עורך דין פשיטת רגל

עורך דין פשיטת רגל מתמחה בייצוג נושים וחייבים בתהליכים. עו"ד הוצאה לפועל ופשיטת רגל עם ניסיון מוצלח בעייני ייעוץ משפטיים וליווי מייצג בתהליך.

פשיטת רגל – עקרונות יסוד ותנאים מהותיים

מבוא

הליך פשיטת רגל הוא כלי משפטי מרכזי שנועד לאפשר לחייב חדל פירעון לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים, תוך איזון בין זכויות החייב והנושים. התנאי המרכזי להליך הוא תום לב – הן בשלב יצירת החובות והן בהתנהלותו של החייב במהלך ההליך עצמו.
המסגרת הנורמטיבית של פשיטת רגלרע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004) – בפסיקה זו נקבע כי:"הליך פשיטת רגל הוא בבחינת 'חסד של המחוקק' שכן הוא מעניק לחייב הזדמנות ייחודית להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית על חשבון נושיו. עם זאת, להזדמנות זו נלווית דרישה קפדנית להתנהגות בתום לב מצד החייב בכל אחד משלבי ההליך, שכן אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות."
ניתוח משפטי של פשיטת רגלתכליות ההליךע"א 5966/22 פוליבה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2022) – בית המשפט קבע כי:
מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש.
כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין הנושים.
שמירה על אינטרס ציבורי לקיום מסחר וכלכלה תקינים.
חובת תום הלב בהליכי פשיטת רגלפשר (חיפה) 57619-12-17 ג'זמאוי עורווה נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (08.03.2023) –"התנהלות בתום לב מצד חייב, ובפרט כאשר הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד משלבי ההליך – צו הכינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר."
שיקולים מעשיים בהליך פשיטת רגלהתנהלות החייב במסגרת ההליך

חובת שיתוף פעולה עם בעלי התפקיד (כונס נכסים, נאמן, בית המשפט).
הגשת דוחות חודשיים ותשלומים בזמן
גילוי מלא ושקוף של נכסים והכנסות.

סנקציות על חוסר תום לב

ביטול ההליך על ידי בית המשפט.
דחיית בקשת ההפטר והשארת החייב תחת חובותיו
.המשך הליכי גבייה במסגרת הוצאה לפועל.

שלבי ההליך העיקריים של פשיטת רגל

הגשת בקשה לפשיטת רגל – החייב מגיש לבית המשפט המחוזי בקשה מפורטת, כולל רשימת נכסים והתחייבויות.
מתן צו כינוס נכסים – עוצר הליכי גבייה קיימים וממנה נאמן להליך.
הכרזה על פשיטת רגל – קביעה רשמית של חדלות פירעון.
תקופת תשלומים ופיקוח – ניהול תשלומים חודשיים לפי יכולתו של החייב.
הפטר חובות – מחיקת החובות בכפוף לעמידה בתנאים שקבע בית המשפט.
סיכוםהליך פשיטת רגל הוא כלי משפטי קריטי שמאפשר שיקום כלכלי לחייבים, אך הוא מותנה בהתנהלות בתום לב ושיתוף פעולה מלא עם רשויות החוק. בית המשפט מפקח הדוקות על ההליך ודורש שקיפות ואמינות מצד החייבים כתנאי להמשך ההליך וקבלת הפטר חובות.
זקוקים לייעוץ משפטי בהליכי פשיטת רגל? פנו עוד היום לעורך דין מומחה בתחום לקבלת הכוונה מקצועית!

סימכוין

פשר (נצרת) 31465-12-14- קורנפלד יצחק נגד עורך דין חגי פריד

שמות השופטים: עינב גולומב

הרשמת עינב גולומב בעניין: פקודת פשיטת הרגל , תש"ם-1980 הפקודה ובעניין: 1. קורנפלד יצחק 2. קורנפלד שרה חיה החייבים ובעניין: ובעניין: עו"ד חגי פריד כונס הנכסים הרשמי המנהל המיוחד הכונ"ר פסק דין לפניי בקשה להכרזה על פשיטת רגל שהגישו החייבים, לפי סעיף 17לפקודת פשיטת הרגל , תש"ם – 1980. בקשת החייבים נדונה במספר דיונים. בעלי התפקיד המליצו כי החייבים יוכרזו, וכי תיקבע להם תכנית פירעון במסגרתה יעמידו את קופות הפש"ר על סך 70,000 , וזאת בתוך 30 ימים. החלוקה לנושים של הכסף שיצטבר בקופת הפש"ר ייעשה בהתאם להסכמות שהושגו והוגשו לתיק. נוכח עמדת הכנ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבים, הריני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבים הינם פושטי רגל. לעניין תכנית הפירעון המוצעת – לאחר שעיינתי בתכנית, סבורני כי היא סבירה ביחס למכלול נסיבותיהם של החייבים ומאזנת כראוי בין האינטרסים השונים.

פשר (נצרת) 35079-11-18- נימר פראירה נגד הכונס הרשמי

שמות השופטים: אסף זגורי

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהיעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756 ; ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009)). 6. מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהיעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינו של החייב ביום 5/7/2021, אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייב פושט רגל. מובהר בזה כי כל ההגבלות שהוטלו על החייב יעמדו בעינן. 7. עו"ד לנה מטר תשמש כנאמנת בהליך. 8. לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר הנאמנת, בהתאם להנחיות הכונ"ר. ב. דיון בתוכנית פירעון מותנית/הפטר מותנה: 3 9. עסקינן בהליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר משנת 2013. בפסיקה הובעה לא אחת העמדה שלפיה בעקבות תיקון מס' 3 לפקודה משנת תשנ"ו ונוכח הרפורמה בהליכי פשיטת רגל המונהגת על ידי משרדי ב"כ הכונ"ר, המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על התכלית השנייה של ההליך, דהיינו שיקומו של החייב (ראו פש"ר (חי') 3239-12-10 גברה נ' הכונ"ר, (נבו, 10/9/2017) ; פש"ר (חי') 14911-07-12 ג. ח.

רע"א 5966/22- פוליבה בע"מ נגד כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: ד מינץ,י וילנר,ח כבוב

לבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם התרשמותו הישירה מבעלי הדין, מראיותיהם ומכלל נסיבות העניין, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (וראו: ע"א 8732/21 מוחה נ' חגי פריד, עו"ד, פסקה 10 ( 16.3.2022 ); ע"א 5599/21 בן מוחה נ' עו"ד רועי זאבי, פסקה 8 ( 1.3.2022 ); ע"א 6301/21 בוארון נ' עו"ד אייל כהן בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 8 ( 8.11.2021 )). זאת גם ביחס להחלטות שעניינן אישור תכנית פירעון לגבי חייב ומתן הפטר מותנה (עניין טייב, פסקה 10; עניין רפאל, פסקה 10). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. 15. להליך פשיטת רגל מספר תכליות שלובות: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו והגנה על זכותם הקניינית; והגנה על האינטרס הציבורי שבקיום הליכי מסחר וכלכלה תקינים (וראו מיני רבים: עניין ברק, פסקה 18; ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 19 ( 6.6.2018 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 14 ( 26.9.2016 )). תכליות אלה עומדות בעינן בכל הליך פשיטת רגל באשר הוא, בין אם הוא נפתח לבקשת נושה ובין אם הוא נפתח לבקשת חייב. עצם העובדה שהליך מסוים נפתח לבקשת נושה, אין פירושו כי טובת החייב נזנחת מאחור וכי אין ליתן לה משקל. השאיפה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו עומדת בעינה אף במקרים בהם לא הוא אשר הביא את עניינו לפתחו של בית המשפט.

פשר (חיפה) 57619-12-17- גזמאוי עורווה נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה

שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה

הליך פשיטת רגל אינו "תוכנית כבקשתך"; חייב שאינו מפנים את החובות המוטלות עליו במסגרת ההליך, אינו משתף פעולה עם בעלי התפקיד, מעכב ומונע את קידומו של ההליך בו הוא נקט ואינו מקיים אחר החלטות בית המשפט, הינו חייב המתנהל בחוסר תום לב, שאינו ראוי להזדמנות חוזרת בהליך זה דווקא. 27. מושכלות יסוד הן כי בכל אחד משלבי הליכי פשיטת רגל, על החייב להתנהל בתום לב. במיוחד כאשר עסקינן בהליך שהחייב הוא זה אשר יזם אותו (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, ( 26.9.2016 )). תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ופשיטת הרגל. לעניין זה, נקבע בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד ( 18.12.2019 ), בפסקה 8: הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 20.11.2008 ); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 9 ( 2.10.2019 ) (להלן: עניין גל)). התנהלות בתום לב מצד חייב, ובפרט כאשר הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד משלבי ההליך – צו הכינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן ( 26.9.2016 )). עיקרון זה משתלב גם עם העיקרון הכללי, על פיו "לא יהא חוטא נשכר" (כתובות לו, ע"ב), אשר שזור בכל תחומי המשפט (ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 ); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 ( 1.2.2011 ) (להלן: עניין גוטמן)).

פש"ר (באר שבע) 17154-08-17- הראל יהושע שרף נגד ' הכונס הרשמי

שמות השופטים: גיל דניאל

דיון והכרעה החובה המוטלת על חייב בהליך פשיטת רגל לנהוג בתום לב משתרעת על פני שתי תקופות: התקופה בה נוצרו חובותיו והתקופה בה מתנהל הליך פשיטת הרגל בעניינו. ראו, לדוגמא: רע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי (מיום 10.2.2004 ); ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (מיום 1.2.2011 ); ע"א 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט (מיום 29.8.2018 ); ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד זיסמן-מנהל מיוחד(מיום 18.12.19 ). וראו פסיקה נוספת של בית המשפט העליון ששמה דגש על דרישת תום הלב בהליכי חדלות פירעון. בית המשפט העליון חזר על העיקרון לפיו הליך פשיטת רגל מעניק לחייב ההזדמנות ייחודית להיחלץ מחובותיו ולהשתקם כלכלית ונוכח מאפיינים אלו של הליך פשיטת הרגל, מלווה הוא בדרישה להתנהלות בתום-לב עילאי מצדו של החייב בכל אחד משלבי ההליך-זאת, על אחת כמה וכמה כאשר החייב הוא זה שיוזם את ההליך: ע"א 3109/22 אשרף מרעי נ' כונס הנכסים הרשמי (מיום 10.8.22 ); ע"א 7482/21 יאיר חסן נ' כונס הנכסים הרשמי (מיום 22.12.21 ); ע"א 142/23 נסאר סרחאן נ' הכונס הרשמי(מיום 10.1.23 ); ולאחרונה: ע"א 4401/21 יהודה אמיתי נ' רחל קרויז (מיום 15.11.23 ) בפסקה 34. בחינת תום לבו של החייב ביצירת החובות החייב טרם הוכרז כפושט רגל וזו השאלה העומדת בשלב זה על הפרק. יש לבחון את טענות הצדדים ביחס לנסיבות יצירת החובות על ידי החייב, האם חובותיו העיקריים נוצרו בחוסר תום לב ובמידה וכך, את ההשלכות הנובעות מכך לגבי שאלת הכרזת החייב כפושט רגל.

פסיקה רלוונטית

ע"א 5628/14- פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ע ברון

הליך פשיטת הרגל נועד לשרת שלוש תכליות שלובות: מתן אפשרות לאדם שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו (טובת החייב); הגנה על זכות הקניין של הנושים והבטחת חלוקה יעילה ושוויונית של נכסי החייב ביניהם (טובת הנושים); ולשתי אלה מצטרף האינטרס הציבורי, בעיקר בנוגע לשמירה על הליכי מסחר תקינים (טובת הציבור) (ראו למשל: רע"א 3050/12 גמזו נ' ישעיהו, בפסקה 5 ( 18.11.2012 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ) (להלן: עניין פיגון); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, בעמודים 200-197 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: לוין וגרוניס)). האיזון בין שלוש התכליות מלווה את הפקודה לאורכה ולרוחבה, וטבוע בכל אחד מסעיפיה. בית המשפט של פשיטת רגל מופקד על עריכת איזון זה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו הפרטניות, בהתאם לשלבי ההליך השונים ומאפייניהם. 13 חייב המגיש בקשת פשיטת רגל בעצמו כבענייננו מטרתו מטבע הדברים לקבל בסופו של יום צו הפטר (לפי סעיפים 70/61 לפקודה), כך שחובותיו יישמטו והוא יוכל להתחיל לצעוד בדרך חדשה מבחינה כלכלית ובכלל. זאת ככל שעמד בתנאים הנדרשים להשלמת השלבים המוקדמים יותר של ההליך; וכך הוא ביחס למערער, שהוצא צו לכינוס נכסיו ולאחריו הוא הוכרז פושט רגל (ראו לעניין זה, לוין וגרוניס, בעמודים 113-106; 176-173). החוב היחיד שהמערער מבקש כי יישמט הוא חוב מזונות; אמנם הוא טען בבקשתו לפשיטת רגל לחובות לשישה נושים שונים שסכומם הכולל עולה על 600,000 ש"ח, אך כפי שמצאו הנאמן והכנ"ר, למעשה החוב למשיבה הוא החוב היחיד שבגינו הוגשה הבקשה.

רע"א 5966/22- פוליבה בע"מ נגד כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: ד מינץ,י וילנר,ח כבוב

לבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם התרשמותו הישירה מבעלי הדין, מראיותיהם ומכלל נסיבות העניין, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (וראו: ע"א 8732/21 מוחה נ' חגי פריד, עו"ד, פסקה 10 ( 16.3.2022 ); ע"א 5599/21 בן מוחה נ' עו"ד רועי זאבי, פסקה 8 ( 1.3.2022 ); ע"א 6301/21 בוארון נ' עו"ד אייל כהן בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 8 ( 8.11.2021 )). זאת גם ביחס להחלטות שעניינן אישור תכנית פירעון לגבי חייב ומתן הפטר מותנה (עניין טייב, פסקה 10; עניין רפאל, פסקה 10). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. 15. להליך פשיטת רגל מספר תכליות שלובות: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו והגנה על זכותם הקניינית; והגנה על האינטרס הציבורי שבקיום הליכי מסחר וכלכלה תקינים (וראו מיני רבים: עניין ברק, פסקה 18; ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 19 ( 6.6.2018 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 14 ( 26.9.2016 )). תכליות אלה עומדות בעינן בכל הליך פשיטת רגל באשר הוא, בין אם הוא נפתח לבקשת נושה ובין אם הוא נפתח לבקשת חייב. עצם העובדה שהליך מסוים נפתח לבקשת נושה, אין פירושו כי טובת החייב נזנחת מאחור וכי אין ליתן לה משקל. השאיפה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו עומדת בעינה אף במקרים בהם לא הוא אשר הביא את עניינו לפתחו של בית המשפט.

פשר (תל אביב) 45564-06-12- עורך דין בצלאל רונן נגד בריגיט פורמן

שמות השופטים: רחל ערקובי

הליך פשיטת הרגל וחדלות פירעון נועד לשרת מספר תכליות שלובות: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; הגנה על זכות הקניין של הנושים והבטחת חלוקה יעילה ושוויונית של נכסי החייב ביניהם; והאינטרס הציבורי, במובן של שמירה על הליכי מסחר וכלכלה תקינים (רע"א 3050/12 גמזו נ' ישעיהו, פסקה 5 ( 18.11.2012 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18/17, 24/23 ( 9.8.2009 ) (להלן: עניין פיגון); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 14 ( 26.9.2016 ); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 25/23 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: לוין וגרוניס); עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות הפירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 72/69 (2019)). אולם אין משמעות הדבר כי כל תכליות אלה באות לידי ביטוי באופן מלא. "השמיכה קצרה" ולכן מדובר במעין פשרה ומציאת איזון בין התכליות השונות. כך למשל, כאשר ניתן צו הפטר, הוא פוטר את החייב "מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל" שעמד נגדו בטרם מתן צו הכינוס (סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: הפקודה)). ביסוד מתן ההפטר עומדת התפיסה כי יש לאפשר לאדם שנקלע לחובות לצאת לדרך חדשה מבחינה כלכלית באמצעות "התנקות" מחובותיו (ע"א 2434/19 קיירה נ' שלומי, פסקה 17 ( 27.5.2020 ); ע"א 4288/21 כהן נ' עו"ד סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 8 ( 27.6.2021 ); ע"א 6989/21 אלקלעי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 ( 26.1.2022 )).

פשר (חיפה) 13348-05-10- נעים הלון נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה

שמות השופטים: ישראלה קראי גירון

בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173: כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 479 בעמ' 576) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'-על 2009 (3) 1913 (2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת איפוא בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164,166 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 55,45; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23,28; וכן ראה א. פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב" הפרקליט ל' (תשל"ו) 271,271). 4. על רקע התכלית השנייה שתוארה לעיל לפיה יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון התנהלות החייב עובר להליך דנן, ובמהלכו והאם כל אלו מצדיקים מתן הגנת הפקודה לו ומתן הכרזה על פשיטת רגל או לא.

פשר (חיפה) 13348-05-10- נעים הלון נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה

שמות השופטים: ישראלה קראי גירון

בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173: כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 479 בעמ' 576) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'-על 2009 (3) 1913 (2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת איפוא בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164,166 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 55,45; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23,28; וכן ראה א. פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב" הפרקליט ל' (תשל"ו) 271,271). 4. על רקע התכלית השנייה שתוארה לעיל לפיה יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון התנהלות החייב עובר להליך דנן, ובמהלכו והאם כל אלו מצדיקים מתן הגנת הפקודה לו ומתן הכרזה על פשיטת רגל או לא.

פשר (חיפה) 3758-01-19- פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) נגד הכונס הרשמי

שמות השופטים: יואב פרידמן

בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך בעניין החייב 24. כידוע, הלכה היא ש"הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה – להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 1397 (2003) (להלן – עניין בנבנישתי); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי, פ"ד כב(1) 23 (1968); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004) (להלן – פרשת גרינברג)). " (ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי ( 9.8.2009 ), ההדגשה הוספה, י. פ. ). 25. תום הלב של החייב, נבחן כידוע בשני מובנים – תום הלב בעת יצירת החובות, ותום הלב במסגרת ההליך המתנהל בעניינו. בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד ( 18.12.2019 ), נאמרו בהקשר זה הדברים הבאים: "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 20.11.2008 ); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 9 ( 2.10.2019 ) (להלן: עניין גל)).

פשר (תל אביב) 23675-07-10- ישראל ארי-אל עי נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב

שמות השופטים: רחל ערקובי

הליכי פשיטת רגל מיועדים להגשמת שתי תכליות מרכזיות: האחת, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולחלוקתם בין הנושים בדרך שוויונית ויעילה, והשניה, לשרת את האינטרסים של חייב תם לב וחדל הפירעון, ולאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמטיבית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814. 26. החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו כפושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה . 27. בחינת תום לבו של החייב תיעשה באמות מידה אובייקטיביות בהתאם לתכלית הכפולה של מוסד פשיטת הרגל, על מנת לכנס את נכסי החייב לצורך חלוקה הוגנת בין נושיו וכן שמיטת חובותיו של החייב על מנת לאפשר לו לשקם את חייו ולפתוח דף חדש . 28. עוד נפסק לעניין תום הלב: "חייב שלא שיתף פעולה עם הכנ"ר (והדברים יפים אף בהתייחס למי שמונה על ידי בית המשפט כנאמן), לא התייצב לחקירה שאליה זומן ולא מסר מידע ומסמכים על אף שנדרש לעשות כן, צפוי שבית המשפט יבטל את צו הכינוס שהוצא בעניינו . אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר. חייב שחוייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם.

פשר (חיפה) 5363-02-19- אביחי טוני- להלן נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר

שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את כלל הנסיבות, שוכנעתי כי דין שתי הבקשות להתקבל; יש לאפשר לחייב להקדים את התשלומים ומנגד לסייג את ההפטר. 12. כידוע, הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר תכליות חשובות: מתן אפשרות לאדם שנקלע לחובות לפתוח דף חדש בחיים, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב ותכלית ציבורית שעניננה שמירה על הליכי מסחר תקינים. בית המשפט מופקד על האיזון בין תכליות אלה, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, ( 26.9.2016 )). 13. הליך פשיטת רגל, כפי שכבר נקבע, הינו חסד של המחוקק, והיד המושטת כלפי החייב, מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו ועמידה במגבלות המוטלות עליו במסגרת ההליך. עמידה בתשלומים חודשיים המושתים על החייב, מעבר לכך שמטרתה תשלום החוב, כולו או חלקו, לפי יכולתו של החייב ועל סמך כלל הנתונים שהוצגו בפני בית המשפט, תורמת, גם אם בעקיפין, לשיקומו של החייב. עמידה סדירה בתשלום החודשי יש בה כדי לעודד התנהלות כלכלית נאותה של החייב, ותורמת למחויבות שלו להליך. עמידה בדרישות ההליך ונשיאה במגבלות המוטלות על החייב, עם מתן צו הכינוס, הן חלק מהותי בהליך. מסגרת זו ומחוייבותו של החייב להליך על פני תקופת זמן, יש להן גם היבט מוסרי וחינוכי מבחינתו של החייב, לקראת צאתו לדרך חדשה, לאחר מילוי דרישות ההליך. 14. סמכותו של בית המשפט לעניין קביעת תוכנית פירעון אשר עמידה בתנאיה מזכה את החייב בסופו של יום בהפטר, מעוגנת בסעיף 62 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה") אשר לפיו בית המשפט רשאי ליתן צו הפטר, להתלותו או להתנותו בתנאים, לרבות לענין תשלומים שעל החייב פושט הרגל לשלם.

פשר (נצרת) 253/02- בן לולו אילנה נגד כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: בנימין ארבל

שאלה זו הינה שאלת המפתח אשר יש בה כדי לפתוח את שערי הליך פשיטת הרגל בפני החייבת, תוך בחינת התנהלותה בתקופה שקדמה להגשת בקשתה, ובמקביל לבחון את הדרך בה נהגה והדיווחים שדיווחה לכונ"ר. במהלך התקופה בה נהנתה מחסות של צו כינוס הנכסים. (ראה בספרם של כב' השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל" מהדורה שניה עמ' 169). סעיף 18 ה' (א)(2( לפקודה הקובע: "(א) בית המשפט יחליט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי אחת מאלה: . . . . (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". כידוע אחת מתכליות הליך פשיטת הרגל הינה: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל (1) בעמ' 166). תכלית זו מקבלת משנה תקוף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין . לשם שמירה על קניינו של הנושה ופירעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל, ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות" (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197, 205) אף סעיף 62א לפקודה קובע, כי על בית המשפט להביא בחשבון בין היתר, את התנהגות החייב במשך הליכי פשיטת הרגל "לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל".

פשר (חיפה) 451-08-09- איתי פרלשטיין נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה

שמות השופטים: ישראלה קראי גירון

סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;. . . השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 479 בעמ' 756) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'-על 2009 (3) 1913 2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו והוא נמצא ראוי לכך לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206, ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 166, 164 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 55, 45; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 28, 23; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת החייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 271).