עורכי דין בפתח תקווה הוצאה לפועל

הוצאה לפועל ועורכי דין בפתח תקווה – מדריך מקיף 2025

מבוא: הוצאה לפועל בפתח תקווה – כל מה שצריך לדעת

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מהווה מוקד מרכזי להליכי אכיפה וגבייה באזור המרכז. במאמר זה נסקור את פעילות לשכת ההוצאה לפועל, תפקידיה וסמכויותיה של הלשכה, והקשר החשוב בין עורכי דין ולשכת ההוצאה לפועל. אם אתם מתמודדים עם הליכי הוצאה לפועל או זקוקים לייצוג משפטי בנושא, מדריך זה יספק לכם את המידע החיוני ביותר.

המסגרת החוקית של לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה

הפסיקה והחקיקה בישראל קבעו מסגרת ברורה לפעילות לשכת ההוצאה לפועל. בפסק דין רעצ (עכו) 56911-07-23 גמדא סחר בע"מ נ' קרינה אפלבויים שניתן באוגוסט 2024, נקבע באופן חד-משמעי כי:

"רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם המוסמך על-פי דין ליישם הוראות חוק ההוצאה לפועל. הוא הגורם השיפוטי במערכת ההוצאה לפועל והחלטותיו לעניין אכיפה והוצאה לפועל כדין החלטה או צו של בית משפט"

קביעה זו מדגישה את מעמדו המשפטי הרם של רשם ההוצאה לפועל ואת הסמכות השיפוטית הנרחבת המוקנית לו בחוק.

סמכויות רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה

סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה, כמו בשאר הארץ, הן נרחבות ומשמעותיות. בהתאם לפסיקה בתיק ברע (ירושלים) 782-05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עיריית פתח תקווה:

"סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967… ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא… הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו"

סמכויות אלו כוללות:

מינוי כונסי נכסים ופיקוח על פעילותם
אישור הסכמי פשרה בין חייבים לזוכים
הוצאת צווי עיקול על נכסים וחשבונות בנק
קביעת פריסת תשלומים לחייבים
אישור ביצוע פעולות אכיפה שונות

שכר טרחת עורכי דין בהליכי הוצאה לפועל

נושא חשוב במיוחד הוא שכר טרחת עורכי דין בהליכי הוצאה לפועל. בהתאם לפסיקה בתיק הוצל"פ (דימונה) 509894-08-21 הקהל- הקונגרס הישראלי יהודי בע"מ נ' סלוצקר ולדימיר:

"שכר טרחת עורך דין בגין ביצוע פסקי דין כספיים ומשכונות מצטרף באופן אוטומטי לחוב שבתיק ההוצאה לפועל בשתי פעימות המחושבות שתיהן כאחוז מגובה החוב: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת במועד פתיחת התיק; הפעימה השנייה (שכר טרחה ב') נוספת במקרה שהחוב כולו לא נפרע ומבוצעת פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה"

חשוב להבין שמנגנון זה הוא חלק מהמערכת החוקית ונועד להבטיח כי עורכי הדין יקבלו תגמול הולם עבור עבודתם בתיקי הוצאה לפועל.

חובות אתיות של עורכי דין בהליכי הוצאה לפועל

לצד הסמכויות והזכויות, מוטלות על עורכי הדין חובות אתיות מחמירות. בפסק דין בדמ (תל אביב) 34/14 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' עו"ד גאבר מועתז נקבע כי:

"אמונה פרושה אמת ויושר, ומסירות פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעיניו ודאגותיו של עורך הדין"

עורכי דין העוסקים בהליכי הוצאה לפועל בפתח תקווה חייבים לפעול ביושר, בשקיפות ותוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית.

המדריך המעשי – פתיחת תיק הוצאה לפועל בפתח תקווה

שלב 1: הכנת המסמכים הנדרשים

לפני פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, יש להכין:

פסק דין או מסמך חייב אחר (שטר, צ'ק וכו')
טופס בקשה לביצוע פסק דין
ייפוי כוח לעורך הדין (אם הזוכה מיוצג)
תעודות זהות וכל מסמך מזהה רלוונטי

שלב 2: הגשת הבקשה ותשלום אגרה

יש להקפיד על:

מילוי כל הפרטים הנדרשים בטופס הבקשה
צירוף כל המסמכים הרלוונטיים
תשלום האגרה הנדרשת
הגשת הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל או באופן מקוון

שלב 3: ניהול התיק

לאחר פתיחת התיק, חשוב:

לעקוב אחר התקדמות ההליכים
לדווח ללקוח על התפתחויות משמעותיות
לשמור על לוחות זמנים
להגיש בקשות לפעולות אכיפה בהתאם לצורך

שלב 4: גביית כספים והעברתם ללקוח

בשלב הגבייה, יש להקפיד על:

העברת כספים שהתקבלו ללקוח בהתאם להסכם שכר הטרחה
ניהול חשבונות נאמנות כנדרש בחוק
דיווח שוטף על כספים שהתקבלו

יתרונות שכירת עורך דין מומחה בהוצאה לפועל בפתח תקווה

שכירת עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל באזור פתח תקווה מספקת יתרונות רבים:

ידע מקומי – היכרות עם רשמי ההוצאה לפועל המקומיים והנהלים הספציפיים של לשכת פתח תקווה
חיסכון בזמן – עורך דין מנוסה יכול לזרז את ההליכים ולמנוע עיכובים מיותרים
הגדלת סיכויי הגבייה – שימוש באסטרטגיות אכיפה יעילות המותאמות למקרה הספציפי
הפחתת מתח ודאגה – הלקוח יכול להיות רגוע בידיעה שמומחה מטפל בעניינו
ייעוץ משפטי שוטף – הבנת האפשרויות והזכויות לאורך כל ההליך

סיכום: הוצאה לפועל בפתח תקווה – הדרך לאכיפה יעילה

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מהווה מערכת מרכזית לאכיפת פסקי דין וחיובים כספיים באזור המרכז. עורך דין הוצאה לפועל בפתח תקווה הפועלים במסגרתה נדרשים להקפיד על מקצועיות, אתיקה וניהול יעיל של תיקי לקוחותיהם.

אם אתם נדרשים לפתוח תיק בהוצאה לפועל או מתמודדים עם הליך קיים, שקלו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. הידע והניסיון שלו יכולים להיות ההבדל בין הליך ארוך ומתיש לבין פתרון יעיל ומהיר של הסוגיה.

שאלות נפוצות בנושא הוצאה לפועל בפתח תקווה

היכן ממוקמת לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה?

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה ממוקמת ברחוב שפיגל 3, פתח תקווה.

מהם שעות הפעילות של לשכת ההוצאה לפועל?

שעות הפעילות הרגילות הן בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30. מומלץ לבדוק באתר הרשמי לפני ההגעה.

האם חובה לשכור עורך דין לצורך פתיחת תיק בהוצאה לפועל?

אין חובה חוקית לשכור עורך דין, אך הדבר מומלץ מאוד בשל המורכבות של ההליכים והיתרונות שצוינו לעיל.

כמה זמן אורך הליך הוצאה לפועל ממוצע?

משך ההליך משתנה בהתאם למורכבות התיק, שיתוף הפעולה של החייב, ופעולות האכיפה הננקטות. הליך פשוט יכול להסתיים תוך מספר חודשים, בעוד שהליכים מורכבים עשויים להימשך שנים.

מהן העלויות הכרוכות בפתיחת תיק הוצאה לפועל?

העלויות כוללות אגרת פתיחת תיק, אגרות עבור פעולות אכיפה ספציפיות, ושכר טרחת עורך דין (אם הזוכה בוחר להיות מיוצג).

סימוכין

ת"א (תל אביב) 18684-08-11- שרגא רוזנבאום נגד עיריית פתח תקווה שמות השופטים: רונית פינצוק אלט like dislike copy enlarge ביום 9.1.11 הגישו התובעים בקשה לסגירת התיק בהוצל"פ כנגד 7 חייבים שאינם החייב מס' 6, עמנואל פרידמן, שהקנסות שקיבל היו של הנתבעת. 7. ביום 13.2.11 הגישה הנתבעת תגובה, בה התנגדה לבקשה. 8. ביום 14.2.11 הורת רשמת ההוצל"פ על סגירת התיק כנגד החייבים למעט חייב מס' 6. 9. בעקבות האירועים שלעיל הגישו התובעים תביעה בגין הוצאת לשון הרע, שנעשתה באמצעות פתיחת הליכי הוצל"פ והטלת עיקולים שלא כדין. טענות התובעים: 10. התביעה הוגשה ע"י 8 העותרים נגד 6 עיריות בשאלה משפטית משותפת. בעתירה הודגש כי כל עותר מתייחס למשיבה (ראשות מקומית) ספציפית אחת. כלומר, כל עותר, עתר אך ורק נגד העירייה הספציפית הטוענת כי יש לאותו עותר חוב כספי כלפיה ואף אחד מהתובעים לא עתר כנגד הנתבעת, אלא כל עותר היה בעל דין של המשיבה שנגדה עתר. 11. העותר היחיד נגד הנתבעת הוא מר עמנואל פרידמן שאינו תובע בתיק זה. 3 12. על אף המלצתו של בית המשפט העליון כי המשיבות בבג"צ יגישו תשובה מאוחדת לעתירה, בשל השאלה המשפטית המשותפת, הדבר לא נעשה, וכל עירייה הגישה תגובתה בנפרד. 13. העתירה נדחתה ונקבעת הוראת הוצאות, כאמור לעיל. 14. הנתבעת, עיריית פתח תקווה (להלן: "הנתבעת" או "העירייה") לא שלחה למי מהתובעים מכתב התראה, ופתחה בהליכי הוצל"פ כלפי כל התובעים, הליכים שכללו, לטענת התובעים, עיקול חשבונות בנק, עיקול קופות גמל, מכתב אזהרה לפני עיקול בכח בחצרים, הודעה על עיקול כלי רכב במשרד הרישוי וכיוצ"ב. 15. ניסיונות ב"כ התובעים לבטל את הליכי ההוצל"פ באמצעות פנייה למשרד ב"כ הנתבעת, לא נשאו פרי. 16. רשמת ההוצל"פ קיבלה את בקשת התובעים, על אף התנגדות הנתבעת, והורתה על מחיקת התובעים מתיק ההוצל"פ. פסק דין | 30/12/2015 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 16 תת (נתניה) 18162-10-20- קבוצת נגב בע"מ נגד שילת תמא 38 בעמ שמות השופטים: אפרת רחלי מאירי like dislike copy enlarge בשל אותה הודעת מזכירות של לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה שהוגשה לתיק לאחר פתיחתו בבית משפט השלום בפתח תקווה, הורה כב' הרשם הבכיר "על פי החלטת ההוצאה לפועל יש להעביר את התיק לדיון בבית משפט השלום בנתניה. לטיפול המזכירות" ומשכך התיק הועבר לבית משפט זה. 7 ודוק; התובעת, שקיבלה את ההחלטה, הייתה אמורה להשיג נגדה קודם לקיום הדיון ומשכך אין לה מה להלין כנגד הנתבע, משהיא תרמה גם בהיבט זה להוצאות קיום הדיון. יוער, כי לא ברור מדוע הסמכות היא לפתח תקווה דווקא עת אף משרדי התובעת הם בראשון לציון (ואם מדובר באותו המחוז, כי אז מה ההבדל בין ראשון לציון לבין נתניה אלא אם הפסול במומו פוסל לעניין בחירת מקום השיפוט בתוך המחוז) – לפי איזו חלופה התובעת הגישה בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה את התביעה בסדר דין מקוצר וטוענת כי הסמכות היא לבית משפט השלום בפתח תקווה (משמקום עסקו של התובע אינו אחד מהחלופות). לדברי בא כוח התובעת לשכת ההוצאה לפועל "ובטח לא מנהלת לשכת ההוצל"פ יכולה להורות על הערה כאשר אני טוען כי אין סמכות מקומית. אני יכול לבחור איפה אני רוצה להגיש את התביעה" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 26). – היינו, משתמע מדבריו שהוא יכול להגיש בכל מקום בארץ משהוא הזוכה ויש לו הברירה. ואולם, גם אם הדבר אפשרי לעניין הגשת הבקשה לביצוע, אין הדבר קונה סמכות מקומית לדון בהתנגדות ומשכך, לא מן הנמנע כי הנתבע המתגורר בנהרייה רשאי לטעון להעדר סמכות מקומית, עת גם עסקו, כמו גם מקום בו אמורה להתקיים ההתחייבות הם בנתניה. קבלת טענת ב"כ התובעת כי יש לחייב בהוצאות את הנתבעים עת מדובר בתביעה על סכום קצוב שאמורה להיות בהתאם לכללי הסמכות המקומית – מעקרת מתוכן כל התנגדות לסמכות מקומית משלפיה יש לקבל רק את עמדת התובע. החלטה | 13/11/2021 | שלום – נתניה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 רע"א (מרכז) 10330-07-21- עמוס גבעון נגד עמוס ון אמדן שמות השופטים: ורדה פלאוט like dislike copy enlarge 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה שניתן ע"י כב' השופט נ שטרנליכט בתיק רער"צ 22568-01-21 ביום 5.5.21 . בפסק הדין דחה בית משפט קמא ערעור שהגיש המבקש על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ אשר דחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגיש המבקש, וחייבו בהוצאות בסך 5,000 אשר ישולמו לזכות המשיבים. 2. ברקע הדברים תיק הוצל"פ שפתחו המשיבים כנגד המבקש בגין חיוב בהוצאות שחוייב בו המבקש בסך 6,500 . החיוב הינו מיום 19.3.20 והיה על המבקש לשלם את הסך הנ"ל בתוך 30 יום. בדיעבד הסתבר כי תיק ההוצאה לפועל נפתח (ביום 19.8.20 ) בטעות לאחר שסכום ההוצאות כבר שולם בהעברה בנקאית (ביום 7.6.20 ). 2 מכאן ואילך, במקום שהצדדים יחליפו ביניהם שיחות להבהרת הנושא ובכך יסתיים העניין, הגיש המבקש ביום 21.9.20 בקשה קצרה בטענת "פרעתי" המחזיקה 4 סעיפים, וטען כי החוב שולם ויש לסגור את התיק ולחייב את המשיבים בהוצאות משפט. לכך השיבו המשיבים ביום 24.9.20 כי אכן החוב שולם ותיק ההוצאה לפועל נפתח בשגגה. המשיבים הצרו על כך שהמבקש לא הודיע להם בשיחת טלפון על השגגה, ומכל מקום ביקשו לסגור את התיק. המבקש עמד על כך שתהא הכרעה לפיה התשלום שולם במועד ויפסקו לזכותו הוצאות משפט. ומכאן הכרעת כב' רשמת ההוצאה לפועל אשר קבעה כי החזית שנפתחה בין הצדדים מיותרת, ההכרעה בשאלה האם החוב שולם במועדו אף היא תאורטית לחלוטין, שכן אין כלל מחלוקת כי החוב שולם לפני מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא היה מקום לפתוח את התיק. לפיכך, נותרה שאלת ההוצאות בלבד. בעניין זה סברה כב' רשמת ההוצאה לפועל כי בנסיבות העניין ובשל התנהלות המבקש אין מקום לזכותו בהוצאות, שכן על אף החובה לנהל הליכים משפטיים בתום לב, כדבריה: "התעקש המבקש לנהל את ההליך עד תום וגרר את כל הצדדים לדיון מיותר. החלטה | 13/12/2021 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ע"א 7764/21- ניסן פרנק נגד עורך דין יקיר ניידק שמות השופטים: י עמית like dislike copy enlarge באותו מקרה נקבע, בין היתר, כי התנהגות חסרת תום לב של החייב מנעה מהנושה להגיש תביעת חוב, אך לא נמצא כי בשל מחדל זה יש להחריג את כל החוב מצו ההפטר. בענייננו, יש לתת משקל של ממש לשיקולי מאזן הנוחות, ואלה מטים את הכף לטובת המבקש. מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, ועל כך מעיד הליך פשיטת הרגל בעניינו וייצוגו בהליך על ידי הלשכה לסיוע משפטי. יש ממש בטענה כי נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל עלולה לפגוע בשיקומו הכלכלי לאחר שניתן לו צו הפטר. מנגד, מדובר בחוב ישן ונטען כי במשך שנים העירייה לא פעלה לגבייתו. לא מצאתי כי יגרם נזק של ממש לעירייה ולאינטרס הציבורי אם ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו עד לסיום ההליך, ומובן כי ככל שיידחו טענותיו של המבקש, העירייה תהא רשאית לשוב ולגבות את החוב בכלל האמצעים העומדים לרשותה. 4 8. אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. החלטה | 14/12/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 4 ע"א 7764/21- ניסן פרנק נגד עורך דין יקיר ניידק שמות השופטים: י עמית like dislike copy enlarge אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. בנסיבותיו של המבקש, איני רואה להתנות את מתן הצו בהפקדת ערובה. העירייה (המשיבה 3) תישא בהוצאות המבקש בסך 3,000 בגין בקשה זו. 9. לנוכח טענת העירייה כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור חלף ערעור, התיק יועבר ללשכת הרשמים לצורך סיווג ההליך. החלטה | 14/12/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 4 תא"מ (כפר סבא) 34830-10-19- אבן השוהם אק 999 בע"מ נגד לאונרדו נגד .ת.ר.ה בעמ שמות השופטים: צוריאל לרנר like dislike copy enlarge הליכי ההוצאה לפועל, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, יחודשו אם לא ייפרע החוב תוך 30 יום. 33. אני דוחה את התביעה שכנגד. 34. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות ניהול ההליך (לרבות אגרות והתייצבות עדים) בסך של 1,800 , ועוד שכר-טרחת עו"ד בסך 9,000 . בקביעת שכר-הטרחה לקחתי בחשבון הן את קבלת התביעה העיקרית והן את דחיית התביעה שכנגד, ושיוויתי לנגד עיני גם התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי-הדין. 35. הסכומים האמורים יתווספו על הסכומים שכבר נזקפו להוצאות ושכ"ט בתיק ההוצאה לפועל (ואליהם יתווסף גם שכ"ט ב', אם חלילה יהיה צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לשם גבייה). זכות ערעור כדין. פסק דין | 23/01/2022 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 0 | עמודים – 7 תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 509894-08-21- משה לבייב נגד xxx שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו like dislike copy enlarge ) משמיעה ששכר טרחת עורך דין בגין ביצוע פסקי דין כספיים ומשכונות מצטרף באופן אוטומטי לחוב שבתיק ההוצאה לפועל בשתי פעימות המחושבות שתיהן כאחוז מגובה החוב: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת במועד פתיחת התיק; הפעימה השנייה (שכר טרחה ב') נוספת במקרה שהחוב כולו לא נפרע ומבוצעת פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה. . . . סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע אם כן ברירת מחדל שלפיה שכר הטרחה שייפסק לזוכה בעד "הגשה לביצוע" יהיה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) , אך מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג ממנה ולקבוע "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו (בר"ע (מחוזי ת"א) 2011/03 לביא נ' בית כנסת מגן אברהם ( 30.5.2005 )). הסעיף מוסיף וקובע כי בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, שלא כברירת מחדל. סעיף 10(ב) לחוק קובע שבמקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א) קרי: לפי בקשה שהוגשה לו או במקרים שבהם עליו לקבוע את שכר הטרחה בהיעדר ברירת מחדל רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. פשיטה: הסעיף מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לקבוע שכר טרחה. קודם שיפעיל שיקול דעת זה, בין להגדלת שכר הטרחה בין להפחתתו, על הרשם ליתן לצדדים זכות טיעון (ע"א 113/71 א' שטאובר בע"מ נ' מוחה, פ"ד כו(1) 416 (1971)). סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל תוקן בשנת 1985 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1985, ס"ח 62). החלטה | 26/10/2022 | רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 5 בדמ (חיפה) 88/03- לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה נגד ' פלוני שמות השופטים: נחמן בר טוב,מוניר עבאס חבד,אהוד שמיר חבד like dislike copy enlarge יש לקוראו ביחד עם יתר הוראות החוק התקנות והכללים. בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע: "54 החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". בדומה, קובע כלל 2 לכללים הנ"ל: "2. חובת עורך הדין עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות ללא מורא תוך שמירה על היגנות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". ייצוג הלקוח בנאמנות, מסירות וללא מורא, מחייבים את עורך הדין לשמוע מפי לקוחו את כל העובדות הנוגעות לענין לרבות עובדות לא קבילות וראיות שלא ניתן להציגן בבימ"ש ולכלכל את המשך יעוצו וצעדיו בהתאם לנתונים אלה. עוה"ד חייב לעשות-ככל יכולתו וכישוריו-כדי להשיג את המיטב והמירב עבור לקוחו. כדי שעוה"ד יוכל לנהוג בהגינות כלפי שולחו ולא להתרשל לא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו המושגית ולא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו הקונקרטית, עליו להביט לא רק ישר וקדימה אלא גם לצדדים, תוך בחינת מכלול הנתונים. 6). אחת מדרכי הגביה הלגיטימיות, כאשר החוב חלוט, הינה משלוח התראת פשיטת רגל, בין אם הדבר בא לאחר פס"ד ובין אם הוא בא לאחר פתיחת תיק בהוצל"פ כאשר החייב עומד בסירובו. אכן, דרך גביה זו, משלוח התראת פש"ר, הינה דרסטית מאוד והיא עלולה לגרום לחייב לנזק, ואולי אף כזה שלא ניתן לתיקון-במיוחד עם פרסום הדבר ברבים וכשמדובר באיש עסקים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהרקע הסביבתי ומן האקלים החברתי המאפיין מקרה זה שלפנינו. הגם שבענייננו מדובר בחילול שיקים שנמסרו ע"י המתלונן כתמורה לזכות שימוש בבריכת השחיה העירונית, היינו תשלום רשות לעיריה להבדיל מתשלומי חובה שאותם חייבת אמו של המתלונן לעיריה, אין להתעלם מכך, הכל כמובן מבלי לזקוף את חובותיה של אמו לעיריה-על שכם בנה-גם אם הוא אמור להיות מודע להם בהיותו מתגורר עימה תחת קורת גג אחת, מה גם שבדיעבד התברר מהמכתב נ/2 כי המתלונן שלם לעיריה סך-.4,500 ש"ח בגין חובותיה של אמו לעיריה. הכרעת דין | 13/09/2006 | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 16 בדמ (תל אביב) 34/14- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נגד ' עו״ד גאבר מועתז שמות השופטים: עו״ד מרווין ניסן כהן,עו״ד מירי אדוט ברימה,עו״ד שי ורד like dislike copy enlarge דמות ראויה ואולי אפשר לומר עליו שהוא מעין נוסחה מתמטית, שעל בית הדין של הלשכה לפענח ולמלאה תוכן ממשי לפי נסיבות החיים והמקרים, מעניין לעניין וממקרה למקרה. . . . . . . . . . . " אמונה פרושה ' אמת ויושר, ז-'מסירות פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כששהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעיניו ודאגותיו של עורך הדין". מעשים אלה של הנאשם והמפורטים לעיל, מהווים גם עבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ועבירה של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין. אשר על כן בגין העבירה של הזנחת הטיפול במתלוננת במסגרת תיק ההוצאה לפועל, העיקולים והבש"א, יש להרשיע את הנאשם בעבירה של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח על פי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986, וסעיפים 54, 61 (1) ו-61 (2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-.1961 עיכוב מסמכים/כספים ואי דיווח למתלוננת: מעדותה של המתלוננת עולה כי ביקשה מהנאשם דיווח על הנעשה בתיק ההוצל"פ וכן אודות התקבולים שהתקבלו בתיק, ואולם לא קיבלה מהנאשם כל עדכון משך זמן רב. רא׳ פרוטוקול הדיון מיום 4.11.14 עמ׳ 16 שורות 26/27, עמ׳ 17 שורות-1 :10 גב׳ מאיה חכמגירי: " אוקי, הוצאה לפועל כל ערכון שביקשתי לא קיבלתי מגאבר שום עדכון. העדכונים שכן יכולתי אני לקבל ולדעת ולהיות בתמונה, זה דרך כוכבית ומשהו, לא זוכרת את המספר שהתקשרתי, ולפי מספר תיק, ונתנו לי. כשביקשתי מנאבר הוא פשוט כעס עליי-' למה את שואלת, למה את מתעניינת, תכי לתוצאה' " "הוא לא הודיע מה נהיה, עיקולים, בוטל, לא בוטל כלום. גזר דין | 13/05/2015 | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אבי

פסיקה רלוונטית

תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 512046-04-23- יצחק יעקבי נגד שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו like dislike copy enlarge " בעניין שכר טרחה קובעת תקנה 127 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979: "שכר טרחת עורך דין לשכר טרחת עורך דין שישלם חייב, כאמור בסעיף 10 לחוק, יווספו הפרשי הצמדה וריבית מן המועדים המפורטים להלן, לפי הענין, עד יום התשלום: (1) בעד הגשת בקשה לביצוע פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב מיום שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה; (2) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל – מתום המועד הנקוב באזהרה לתשלום החוב; (3) נקבע שכר הטרחה בידי רשם ההוצאה לפועל – מיום שנקבע. פרט 9(א) לתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 קובע תעריף מינימלי מומלץ של שכר הטרחה שישולם בהוצאה לפועל בגין ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות, וזו לשונו: "9. הוצאה לפועל: א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות (1) בעד הגשה לביצוע . . . . (2) (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לענין זה, "חוב פסוק" החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהיתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1) (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה". בסוגיית שכר טרחת עורך הדין, נכתב לא מעט. בפסק דינו של בית נשפט השלום בתל אביב רערצ (ת"א) 50020-08-20 מיכאל גרובר נ' ערן רובין, מיום 14.12.20 , נכתב, באשר להוראות אלו: " הוראה זו (פרט 9 לכללי לשכת עורכי הדין – ד. החלטה | 12/06/2023 | רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 5 תקנות ההוצאה לפועל (ראשון לציון) 509894-08-21- משה לבייב נגד xxx שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו like dislike copy enlarge ) משמיעה ששכר טרחת עורך דין בגין ביצוע פסקי דין כספיים ומשכונות מצטרף באופן אוטומטי לחוב שבתיק ההוצאה לפועל בשתי פעימות המחושבות שתיהן כאחוז מגובה החוב: הפעימה הראשונה (שכר טרחה א') נוספת במועד פתיחת התיק; הפעימה השנייה (שכר טרחה ב') נוספת במקרה שהחוב כולו לא נפרע ומבוצעת פעולת גביה לאחר מסירת האזהרה. . . . סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע אם כן ברירת מחדל שלפיה שכר הטרחה שייפסק לזוכה בעד "הגשה לביצוע" יהיה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) , אך מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לחרוג ממנה ולקבוע "שכר אחר" לפי בקשה שהוגשה לו (בר"ע (מחוזי ת"א) 2011/03 לביא נ' בית כנסת מגן אברהם ( 30.5.2005 )). הסעיף מוסיף וקובע כי בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, שלא כברירת מחדל. סעיף 10(ב) לחוק קובע שבמקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א) קרי: לפי בקשה שהוגשה לו או במקרים שבהם עליו לקבוע את שכר הטרחה בהיעדר ברירת מחדל רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. פשיטה: הסעיף מקנה לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לקבוע שכר טרחה. קודם שיפעיל שיקול דעת זה, בין להגדלת שכר הטרחה בין להפחתתו, על הרשם ליתן לצדדים זכות טיעון (ע"א 113/71 א' שטאובר בע"מ נ' מוחה, פ"ד כו(1) 416 (1971)). סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל תוקן בשנת 1985 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1985, ס"ח 62). החלטה | 26/10/2022 | רשם ההוצאה לפועל – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 5 תא"מ (תל אביב) 2917-01-17- עזבון המנוח יצחק כהן אדיב זל נגד עורך דין יוסי שקד שמות השופטים: שרון הינדה like dislike copy enlarge שהרי לו היה מדובר בכספים השייכים לעורכי הדין של הצדדים, לא ניתן היה לקזזם אל מול החוב בתיק ההוצאה לפועל. יותר מכך, בס"ק 10(ג) קבע כי דינו של שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל כדין הוצאות. סעיף 75 לחוק ההוצאה לפועל מסדיר את אופן זקיפת תשלומים בתיק ההוצאה לפועל ולפיו התשלום נזקף ראשית על חשבון ההוצאות ורק אחר כך על חשבון הקרן. בכך למעשה קבע המחוקק את "מחיר" ניהול תיק ההוצאה לפועל שיהיה על החייב לשלם לולא ישלם את חובו לזוכה, תוך שהוא רואה בשכר טרחת עורך דין כחלק מהחוב בתיק ההוצאה לפועל ולא כחוב נפרד שמיועד לעורך דין. שנית לא מצאתי בטיעוניו של הנתבע כל הצדקה לגזור גזירה שונה בין פסיקת שכר טרחת עורך דין בהליך בבית המשפט לפסיקת שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל. פסיקת שכר טרחת עורך דין בהליך בבית המשפט הינה במישור היחסים שבין בעלי הדין ואין בה כדי להגביל את חופש ההתקשרות של בעל הדין עם עורך דינו או להשליך על גובה שכר הטרחה שבעל הדין ישלם לעורך דינו, אלא אם כן יקבעו כך ביניהם בהסכם שכר הטרחה. הרציונל העומד בבסיס גישה זו הוא למנוע מצב בו בעל הדין יסכים עם עורך דינו על תשלום שכר טרחה גבוה מתוך הנחה שהצד שכנגד ישלמו ובציפייה שבית המשפט ייתן לכך תוקף בפסיקת שכר הטרחה בהליך. אותו הגיון המנחה את בית המשפט חל גם לגבי שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל. קביעה אחרת יש בה למעשה כדי לפגוע בחופש ההתקשרות בין עורך דין ללקוח לגבי גובה שכר הטרחה שישלם הלקוח לעורך דינו בהליך ההוצאה לפועל. לפיכך לא השתכנעתי מעמדת הנתבע לפיה שכר הטרחה הפסוק בתיק ההוצאה לפועל מלמד על ההסכמה עם הלקוח מקום שאין הסכם שכר טרחה כתוב ובוודאי שאין הוא מייתר הוכחת הסכם שכר טרחה מפורש עם הלקוח, המנוח במקרה זה. פסק דין | 23/08/2017 | שלום – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 7 ת"ק (תל אביב) 51037-12-19- אלי חיים, נגד דור אברהמי ( עורך דין ), שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין like dislike copy enlarge כרקע לקביעתי האופרטיבית בסיפא לפסק הדין בענין זכאותו של עורך הדין לשכר טרחה ראוי בגין טרחתו עבור הלקוח – בשיעור שאנקוב, אפנה תחילה לניתוח מהות העסקה שנרקמה בין הצדדים בענייננו, לעומת – הוראות הדין שעורך הדין מצביע עליהן בסיכומים מטעמו כרלוונטיות. 56. אפנה לכך שהוראת סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל מזכה את הזוכה, הנושה, ולא – את בא-כוחו. הזוכה זכאי לגביית שכר טרחת עו"ד א', ולאחר מכן – שכ"ט עו"ד ב', כשהמשמעות היא שהקרן שהוא רשאי לממש מול החייב גדלה (בשיעורים הקבועים בדין); כשמטרת החוק היא לאפשר ללקוח לשכור שירותי עו"ד, ועדיין להיוותר ללא נזק. לסכומים האלה זכאי הזוכה מאת החייב, ללא קשר לשכר הטרחה שסיכם עם עורך הדין, כאשר לצורך קבלת שיפוי על שכר טרחה גבוה יותר, עליו להגיש בקשה מיוחדת לרשם ההוצל"פ. 14 57. כידוע, אחת הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחה מוסכם עם עורך-דין עבור מתן שירותים משפטיים בתחום האזרחי מבוססת על תשלום "שכר טרחה מותנה". מדובר במנגנון אשר לפיו תשלום שכר הטרחה לעוה"ד מותנה באופן כלשהו בתוצאות השירות המשפטי שינתן ע"י עוה"ד ללקוחו בהתאם למפורט בהסכם שכ"ט שנחתם ביניהם . בגלל קשיי הגבייה בהם חדשות לבקרים נתקלים זוכים מול חייבים, גם בגביית שיקים, "השוק" של גביית חובות באמצעות רשות האכיפה עיצב את עצמו כך שמקובל במקומותינו גם בתחום זה להתנות את שכר הטרחה בגין מתן שירותי גבייה בביצוע שטרות, לפחות בחלקו הארי – בהצלחת הגבייה. בענייננו, בחרו הצדדים במנגנון בו כל שכר הטרחה מותנה. 58. בהקשר זה, אפנה לכך שכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000 (להלן: "כללי הלשכה") מתייחסים לשכר טרחה תלוי הצלחה להבדיל ממה ) בתיקים הנזיקיים (מותלה במה שנפסק) ובתיקי "ייצוג נושה בכל שלבי הבקשה (לפירוק או לשיטת רגל), למעט בהליכים נגד הנאמן או המפרק" (מותלה במה שנגבה) – בלבד; לגבי מרבית ההליכים המנויים בכללי הלשכה מוצג שכר טרחה שמומלץ שיוסכם בין הצדדים ללא קשר להצלחה (אפילו – בתביעה כספית רגילה). פסק דין | 28/09/2020 | תביעות קטנות – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 23 תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 508879-06-23- בנק הפועלים בע"מ נגד עומרי זייד שמות השופטים: עינת להבי אשר like dislike copy enlarge עתה, יושם אל לב, כי לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת המאפשר לקבוע שכר טרחה אחר מן הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), שהרי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: " (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה". כך, ואף אם אין הזוכה זכאי לפסיקה מיידית של שכר טרחה "מחצית ב'", באשר לא נקט הליכי הוצאה לפועל בתיק, רשאי הזוכה לבקש פסיקת שכר טרחת עו"ד לזכותו, ולנמק בקשתו בהתאם. השאלה הנשאלת היא כעת, אם מתקיימות בענייננו נסיבות המצדיקות לפסוק שכר טרחת עו"ד נוסף, מעבר לסכום שנפסק עם פתיחתו של תיק זה, ובשיעור שכר טרחה מחצית ב'. החלטה | 02/04/2024 | רשם ההוצאה לפועל – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 3 רעצ (תל אביב) 10081-02-15- רינה משל גרוניס נגד עודד קריב שמות השופטים: רחל ערקובי like dislike copy enlarge 9 כעת ניצבות בפנינו מספר שאלות: האם זכותו של הזוכה שהוא עו"ד לקבל שכר טרחת עו"ד בהליכי הוצל"פ כיצד נקבע גובה שכר הטרחה של עו"ד בהליכי הוצאה לפועל, ובהתאם האם בענייננו יש מקום לשנות מגובה שכר הטרחה אשר נקבע למשיב המסגרת הנורמטיבית; ס' 10 לחוק ההוצאה, תשכ"ז-1967, (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מסמיך את ראש ההוצל"פ לקבוע את שכרו של עורך הדין בתיק ההוצאה לפועל, וזה לשונו: "(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. " התעריף המינימלי של שכר טרחת עו"ד בתיקי הוצאה לפועל קבוע בס' 9 בתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס- 2000, (להלן: "התעריף המינימאלי"), שם נקבע כי שכר טרחה בתיקי הוצאה לפעול שעניינם בביצוע פסק דין משולם לעורכי הדין בשתי פעימות, האחת בעת ההגשה לביצוע והשנייה בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לאחר תקופת האזהרה-במהלכה לא שולם החוב. פסק דין | 10/02/2016 | שלום – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 15 בדמ (תל אביב) 120/02- הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב- יפו נגד ' פלוני שמות השופטים: משה וינברג,אבידן רומנוב,חבד,רינה איזמן כספי,חבד like dislike copy enlarge היות וזכותו של הזוכה בדין אינה ידועה מראש, נקודת המוצא היא כי כל אחד מבעלי הדין ערך הסכם שכר טרחה עם עורך דינו בגין השכר המגיע לאחרון עבור ניהול ההליך, תהיינה תוצאותיו אשר תהיינה. בהעדר הסכם שכ"ט זכאי עורך הדין לשכר ראוי, אך שיעורו של זה טעון הכרעה שיפוטית בהליך נפרד, וכל עוד לא הוכרע אין עורך הדין רשאי לעשות דין לעצמו ולגבות עבורו את רכיב שכר הטרחה הפסוק. 3. ברם, ההגיון האמור לעיל אינו חל, לדעתי, בתיק הוצאה לפועל. בהוצאה לפועל ההליך הינו מנהלי ונקודת המוצא שלו היא קיומו של חוב פסוק או של צו שיפוטי המובאים לביצוע בהוצאה לפועל. זהותו של הזוכה ידועה מתחילתו של ההליך ועד סופו וכך גם זכאות עורך דינו לשכר טרחת עו"ד אשר מתווסף, על פי חוק, לסכום החוב בתיק ההוצל"פ בשיעור הקבוע בחוק. התוצאה היא-בהוצל"פ להבדיל מבית המשפט-כי הזוכה יקבל את קרן החוב ואת הרבית שנצברה וכן את הוצאותיו בגין אגרות, בעוד שעורך הדין זכאי לרכיב שכר הטרחה. יוער, כי רכיבים אלה מפורטים במחשב ההוצאה לפועל, בנפרד, ומתעדכנים מדי פעם, בהתאם לפעולות המבוצעות ולחלוף הזמן. עורך הדין יהיה זכאי לשכר , כפי שעורו הקבוע במחשב ההוצל"פ, אך ורק מתוך הכספים שיגבה מהחייב וככל שיגבה כספים כאמור. מסיבה זו, לא יהיה עורך הדין המנהל תיק הוצל"פ זכאי לשכר טרחה כלל ואף לא לשכר ראוי, במידה ולא יעלה בידו לגבות החוב מהחייב (אלא אם כן, כמובן, הוסכם אחרת בין הצדדים). 4. בנוסף לאמור לעיל ואולי אף חשוב מכך, איננו רשאים להתעלם מהנוהג שנוצר ביחס לנושא שכר הטרחה בגין ניהול תיק הוצל"פ, כפי שפורט לעיל, היות ואנו משמשים כבית דין משמעתי של עורכי דין ואף אנו, חברי בית הדין, הננו עורכי דין היושבים בתוך עמם, איננו יכולים, ואף איננו רשאים, להתעלם מהנוהג הקיים בעניינים מסוימים, ובכללם העניין בו עסקינן, שהרי הנוהג הינו כלי פרשני ראשון במעלה בבואנו לפרש דבר חקיקה. גזר דין | 03/02/2003 | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 20 הוצל"פ (ירושלים) 508993-06-16- מזכיר נגד ' רון חמד שמות השופטים: איל רוזין like dislike copy enlarge סוגיית שכר טרחת עורכי הדין בהוצאה לפועל קבועה בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 אשר קובע כך: "(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. " 8. סעיף 10 כאמור, מפנה לכללי התעריף המינימלי אשר פורסמו בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ ) התש"ס – 2000 (להלן: "התעריף המינימלי"). 9. בעניין ההוצאה לפועל קובע סעיף 9(ב)(2) אליו הפנה ב"כ הזוכה, כדלקמן: "(2) (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לענין זה, "חוב פסוק" – החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהיתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)" (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה. 10. כללים אלו מיושמים בכל תיקי ההוצאה לפועל, אולם בשינויים לפי טיב העניין המדובר. החלטה | 18/07/2024 | רשם ההוצאה לפועל – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 3 ת"א (פתח-תקוה) 3012/05- מיכאל שרון נגד סופרבטון אלטירה בע"מ ואח שמות השופטים: שירי רפאלי like dislike copy enlarge 1. לפני תביעת התובע כנגד הנתבעים לתשלום חוב בגין שכר טרחת עורך-דין. רקע עובדתי 2. אין חולק כי הנתבעת ייפתה כוחו של התובע לנקוט בשמה הליכים לגבייתו של שטר חוב שנמסר לה על ידי חברה פלונית, בערבותו של אחד ממנהליה (להלן – "החייבים"). השטר היה על סך של 206,107 . 3. לעניין זה נחתם בין התובע לנתבעת ביום 12.2.02 הסכם שכר טרחה (צורף לכתב התביעה). אין חולק כי להתחייבויות הנתבעת על פי הסכם שכר הטרחה ערב הנתבע. בין הצדדים הוסכם כי ככל ששכר טרחת עורכי הדין לא ישולם מראש, הוא יגבה מתוך הכספים הראשונים שיגיעו לידי עורכי הדין במסגרת הליכי הגביה ויעמוד על שיעור של 20 מע"מ מסכום החוב או מכל סכום אחר שישולם לנתבעת במסגרת ההליכים (סעיף 6 להסכם), זאת בנוסף לשכר טרחת עורך הדין שיפסק בבית המשפט ובהליכי הוצל"פ (סעיף 7 להסכם). 4. בסעיף 9 להסכם נקבע כי: "הגיעו הליכי הגביה למבוי סתום לפי שיקול דעתם הבלעדי של עורכי הדין ולאחר שנעשה מאמץ ראוי לגביית החוב ללא הצלחה, ישלם הלקוח את שכר הטרחה שנפסק בבית המשפט או בהוצלפ בגין הגשת התביעה ו/או בגין הגשת פסק הדין או השיקים לביצוע (שכ"ט א") כאשר כל סכום ששילם הלקוח על חשבון שכר טרחה לפני כן אם שילם יובא בחשבון ויופחת מהשכר האמור". 5. כבר למחרת חתימת הסכם שכר הטרחה, ביום 13.2.02 , נפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע השטר כנגד החייבים. בעת פתיחת התיק נפסק לטובת הנתבעת שכ"ט א' בסך 15,241 . ממועד זה ואילך ננקטו בתיק הליכי גביה שונים כעולה מהמסמכים שצורפו לתצהיר התובע. חקירה כלכלית שבוצעה אודות החייבים העלתה כי החברה החייבת אינה פעילה ועל כן התרכזו הליכי הגביה בחייב היחיד. פסק דין | 17/03/2007 | שלום – פתח תקווה מאזכרים – 1 | עמודים – 4 ת"ק (עכו) 13346-05-22- נעים בדר נגד אביבה וקנין שמות השופטים: לינא בולוס עואד like dislike copy enlarge בפניי תביעה כספית על סך של 6,755 לתשלום שכר טרחת עורך דין, בגין ייצוג משפטי שנתן התובע לנתבעת בתיק הוצאה לפועל. תמצית טענות הצדדים: 1. על פי כתב התביעה, ביום 31/10/12 פנתה הנתבעת למשרדו של התובע וביקשה שייצג אותה בגביית שיקים חוזרים של חייב, לרבות פתיחת תיק הוצאה לפועל, ייצוג בתיק הוצאה לפועל ונקיטת הליכים במסגרתו. התובע טען כי ביום 19/11/12 ועל פי דרישת הנתבעת, פתח תיק הוצאה לפועל לצורך גביית החוב. לטענתו, לאחר מסירת אזהרה בתיק ההוצאה לפועל ובמרוצת השנים, נקט הליכי הוצאה לפועל לשם גביית החוב, לרבות מעקב יומי, כאשר במסגרת תיק ההוצאה לפועל נקבע שכר טרחה א' בסך של 1,853 ושכר טרחה ב' בסך 1,485 ובתוספת ריבית והצמדה/ריבית פיגורים הוצאה לפועל עד ליום הגשת התביעה בסך של 3,417 ובסה"כ שכר טרחת עורך דין בסך של 6,755 , ומכאן סכום התביעה. 2 התובע הוסיף וטען, כי ביום 14/2/22 פנה ב"כ החייב בתיק ההוצאה לפועל לתובע וביקש לשלם סך של 4,600 לשם סגירת תיק ההוצאה לפועל, אך הצעתו לא התקבלה. בהמשך החייב שיפר את הצעתו לסך של 8,000 , התובע פנה לנתבעת והודיע לה על הצעת החייב אך הנתבעת לא קיבלה את ההצעה וזאת נוכח הפער בין הסכום המוצע והחוב בתיק ההוצאה לפועל אשר עמד על סך של 27,862 . לטענת התובע, ביום 21/3/22 התברר כי הנתבעת ביטלה את ייצוגו בתיק ההוצאה לפועל ללא כל הודעה מוקדמת וללא תשלום שכר טרחה כלשהו. נטען, כי ככל הנראה, לאחר שהחייב הציע סילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל, בחרה הנתבעת לעשות זאת בעצמה לאחר ביטול ייצוג התובע בתיק, והכל לשם התחמקותה מתשלום שכר טרחת עורך דין. פסק דין | 26/10/2022 | תביעות קטנות – עכו

חקיקה רלוונטית

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך like dislike copy enlarge 10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע". חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 10. שכר עורך-דין like dislike copy enlarge 10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. (ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע". תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין like dislike copy enlarge 28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 סעיף: 2. שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתה like dislike copy enlarge 2. שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ-2,206 שקלים חדשים ולא יעלה על 14,711 שקלים חדשים. תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 סעיף: 6. עריכת הסדר like dislike copy enlarge 6. נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר הטרחה על פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר. תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בתקנות אלה – "החוב שבפיגור" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק; "כונס נכסים" – כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה; "מלוא חוב ההלוואה" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, או חלק ממנו שהסכימו הזוכה והחייב כי סילוקו ייחשב לסילוק מלוא חוב ההלוואה, והכל למעט שכר טרחה; "משכנתה" – כמשמעותה בסעיף 81ב1(א) רישה לחוק; "עורך דין" – עורך דין המייצג זוכה בהליכים לפי סעיף 81ב1 לחוק. תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 סעיף: 37יא. חובת הודעה like dislike copy enlarge 37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020 סעיף: 12. דיווח לכנסת like dislike copy enlarge הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין like dislike copy enlarge 20ח. (א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר. (ב)10 על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 סעיף: 153 שיעור ההוצאות like dislike copy enlarge 153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 סעיף: 153 שיעור ההוצאות like dislike copy enlarge 153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים

074-7695581

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים

קרא עוד