עורכי דין לענייני משפחה בירושלים פועלים במסגרת משפטית ייחודית המחייבת מומחיות והתמחות ספציפית. במאמר זה נסקור את המסגרת הנורמטיבית בה פועלים עורכי דין אלה, את הסמכויות הייחודיות של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ואת המורכבות המאפיינת את עבודתם המקצועית.
בית המשפט לענייני משפחה הוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והוא מהווה ערכאה ייחודית המרכזת תחת קורת גג אחת את מכלול הסכסוכים המשפחתיים. עורכי דין המתמחים בדיני משפחה בירושלים נדרשים להתמודד עם מורכבות מיוחדת הנובעת מאופי הסכסוכים והצורך בראייה מערכתית כוללת.
דיני המשפחה בישראל, ובירושלים בפרט, עברו התפתחות משמעותית בעשורים האחרונים. עורכי דין לענייני משפחה בירושלים נדרשים לעקוב אחר שינויים אלה ולהתאים את האסטרטגיה המשפטית שלהם בהתאם.
התפתחויות מרכזיות כוללות:
כפי שנקבע בפסיקה:
בר"ע (ירושלים) 509-08 פלוני נגד אלמונית (ניתן ב-13/11/2008):
"המיוחד בבקשה זו הוא שההסכם שביהמ"ש נתבקש לאשר – נערך בשפה האנגלית"
פסק דין זה ממחיש את הייחודיות של העבודה המשפטית בירושלים, עיר המאופיינת במגוון תרבותי ולשוני, המציבה אתגרים ייחודיים בפני עורכי דין לענייני משפחה הפועלים בה.
ירושלים, כעיר מרכזית בעלת מאפיינים ייחודיים מבחינה דתית, תרבותית ולאומית, מציבה אתגרים מיוחדים בפני עורכי דין לענייני משפחה:
עורכי דין לענייני משפחה בירושלים נדרשים להכיר היטב את המערכות השונות ולדעת לנווט ביניהן באופן אפקטיבי.
אחד העקרונות המרכזיים בעבודת עורכי הדין בתחום המשפחה בירושלים הוא עקרון "משפחה אחת – בית משפט אחד". עיקרון זה מבטא את התפיסה שכל הסכסוכים המשפטיים הנוגעים למשפחה מסוימת יידונו בפני אותו שופט, כדי לאפשר ראייה כוללת של מכלול היחסים המשפחתיים.
כפי שנקבע לאחרונה:
בש"א 2230/24 פלוני נגד פלונית (ניתן ב-07/04/2024):
"תקנה 6(ד) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 מורה כי ככלל, תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים. זהו כלל ייחודי לענייני משפחה, והוא משקף את העיקרון של 'משפחה אחת – בית משפט אחד'; במטרה לרכז את ההתדיינויות בסכסוכי משפחה תחת קורת גג שיפוטית אחת, בכדי להבטיח הכרעה כוללת ויעילה בסכסוך המשפטי."
ריכוז ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מציע מספר יתרונות משמעותיים:
עורכי דין לענייני משפחה בירושלים מנצלים יתרונות אלה כדי לספק ייצוג אפקטיבי ללקוחותיהם, תוך התאמת האסטרטגיה המשפטית לאופי הייחודי של בית המשפט לענייני משפחה.
למרות עקרון "משפחה אחת – בית משפט אחד", עורכי דין לענייני משפחה בירושלים עדיין נדרשים להתמודד עם תופעת "מירוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הדתיים, בעיקר בית הדין הרבני.
מירוץ הסמכויות משפיע על עבודת עורכי הדין במספר אופנים:
עורך דין לענייני משפחה מיומן בירושלים יידע לנווט במירוץ הסמכויות באופן המיטיב עם לקוחותיו, תוך הבנת ההשלכות ארוכות הטווח של בחירת הערכאה.
עורכי דין בתחום המשפחה בירושלים נדרשים לרמה גבוהה במיוחד של אתיקה מקצועית ורגישות. הדבר נובע מהאופי הרגיש של סכסוכי משפחה, המערבים היבטים רגשיים עמוקים, ומההשלכות ארוכות הטווח של ההליכים המשפטיים על חיי המשפחה, ובמיוחד על הילדים.
הפסיקה המשמעתית מדגישה את הציפיות הגבוהות מעורכי דין בתחום:
בד"מ (ירושלים) 15/00 לשכת עורכי הדין ועד מחוז ירושלים נגד פלוני (ניתן ב-22/01/2002):
"במהלך ניסוח החלטה ע"י בית המשפט, לאחר שנשמעו טענות באי כח הצדדים, נאלץ השופט להרחיק את הנאשם מאולם הדיונים לאחר שנקבע כי התנהגותו של הנאשם עוברת כל גבול."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות ההתנהגות המקצועית והמכובדת בבית המשפט, גם בסיטואציות טעונות רגשית.
עורכי דין לענייני משפחה בירושלים מתמודדים עם אתגרים אתיים ייחודיים:
כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מקבלים משנה תוקף בתחום דיני המשפחה, ועורכי דין העוסקים בתחום נדרשים להקפיד עליהם ביתר שאת.
סוגיה אתית מרכזית בעבודת עורכי דין לענייני משפחה בירושלים היא התמודדות עם מצבי ניגוד עניינים פוטנציאליים:
עורכי דין מנוסים בתחום יקפידו על זיהוי מוקדם של מצבי ניגוד עניינים פוטנציאליים ועל התמודדות נאותה עמם, בהתאם לכללי האתיקה.
עורכי דין בתחום המשפחה בירושלים נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של סוגיות משפטיות, כל אחת מהן בעלת מאפיינים ייחודיים:
הליכי גירושין בירושלים מתאפיינים במורכבות מיוחדת, הנובעת בין היתר מהממשק בין סמכויות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. עורכי דין בתחום נדרשים:
נושא המשמורת וזמני השהות הוא אחד הנושאים הרגישים ביותר בדיני משפחה. עורכי דין לענייני משפחה בירושלים מסייעים ללקוחותיהם ב:
תחום חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים דורש מעורכי הדין בירושלים הבנה מעמיקה של חוק יחסי ממון והפסיקה העדכנית:
קביעת מזונות היא תחום שעבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, ועורכי דין בירושלים נדרשים להתעדכן באופן שוטף:
במקרים של אלימות במשפחה, עורכי דין בירושלים פועלים במהירות ובנחישות:
תחום הירושה והצוואות דורש התמחות ספציפית, במיוחד בעיר כמו ירושלים:
עבודת עורך הדין בענייני משפחה בירושלים מחייבת שילוב של מומחיות משפטית, רגישות אנושית והבנה מעמיקה של המערכת המשפחתית. היכולת לנווט בין הערכאות השונות, להבין את המורכבות הרגשית של הסכסוכים ולספק מענה מקצועי ואתי היא קריטית להצלחה בתחום זה.
התמחות ספציפית – בחרו עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני משפחה, ובעל ניסיון מוכח בייצוג בבתי המשפט בירושלים.
היכרות עם המערכת המקומית – עורך דין המכיר היטב את השופטים, הרשמים והנהלים הייחודיים לבתי המשפט בירושלים יוכל לספק ייצוג אפקטיבי יותר.
גישה מאוזנת – חפשו עורך דין שמאמין בפתרון סכסוכים בהסכמה היכן שניתן, אך יודע להילחם בנחישות כשצריך.
יכולת תקשורת – עורך דין טוב בתחום המשפחה צריך לדעת לתקשר באופן ברור ורגיש, הן עם הלקוח והן עם הצד שכנגד.
שקיפות בשכר טרחה – וודאו שיש הסכם שכר טרחה ברור ומפורט, המגדיר את היקף השירות והעלויות הצפויות.
זמינות ומענה – בתיקי משפחה עשויות להתעורר סוגיות דחופות המחייבות מענה מהיר; בחרו עורך דין זמין ומגיב.
המלצות אישיות – שאלו מכרים או אנשי מקצוע (כגון יועצים או פסיכולוגים) על המלצות לעורכי דין אמינים בתחום.
לסיכום, עורכי דין לענייני משפחה בירושלים ניצבים בפני אתגרים משפטיים, אתיים ומקצועיים ייחודיים. בחירה נכונה של עורך דין בעל הכישורים והניסיון המתאימים היא קריטית להצלחה בניהול הליכים משפטיים בתחום רגיש זה. השילוב של מומחיות משפטית עם רגישות לצרכים האנושיים והבנה של המורכבות הייחודית של ירושלים כזירה משפטית, מאפשר לעורכי דין מיומנים לספק ייצוג הולם ואפקטיבי ללקוחותיהם בסכסוכי משפחה.
בר"ע (ירושלים) 2282/00-פלוני נגד פלונית ואח
שמות השופטים: מ גל
מ. גל1. ביום 17.8.00 החליט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, לאסור על המבקש להיכנס אל בית מגוריו במושב תרום, במסגרת צו הגנה, מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. בבית האמור מתגוררים המבקש עם רעייתו ושבעת ילדיו וכן אמו הקשישה ואחותו, היא המשיבה 1, המתפקדת ברמה גבולית וסובלת מבעיות נפשיות ותפקודיות. עם זאת, היא אינה לוקה בפיגור שכלי, כמפורט בהחלטת וועדת האבחון מיום 26.6.00 . המשיבה 2, אחותה ואחותו של המבקש, מונתה כאפוטרופסית עליה. 2. ביום 7.8.00 קבע הרכב אחר של בית המשפט לענייני משפחה (כב' סגן הנשיא ח' בן-עמי), כי המבקש "נוקט באלימות פיזית ומילולית מתמשכת הן נגד האם והן נגד המבקשת ". לפיכך נקבע, כי הונחה תשתית עובדתית מספיקה לשם הרחקת המבקש מן הדירה, על-מנת להבטיח את שלומן. אף -על-פי-כן ולפנים משורת הדין, בהתחשב בעובדת מגורי משפחתו במקום, נאות בית-המשפט להסתפק בערבויות להבטחת התנהגותו. דא-עקא, שזמן קצר לאחר-מכן שב המבקש לנקוט באלימות כלפי המשיבה מס' 1. לטענתה הוא היכה בראשה באגרוף ואיים עליה שאם לא תצא מהבית, יוציאה בכוח. לאור זאת ניתנה ההחלטה לצו ההגנה, נושא הבקשה שלפני. 3. בבקשה דנן עותר המבקש לבטל את החלטת הערכאה הקודמת. בין הצדדים הוסכם כי הדיון בבקשה לרשות הערעור יתקיים לגופו, כאילו ניתנה רשות והערעור נדון לגופו. 4. בהחלטתו המפורטת והמנומקת היטב, אימץ בית-משפט קמא את גרסת המבקשת, לגבי האלימות הנוספת שננקטה כלפיה ודחה את גרסת המבקש ורעייתו. מסקנתו נתמכה בתעודה רפואית, שהוצגה לפניו, לגבי רגישות בקרקפת מצד שמאל.
פסק דין |24/08/2000 |מחוזי – ירושלים
בש"א 2230/24- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ר רונן
1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בי"ס 34178-03-24 מבית משפט לענייני משפחה בירושלים לבית משפט לענייני משפחה בחדרה נטען כי נוכח המרחק ממקום מגוריו ומצבו הרפואי והנפשי של המבקש, אין ביכולתו להגיע לבית המשפט בירושלים. המשיבה לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטתי מיום 18.3.2024 . מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בין הצדדים התנהלו מספר תובענות בענייני משפחה בעבר, כולן בבית המשפט בירושלים. 2. דין הבקשה להידחות. 3. תקנה 6(ד) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 מורה כי ככלל, תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים. זהו כלל ייחודי לענייני משפחה, והוא משקף את העיקרון של "משפחה אחת – בית משפט אחד"; במטרה לרכז את ההתדיינויות בסכסוכי משפחה תחת קורת גג שיפוטית אחת, בכדי להבטיח הכרעה כוללת ויעילה בסכסוך המשפטי.
החלטה |06/04/2024 |בית המשפט העליון
בדמ (ירושלים) 15/00- לשכת עורכי הדין ועד מחוז ירושלים נגד ' פלוני
שמות השופטים: יונתן מישייקר,אברהם בר סימן טוב חבד,עירית כהן חבד
1. בתיק זה הוגשה כנגד הנאשם קובלנה הנוגעת להתנהגותו באולם ביהמ"ש במהלך ניסוח החלטה על ידי ביהמ"ש 2. הקובלנה הוגשה בעקבות תלונה אשר הוגשה על ידי כב' השופט מ', שופט בימ"ש לעניני משפחה בירושלים, והתבססה, בין היתר, על האמור בהחלטת ביהמ"ש. 3. העובדות, כפי שהן עולות מכתב הקובלנה הן כדלקמן : "2. ביום 10.11.99 יצג הנאשם אחד הצדדים בהליך משפטי שהתקיים בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים (כב' השופט מ' תמ"ש . . . . . . ). 3. במהלך ניסוח החלטה ע"י בית המשפט, לאחר שנשמעו טענות באי כח הצדדים, נאלץ השופט להרחיק את הנאשם מאולם הדיונים לאחר שנקבע כי התנהגותו של הנאשם עוברת כל גבול. 4. כב' השופט מ' ציין בין היתר, כי הנאשם אמר למרשתו לאור דרישתה לקבלת סכום כספי לאלתר "לכי תתאבדי ואז נקרא עלייך בעיתונים". משפט זה נאמר באולם בית המשפט בנוכחותו של השופט. 4. בהחלטתו ציין בית המשפט כי : "עצם השימוש במלים אלו באולם המשפטים כמוהם כנסיון בוטה ובלתי מקצועי להשפיע על בית המשפט והוא לפחות ביזוי לבית המשפט והפרה בוטה של חותמו המיקצועי ללקוחתו והתנהגותו שמבזה את מקצוע עריכת הדין. " 5. ב"כ הקובל הגיש כראיה מטעמו את פרוטוקול ביהמ"ש, הכולל את החלטת השופט המתלונן, בה מפורטת התנהגות הנאשם. 6. ב"כ הנאשם התנגד להגשת הפרוטוקול, וטען כי בנסיבות המקרה, כאשר המתלונן הוא השופט אשר ערך את הפרוטוקול, אין לאפשר את הגשת הפרוטוקול כראיה שלא באמצעות עורכו. 7. בהחלטה מיום 27.6.01 החלטנו כי פרוטוקול בית המשפט לעניני משפחה יוגש כראיה קבילה, שלא באמצעות השופט, אולם כהוכחה לעובדות אשר פורטו בסעיף 22 להחלטתנו, ולעובדות אלה בלבד. 512403434 8. העובדות אשר פורטו בסעיף 22 להחלטה הן : א. הנאשם אמר ללקוחתו, אשר מעונינת לקבל כסף 10,000 ש"ח מיד, "לכי תתאבדי ואז נקרא עליך בעיתונים".
פסק דין |22/01/202 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |
25/01/2023 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 14 |
שמות השופטים: א גרוניס,ח מלצר,נ סולברג
פסקה 10 ( 29.4.2012 ); בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 191 (2005) (להלן: 9948/04 פלוני); רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000) (להלן: הלכת חבס); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ" ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (1997)). בידי בית המשפט לענייני משפחה רוכזו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים שהתחשבו באופיים הרגיש של הסכסוכים המשפחתיים המובאים לפניו, והוקמו מסגרות טיפוליות על מנת לסייע לבית המשפט לענייני משפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. 5 13. סעיף 3(א) לחוק קובע כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות עניינית לדון ב"ענינימשפחה". הסמכות לדון בעניינים אלה פורשה כסמכות עניינית יחודית הגורעת מסמכויותיהן של הערכאות האזרחיות האחרות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לדון בהם (9948/04 פלוני, בעמודים 191-192). סעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "עניני משפחה", כאשר הרכיב הרלוונטי לענייננו מצויין בסעיף 1(6)(ה) לחוק: תובענה לפי "חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". 14. מטרת ההוראה שבסעיף 1(6)(ה) לחוק "לקבץ הליכים שונים הקשורים בירושה וסובבים סביבה בבית-משפט אחד. כל זאת כחלק מן התכלית של חוק בית המשפט למשפחה לרכז בפורום שיפוטי אחד את מלוא המחלוקת בין בני משפחה" (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 539 (2004) (להלן: עניין אלדרמן)).
החלטה |04/10/2014 |בית המשפט העליון
בג"צ 9834-01- פלונית נגד 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד בינישא ריבלין,א גרוניס
שאלת תוקפן של התקנות המקנות סמכות לבית-המשפט לענייני משפחה – תקנה 258ז(ג) ותקנה 258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – עוררה מחלוקת אשר מצאה ביטוי בכתיבה אקדמית. יש הטוענים כי התקנות הותקנו תוך חריגה מסמכות, בהיותן נוגדות את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995. על-פי דעה זו, התקנות האמורות בטלות, ואין בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כדי לגרוע מסמכויותיו של בית-הדין הרבני (ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "הצעת חוק בית-המש פט לעניני משפחה (תיקון מס' 4)(השוואת סמכויות שיפוט), התשנ"ח1998- האמנם ברכה לנשים המוסלמיות והנוצריות (בשולי חקיקה)" הפרקליט מד (תשנ"ח) 358, 387; ל' שכטר "האם התקנות בדבר 'בקשה ליישוב סכסוך' בבית-המשפט לעניני משפחה חורגות מסמכות" קרית המשפט א ( התשס"א) 353; תמ"ש (תל-אביב) 58421/98 פלוני נ' פלונית, תק-מש 99(2) 122, מפי השופט ש' שוחט). על טענה זו ניתן למצוא תשובה, ולפיה התקנות האמורות הותקנו בסמכות וכדין (ראו: ד' ארבל וי' גייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995- (בשולי חקיקה)" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, 441; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 51371/98 קורקין נ' קורקין, תק-מש 99(2) 39, מפי השופט י' גייפמן). כאמור, המחלוקת בנוגע לתוקף התקנות, קיבלה ביטוי גם בפרשה שלפנינו: בעוד שבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה הסתמך על התקנות האמורות בהחלטתו מיום 13.3.00 , סבר בית-הדין הרבני האזורי בחיפה כי התקנות בטלות ולפיכך קבע כי הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש שהמשיב כרך בתביעת הגירושין.
פסק דין |18/06/2003 |בית המשפט העליון
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
בית המשפט לענייני משפחה, על פי תכלית החוק המכונן כפי שנתקבל בתשנ"ה-1995, הוקם כדי לאחד תביעות בענייני משפחה ביד שיפוטית אחת "משפחה אחת, ערכאה שיפוטית אחת", וכדברי המחברים השופט ש' שוחט וד' שאוה סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009) 246 (להלן שוחט ושאוה), המטרה היא "מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת". ט. מקצת מושכלות ראשונים: בדין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז) בראשות השופט אלישע שינבוים ע"ה, שהיוה הבסיס לחוק בית המשפט לענייני משפחה (אף כי הועדה המליצה על הקמת מחלקה לנושא זה בבית המשפט המחוזי), צוין ביחס לסדרי הדין המוצעים בפורום השיפוטי לענייני משפחה, כי "השיטה הנוהגת היום (במצב ה"ישן" א"ר) בבתי המשפט גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע, ואינה תורמת כראוי לבית המשפט כאשר הוא מבקש להיחלץ לעזרת בני הזוג ולרדת לשורש המשבר. על כן אנו ממליצים להנהיג סדרי דיון מיוחדים במשפטים בענייני משפחה" (עמ' 28 לדו"ח הועדה). נאמר שם גם (עמ' 23) כי "תביעות שונות הנוגעות למשפחה אחת, צריכות להיות מתועלות לרצף אחד של התדיינות, ורצוי שיידונו בפני שופט אחד ולא יפוזרו בין שופטים שונים. . . "; ואכן, זו רוח החוק. החוק יצר האחדת הטיפול בנושאי משפחה בפני מותב שיפוטי אחד, ולא כימים מקדם, הזכורים לי היטב מימי כהונתי בבית המשפט המחוזי, בהם אותה משפחה יכלה להתדיין בבית המשפט המחוזי בפני מותב אחד באשר למזונות, אחר באשר להסדרי ראיה, וזאת בנוסף להליכי מקרקעין מסוימים לפני בית משפט השלום ועוד; ראו דברי בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (2007) פסקה ו(3).
פסק דין |28/05/2013 |בית המשפט העליון
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
ת"א 665-04- שובל דבי נגד עורך דין שחף נילי
שמות השופטים: יצחק עמית
על הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה 6. בעקבות הקמת בית המשפט לענייני משפחה, תוקן סעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") והסמכות העניינית הייחודית לדון בענייני ירושה הועברה מבית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט האמור, וסעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "ענייני משפחה". התכלית המרכזית שעמדה ביסוד חקיקתו של החוק היא לרכז את מלוא הסכסוך, באופן שיאפשר לערכאה אחת להקיף עד כמה שניתן את התמונה כולה, לרדת לשורשי המחלוקת ולנסות למצוא פתרונות כוללים, תחת שבעלי הדין ימצאו עצמם במצב בו נושאים מסוימים של הסכסוך, הסתיימו והוכרעו בעוד נושאים אחרים נותרו תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים. על מנת להגשים את תכלית החוק, ניטש מבחן "הסעד" ואומץ מבחן "סוג הסכסוך" רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337; ע"מ 9948/04 פלוני נ. פלונית ואח' תק-על 2005(4) 349; ע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32. לשם כך, הוענקו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שונות. כך לדוגמה, סעיף 6(ה) לחוק, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למשוך תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון אצלו, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענייניו של אדם אחר שהוא צד לתובענה. וסעיף 6(ו) לחוק מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה 7. נחזור להגדרת "ענייני משפחה" בסעיף 1 לחוק, וניווכח כי לפנינו שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה: סעיף 1(2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |12/12/2005 |מחוזי – חיפה
44621/10 תמ"ש (ירושלים)- י.ש. נגד ר. ס.
שמות השופטים: דניאל טפרברג
היטיב לתאר זאת כב' השופט ש' שוחט בתמ"ש 5044 פלוני נ' פלונית תק-מש 2000(1) 147, 149 (2000) ( 6.1.00 ): "בבסיס חוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") עומד הכלל של 'משפחה אחת – שופט אחד'. מכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט באותה ערכאה. כך צובר השופט הדן בעניניה של המשפחה ידע נרחב על הקורה באותה משפחה ועל הרגישויות המיוחדות שלה דבר המקנה לו את האפשרות להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך ראייה כוללת של הסכסוך המשפחתי". סעיף 6 לחוק בתי המשפט למשפחה מהווה נדבך של תאוריה זו הרואה קשר הדוק בין כל הסכסוכים המתנהלים במסגרת אותה המשפחה. מכאן, סבורים המלומדים כב' השופט ש' שוחט וד' שאווה בספרם "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה" (2009), בעמ' 246, כי יש להרחיב את השימוש בהוראות סעיף 6 הנ"ל: "הוראות סעיף 6 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1995. . . מיישמת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת. המגמה הברורה שביסוד חוק בית המשפט למשפחה. . . מצדיקה שימוש נרחב ומרחיב בהוראות השונות של סעיף 6 לחוק זה" לשם הגשמת הקונספציה של בתי המשפט למשפחה, העמיד המחוקק את סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט למשפחה, המאפשר סטייה מסדרי הדין בקובעו: " בכל ענין של דיני הראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. . .
החלטה |13/10/2010 |משפחה – ירושלים
ענא (חיפה) 22484-04-14- מ. א. נגד עוס לחוק הנוער
שמות השופטים: סארי גיוסי
משכך אף נחקק סעיף 1 (6)(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, זאת כדי שענינם של קטינים במסגרת סכסוכים משפחתיים יתנהל אף הוא באותה המסגרת. אין להבין מסעיף זה כי נשללה זכותו של בית משפט לנוער לדון ביציאתו של קטין מהארץ ובלבד שעניינו נדון לפניו במסגרת הליך על פי חוק הנוער. 34. ראוי להדגיש, כי חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה לא גרעה מסמכותם של בתי משפט לנוער. במאמרם של דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז) נאמר : תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם המדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה לציבור, או שיש למשפחה קשר אליהם. התחומים העיקריים הינם: 1. סכסוכי גירושין-סכסוכים במשפחה אחת 2. סכסוכי משפחה אחרים-סכסוכים בין הורים לילדים, או סכסוכים בין בני משפחה אחרים. 3. סכסוכים בין המדינה לבין יחידי המשפחה. 4. סכסוכי ירושה מגמות חוק בית המשפט לענייני משפחה היו כדלקמן: 1. אין לקבוע את תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה באופן שיביא לצמצום סמכויות בתי הדין הדתיים. 2. אין לקבוע את תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה באופן שיביא לצמצום או לביטול בית המשפט לנוער, למעט מניעת פיצול התדיינות. 3. אין להעביר בשלבי ההקמה את המשפטים הפלילים של אלימות במשפחה לבית המשפט לענייני משפחה. . (הדגשה אינה במקור ס. ג') 10 מגמה זו, לפיה אין לקבוע את תחומי סמכותו של בית משפט לענייני משפחה באופן שיביא לצמצום או ביטול סמכותו של בית משפט לנוער יושמה עם חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, עת ניתנו לו (בסעיף 4 לחוק) אף הסמכויות הנתונות בידי בית משפט לנוער: "(א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960".
פסק דין |29/06/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (תל-אביב-יפו) 34799/05- לולו עזרא נגד שולמית ברגר
שמות השופטים: ניב ריבה
יפים לענין זה הדברים שנאמרו בה"מ 300/98 (י-ם) פלונית נ' אלמונית, דינים משפחה, כרך א, 196, פיסקה 19: "גם סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תוקן, באופן שהורחבה סמכותו של בית משפט זה לא רק על-פי חוק הירושה אלא גם לענין תובענה אחרת "שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים לה אשר יהיו". מכל האמור עולה, כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה גם אם היא מערבת סכסוך כלשהו בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו, או אפילו על פי חוק הירושה. במקרים רבים סכסוכי ירושה קשורים קשר הדוק לסכסוכים בתוך המשפחה או שהם מעלים צורך לחקור בעניינים שונים הקשורים למשפחה. מטרתו של בית המשפט לענייני משפחה היא לטפל בסכסוך המשפטי-משפחתי, תוך התחשבות במטען הרגשי והחברתי הכבד המתלווה מטיבו לסכסוך שכזה. בית המשפט לענייני משפחה נעזר בכלים הייחודים – פרוצדורליים ומהותיים – שהוענקו לו על ידי המחוקק, ולו המיומנות והיכולת לחקור ולדרוש בעניינים שונים הקשורים לסכסוך משפחתי באופן הטוב ביותר. " 18. נכון הוא, כי הסעדים העיקריים המבוקשים בתביעה דכאן, לפירוק שיתוף במקרקעין ודמי שימוש ראויים, מצויים בסמכותו העניינית של בית משפט זה לפי הוראת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). 19. יחד עם זאת, אני סבורה, כי בנסיבות דנן, אין להסתפק בצורה הפורמלית שלפיה ביקשה המשיבה 1 לקבוע את סמכותו של בית המשפט. בחינת השאלה האמיתית המצויה במחלוקת בין הצדדים תוביל למסקנה, כי ניתן לראות בתביעה משום "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה". 20. בהקשר זה יש לזכור, כי מבחן הסעד הנקוט לענין סמכות בית המשפט דרך כלל, אינו המבחן הנקוט לצורך קביעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר לגביו ראוי להחיל את מבחן הסיבה או המקור לסכסוך (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4), 337) (להלן: "חבס").
החלטה |07/11/2005 |שלום – תל אביב
ת"א (מרכז) 7530-10-22- י. ב. גל אור ייזום והשקעות בע"מ נגד מכשירי מדידה בינלאומיים ישראל בעמ
שמות השופטים: יעל מושקוביץ
גלאור אף הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה אף לאור ניהולו של ההליך הראשון המתנהל באותו ענין ממש בבית משפט זה בפני אותו מותב ובאותו מועד וטענה כי הדעת נותנת כי ההליכים אף יאוחדו בהקדם. ג. המסגרת הנורמטיבית ג.1. חוק בית המשפט לענייני משפחה 16. בית המשפט לענייני משפחה הוקם במטרה לכנס תחת קורת גג אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות שמקורן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. לצורך כך אוחז בית המשפט לענייני משפחה סמכויות מתחומים שונים, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342, בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם 29.4.2012 ), רע"א 5267/14 לוין נ' שיוביץ (פורסם 5.10.2014 ) פסקה 12: "בשנת 1995 הוקם בית המשפט לענייני משפחהבמטרה לרכז בערכאה מקצועית אחת את הדיון המשפטי במחלוקת שבין בני משפחה, במלואה. אומצה גישה כוללנית ואינטגרטיבית שנועדה לאפשר לשופט, שלו מומחיות בתחום, להבין את הרגישויות המיוחדות של המשפחה הניצבת לפניו וליתן פתרון יסודי ומקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו, בעוד נושאים אחרים נותרים תלויים ועומדים ונדונים בבתי משפט אזרחיים אחרים". 17. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו-3 לחוק. סעיף 1(2)לחוק מורה, כי לבית המשפט למשפחה תהא הסמכות לדון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". 18. היינו, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט למשפחה חייבים להתקיים שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
החלטה |21/11/2022 |מחוזי – מרכז
ת"ע (תל אביב) 70558-01-23- ט.ש.ר נגד מ.ש.ס
שמות השופטים: שמואל בר יוסף
שלוש הוראות דין רלוונטיות לבקשה זו: האחת – סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק) הקובע: "תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם. . . ". השנייה – תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות סדר הדין), הקובעת: תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור בסעיף 6(ד) לחוק;. . . ". השלישית – תקנה 10(ג) לתקנות הירושה, הקובעת: "תובענה חדשה נוספת בענייני ירושה, תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשה"ח-1995. . . ". 3 5. אשר ל'מערכת היחסים' בין הוראות הדין הנ"ל – סעיף 6(ד) לחוק הוא נורמת העל או נורמת היסוד, שעניינה (כעולה גם מכותרת הסעיף – "איחוד תיקים") ריכוז ההתדיינויות בסכסוכי משפחה תחת קורת גג שיפוטית אחת. זאת, על מנת לאפשר הכרעה כוללת ויעילה בסכסוך המשפחתי (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פד"י נד(4) 337, 343. בע"מ 1444/13 פלוני נ' פלונית ( 29.05.2013 ). בע"מ 8135/20 פלוני נ' פלוני ו-21 אח' ( 02.02.2021 ). רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ ( 05.10.2014 ), להלן: עניין לוין). נורמת היסוד מיושמת על סכסוכי משפחה בכללותם, באמצעות תקנה 6(ד) לתקנות סדר הדין. המבחן לפי תקנה זו הוא מבחן זהות הצדדים, כעולה מלשון התקנה המתייחסת לבית המשפט "שדן בתובענה קודמת בין הצדדים" (ור' בע"מ 1444/13 הנ"ל).
החלטה |19/02/2023 |משפחה – תל אביב
ת"ק (תל אביב) 68869-11-22- דוד קריבושי נגד עליזה קריבושי
שמות השופטים: אבי כהן
בהלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בבע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 24.6.2019 ) בפסה"ד של כבוד השופט נ' הנדל, הדן בשאלת הסמכות העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה, נקבע כך: "הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות. . . גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך. . . "תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" אינה רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי. יש לתכלית זו היבטים מעשיים, כגון שמיעת הסכסוכים המשפחתיים כולם תחת גג אחד". ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337,342-343 (2000) נקבעה ההלכה הבאה:" סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית בקיומם של שני תנאים. הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עזבונו נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; השני- שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה". עוד נקבע כי "מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית-המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו.
פסק דין |01/04/2023 |תביעות קטנות – תל אביב
בש"א (תל-אביב) 10400/98- ר"ח י. נגד ס י.
שמות השופטים: יהודה גרניט
הסמכות לדון בענין שחוק יחסי ממון בין בני זוג דן בו, נתונה הן לבית המשפט לענייני משפחה – מכח סעיף 6) 1) (ז) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: חוק ביהמ"ש לענייני משפחה) והן לבית הדין הרבני מכח כריכה עפ"י סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג – 1953 (להלן: חוק שיפוט בי"ד רבניים). 11. בחוקקו את חוק בית המשפט לענייני משפחה המחוקק הגשים את המלצות דו "ח "ועדת שינבוים", והביא לכך שכל העניינים האזרחיים וכל הסיכסוכים האזרחיים שבין בני משפחה אחת, יתבררו בפני ערכאה אזרחית אחת. בכך המחוקק שינה את המצב המשפטי שהיה קיים לפני כניסתו לתוקף של החוק הנ "ל, מצב לפיו תביעות אזרחיות בין בני משפחה אחת היו מוגשות ומתבררות בבתי משפט אזרחיים שונים; מזונות, משמורת ילדים, כשרות משפטית, אפוטרופסות, יחסי ממון בין בני זוג, אמוץ ילדים וחטיפת ילדים – בבית משפט המחוזי; פירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין וקביעת גיל – בבית משפט השלום; הליכי ביצוע בתובענות לאיזון משאבים בין בני זוג, בתביעות לפירוק שיתוף בין בני זוג ובבצוע פסקי דין והחלטות בענין קטינים – בלשכת ההוצאה לפועל (כיום גם עניינים אלה הם בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה עפ"י סעיף 7 לחוק). תביעות אחרות בין בני משפחה אחת היו מתבררות, בבית המשפט המחוזי או בבית משפט השלום, לפי שווי התביעה או לפי הענין. 12. סמכותם של ביהמ"ש לענייני משפחה ושל ביה"ד הרבני לדון בענייני הרכוש של בני זוג היא כיום סמכות מקבילה. עם חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה נוצרו שתי מערכות – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני – שכל אחת מהן מוסמכת לברר ולנסות לפתור את כל הסיכסוכים בין בני הזוג (בית הדין הרבני מכח כריכה או הסכמה), כאשר רק בית הדין הרבני מוסמך לטפל בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג.
החלטה |29/02/2000 |משפחה – תל אביב
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 4. תחולת הוראות על תובענות בענייני משפחה
4. (א) פרק זה יחול על תובענות הנדונות בבית המשפט אם אינן סותרות את פרקים ב' עד י' או חיקוק אחר. (ב) תובענה בעניין קטין שהוגשה לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 ((להלן בתקנה זו – חוק הנוער), והועברה לבית משפט לענייני משפחה לפי סעיף 6 לחוק, יחולו לגביה סדרי הדין שנקבעו לעניין חוק הנוער; ואולם אם בית המשפט ידון בתובענה האמורה יחד עם תובענה נוספת שבסמכותו, רשאי בית המשפט להחיל את סדרי הדין מתוך תקנות אלה באותו הדיון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם ראה כי הדבר נדרש בשל הדיון המשותף בתובענות. (ג) תקנות אלה יחולו גם על תובענות לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, כל עוד לא נקבעו הוראות אחרות בעניינן בחוק האמור או בתקנות לפיו. (ד) על אף האמור בתקנות אלה, על כתב טענות שהוגש לפי הסכם בין-לאומי יחולו ההוראות האלה: (1) תחול תקנה 354 לתקנות אכיפת פסקי חוץ, ואולם המבקש יהיה רשאי לצרף העתק מפסק החוץ שאישרה רשות מרכזית לפי הסכם בין-לאומי ולא תחול תקנה 354 לתקנות אכיפת פסקי חוץ; (2) תחול תקנה 355 לתקנות אכיפת פסקי חוץ, ואולם המבקש יהיה רשאי להגיש לבית המשפט גם תרגום פסק החוץ לשפה העברית שאישרה רשות מרכזית לפי הסכם בין-לאומי; (3) צירפה הרשות המרכזית בישראל לפי הסכם בין-לאומי, לכתב הטענות כאמור תעודות חוץ שאישרה הרשות המרכזית של המדינה הזרה – ייחשבו התעודות מאומתות ולא יידרש אימות נוסף.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ב. תחולת הוראות
258ב. (א) הוראות פרק זה יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לעניני משפחה ועל תובענות בעניני משפחה שעל פי החוק נדונות בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה (להלן שניהם כאחד – בית המשפט); וזאת על אף האמור בתקנות 260(ב), 268(ב) ו-297(ב). (ב) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענות בעניני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ג) בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה למעט פרק כ"ב1, ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258ב. תחולת הוראות
258ב. (א) הוראות פרק זה יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לעניני משפחה ועל תובענות בעניני משפחה שעל פי החוק נדונות בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה (להלן שניהם כאחד – בית המשפט); וזאת על אף האמור בתקנות 260(ב), 268(ב) ו-297(ב). (ב) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענות בעניני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ג) בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה למעט פרק כ"ב1, ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
כל הזכויות שמורות ©
