עורך דין פשיטת רגל פתח תקווה

פשיטת רגל בישראל: המסגרת המשפטית והפרקטית

פשיטת רגל הינה הליך משפטי המאפשר לחייבים שנקלעו למצוקה כלכלית לפתוח דף חדש בחייהם. בישראל, ההליך מוסדר במסגרת פקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980, ומאזן בין טובת החייב, הנושים והאינטרס הציבורי.

העקרונות המשפטיים המנחים בהליכי פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר מטרות מרכזיות:

מתן הזדמנות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו
כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו
הגנה על האינטרס הציבורי בקיום מערכת כלכלית יציבה ותקינה

כפי שנקבע בפסיקה (ע"א 4836/22), קיים מתח מובנה בין תכליות אלו, והאיזון ביניהן מהווה אתגר מרכזי בניהול ההליך.

דרישת תום הלב בהליכי פשיטת רגל

בית המשפט הגדיר את הליך פשיטת הרגל כ"חסד של המחוקק" כלפי החייב. עם זאת, החייב נדרש להתנהל בתום לב מוחלט לאורך כל ההליך. חוסר תום לב עלול להוביל לדחיית הבקשה או לביטול הליך שכבר החל.

השלבים המרכזיים בהליך פשיטת רגל

1. הגשת בקשת פשיטת רגל

תנאי מקדמי להגשת בקשת פשיטת רגל הוא קיומו של פסק דין חלוט לתשלום כספי שהוצאתו לפועל לא עוכבה כדין. בקשה יכולה להיות מוגשת על ידי החייב עצמו או על ידי נושיו.

2. צו כינוס ומינוי נאמן

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט רשאי להוציא צו כינוס נכסים ולמנות נאמן. בשלב זה, ההליך הופך ל"קולקטיבי" – כלל נושי החייב פועלים במסגרת אחת, בניגוד להליכי הוצאה לפועל הננקטים על ידי כל נושה באופן עצמאי.

3. הכרזה על פשיטת רגל

לאחר בחינת מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו, בית המשפט רשאי להכריז עליו כפושט רגל. מרגע ההכרזה, נכסי החייב עוברים לניהול הנאמן.

4. קביעת תוכנית תשלומים ומתן הפטר

בית המשפט קובע תוכנית תשלומים בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב. בסיום התוכנית, ובכפוף לעמידה בתנאיה, החייב עשוי לקבל הפטר מחובותיו.

השלכות מעשיות של הליך פשיטת רגל

חובת גילוי ושיתוף פעולה

החייב נדרש לגלות את כל נכסיו והכנסותיו ולשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן והכונס הרשמי. הסתרת מידע או נכסים עלולה להוביל לביטול ההליך ואף להעמדה לדין פלילי.

תשלומים חודשיים

החייב מחויב לעמוד בתשלומים חודשיים שנקבעים על ידי בית המשפט בהתאם ליכולתו הכלכלית. תשלומים אלה מחולקים בין הנושים על פי סדר העדיפויות הקבוע בחוק.

הגבלות על החייב

במהלך ההליך מוטלות על החייב הגבלות משמעותיות, כגון:

עיכוב יציאה מהארץ
מגבלות על פתיחת חשבונות בנק
איסור על כהונה כדירקטור בחברה
איסור על קבלת אשראי מעל סכום מסוים ללא גילוי מעמדו כפושט רגל

פסיקה מנחה בתחום פשיטת הרגל

הפסיקה בישראל הדגישה מספר עקרונות מרכזיים:

בעניין שיבר נגד כונס הנכסים הרשמי (רע"א 5077/16) נקבע כי החלטות בהליכי פשיטת רגל ניתנות לערעור בזכות לבית המשפט העליון, בשונה מהליכים אזרחיים רגילים.
בעניין לופו נגד עו"ד גרוס (ע"א 4707/18) הודגש האופי הקולקטיבי של הליך פשיטת הרגל, בניגוד להליכי הוצאה לפועל הפרטניים.
בעניין אבו ראס נגד כונס הנכסים הרשמי (פש"ר 3958-01-16) הודגשה חשיבות דרישת תום הלב כתנאי בסיסי לניהול ההליך.

סיכום

הליך פשיטת הרגל מציע הזדמנות אמיתית לשיקום כלכלי לחייבים שנקלעו למצוקה, אך מחייב עמידה בתנאים מחמירים של תום לב ושיתוף פעולה. ההליך מאזן בין האינטרסים השונים של החייב, הנושים והציבור, ומטרתו לאפשר לחייב לפתוח דף חדש תוך הגנה על זכויות הנושים.

המערכת המשפטית בישראל פיתחה מסגרת מורכבת וראויה להתמודדות עם סוגיית פשיטת הרגל, המבטיחה הן את זכויות החייבים והן את זכויות הנושים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי הרחב בקיום מערכת כלכלית תקינה.עם עורך דין מחיקת חובות בפתח תקווה מומחה בתחום

סימוכין

רע"א 10858-05-1. ישראל משולם נגד בנק איגוד לישראל בעמ שמות השופטים: א גרוניס like dislike copy enlarge בהקשר זה מבהירים המבקשים, כי סיכויי הערעור, כך לדידם, הינם טובים וכי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל טרם שניתנה ההחלטה בערעור שהוגש על ידם, עלול לגרום נזק בלתי הפיך לפרנסתו של המבקש, המכהן כיום כחבר בדירקטוריון של הבורסה ליהלומים ברמת-גן. עוד טוענים המבקשים, כי הבנק הינו נושה מובטח שאינו רשאי לפתוח בהליכי פשיטת רגל כל עוד לא ויתר על הבטוחות שבידיו וכי בית המשפט דלמטה שגה עת שדחה את הטענה בדבר קיומה של תביעה שכנגד או זכות קיזוז. מנגד תומך הבנק בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. 5. דעתי היא כי דין הבקשה להידחות. טרם שאפנה לדון בטענות המבקשים, ארצה להתייחס בקצרה לסוגיה מקדמית. המבקשים בחרו להשיג על החלטתו של בית משפט קמא על דרך בקשת רשות ערעור. במקום אחר כבר עמדתי על כך שהמסלול המתאים לתקוף החלטה הדוחה התנגדות להתראת פשיטת רגל הינו זה של ערעור בזכות לבית משפט זה (ראו, רע"א 1332/05 רוזנצוויג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם)) ועל כן ניתן היה לדחות הבקשה כבר מטעם זה. גם לגופם של דברים אין תקומה לבקשה. 6. טענה מרכזית אשר בפי המבקשים נוגעת לשאלה האם ניתן להמציא התראת פשיטת רגל לחייב, שעה שתלוי ועומד בפני בית המשפט ערעור על פסק הדין שבעקבותיו הוחל בהליכי פשיטת הרגל. על פי האמור בסעיף 3 לפקודה, נושה אינו רשאי להמציא התראת פשיטת רגל לחייב, כל עוד לא ניתן נגד החייב "פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין". הגישה בה מצדדים המבקשים, לפיה המונח "פסק דין חלוט" מתייחס אך לפסק דין אשר אין עליו עוד ערעור, נדחתה בעבר על ידי בית משפט זה. זאת, בין היתר, בהתבסס על האמור בסעיף 15 לפקודה. החלטה | 28/02/2006 | בית המשפט העליון מאזכרים – 15 | עמודים – 6 בש"א (תל-אביב-יפו) 19235/03- עורך דין יצחק פרדלסקי נגד גרינבלט רבקה ואח שמות השופטים: אלשיך ורדה like dislike copy enlarge כעת, מן הדין לברר, האם חיוב זה תקף, והאם הוא מחייב את הנאמן. 6. דיני פשיטת הרגל, כמוהם כדיני פירוק החברות, הינם מערכת קוגנטית של דינים, העוסקים בחייב חדל פרעון, קרי – חייב שנקלע למצב בו מצבת חובותיו עולה על מצבת נכסיו. מטרתם של דיני פשיטת הרגל הינם, בקצירת האומר, כינוס של כל רכוש החייב בידי בעל-תפקיד, המשמש כנאמנם של ציבור הנושים, מימושו וחלוקתו בין הנושים, לפי סולם דיני הקדימה. לאחר מכן יהיה החייב זכאי, בתנאים מסויימים, לפתוח "דף חדש" בחייו, על-ידי בקשת הפטר. אחד הקשיים המרכזיים בהם נתקל הליך פשיטת הרגל, הינו הברחת נכסים – קרי, נסיון להוציא נכסים שלא כדין מן המסה העומדת לחלוקה. הברחת נכסים עשויה ללבוש צורות רבות; מהן שמותירות את הנכס, באמצעים שונים, בבעלות החייב ובשימושו, ומהן שמעבירות אותו, שלא כדין, לידי צד ג' שהחייב "חפץ ביקרו", במקום לידי הנאמן. קיימים אף מקרים, בהם נעשית העברה למראית עין לידי צד ג', כאשר בפועל נותר החייב בעל הנכס והמשתמש בו – כך למשל, רישום פיקטיבי של רכב החייב על-שם בן משפחה, כאשר החייב מוסיף להשתמש ברכב ולנהוג בו מנהג בעלים. מאחר והעקרון של "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם" העומד מאחורי דיני פשיטת הרגל הינו קוגנטי, אין החייב רשאי להתנות עליו, אף בהיותו סולבנטי. טול לדוגמא הסכם שעורך פלוני החייב עם אחיו, ולפיו לאח ישנה זכות למנוע את מכר הדירה במקרה בו פלוני יקלע לחדלות פרעון (או אף "זכות וטו" על הפקעת הנכס במסגרת הליכי הוצאה לפועל). אך ברור הוא, כי להסכם כזה אין כל תוקף כלפי נושיו של החייב, והוא בטל כלפיהם הן מכח דיני חדלות הפרעון, והן מכח תקנת הציבור. החלטה | 19/01/2004 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 6 ע"א 8323-07- דוד בלס נגד 1. עורך דין יעקב בויאר שמות השופטים: גאולה לוין like dislike copy enlarge כאשר מדובר בהליכי פשיטת רגל, הכללים בעניין ערעור שונים מן הכללים הרגילים הנוהגים בהליכים אזרחיים. בענייני פשיטת רגל, קובע סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980, כי קיימת זכות ערעור על "צו בפשיטת רגל". בפסיקה נקבע כי צו כאמור הינו צו הניתן על ידי בית המשפט "במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל" (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד מו(2), 749; ע"א 93/69 ברנדר נ' מרקו מטרי ובניו, פ"ד כג(2) 127). בגדר "צו בפשיטת רגל" באים צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל וצו הפטר וכן החלטות אחרות הניתנות בגדר הליך פשיטת הרגל, כמו החלטה בערעור של נושה נגד החלטת נאמן לדחות תביעת חוב (ראו, רע"א 2281/97 כיאל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נא(3) 559). מנגד, החלטות בעלות אופי דיוני והחלטות הנשענות על עקרונות משפט כלליים, אף שניתנו במהלכו של הליך פשיטת הרגל, אינן מהוות צווים בפשיטת רגל (ראו, רע"א 9629/03 עו"ד מטר נ' עו"ד ובו'די (לא פורסם, 30.8.04 )) על החלטות שאינן "צו בפשיטת רגל" חלים דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת" (ראו, רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מו(3), 811). 7. על פי אמות מידה אלה, לא עומדת למערער זכות ערעור. גם אם החלטה בדבר הקניית נכס לנאמן, יש לראות בה "צו לפשיטת רגל" בו מפעיל בית המשפט את הסמכויות המיוחדות הנתונות לו לפי הפקודה (ראו, בש"א 8468/07 בלס נ' עו"ד בויאר ואח' (לא פורסם, 6.3.2008 )), הרי שההחלטה נשוא הערעור אינה פוסקת בעניין הקניית נכס כלשהו לנאמן. החלטה | 21/05/2008 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 5 רע"א 5077/16- משה ח"י שיבר נגד כונס הנכסים הרשמי שמות השופטים: גלעד לובינסקי זיו like dislike copy enlarge 1. בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כנגד החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 24.5.2016 בגדרה נמחקו על הסף – מחמת איחור בהגשתם – שני הליכים שונים מטעם המבקש-החייב ביחס להכרעות הנאמן בשתי תביעות חוב אשר הוגשו על ידי המשיבים 3 ו-4 (להלן: ההחלטה) ביום 22.8.2016 הורתה כב' השופטת א' חיות כי ההליך יועבר לטיפול רשמי בית משפט זה לצורך סיווגו – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור. ביום 26.9.2016 , בסמוך לאחר תשלום האגרה והפקדת העירבון, הוריתי לצדדים להגיש עמדתם לעניין הסיווג. מתגובות הנאמן והכונס הרשמי, אשר הוגשו ביום 3.11.2016 ו- 4.11.2016 בהתאמה, עולה כי הם סבורים שנתונה למבקש זכות ערעור על ההחלטה. מתגובת המבקש, אשר הוגשה ביום 10.11.2016 , משתמע כי הוא סבור שפעל נכון כשהגיש בקשת רשות ערעור. 2 2. לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בניגוד לעמדת הנאמן והכונס הרשמי, אופן ההשגה הנכון על ההחלטה הוא על דרך של בקשת רשות ערעור. אבהיר את הטעמים העומדים ביסוד מסקנתי זו. 3. כידוע, דיני הערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל שונים מאלה החלים ביחס להליכים אזרחיים. סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980, קובע כי החלטות של בית המשפט של פשיטת רגל המהוות "צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון. לעומת זאת, כאשר עסקינן בהחלטות אשר אינן מהוות "צו בפשיטת רגל", חוזרים אנו לדיני הערעור הרגילים, לאמור: זכות ערעור ביחס להחלטה המסווגת כ"פסק דין" וערעור ברשות ביחס להחלטה המסווגת כ"החלטה אחרת" (למשל, ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ. א. בע"מ (בפירוק), פיסקה 9 והאסמכתאות הנזכרות שם ( 13.7.2008 ) (להלן: עניין פאן-אל); ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל, 40/38 (מהדורה שלישית, 2010)). החלטה | 02/01/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 29 | עמודים – 5 פשר (נצרת) 3958-01-16- מוחמד אבו ראס נגד כונס הנכסים הרשמי שמות השופטים: אסף זגורי like dislike copy enlarge ב"כ החייב מתנגד מכל וכל לבקשת ביטול ההליך וטוען כי הגיעה השעה לקדם ההליך ולקבוע לחייב תוכנית פרעון. הוא הציג תלושי שכר ששלח למנהל המיוחד ומהם עלה כי הוא משתכר 3000 בלבד. עוד טען כי החייב ממצה פוטנציאל השתכרותו שעה שיש לו נכות חלקית. הוא עובד כמחסנאי ובנוסף מקבל קצבת נכות. לדבריו הסתבכותו הכלכלית נבעה מכך שכאשר היה במעצר, נוהל העסק שבבעלותו על ידי קרוב משפחתו שמעל באמונו, זייף חתימותיו על שיקים רבים ופיזר אותם. החייב ניסה להקטין נזקים, להתנגד בחלק מהמקרים לביצוע שיקים, להסדיר חובות מול הבנקים אך בסופו של דבר קרס. לחייב אין פיגורים והוא תקופה ארוכה בהליך. מעסיקו של החייב אינו אחיו. החייב משתף פעולה באופן משביע רצון ויש לשבח אותו על כך ולא לגמול לו בביטול ההליך. 5. המתווה הנורמטיבי: 5.1. הליך פשיטת רגל כונה בפסיקה "חסד של המחוקק" כלפי החייב, בהתחשב בהזדמנות שמוענקת לו להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית באמצעותו (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 20/11/2008) ; רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי (פסקה 18, נבו 30/4/2017)). 5.2. ואולם, מדובר בשטר ששוברו בצדו במובן זה שהיד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו. כלל זה מקבל משנה תוקף במצב דברים שבו החייב הוא יוזם ההליך (ראו: ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד (נבו פסקה 5, 31.5.2021 )). 5.3. סעיף 18ה' לפקודה קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;. פסק דין | 24/05/2022 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 0 | עמודים – 8 ע"א 4836/22- שלמה קוליש נגד עורך דין שמואל מיכאל שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר like dislike copy enlarge לבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקה 19 ( 29.10.2017 ); ע"א 5599/21 בן מוחה נ' עו"ד רועי זאבי, פסקה 8 ( 1.3.2022 ); רע"א 5966/22 פוליבה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 ( 26.10.2022 ) (להלן: עניין פוליבה)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל. 11. הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר תכליות שלובות אשר קיים ביניהן מתח פנימי מובנה: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו והגנה על זכותם הקניינית; והגנה על האינטרס הציבורי שבקיום הליכי מסחר וכלכלה תקינים (ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 19 ( 6.6.2018 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ) (להלן: עניין פיגון); ע"א 3542/21 ברק נ' קורן, פסקה 18 ( 3.2.2022 ) (להלן: עניין ברק)). כך גם, הליך פשיטת הרגל טומן בחובו מיניה וביה מחיר של פגיעה באינטרס הנושים ובזכות הקניין שלהם, שכן לא פעם נמחק חלק נכבד מחובות החייב כלפיהם (ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' סינואני, פסקה 6 ( 17.4.2012 ); ע"א 2915/22 דמרי נ' עו"ד ראובן שרגיל בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 14 ( 2.8.2022 ) (להלן: עניין דמרי); עניין פוליבה, פסקה 17). 12. אחד מהאמצעים החשובים ליישב בין התכליות השונות הפועלות בהליכי פשיטת רגל, מתמקד בדרישה לתום לב מצד החייב, השזורה לכל אורכו של ההליך, מתחילתו ועד סופו (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 ( 22.6.2021 ); עניין דמרי, פסקה 11; דרישה זו עומדת בעינה גם בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וראו למשל: ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 ( 18.12.2019 ); עניין ברק, פסקה 19). פסק דין | 10/12/2022 | בית המשפט העליון

פסיקה רלוונטית

ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ like dislike copy enlarge ' כאשר מוגשת בקשת כינוס נכסים ופשיטת-רגל על-ידי נושה, מטרת הפנייה היא פרעון חובותיו של החייב, והשיקול העיקרי של בית המשפט הוא מידת הסיכוי שהליכי פשיטת הרגל אכן ישיגו מטרה זו, וכן שהדבר יוכל להתבצע באופן כזה שחלוקת הפירעון בין הנושים תהא צודקת. ברור, על-כן, כי חוסר תום-לבו של החייב לא יהווה עילה לדחיית בקשת נושה. 8 אולם כאשר החייב הוא המבקש כינוס נכסים וצו פשיטת-רגל, הרי מטרה לגיטימית של פנייה כזו היא לאפשר לחייב לסלק את חובותיו כמיטב יכולתו הכספית, על-ידי העמדת כל רכושו לרשות נאמן בפשיטת-רגל, ולאחר מכן לפתוח דף חדש בחייו (וראה לעניין זה גם א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת החייב" הפרקליט ל (תשל"ו) 271, 274, וע"א 16/62 הלבר נ' ספורמס, פ"ד טז 1311, 1315). מאחר שמטרת העמדת מוסד פשיטת הרגל גם לרשותו של החייב היא במידה רבה הגנה על החייב, הרי שבחינת תום-לבו של הלה ראויה היא שתתפוס מקום חשוב בשיקוליו של השופט אם להיעתר לבקשתו או לדחותה. חייב, אשר התנהגותו מעידה על ניסיון להתחמק מתשלום חובותיו, אינו מסוג החייבים להם נועדה ההגנה שבהליכי פשיטת-רגל, והוא אינו זכאי להיעזר בהליך זה. " (שם, עמ' 64). 14. למעשה, התנאת הליכי פשיטת רגל שנפתחו לבקשת נושה בתום ליבו של החייב מעוררת קשיים בלתי מבוטלים. התנהלות חסרת תום לב מצד החייב בעת יצירת החובות היא במקרים רבים אינהרנטית להליכים שנפתחו לבקשת נושה. כידוע, תנאי להגשת בקשת פשיטת רגל על ידי נושה הוא כי "עשה החייב מעשה פשיטת רגל", שהוא אחד מהמעשים הבאים: נתן נכס מנכסיו במרמה; העדיף נושה במרמה; התחמק מנושיו; עוקלו נכסיו בהוצאה לפועל; הצהיר לפני בית המשפט כי אינו יכול לפרוע את חובותיו; הודיע לנושיו כי הוא מפסיק לפרוע את חובותיו כלפיהם; או לא מילא אחר הדרישות הכלולות בהתראת פשיטת רגל לפי סעיף 4 לפקודה (סעיפים 6-5 לפקודה). פסק דין | 06/12/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 39 | עמודים – 14 ע"א 4836/22- שלמה קוליש נגד עורך דין שמואל מיכאל שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר like dislike copy enlarge לבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקה 19 ( 29.10.2017 ); ע"א 5599/21 בן מוחה נ' עו"ד רועי זאבי, פסקה 8 ( 1.3.2022 ); רע"א 5966/22 פוליבה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 ( 26.10.2022 ) (להלן: עניין פוליבה)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל. 11. הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר תכליות שלובות אשר קיים ביניהן מתח פנימי מובנה: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו והגנה על זכותם הקניינית; והגנה על האינטרס הציבורי שבקיום הליכי מסחר וכלכלה תקינים (ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 19 ( 6.6.2018 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ) (להלן: עניין פיגון); ע"א 3542/21 ברק נ' קורן, פסקה 18 ( 3.2.2022 ) (להלן: עניין ברק)). כך גם, הליך פשיטת הרגל טומן בחובו מיניה וביה מחיר של פגיעה באינטרס הנושים ובזכות הקניין שלהם, שכן לא פעם נמחק חלק נכבד מחובות החייב כלפיהם (ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' סינואני, פסקה 6 ( 17.4.2012 ); ע"א 2915/22 דמרי נ' עו"ד ראובן שרגיל בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 14 ( 2.8.2022 ) (להלן: עניין דמרי); עניין פוליבה, פסקה 17). 12. אחד מהאמצעים החשובים ליישב בין התכליות השונות הפועלות בהליכי פשיטת רגל, מתמקד בדרישה לתום לב מצד החייב, השזורה לכל אורכו של ההליך, מתחילתו ועד סופו (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 ( 22.6.2021 ); עניין דמרי, פסקה 11; דרישה זו עומדת בעינה גם בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וראו למשל: ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 ( 18.12.2019 ); עניין ברק, פסקה 19). פסק דין | 10/12/2022 | בית המשפט העליון מאזכרים – 19 | עמודים – 7 – דגנית פיגון נגד 1. כונס הנכסים הרישמי שמות השופטים: א פרוקציה ע ארבל,י אלון like dislike copy enlarge הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 1397 (2003) (להלן עניין בנבנישתי); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי, פ"ד כב(1) 23 (1968); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004) (להלן פרשת גרינברג)). 18. בין שתי התכליות האמורות שביסוד הליך פשיטת הרגל קיים מתח פנימי מובנה: התכלית הראשונה, שמעייניה מופנים להעשרת קופת פשיטת הרגל כדי למצות את יכולת הפרעון של החובות לתועלת הנושים, אינה מתיישבת בהכרח עם התכלית השניה, החותרת לשחרר את החייב מעולם של חובות שאין בכוחו לפרוע. ואכן, מתן הפטר לחייב אינו מתיישב על נקלה עם קידום זכות הקנין של הנושים במיצוי אפשרויות הגבייה מהחייב (ענין בנבנישתי, עמ' 204; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166 (1977)). בהחלטה שיפוטית הנוגעת לצו הכרזה של פשיטת רגל, ובמתן צו הפטר מהליכים אלה, נדרש, אפוא, איזון בין שתי המגמות הבסיסיות האמורות, וביישוב ראוי ביניהן, לעיתים תוך ויתור הדדי על הגשמה מלאה של כל אחת מהן. פסק דין | 08/08/2009 | בית המשפט העליון מאזכרים – 3304 | עמודים – 14 רע"א 5966/22- פוליבה בע"מ נגד כונס הנכסים הרשמי שמות השופטים: ד מינץ,י וילנר,ח כבוב like dislike copy enlarge לבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם התרשמותו הישירה מבעלי הדין, מראיותיהם ומכלל נסיבות העניין, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (וראו: ע"א 8732/21 מוחה נ' חגי פריד, עו"ד, פסקה 10 ( 16.3.2022 ); ע"א 5599/21 בן מוחה נ' עו"ד רועי זאבי, פסקה 8 ( 1.3.2022 ); ע"א 6301/21 בוארון נ' עו"ד אייל כהן בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 8 ( 8.11.2021 )). זאת גם ביחס להחלטות שעניינן אישור תכנית פירעון לגבי חייב ומתן הפטר מותנה (עניין טייב, פסקה 10; עניין רפאל, פסקה 10). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. 15. להליך פשיטת רגל מספר תכליות שלובות: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו והגנה על זכותם הקניינית; והגנה על האינטרס הציבורי שבקיום הליכי מסחר וכלכלה תקינים (וראו מיני רבים: עניין ברק, פסקה 18; ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 19 ( 6.6.2018 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 14 ( 26.9.2016 )). תכליות אלה עומדות בעינן בכל הליך פשיטת רגל באשר הוא, בין אם הוא נפתח לבקשת נושה ובין אם הוא נפתח לבקשת חייב. עצם העובדה שהליך מסוים נפתח לבקשת נושה, אין פירושו כי טובת החייב נזנחת מאחור וכי אין ליתן לה משקל. השאיפה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו עומדת בעינה אף במקרים בהם לא הוא אשר הביא את עניינו לפתחו של בית המשפט. פסק דין | 25/10/2022 | בית המשפט העליון מאזכרים – 0 | עמודים – 7 רע"א 56309-03-25- עורך דין מאיר הלר נגד ' אבנר חיימוב שמות השופטים: חאלד כבוב like dislike copy enlarge להליך פשיטת רגל שלוש תכליות שלובות: מתן אפשרות לחייב שנקלע לחובות לפתוח 'דף חדש' בחייו; הגנה על זכותם הקניינית של הנושים, באמצעות כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו (ובהקשר זה יובהר, כי תכלית זו אין משמעה שהליכי חיקור מצבו הכלכלי של החייב, הם בלתי מוגבלים); ולבסוף, הגנה על האינטרס הציבורי של קיום חיי מסחר תקינים. שלוש תכליות אלה עומדות בעינן בכל אחד משלבי הליך פשיטת הרגל, ועל בית המשפט של פשיטת רגל להעמידן לנגד עיניו בהחלטותיו השונות, לרבות בהחלטות שעניינן מתן הפטר (רע"א 7642/22 ברט נ' הנאמן על נכסי ברט, פסקה 13 ( 10.01.2023 ); ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים רשמי, פסקה 19 ( 06.06.2018 )). 15. בענייננו, החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר שהתקיים דיון בבקשת הנאמן, לרבות הליך חקירות, במסגרתו התרשם בית המשפט באופן ישיר ובלתי-אמצעי מהחייב ומבנו של החייב. יתרה מזאת, בית המשפט לא עשה אך כדי לצאת ידי חובתו, שכן בית המשפט לא הסתפק בקיום הדיון בלבד, אלא הורה גם על הגשת מסמכים רלוונטיים, במטרה שאלה ישפכו אור על המחלוקת העובדתית. לאחר שמסמכים אלה הוגשו התאפשר לצדדים להליך, ביניהם הנאמן וכונס הנכסים הרשמי, להגיש את התייחסותם בכתב למסמכים אלה. 16. סבורני כי התנהלות זו מלמדת שבית המשפט נתן דעתו לטענות הנאמן ואפשר לו להציג תמונה מלאה לפניו, בטרם התקבלה ההחלטה מושא ענייננו. בכך, איזן בית המשפט באופן ראוי בית תכליותיו השונות של הליך פשיטת הרגל, ובפרט בין הגנה על זכויותיהם הקניינות של הנושים, לבין האינטרס של החייב, בן 80 שנים, שהליך פשיטת הרגל בעניינו מתנהל למעלה מעשור; אשר עמד בכל תנאי ההפטר המותנה; ומצבו הרפואי אינו מן המשופרים-לסגור את פרק זה בחייו ולצאת לדרך חדשה. החלטה | 27/03/2025 | בית המשפט העליון מאזכרים – 0 | עמודים – 6 פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין שמות השופטים: איתן אורנשטיין like dislike copy enlarge כן אבחן מהו השלב של הליך פשיטת הרגל שבו יש לבחון את תום לבו של החייב ואסקור את השינויים בהקשר זה שבהלכה הפסוקה. לאחר מכן ניישם את המסקנות שאליהן נגיע על נסיבות המקרה. 7. תכלית הליך פשיטת הרגל הליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: האחת – לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה. השנייה – ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ובהתאם להלכות הפסוקות. על התכליות האמורות עמד הנשיא ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003) (להלן: "הלכת בנבנישתי"). 8. חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל חובת תום הלב של החייב היא תנאי לכניסה להליך פשיטת הרגל וגם מהווה כרטיס יציאה הימנו. לעניין זה יובהר ששתי תקופות לבחינת תום הלב של חייב בהליך פשיטת הרגל וכמות שנקבע בע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי ( 1.2.2011 ) בפיסקה 14 (להלן: "הלכת גוטמן"): 5 "החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה". (ההדגשות אינן במקור-א. א. ) החשיבות בהקפדה על עקרון תום הלב באה לידי ביטוי בכך שהמחוקק מצא לנכון לעגן את חובת תום הלב בהקשר זה בשתי הוראות בפקודה. האחת, בסעיף 18ה(א)(2) באשר לשלב המוקדם של הדיון בהכרזתו של החייב כפושט רגל, לאמור: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;". פסק דין | 16/05/2015 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 21 | עמודים – 13 פשר (חיפה) 5363-02-19- אביחי טוני- להלן נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה like dislike copy enlarge לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את כלל הנסיבות, שוכנעתי כי דין שתי הבקשות להתקבל; יש לאפשר לחייב להקדים את התשלומים ומנגד לסייג את ההפטר. 12. כידוע, הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר תכליות חשובות: מתן אפשרות לאדם שנקלע לחובות לפתוח דף חדש בחיים, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב ותכלית ציבורית שעניננה שמירה על הליכי מסחר תקינים. בית המשפט מופקד על האיזון בין תכליות אלה, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, ( 26.9.2016 )). 13. הליך פשיטת רגל, כפי שכבר נקבע, הינו חסד של המחוקק, והיד המושטת כלפי החייב, מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו ועמידה במגבלות המוטלות עליו במסגרת ההליך. עמידה בתשלומים חודשיים המושתים על החייב, מעבר לכך שמטרתה תשלום החוב, כולו או חלקו, לפי יכולתו של החייב ועל סמך כלל הנתונים שהוצגו בפני בית המשפט, תורמת, גם אם בעקיפין, לשיקומו של החייב. עמידה סדירה בתשלום החודשי יש בה כדי לעודד התנהלות כלכלית נאותה של החייב, ותורמת למחויבות שלו להליך. עמידה בדרישות ההליך ונשיאה במגבלות המוטלות על החייב, עם מתן צו הכינוס, הן חלק מהותי בהליך. מסגרת זו ומחוייבותו של החייב להליך על פני תקופת זמן, יש להן גם היבט מוסרי וחינוכי מבחינתו של החייב, לקראת צאתו לדרך חדשה, לאחר מילוי דרישות ההליך. 14. סמכותו של בית המשפט לעניין קביעת תוכנית פירעון אשר עמידה בתנאיה מזכה את החייב בסופו של יום בהפטר, מעוגנת בסעיף 62 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה") אשר לפיו בית המשפט רשאי ליתן צו הפטר, להתלותו או להתנותו בתנאים, לרבות לענין תשלומים שעל החייב פושט הרגל לשלם. החלטה | 06/08/2023 | מחוזי – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 8 פש"ר (באר שבע) 41971-12-17- עומר אלאעסם נגד ' הכונס הרשמי שמות השופטים: נועה חקלאי like dislike copy enlarge לטענתו, עשה את המעשים בתום לב ולא הרוויח כספים מהפעולות שביצע. החייב ציין כי עומד בתוכנית הפירעון, שילם את התשלומים במועד, עמד בהחלטות בית המשפט ועד היום שילם כשמונים אחוז מחובותיו לנושים. החייב מעוניין להמשיך בהליך הפש"ר, דבר אשר יעזור לנושים לקבל את כספם ויעזור לו בהליך השיקומי. דיון והכרעה: 4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכתב על נספחיהם, מצאתי לאמץ את בקשת הנאמן ולהורות על ביטול ההליך. 5. ביחס לחשיבות תום ליבו של החייב בהליך פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להפנות לע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הכנסים הרשמי ( 9.8.09 ): "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת-להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. . . השנייה-להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק . . . . אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. פסק דין | 27/03/2025 | מחוזי – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 3 חוק חדלות פירעון (תל אביב) 16517-03-20- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד חמיס קורדי שמות השופטים: רונן אילן like dislike copy enlarge ואומנם, אותו מעשה חסד עם החייב מבטא גם אינטרס חברתי, שיקום החייב, אך דווקא נוכח אותו "קרש הצלה" שניתן לחייב ודווקא נוכח "המחיר" שנאלצים לשלם נושיו של החייב אשר לא יפרעו על מלוא חובותיו כלפיהם, מאז ומתמיד הודגשה הציפייה מהחייב להתנהל בתום לב. וכך נקבע: 6 הליכי פשיטת הרגל נועדו לשתי תכליות. האחת, עניינה הגנה על אינטרס הנושים, תוך כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך היעילה ביותר. השנייה, שירות האינטרסים של החייב עקב חובות שיצר בתום לב. קיים גם אינטרס חברתי לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, בנסיבות המתאימות, תוך שמיטת חובותיו. ברם, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. (פש"ר 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים 21.11.10 , פסקה 5) ובמקרה אחר: אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. החלטה | 13/06/2020 | שלום – תל אביב מאזכרים – 2 | עמודים – 7 פשר (חיפה) 451-08-09- איתי פרלשטיין נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה שמות השופטים: ישראלה קראי גירון like dislike copy enlarge סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;. . . השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 479 בעמ' 756) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'-על 2009 (3) 1913 2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו והוא נמצא ראוי לכך לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206, ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 166, 164 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 55, 45; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 28, 23; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת החייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 271). החלטה | 15/11/2011 | מחוזי – חיפה

חקיקה רלוונטית

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב like dislike copy enlarge 57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים like dislike copy enlarge 18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט like dislike copy enlarge 35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם like dislike copy enlarge 56. (א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה. (ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו. (ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס like dislike copy enlarge 25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט like dislike copy enlarge 18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 201. תחולה על פשיטות רגל קטנות like dislike copy enlarge 201. (א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה: (1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן; (2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה; (3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר. (ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה: (1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו; (2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים like dislike copy enlarge 60א. (א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו – (1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3); (2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו – (א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה; (ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 63. סייגים למתן הפטר like dislike copy enlarge 63. (א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו או בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה: (1) לא יתן הפטר; (2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה; (3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות; (4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו. (ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר: (1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; (2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו; (3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו; (4) (נמחקה); (5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו; (6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו; (7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק; (8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה; (9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה; (10) (נמחקה); (11) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס; (12) פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט like dislike copy enlarge (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ מדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט: (1) 35% – אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס; (2) 45% – אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו; (3) 55% – אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו; (4) 65% – אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו; (5) 80% – אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה. (ח) (בטל).

לא נמצאו עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל.