עורך דין תעבורה פתח תקווה

בתי המשפט לתעבורה בפתח תקווה – סקירה משפטית מקיפה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הינו ערכאה שיפוטית מרכזית בתחום התעבורה באזור המרכז, הדן במגוון רחב של עבירות תעבורה. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של מאפייני בית המשפט, סמכויותיו, והפסיקה המרכזית שיצאה מכותליו.

המסגרת הנורמטיבית של בית המשפט לתעבורה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פועל מכוח פקודת התעבורה [נוסח חדש] והתקנות שהותקנו מכוחה. מדובר בערכאה שיפוטית ייעודית שהוקמה במטרה לטפל באופן מקצועי ויעיל בעבירות הקשורות לתחום התעבורה. סמכותו משתרעת על מגוון רחב של עבירות, החל מעבירות טכניות קלות ועד לעבירות חמורות הכרוכות בתאונות דרכים ופגיעה בנפש.

סמכויות השיפוט של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מוסמך לדון במגוון עבירות תעבורה. פסקי דין רבים משקפים את היקף הסמכות הרחב של בית המשפט. לדוגמה, בתיק תתע (פתח תקווה) 5403-08-16 מדינת ישראל נ' סלימאן עדי (ניתן ב-19/09/16), דן בית המשפט בעבירת מהירות חמורה:

"עסקינן בנהג צעיר שנהג בכביש עירוני במהירות של 56 קמ"ש יותר מהמהירות המותרת… תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל."

פסק דין זה ממחיש את גישת בית המשפט לעבירות מהירות חמורות ואת ההקפדה על אכיפה יעילה של חוקי התעבורה.

מדיניות הענישה בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

ניתוח פסקי הדין מראה כי בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מיישם מדיניות ענישה מחמירה בעבירות חמורות, בהתאם למגמת ההחמרה הכללית בענישה בתחום התעבורה. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בעפת (מרכז) 58579-12-18 רם וייס נ' מדינת ישראל (ניתן ב-14/04/19):

"לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה… בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א-1961 ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש."

מדיניות הענישה מושפעת מחומרת העבירה, נסיבותיה, עבר תעבורתי של הנאשם וגורמים רלוונטיים נוספים, תוך שמירה על עקרון המידתיות בענישה.

הליכי ערעור על החלטות בית המשפט לתעבורה

החלטות בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ניתנות לערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. דוגמה להליך ערעור ניתן למצוא בעפת (מרכז) 48966-03-13 בבלי מאור נ' מדינת ישראל (ניתן ב-07/07/13):

"ערעור על הכרעת דין של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה… אשר הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה במהירות של 192 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות מירבית של 100 קמ"ש."

הליך הערעור מהווה מנגנון ביקורת חשוב על החלטות בית המשפט לתעבורה ומאפשר תיקון טעויות במקרה הצורך.

מיקום ונגישות בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ממוקם ברחוב הס 20 בפתח תקווה. הנגישות לבית המשפט היא גורם חשוב עבור מתדיינים, עורכי דין ועדים המגיעים לדיונים. קיימת גישה נוחה לתחבורה ציבורית וחניה בסביבת בית המשפט.

סוגי העבירות הנדונות בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה דן במגוון רחב של עבירות תעבורה, ביניהן:

עבירות מהירות – נהיגה במהירות העולה על המותר בחוק
נהיגה בשכרות – נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים
תאונות דרכים – אירועים שגרמו לנזק לרכוש או לגוף
עבירות טכניות – כגון נהיגה ללא רישיון או ביטוח חובה
עבירות חמורות הכרוכות בפגיעה בנפש – כגון גרימת מוות ברשלנות

מגוון העבירות הנדונות בבית המשפט מעיד על חשיבותו במערכת אכיפת חוקי התעבורה באזור המרכז.

שלבי הטיפול בתיק תעבורה בבית המשפט בפתח תקווה

הטיפול בתיק תעבורה בבית המשפט בפתח תקווה כולל מספר שלבים מרכזיים:

הגשת כתב אישום – התביעה המשטרתית מגישה כתב אישום המפרט את העבירות המיוחסות לנאשם
דיון בבית המשפט – הנאשם מתייצב לדיון ראשון בו הוא נדרש להודות או לכפור באשמה
אפשרות להסדר טיעון – במקרים רבים מתנהל משא ומתן בין ההגנה לתביעה לגיבוש הסדר טיעון
גזירת העונש – לאחר הרשעה (בין אם בהודאה או לאחר הליך הוכחות), בית המשפט גוזר את העונש
אפשרות ערעור – הנאשם רשאי לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי

הכרת שלבי ההליך חיונית לנאשמים ולעורכי דין המייצגים בתיקי תעבורה.

חשיבות הייצוג המשפטי בבית המשפט לתעבורה

ניסיון מעשי מלמד כי ייצוג משפטי מקצועי יכול להשפיע משמעותית על תוצאות ההליך בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. עורך דין המתמחה בדיני תעבורה מכיר את הפסיקה הרלוונטית, את מדיניות הענישה הנהוגה, ואת השופטים המכהנים בבית המשפט.

ייצוג מקצועי יכול לסייע בהשגת הסדרי טיעון מיטיבים, בהצגת טיעונים אפקטיביים להקלה בעונש, ובמקרים המתאימים – בניהול הגנה שתוביל לזיכוי מלא או חלקי.

סיכום

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה נדבך חשוב במערכת אכיפת דיני התעבורה באזור המרכז. הפסיקה מראה כי בית המשפט מקפיד על אכיפה יעילה תוך שמירה על זכויות הנאשמים, ומיישם מדיניות ענישה מידתית המותאמת לחומרת העבירות.

המאמר סקר את המסגרת הנורמטיבית של בית המשפט, סמכויותיו, מדיניות הענישה הנהוגה בו, הליכי הערעור, וסוגי העבירות הנדונות. כמו כן, הוצגו שלבי הטיפול בתיק תעבורה וחשיבות הייצוג המשפטי המקצועי.

הבנת מאפייני בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה חיונית הן לעורכי דין המייצגים נאשמים בתיקי תעבורה והן לנאשמים עצמם, במטרה להתמודד באופן מיטבי עם הליכים משפטיים בתחום התעבורה.

נהגים המקבלים הזמנה לדין בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מוזמנים לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם ולהבטיח הגנה ראויה על זכויותיהם עם ע וד תעבורה פתח תקווה עo ניסיון רב

סימוכין

עפת (מרכז) 48538-11-11- הלאל בדראן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אחיקם סטולר like dislike copy enlarge בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה בת"ד 5754-07-10 (כב' השופט אנושי) מיום 30.10.11 אשר הרשיע את המערער בהיעדרו בעבירות של אי שמירת מרחק – תקנה 49 א' לתקנות התעבורה, גרימת נזק תקנה 21 (ב 2) לתקנות התעבורה ונהיגה רשלנית סעיף 62 (2) 38 (2) לפקודת התעבורה. על המערער נגזרו פסילה בפועל של 45 יום וכן פסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שלוש שנים וכן קנס בסך 1,200 וזאת נוכח עברו התעבורתי של המערער שנוהג משנת 99 ללא הרשעות קודמות. בתיק זה נוהלו הוכחות לרבות דיון הוכחות ארוך שהתקיים ביום 19.1.11 בפני כב' השופטת טאובר. בסיום הדיון נקבע הדיון ליום 19.5.11 ומה שנכתב בפרוטוקול הוא שהתביעה תזמן את העד שמעון גבע במסירה אישית. לימים הדיון נדחה ליום 30.10.11 והתיק הועבר לטיפולו של כב' השופט אנושי. ביום 30.10.11 היה דיון בעניינו של המערער שלא התייצב ובית המשפט גזר את דינו באין התייצבות. מסתבר שהמערער ידע על המועד, הגיש בקשת דחייה בשל נסיעה דחופה לחו"ל. מעיון במערכת המיחשוב של בית המשפט עולה כי בקשה כאמור לא קיימת במערכת ולא הוצג בפניי כל אישור לכך שאכן הבקשה התקבלה. מטבעם של דברים גם לא הייתה כל החלטה בבקשה אשר כאמור לא התקבלה. ליום הדיון טרחה התובעת להתקשר לביתו של המערער ושם נמסר לה , כך על פי הפרוטוקול, מפי אביו של המערער כי הוא נמצא בחו"ל. הנה כי כן, ברור כי המערער ידע על מועד הדיון ולא התייצב ולא קיבל החלטה של בית המשפט בגין דחיית המועד. השאלה האם ניתן היה להרשיע אותו ולגזור את דינו בנסיבות האמורות. בהתאם להוראות סעיף 130 (א) לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב 1982: "נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב ניתן לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת הדיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהא רשאי לדונו שלא בפניו אם לא יתייצב, או אם ההזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סנגור, וכן לסנגורו אם יש לו סנגור וצוינה בה האזהרה האמורה". פסק דין | 28/01/2012 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 48966-03-13- בבלי מאור נגד מדינת ישראל שמות השופטים: בלהה טולקובסקי like dislike copy enlarge ערעור על הכרעת דין של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת מ. כהן) מיום 25.2.13 אשר הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה במהירות של 192 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות מירבית של 100 קמ"ש וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 וגזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 או 30 ימי מאסר תמורתו, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 17 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, מאסר לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים. הערעור מכוון הן כלפי הכרעת הדין והן כלפי גזר הדין. בא כוח המערער טוען כי שגה בית משפט קמא משקיבל את עדות השוטר אברהם חי (להלן: "השוטר") בדבר שמירת קשר עין עם רכבו של המערער והעדיף את עדותו של השוטר על פני עדות הנאשם, עדות הנוסע ברכבו ועדות המומחה מטעם הנאשם ולא קיבל את הטענה בדבר טעות בזיהוי רכבו של המערער נוכח הטענה בדבר רכב נוסף הדומה לו בכל מאפייניו שעבר במקום ושעל פי הנטען הוא זה שביצע את העבירה. מדובר בערעור על קביעות שבעובדה וקביעות מהימנות. בית משפט קמא העדיף את עדות השוטר כי שמר על קשר עין רצוף עם רכבו של המערער מרגע המדידה ועד לרגע העצירה וכי רכבו של המערער היה יחידי בקטע הדרך הספציפי כאשר דובר בשעת לילה מאוחרת בה התנועה הייתה דלילה. בית משפט קמא ראה להעדיף את עדות השוטר שלא נסתרה על פני גרסת המערער ועדות הנוסע ברכבו כי רכבו לא היה זה שביצע את העבירה, אלא רכב אחר שעבר במקום ועל פני עדות המומחה מטעם המערער וקבע כי חוו"ד של המומחה מבוססת על נתונים שלא התקבלו על ידי בית משפט קמא ועל תנאי דרך שנבדקו זמן רב לאחר ביצוע העבירה. בית משפט קמא ציין במפורש כי אינו מקבל את קביעת המומחה לפיה אין אפשרות לשמור על קשר עין רצוף בשל עיקולים ומחלפים בדרך. החלטה | 06/07/2013 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 22985-07-14- שרה סגיב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge – עו"ד דן שורקי פסק דין לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש שלום תעבורה פתח תקווה, על ידי כב' השופטת הבכירה וישקין, בתיק ת"ד 3619-07-12. המערערת הורשעה עפ"י הודאתה בגרימת תאונת דרכים ופגיעה בהולך רגל, בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על תקנה 6(א) לתקנות תעבורה, אי האטה לפני מעבר חצייה, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש. העונש שהוטל: 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירה של נהיגה בקלות ראש או בזמן פסילה, קנס בסך 1,800 , פסילה לתקופה של 5 שנים בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית. בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערערת כי גזר הדין מהווה סטייה ניכרת מההלכה הפסוקה לאור העובדה כי גזר הדין ניתן כ-3.5 שנים לאחר האירוע. עוד נטען כי בימ"ש קמא ייחס לשיקולי הענישה פזיזות, כאשר המערערת הורשעה ברשלנות בלבד; בימ"ש קמא הסתמך על עניין קרני, אך נסיבות שם שונות מענייננו, כששם היה מדובר באי ציות לאור אדום ברמזור ועבירה שבוצעה על ידי נהג אוטובוס, נהג מקצועי. מדובר במערערת שהודתה מייד. הוגש תסקיר בעניינה. בימ"ש התעלם מהתסקיר. עברה התעבורתי נקי לחלוטין. פסק דין | 27/12/2014 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 3 | עמודים – 2 עפת (מרכז) 29887-03-15- חיים בוקובזא נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge לפניי ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת מגי כהן) מיום 9.2.15 ת"ד 5583-09-11, במסגרתו הורשע המערער: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2); הזזת רכב ממקום התאונה, עבירה על סעיף 144(א)(1) ותקנה 144(ב) לתקנות התעבורה; אי הגשת עזרה ראשונה, עבירה על סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה; אי דיווח למשטרה, עבירה על סעיף 144(א)(4); אי מסירת פרטים, עבירה לפי סעיף 145(א) לתקנות התעבורה. העונש שגזר בית משפט קמא: מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור העבירות בהן הורשע; פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 12 חודשים; תשלום קנס בסך 4,000 או 60 ימי מאסר תמורתם; פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע. 2 נימוקי הערעור: 1. בית משפט טעה, בהרשיעו את המערער, היה מקום לזכות המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מחמת ספק שהתעורר בשאלות מפתח בתיק. הספק נותר על כנו. 2. בית משפט קמא טעה, משהתעלם מהסתירות המהותיות הקיימות בתיק, סתירות אלה פועלות לטובתו של המערער. 3. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל מהותי לחוות דעת מטעם מומחה ההגנה, שלא נסתרה על ידי המאשימה. 4. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל לעובדה כי עדת תביעה מספר 1, שהעידה בבית משפט, בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 16.12.14 , העידה כי מדובר בצעיר ורזה, לא יותר מ-30, אך משהצביע ב"כ המערער על המערער, ושאל אותה לגביו, השיבה "לא נראה לי". פסק דין | 12/07/2015 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 5 תת"ע (פתח תקווה) 5403-08-16- מדינת ישראל נגד סלימאן עדי שמות השופטים: אורן בועז like dislike copy enlarge עסקינן בנהג צעיר שנהג בכביש עירוני במהירות של 56 קמ"ש יותר מהמהירות המותרת. לאחר ששקלתי את כל השיקולים אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס: תשלום קנס כספי בסך של 1500 הקנס ישולם עד ליום 19/12/16 . פסילה בפועל: פסילה בפועל לתקופה של 5 חודשים. הנאשם יפקיד לאלתר רישיונו או תצהיר, במזכירות בית המשפט לתעבורה ברחוב הס 20 פתח תקווה. תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. פסילה על תנאי: פסילה על תנאי של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את אותה עבירה בה הורשע או עבירה של תוספת ראשונה או שנייה. 3 זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום. המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול וההחלטה לנאשם, עפ"י כתובתו הידועה. גזר דין | 18/09/2016 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 3 תת"ע (פתח תקווה) 8686-09-17- מדינת ישראל נגד ראמי דבש שמות השופטים: אורן בועז like dislike copy enlarge כפי שציינתי לעיל המשיב נוהג כבדרך שגרה לעבור עבירות תעבורה. לאחר ששקלתי את כל השיקולים, לרבות מתחם ענישה נוהג אני דן את הנאשם לעונש/ים הבא/ים: קנס: תשלום קנס כספי בסך של 1500 . הקנס ישולם עד ליום 4/3/18. פסילה בפועל: פסילה בפועל לתקופה של 30 יום. הנאשם יפקיד לאלתר רישיונו או תצהיר, במזכירות בית המשפט לתעבורה ברחוב הס 20 פתח תקווה. תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. פסילה על תנאי: פסילה על תנאי של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את אותה עבירה בה הורשע או עבירה של תוספת ראשונה או שנייה. 3 זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום. המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול ושובר תשלום, עפ"י כתובתו הידועה. גזר דין | 03/12/2017 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 58579-12-18- רם וייס נגד מדינת ישראל שמות השופטים: שמואל בורנשטין,דבורה עטר,מיכל ברק נבו like dislike copy enlarge דין פתח דבר 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה, מיום 19.11.18 , בתיק גמ"ר 6006-07-14, בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961 ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש – לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודה זו. 2. על המערער נגזרו העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך חודשיים לנשיאה בעבודות שירות; 2 ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה; ג. פסילת רישיון הנהיגה בפועל לצמיתות; ד. פסילת רישיון הנהיגה על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע ו/או עבירת תוספת ראשונה או שניה של פקודת התעבורה; ה. פיצוי למשפחת המנוח בסך של 25,000 ; ו. קנס בסך של 5,000 . 3. בסופו של יום נסוב הערעור על רכיב הפסילה בפועל שגזר בית משפט קמא, תוך סטייה מהסדר הטיעון שנערך בין הצדדים. ההליך בבית משפט קמא 4. על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המערער, ביום 28.2.14 בשעה 14:30 לערך, נהג ברכב פרטי, בכביש 553 בק"מ 7 (סמוך ליישוב תל מונד) כשלצדו ישוב בנו (להלן: "הבן"). מסיבה שאינה ידועה, סטה המערער עם רכבו שמאלה, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש בעוצמה עם דופן שמאלית קדמית של רכבו בדופן שמאלית קדמית של רכב פרטי הנהוג בידי ולדימיר בודרנקו ז"ל (להלן: "המנוח"). כתוצאה מהתאונה נפגע המנוח באורח קשה, פונה לקבלת טיפול בבית חולים ונפטר מפצעיו 3 ימים לאחר מכן. כמו כן נחבלו בתאונה המערער והבן, וכן נגרמו נזקים לכלי הרכב. פסק דין | 13/04/2019 | מחוזי – מרכז

פסיקה רלוונטית

רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.5.2013 , בעפ"ת 37681-01-12, שניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דור לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד, בעפ"ת 37681-01-12, מיום 19.5.2013 . בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ניתן על-ידי כב' השופטת א' וישקין סג"נ, בת"ד 873-08-11, ביום 18.1.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנזכר לעיל. בהחלטתי מיום 21.5.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו, את העבירות הבאות: אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה) בצירוף עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. יצוין, לגבי סעיף אישום אחרון זה, כי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הינו סעיף עונשי בלבד, שאינו מגדיר את העבירה עצמה, אלא מוסיף עליה עונש סטטוטורי. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.2.2002 , בשעה 21:00, או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב, ברחוב ז'בוטינסקי בהוד השרון, לכיוון מזרח. החלטה | 03/06/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 48 | עמודים – 6 רע"פ 3034/14- רמזי אבו אנטילה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.4.2014 בעפ"ת 36012-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' בן שלמה בשם המבקש: עו"ד עלא קישאוי החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' בן שלמה) בעפ"ת 36012-12-13 מיום 27.4.2014 , במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופט א' אנושי) בת"ד 5927-10-11 מיום 15.7.2013 ומיום 26.11.2013 . רקע והליכים 2 1. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירת נהיגה בפסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); גרימת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39(א) לפקודת התעבורה; עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; ואי הגשת עזרה, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה כי המבקש נהג ברכב ביודעו כי הוא פסול לנהיגה בעקבות עונש פסילה שהושת עליו בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, ללא ביטוח תקף, סטה עם רכבו שמאלה, והתנגש עם רכב פרטי (להלן: הרכב הנפגע) שנסע בנתיב המקביל. החלטה | 24/06/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 10 | עמודים – 5 רע"פ 1739/18- אברהם בן ששון נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge ביום 23.02.2017 , קבע בית המשפט לתעבורה, כי "גם לאחר ששמעתי את הנאשם ובחנתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי". 4 4. בו ביום, ניתן גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. בפתח גזר הדין ציין בית המשפט לתעבורה, כי המבקש נוהג ברכב משנת 1984 ולחובתו 31 הרשעות קודמות, מסוג "ברירת משפט". בהמשך, הבהיר בית המשפט לתעבורה, כי הקו המנחה בפסיקה הנוהגת, לגבי מדיניות הענישה הראויה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הינו השתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. זאת, בשל הפגיעה בערך העליון של שמירה על חיי אדם. בית המשפט לתעבורה הטעים, בהקשר זה, כי "מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה נועדה להלחם בנגע תאונות הדרכים הקטלניות ומטרתה להעביר מסר ברור לציבור לפיו, ככלל, יוטל עונש של מאסר בפועל על מי שגרם בהתנהגות הרשלנית לתוצאה קטלנית". בהמשך, קבע בית המשפט לתעבורה, כי נסיבות המקרה מצביעות על קיומה של "רשלנות ברמה נמוכה, כאשר קיימת רשלנות תורמת ניכרת להולך הרגל אשר עמד מחוץ לרכבו בנתיב האמצעי בכביש 6". לפיכך, קיבל בית המשפט לתעבורה את ההסדר שהוצע על ידי הצדדים, לפיו מתחם הענישה יחל במאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. לאחר זאת, התייחס בית המשפט לתעבורה לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובכלל זה, למצבו הרפואי של המבקש; ולעובדה כי המבקש לקח אחריות על התנהגותו והודה במיוחס לו. לאור האמור, גזר בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"משטרת הרצליה"; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; 3 שנות פסילה בפועל, בניכוי 3 חודשי פסילה מנהלית שהושתו על המבקש, אשר ירוצו במצטבר לכל פסילה אחרת שהוטלה עליו; 10 חודשי פסילה על תנאי, למשך 3 שנים; פיצוי כספי לאלמנת המנוח, בסך 10,000 ; וקנס בסך 4,000 . החלטה | 27/03/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 16 | עמודים – 7 רע"פ 851/20- משה דן טוטנגי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ג קרא like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עפ"ת 30092-07-18 מיום 4.12.2019 שניתן על ידי כב' השופט העמית אברהם יעקב ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד מיכל סיני החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) בעפ"ת 30092-07-18 מיום 4.12.2019 , בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט ט' פרי) בפל"א 1965-09-17. רקע והליכים קודמים 2 1. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירת נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); עבירת נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; ועבירת פקיעת רישיון נהיגה מעל שישה חודשים, לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה. בתמצית, על פי כתב האישום ביום 5.9.2017 נהג המבקש ברכב פרטי כאשר היה פסול לנהיגה בהתאם לעונש שגזר עליו בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה 51-12-14 מיום 24.12.14 (להלן: גזר הדין משנת 2014), וכאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2002. 2. ביום 27.5.2018 בית משפט השלום גזר את דינו של המבקש. בית המשפט עמד על חומרתן המיוחדת של עבירות נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה ועל מדיניות הענישה הנוהגת, וקבע את מתחם הענישה ההולם ממאסר מותנה ועד עשרים חודשי מאסר לריצוי בפועל. בקביעת העונש בתוך המתחם שקל בית המשפט לחומרה את העובדה כי זו הפעם השלישית בה הורשע המבקש בנהיגה בזמן פסילה ובלא רישיון נהיגה תקף, וכי ביצע בגין הרשעות אלו שני מאסרים בפועל; את עברו התעבורתי של המבקש הכולל שמונים הרשעות; ואת עברו הפלילי של המבקש. בית המשפט התחשב לקולא בהודאתו של המבקש; בכך שנטל אחריות על מעשיו; בנסיבותיו האישיות; ובכך שהמבקש שהה בתנאי מעצר בית מלא במשך שמונה חודשים. החלטה | 04/02/2020 | בית המשפט העליון מאזכרים – 15 | עמודים – 5 רע"פ 9909/17- מאיר דרויש נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge לאור האמור, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 10 שנות פסילה בפועל, בניכוי ימי פסילה מנהלית ושיפוטית אותם ריצה המבקש; 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש את אחת העבירות בהן הורשע וכן עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 5,000 או 50 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי כספי למשפחת המנוחה בסך 15,000 . 4 6. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כוון הן כלפי הרשעתו בדין והן כלפי חומרת העונש. ואולם, לאחר שמיעת מלוא טיעוני הצדדים לנושא הכרעת הדין, קיבל המבקש את המלצתו של בית המשפט המחוזי וחזר בו מן הערעור על הרשעתו בדין. במסגרת הערעור על חומרת העונש טען המבקש, כי בית המשפט לתעבורה החמיר עמו יתר על המידה, הן בקביעת רמת רשלנותו כ"בינונית גבוהה" והן בעונש אשר נגזר עליו. נטען, בהקשר זה, כי שגה בית המשפט לתעבורה עת גזר על המבקש עונש של מאסר לריצוי בפועל, שעה שניתן היה להסתפק, בנסיבות המקרה דנן, בהטלת עונש מאסר על דרך של עבודות שירות. ביום 13.11.2017 , קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש. בפתח פסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי, כי מקובלת עליו במלואה קביעתו של בית המשפט לתעבורה לפיה, רמת רשלנותו של המבקש היא "בינונית הנוטה אף לגבוהה". בית המשפט המחוזי הבהיר, בהקשר זה, כי: "אנו ערים לכך כי עובר לתאונה, נסע המערער במהירות נמוכה במיוחד, 6-5 ק"מ, אך אין בכך כדי לפטור אותו מחובותיו כלפי הולכי הרגל החוצים את הכביש, במיוחד כשמדובר במעבר חציה ובאור ירוק. הרשלנות התבטאה גם בכך שלא הבחין במנוחה שעמדה על אי התנועה לפני שירדה למעבר החציה לכיוון נסיעתו של המערער . החלטה | 31/12/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 36 | עמודים – 7 רע"פ 2885/17- אודי יהודה מלול נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט לתעבורה התייחס בנוסף לעברו הפלילי של המבקש, הכולל, בין היתר, 17 הרשעות קודמות, ובהן הרשעות בעבירות חמורות, בתחום עבירות התעבורה. בית המשפט לתעבורה ציין, בהקשר זה, כי יש בעברו התעבורתי של המבקש כדי להחמיר עמו, ולחרוג לחומרה ממתחם הענישה ההולם שנקבע בעניינו. לאחר זאת, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ובכלל זה הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים בחופף; 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה של: נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ונהיגה ללא רישיון תקף למעלה משנה, וזאת במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר; פסילה בפועל לתקופה של 5 שנים, תוך הפעלת פסילה מותנית בת 6 חודשים בחופף; קנס על סך 5,000 ; וכן, התחייבות על סך 10,000 , לתקופה של 3 שנים. 4 6. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: בית המשפט המחוזי), אשר נסב על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה, ולחלופין על חומרת העונש. ביום 6.4.2017 , דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, על שני חלקיו. בכל הנוגע להכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה, קבע בית המשפט המחוזי, כי לא נמצא בה פגם המצדיק את התערבותו. בית המשפט המחוזי ציין, כי הכרעת הדין מבוססת על התרשמותו הישירה של בית המשפט לתעבורה מעדותם של המבקש ושל יתר העדים, לצד ניתוח חומר הראיות בכללותו, ובהתאם לכך נקבעו ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. בית המשפט המחוזי ציין, כי המבקש העיד בעצמו כי הוא נהג ברכב, ביודעו כי אין ברשותו רישיון נהיגה תקף, והיה "אימפולסיבי לעלות על ההגה". החלטה | 12/06/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 7 רע"פ 5412/18- חמודה עבד אל קאדר חשב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) בעפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 בשם המבקש: עו"ד אשר ארבל החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) ב-עפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ר' רז) ב-פל"א 8249-03-16 מיום 27.2.2018 . 2. המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; וכן אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2 לאחר פרשת התביעה נדברו הצדדים במטרה להגיע להסדר בעניינו של המבקש. משכשלו המגעים, ובטרם החלה פרשת ההגנה, ביקשה המשיבה להודיע לבית משפט השלום לתעבורה כי בכוונתה לעתור להטלת עונש של מאסר בפועל על המבקש ולתקן את כתב האישום בהתאם. המשיבה הסבירה כי "בכתב האישום יש דף אשר לא נסרק", ובו נכללה הודעה לנאשם על כוונתה האמורה של המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). 3. בגין הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות, השית עליו בית משפט השלום לתעבורה עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון; וכן 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך 3 שנים. בגזר הדין נתן בית משפט השלום דגש מיוחד לחומרתם הרבה של המעשים שבגינם הורשע המבקשים בעבירות מושא כתב האישום, ובפרט, לעובדה שהמבקש נהג נגד כיוון התנועה וניסה להימלט לאחר שרכבו נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל; וכן לעובדה שמדובר בפעם השנייה שבה נהג המבקש במהלך תקופת פסילה בת 15 שנים, אשר הושתה עליו במסגרת גזר דין בתיק ת"פ (ת"א) 40201/07 (השופט ח' כבוב) מיום 23.10.2008 , בעקבות הרשעתו בעבירת הריגה בשל מעורבותו בתאונה קטלנית בתאריך 4.3.2007 . החלטה | 17/07/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 עפת (מרכז) 53997-01-13- חיים ויצמן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: אברהם טל,אהרון מקובר,צבי דותן like dislike copy enlarge 1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה בת ד. 6486-03-10 (כב' השופט א' אנושי) שבו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בקלות ראש שגרמה תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, לפי סע' 38(3) וסע' 62(2) לפקודת התעבורה; הפקרה אחרי פגיעה, לפי סע' 64א'(א) וסע' 40 לפקודה; נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, לפי סע' 10(א) וסע' 62(1) לפקודה; נהיגה ללא ביטוח, לפי סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי; נהיגה בשיכרות, לפי סע' 62(3) וסע' 39א' לפקודת התעבורה; ואי ציות לתמרור (אור אדום), לפי סע' 22 לתקנות התעבורה וסע' 62(8) לפקודת התעבורה. לאחר שהורשע בתיק הנ"ל, המערער צירף והודה בתיק 6544-10-12, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סע' 67 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סע' 2(א) לפק' ביטוח רכב מנועי; ושימוש במירמה ברשיון נהיגה, לפי סע' 62(9) לפקודת התעבורה. לשלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 15 שנים, וחיוב בתשלום פיצוי לנפגעות התאונה בסך 5,000. כתב האישום 2. בכתב האישום בתיק 6486-03-10 נטען כי ביום 17/4/09, בשעה 01:40 בלילה, נהג המערער רכב בפתח תקוה ברחוב פינס מכיוון מזרח למערב, והתקרב לצומת עם רחוב חפץ חיים. המערער נהג כשהוא שיכור, כשריכוז האלכוהול בדמו עמד על לפחות 770 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. המערער נהג ברכבו בצורה פרועה, במהירות, סטה מנתיב לנתיב בפראות, וחצה צמתים שדלק בהם אור אדום ברמזור. פסק דין | 09/09/2013 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 3 | עמודים – 26 עפת (מרכז) 30028-12-15- גד ברכה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: יעקב שפסר like dislike copy enlarge פסק דין פתח דבר 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה , מיום 18.11.15 , בתיק ת. ד 5173-02-13 שבו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות של אי שמירת מרחק לפי תקנה 49(א) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961 (להלן: התקנות), בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות, ובעבירה של גרם תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות ביחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. 2 2. בהתאםלכתבהאישום, הואשםהמערער בכך כי ביום 10.1.10 , בעתשנהגבמשאית בכביש 6 מדרום לצפון,לאשמרעלמרחקמספיקממשאיתשנסעהלפניוובכךגרםלתאונתדרכיםבהנחבלהנוסעשישבלצידוחבלהשלממש, אשרהביאה, ביןהשאר, לקטיעתרגלו ולחבלות נוספות. כןנחבלהמערערעצמוונגרםנזקלכלי הרכבהמעורבים. 3. על המערער נגזר מאסר בפועל לתקופה של 5 חדשים לריצוי בעבודות שירות, פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 4 שנים, ומאסר על תנאי של 10 חדשים למשך 3 שנים בגין נהיגה בפסילה או אם יורשע בגרם ת. ד שתוצאותיה חבלה של ממש. 4. הערעור הופנה במקורו הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד חומרת הענישה. ואולם לאחר שהחלה שמיעת טענות המערער, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יחזור בו המערער מערעורו לעניין הכרעת הדין, תוך שיעמוד אך על ערעורו בנוגע לחומרת העונש. עוד הסכימו הצדדים כי נוכח העובדה שלא התבקשה חוות דעת שירות המבחן קודם מתן גזר דינה של הערכאה הדיונית, יוזמן תסקיר והצדדים יטענו טיעוניהם לאחר קבלתו. תסקיר שירות המבחן 5. על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין כי המדובר באדם בן 44, אשר גדל במשפחה מורכבת להורים בעלי בעיות בריאות קשות ובקשיים נוספים לא מבוטלים, נשוי ואב לארבעה ילדים. החלטה | 29/01/2017 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 23 | עמודים – 8 עפת (מרכז) 46879-06-15- משה שמעון אבודרהם נגד מדינת ישראל שמות השופטים: עמיתה ק רגיניאנו like dislike copy enlarge 1. בפני ערעור כל פסק דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי) בתת"ע 6438-01-13 מיום 9.6.2014 , במסגרתו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בשיכרות, בניגוד לסעיפים 62(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה , התשכ"א – 1961. 2. המערער נדון לעונשים הבאים: א. 7 חודשי מאסר בפועל ב. הופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי (ת"פ 5295/09 ביהמ"ש השלום בנתניה) בחופף למאסר שנגזר בתיק זה. ג. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית. ד. הופעלו 10 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה (ת"פ 5295/09 ביהמ"ש השלום בנתניה) בחופף לפסילה בתיק זה. ה. 6 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה, לתקופה של 3 שנים. ו. התחייבות בסך 15,000 למשך 3 שנים להימנע מעבירה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקה משכר/סמים או נהיגה בזמן פסילה. 2 3. הערעור הוגש כאמור כנגד הכרעת הדין וגזר הדין. בהודעת הערעור פורטו נימוקים רבים כנגד הכרעת הדין אולם בישיבה ביום 18.10.2015 (בפני כב' השופטת הבכירה אוהד) צימצם ב"כ העותר את הערעור כנגד גזר הדין בלבד, לפיכך אתייחס לנימוקי הערעור הרלבנטיים לגזר הדין. 4. נימוקי הערעור א. נטען כי בית משפט קמא לא נתן דעתו בגזר הדין לסוג הנהיגה, מקום הנהיגה, סיבת הנהיגה והאם נהיגה גזו מסכנת את הציבור או באה למנוע מצב של תאונה אפשרית היות שהרכב הפריע לתנועה ומזג האוויר היה סוער והגביל את שדה הראיה של המשתמשים בדרך. ב. לא היה מקום להחמיר עם המערער היות ולא מדובר במקרה המצוי ברף הגבוה של עבירת נהיגה תחת השפעה. פסק דין | 30/01/2016 | מחוזי – מרכז

חקיקה אלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית like dislike copy enlarge 61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 סעיף: 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה like dislike copy enlarge 209א. (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (2) עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה; (3) עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב. (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות like dislike copy enlarge 40א. (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי – (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 63. הדין כשיש עבירות קודמות like dislike copy enlarge 63. העובר עבירה לפי פיסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע – או העבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי like dislike copy enlarge 2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 65ד. רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב like dislike copy enlarge (ד) קצין בטיחות-(1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם; (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים. (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו-קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים: (1) צבא ההגנה לישראל; (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) משטרת ישראל; (4) שירות בתי הסוהר; (5) הרשות להגנה על עדים; (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 69א. ניקוד בעבירות תעבורה like dislike copy enlarge 69א. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה. (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה. (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל. (ה) (1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, "אמצעי תיקון" ו"נקודות תקפות" – כמשמעותם בחלק ז' לתקנות התעבורה. (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: 4. סמכויות פקח like dislike copy enlarge 4. (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא מוסמך כמפורט להלן: (1) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ; (3) הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר; (4) הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מצמיגי רכב המנוי בתוספת ראשונה א', לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב; (5) לתפוס או להרחיק רכב המנוי בתוספת ראשונה א', או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו לפי סעיף 8. (ב) סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (ג) אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.