כל הזכויות שמורות ©
הליך פשיטת הרגל בישראל מהווה מסגרת משפטית מורכבת המעוגנת בחקיקה ובפסיקה ענפה. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של המסגרת הנורמטיבית, עקרונות היסוד והשיקולים המעשיים בהליכי פשיטת רגל, תוך התייחסות לפסיקה מרכזית בתחום.
הליכי פשיטת רגל בישראל התנהלו עד לאחרונה על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ובהמשך הוחלפו על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. עם זאת, העקרונות היסודיים שהתגבשו בפסיקה ממשיכים להנחות את בתי המשפט גם בעידן החוק החדש.
בפסק דין מכונן בעניין עא 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, קבע בית המשפט העליון את התכליות המרכזיות של הליך פשיטת הרגל:
"להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות."
פסיקה זו מבטאת את האיזון העדין בין האינטרסים של הנושים לבין האינטרס הציבורי בשיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במעגל החיים הכלכליים.
תום הלב מהווה עקרון מרכזי בהליכי פשיטת רגל, והוא נבחן הן בשלב יצירת החובות והן במהלך ניהול הליכי פשיטת הרגל. בפסק דין פשר (חיפה) 40512-04-10 אביבה סטלקול נ' עורך דין אביב רונן, הדגיש בית המשפט:
"הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק, האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם."
פסיקה זו מבהירה כי נטל ההוכחה בעניין תום הלב מוטל על כתפי החייב, וכי בית המשפט בוחן בקפידה את התנהלותו הכלכלית קודם לכניסה להליך.
בחינת תום לבו של החייב מתבצעת בשתי תקופות מרכזיות, כפי שנקבע בפסק דין פשר (באר שבע) 36638-07-17 אלדו איגנסיו שפירו נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום:
"ישנן שתי תקופות לבחינת תום ליבו של החייב, כאשר הראשונה היא הקודמת לפתיחת ההליכים, בעת יצירת החובות שאף מעוגנת בסעיף 18ה(א)(2) לפקודה, והשנייה שגם היא מעוגנת בסעיף 63(ב)(1) לפקודה, היא התנהלות החייב מפתיחת ההליך ועד לסופו."
תקופות בחינה אלו מאפשרות לבית המשפט לבחון את תום לבו של החייב לאורך זמן, הן בשלב יצירת החובות והן במהלך ניהול ההליך המשפטי.
עקרון מרכזי נוסף בהליכי פשיטת רגל הוא השוויון בין הנושים. עיקרון זה מבטיח כי נכסי החייב יחולקו באופן שוויוני בין הנושים השונים, בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בחוק. עקרון זה מאפשר ניהול יעיל והוגן של הליך פשיטת הרגל, תוך מניעת מצב שבו נושה אחד זוכה ליתרון על פני נושים אחרים.
בבואו לקבל החלטות במסגרת הליך פשיטת רגל, בוחן בית המשפט את מצבו הכלכלי של החייב באופן מעמיק. בחינה זו כוללת:
יכולת ההחזר של החייב מהווה שיקול משמעותי בקביעת תנאי ההליך ומשך הזמן עד למתן הפטר. בית המשפט בוחן:
התנהלות החייב במהלך ההליך מהווה מרכיב מרכזי בהחלטה על מתן הפטר. בית המשפט בוחן:
שיתוף פעולה מלא עם בעלי התפקיד (כונס נכסים, מנהל מיוחד, נאמן) הוא תנאי הכרחי להצלחת ההליך:
הליך פשיטת הרגל מתחיל בהגשת בקשה לבית המשפט המחוזי. הבקשה צריכה לכלול:
לאחר בחינת הבקשה, רשאי בית המשפט לתת צו כינוס. צו זה כולל:
בשלב הבא, ולאחר בחינת התנהלות החייב תחת צו הכינוס, רשאי בית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל. הכרזה זו מטילה על החייב מגבלות נוספות, אך מהווה גם שלב בדרך לקבלת הפטר.
במהלך תקופה זו, אשר עשויה להימשך מספר שנים, נדרש החייב:
בתום התקופה שנקבעה, ובכפוף לעמידה בכל התנאים, רשאי בית המשפט לתת לחייב הפטר מחובותיו. ההפטר משחרר את החייב מרוב חובותיו (למעט חובות מסוימים המוחרגים בחוק) ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
לאורך השנים התגבשה פסיקה ענפה בתחום פשיטת הרגל, אשר מנחה את בתי המשפט בהחלטותיהם. פסיקה זו עוסקת במגוון נושאים, לרבות:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הביא עמו מספר שינויים משמעותיים בתחום פשיטת הרגל:
הליך פשיטת הרגל בישראל מהווה מסגרת משפטית מורכבת המאזנת בין האינטרסים של הנושים לבין האינטרס הציבורי בשיקומו הכלכלי של החייב. העקרונות המרכזיים של ההליך – תום לב ושוויון בין נושים – מנחים את בתי המשפט בהחלטותיהם לאורך כל שלבי ההליך.
החייב הנכנס להליך פשיטת רגל נדרש לעמוד בתנאים מחמירים של שקיפות, שיתוף פעולה ועמידה בתשלומים שנקבעו. רק חייב העומד בתנאים אלה יזכה, בסופו של התהליך, לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש מדגיש את מטרת השיקום הכלכלי ומציע מסלול מובנה יותר להליכי חדלות פירעון, תוך שמירה על העקרונות היסודיים שהתגבשו בפסיקה לאורך השנים. הבנה מעמיקה של העקרונות והשיקולים בהליכי פשיטת רגל היא הכרחית הן לחייבים והן לנושים המעורבים בהליכים אלה.
הליך פשיטת רגל, כאשר מנוהל כראוי ובתום לב, מאפשר איזון ראוי בין זכויות הנושים לבין הצורך החברתי במתן הזדמנות שנייה לחייבים שנקלעו למצוקה כלכלית, ובכך מקדם את טובת כלל הצדדים המעורבים והחברה בכללותה.
פשר (חיפה) 40512-04-10- אביבה סטלקול נגד עורך דין אביב רונן
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לעניין זה ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4), 197, 205-205. נכון הוא כי בעת הזו אנו נדרשים להדגיש יותר את התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל בשל האינטרס החברתי הגלום בשיקום חייבים החוזרים למעגל החיים הסדיר בסיוע הליך פשיטת הרגל לומדים מהי התנהלות נכונה ואינם נופלים עוד כעול על צווארי החברה כולה. אולם ענין זה נכון רק לגבי חייבים אשר יצרו חובותיהם בתום לב והוכיחו התאמתם להליך אם בדרך התנהלותם בהליך. 5. על רקע התכלית השנייה שתוארה לעיל, לפיה יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון התנהלות החייב עובר להליך דנן, ובמהלכו והאם כל אלו מצדיקים מתן הגנת הפקודה לו ומתן הכרזה על פשיטת רגל או לא. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל. מהדורה שלישית עמוד 173 ואילך. 6. הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק, האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם. ראה לעניין זה: ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה (3) 61); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. ראה לעניין זה: ע"א 4178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58, פש"ר (חי') 513/03; קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק – מח 2004 (3) 2871; פש"ר (חי') 71/03.
פסק דין |09/09/2013 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 15551-12-10- עמיר עמרם הרוש נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
נטען כי כושר השתכרותו של החייב ויכולת החזרת חובותיו לא מוצו. ב"כ הנושה שנכח באולם הודה בהגינותו כאמור כי אין בידיו הוכחות או נתונים עדכניים שיצדיקו תחושותיו וטענותיו כי מדובר בהצעה נמוכה וכי היה ויוותר החייב בהליך ניתן יהיה לגבות ממנו דיבידנד גבוה יותר. דיון 1. הלכה היא כי להליכי פשיטת הרגל שתי מטרות. האחת לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר. השנייה ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. זאת לאחר שנבחנה התנהלותו בהליך לפני ואחרי הכרזתו פושט רגל נבחנו תביעות החוב בעניינו, נבחנו נכסיו, מידת התאמתו להליך ויכולתו לפרוע חלק מחובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז (44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"). ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק (2009) (3) 13 2009. א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271,272. ש. לוין וא. גרוניס – פשיטת רגל (מהדורה 3 2010) עמ' 23/24. 2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב ובשיקומו. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. 4 זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. שהרי החברה בכללותה, יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל בעלי התפקיד.
החלטה |23/06/2014 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 48225-02-11- בעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
בהעדר מידע סותר בדבר קיומם של נכסים לחייב, כושר השתכרות גבוה מזה הקיים כיום לחייב או נסיבות המוכיחות, כי טיעוניו לעניין מצבו הרפואי אינם נכונים, אין ביכולתי להתייחס לטענות הנושים המהוות השערות גרידא ודינן להידחות. 12. דיון ראוי לציין, כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"); א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272; ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, (פסק דין מיום 9/8/09). הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן: 5 "(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".
החלטה |20/07/2015 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 289/06- מלול אילן אלי נגד עורך דין נפתלי נשר
שמות השופטים: מאזן דאוד
נפתלי נשר להלן: "הנאמן" ובעניין: כונס הנכסים הרשמי להלן: "הכנ"ר" החלטה 1. ביום 2/11/09 ניתן פסק דין המכריז על החייב כפושט רגל, לבקשת הנושה. במסגרת פסק דין הורה בית המשפט על מינויו של עורך-דין נפתלי נשר כנאמן על נכסי החייב. בית המשפט הורה בפסק הדין כי על החייב לשלם לקופת פשיטת הרגל סך של 150 לחודש. 2. הטעם שבסיס ההכרזה מסקנת בעל התפקיד שתצמח תועלת לנושים מהכרזת החייב כפושט רגל כיוון שעם הכרזתו יוכל הנאמן לבקש ביטול הענקה של נכסיו לצד שלישי. כעולה מהדו"ח שהוגש לקראת הדיון בהכרזת החייב ציין בעל התפקיד כי בדיקתו העלתה שהחייב ויתר במסגרת הסכם הגירושין מיום 29/5/98 על חלקו בדירת המגורים לטובת גרושתו, והדירה נמכרה לצד שלישי כשנה לאחר מכן ביום 30/8/99. 3. מאז ההכרזה לא הוגשה כל בקשה מטעם הנאמן לביטול ההענקה, חרף הזמן הרב שחלף מאז הכרזת החייב כפושט רגל (9 שנים) וחלוף זמן רב מאז ההענקה ומכירתה מזה שנים רבות לצדדים שלישיים. 4. החייב אינו משלם את התשלום החודשי העומד על סך 150 בלבד, אינו מגיש דו"חות דו חודשיים מזה תקופה רבה. החייב שהה תקופה בכלא ומאז בעלי התפקיד לא הצליחו לאתרו או ליצור אתו כל קשר. 5. למעט בקשה להוצאת פקודת המאסר שלא יצאה אל הפועל, אין הליכים למימוש נכסי החייב או כל בקשה שתוביל להעשרת קופת פשיטת הרגל , אין דבר. הבקשה האחרונה שהוגשה במסגרת התיק הייתה בקשה להשתחרר מיוצג החייב שהוגשה ביום 28/4/13. 2 6. מאז אותה החלטה (28/4/13) לא הייתה כל פעילות בתיק, לא הוגשו דו"חות מטעם בעל התפקיד, עד לקביעת התיק על פי החלטת כבוד סגן הנשיא ר.
החלטה |29/12/2018 |מחוזי – חיפה
פשר (באר שבע) 36638-07-17- אלדו איגנסיו שפירו נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
שמות השופטים: ישראל פבלו אקסלרד
הכונ"ר עוד טוען כי בהתאם להלכת בנבנישתי, ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (פורסם בנבו) (2003) (להלן: "הלכת בנבנישתי"), אם החייב אינו מסכים להחרגת את החוב, יש לבטל את ההליך. המסגרת המשפטית 8. על תכליות הליך פשיטת הרגל, עמד כב' הנשיא ברק, בהלכת בנבנישתי באמרו שהליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: האחת – לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה. השנייה – ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו, בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודהובהתאם להלכות הפסוקות. 9. כידוע, ישנן שתי תקופות לבחינת תום ליבו של החייב, כאשר הראשונה היא הקודמת לפתיחת ההליכים, בעת יצירת החובות שאף מעוגנת בסעיף 18ה(א)(2) לפקודה, והשנייה שגם היא מעוגנת בסעיף 63(ב)(1) לפקודה, היא התנהלות החייב מפתיחת ההליך ועד לסופו. 10. ניתן ללמוד כי ישנה חשיבות רבה בהקפדה על עקרון תום הלב, הואיל שהמחוקק מצא לנכון לעגן את חובת תום הלב בהקשר זה בשתי הוראות בפקודה, מה גם, שתום הלב הוא עקרון יסוד החולש על כל תחומי המשפט (ראו: ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז (4) 673) . 11. לפי סעיף 18ה(א)(2) לפקודה, אם החייב נקלע לקשיים שלא בתום לב ובמטרה לנצל את הליך פשיטת הרגל, ידחה בית המשפט את הבקשה וימנע מלהכריז על החייב פושט רגל. 12. בהלכת בנבנישתי נדונה בקשת בני זוג למתן צו כינוס, כאשר מקור חובותיהם, ולמצער חלקם, הוא מניהול עסק של מתן שירותי ליווי ואירוח.
החלטה |12/08/2019 |מחוזי – באר שבע
פשר (תל אביב) 6970-08-17- שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת
שמות השופטים: חגי ברנר
. " (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)). 22. בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018 ): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר . . . ". אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 23. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.07.2019 ); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (פורסם בנבו, 18.03.2018 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס )פורסם בנבו, 03.08.2020 ).
פסק דין |05/12/2020 |מחוזי – תל אביב
ע"א 8492-09- קארולין גזאוי נגד 1. בנק מסד בעמ- סניף ירושלים
שמות השופטים: א ריבלין,מ נאור,א רובינשטיין
כמובן שעל הכל חופה חובת תום הלב – החלה בהליכי פשיטת רגל הן על החייב (ראו סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם) פסקאות 22/19); והן על הנושה – העלול לראות בהליכי פשיטת רגל "נשק טקטי" כלפי החייב (כלשון סגנית הנשיאה אלשיך; ראו בש"א (תל אביב) 17884/01 פריינטה נ' פניציה אמריקה-ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ (לא פורסם) פסקה 17; בש"א (תל אביב) 17586/02 אמיר נ' נשואה זנקס ניירות ערך בע"מ (לא פורסם) פסקה 16; בהקשר זה ראו גם סעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)). כפי שסיכם הנשיא ברק: "ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן האינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם אלא כפופים הם לעקרון תום הלב (במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי). אכן, בפקודת פשיטת הרגל עצמה יש הוראות המבססות עצמן על עקרון תום הלב במובנו הסובייקטיבי. . . בנוסף, כפופים הליכי פשיטת הרגל לעקרון תום הלב במובנו האובייקטיבי. כך, הן הנושים והן החייב חייבים להפעיל את זכויותיהם על פי הפקודה בתום לב (סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973). אל לחייב להפוך את דיני פשיטת הרגל ל'עיר מקלט' אשר כל דכפין יבוא בשעריה. . . מאידך, רשאי בית המשפט לדחות בקשת נושה להליכי פשיטת רגל נגד חייב, אם נעשה בהם שימוש לרעה. . . " (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 205). י"ב. נשוב לענייננו, על פניו בנסיבות דנא מדובר בטעות בתום לב, בסכום שאינו משמעותי ביחס לחוב כולו (המשיב מודה בטעות של 170,000 , מעט למעלה מ-4 ביחס להתראה בגין חוב של 4,118,082 ).
פסק דין |26/10/2010 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
כן אבחן מהו השלב של הליך פשיטת הרגל שבו יש לבחון את תום לבו של החייב ואסקור את השינויים בהקשר זה שבהלכה הפסוקה. לאחר מכן ניישם את המסקנות שאליהן נגיע על נסיבות המקרה. 7. תכלית הליך פשיטת הרגל הליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: האחת – לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה. השנייה – ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ובהתאם להלכות הפסוקות. על התכליות האמורות עמד הנשיא ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003) (להלן: "הלכת בנבנישתי"). 8. חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל חובת תום הלב של החייב היא תנאי לכניסה להליך פשיטת הרגל וגם מהווה כרטיס יציאה הימנו. לעניין זה יובהר ששתי תקופות לבחינת תום הלב של חייב בהליך פשיטת הרגל וכמות שנקבע בע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי ( 1.2.2011 ) בפיסקה 14 (להלן: "הלכת גוטמן"): 5 "החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה". (ההדגשות אינן במקור-א. א. ) החשיבות בהקפדה על עקרון תום הלב באה לידי ביטוי בכך שהמחוקק מצא לנכון לעגן את חובת תום הלב בהקשר זה בשתי הוראות בפקודה. האחת, בסעיף 18ה(א)(2) באשר לשלב המוקדם של הדיון בהכרזתו של החייב כפושט רגל, לאמור: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;".
פסק דין |16/05/2015 |מחוזי – תל אביב
פשר (חיפה) 27054-07-19- פקודת פשיטת הרגל נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: איל באומגרט
בעניין פיגון שב בית המשפט העליון על ההלכה לפיה "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה, תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקניין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השנייה – להניח לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו". הדגיש בית המשפט בעניין פיגון, כי המתח המובנה, בין שתי תכליות הליך פשיטת הרגל, מיושב בדרישה לתום לב מצד החייב לפני ההליך ובמהלך ההליך. כך נקבע בעניין פיגון: 5 "כדי לזכות בכרטיס יציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים". בעניין פיגון הוסף כי "תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם". ראו גם ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים). 14. חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל, היא אבן היסוד העומדת בבסיס ההליך. היא תנאי הכניסה להליך פשיטת הרגל ולמעשה מהווה אף "כרטיס יציאה" מההליך. ראו בעניין זה 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים), שם נקבע כדלקמן: "החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס, עובר לדיון בבקשת ההכרזה".
פסק דין |30/08/2021 |מחוזי – חיפה
פשר (תל אביב) 37495-09-14- עמוס מסילתי- החייב נגד כונס הנכסים הרשמי- הכנר
שמות השופטים: עודד מאור
אין צורך לחזור ולהכביר מילים על החשיבות של מתן הפטר לחייב שנקלע לחובות ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים ולהותיר את חובותיו מאחור, אולם התכליות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל, אינן עומדות כשלעצמן ובחלל ריק אלא כפופות הן לחובת תום הלב; לאותו עקרון-על, עקרון מלכותי, כפי שכונה על ידי בית המשפט העליון, המרחף מעל השיטה המשפטית הישראלית בכללותה, לרבות בהליך פשיטת הרגל (ראו: פסק דין בעניין בנבנישתי לעיל). 23. תום הלב של החייב נבחן הן בשלב יצירת החובות, והן בהתנהלותו תוך כדי הליך. 9 24. לא רק תום לבו של החייב אמור להבחן, אלא אף של הנושה, שמעבר לחובתו להפעיל זכויותיו בתום לב, הרי גם במקרים מתאימים, והדבר בא לידי ביטוי מוגבר בנושה מקצועי, גם תום הלב במתן האשראי (להרחבה לעניין זה ראו: פש"ר (מחוזי תל-אביב) 2216/04 יוסי לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, ניתן ביום 10.8.17 , פורסם באתרים משפטיים). 25. תום הלב של חייב נבחן בהקשר של שתי תקופות: התקופה הראשונה, היא התקופה שקדמה לכניסה להליך, שלב יצירת החובות (ראו סעיף 18ה(א)(2) לפקודה); והתקופה השנייה, במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו (ראו סעיף 63(ב)(1) לפקודה). אם התנהלותו של החייב עובר להליך פשיטת הרגל, היינו בתקופה הראשונה, היתה נגועה בחוסר תום לב, ובשנים עברו ניתן היה לדחות את בקשתו על אתר (בתנאים שונים שנקבעו ונדונו בהרחבה בפסק הדין בעניין בנבנישתי) הרי בשנים שלאחר מכן ובשלבים מאוחרים יותר הסיט בית המשפט העליון את שלב הדיון בשאלת תום הלב ואי החוקיות ביצירת החובות משלב הכניסה להליך והבקשה להכרזת חייב כפושט רגל, לשלב הסופי, הוא שלב הנעילה – בו נדונה שאלת ההפטר (ראו: ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 14.8.12 , פורסם באתרים משפטיים) ופסקי הדין המאוחרים לו.
החלטה |27/11/2017 |מחוזי – תל אביב
פש"ר (באר שבע) 41971-12-17- עומר אלאעסם נגד ' הכונס הרשמי
שמות השופטים: נועה חקלאי
לטענתו, עשה את המעשים בתום לב ולא הרוויח כספים מהפעולות שביצע. החייב ציין כי עומד בתוכנית הפירעון, שילם את התשלומים במועד, עמד בהחלטות בית המשפט ועד היום שילם כשמונים אחוז מחובותיו לנושים. החייב מעוניין להמשיך בהליך הפש"ר, דבר אשר יעזור לנושים לקבל את כספם ויעזור לו בהליך השיקומי. דיון והכרעה: 4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכתב על נספחיהם, מצאתי לאמץ את בקשת הנאמן ולהורות על ביטול ההליך. 5. ביחס לחשיבות תום ליבו של החייב בהליך פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להפנות לע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הכנסים הרשמי ( 9.8.09 ): "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת-להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. . . השנייה-להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק . . . . אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
פסק דין |27/03/2025 |מחוזי – באר שבע
פשר (חיפה) 3758-01-19- פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) נגד הכונס הרשמי
שמות השופטים: יואב פרידמן
בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך בעניין החייב 24. כידוע, הלכה היא ש"הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה – להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 1397 (2003) (להלן – עניין בנבנישתי); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי, פ"ד כב(1) 23 (1968); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004) (להלן – פרשת גרינברג)). " (ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי ( 9.8.2009 ), ההדגשה הוספה, י. פ. ). 25. תום הלב של החייב, נבחן כידוע בשני מובנים – תום הלב בעת יצירת החובות, ותום הלב במסגרת ההליך המתנהל בעניינו. בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד ( 18.12.2019 ), נאמרו בהקשר זה הדברים הבאים: "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 20.11.2008 ); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 9 ( 2.10.2019 ) (להלן: עניין גל)).
פסק דין |01/04/2024 |מחוזי – חיפה
פשר (באר-שבע) 3631-07- יוסף עקריש נגד כונס הנכסים הרשמי באר שבע והדרום
שמות השופטים: נחמה נצר
אין חולק, כי קיומו או העדרו של תום לב בהתנהגותו של חייב, כאמור, נבחנת ביחס לשתי תקופות שונות התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003) (להלן: "עניין בנבנישתי"); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994)). סוגיית תום הלב עוברת כחוט השני לכל אורכה ורוחבה של הפקודה ויהיה זה נכון לומר, כי תום הלב מזכה את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, כשם שהוכחת קיומו הינה הכרחית לצורך "זכייה בכרטיס יציאה" מהליך פשיטת רגל (ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' הכונ"ר ). תום ליבו של חייב המבקש הכרזה כפושט רגל, נבחן באמות מידה אובייקטיביות המושפעות מתכליותיו של מוסד פשיטת רגל. תכליתו האחת – של מוסד פשיטת רגל היא להביא לכינוס יעיל של נכסי החייב, תוך חלוקתם בדרך הוגנת וצודקת בין כלל הנושים. מטרתו האחרת היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. לצד תכליות ספציפיות אלה לפקודת פשיטת רגל, עומדות תכליות כלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, והן ההגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק. האינטרסים העומדים בבסיס הליכי פשיטת רגל, עניינם, בין היתר, טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של נכסי החייב, שיקומו של החייב והאינטרס הכללי בהגנה על תקנת הציבור ושלטון החוק, הם לעולם אינטרסים יחסיים שיחסיותם נבחנת בהתאם לענין הספציפי הנדון בהליכי פשיטת רגל, על מכלול נסיבותיו (ענין בנבנישתי, 207-208).
החלטה |21/12/2011 |מחוזי – באר שבע
פשר (חיפה) 29198-12-11- טיבריו אגרי נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
שאלת תום ליבו של החייב נבחנת אפוא בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים, גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב, הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. כך גם היפוכו של דבר, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה ממנו מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. 6 4. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לעניין זה ראה: ע"א 641/6010 בנבנישתי נ' הכונ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-205. נכון הוא כי בעת הזו בעיקר לאחר הנהגת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל במשרדי כונס הנכסים הרשמי אנו נדרשים להדגיש יותר את התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל. זאת בשל האינטרס החברתי הגלום בשיקום חייבים החוזרים למעגל החיים הסדיר בסיוע הליך פשיטת הרגל. אלו לומדים מהי התנהלות נכונה ואינם נופלים עוד כנטל על החברה כולה. אולם עניין זה נכון רק לגבי חייבים אשר יצרו חובותיהם בתום לב והוכיחו התאמתם להליך בדרך של התנהלות מופתית בהליך. 5. הנטל להוכיח כי חייב לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק, האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר איכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם.
פסק דין |23/04/2014 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 52040-05-13- נגייה עלאוי- להלן החייבת נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר
שמות השופטים: איל באומגרט
חרף כלליותם של המושגים האמורים, ניתן בהחלט לומר כי ל"שימוש חסר תום לב" בהליכי משפט (ובכלל זה גם בהליכי פשיטת רגל) תיחשב כלל: התנהלות בלתי חוקית, בלתי מוסרית, לא ישרה, או לא הגונה, אשר אינה עולה בקנה אחד עם נורמות התנהגות מקובלות בחברה ועם התכלית שזכות הגישה לערכאות נועדה להגשים, בהקשר הקונקרטי שבו מדובר או נוגדת "תקנת הציבור". " תקנת הציבור "מגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה". ועוד קבע בית המשפט בעניין ד. מ. : "העמדת תום ליבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת רגל נובעת מכך ש"אין כל הצדקה לתת קרש הצלה לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות ואין כל הצדקה לפגוע בנושים, לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. " 28. בע"א 6021/06 פיגון נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין פיגון"), נקבע: "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות עיקריות – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה, תכלית זו נועדה להגשים את זכות הקניין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השנייה – להניח לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. " והוסיף בית המשפט בעניין פיגון: 7 "כדי לזכות בכרטיס היציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל הפטר מחובותיו שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
פסק דין |13/01/2019 |מחוזי – חיפה
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 16517-03-20- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד חמיס קורדי
שמות השופטים: רונן אילן
אומנם, אותו מעשה חסד עם החייב מבטא גם אינטרס חברתי, שיקום החייב, אך דווקא נוכח אותו "קרש הצלה" שניתן לחייב ודווקא נוכח "המחיר" שנאלצים לשלם נושיו של החייב אשר לא יפרעו על מלוא חובותיו כלפיהם, מאז ומתמיד הודגשה הציפייה מהחייב להתנהל בתום לב. וכך נקבע: 6 הליכי פשיטת הרגל נועדו לשתי תכליות. האחת, עניינה הגנה על אינטרס הנושים, תוך כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך היעילה ביותר. השנייה, שירות האינטרסים של החייב עקב חובות שיצר בתום לב. קיים גם אינטרס חברתי לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, בנסיבות המתאימות, תוך שמיטת חובותיו. ברם, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. (פש"ר 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים 21.11.10 , פסקה 5) ובמקרה אחר: אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
החלטה |13/06/2020 |שלום – תל אביב
פשר (חיפה) 297-01- יוסף ממן נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: בטינה טאובר
הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו הרע ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"); ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23 ; וכן ראה: א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272. 32. בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' 982/06, הנרי אסף נ' שמעון אורי עו"ד ואח', דינים – מחוזי, כו(7) 659. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194. הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב שנהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע.
החלטה |20/02/2013 |מחוזי – חיפה
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם
56. (א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה. (ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו. (ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 71. חובות בני תביעה
71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו. (ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס
25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ מדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט: (1) 35% – אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס; (2) 45% – אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו; (3) 55% – אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו; (4) 65% – אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו; (5) 80% – אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה. (ח) (בטל).
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 16. עיכוב הליכים מחמת הכחשה
16. (א) התייצב החייב לדיון בבקשה וכפר שהוא חייב חוב לנושה, בכלל או בסכום שיש בו להצדיק הגשת הבקשה נגדו, רשאי בית המשפט, במקום לדחות את הבקשה, לעכב את כל ההליכים בה לזמן הדרוש למשפט בדבר החוב, ורשאי הוא לדרוש שתינתן ערובה לתשלום כל חוב שיוכח נגד החייב לזכות המבקש במהלך המשפטי הרגיל והוצאות הוכחתו. (ב) עוכבו הליכים, רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שמן הצדק לעשות כן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים
60א. (א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו – (1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3); (2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו – (א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה; (ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 201. תחולה על פשיטות רגל קטנות
201. (א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה: (1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן; (2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה; (3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר. (ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה: (1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו; (2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.
כל הזכויות שמורות ©