כל הזכויות שמורות ©
פשיטת רגל היא הליך משפטי המאפשר לאנשים המתמודדים עם חובות כבדים לקבל הזדמנות חדשה. בתל אביב, כמו בשאר הארץ, ההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי ומפוקח על ידי הכונס הרשמי. מאמר זה יספק לכם את כל המידע הדרוש על התהליך, השלבים, והדרישות החוקיות העדכניות לשנת 2025.
פשיטת רגל בישראל מוסדרת על ידי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. חשוב להבין את הבסיס החוקי של התהליך כדי לנווט בו בהצלחה.
כפי שנקבע בפסיקה חשובה:
"כללי הערעור בענייני פשיטת רגל שונים מן הכללים הנוהגים בשאר העניינים האזרחיים. סעיף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980, מורה כי קיימת זכות ערעור על 'צו בפשיטת רגל'."
רעא 3864/08 יצחק לוי נגד אלברט בן פורת (ניתן ב 05/08/2008)
תהליך פשיטת הרגל מתחיל בהגשת בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עם הגשת הבקשה, ממנה בית המשפט מנהל מיוחד שמפקח על התהליך.
המנהל המיוחד הוא דמות מפתח בהליך פשיטת הרגל. הוא אחראי על ניהול נכסי החייב ועל הקשר בין החייב לבית המשפט.
"המנהל המיוחד ייפגש עם החייב בתוך עשרה ימים מיום שהחייב יצר עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייב. בפגישתו עם החייב יבהיר המנהל המיוחד לחייב כי עליו להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות."
פשר (באר-שבע) 19099-02-12 אליזבט טליה מאור נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום (ניתן ב 12/02/2012)
כחייב בהליך פשיטת רגל, יש לך מספר חובות שעליך למלא. אי עמידה בחובות אלו עלולה לפגוע בסיכויים לקבלת הפטר.
"הליך פשיטת רגל הוא 'חסד המחוקק', וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך, וכחלק מחובת תום הלב עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו"
פשר (מרכז) 13570-02-17 אינסל יניב נגד כונס נכסים רשמי תל אביב (ניתן ב 08/07/2020)
הפטר הוא השלב האחרון והמיוחל בהליך פשיטת הרגל, בו בית המשפט משחרר את החייב מרוב חובותיו. בית המשפט שוקל מספר גורמים בהחלטה על מתן הפטר.
בפסיקה עדכנית נבחנו מקרים שבהם הושפעה יכולת ההשתכרות של החייב:
"החייב הוא בן 50. עד לפרוץ משבר הקורונה הוא הועסק בחברת בניה תמורת שכר חודשי בסך של כ- 7,000 ₪. בחודש מרץ שנה זו הוא הוצא על ידי מעבידו לחל"ת ומתקיים מאז מדמי אבטלה בסך של כ- 5,000 ₪."
פשר (תל אביב) 6970-08-17 שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת (ניתן ב 06/12/2020)
הליך פשיטת רגל בתל אביב נמשך בדרך כלל בין 3-4 שנים, אך התקופה עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות האישיות של החייב ולמורכבות התיק.
רוב החובות ניתנים להפטר, אך ישנם חובות שאינם ברי-הפטר, כגון:
חלק מהנכסים נחשבים ל"נכסים מוגנים" ואינם נכללים בקופת פשיטת הרגל, כגון:
פשיטת רגל היא הליך מורכב אך יכול להוות פתרון אפקטיבי למי שמתמודד עם חובות כבדים. ההליך דורש:
לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל, מומלץ לשקול אפשרויות אחרות כגון פריסת חובות, הסדרי חוב פרטניים, או פנייה לסיוע של גופים חברתיים.
אם החלטתם שפשיטת רגל היא האפשרות המתאימה לכם, פנו לייעוץ משפטי מקצועי וממוקד בתחום זה כדי לקבל הדרכה מותאמת אישית למצבכם.
משרדנו מתמחה בליווי הליכי פשיטת רגל בתל אביב והסביבה. עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום, אנו מציעים ייעוץ מקצועי ומותאם אישית. לפרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ, צרו קשר עוד היום. מומלץ להתעייץ עם עו ד פשיטת רגל בתל אביב מומחה בתחום.
רע"א 3864-08-1. יצחק לוי2. מזל לוי נגד 1. אלברט בן פורת2. כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: א גרוניס
המחוזי בתל-אביב-יפו בפש"ר 1494/00, בש"א 14100/07, בש"א 14546/07 מיום 31.3.08 שניתנו ע"י כב' השופטת ורדה אלשייך בשם המבקשים: עו"ד נתן רסקין בשם המשיב 1: עו"ד שוקי (יהושע) שועלי בשם המשיב 3: עו"ד י' לוברט בשם המשיב 4: עו"ד עפרה אקרמן-שוורץ; עו"ד גיא הללי בשם המשיבות 9-8: עו"ד עוזי ברק החלטה 1. המבקשים קובלים על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיא ו' אלשיך) שניתנו ביום 31.3.08 . בהחלטה הראשונה מאותו יום דחה בית המשפט הצעה להסדר פשרה בין פושט הרגל, המבקש 1 (להלן – החייב), לבין נושיו. ההחלטה השנייה נוגעת לבית המגורים של החייב ורעייתו (המבקשת 2) ולנושה המובטח (המשיב 3), שלו שעבוד על הבית. 2. הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה על שני חלקיה. נראה כי הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה הראשונה, שלא לאשר את הסדר הפשרה המוצע, הינה זו של ערעור, בעוד שהמבקש 1 פעל על דרך בקשת רשות ערעור. כידוע, כללי הערעור בענייני פשיטת רגל שונים מן הכללים הנוהגים בשאר העניינים האזרחיים. סעיף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980, מורה כי קיימת זכות ערעור על "צו בפשיטת רגל". על כן, יש לשאול האם החלטתו של בית המשפט באה בגדר המונח האמור. באופן קונקרטי ולעניין המקרה דנא יש להשיב לשאלה האם החלטה בעניין אישור או דחייה של הסדר פשרה בין חייב לנושיו הינה צו בפשיטת רגל. התשובה לשאלה זו הינה חיובית. זאת, שכן כאשר בית המשפט מחליט האם לאשר הצעת הסדר או לדחותה הוא מפעיל את סמכותו המיוחדת בתחום פשיטת רגל (למושג "צו בפשיטת רגל" ראו, ע"א 93/69 ברנדר נ' מרקו מטרי ובניו, פ"ד כג(2) 127 (1969); ע"א 8993/04 פלונית נ' פלונית (טרם פורסם, 20.9.07 )).
החלטה |04/08/2008 |בית המשפט העליון
פשר (באר-שבע) 19099-02-12- אליזבט טליה מאור נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח
שמות השופטים: אריאל חזק
תל-אביב, טלפון: 03-5252537, מתמנה כמנהל מיוחד לנכסי החייבת לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס תיצור החייבת קשר עם המנהל המיוחד לצורך תיאום פגישה. המנהל המיוחד ייפגש עם החייבת בתוך עשרה ימים מיום שהחייבת יצרה עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייבת. בפגישתו עם החייבת יבהיר המנהל המיוחד לחייבת כי עליה להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליו להנחות את החייבת כיצד להגיש דוחותיו ועליו להבהיר לחייבת באופן חד משמעי כי אם תפגר בתשלום אחד או בהגשת דוח אחד ישקול ביהמ"ש ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייבת להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהל המיוחד יחתים את החייבת על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן תיחקר החייבת ולא במקומן. ג. יציאתה של החייבת מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזה כפושטת רגל. החייבת תפקיד את דרכונה בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שתידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 800 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.
צו |11/02/2012 |מחוזי – באר שבע
פשר (מרכז) 13570-02-17- אינסל יניב נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: רמי חיימוביץ
מיוחד), ת"ז מספר זיהוי צד א' (להלן "החייב/ת") מבקש: אינסל יניב (מנהל מיוחד) נגד משיבים: 1. כונס נכסים רשמי תל אביב 2. נאור אגבבה (חייב) פסק דין בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך בשל ניצולו לרעה ומשום שאין בו כל תועלת לנושים או לשיקומו הכלכלי של החייב. הבקשה מתקבלת. 1. הליך פשיטת רגל הוא "חסד המחוקק", וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך, וכחלק מחובת תום הלב עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו (ע"א 2063/07 יצחקי נ' כנ"ר (31/7/08); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כנ"ר (1/2/11); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29/8/18)); ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי (2/10/19); ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19)). 2. ההליך הנוכחי מתנהל למכעלה משלוש שנים והתאפיין בהפרות חוזרות ונשנות של החייב שלא תוקנו למרות התראות והזדמנויות שניתנו לו (5/11/19; 22/4/20). בכלל זה נמצא כי החייב אינו עושה דבר לקידום ההליך, אינו מגיש דוחות מתחילת ההליך, אינו מגלה מידע על הכנסותיו ונכסיו, ומשלם את צו התשלומים הנמוך שנקבע באופן חלקי ביותר. 2 3. ניכר אפוא כי החייב מנצל את ההליך לרעה שכן הוא זוכה להגנות ההליך תקופה ארוכה אך מפר את חובות ההליך, ובעיקר את חובות הגילוי, באופן שיטתי, חרף מספר התראות והחלטות. בנסיבות אלו יש לבטל ההליך. 4. בתשובתו – שלא גובתה בתצהיר ובאסמכתאות – החייב אינו מכחיש את ההפרות הנטענות אלא מעלה החייב שתי טענות המצדיקות, לטעמו, השארת ההליך על כנו.
פסק דין |07/07/2020 |מחוזי – מרכז
פשר (תל אביב) 6970-08-17- שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת
שמות השופטים: חגי ברנר
2. כונס נכסים רשמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מורין אופיר פסק דין מבוא 1 לפניי בקשת חייב למתן הפטר. 2. הליכי פשיטת הרגל נגד החייב נפתחו בחודש אוגוסט 2017. ביום 3.9.2017 ניתן נגדו צו כינוס נכסים. 3. החייב הוא בן 50. עד לפרוץ משבר הקורונה הוא הועסק בחברת בניה תמורת שכר חודשי בסך של כ- 7,000 . בחודש מרץ שנה זו הוא הוצא על ידי מעבידו לחל"ת ומתקיים מאז מדמי אבטלה בסך של כ- 5,000 . רעייתו עובדת כמנהלת לשכה בחברת תנובה ושכרה החודשי הינו סך של כ- 11,000 . מכאן שעד חודש מרץ 2020 עמדה הכנסת התא המשפחתי על סך של כ- 18,000 לחודש, ומאז חודש מרץ 2020 היא פחתה ועומדת כעת על סך חודשי של כ- 16,000 . 4. החייב משלם לנושיו תשלום חודשי בסך של 1,500 . לחייב שלושה ילדים המתגוררים עימו. אחת מהן היא תלמידת תיכון. בן אחר שלו הוא חייל בשירות סדיר ובנו הבכור הינו סטודנט. 2 5. החייב, יחד עם אביו, ניהלו בשעתו חברות שעסקו בגידול ובשיווק עופות, וקרסו. גם אביו של החייב נקלע להליכי פשיטת רגל אך הוא סיים אותם זה מכבר, לאחר שניתן לו הפטר. 6. נגד החייב אושרו תביעות חוב בסכום כולל של כ- 21.8 מליון . 7. החייב מציע להוסיף לקופת פשיטת הרגל סך של 81,000 , ב- 54 תשלומים בני 1,500 כל אחד, בתמורה למתן הפטר. 8. יצויין כי אשת החייב פורעת כיום הלוואה משותפת לטובת צד שלישי, והתשלום החודשי שהיא משלמת הינו סך של 2,500 . ההלוואה צפוייה להפרע בשלמותה בתוך 8 חודשים. 9. יצויין כי באופן חריג נערכו בתיק זה לא פחות משלושה דיונים בסוגיית ההפטר.
פסק דין |05/12/2020 |מחוזי – תל אביב
ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
דרישה זו משתלבת עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "לא יהא חוטא נשכר" (ראו: ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 )). 12. על רקע זה, מקום בו מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח לבקשת החייב, הפרת חובת תום הלב על ידו עשויה לגרור אחריה תוצאות קשות, החל מעת יצירת החובות, דרך כל שלבי ההליך ועד לשקילת מתן הפטר לחייב ואף לאחריו. 6 כך, יצירת חובות בחוסר תום לב עלולה להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל (סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; וראו למשל: ע"א 4288/21 כהן נ' עו"ד סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד ( 27.6.2021 ) (להלן: עניין כהן)). חוסר תום לב קיצוני מצד החייב ביצירת חובותיו עשוי אף להביא לנעילת שערי ההליך לפניו עוד בטרם ניתן צו כינוס (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 4.5.2003 )). כך, הגשת בקשת חייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, עלולה גם כן להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל (סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; לדוגמה: ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט ( 29.8.2018 ); ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61 (1991)), ואף לנעילת שערי ההליך לפני החייב עוד בטרם מתן צו כינוס (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 111 (מהדורה שלישית, 2010); עניין ד. מ. , פסקה 28; אם כי ראו עניין בלום, פסקה 20; עומר קמחי "דרישת תום הלב בהליך פשיטת רגל לבקשת חייב" משפטים מו 845, 865 (2017) המביעים בעניין זה גישה מרוככת יותר). כך בהמשך הדרך, התנהלות חסרת תום לב מצד החייב בשלב כינוס הנכסים ועד למתן צו פשיטת הרגל, הבאה לידי ביטוי בין היתר באי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד ובית המשפט, הימנעות מחשיפת כלל המידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו של החייב, אי-עמידה במגבלות ואי-עמידה בחובת תשלומים, עשויה גם היא להביא לביטול ההליכים ב
פסק דין |06/12/2021 |בית המשפט העליון
פשר (חיפה) 597/02- אבו חסאן נדים נגד הכונס הרשמי
שמות השופטים: עודד גרשון
(2) מתן צו כינוס על ידי בית המשפט לפי סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן – "הפקודה"). (3) בירורים וחקירות הנערכים בידי הכונס הרשמי בעניין מצבו של החייב ונכסיו. (4) מתן צו להכרזתו של החייב פושט רגל. (5) מתן הפטר לחייב. (6) אישור פשרה או הסדר אם הגיעו החייב ונושיו לכלל הסדר. (ראו בספרם הנ"ל של לוין וגרוניס, בעמ' 39/40). ד. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום לבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו: ספרם הנ"ל של השופטים לוין וגרוניס, בעמ' 169; וראו את ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756. לפיכך, מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה. הליך פשיטת הרגל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות דעת לבית המשפט. הואיל וכך, כאשר ברור לבית המשפט, על פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות שני הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך. ה.
פסק דין |17/12/2003 |מחוזי – חיפה
פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
האחת, בסעיף 18ה(א)(2) באשר לשלב המוקדם של הדיון בהכרזתו של החייב כפושט רגל, לאמור: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;". (ההדגשה אינה במקור-א. א. ) השנייה, בסעיף 63(ב)(1) לפקודה, שעניינה מתן הפטר לחייב ואשר מורה אימתי לא יינתן הפטר: "ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר: (1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;" (ההדגשה אינה במקור-א. א. ) נתמקד בתקופה הראשונה: בהקשר זה נדרש בית המשפט לבחינת תום הלב באשר לנסיבות היקלעות החייב לקשיים. לכאורה, ולפי לשון סעיף 18ה(א)(2) לפקודה, אם החייב נקלע לקשיים שלא בתום לב ובמטרה לנצל את הליך פשיטת הרגל, ידחה בית המשפט את הבקשה וימנע מלהכריז על החייב פושט רגל. בהלכת בנבנישתי נדונה בקשת בני זוג למתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל, כאשר מקור חובותיהם, ולמצער חלקם, הוא מניהול עסק של מתן שירותי ליווי ואירוח. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החייבים למתן צו כינוס ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון מפי כב' הנשיא ברק סקר את התכליות של הליך פשיטת הרגל והתייחס לסוגיות אי החוקיות שביצירת חובות החייב והשפעתה של זו על הליכי פשיטת הרגל. לעמדת הנשיא ברק יש לאזן בין שתי מטרות: בין זו שלא יצא חוטא נשכר, קרי, שאין ככלל לאפשר למי שביצע עבירות ויצר חובות בגין ניהול עסק של זנות לחסות תחת הגנות של הליך פשיטת הרגל לבין התכלית של הליך פשיטת הרגל שמטרתו כאמור לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.
פסק דין |16/05/2015 |מחוזי – תל אביב
פשר (ירושלים) 4217/07- בועז יונה נגד עורך דין יצחק מולכו
שמות השופטים: אביגדור דורות
החייב טען כי הליך פשיטת הרגל נועד לשרת שתי תכליות: האחת, עניינה בנושים והיא כינוס נכסיו של החייב לצורך פרעון חובותיו והשניה, עניינה בחייב כך שיתאפשר לו "לפתוח דף חדש" ולהתקדם בדרך חדשה וזאת כאשר לא יהיה בהליכי פשיטת הרגל לסייע לנושים. בקשר לכך מפנה החייב לרע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(ד), 810 ( 10.2.04 )ולבש"א (ת"א) 13671/03 אלוני בנימין נ' כונס הנכסים הרשמי-מחוז תל אביב, תק-מח 2004(4), 3162 (2004). 17. במסגרת הבקשה טען החייב כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד ועם הכונס הרשמי וכי שיתוף הפעולה התקיים עוד משלב החקירה הראשונה בהליך הפלילי. כמו כן, החייב טען כי מסר למנהל המיוחד את כל המידע הרלוונטי וכן יפוי כוח כללי המתיר למנהל המיוחד לחקור ולקבל כל מידע בקשר לנכסים הנוגעים לעניין ונמצאים ברחבי העולם. 18. למיטב ידיעתו של החייב המנהל המיוחד הצליח לפעול בנוגע לקבוצת חפציבה באופן שהביא לצבירת מאות מיליוני שקלים בקופתה וכן הוא מניב הכנסות חודשיות מנכסים אותם הוא מתפעל. 19. החייב טען כי חוק חדלות פירעון החדש שם דגש על שיקומו של החייב כאזרח מתפקד היכול לעמוד ברשות עצמו. בהמשך לכך, טען החייב כי במקרה דנן, מתן הפטר לחובותיו יביא לשיקומו ולכך שיוכל למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו. 20. עוד טען החייב כי הליך פשיטת הרגל בעניינו נמשך במועד הגשת הבקשה 10 שנים ונכון למתן החלטה זו כ-15 שנים. לטענת החייב מדובר בניהול הליך פשיטת רגל שנים רבות מעבר למקובל וכי רק בשל כך יש לתת לו הפטר. בקשר לכך, מפנה החייב לפש"ר 2274/06 שרה חימאווי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 17.5.15 ) ופש"ר 34561-12-09 יוסף מורד נ' כונס הנכסים הרשמי ( 28.5.15 ) אשר שמו דגש על הזמן הרב שנוהל תיק פשיטת הרגל והצורך בסיומו של ההליך תוך זמן סביר.
החלטה |01/08/2022 |מחוזי – ירושלים
פשר (חיפה) 451-08-09- איתי פרלשטיין נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;. . . השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 479 בעמ' 756) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'-על 2009 (3) 1913 2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו והוא נמצא ראוי לכך לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206, ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 166, 164 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 55, 45; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 28, 23; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת החייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 271).
החלטה |15/11/2011 |מחוזי – חיפה
פרק (תל אביב) 466/93- עורך דין איתן ארז-הנאמן לנכסי החייב יחיאל גרבש נגד יחיאל גרבש
שמות השופטים: חגי ברנר
התנהלות בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל, מאפשרת אף לנהלו באופן יעיל תוך שיתוף פעולה מצדו של החייב עם הנאמן ומילוי כל החובות המוטלות עליו. החייב נדרש להתייצב לחקירה לפי דרישת הנאמן, על מנת שיוכל הנאמן לאתר נכסים נוספים ולהמליץ על המשך ניהול התיק, להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו ולעמוד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו. עמידתו של החייב בתנאים אלו, תאפשר לו בבוא העת לזכות בהפטר המיוחל ובכך לפתוח דף חדש. מנגד, אי עמידה בתנאים אלו עשויה להעיד על חוסר תום לבו של החייב ולהצדיק את ביטולו של הליך הפש"ר: "אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. יתר על כן, בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו, אין חובה על הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים וישלם תשלומים חודשיים במועדם. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), די בו כדי להעיד על חוסר תום לבו בהליך. . . " פש"ר (י-ם) 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים (פורסם בנבו, 21.11.2010 ) 19. במקרה שלפנינו, נותק הקשר עם החייב מאז שנת 2011. בדיון האחרון שהתקיים ביום 9.11.2011 , נמחקה בקשת החייב למתן הפטר במתכונת שהוגשה, ומאז לא התקבלה כל הצעה נוספת מצידו של החייב. יתרה מזאת, הנאמן נאלץ לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל צו המורה לחייב להתייצב לחקירה במשרדי הנאמן, לאחר שהחייב לא התייצב לחקירות.
החלטה |14/07/2015 |מחוזי – תל אביב
פשר (ירושלים) 39684-02-15- רונן בטאט נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
שמות השופטים: נמרוד פלקס
לטענת המנהל המיוחד נוכח כל המחדלים שתוארו, ובייחוד בשים לב לכך שחלק הארי של החובות מורכב מעבירות מרמה, יש להורות על ביטול הליך הפש"ר. 3. החייב הביע התנגדות נחרצת לעמדת המנהל המיוחד. טענתו היא כי המנהל המיוחד התנהל בחוסר תום לב משווע שכן הוא עודד את החייב בכל העת להעביר כספים מוגנים לקופת הכינוס, כאשר כעת הוא מבקש לבטל את ההליך מעיקרו. החייב פעל בכל העת להמצאת המסמכים שהתבקשו ע"י המנהל המיוחד, פעל להגשת דו"חות כנדרש וכן שילם ככל יכולתו את התשלומים העיתיים, חרף מצבו הכלכלי הקשה. מדובר בהליך המתנהל מזה שמונה שנים, החייב הציע הצעת פדיון ראויה אשר תוביל לכך שלאחר פדיון הזכויות המוגנות תעמוד קופת הכינוס ע"ס כ-251,000 , סכום מכובד וראוי לסיום ההליך. 4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד ולהורות על ביטול הליכי הפש"ר. 5. בסעיף 18ה(א)(2) לפקודה נקבע כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן צו הפטר אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי חובת תום הלב כוללת שני רובדי זמן, האחד, בעת יצירת החובות; האחר, במהלך ניהול ההליך. ראו: ע"א 3631/21 מיכאל מייק בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב ( 7.12.2021 ). 6. אכן, צודק המנהל המיוחד בטענתו כי אי תשלום החיוב העיתי יכול ויוביל לביטול הליך הפש"ר בשל התנהלות שאינה תמת לב מצד החייב. לעניין זה ראו: ע"א 359/21 אפללו נ' כונס נכסים הרשמי ( 25.4.2021 ); ע"א 3296/16 יחיאל גרבש נ' איתן ארז-נאמן ( 14.11.2017 ); ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי ( 31.7.2018 ), ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד ( 2.10.2019 )).
החלטה |09/01/2023 |מחוזי – ירושלים
פשר (באר-שבע) 1126-04-12- ניקולאי זלניאק נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח
שמות השופטים: אריאל חזק
אביב, טלפון: 03-5252537, מתמנה כמנהל מיוחד לנכסי החייב לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס יצור החייב קשר עם המנהל המיוחד לצורך תיאום פגישה. המנהל המיוחד ייפגש עם החייב בתוך עשרה ימים מיום שהחייב יצר עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייב. בפגישתו עם החייב יבהיר המנהל המיוחד לחייב כי עליו להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליו להנחות את החייב כיצד להגיש דוחותיו ועליו להבהיר לחייב באופן חד משמעי כי אם יפגר בתשלום אחד או בהגשת דו"ח אחד ישקול בית המשפט ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייב להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהל המיוחד יחתים את החייב על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן ייחקר החייב ולא במקומן. ג. יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל. החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 750 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.
צו |31/03/2012 |מחוזי – באר שבע
פשר (חיפה) 24381-09-09- אברהם ידידיה זוהר נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: ישראלה קראי – גירון
משבפנינו חייב שאינו מבין כי בצד הזכויות הגלומות בהליך קיימות גם חובות, אין טעם להעניק לחייב ההגנה הגלומה בהליך. 10. יש לזכור כי הליך פשיטת רגל הינו הליך יקר הכרוך במשאבים כספיים גדולים מצד הנושים, המדינה. זאת הן באמצעות פעולות משרדי ב"כ הכונס והן באמצעות פעולות לשכת הסיוע המשפטי של משרדי המשפטים. מדובר בהליך הכרוך גם בעבודת בעלי תפקיד וכל אלו אינם זוכים לפיצוי מלא על מאמציהם. במצב עניינים זה כאשר חייב אינו ממלא אחר הנדרש ממנו ואין מקום להסכין עם הפרת חובות אלו. לעניין זה אני מסכימה עם דברי כב' השופט מינץ בפש"ר (י-ם) 577/04, בנט שריקי נ' הכונס הנכסים הרשמי פס"ד מיום 21.11.2010 ובנסיבות שהוכחו בפני בתיק זה אני סבורה כי אין לאפשר לחייב דנן הגנת הליכי הפש"ר. ב. דיון i דיון משפטי 1. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. . . " השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט (1) עמ' 479 בעמ' 756) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק' על 2009 (3) 1913 2009).
פסק דין |19/12/2011 |מחוזי – חיפה
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 84. תחילתה של פשיטת רגל
84. (א) יראו פשיטת רגל של חייב, בין על פי בקשתו ובין על פי בקשת נושה או נושים, כחלה למפרע בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו הכינוס נגד החייב וכמתחילה בזמן ההוא. (ב) עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל, יראו את חלותה ותחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החדשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת הרגל. (ג) העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה המבקש, אין בה כדי להפקיע תקפם של בקשת פשיטת רגל, של צו כינוס או של הכרזה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 71. חובות בני תביעה
71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו. (ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס
25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18א. מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
18א. (א) החליט בית המשפט ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 או בסעיף 18, יקבע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים לאחר תום ששה חודשים לפחות מיום מתן צו הכינוס; ואולם אם שוכנע, לאחר שמיעת הכונס הרשמי, כי יש ביכולתו להגיש את חוות דעתו, כמשמעותה בסעיף 18ד, במועד מוקדם יותר – יוקדם הדיון בהתאם למועד זה. (ב) החייב, נושיו והכונס הרשמי יוזמנו לדיון בבקשת פשיטת הרגל; בית המשפט רשאי להורות על אופן הזמנתם של נושי החייב.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם
56. (א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה. (ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו. (ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ד. חוות דעת הכונס הרשמי
18ד. (א) הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם; כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב. (ב) חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד שקבע בית המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף 18א; עותק ממנה יומצא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ב. תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
18ב. בית המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי, להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס, צו זמני או צו לעיכוב הליכים, וטרם הוכרז פושט רגל, לשלם לכונס הרשמי תשלומים עתיים כאמור בסעיף 111; כן רשאי בית המשפט לקבוע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, כי יחולו עליו המגבלות הקבועות בסעיף 42א, כולן או מקצתן.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
כל הזכויות שמורות ©