כל הזכויות שמורות ©
האם אתם מתמודדים עם תביעת רשלנות רפואית? הבנת תהליך מינוי המומחה הרפואי עשויה להיות קריטית להצלחת התביעה שלכם.
תביעות רשלנות רפואית מהוות אחד מסוגי ההליכים המשפטיים המורכבים והמאתגרים ביותר במערכת המשפט הישראלית. בליבה של כל תביעת רשלנות רפואית עומדת השאלה המקצועית: האם התרחשה סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל? התשובה לשאלה זו דורשת מומחיות רפואית מעמיקה, ולכן מינוי המומחה הרפואי הנכון הוא לעיתים קרובות הגורם המכריע בהכרעת התביעה.
מאמר זה מנתח את הסוגיות המרכזיות הקשורות למינוי מומחים רפואיים בתביעות רשלנות רפואית, בהתבסס על הפסיקה העדכנית ביותר בישראל.
בהליכי רשלנות רפואית, בית המשפט רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, בעוד שמינוי מומחה לעניין הנזק הוא עניין שבשגרה, מינוי מומחה לשאלת הרשלנות הרפואית מעורר דילמות משמעותיות.
לפי הפסיקה העדכנית, כפי שנקבע ברע"א 8209/22 פלונית נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא (דצמבר 2022):
"אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשגרה: 'ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה'"
הפסיקה הישראלית פיתחה שתי גישות מרכזיות בנוגע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט:
גישה זו רואה במומחה הרפואי מטעם בית המשפט "גורם נטרלי" המסוגל לתרגם את עולם הרפואה המקצועי לשפה משפטית ברורה. בפסק דין תא (באר שבע) 50014-01-19 פלונית נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא (יולי 2022), קבע בית המשפט:
"ההלכה הפסוקה עמדה לא אחת על החשיבות במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט גם בתביעות בגין רשלנות רפואית… כ'גורם נטרלי' ו'כמתווך בין עולם הרפואה לעולם המשפט'"
גישה זו מדגישה את החששות והאתגרים במינוי מומחה מטעם בית המשפט, במיוחד בהקשר של יחסי הקולגיאליות בקהילה הרפואית. כפי שהובהר בפסק דין תא (תל אביב) 21885-07-22 פלוני נ' מכבי שירותי בריאות (מרץ 2024):
"החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'"
המינוי של מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית מעלה מספר אתגרים משמעותיים:
ניגוד עניינים פוטנציאלי: המומחה עלול להיות חלק מאותה קהילה מקצועית כמו הרופא הנתבע.
השפעות מוסדיות: כאשר הנתבע הוא מוסד רפואי גדול (כגון קופת חולים או בית חולים ממשלתי), המומחה עשוי לחשוש מהשלכות של חוות דעת ביקורתית.
מורכבות מקצועית: תחומי רפואה מסוימים הם כה מתמחים, שמספר המומחים בארץ מצומצם מאוד, מה שמגביר את החשש לניגוד עניינים.
עלויות גבוהות: מינוי מומחה נוסף מגדיל את עלויות ההליך המשפטי.
הכנה מדוקדקת: לפני מינוי מומחה, ודאו שיש בידיכם את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי.
בחירת מומחה מתאים: בקשו ממומחה בעל ניסיון וידע ספציפי בתחום הרפואי הרלוונטי לתביעה.
שאלות הבהרה: נצלו את האפשרות להפנות שאלות הבהרה למומחה לאחר קבלת חוות הדעת.
שקיפות בנוגע לניגודי עניינים: דרשו גילוי מלא של קשרים אפשריים בין המומחה לבין הגורמים המעורבים בתביעה.
התייעצות משפטית: היעזרו בעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, שיוכל לסייע בניתוח חוות הדעת ובהתמודדות איתה.
הצדדים רשאים להציע שמות של מומחים פוטנציאליים, אך ההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
מומחה מטעם בית המשפט נחשב לגורם אובייקטיבי, ולחוות דעתו יש משקל רב יותר בהכרעת הדין לעומת מומחים מטעם הצדדים.
ניתן לערער על החלטת בית המשפט למנות מומחה מטעמו, אך בתי המשפט נוטים שלא להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים.
ניתן להגיש בקשה לשאלות הבהרה, לחקור את המומחה בבית המשפט, ובמקרים מסוימים אף לבקש מינוי מומחה נוסף.
מינוי מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית הוא צעד קריטי שעשוי להכריע את גורל התביעה. הפסיקה הישראלית העדכנית מכירה במורכבות הסוגיה ובצורך לאזן בין שיקולים שונים. בכל מקרה, חשוב להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, כדי להבטיח שזכויותיכם יישמרו לאורך כל ההליך.
מאמר זה נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי פרטני, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.
תגיות: רשלנות רפואית, מומחה רפואי, תביעות רפואיות, בית משפט, פסיקה ישראלית, חוות דעת רפואית, עורך דין לרשלנות רפואית
ת"א (קריות) 66085-02-18- פלונית נגד יחיא קסום
שמות השופטים: מוחמד עלי
נקבע בין היתר כי המתווה היעיל שנקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר הותאם למשטר האחריות המוחלטת שנקבע בחוק, יכול להיות מתאים גם לעניין תביעות רשלנות רפואית. 3 6. מן העבר השני ניתן למצוא גישה מסויגת יותר בשאלת מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי רשלנות רפואית. דומה כי הביטוי המובהק של גישה זו ניתן למצוא ברע"א 2104/12 פלונית נ' ד"ר וינברגר (פורסם בנבו, 1.5.2012 ) (להלן: עניין פלונית). אם כי מן הראוי לשים את הדגש על נסיבותיו המיוחדות של עניין פלונית, בו הערכאה הדיונית הורתה על מינוי מומחה לשאלת ההתרשלות, ללא שמיעת טענות הצדדים ותוך הרחבת המנדט שניתן למומחה שמונה מלכתחילה לבחינת שאלת הנזק. בעניין פלונית ציין כב' השופט זילברטל בין היתר כי קיימים קשיים שמהלך של מינוי מומחה בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית עלול לעורר, ועל כן ההחלטה למנות מומחה בתיקים אלו חייבת להינתן בשיקול דעת מעמיק מצד בית המשפט ותוך מתן הזדמנות נאותה לבעלי הדין לפרט את טענותיהם טרם קבלת ההחלטה. כב' השופט זילברטל מנה את החששות האפשריים במינוי מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית, הכוללים בין היתר, את החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. כמו כן, צוין החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. כמו גם, החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך.
החלטה |25/11/2019 |שלום – קריות
ת"א (באר שבע) 50014-01-19- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא
שמות השופטים: יעל ייטב
מבוא 1. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין רשלנות רפואית. במסגרת ההליך הגישו הצדדים מספר חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, בתחומים שונים. לאור הפערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, ניתנה לצדדים האפשרות להתייחס לכוונת בית המשפט למנות מומחה מטעמו. 2. התובעת התנגדה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בעוד שהנתבעת הותירה את הסוגייה להכרעת בית המשפט. 3. תמצית טענתה של התובעת היא כי בניגוד לתביעות רגילות המוגשות בגין נזקי גוף, תביעות בגין רשלנות רפואית הן בגדר 'מטריה' מיוחדת, שכן מומחה בית המשפט מתבקש בחוות דעתו להטיל בעמיתו 'אות קין' של רשלן, ועל כן ייטה המומחה מטעם בית המשפט, גם באופן בלתי מודע, להגן על עמיתו. חשש מהטייה זו קיים על אחת כמה וכמה כאשר הגוף הנתבע הוא מוסד רפואי ציבורי גדול, קל וחומר כאשר מדובר במדינת ישראל ובמשרד הבריאות, שהינם גם הגוף המפקח, המעניק רישיונות והמתקין תקנות. 4. התובעת הפנתה בתגובתה לפסיקה ולספרות, בין היתר לפסק דינו של כב' השופט ח' כהן בע"א 219/79 ד"ר ירמלוביץ' נ' חובב, פ"ד לה (3) 766, 783 (1980), ולפסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 2104/12 פלונית נ' מדינת ישראל (מיום 1.5.2012 ). 2 5. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ואת חוות דעת המומחים מטעמם מצאתי שיש למנות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה. המסגרת החוקית 6. ההלכה הפסוקה עמדה לא אחת על החשיבות במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט גם בתביעות בגין רשלנות רפואית. כב' השופט ס' ג'ובראן (בהסכמת כב' השופטים מ' נאור (כתוארה אז) וד' חשין)) עמד על חשיבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית, כ'גורם נטרלי' ו'כמתווך בין עולם הרפואה לעולם המשפט' עוד בע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (מיום 28.11.2007 ) (להלן- "פרשת הרישנו")- בית משפט זה חזר והדגיש לא פעם את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט.
החלטה |12/07/2022 |מחוזי – באר שבע
רע"א 8209/22- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא
שמות השופטים: י עמית
אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשגרה: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה, (החלטת השופטת וילנר ברע"א 1941/19 אסותא-מרכזים רפואיים נ' פלוני, פסקה 12 והאסמכתאות שם ( 25.6.2019 )). מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית אינו נקי מקשיים: "- החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך. – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם 'המילה האחרונה' היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות" (החלטת השופט זילברטלברע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, פסקה 12 ( 1.5.2012 ) (להלן: עניין וינברג)).
החלטה |06/12/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 37146-12-11- א. ג. עי נגד מכבי שירותי בריאות עי
שמות השופטים: מוריה צרקה
באותם מקרים אכן יש מקום לפסוק, כעקרון, וכשמדובר בתביעת רשלנות רפואית, כי כיוון שהתובע לא יוכל להוכיח ענין שברפואה וכיוון שכל-כולה של התביעה הוא ענין שברפואה, אין לתביעה תקומה ודינה להיות מסולקת על הסף, כתביעה שאינה מגלה עילה. " (רע"א 2237/12 שירותי בריאות כללית נ' מוחמד טוויל (פורמלי) ( 14.6.2012 )). 22. בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, חוות דעת רפואית אינה רק ראיה בתיק, הנדרשת לשם הוכחת דבר שברפואה. חוות הדעת היא חלק מכתבי הטענות: "כידוע, חוות דעת רפואית יש לצרף לכתב הטענות, ולפיכך היא נחשבת כמרכיב הכרחי לצורך העמדת טיעון, אם בגדר עילת תביעה או טענת הגנה (ראו תקנה 127 לתקנות והשוו לרע"א 9014/12 פלוטקין נ' kline ( 21.1.2013 )). מכאן, שחוות הדעת הרפואית היא חלק מכתב הטענות, ולכן יתכן כי משיכת חוות הדעת הרפואית על-ידי המשיבים 7-2 כמוה כבקשה לתיקון כתב טענות, באופן שימחקו ממנו טענות המבוססות על חוות הדעת הרפואית שצורפה אליו, ושעם קבלת הבקשה יש לאפשר לצדדים האחרים בתיק לתקן את כתבי טענותיהם בהתאם. בכך גם עשוי להימצא מענה לטענת המבקשים כי אין באפשרות המשיבים למשוך את חוות הדעת של המומחים מטעמם לאחר הגשתן ללא היתר. עם זאת, משלא הובא בפני טיעון בעניין זה, וכיוון שיכולות להיות גם דעות אחרות, איני רואה להידרש לאפשרות זו מעבר להערה זו. " (ע"א 1321/15 ד"ר שמואל דיאמנט נ' מני לוי ( 07.07.2015 )) 23. כיוון שנמשכו חוות הדעת, למעשה תוקנו כתבי הטענות, באופן שהם אינם כוללים עוד טענות שברפואה, אשר טעונות תמיכה בחוות דעת רפואית. עילת התביעה שבפני, ככל תביעת רשלנות רפואית, נשענת על שלושה יסודות, אשר שלושתם טעונים חוות דעת רפואית: הטענה שהטיפול שניתן הוא רשלני, דהיינו אינו עומד בסטנדרט הטיפול הרפואי הסביר, הטענה שנגרם לתובע נזק גוף, והטענה שנזק הגוף נגרם עקב הטיפול הרפואי.
פסק דין |24/10/2016 |שלום – ירושלים
ת"א (תל אביב) 21885-07-22- פלוני נגד מכבי שירותי בריאות
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
מן העבר השני, ניתן להצביע על גישה מסויגת יותר בשאלת מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי רשלנות רפואית. דומה כי הביטוי המובהק של גישה זו ניתן למצוא, כאמור בענין ד"ר וינברג, אליו מפנה התובע כבסיס להתנגדותו. אך אפנה לכך שבענין ד"ר וינברג ראוי להבחין ולשים הדגש על הנסיבות המיוחדות שבו הערכאה הדיונית הורתה על מינוי מומחה לשאלת ההתרשלות, ללא שמיעת טענות הצדדים ותוך הרחבת המנדט שניתן למומחה שמונה מלכתחילה לשאלת הנזק. 21. כבוד השופט זילברטל מדגיש באותו ענין כי אין לפסול את האפשרות למינוי מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית, ואולם "מינוי כאמור צריך להיעשות רק לאחר דיון, שמיעת הצדדים והפעלת שיקול דעת". הקשיים עליהם עומד השופט זילברטל בפסק דינו כוללים את החשש של בעלי הדין, ובעיקר התובעים, מפני תוצאות מינוי המומחה לשאלת האחריות בתיקי רשלנות רפואית: – "החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם "המילה האחרונה' היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר.
החלטה |03/03/2024 |שלום – תל אביב
רע"א 8209/22- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא
שמות השופטים: י עמית
אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשגרה: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה, (החלטת השופטת וילנר ברע"א 1941/19 אסותא-מרכזים רפואיים נ' פלוני, פסקה 12 והאסמכתאות שם ( 25.6.2019 )). מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית אינו נקי מקשיים: "- החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך. – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם 'המילה האחרונה' היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות" (החלטת השופט זילברטלברע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, פסקה 12 ( 1.5.2012 ) (להלן: עניין וינברג)).
החלטה |06/12/2022 |בית המשפט העליון
רע"א 2104/12- פלונית נגד ד"ר אבי וינברג ואח
שמות השופטים: צ זילברטל
זאת, על מנת להצביע על כך שהמינוי, ככל שייעשה, חייב בשיקול דעת מעמיק מצד בית המשפט ובמתן הזדמנות נאותה לבעלי הדין לפרט את טענותיהם בטרם קבלת ההחלטה. כשמדובר במינוי בנסיבות המתוארות לעיל (במובחן, למשל, ממינוי מומחה מטעם בית המשפט להערכת הנזק או ממינוי מומחה בתחומים אחרים), אין להתעלם מהבעייתיות שיכולה להיווצר ומחששם של בעלי-הדין, ובעיקר של התובעים. להלן מקצת מהגורמים המקימים חשש מפני תוצאות מינוי מומחה בשאלת האחריות בתיקי רשלנות רפואית, שעל בית המשפט להיות מודע להם (אף אם בסופו של יום הם לא ימנעו בעדו למנות מומחה במקרה המתאים): – החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך. – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם "המילה האחרונה" היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות.
פסק דין |30/04/2012 |בית המשפט העליון
רע"א 4799/12- פלונית ואח נגד שירותי בריאות כללית ואח
שמות השופטים: צ זילברטל
המבקשים מציינים, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות האמורות, בשלבים התחלתיים של ההליך, הוא כיום "הפרקטיקה אצל ערכאות רבות במחוזות השונים"; ומוסיפים כי, למצער, יש צורך במתן הנמקה מפורטת כאשר בית המשפט מחליט על מינוי כאמור. במיוחד מכוונים המבקשים את טיעוניהם למקרים (עליהם נמנה, לשיטתם, גם המקרה דנן) בהם השאלה הרפואית הנתונה במחלוקת היא שאלה בעלת מאפיינים נורמטיביים, שעניינה בקביעה מהי הפרקטיקה הרפואית הראויה במצב דברים עובדתי-רפואי נתון. לדברי המבקשים, בית המשפט, ולא מומחה רפואי מטעמו, הוא זה שצריך לקבוע מהי הנורמה הראויה. המבקשים מוסיפים וטוענים בבקשתם כהנה וכהנה טענות, שהגיונן בצידן, והכל במטרה לשכנע כי ראוי שבית משפט זה יאמר את דברו באשר לפרקטיקה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, ובמיוחד בשלביו ההתחלתיים של ההליך. 6. כפי שכבר צויין לעיל, המבקשים נסמכים, במידה מסויימת לפחות, על החלטתי בעניין פלונית, בה פרטתי שורה של נושאים שבית המשפט אמור להיות מודע להם ולקחת אותם בגדר שיקוליו בבואו להחליט על מינוי מומחה מטעמו בנסיבות הנדונות כאן, הכל כמפורט באותה החלטה ולפיכך אין צורך לשוב ולחזור על הדברים. אכן, אין לי אלא לשוב ולהדגיש את החשיבות שאני רואה בקיומה של מודעות בקרב השופטים לכל אותן השלכות שיכולות להיות למינוי מומחה מטעם בית המשפט ולקשיים שמינוי כזה עלול להעמיד בפני בעלי הדין, ובעיקר בפני התובעים. אין להחליט על מינוי כאמור אלא לאחר שיקול דעת מעמיק ולאחר שתינתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם. אלא שבין האמור לעיל לבין התערבות ערכאת הערעור בהחלטה שקיבלה הערכאה הדיונית המרחק רב.
החלטה |07/08/2012 |בית המשפט העליון
רע"א 2425/22- מדינת ישראל נגד פלונית
שמות השופטים: י וילנר
3 באשר למינוי המומחה מטעם בית המשפטבתחום הנוירולוגי לאחר שלא הושגה הסכמה בנדון, ומשהתקבלה בקשת המשיבה לתיקון כתב התביעה, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחה מטעמו, וכן קבע כי הצדדים רשאים להגיש למומחה חוות דעת מעודכנות מטעמם בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) כנגד החלטות אלה מוגשת הבקשה שלפניי. הבקשה דנן 6. בבקשתה, שבה המבקשת על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי ומשיגה על שתי ההחלטות כאמור. אשר להחלטה הראשונה המתייחסת לתיקון כתב התביעה, טוענת המבקשת כי תוצאת ההחלטה היא "מתן פרס למי שעשתה במודע שימוש לרעה בהליכי משפט והעידה עדות שקר לגבי מצבה". כמו כן, נטען כי בהחלטתו אפשר בית המשפט המחוזי למשיבה להוכיח נזקים שהיא כלל לא טענה להם. עוד מוסיפה המבקשת כי החלטת בית המשפט המחוזי עומדת בניגוד להלכה הפסוקה שלפיה במידה ונמצא כי בעל דין אינו דובר אמת בנושא המרכזי שבמחלוקת, יש לדחות את תביעתו. אשר להחלטה השנייה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר מינה מומחה למרות שלא קיימת מחלוקת של ממש בין הצדדים בשאלת נכותה של המשיבה. לפיכך, כך נטען, מינוי מומחה מהווה "ירידה בלתי רצויה של בית המשפט לזירת המחלוקת שבין הצדדים". דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה. 4 8. הלכה היא כי החלטות דיוניות, דוגמת החלטות בדבר תיקון כתב תביעה, אופן הגשתם של כתבי טענות ומינוי מומחים, נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וכי ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין או שיש בה משום חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (ראו, מיני רבים: בעניין החלטות בדבר תיקון כתב תביעה, רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פס' 10 ( 7.4.2022 ); ובעניין מינוי מומחים, רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן, פס' 9והאסמכתאות שם ( 11.7.2018 )).
החלטה |27/04/2022 |בית המשפט העליון
– בעא 4330/07 והמשיב בעא 3413/07 נגד בעא 4330/07 והמערערת בעא 3413/07 מדינת ישראל משרד הבריאות בית חולים רמבם חיפה
שמות השופטים: א ריבלין ע ארבל,א רובינשטיין
גם עו"ד יונתן דייויס ופרופ' אברהם סהר, במאמרם "חוות דעת מומחים רפואיים בתביעות רשלנות רפואית" רפואה ומשפט 27, 130 (2002) סברו, כמותם כפורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין (המלצות מ- 2.6.02 ), כי ככלל אין תחום הרשלנות הרפואית מתאים למינוי מומחים רפואיים, וחרף הסמכות בתקנה 130 אין למנות מומחה מטעם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים ולאחר שמיעת מומחיהם. כ"ג. עם זאת, לא למותר לציין, כי ועדת קלינג לא שללה מכל וכל את האפשרות למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אלא צימצמה אותה למקרים שבנסיבותיהם מצויה בכך תועלת מיוחדת, וזאת גם מתוך התפיסה, כי העמדת המומחה לחקירה נגדית מפחיתה במידה ניכרת את החשש הכרוך בו. ואכן, הוראת סעיף 26(א) לפקודת הראיות קובעת, שבכוחו של בית המשפט "לצוות כי מומחה או רופא. . . ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך". ועוד, על פי לשונן של תקנות 130 ו-130א, בהתאם לתיקון מס' 3, חלות הן גם על מינוי מומחים רפואיים, וניתן לראות בהן מעין שביל הזהב שבין התפיסות השונות באשר למומחים. כמעט למען הקוריוז ההיסטורי יצוין, כי בעבר נאסר בתקנות מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט (תקנה 181(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963; ע"א 437/73 עאיק (קטינה) נ' רוזמרין, פ"ד כט(2) 225). כיום, תקנה 130(ב) לתקנות אינה סותרת את העיקרון שבסעיף 26(א) לפקודת הראיות, אך מוסיפה, כי עם מינויו של מומחה מטעם בית המשפט לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, אלא אם הודיעו על כך מראש, וכי החקירה תיעשה "באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו" (ליחס בין הוראות אלו ראו גורן, בעמ' 236).
פסק דין |04/03/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 975/23- חברת החשמל לישראל בע"מ נגד פלונית
שמות השופטים: י כשר
כמו כן, צוין בפסיקה כי במסגרת מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית, השתייכות המומחה לאסכולה מסוימת עשויה לעורר קשיים, נוכח: "החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך" (רע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, פסקה 12 ( 1.5.2012 ); וראו גם: רע"א 8209/22 פלונית נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פסקה 8 ( 7.12.2022 )). 16. אכן, השאלה מתי יש בהזדהות עם עמדה מסוימת במישור המקצועי הכללי, כדי להוות עילה לפסילת מינוי של מומחה מטעם בית המשפט מחמת משוא פנים או ניגוד עניינים בתיק ספציפי, איננה שאלה פשוטה כלל ועיקר. כשלעצמי, אינני סבור כי ניתן לקבוע בשאלה זו כללים ברורים היפים לכל מקרה, אלא כי מדובר באחד מאותם עניינים בהם אין מנוס מלהכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו. יחד עם זאת, אציין כי לדעתי יש לנקוט בגישה זהירה ביותר ביחס לפסילת התאמתם של בעלי מקצוע מלשמש כמומחים מטעם בית המשפט בשל כך שהביעו בעבר עמדה ביחס לשאלה מקצועית כללית הנדרשת גם בהקשרו של המינוי הנדון. 17. על רקע האמור לעיל, האם בנסיבות המקרה דנן קמה הצדקה לפסילת מינויו של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט לאחר עיון בפרסום הנ"ל באתר האינטרנט של ד"ר נאמן, דעתי היא כי התשובה לכך הינה חיובית. 18. במסגרת הפרסום שנזכר לעיל, ד"ר נאמן מציע לקהל הרחב את שירותיו לצורך הכנת חוות דעת פרטיותבתביעות נגד המבקשת בסוגיה העומדת במוקד ההליך דנן, תוך הבעת עמדה נחרצת בנדון. למעשה, הבעייתיות בפרסום הנ"ל היא כפולה: הבעייתיות נובעת הן מכך שהמומחה מציע את שירותיו למתן חוות דעת בתביעות דווקא נגד המבקשת, תוך שהוא אף נוקב בשמה ("נזקים בריאותיים אפשריים של הציבור והעובדים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת ושדות מגנטיים, מהווים בסיס לתביעות משפטיות כנגד גופים ציבוריים פרטיים מיקום דירה מעל חדר שנאים בבית דירות, קירבה יתרה של כבלי חשמל מתח גבוה או נמוך לחדר בדירת מגורים, מיקום עמדת עבודה במפעל בצמוד לקיר אחורי של ארון החשמל הקומתי, הינו גורם לתביעה משפטית בין האזרח הפשוט והנהלת חברת חשמל.
החלטה |06/09/2023 |בית המשפט העליון
ת"א (באר שבע) 50014-01-19- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא
שמות השופטים: יעל ייטב
עולה מהמקובץ כי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות בגין רשלנות רפואית הוא לעיתים הכרחי לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, נוכח המחלוקות בין המומחים מטעם הצדדים, החשיבות שבקבלת עמדה מקצועית אובייקטיבית, וההיבטים המקצועיים הרפואיים הטעונים הכרעה. המינוי לא יעשה באופן אוטומטי, אלא לאחר קבלת עמדות הצדדים, והפעלת שיקול דעת באשר לצורך למנות מומחה מטעם בית המשפט, בין היתר על יסוד חוות הדעת מטעם הצדדים. גם אם ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בית המשפט הוא הפוסק האחרון, ובכול מקרה כפוף המומחה הרפואי לחובות המוטלות עליו בהתאם לפסיקה. מין הכלל אל הפרט 8 18. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים וכן את הפער בחוות הדעת של מומחים מטעם הצדדים, וכיון שמדובר בשאלות רפואיות מובהקות, מצאתי שיש מקום בענייננו למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה. מינוי המומחה יסייע לבית המשפט בהבנת ההיבטים הרפואיים המקצועיים, הפרוצדורה הרפואית שבוצעה והפרקטיקה המקובלת, כמו גם בבחינת הקשר הסיבתי העובדתי. 19.
החלטה |12/07/2022 |מחוזי – באר שבע
ת"א (קריות) 14522-01-23- פלונית נגד ' מרכז רפואי ע"ש ברזילי
שמות השופטים: בן ציון ברגר
על כן, גם הש' זילברטל אינו מבקש לקבוע כלל משפטי לפיו ימונה מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית רק לאחר שמיעת מומחי הצדדים ויפים לעניין זה דבריו בסיכום פסק הדין בעניין פלונית הנ"ל (רע"א 4799/12): "לסיכום: בנושא מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, לרבות בשאלת עיתוי המינוי, יכולות להיות דעות שונות. אין לסוגיה "פתרון בית ספר" ואינני סבור שיש לשלול קטגורית את האפשרות לפעול כפי שפעל כאן בית המשפט. אין לדבר על "טעות" שנפלה בהחלטתו. ההחלטה ניתנה בגדר הסמכויות שיש לבית המשפט ועל-פי הדין. בסופו של דבר, האיזון בין השיקולים השונים אמור להיעשות בכל מקרה לגופו, על ידי השופט שלפניו מתבררת התובענה. מבחן התוצאה הוא המבחן הקובע, וזו תיוודע רק לאחר שיינתן פסק דין. לפיכך לא ראיתי לנכון ליתן רשות ערעור. משלא התבקשה תשובה-אין צו להוצאות". יחד עם זאת, יש לראות בהנחיות שניתנו על ידי כב' הש' זילברטל משום תמרורי הוריה וזהירות בעת שבית המשפט שוקל את שאלת מינוי המומחה הרפואי בתביעת רשלנות רפואית. לצד זאת, אין להתעלם מכך שככול והקוטביות בין מומחי הצדדים רחבה ועמוקה באפן שיקשה על בית המשפט להגיע לכלל הכרעה בסוגיות רפואיות יהיה זה נכון למנות מומחה רפואי ויפים לעניין זה הדברים שנקבעו על ידי כב' הש' רובינשטיין ברע"א 4330/07 אוריאל מוזס נגד מדינת ישראל משרד הבריאות: ". . . . . . . האם ניתן מניה וביה-בשכל הישר הפשוט והבהיר-לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי, ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאד? ט"ז. אתמהה. בכגון דא מתעורר רצון עז כמעט להתעלם מחוות הדעת, וזה לדידי מן המקרים שבהם היה מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט,.
החלטה |16/06/2024 |שלום – קריות
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 108א. מינוי מומחה מטעם בית המשפט
108א. (א) בתקנות לפי סעיף 108 רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה. (ב) מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ג) בסעיף זה – "עבירת מין" – עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; "תביעה אזרחית" – תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור בסעיף 77, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022
סעיף: 16. איסור ניגוד עניינים
(ו) לצורך מניעת מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים, יחולו ההוראות האלה: (1) מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מייד עם קבלת המינוי בהליך מסוים ובטרם יחל בתפקידו, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת השנייה והמומחה יגיש אותה לבית המשפט וימציא אותה לבעלי הדין; (2) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה האמורה בפסקת משנה (1) לבית המשפט, ואולם אם הצהיר המומחה על זיקות העשויות להיות לו בנוגע להליך, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את מינויו מיוזמתו או לבקשת בעל דין. (ז) על אף האמור בתקנות אלה, בית המשפט רשאי למנות מומחה העלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, לאחר שנתן את דעתו לסוג המינוי, לאופי הנושא הנדון, לכך שהמומחה הוא בעל ידע, כישורים ומיומנויות מיוחדים באותו התחום שבעניינו נדרשת המומחיות, וכן אם בית המשפט מצא כי לא ניתן למנות מומחה אחר שאינו עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים וכי הדבר דרוש לשם עשיית צדק; טרם מתן החלטה כאמור ייתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בנוגע לזהות המומחה.
תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022
סעיף: 16. איסור ניגוד עניינים
(ה) מצא בית משפט כי קיימת זיקה אחרת בין מומחה לבין בעל דין או בא כוחו, שאינה מנויה בתקנת משנה (ד) ואינה מעוררת חשש סביר לניגוד עניינים, רשאי הוא למנותו למומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שנתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם. (ו) לצורך מניעת מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים, יחולו ההוראות האלה: (1) מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מייד עם קבלת המינוי בהליך מסוים ובטרם יחל בתפקידו, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת השנייה והמומחה יגיש אותה לבית המשפט וימציא אותה לבעלי הדין; (2) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה האמורה בפסקת משנה (1) לבית המשפט, ואולם אם הצהיר המומחה על זיקות העשויות להיות לו בנוגע להליך, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את מינויו מיוזמתו או לבקשת בעל דין.
פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976
סעיף: 31. ועדה רפואית
31. (א) לצורך בדיקת כשרו הרפואי של מבקש רשיון לעסוק ברפואה או של רופא מורשה, במקרים הקבועים בסעיפים 32 ו-33, ימנה המנהל ועדה של שלושה רופאים מומחים (להלן – ועדה רפואית); המינוי יכול להיות כללי או למקרה מסויים. (ב) לצורך בדיקה כאמור תהיה לוועדה רפואית סמכות – (1) להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר; (2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בהתאם להוראות לענין זה שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963; (3) לבקש מבית-משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו היא יושבת ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית-משפט. (ג) דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעת הוועדה, רשאי בית-משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לצוות על פי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה לכפות את הציות להוראות הוועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן. (ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה. (ה) הוועדה תגיש למנהל את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים.
תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022
סעיף: 15. מינוי מומחה מטעם בית המשפט
15. (א) בית המשפט ימנה מומחה מטעם בית המשפט מתוך רשימת המומחים, ואולם רשאי הוא למנות מומחה מחוץ לרשימה מטעמים שיירשמו. (ב) מינויו של מומחה מטעם בית המשפט ייעשה משיקולים מקצועיים וככל האפשר באופן שוויוני.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 6א. מומחה רפואי
6א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה. (ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: (1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; (2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן; (3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.
תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986
סעיף: 23. תחילה והוראות מעבר
23. (א) תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בחשון התשמ"ז (1 בדצמבר 1986). (ב) החליט בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו לאחר תחילתן של תקנות התשמ"ה ולפני תחילתן של תקנות אלה יחולו על הענין תקנות התשמ"ה. (ג) הגיש בעל דין בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בהתאם לתקנות התשמ"ה, ובית המשפט טרם מינה את המומחה, יראו את הבקשה כאילו הוגשה על פי תקנות אלה והוראותיהן יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין. (ד) הוגשה תובענה לפני תחילת תקנות התשמ"ה ובית המשפט החליט למנות מומחה מטעמו לאחר תחילתן של תקנות אלה – יחולו הוראות תקנות 5 ו-7 עד 18. (ה) הוראות תקנה 19 יחולו גם על ענינים התלויים ועומדים ביום תחילתן של תקנות אלה לפני בית המשפט ושטרם הוגשה בהם חוות דעת רפואית כמשמעותה בתקנות סדר הדין האזרחי. (ו) הוגשה תובענה לפני יום כ"ט בחשון התשמ"ז (1 בדצמבר 1986) ולא הומצא כתב ויתור על סודיות רפואית לפי טופס 3, ימציא הנתבע כתב ויתור כאמור תוך חמישה עשר ימים מיום שקיבל דרישה לכך מבעל דין או מיום שציווה על כך בית המשפט.
צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001
סעיף: 9. כללים לאישור או קביעה של רופא מומחה
9. (א) הכללים לאישור או קביעה כאמור בסעיף 4(ג) יהיו כמפורט להלן: (1) דרש המבטח הרפואי מהעובד לעבור בדיקת רופא מומחה מטעמו, תהיה הבדיקה במימון המבטח הרפואי, והוא ימסור לעובד את חוות דעת הרופא המומחה, בצירוף הודעה בדבר זכאות העובד לפי פסקה (2), ובצירוף פרטי גופים או ארגונים העשויים לסייע לו במימושה, שנתנו את הסכמתם לכך; (2) העובד זכאי לקבל חוות דעת נגדית מרופא מומחה שבחר, שתימסר למבטח הרפואי בתוך 21 ימים מיום שהעובד קיבל את חוות דעת הרופא המומחה מטעם המבטח הרפואי; שכר הרופא המומחה מטעם העובד ישולם בידי המבטח הרפואי, בשיעור שקבעו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר (להלן – השכר הקבוע); (3) נחלקו בדעותיהם שני הרופאים המומחים כאמור, ימנו הצדדים רופא מוסכם עליהם, במימון המבטח הרפואי, ודעתו תקבע; לא הגיעו הצדדים להסכמה על רופא כאמור, ימונה רופא מומחה מכריע בידי ראש האיגוד של ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – ההסתדרות) העוסק בענף הרפואי הנוגע למחלת העובד, ולענין קביעת אי הכושר לעבודה אף בהינתן טיפול רפואי – בידי ראש האיגוד לרפואה תעסוקתית של ההסתדרות (להלן – הרופא המכריע), וחוות דעתו היא שתקבע; לא מינה ראש איגוד כאמור רופא מכריע בתוך 15 ימים מיום שפנה אליו המבטח הרפואי, ימונה הרופא המכריע בידי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך; שכרו של הרופא המכריע יהיה השכר הקבוע והוא ישולם בידי המבטח הרפואי. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם קבע מנהל המחלקה בבית חולים, שבה מאושפז העובד, או סגן מנהל המחלקה – בהיעדר המנהל – כי במועד שבו, לפי תניה בביטוח הרפואי כאמור בסעיף 4(א)(2) סיפה או (3), אמורה להיפסק זכאות העובד לשירותי בריאות, הוא לא הגיע עדיין לייצוב מצבו הרפואי, תהיה קביעתו קובעת כל עוד לא נקבע אחרת, בין בידי מנהל המחלקה או סגנו כאמור ובין לפי הוראות סעיף זה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
כל הזכויות שמורות ©