התשלום שנקבעו בהסכם המכר הגישו המוכרים תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנקבל (ת. א. 19996/08). ביום 27.1.2009 החליט בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב׳ השופט משה סובל) לדחות את בקשת הנקבל למתן רשות להתגונן, וחייב את הנקבל לשלם למוכרים סך של 161,004 ש"ח, בצירוף "העתירות האמורות בסעיף 40 לכתב התביעה" ותוך שנקבע ששכר הטירחה והאגרות יחושבו על בסיס הסכום שנפסק בפסק הדין (ת/3). בהתאם, בית המשפט אף הורה לב"כ המוכרים להגיש פסיקתא מפורטת לחתימה וזו אכן נחתמה ביום 17.2.2009 (ת/3). .10 .11 שעה שהנקבל לא שילם את מלוא הסכום שנפסק כנגדו, פתחו המוכרים בהליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בגין יתרת הסכום שלא שולמה (תיק 01-16667-49-8).
גזר דין |01/08/2017 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
בדמ (ירושלים) 8/19- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נגד ' עו״ד אלכסנדר בראייב
שמות השופטים: עו״ד איילת אשל שפון,אב״ד,עו״ד יואב ללום,חב״ד,עו״ד אריאל רובין,חב״ד
ראו לדוגמא על"ע (י-ם) 10/08 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו ג׳ מירי טל, עו"ד [פורסם בנבו 15.7.09 ]; וכן בד"מ 137/01 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ פלוני [פורסם בנבו 24.7.03 ], בו נכתבו הדברים הבאים: " . . . ודוק, אם עורך הדין חויב בפסק דין לשלם כספים ואין לו יכולת, כלום גם אז הוא ייחשב כמי שלא מכבד פסקי דין וכפוגע בכבוד המקצוע? התשובה היא שחובת עורך הדין לעשות מאמץ כן ואמיתי לפרוע את הוב פסק הדין, וחוק ההוצל"פ מאפשר זאת באופן מוחלט. חוק ההוצל"פ מאפשר לכל חייב, המעונין באמת ובתמים לשלם את חוב פסק הדין, להוכיח בלשכת ההוצאה לפועל, את גבולות יכולתו לפרוע את חוב פסק הדין לשיעורין. והוא גם מרחיק לכת עד כדי כך שהוא מאפשר לחייב, המבקש באמת ובתמים להסדיר את תשלום חובו לפי פסק דין, לפתוח בהליכי הוצל"פ גם במקרה שהנושה לא נקט בהליכי הוצל"פ ולבקש הודאות מראש הוצאה לפועל בדבר קיום פסק הדין (ס׳ 84 לחוק ההוצל"פ). משדאג עורך הדין, החייב, לקבל החלטה על תשלום לשיעורין של פסק הדין וכיבד החלטה זו, הריהו נחשב כמי שמכבד את פסק הדין ושומר על כבוד המקצוע. בנסיבות כאלה, שמירה על כבוד המקצוע, היא חיפוש כל דרך אפשרית במטרה לקיים את פסק הדין; ופגיעה בכבוד המקצוע היא השתמטות מתשלום החוב לפי פסק הדין במשך תקופה של שנים רבות. לפיכך, פנייה בעלמא לנושה בבקשה סתמית להמתין לפירעון עד שירווח לו וירחיב, בלא לנקוף אצבע של ממש במשך שנים, אינה יכולה להיחשב, כאחת הדרכים להסדיר את תשלום החוב הפסוק. " 1.1. הנקבל לא התייצב כאמור לדיונים בבית הדין ולא השיב לתלונה, כך שלא עמדה בפנינו שום גרסה או טענה בנוגע לקשיים כלכליים ו/או נסיבות אישיות מיוחדות; ואולם כפי שנכתב בתיק בד"מ 137/01, לנוכח ההימנעות מהליכי ההוצאה לפועל ובהעדר ניסיון מצד הנקבל לפרוס את חובו או להסדירו (בדרך של מתן צו תשלומים או בכל דרך אחרת הנתונה לו בדין)-יש לקבוע שמדובר בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ויש בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע.
גזר דין |11/11/2019 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
בד"א 24/20- עו״דמשה מאור נגד ' ועדת האתיקה- מחוז תל-אביב והמרכז
שמות השופטים: אופיר סטרשנוב,גיורא אלוני,פנינה הרניב קפלן
דין 1. לפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו בבד"מ 104/14, אשר הרשיע את המערער בעבירה של עיכוב ושליחת יד בכספי פקדונות שלא כדין, על פי סעיף 40 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 וסעיף 61 (2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, בעבירה של עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת הדין, על פי סעיפי 53 ו-61 לחוק, בעבירה של ההנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61 (3) לחוק, בעבירה של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, על פי סעיף 2 לכללים ביחד עם סעיפים 54, 61 (1) ו-(2) לחוק, בעבירה של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, על פי סעיף 34 לכללים, ובעבירה של עיכוב מסמכים שלא כדין, על פי סעיפים 88 ו-61 (1) לחוק, בשלושה אישומים שונים כמפורט בכתב הקובלנה. 2. על המערער הוטל, עונש של הוצאה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, פיצוי למתלוננים בסך 10,000 ₪, והוצאות ללשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב-יפו בסך של 5,000 ₪. 3. בנוגע לעובדות האישום הראשון, קבע ביה"ד קמא, כי המערער לא החזיר ללקוחות מסמכים חיוניים שקיבל מהם, וזאת חרף בקשה מפורשת שיעשה כן. עוד נקבע כי המערער מסר למתלוננת ייפוי כח בו צוין, בכזב, כי היא מבצעת עבור משרדו שליחויות משפטיות בתיקי הוצל"פ ובבתי משפט שונים, על-מנת שהאחרונה תקדם את נושא הטיפול בתיק בתיקי בלשכת ההוצא לפועל. ביה"ד קמא קבע בהקשר זה כי אין ספק שהעובדה שצוינה ביפוי כוח שנכתב על ידי המערער, והוצגה כפי שהוצגה לבית המשפט ולמערכת ההוצאה לפועל, היתה בלתי נכונה בעליל. 4. באשר לאישום השני, קבע ביה"ד קמא כי המערער הודה שבסופו של יום, שלא מסר ללקוחות את התיק והמסמכים הכלולים בו, ובכלל זה שיקים מקוריים שנמסרו לו לטיפול.
פסק דין |23/08/2020 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא
שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות
עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל. להשקפת בא-כוח המשיב, הביטויים הכלולים במכתבו הנ"ל של המערער הנם הפרה של אותה חובה, והם מהווים עבירות של היעדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט, עבירה לפי סעיפים 2 ו32- לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986- (להלן "הכללים") וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ו1961- (להלן "חוק הלשכה"); מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת דין, לפי סעיפים 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. להשלמת התמונה אוסיף את אלה: א) על מכתבו של המערער הגיב ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 30.6.2002 בה נאמר, כי הבקשה של המערער היא בקשתו הראשונה בתיק זה, והוא הוסיף: "אם סבור החייב שנפל פגם בהליכים שבפני, יואיל להגיש בקשה בצירוף תצהיר ערוך כדין". ראש ההוצאה לפועל הוסיף והביע את דעתו כי "הבקשה, כפי שהוגשה, היא בקשה חצופה שאינה ראויה לעורך דין, ויש בה משום איום וניסיון להטלת מורא". ראש ההוצאה לפועל שיגר העתק מהחלטתו להנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. ב) בתאריך 11.7.2002 חזר המערער ופנה לראש ההוצאה לפועל במכתב הבא: "הגיעה אלי שמעה של תגובתך למכתבי אליך. להגדיר את מכתבי כ'בקשה' עומד בסתירה למה שמובהר היטב כבר בראשית מכתבי. ולהגדיר את מכתבי כ'חצוף' אות הוא שלא העמקת לעיין בו, ואני הרי פתחתי בהתנצלות כנועה ('צר לי על שאני פונה לאדוני בצורה כזאת'). אני רק מילאתי את חובת ההגינות כלפי עובד-ציבור אשר סבור כנראה בתום לב, שהחסינות השיפוטית העומדת לו מכוח 4 סעיפים מסוימים חלה גם על פעולות מנהליות.
פסק דין |03/08/2003 |בית המשפט העליון
רע"א 6208-00-1. כהן נגד 1. ימכא השקעות (7000) בעמ
שמות השופטים: ד דורנר
לאור זאת טענה המבקשת, כי נתמלא התנאי הקבוע בסעיף 88 לחוק בדבר חובת הגשת תביעה על-ידי עורך-הדין, וכי ראוי על-כן לדחות את טענת הלקוחה בעניין זה. בתגובה לטענה זו הודיעה הלקוחה, כי השיק המדובר הופקד בנאמנות בידי המבקשת ונועד לתשלום אגרת בית-משפט בהליך אחר שבו ייצגה המבקשת את הלקוחה. עוד נטען, כי ממילא גם ההליכים בלשכת ההוצאה-לפועל נפתחו על-ידי המבקשת לאחר שחלפו למעלה משלושה חודשים מיום שדרשה הלקוחה מן המבקשת בכתב את שזו עיכבה. 4. דין בקשת רשות הערעור להידחות. סעיף 88 לחוק קובע: להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח. . . וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חודשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור. סעיף זה מקים לעורך-הדין זכות לעכב כספים, נכסים ומסמכים מסוימים של לקוחו, וזאת על-מנת להבטיח את יכולתו לגבות את שכר-הטרחה וההוצאות שלהם הוא זכאי עקב שירות שסיפק ללקוח. זכות זו מוקנית לעורך-הדין חרף סתירתה את חובת הנאמנות שחב עורך-דין כלפי לקוחו, שמכוחה נדרש עורך-הדין, בין היתר, למלא אחר הוראות לקוחו ואף לפעול לטובתו. ראו על"ע 7/73 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, תל-אביב-יפו, פ"ד כח(1) 679, בע' 683.
החלטה |05/03/2001 |בית המשפט העליון
רע"א 8757/03- לשכת עורכי הדין בישראל ואח נגד שובל מערכות ניהול משפטיות בע"מ ואח
שמות השופטים: ס גובראן
במסגרת תביעתם, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני עד למתן פסק-הדין, אשר לפיה נתבקש בית-המשפט לאסור על המשיבים 1-4 לפעול למתן שירותים בעלי אופי משפטי, המנויים בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ובכללם ייצוג בפני גופים שונים, עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי ומתן ייעוץ משפטי; לא סור על המשיבים 1-4 להפנות לקוחות למתן שירות משפטי לעורכי-דין בכלל ולמשיבים 5-6 בפרט, בניגוד לכלל 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית); לחייב את המשיבים 1-4 להודיע ללקוחותיהם על אי-מתן שירותים כאמור על-ידם; לאסור על המשיבים 1-4 לפרסם את השירותים הנזכרים ולאסור על המשיב ים 5-6 ליתן שירותים משפטיים ללקוחות שהגיעו אליהם באמצעות המשיבים 1-4. לטענת המבקשים, המשיבים 1-4 מבצעים פעולות המסיגות את גבול מקצוע עריכת הדין, ובכללן פונים אל חייבים במכתבי דרישה בגין חובות ושטרות שלא נפרעו ומייצגים לקוחות בהליכים משפטיים שונים, לרבות בלשכות ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. כמו-כן, טוענים המבקשים, כי המשיבים 1-4 מבצעים את הפעולות האמורות באופן שיטתי, רציף ומתמשך, במסגרת מהלך העסקים הרגיל. לטענתם, המשיבים 1-4 נוהגים להפנות לקוחות לשירותיהם של עורכי-הדין המשיבים 5-6 ולגבות שכר-טרחה עבור הטיפול המשפטי הניתן על-ידי עורכי הדין, בניגוד להוראת כלל 11ב(א) לכללי האתיקה המקצועית. עוד מוסיפים וטוענים המבקשים, כי פעולותיהם של המשיבים 1-6 מהוות עוולות כלפיהם לפי עוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת הוראות חוק לשכת עורכי הדין והכללים שהותקנו מכוחו); לפי "הלכת אדמה" (ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666); לפי עוולת הרשלנות; לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999; ובדרך של עשיית עושר ולא במשפט.
החלטה |06/01/2004 |בית המשפט העליון
תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 509894-08-21- משה לבייב נגד xxx
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
) משמיעה ששכר טרחת עורך דין בגין ביצוע פסקי דין כספיים ומשכונות מצטרף באופן אוטומטי לחוב שבתיק ההוצאה לפועל בשתי פעימות המחושבות שתיהן כאחוז מגובה החוב: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת במועד פתיחת התיק; הפעימה השנייה (שכר טרחה ב') נוספת במקרה שהחוב כולו לא נפרע ומבוצעת פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה. . . . סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע אם כן ברירת מחדל שלפיה שכר הטרחה שייפסק לזוכה בעד "הגשה לביצוע" יהיה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) , אך מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג ממנה ולקבוע "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו (בר"ע (מחוזי ת"א) 2011/03 לביא נ' בית כנסת מגן אברהם ( 30.5.2005 )). הסעיף מוסיף וקובע כי בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, שלא כברירת מחדל. סעיף 10(ב) לחוק קובע שבמקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א) קרי: לפי בקשה שהוגשה לו או במקרים שבהם עליו לקבוע את שכר הטרחה בהיעדר ברירת מחדל רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. פשיטה: הסעיף מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לקבוע שכר טרחה. קודם שיפעיל שיקול דעת זה, בין להגדלת שכר הטרחה בין להפחתתו, על הרשם ליתן לצדדים זכות טיעון (ע"א 113/71 א' שטאובר בע"מ נ' מוחה, פ"ד כו(1) 416 (1971)). סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל תוקן בשנת 1985 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1985, ס"ח 62).
החלטה |26/10/2022 |רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון
בדמ (תל אביב) 120/02- הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב- יפו נגד ' פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,אבידן רומנוב,חבד,רינה איזמן כספי,חבד
היות וזכותו של הזוכה בדין אינה ידועה מראש, נקודת המוצא היא כי כל אחד מבעלי הדין ערך הסכם שכר טרחה עם עורך דינו בגין השכר המגיע לאחרון עבור ניהול ההליך, תהיינה תוצאותיו אשר תהיינה. בהעדר הסכם שכ"ט זכאי עורך הדין לשכר ראוי, אך שיעורו של זה טעון הכרעה שיפוטית בהליך נפרד, וכל עוד לא הוכרע אין עורך הדין רשאי לעשות דין לעצמו ולגבות עבורו את רכיב שכר הטרחה הפסוק. 3. ברם, ההגיון האמור לעיל אינו חל, לדעתי, בתיק הוצאה לפועל. בהוצאה לפועל ההליך הינו מנהלי ונקודת המוצא שלו היא קיומו של חוב פסוק או של צו שיפוטי המובאים לביצוע בהוצאה לפועל. זהותו של הזוכה ידועה מתחילתו של ההליך ועד סופו וכך גם זכאות עורך דינו לשכר טרחת עו"ד אשר מתווסף, על פי חוק, לסכום החוב בתיק ההוצל"פ בשיעור הקבוע בחוק. התוצאה היא-בהוצל"פ להבדיל מבית המשפט-כי הזוכה יקבל את קרן החוב ואת הרבית שנצברה וכן את הוצאותיו בגין אגרות, בעוד שעורך הדין זכאי לרכיב שכר הטרחה. יוער, כי רכיבים אלה מפורטים במחשב ההוצאה לפועל, בנפרד, ומתעדכנים מדי פעם, בהתאם לפעולות המבוצעות ולחלוף הזמן. עורך הדין יהיה זכאי לשכר , כפי שעורו הקבוע במחשב ההוצל"פ, אך ורק מתוך הכספים שיגבה מהחייב וככל שיגבה כספים כאמור. מסיבה זו, לא יהיה עורך הדין המנהל תיק הוצל"פ זכאי לשכר טרחה כלל ואף לא לשכר ראוי, במידה ולא יעלה בידו לגבות החוב מהחייב (אלא אם כן, כמובן, הוסכם אחרת בין הצדדים). 4. בנוסף לאמור לעיל ואולי אף חשוב מכך, איננו רשאים להתעלם מהנוהג שנוצר ביחס לנושא שכר הטרחה בגין ניהול תיק הוצל"פ, כפי שפורט לעיל, היות ואנו משמשים כבית דין משמעתי של עורכי דין ואף אנו, חברי בית הדין, הננו עורכי דין היושבים בתוך עמם, איננו יכולים, ואף איננו רשאים, להתעלם מהנוהג הקיים בעניינים מסוימים, ובכללם העניין בו עסקינן, שהרי הנוהג הינו כלי פרשני ראשון במעלה בבואנו לפרש דבר חקיקה.
גזר דין |03/02/2003 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 512046-04-23- יצחק יעקבי נגד
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
" בעניין שכר טרחה קובעת תקנה 127 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979: "שכר טרחת עורך דין לשכר טרחת עורך דין שישלם חייב, כאמור בסעיף 10 לחוק, יווספו הפרשי הצמדה וריבית מן המועדים המפורטים להלן, לפי הענין, עד יום התשלום: (1) בעד הגשת בקשה לביצוע פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב מיום שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה; (2) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל – מתום המועד הנקוב באזהרה לתשלום החוב; (3) נקבע שכר הטרחה בידי רשם ההוצאה לפועל – מיום שנקבע. פרט 9(א) לתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 קובע תעריף מינימלי מומלץ של שכר הטרחה שישולם בהוצאה לפועל בגין ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות, וזו לשונו: "9. הוצאה לפועל: א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות (1) בעד הגשה לביצוע . . . . (2) (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לענין זה, "חוב פסוק" החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהיתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1) (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה". בסוגיית שכר טרחת עורך הדין, נכתב לא מעט. בפסק דינו של בית נשפט השלום בתל אביב רערצ (ת"א) 50020-08-20 מיכאל גרובר נ' ערן רובין, מיום 14.12.20 , נכתב, באשר להוראות אלו: " הוראה זו (פרט 9 לכללי לשכת עורכי הדין – ד.
החלטה |12/06/2023 |רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון
ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד
שמות השופטים: אורי הדר
בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.
פסק דין |22/08/2016 תביעות קטנות – באר שבע
בדמ (מרכז) 18/21- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' נריה כהן מגורי
שמות השופטים: בן יצחק אלישי,עו״ד אב״ד,גב׳ שחר טליה,עו״ד חב״ד,ג׳האד עזאת נטור,עו״ד חב״ד
לשם כך האדם צריך להיות גלוי ולגלות לעורך הדין את כל ספונות נפשו ונבכי האירוע, זאת עושה הלקוח רק משום הידיעה שעורך הדין חב בחובת נאמנות כלפיו. הלקוח יסכים שעורך הדין יגע בכספו משום האמון שעורך הדין לא ימעל בכספים שאינם שלו. 4. עורך דין שמפר את החובות האתיות החלות עליו אינו רשאי לעטות עליו את גלימת עורך הדין, מוסדות האתיקה בלשכת עורכי הדין הם שומרי הסף שתפקידם לבחון את התלונות המוגשות ללשכת עורכי הדין לנפות ולבור את המקרים מהם עולה חשד להפרת הדין המשמעתי החל על עורכי דין. בית הדין צריך להיות המקום בו מזקקים את הנטען כלפי עורך הדין. הנקבל, עורך הדין, מצידו יש לו את האפשרות שעניינו יעמוד לביקורת שיפוטית, בפני בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז מרכז-לשכת עורכי הדין בישראל בד"מ: 18/2021 ועדת האתיקה המחוזית-מחוז מרכז נ׳ עו"ד נריה כהן מגורי מותב שאמור לשמוע את הצדדים ולהכריע בשאלה האם עורך הדין הפר את החובות המוטלות עליו אם לאו. 5. אחת החובות החלות על עורך דין בכלל ועל עורך דין העומד לדין משמעתי בפרט להתייצב בהליך משפטי התלוי ועומד, בין אם עורך הדין ממיצג לקוח ובין אם ההליך מתנהל נגדו. אין זה סביר, שעורך דין שנחשב כקצין בית המשפט, ירשה לעצמו להיפקד מדיונים להם הוא צד. במקרה דנן, לאורך כל המקרה הנקבל לא התייצב ולו פעם אחת בפני בית הדין. ודוק: הנקבל ידע על ההליכים, שיגר במהלך הדיון בקשות שונות, התנהל וקיבל את כל הבקשות וההחלטות בעניינו לתיבת דוא"ל שהוא מסר לבית הדין, כתובת דוא"ל שהנקבל עצמו שלח ממנה הודעות למזכירות בית הדין. 7. במקרה דנן, הנקבל, תוך עשיית דין עצמית, בחר שלא להופיע בהליך הכרעת הדין, בחר שלא להגיש סיכומים.
גזר דין |20/05/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מרכז
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 508879-06-23- בנק הפועלים בע"מ נגד עומרי זייד
שמות השופטים: עינת להבי אשר
עתה, יושם אל לב, כי לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת המאפשר לקבוע שכר טרחה אחר מן הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), שהרי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: " (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה". כך, ואף אם אין הזוכה זכאי לפסיקה מיידית של שכר טרחה "מחצית ב'", באשר לא נקט הליכי הוצאה לפועל בתיק, רשאי הזוכה לבקש פסיקת שכר טרחת עו"ד לזכותו, ולנמק בקשתו בהתאם. השאלה הנשאלת היא כעת, אם מתקיימות בענייננו נסיבות המצדיקות לפסוק שכר טרחת עו"ד נוסף, מעבר לסכום שנפסק עם פתיחתו של תיק זה, ובשיעור שכר טרחה מחצית ב'.
החלטה |02/04/2024 |רשם ההוצאה לפועל – תל אביב
בש"א (תל-אביב-יפו) 128264/02- ראובני משה נגד מיכאל ציפי
שמות השופטים: נועה גרוסמן
לאחר שעורך דין נוטל על עצמו מחויבות כלפי הלקוח, ומפקיד יפוי כוח בתיק בית המשפט, מחובתו לייצגו כלפי בית המשפט בכל מעשה ועניין. עו"ד, אשר זונח את עניינו של לקוחו, ומפקיר את הטיפול בו, מועל בחובתו כלפי הלקוח, וכלפי בית המשפט גם יחד, שלא לדבר על הפגיעה בצד שכנגד, אשר בירור עניינו נדחה. על פי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, חובתו של עורך הדין היא לעזור לבית המשפט לעשות משפט. עורך דין שאינו מסייע לבית המשפט בכך, ואינו ממלא אחר חובותיו הדיוניות, פוגע בעשייה המשפטית. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הנ"ל, גם מטיל על עורך הדין חובה לפעול למען לקוחו בנאמנות ובמסירות, וזו לשון הסעיף: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ברוח דומה נחקק גם כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו – 1986. עוד מראשית היות המשפט במדינתנו נאמר כי חובה זו היא רוח אופיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. ראה דברי כבוד השופט שניאור זלמן חשין בתיק עמ"מ 9/55 עורך דין פלוני נגד יו"ר וחברי המועצה המשפטית פד"י (י) עמ' 1720 שם בעמ' 1730. מעצם הגדרת תפקידו של עורך הדין, נדרשת ממנו התנהגות ברמה גבוהה בכל אחד מהיבטים האמורים. הן כלפי לקוחו והן כלפי בית המשפט. ראה דברי כבוד השופט אור בע"א 4612/95 מתתיהו נגד שטיל פד"י נא (4) עמ' 769 שם בעמ' 784. בעמ"מ 9/55 שם עמד כבוד השופט חשין על הנימוק והטעם לחובת הנאמנות באומרו: "היחס שבין עורך דין ללקוחו, מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו". שם בעמ' 1730. במקרה דנן, עו"ד אדטו, הפקיד יפוי כוח בתיק בית המשפט, כמייצג הנתבעת.
החלטה |09/10/2002 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ
שמות השופטים: ארנון דראל
חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין.
פסק דין |11/08/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.
פסק דין |19/04/2025 | המשפט השלום – קריות
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10. שכר עורך-דין
10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. (ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 80. ערר וערעור
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד. (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 14. מניעה משבת בדין
14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך
10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991
סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים
3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים; (6) (נמחקה); (7)3 דיוני קדם-משפט בהליכים אזרחיים בדרך של היוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן הסכימו הצדדים לקיום הדיון בנוכחות של באי כוחם; (8)3 עתירות מינהליות וערעורים לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בדרך של היוועדות חזותית, בכפוף להסכמת הצדדים; (9)3 דיוני קדם-משפט בבית המשפט לענייני משפחה; (10)3 הליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני הבאת ראיות בהליכים לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (א1) בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו: (1)4 הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה: (א) בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי; (ב) בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד; (ג) בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (2) הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים: (א) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991
סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים
חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז ' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל; (3) בתקנת משנה זו – "הגשה באופן מקוון" – הגשה באמצעות האזור האישי או ממשק בתי תכנה, ולגבי בקשות דחופות בלבד גם פקסימילה ודואר אלקטרוני כמפורט באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; "הטלת עיקול" – לרבות מימוש גם אם העיקול התבקש טרם מצב החירום; "הליכים מבצעיים " – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין;" (ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט. (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה; (ג1) דיון שנקבע בהוצאה לפועל לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת; מועד דיון שבוטל לפי תקנת משנה זו, ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 88. ביצוע ותקנות
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
כל הזכויות שמורות ©