כל הזכויות שמורות ©
מערכת ההוצאה לפועל בחיפה, כמו בכל הארץ, מהווה זרוע ביצועית חשובה של מערכת המשפט, שתפקידה לאכוף פסקי דין וחיובים אחרים. במאמר זה נבחן סוגיות מרכזיות בפעילות ההוצאה לפועל בחיפה, בדגש על תפקיד עורכי הדין והלכות משפטיות משמעותיות הנוגעות לתחום.
ההוצאה לפועל בחיפה פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו. לשכת ההוצאה לפועל בחיפה מטפלת בתיקים רבים מדי שנה, כאשר הליכי האכיפה כוללים מגוון אמצעים – החל מעיקולים וכלה בצווי מאסר במקרים חריגים.
רשם ההוצאה לפועל בחיפה הוא בעל סמכות שיפוטית רחבה בניהול תיקי ההוצאה לפועל. תפקידו כולל קבלת החלטות מהותיות בהליכי הגבייה, דיון בבקשות שונות של חייבים וזוכים, וקביעת הסדרי תשלום.
כפי שנקבע בפסיקה:
רעצ (חיפה) 37200-03-18 עיריית חיפה נ' ניצן אלופי (ניתן ב-08/05/2018):
"לפני בקשת רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל… רשם ההוצאה לפועל סוקר את הבעלויות בנכס כעולה מנסח הרישום, מבהיר כי מדובר בבית מגורים ולא בנכס מסחרי, סוקר את ההערות והרישומים על הנכס ברישום המקרקעין ולפיכך קובע כי נדרשות הבהרות לצורך מתן ההחלטה"
פסיקה זו מדגישה את תפקידו המהותי של רשם ההוצאה לפועל בחיפה בבחינה מעמיקה של העובדות לפני קבלת החלטות, במיוחד כשמדובר בנכסי מקרקעין.
על עורכי הדין המייצגים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה מוטלת חובה מיוחדת להקפיד על אמינות ומהימנות. חובה זו כוללת דיווח אמת על מצב החייב או הזוכה, הימנעות מנקיטת הליכים לא מידתיים, ושמירה על כללי האתיקה המקצועית.
כפי שנקבע בפסיקה:
בדא 88/12 עו"ד רפי בוקר נ' לשכת עורכי הדין מחוז דרום (ניתן ב-14/02/2013):
"אין עורך דין נדרש לקבל על עצמו אחריות לאמיתותם של דברים, אשר נמסרים לו מפי הלקוח. איש אינו יכול לבוא בטענות לעורך דין, אם הוא מעלה על הכתב בתום לב דברים הנאמרים לו על ידי לקוחו… אך אין בכך כדי להוות היתר לעורך-דין להעלות על הכתב ולהוציא מתחת ידיו דברים אשר הוא יודע או אשר היה חייב לדעת, כי אין בהם אמת"
פסיקה זו מדגישה את האיזון העדין בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו לבין חובתו כלפי בית המשפט ומערכת ההוצאה לפועל.
מערכת ההוצאה לפועל בחיפה, בדומה לשאר הארץ, מחויבת לאזן בין האינטרס של הזוכים לגבות את חובם לבין ההגנה על זכויות יסוד של החייבים. בית המשפט העליון קבע עקרונות חשובים בנוגע להגנה על חייבים:
בג"צ 5304/92 פר"ח נ' שר המשפטים (ניתן ב-31/08/1993):
"בית המשפט קבע כי הנוהג הקיים בלשכות ההוצאה לפועל בנוגע להוצאת פקודות מאסר נגד חייבים אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ההוצאה לפועל. על פי פרשנות בית המשפט, סעיף 70(א) לחוק מחייב כי ראש ההוצאה לפועל יוודא שהחייב הוא בעל יכולת לשלם את החוב אך משתמט מלעשות כן"
פסיקה זו שינתה את פני ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, כמו בכל הארץ, והביאה להקפדה יתרה על בחינת יכולת התשלום של החייב טרם נקיטת אמצעי אכיפה חריפים.
מוסד "החייב המוגבל באמצעים" מהווה מנגנון חשוב להגנה על חייבים במערכת ההוצאה לפועל בחיפה. ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים מאפשרת לקבוע לו הסדר תשלומים המותאם ליכולתו הכלכלית, תוך הגבלת הליכי הגבייה נגדו.
לעניין הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים נקבע:
רעצ (קריות) 29860-03-11 יוסף עבוד נ' רקמת הפלדה בע"מ (ניתן ב-11/05/2011):
"לרשם ההוצאה לפועל סמכות שבשיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אף בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 69 ג' (א) לחוק ההוצאה לפועל… חייב אשר מעלים עובדות הקשורות ביכולתו הכלכלית, מטעה את רשם ההוצאה לפועל. העלמה כזו לא יכולה להיכנס בגדרו של תום לב"
פסיקה זו מדגישה את חשיבות תום הלב בהליכי ההוצאה לפועל בחיפה, ואת הצורך בשקיפות מלאה מצד החייב בבואו לבקש הכרה כמוגבל באמצעים.
עורכי דין המייצגים לקוחות בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרשים לאזן בין מספר חובות וציפיות:
ייצוג מקצועי והוגן – הבטחת ייצוג מקצועי תוך הקפדה על הגינות כלפי כל הצדדים המעורבים.
שמירה על אינטרס הלקוח – פעולה לטובת הלקוח, בין אם הוא זוכה המבקש לממש את זכויותיו או חייב המבקש להגן על נכסיו.
הקפדה על כללי האתיקה – שמירה על כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין בכל הקשור להליכי הוצאה לפועל.
דיווח אמת ללשכת ההוצאה לפועל – הקפדה על דיווח אמין ומדויק לרשם ההוצאה לפועל בחיפה.
עורכי דין המייצגים חייבים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרשים לנקוט במספר פעולות להגנה על זכויותיהם:
בדיקת יכולת כלכלית – בחינה מעמיקה של מצבו הכלכלי של החייב והצגתו באופן מלא בפני רשם ההוצאה לפועל.
הצעת הסדרי תשלום – גיבוש הסדרי תשלום ריאליים התואמים את יכולתו הכלכלית של החייב.
מניעת הליכים דרסטיים שלא לצורך – התנגדות להליכי גבייה חריפים כאשר אלה אינם נדרשים בנסיבות העניין.
שמירה על כבוד החייב – הבטחת שמירה על כבודו וזכויותיו הבסיסיות של החייב בכל שלבי ההליך.
מערכת ההוצאה לפועל בחיפה, כמו בכל הארץ, מאזנת בין זכויות הזוכים לבין הגנה על החייבים. על עורכי הדין המייצגים בהליכי הוצאה לפועל בחיפה מוטלת אחריות מיוחדת לפעול בהגינות ובמקצועיות, תוך שמירה על כללי האתיקה המקצועית והקפדה על אמינות המידע המוגש ללשכת ההוצאה לפועל.
בדיקה מקדימה – ביצוע בדיקה מקיפה של נסיבות התיק לפני נקיטת הליכי גבייה, לרבות איתור נכסים ובחינת מצבו הכלכלי של החייב.
דיאלוג מקדים – ניסיון להגיע להסדר מחוץ למסגרת ההוצאה לפועל, באמצעות משא ומתן ישיר או גישור.
בחירת הליכים מידתיים – נקיטת הליכי גבייה מידתיים המותאמים לנסיבות המקרה ולהיקף החוב.
ליווי מקצועי – הענקת ליווי מקצועי לאורך כל שלבי ההליך, תוך הסברת המשמעויות וההשלכות של כל החלטה.
עדכון שוטף – עדכון הלקוח באופן שוטף על התפתחויות בתיק ועל אפשרויות הפעולה העומדות בפניו.
שמירה על זכויות יסוד – הקפדה על שמירת זכויות היסוד של כל הצדדים המעורבים, לרבות הזכות לכבוד, לפרטיות ולקיום בכבוד.
התעדכנות מתמדת – מעקב אחר שינויי חקיקה, תקנות ופסיקה בתחום ההוצאה לפועל, והתאמת דרכי הפעולה בהתאם.
מערכת ההוצאה לפועל בחיפה ממלאת תפקיד חיוני באכיפת פסקי דין וחיובים משפטיים. עורכי דין המכירים היטב את המערכת, נהליה ופסיקותיה, יכולים לסייע ללקוחותיהם – בין אם זוכים או חייבים – להשיג תוצאות מיטביות תוך שמירה על הוראות החוק והנחיות בית המשפט. האיזון העדין בין אינטרס הגבייה לבין ההגנה על זכויות החייב הוא אתגר מתמיד, המחייב מקצועיות, רגישות והוגנות מצד כל העוסקים בתחום.
רעצ (חיפה) 37200-03-18- עיריית חיפה ח.פ נגד ניצן אלופי
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
5089491117 1 בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון מבקשת עיריית חיפה ח. פ ע"י ב"כ עוה"ד עמיד מחול ואח' נגד משיבים 1. ניצן אלופי 2. עמר יגל ע"י ב"כ עוה"ד פלג ואח' 3. רפאל אדוני ע"י ב"כ עוה"ד גולדברג ואח' 4. בל דוד ע"י ב"כ עוה"ד ארנון ואח' 5. סלמן שבתאי פסק דין 2 לפני בקשת רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל כדלקמן: בתיק הוצאה לפועל מס' 510256-11-17 (בעניין סלמן) מפי הרשם שי גור מיום 1/3/18, בתיק הוצאה לפועל מס' 513877-11-17 (בעניין בל )מפי הרשם שי גור מיום 1/3/18, בתיק הוצאה לפועל מס' 508949-11-17 (בעניין אלופי) מפי כב' הרשם שי גור מיום 28/2/18, בתיק הוצאה לפועל מס' 508945-11-17 (בעניין אדוני) מפי הרשמת איה מחאגנה מיום 12/3/18 , בתיק 510261-11-17 (בעניין עמר) מפי הרשם שי גור מיום 1/3/18. 1. תחילה לעניין סלמן – בעניין זה טען ב"כ המבקשת כי הצדדים מצויים במשא ומתן ולפיכך הוא מבקש לחזור בו מבקשתו ולא לטעון בעניינה. אשר על כן, אני מורה כבר כעת על מחיקת הבקשה. 2. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין בל – הוגשה לפני רשם ההוצאה לפועל בקשה למינוי כונס נכסים לפי פקודת המיסים גביה או לחלופין למינוי כונס נכסים עם סמכויות בדיקה ובירור. רשם ההוצאה לפועל סוקר את הבעלויות בנכס כעולה מנסח הרישום, מבהיר כי מדובר בבית מגורים ולא בנכס מסחרי, סוקר את ההערות והרישומים על הנכס ברישום המקרקעין ולפיכך קובע כי נדרשות הבהרות לצורך מתן ההחלטה דוגמת אסמכתא כי הנכס אינו מהווה דירת מגורי החייב, הערכה בדבר שווי זכויות החייב, התייחסות לשאלת הכדאיות במינוי כונס הנכסים ומימוש הנכס באמצעותו, בהתחשב בעלות הליך פירוק השיתוף, עמדת הנושים בעלי ההערות הכוללת התייחסות ליתרת החוב וסכום החוב, הבהרה באשר לצו הריסה, אסמכתאות בדבר נקיטת הליכים קודמים ומיצוי הליכי גביה חמורים פחות והתייחסות מפורטת בכל הנוגע לסידור חלוף ככל שיסתבר כי המדובר בדירת
פסק דין |07/05/2018 |שלום – חיפה
רעצ (קריות) 29860-03-11- יוסף עבוד נגד רקמת הפלדה בעמ
שמות השופטים: דאוד מאזן
לרשם ההוצאה לפועל סמכות שבשיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אף בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 69 ג' (א) לחוק ההוצאה לפועל. ראו רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' סוויסה לביא (טרם פורסם). 4 המבחן להתערב בשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל בבקשה מסוג זה, נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי (מיום 27-9-06) ולפיה, אם לא קיימת טעות בולטת או חוסר איזון בין האינטרסים המתנגשים, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. לאחר ששקלתי את הבקשה, נימוקיה, אני סבור כי כב' רשמת ההוצאה לפועל איזנה כראוי בין האינטרסים המתנגשים ובעיקר שקלה נכונה את התנהגותו של החייב, אשר בידיו, לרוב, קיים המידע המרבי על נכסיו ומצבו הכלכלי ומוטלת עליו החובה להוכיח את מצבו הכלכלי. אני סבור כי דין הבקשה להידחות, ואנמק בקצרה. ראשית, הבקשה הוגשה באיחור ואין טעם מספיק על מנת להאריך את המועד. שנית, החייב העלים נתונים מהותיים ביותר אודות יכולתו הכלכלית ונכסים שבבעלותו, לרבות מקרקעין, הכול כעולה מחקירות קודמות ומסמכים שהונחו בפני, לרבות בנייה על קרקע שבבעלותו, כעולה מהכרעת הדין בתיק ת. פ. חיפה 3880/04 מיום 11-9-08 וכספים המגיעים לו מכוח הליכים שנקט נגד גורמים אחרים. העלמת עובדות אלו, מכרסמת ביכולת רשם ההוצאה לפועל להגיע להחלטה נכונה המאזנת את האינטרסים המתנגשים שבסיס הוראת החוק וחייב אשר מעלים עובדות הקשורות ביכולתו הכלכלית, מטעה את רשם ההוצאה לפועל. העלמה כזו לא יכולה להיכנס בגדרו של תום לב וחייב כזה אינו ראוי שיוכרז עליו כחייב מוגבל באמצעים. חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו, מתקשים לוודא את יכולתו של החייב.
החלטה |10/05/2011 |שלום – קריות
בד"א 88/12- עורך דין רפי בוקר נגד ' לשכת עורכי הדין מחוז דרום
שמות השופטים: ויזר עמנואל,חבד,בר אולפן עידן,בר טל עדי,חבד
ער אני לכך כי קיימים גם פסקי דין ולפיהם בנסיבות בעלות דמיון מסוים למקרה זה, זוכה המערער בדין המשמעתי ונקבע כי רשאי היה להסתמך על דברי לקוחו, בלא צורך בחקירות ובאימותים נוספים. כך למשל, בבד"א 17/94 פלוני, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין-ועד מחוז חיפה (פד"מ נה 144), הגיש המערער צ'ק לביצוע בהוצאה לפועל, כנגד חברה וכנגד בעל מניות בה, חרף העובדה שהצ'ק היה חתום על ידי החברה בלבד. בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לביצוע שטר ואשר נחתם על ידי הלקוח, צויין כי המתלונן חתום על הצ'ק. המערער טען כי רשאי היה להסתמך על תצהיר מרשו וכי פעל לפיכך על פי הוראות לקוחו. באותו עניין הורשע המערער בבית הדין קמא, אך הרשעתו זו נהפכה על ידי בית הדין הארצי, אשר קבע כדלקמן: "על בית הדין קמא היה לבדוק את מצב הידיעה של המערער את ה "state of mind" שלו-לפני שנקט הליכי הוצל"פ נגד המתלונן, בהנחה שלקוחו אכן אמר לו והצהיר לפניו כי השיק חתום על ידי המתלונן בחתימת ידו. אם אכן כך אמר והצהיר הלקוח בפני המערער, מותר היה למערער להעביר את הדברים בשם אומרם ללשכת ההוצאה לפעול, מבלי שיהיה חייב לבדוק את אמיתותם קודם לכן, זולת אם ניתן היה לגלות מלכתחילה כי הצהרת הלקוח אינה מתיישבת עם מראית פני השיק והנחזה על פניו. אין עורך דין נדרש לקבל על עצמו אחריות לאמיתותם של דברים, אשר נמסרים לו מפי הלקוח. איש אינו יכול לבוא בטענות לעורך דין, אם הוא מעלה על הכתב בתום לב דברים הנאמרים לו על ידי לקוחו וכאשר הוא מעביר את הדברים בשם אומרם לצד שכנגד, או לכל גורם אחר, אך אין בכך כדי להוות היתר לעורך-דין להעלות על הכתב ולהוציא מתחת ידיו דברים אשר הוא יודע או אשר היה חייב לדעת, כי אין בהם אמת".
פסק דין |13/02/2013 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בג"צ 5304/92- פרח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת- עמותה נגד 1. ש"ר המשפטים
שמות השופטים: מ אלוןא ברק,א מצא
כיום הזה, משתוקנו דיני ההוצאה לפועל ולא שונו דיני פשיטת הרגל, אם בחקיקה ואם בדרך הפסיקה, לא ניתן להכריז על חייב שהוא חסר-כל כפושט רגל, ולא ניתן "להציל אסיר מידי אוסריו". ד. העותרת ציינה טעם נוסף המונע מחייבים חסרי כל להחקר חקירת יכולת. לטענתה, בלשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובחדרה קיים נוהג לפיו חקירת היכולת מתקיימת בפני עורך דין פרטי, שאינו חלק ממערכת בתי המשפט ובוודאי אין הוא משמש כראש לשכת ההוצאה לפועל. לאחר החקירה, מועבר הפרוטוקול לראש ההוצאה לפועל, וראש ההוצאה לפועל מחליט – בהסתמך על הפרוטוקול – בדבר התשלומים שישא בהם החייב. חוקיותו של נוהג זה, אם לנקוט בלשון המעטה, תמוהה ומתמיהה היא. במסגרת נוהג זה קובע ראש ההוצאה לפועל, כתנאי לקיומה של חקירת יכולת, כי החייב ישלם שכר טירחה לעורך הדין הפרטי לפני קיום חקירת היכולת (ראה נספחים ה1-, ה2-, ה3-, ה6.3-, ה6.4- לתצהיר העותרת מיום 23.6.93 ). מובן, ואין צריך לומר, כי "נוהג" זה מקשה על החייב חסר האמצעים לעבור חקירת יכולת. המדינה לא הגיבה ולא טענה דבר ביחס לטיעון זה של העותרת, ואף אנו לא נרחיב את הדיבור ביחס אליו. סמוכים ובטוחים אנו שאם אכן נוהג תמוה ומתמיה זה קיים, תעשה המדינה לביטולו לאלתר. תופעה זו של מאסר חייבים חסרי יכולת, שעמדנו עליה זה עתה בהרחבה, חמורה היא מאוד, אין הדעת סובלתה, נוגדת היא את החוק, ואין לעבור עליה לסדר היום. תנאי המאסר 8. טענות שונות עלו בפנינו בדבר המאסר ותנאיו, ונעמוד על העיקריות שבהן. א. ביצוע מאסרים בערבי שבת וחג. טוענת העותרת כי המשטרה נוהגת לבצע מאסרים בערבי שבת וחג. בין היתר, צרפה העותרת את מכתבו של ח"כ חיים דיין (נספח ז1 לתצהיר העותרת מיום 23.6.93 ), אשר שרת במשטרת ישראל בין השנים 1992-1987 כשוטר וכמפקד תחנה במשטרת יוקנעם, בו נאמר כי הוא ופקודיו ביצעו לא פעם – "פקודות מאסר מההוצאה לפועל בכל ימות השבוע כולל ימי שישי וערבי חג.
פסק דין |30/08/1993 |בית המשפט העליון
רע"א 411/13- מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח
שמות השופטים: ס גובראן
במילים אחרות, בעוד שבשאלות עובדתיות מובהקות הנוגעות ליישום פסיקתו של בית המשפט ותשלום החוב, עיקר הנטל לביצוע הבירור העובדתי מצוי בידי רשם ההוצאה לפועל, ותפקידו של בית משפט השלום במסגרת הערעור היא לבקר את החלטת הרשם כגוף ערעורי, הרי שבהחלטות שדורשות פרשנות של הדין המהותי, אף שלרשם ההוצאה לפועל יש הסמכות לדון בסוגיה, יושב בית משפט השלום כערכאה שיפוטית ראשונה המבררת את הסוגיה. 13. למבנה ייחודי זה יש גם השלכות לעניין בחינת בקשת רשות לערער על ידי בתי המשפט המחוזיים. ויובהר, אף שנוכח המאפיינים המעין שיפוטיים של עבודת רשם ההוצאה לפועל, אנו מצויים במסגרת ערעורית, וההליך שבפני בית משפט השלום אינו הליך של בחינת ההחלטה בגלגול ראשון (וראו, לאבחנה בין שני סוגי ההליכים ומשמעותה הדיונית: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 78 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין)). 14. בכל הנוגע לבירור העובדתי הנדרש לשם קיום הליכי ההוצאה לפועל, יושב בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור שניה. במסגרת זאת, אף אם אמת המידה להתערבותו של בית המשפט המחוזי תהיה מעט מקלה יותר, נוכח העובדה שאין עסקינן ב"גלגול שלישי" בפני ערכאות שיפוטיות, הרי שכלל יחול מבחן הלכת חניון חיפה, אף אם במתכונת מרוככת. בכל הנוגע לשאלה משפטית, ראוי להחיל אמת מידה מקלה מעט יותר. במצבים אלו, בהם בית משפט השלום הוא הערכאה העורכת בירור משפטי מקיף, ראוי שבית המשפט המחוזי יבחן האם יושם הדין בנסיבות הפרטניות של המקרה, אף אם אין ההליך מעורר שאלה כללית החורגת מנסיבותיו של ההליך (השוו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה ( 11.3.2009 )). 15. יחד עם זאת, העיון בהחלטת בית משפט השלום בערעור על החלטת הרשם מעלה כי היא אינה "פסק דין" המסיים את ההליך, אלא החלטה אחרת במסגרת חיי ההליך.
החלטה |19/05/2013 בית המשפט העליון
בג"צ 5304/92- פרח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת- עמותה נגד 1. ש"ר המשפטים
שמות השופטים: מ אלוןא ברק,א מצא
כיום הזה, משתוקנו דיני ההוצאה לפועל ולא שונו דיני פשיטת הרגל, אם בחקיקה ואם בדרך הפסיקה, לא ניתן להכריז על חייב שהוא חסר-כל כפושט רגל, ולא ניתן "להציל אסיר מידי אוסריו". ד. העותרת ציינה טעם נוסף המונע מחייבים חסרי כל להחקר חקירת יכולת. לטענתה, בלשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובחדרה קיים נוהג לפיו חקירת היכולת מתקיימת בפני עורך דין פרטי, שאינו חלק ממערכת בתי המשפט ובוודאי אין הוא משמש כראש לשכת ההוצאה לפועל. לאחר החקירה, מועבר הפרוטוקול לראש ההוצאה לפועל, וראש ההוצאה לפועל מחליט – בהסתמך על הפרוטוקול – בדבר התשלומים שישא בהם החייב. חוקיותו של נוהג זה, אם לנקוט בלשון המעטה, תמוהה ומתמיהה היא. במסגרת נוהג זה קובע ראש ההוצאה לפועל, כתנאי לקיומה של חקירת יכולת, כי החייב ישלם שכר טירחה לעורך הדין הפרטי לפני קיום חקירת היכולת (ראה נספחים ה1-, ה2-, ה3-, ה6.3-, ה6.4- לתצהיר העותרת מיום 23.6.93 ). מובן, ואין צריך לומר, כי "נוהג" זה מקשה על החייב חסר האמצעים לעבור חקירת יכולת. המדינה לא הגיבה ולא טענה דבר ביחס לטיעון זה של העותרת, ואף אנו לא נרחיב את הדיבור ביחס אליו. סמוכים ובטוחים אנו שאם אכן נוהג תמוה ומתמיה זה קיים, תעשה המדינה לביטולו לאלתר. תופעה זו של מאסר חייבים חסרי יכולת, שעמדנו עליה זה עתה בהרחבה, חמורה היא מאוד, אין הדעת סובלתה, נוגדת היא את החוק, ואין לעבור עליה לסדר היום. תנאי המאסר 8. טענות שונות עלו בפנינו בדבר המאסר ותנאיו, ונעמוד על העיקריות שבהן. א. ביצוע מאסרים בערבי שבת וחג. טוענת העותרת כי המשטרה נוהגת לבצע מאסרים בערבי שבת וחג. בין היתר, צרפה העותרת את מכתבו של ח"כ חיים דיין (נספח ז1 לתצהיר העותרת מיום 23.6.93 ), אשר שרת במשטרת ישראל בין השנים 1992-1987 כשוטר וכמפקד תחנה במשטרת יוקנעם, בו נאמר כי הוא ופקודיו ביצעו לא פעם – "פקודות מאסר מההוצאה לפועל בכל ימות השבוע כולל ימי שישי וערבי חג.
פסק דין |30/08/1993 |בית המשפט העליון
רע"א 10971-05- מרדכי זהבי נגד עיריית קרית ביאליק
שמות השופטים: ס גובראן
לגופו של עניין, טוען בא-כוח המשיבה, בין היתר, כי ראש ההוצאה לפועל נהג כדין בפנותו לבית-המשפט המחוזי להבהרת פסק-הדין וכי בית-המשפט המחוזי לא חרג מסמכותו בקביעותיו ובהחלטתו להורות על המשך הליך ההוצאה לפועל. דין בקשת רשות הערעור להידחות. עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123. דין הבקשה להדחות אף לגופו של עניין. בית-המשפט המחוזי קבע, כי לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענותיו של המבקש לגבי תשלומים ששילם, או ששילם צד ג', על חשבון החוב שהוא חייב למשיבה, לפני מתן פסק-הדין. קביעתו של בית-המשפט המחוזי נכונה ומבוססת על ההלכה, לפיה לא ניתן לטעון בפני ראש ההוצאה לפועל טענת פירעון שהייתה קיימת טרם מועד מתן פסק-הדין (ראו בר"ע 82/72 אלבוים נ' חב' פרץ אפשטיין, פ"ד כ"ו(2) 145). סמכותו של ראש ההוצאה לפועל מוגבלת לדיון בעובדות אשר התעוררו לאחר מועד מתן פסק-הדין בלבד (ראו דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות כרך ראשון, 191-190 (מהדורה שישית, 206)).
החלטה |
27/09/2006 |בית המשפט העליון
על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא
שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות
עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל. להשקפת בא-כוח המשיב, הביטויים הכלולים במכתבו הנ"ל של המערער הנם הפרה של אותה חובה, והם מהווים עבירות של היעדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט, עבירה לפי סעיפים 2 ו32- לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986- (להלן "הכללים") וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ו1961- (להלן "חוק הלשכה"); מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת דין, לפי סעיפים 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. להשלמת התמונה אוסיף את אלה: א) על מכתבו של המערער הגיב ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 30.6.2002 בה נאמר, כי הבקשה של המערער היא בקשתו הראשונה בתיק זה, והוא הוסיף: "אם סבור החייב שנפל פגם בהליכים שבפני, יואיל להגיש בקשה בצירוף תצהיר ערוך כדין". ראש ההוצאה לפועל הוסיף והביע את דעתו כי "הבקשה, כפי שהוגשה, היא בקשה חצופה שאינה ראויה לעורך דין, ויש בה משום איום וניסיון להטלת מורא". ראש ההוצאה לפועל שיגר העתק מהחלטתו להנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. ב) בתאריך 11.7.2002 חזר המערער ופנה לראש ההוצאה לפועל במכתב הבא: "הגיעה אלי שמעה של תגובתך למכתבי אליך. להגדיר את מכתבי כ'בקשה' עומד בסתירה למה שמובהר היטב כבר בראשית מכתבי. ולהגדיר את מכתבי כ'חצוף' אות הוא שלא העמקת לעיין בו, ואני הרי פתחתי בהתנצלות כנועה ('צר לי על שאני פונה לאדוני בצורה כזאת'). אני רק מילאתי את חובת ההגינות כלפי עובד-ציבור אשר סבור כנראה בתום לב, שהחסינות השיפוטית העומדת לו מכוח 4 סעיפים מסוימים חלה גם על פעולות מנהליות.
פסק דין |03/08/2003 |בית המשפט העליון
1310/07 רעא- נעם אגוזי נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
שמות השופטים: ס גובראן
מכל מקום, ודאי שאין לראות בכך משום מחילה על החוב, בפרט כל עוד הזוכה עודנו פועל לשם גביית החוב, כפי שאכן ארע הדבר בענייננו. הוא הדבר אף באשר לטענה ה"עקרונית" השניה שמעלה המבקש באשר לסמכותו של ראש ההוצאה לפועל לדון במסגרת טענת "פרעתי" בטענות היורדות לעצם קיומו של החוב, טענות אשר לא הועלו בעת הדיון בהליך העיקרי, או לחלופין הועלו ולא נבחנו על ידי הערכאות המוסמכות. טענה זו לא רק שהינה נטולת כל יסוד, אלא שהיא ודאי אינה מעוררת כל שאלה עקרונית. בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית-משפט זה על כך שתפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא לאכוף פסק-דין, בין שהוא נכון ומדויק ובין שהוא שגוי, ומכל מקום נפסק כי אין ראש ההוצאה לפועל משמש כערכאת ערעור נוספת על החלטותיהן של בתי המשפט (רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח(5) 785). בית-משפט זה אף חזר לא אחת על ההלכה אשר הושרשה היטב בפסיקתנו לפיה הדרך הנאותה לתקוף פסק-דין הינה באמצעות הליך ערעור על פסק הדין עצמו, ולא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל (ראו למשל, רע"א 1557/06 עו"ד שיפטן נ' עו"ד קירשנבום (לא פורסם)). על הלכה זו נסמכו אף הערכאות שקדמו לי בבואן לדחות את בקשת המבקש, ובכך איני מוצא כל פגם. לבסוף, אעיר כי לא מצאתי לנכון להתערב בשאר הטענות שהעלה המבקש מאחר והן נוגעות לסוגיות עובדתיות, שכבר נדונו, לפחות בחלקן, על ידי הערכאות שקדמו לי, וממילא אינן מהוות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה במסגרת גלגול שלישי. 6. בשולי הדברים, אבקש להעיר הערה נוספת.
החלטה |13/05/2007 |בית המשפט העליון
רע"א 10387/04- שמואל יוסף, עורך דין נגד המועצה המקומית עומר
שמות השופטים: ס גובראן
המבקש טען בבית-המשפט המחוזי, כי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל פוגעת בזכותו הקניינית לגבות את חובו שנפסק על-פי דין וכי ההחלטה התקבלה בניגוד לייעודה של לשכת ההוצאה לפועל שתפקידה הוא הוצאה לפועל של הכרעות שיפוטיות בנושאים כספיים. המבקש יצא חוצץ כנגד הערתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה הדרך הראויה לגבות את חובו הינה באמצעות הגשת תביעה נוספת. בית-המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' הנדל) דחה את ערעורו של המבקש בקובעו, כי מקור הסמכות לפיו יקבע באם החלטה או פסק-דין יבוצעו בלשכת ההוצאה לפועל טמון בנוסח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) וחוקים אחרים ולא בדרך של פרשנות משפטית. בראש ובראשונה, קבע בית-המשפט המחוזי, שהדין מציין שני מקורות בכדי לקבוע שהכרעה הינה ברת-ביצוע על-ידי ההוצאה לפועל: המקור הראשון טמון בחוק ההוצאה לפועל עצמו אשר מורה, כי פסק דין או החלטה אחרת שניתנה על-ידי בית-משפט או בית דין דתי, ניתנים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והמקור השני מצוי במסגרתו של סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, לפיו הכרעה שניתנה על-ידי גורם שאינו בית-משפט, יחולו עליה הוראות חוק ההוצאה לפועל ובתנאי שמדובר ב"חיוב שדינו כפסק דין" כ"משכנתאות רשומות על מקרקעין וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית משפט". בית-המשפט המחוזי דחה את ניסיונו של המבקש להסיק מתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 (להלן: התקנות), כי יש לראות בועדת ערר כבית דין. אמנם נכון הדבר, שהתקנות מגדירות בית דין כוועדת ערר וגם נכון הדבר שניתן להגיש ערעור מינהלי לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, אך בין קביעת הדין, כי הכרעה של ועדת ערר לעניין ארנונה כפופה לשבט הביקורת של בית-המשפט לעניינים מנהליים, לבין המסקנה שהכרעה של ועדת ערר לעניין ארנונה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מפרידה כברת דרך.
החלטה |12/12/2005 |בית המשפט העליון
רע"א 5739/04- פנינה דמארי נגד גורי בניה והנדסה בע"מ ואח
שמות השופטים: ס גובראן
העניין נשוא בקשת רשות הערעור, כבר נידון בשני גלגולים קודמים, על-ידי ראש ההוצאה לפועל ועל-ידי בית-המשפט המחוזי. הלכה היא, כפי שיצאה בהזדמנויות רבות מבית-משפט זה, (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) כי ישנם מקרים מסוימים בלבד, אשר בהם תינתן רשות ערעור נוספת, שכן בית-המשפט אינו נותן דעתו אך ורק לדברים שנפסקו, כדי לבחון האם נכונה ההלכה שיצאה מלפני הערכאה הקודמת, אלא כשמדובר בבקשה לערעור נוסף, המשקל המכריע מושם על השאלה, האם ישנה חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה מסוים זה או אחר יזכה לבירור שיפוטי נוסף. במקרה דנן, המבקשת אינה מצביעה בבירור על עילה, אשר מצדיקה בחינה שלישית בענייננו, אלא נראה, כי כל טענותיה הינן טענות, אשר כבר העלתה בעבר בעניין נסיבותיה האישיות, הסבוכות והמצערות, ותו לא, הנוגעות בעיקרן למסכת העובדתית והמשפטית. לפיכך, לא מצאתי כל נימוק או עילה, המצדיקים, במקרה זה, מתן רשות ערעור, ונחה דעתי לגבי הכרעתו של בית-המשפט המחוזי, כמו גם דעת ראש ההוצאה לפועל. זאת במיוחד, משום שהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין, נערך על-ידי שני הצדדים, אשר יש להניח כי הבינו את מלוא משמעויות סיכומיהם, אשר מייצגים את ההסכמה ההדדית של הצדדים ובחירתם. גם לגופו של עניין, הגם שליבי עם קשייה של המבקשת, לא מצאתי טעם להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אשר קבע, כי: "ראש ההוצל"פ ביצעה הוראה המצויה בהסכם הפשרה באופן מפורש, ולא נדרשה לכל החלטה שיפוטית ופרשנית לשם כך.
החלטה |07/06/2005 |בית המשפט העליון
בגץ 8695/00- שמעון שיין נגד הנהלת בתי המשפט ואח
שמות השופטים: א ברק,ט שטרסברג כהן,א א לוי
עניינה של העתירה הוא הצעות ייעול בהליכי הוצאה לפועל שהציע העותר ושנדחו לגופן. העותר מתריע בעתירה על מחדלי המשטרה ולשכת ההוצאה לפועל הפוגעים הן באינטרס שלו והן באינטרס הציבורי והכללי. העותר איננו מיוצג. 2. נושא ההוצאה לפועל הוא נושא מורכב שלשם בדיקת היבטים מסוימים שלו, הוקמה ועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט ש' לוין. בימים אלה החלה הועדה בעבודתה. מנהל אגף הוצאה לפועל בהנהלת בתי המשפט השיב להצעות העותר, באופן ענייני. גם אם אין בתשובותיו כדי להוות תשובה מלאה לכל הטענות וגם אם יש ממש כלשהו בהצעה כלשהי או בטענה כלשהי של העותר – ואיננו מחווים דעה בעניין זה – לא קמה לו עילה לפנות לבית משפט זה בנושא זה. אין הטענות ניתנות לליבון עובדתי בפני בית משפט זה, וככל שהן מתייחסות לצורך בתיקון חקיקתי או מנהלי, אין בית משפט זה הכתובת הנכונה לכך. ככל שעותר מרגיש עצמו נפגע מהליכי הוצאה לפועל נגדו, קיימים מסלולים בחוק בהם עליו ללכת ועליהם לא ניתן לדלג ישירות לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
פסק דין |29/11/2000 |בית המשפט העליון
רעצ (חיפה) 57297-04-13- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד ראובן יזראלי ואח
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
הנה כי כן, יש מקום להתערב בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 19/4/13 ובקשת המבקש בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל תושב בפני רשם ההוצאה לפועל, על מנת שיעשה שימוש בסמכות השיפוטית אשר העניק לו המחוקק ויערוך דיון בבקשה, בנוכחות הצדדים ובמסגרתו, יהיו הצדדים רשאים לטעון טענותיהם ולחקור איש את עדי רעהו בהתאם להוראות סדר הדין האזרחי הרלבנטיות. בסיום הדיון, על רשם ההוצאה לפועל לקבוע באם אכן פעל כונס הנכסים- עוה"ד סגל, בהתאם להוראותיו של ס' 54 לחוק ההוצאה לפועל ופרק ה' לחוק. היה ויקבע כי לא עשה כן בלא הצדק סביר, על רשם ההוצאה לפועל לנקוט כנגדו בסנקציה הנקובה בהוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. בנסיבות ולאחר ששקלתי היטב בדבר, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. המזכירות תעביר החלטתי ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, על מנת שתיושם בתיק ההוצאה לפועל הרלבנטי.
פסק דין |07/07/2013 |שלום – חיפה
עש"א (חדרה) 14621-01-22- מנשה גיגי נגד קוואלטי קרדיט פאנד
שמות השופטים: יניב הלר
מכאן נובע שמצד הדין יכולים היו המשיבים לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בכל לשכה שיבחרו, ותניית השיפוט שבהסכם, אשר אינה חלה על הליכי הוצאה לפועל (בהתייחסה ל"בית משפט") לא הייתה מחייבת אותם. 18. ממילא, לו היה תיק ההוצאה לפועל נפתח בלשכה שאינה במחוז חיפה כלל, קשה להגיע למסקנה כי דווקא הליך הערעור עליה היה מועבר לבית משפט במחוז חיפה. 4 19. מעבר לכך: נניח וניתנה, או תינתן, בתיק זה, בבית המשפט בחיפה החלטה, אשר תגיע לערעור בערכאות הגבוהות, ספק אם את ההשגה עליה חובה יהיה להגיש בהליך ערעורי לבית המשפט המחוזי בחיפה, וברור שהשגה על בית המשפט המחוזי בחיפה כבר לא תוכל להתנהל "בעיר חיפה בלבד". זאת, מהסיבה הפשוטה שכידוע לכול מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא בירושלים. 20. משום כך, פרשנותה של תניית השיפוט כחלה על הליכי ערעור אינה עולה בנקל. 21. בהיעדר פירוט של תניית השיפוט בהתייחס להליכי הוצאה לפועל, ובהיעדר התייחסות מפורשת להליכי ערעור, ובשים לב לכך שהליך זה אינו בגדר "תובענה" – המסקנה המצטרפת היא שאין להתחשב בתניית השיפוט ויש לפעול לפי כללי הסמכות הרגילים. הכלל: ליברליות בעניין הסמכות המקומית 22. כיהודה ועוד לקרא אוסיף. כבר נקבע כי: "מדינת ישראל היא מדינה קטנה בשטחה. המרחקים הקצרים בין הערים השונות במדינה, ויהיו אלו אף המרוחקות ביותר זו מזו, אינם גדולים. בהתחשב באמצעי התחבורה הזמינים לאדם בעידן שאנו חיים בו יקשה לקבל את ההנחה כאילו קיום הדיון בבית משפט המצוי במחוז מסוים, ולא אחר, חיוני להבטחת נוחות הצדדים. לפיכך נדמה לעתים כי העלויות המושקעות בהתדיינות בנושאי הסמכות המקומית ובהעברתו של תיק מטיפולו של בית משפט שהחל לדון בו אל משנהו שבמחוז שיפוט אחר, נעדרות הצדקה מהותית".
פסק דין |13/02/2022 |שלום – חדרה
ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד
שמות השופטים: אורי הדר
בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.
פסק דין |22/08/2016 |תביעות קטנות – באר שבע
רעצ (חיפה) 37200-03-18- עיריית חיפה ח.פ נגד ניצן אלופי
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
5089491117 1 בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון מבקשת עיריית חיפה ח. פ ע"י ב"כ עוה"ד עמיד מחול ואח' נגד משיבים 1. ניצן אלופי 2. עמר יגל ע"י ב"כ עוה"ד פלג ואח' 3. רפאל אדוני ע"י ב"כ עוה"ד גולדברג ואח' 4. בל דוד ע"י ב"כ עוה"ד ארנון ואח' 5. סלמן שבתאי פסק דין 2 לפני בקשת רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל כדלקמן: בתיק הוצאה לפועל מס' 510256-11-17 (בעניין סלמן) מפי הרשם שי גור מיום 1/3/18, בתיק הוצאה לפועל מס' 513877-11-17 (בעניין בל )מפי הרשם שי גור מיום 1/3/18, בתיק הוצאה לפועל מס' 508949-11-17 (בעניין אלופי) מפי כב' הרשם שי גור מיום 28/2/18, בתיק הוצאה לפועל מס' 508945-11-17 (בעניין אדוני) מפי הרשמת איה מחאגנה מיום 12/3/18 , בתיק 510261-11-17 (בעניין עמר) מפי הרשם שי גור מיום 1/3/18. 1. תחילה לעניין סלמן – בעניין זה טען ב"כ המבקשת כי הצדדים מצויים במשא ומתן ולפיכך הוא מבקש לחזור בו מבקשתו ולא לטעון בעניינה. אשר על כן, אני מורה כבר כעת על מחיקת הבקשה. 2. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין בל – הוגשה לפני רשם ההוצאה לפועל בקשה למינוי כונס נכסים לפי פקודת המיסים גביה או לחלופין למינוי כונס נכסים עם סמכויות בדיקה ובירור. רשם ההוצאה לפועל סוקר את הבעלויות בנכס כעולה מנסח הרישום, מבהיר כי מדובר בבית מגורים ולא בנכס מסחרי, סוקר את ההערות והרישומים על הנכס ברישום המקרקעין ולפיכך קובע כי נדרשות הבהרות לצורך מתן ההחלטה דוגמת אסמכתא כי הנכס אינו מהווה דירת מגורי החייב, הערכה בדבר שווי זכויות החייב, התייחסות לשאלת הכדאיות במינוי כונס הנכסים ומימוש הנכס באמצעותו, בהתחשב בעלות הליך פירוק השיתוף, עמדת הנושים בעלי ההערות הכוללת התייחסות ליתרת החוב וסכום החוב, הבהרה באשר לצו הריסה, אסמכתאות בדבר נקיטת הליכים קודמים ומיצוי הליכי גביה חמורים פחות והתייחסות מפורטת בכל הנוגע לסידור חלוף ככל שיסתבר כי המדובר בדירת
פסק דין |07/05/2018 |שלום – חיפה
רמ"ש (תל אביב) 37699-11-24- עדורי בע"מ נגד ' ד' ב'
שמות השופטים: נפתלי שילה
במילים אחרות, בעוד שבשאלות עובדתיות מובהקות הנוגעות ליישום פסיקתו של בית המשפט ותשלום החוב, עיקר הנטל לביצוע הבירור העובדתי מצוי בידי רשם ההוצאה לפועל, ותפקידו של בית משפט השלום במסגרת הערעור היא לבקר את החלטת הרשם כגוף ערעורי, הרי שבהחלטות שדורשות פרשנות של הדין המהותי, אף שלרשם ההוצאה לפועל יש הסמכות לדון בסוגיה, יושב בית משפט שלום כערכאה שיפוטית ראשונה המבררת את הסוגיה". לכן נקבע שם כי: "בכל הנוגע לבירור העובדתי הנדרש לשם קיום הליכי הוצאה לפועל, יושב בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור שנייה. במסגרת זו, אף אם אמת המידה להתערבותו של בית המשפט המחוזי תהיה מעט מקלה יותר, נוכח העובדה שאין עסקינן ב"גלגול שלישי" בפני ערכאות שיפוטיות, הרי שככלל יחול מבחן הלכת חניון חיפה, אף אם במתכונת מרוככת. בכל הנוגע לשאלה משפטית, ראוי להחיל אמת מידה מקלה מעט יותר. במצבים אלו, בהם בית משפט השלום הוא הערכאה העורכת בירור משפטי מקיף, ראוי שבית המשפט המחוזי יבחן האם יושם הדין בנסיבות הפרטניות של המקרה, אף אם אין ההליך מעורר שאלה כללית החורגת מנסיבותיו של ההליך". 4. בענייננו אין מדובר בשאלה משפטית המצריכה בירור משפטי מקיף ולכן יש לבחון את הבקשה כפי שנבחנות בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הכלל במקרים אלו הוא שערכאת הערעור תטה להיעתר לבקשה רק כאשר מדובר בסוגיה שיש לה היבטים כלליים מעבר לעניינם של בעלי הדין עצמם, או במקרים בהם מצביע המבקש על עיוות דין חמור שנגרם לו (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123, 128). מקרה דנן אינו בא בגדרי המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי מהנימוקים שיפורטו להלן: 5.
פסק דין |10/12/2024 |מחוזי – תל אביב
רע"א (חיפה) 37990-10-22- עזבון מנוח חאלד יאסין נגד ווקף גאמע אלסתקלאל בחיפה
שמות השופטים: איל באומגרט
בעוד שבשאלות עובדתיות מובהקות הנוגעות ליישום פסיקתו של בית המשפט ותשלום החוב, עיקר הנטל לביצוע הבירור העובדתי מצוי בידי רשם ההוצאה לפועל, ותפקידו של בית משפט השלום במסגרת הערעור היא לבקר את החלטת הרשם כגוף ערעורי, הרי שבהחלטות שדורשות פרשנות של הדין המהותי, אף שלרשם ההוצאה לפועל יש הסמכות לדון בסוגיה, יושב בית משפט השלום כערכאה שיפוטית ראשונה המבררת את הסוגיה. " 20. הנה כי כן, לפנינו ערעור "בגלגול שלישי" בהליכי הוצאה לפועל. משמע, יש לבחון האם במסגרת הבקשה מתעוררת סוגיה משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין, או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור. בענייננו, אין גם בגישה המרוככת שעלתה בעניין כהן כדי לסייע למבקשים. העובדות ברורות וידועות ואינן במחלוקות. כך גם השדה המשפטי חרוש זה מכבר. טענות המבקשים אינן עולות כדי עניין ציבורי רחב ואין בהחלטת רשם ההוצל"פ ובפסק דינו של בית משפט קמא עיוות דין. 21. סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע: "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו. " כלומר, תפקיד רשם ההוצאה לפועל הוא ליישם את פסק הדין ככתבו וכלשונו. לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לבדוק באם פסק הדין נכון אם לאו. ראו ע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד פ"ד(5) 785. משכך, המבקשים לא יכולים להישמע בטענת "פרעתי" נגד פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון.
החלטה |30/11/2022 |מחוזי – חיפה
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 14. מניעה משבת בדין
14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 88. ביצוע ותקנות
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 80. ערר וערעור
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד. (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 68א. חוקרי ההוצאה לפועל
68א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה). (ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956 שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו. (ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה בסעיף 67(א). (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר. (ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו. (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר. (ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו. (ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה. (ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה. (י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום. (יא)18 הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים
69ה. (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו. (ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא. (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו. (ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה. (ו) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו. (ז) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ח. התנגדות לביצוע תביעה
109ח. (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי סעיף 81א1(ד) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 19ג שבתוספת הראשונה, ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושם המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן – כתב ההתנגדות). (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף – (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; (2) עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; (3) עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; (4) היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות
1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל
3א. (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו–3ב עד 3ד. (ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה. (ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט. (ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין. (ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008
סעיף: 33. ,34-54. תיקון סעיף 70
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי. " 34/54. (תיקוני חוק ההוצאה לפועל ותיקונים עקיפים בחוקים השונים – התיקונים שולבו בחוקים).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלו – "אישור בדבר פרטי החייב" – כל אחד מאלה: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; (2) לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט בתוספת השניה; "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו ; www.eca.gov.il "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם בחוק, החלטת ועדת אישורים לפי סעיף 5ז לחוק וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "החוק" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק סליקת שיקים" – חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "כתב בי-דין" – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי החוק או תקנות אלו, לרבות אזהרה, צו או הודעה; "לשכה" או "לשכה ממוכנת" – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; "לשכה מקורית" – הלשכה שבה נפתח תיק לפי תקנה 17; "מנהל בתי המשפט" – (הוחלפה ב"מנהל מערכת ההוצאה לפועל"); "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק; "מערכת מיכון" – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; "עובד מסלול מזונות" – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק; "פעולה מבצעית" – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; "שאילתה" – בקשת מידע במערכת המיכון; "תיק אלקטרוני" – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; "תצהיר" – תצהיר לפי תקנות סדר הדין, המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 2. לשכות הוצאה לפועל
2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן. (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 19. ניצול מעמד
19. (א) לא יפיק רשם ההוצאה לפועל טובת הנאה ממעמדו זה – בין טובת הנאה חומרית בין אחרת – אם במישרין ואם בעקיפין. (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א): (1) לא יעשה רשם ההוצאה לפועל שימוש במעמדו זה לקידום עניין שלו או של אחר; (2) רשם ההוצאה לפועל לא יציין את דבר היותו רשם הוצאה לפועל ולא יעשה שימוש במסמך הנושא את תוארו כרשם הוצאה לפועל בנסיבות שבהן עלול השימוש בתואר להיראות כניסיון לא ראוי להשיג מעמד מועדף. (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לציין בנייר מכתבים פרטי ובכרטיס ביקור את היותו רשם הוצאה לפועל ואת לשכת ההוצאה לפועל שבה הוא מכהן. (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לציין את היותו רשם הוצאה לפועל בספר או במאמר שהוא מפרסם. (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת את המלצתו על כישוריו של אדם המוכר לו אישית.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ה. הגשה ממוכנת
109ה. (א) מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות פרק זה בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת. (ג) לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן – הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל. (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין. (ה) מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986. (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע.
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008
סעיף: 33. ,34-54. תיקון סעיף 70
33. בסעיף 70 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "בשל בזיון ההוצאה לפועל" יבוא "בעל יכולת בשל אי–תשלום חוב"; (2) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי–שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב. (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק או חובותיו הפסוקים במצטבר עולים על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו. "; (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב. (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
כל הזכויות שמורות ©