כל הזכויות שמורות ©
פשיטת רגל הינה הליך משפטי המאפשר לחייבים לפתוח דף חדש כלכלי תוך הגנה על זכויות הנושים. מאמר זה סוקר את המסגרת החוקית, דרישות הסף, שלבי ההליך והשלכותיו המעשיות.
פשיטת רגל היא הליך משפטי המאפשר לאדם שאינו מסוגל לעמוד בתשלום חובותיו לקבל הגנה מנושיו ולזכות בהזדמנות לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית. ההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי ומטרתו לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של נושיו.
בשנת 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה. החוק החדש שם דגש על שיקום כלכלי של החייב לצד הגנה על זכויות הנושים.
כדי להיכנס להליך חדלות פירעון, על החייב לעמוד במספר תנאים:
יש לציין כי ניתן לפתוח בהליך גם כאשר יש לחייב נושה אחד בלבד, כפי שנקבע בפסיקה.
החייב מגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבקשה כוללת:
הממונה בוחן את הבקשה ומחליט האם להמליץ לבית המשפט על מתן צו לפתיחת הליכים. במסגרת זו נבחנים:
בית המשפט מחליט האם להוציא צו לפתיחת הליכים. עם מתן הצו:
במהלך תקופה זו:
הנאמן מגיש לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום כלכלי הכוללת:
בסיום התכנית, ולאחר עמידה בכל התנאים, רשאי החייב לקבל הפטר מחובותיו.
כפי שנקבע בפסיקה, חייב המבקש הפטר נדרש לעמוד בחובת תום לב מוגברת, הכוללת:
עם מתן הצו לפתיחת הליכים, מוטלות על החייב הגבלות שונות:
הליך חדלות הפירעון מהווה הזדמנות אמיתית לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים. ההצלחה בהליך תלויה בעמידה בכל החובות והדרישות, שיתוף פעולה מלא עם הנאמן והקפדה על תום לב לאורך כל התהליך. אמנם מדובר בתקופה מאתגרת הכרוכה בהגבלות משמעותיות, אולם בסופה עומדת ההבטחה להשתחרר מעול החובות ולהתחיל מחדש.
האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבות האישיות של כל מקרה. מומלץ להתעייץ עם עו ד פשיטות רגל בתל אביב מומחה בתחום.
ע"א 9782-05- יצחק טנגי נגד 1. אלון יוסי קריספין
שמות השופטים: א גרוניס,א חיות,י אלון
tabb, ralph braubaker, bankruptcy law principles, policies and practice (anderson publishing co. ), 87 (2003); robert m. lawless, elizabeth warren the myth of disappearing business bankruptcy, 93 california law review 8, fn.11 (2005)) . כלומר, תיאוריה המעמידה במרכז את הנושים מתעלמת מכך שברוב המקרים דווקא החייבים הם הפונים לבית המשפט בבקשת פשיטת רגל. ברי, שמטרותיהם העיקריות של חייבים, אם לא הבלבדיות, הינן למלט עצמם מהליכי גבייה אינדיבידואליים ולקבל הפטר. קשה להניח, בלשון המעטה, שאינטרס הנושים הוא בראש מעייניהם. בדברנו על המצב החוקי, כוונתנו לכך, שכאמור, חייב רשאי ליזום הליך פשיטת רגל אף כאשר יש לו נושה אחד בלבד. התיאוריות שאופיין כלכלי ביסודו אף אינן מסבירות כיצד זה הדין מאפשר לחייב לפתוח בהליך ולהמשיך בו במקרה של נושה אחד. כאשר מדובר במצב מעין זה שבמקרה הנוכחי, אין מדובר כלל בהליך קולקטיבי, שהרי עסקינן בחייב מול נושה אחד. אף ברור הוא, שאין מדובר בהליך של אכיפת חיובים, שכן הנחתנו היא שהיוזם הינו החייב ולא הנושה. האפשרות הנתונה בידי חייב לפתוח בהליך פשיטת רגל כאשר יש לו נושה אחד בלבד מדגישה עד כמה התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, הינה התכלית הדומיננטית כאשר מדובר בבקשות של חייבים. 8. נחזור עתה לאירוע בגינו נוצר החוב של המשיב למערער. כזכור, המשיב הצית את המערער וכתוצאה מכך נגרמו לאחרון נזקי גוף. הצגת הדברים בצורה זו עשויה להוביל לתמיהה מדוע לאפשר למשיב ליזום הליך פשיטת רגל, כאשר כל מטרתו הינה, כמובן, לקבל הפטר. אלא, שהנתונים יותר מורכבים. כפי שראינו, הן המערער והן המשיב היו קטינים בעת האירוע.
פסק דין |17/01/2010 |בית המשפט העליון
רע"א 3864-08-1. יצחק לוי2. מזל לוי נגד 1. אלברט בן פורת2. כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: א גרוניס
המחוזי בתל-אביב-יפו בפש"ר 1494/00, בש"א 14100/07, בש"א 14546/07 מיום 31.3.08 שניתנו ע"י כב' השופטת ורדה אלשייך בשם המבקשים: עו"ד נתן רסקין בשם המשיב 1: עו"ד שוקי (יהושע) שועלי בשם המשיב 3: עו"ד י' לוברט בשם המשיב 4: עו"ד עפרה אקרמן-שוורץ; עו"ד גיא הללי בשם המשיבות 9-8: עו"ד עוזי ברק החלטה 1. המבקשים קובלים על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיא ו' אלשיך) שניתנו ביום 31.3.08 . בהחלטה הראשונה מאותו יום דחה בית המשפט הצעה להסדר פשרה בין פושט הרגל, המבקש 1 (להלן – החייב), לבין נושיו. ההחלטה השנייה נוגעת לבית המגורים של החייב ורעייתו (המבקשת 2) ולנושה המובטח (המשיב 3), שלו שעבוד על הבית. 2. הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה על שני חלקיה. נראה כי הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה הראשונה, שלא לאשר את הסדר הפשרה המוצע, הינה זו של ערעור, בעוד שהמבקש 1 פעל על דרך בקשת רשות ערעור. כידוע, כללי הערעור בענייני פשיטת רגל שונים מן הכללים הנוהגים בשאר העניינים האזרחיים. סעיף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980, מורה כי קיימת זכות ערעור על "צו בפשיטת רגל". על כן, יש לשאול האם החלטתו של בית המשפט באה בגדר המונח האמור. באופן קונקרטי ולעניין המקרה דנא יש להשיב לשאלה האם החלטה בעניין אישור או דחייה של הסדר פשרה בין חייב לנושיו הינה צו בפשיטת רגל. התשובה לשאלה זו הינה חיובית. זאת, שכן כאשר בית המשפט מחליט האם לאשר הצעת הסדר או לדחותה הוא מפעיל את סמכותו המיוחדת בתחום פשיטת רגל (למושג "צו בפשיטת רגל" ראו, ע"א 93/69 ברנדר נ' מרקו מטרי ובניו, פ"ד כג(2) 127 (1969); ע"א 8993/04 פלונית נ' פלונית (טרם פורסם, 20.9.07 )).
החלטה |04/08/2008 |בית המשפט העליון
פשר (באר-שבע) 19099-02-12- אליזבט טליה מאור נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח
שמות השופטים: אריאל חזק
תל-אביב, טלפון: 03-5252537, מתמנה כמנהל מיוחד לנכסי החייבת לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס תיצור החייבת קשר עם המנהל המיוחד לצורך תיאום פגישה. המנהל המיוחד ייפגש עם החייבת בתוך עשרה ימים מיום שהחייבת יצרה עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייבת. בפגישתו עם החייבת יבהיר המנהל המיוחד לחייבת כי עליה להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליו להנחות את החייבת כיצד להגיש דוחותיו ועליו להבהיר לחייבת באופן חד משמעי כי אם תפגר בתשלום אחד או בהגשת דוח אחד ישקול ביהמ"ש ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייבת להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהל המיוחד יחתים את החייבת על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן תיחקר החייבת ולא במקומן. ג. יציאתה של החייבת מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזה כפושטת רגל. החייבת תפקיד את דרכונה בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שתידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 800 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.
צו |11/02/2012 |מחוזי – באר שבע
פשר (תל אביב) 46495-07-12- עורך דין יקיר ניידק נגד יעקב גולודריגה
שמות השופטים: דורון חסדאי
רשמי תל אביב החלטה רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית 1. לפני בקשת הנאמן לביטול צו פשיטת הרגל, וזאת בשל מסירת מידע כוזב ואי-גילוי נכסים מצד החייב. לטענת הנאמן, החייב מסר לו מידע כוזב ולא גילה דבר עבודתו במשרד תיווך והכנסותיו מעבודה זו. 2. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 3.9.12 והוא הוכרז כפושט רגל ביום 13.8.14 . ביום 23.10.13 התקיים דיון ראשון בעניינו של החייב, במסגרתו ניתנה לזה ארכה למציאת עבודה, המצאת מסמכים ולמיצוי כושר השתכרותו. בהמשך דווח כי החייב מצא עבודה כמאבטח. 2 3. לטענת הנאמן, בחודש אפריל 2015 פנה אליו נושה בשם אלירן משען (להלן: "הנושה"), אשר טען כי החייב עובד כסוכן בחברת תיווך בשם "א. מ. א. ל. נדל"ן" ברחוב אביבים 25 בחולון. לטענת הנושה, לחייב אין רישיון תיווך אולם הוא משמש כסוכן שפועל למכירת דירות והוא זכאי לעמלה בשיעור של עד 50 משכר התיווך. עוד טען הנושה כי הרקע להיכרותו עם החייב הוא במסגרת עבודתם המשותפת בחברת תיווך (אשר חדלה מלעבוד בשנת 2010) בשם "מרכז הנדל"ן". הנאמן מציין כי הנושה הציג לו מודעות למכירת דירות מלוח מודעות "יד 2", בהן מצויינים פרטי החייב לרבות מספר הטלפון הנייד שלו, כפי שמסר בחקירתו (ר' נספח 1). 4. לדברי הנאמן, החייב זומן לחקירה בעקבות כך, וביום 30.7.15 התייצב ומסר כי הוא עובד כאיש תחזוקה בחברת שמירה בשם "קרן נוי" וכן ציין כי עובד כמאבטח מספר משמרות בחודש בחברת "ארקס" והוא השיב כי אין לו זמן לעבודה נוספת. החייב עומת עם המידע שהתקבל בידי הנאמן, הוא לא הכחיש קשריו לסוכנות הנדל"ן אולם טען בחקירתו כי הוא מתלמד בסוכנות התיווך ומתייצב מספר פעמים במשרד, מתלווה לבעל העסק לצורך הצגת דירות או מציג דירות בעצמו.
החלטה |30/11/2016 |מחוזי – תל אביב
ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
במצבים אלה, בהם מבקש החייב ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליכי פשיטת הרגל אף שהם לא נפתחו לבקשתו, שוב מתעוררת התכלית שביסוד הטלת חובת תום הלב על החייב – ש"לא יהא חוטא נשכר". כאמור, אין כל הצדקה להושיט יד לחייב שהתנהל במסגרת ההליך בחוסר תום לב, ואף אין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע לחייב שכזה (וראו: עניין גרינברג, עמ' 814). אדרבה, הליכים הנפתחים לבקשת נושה אינם מותנים בתום לב של החייב בעת יצירת חובותיו ובמרבית המקרים אף כרוכים בכך. על כן, אי זקיפת התנהלות חסרת תום הלב של החייב עובר לכניסתו להליך, מדגישה את הצורך שיוכיח ביתר שאת את היותו ראוי ליתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 18. הליך פשיטת הרגל של המערער החל לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), ועל כן בענייננו חלות הוראות הפקודה. עם זאת, גם על הליכי חדלות פירעון לפי החוק חולש העיקרון על פיו על החייב לנהוג בתום לב (ראו : עניין רפאל, פסקה 9; עניין גל, פסקאות 14/12). בעניין זה אוסיף מספר מילים. 10 19. ראשית ייאמר, כי בחוק הושמטה הדרישה בבקשת נושה לביצוע "מעשה פשיטת רגל", ונושה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון אם החייב נמצא ב"חדלות פירעון" ולא פרע את חובו במועדו (סעיף 109(א) לחוק). עם זאת, אם טרם הגיע מועד פירעון החוב, יכול הנושה לפתוח בהליך רק אם החייב פועל במטרה להונות את נושיו; פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו; או שהוא לא יוכל לפרוע את החוב – ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה (סעיף 109(ב) לחוק; על כך ועל הבדלים נוספים בין הוראות הפקודה להוראות החוק, ראו: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 79 ( 19.3.2018 ) (להלן: עניין אור סיטי)).
פסק דין |06/12/2021 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
כן אבחן מהו השלב של הליך פשיטת הרגל שבו יש לבחון את תום לבו של החייב ואסקור את השינויים בהקשר זה שבהלכה הפסוקה. לאחר מכן ניישם את המסקנות שאליהן נגיע על נסיבות המקרה. 7. תכלית הליך פשיטת הרגל הליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: האחת – לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה. השנייה – ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ובהתאם להלכות הפסוקות. על התכליות האמורות עמד הנשיא ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003) (להלן: "הלכת בנבנישתי"). 8. חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל חובת תום הלב של החייב היא תנאי לכניסה להליך פשיטת הרגל וגם מהווה כרטיס יציאה הימנו. לעניין זה יובהר ששתי תקופות לבחינת תום הלב של חייב בהליך פשיטת הרגל וכמות שנקבע בע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי ( 1.2.2011 ) בפיסקה 14 (להלן: "הלכת גוטמן"): 5 "החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה". (ההדגשות אינן במקור-א. א. ) החשיבות בהקפדה על עקרון תום הלב באה לידי ביטוי בכך שהמחוקק מצא לנכון לעגן את חובת תום הלב בהקשר זה בשתי הוראות בפקודה. האחת, בסעיף 18ה(א)(2) באשר לשלב המוקדם של הדיון בהכרזתו של החייב כפושט רגל, לאמור: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;".
פסק דין |16/05/2015 |מחוזי – תל אביב
פשר (חיפה) 178/03- זילברמן יצחק נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: יעל וילנר
לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות". 9. נוכח התכלית השניה שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגותו של החייב אשר גרמה למצבו הכלכלי הנוכחי, הינה כזו אשר מצדיקה הכרזתו כפושט רגל. 10. השיקולים שינחו את בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל הינם רבים. בין היתר, ישקול בית המשפט את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות; האם החובות נוצרו בדרך של רמייה, או הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחובותיו; האם התנהגותו של החייב היתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו (לא כל אי חוקיות תחשב כהתנהגות חסרת תום לב, ויש לבדוק האם החובות נוצרו כתוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה פס"ד בנבנישתי לעיל) ועוד כיוצ"ב. 11. כאמור לעיל, על בית המשפט לבחון, לא רק את התנהגות החייב אשר הביאה ליצירת חובותיו, אלא אף את התנהגותו במהלך הליכי פשיטת הרגל שכן, ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מעידים על חוסר תום ליבו של החייב. כך; נקבע כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחות שהגיש לכונ"ר; נמנע מהתייצבות לחקירה; נמנע מהצגת מסמכים ובין היתר דוחות כספיים; נמנע משיתוף פעולה עם הכונ"ר; צבר חובות נוספים במהלך הליכי הפש"ר; חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים; נמנע מלשלם התשלומים החודשיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס; נמנע מלהתפרנס ונוקט בשב ואל תעשה ועוד כיוצ"ב, כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל.
פסק דין |04/05/2005 |מחוזי – חיפה
פשר (חיפה) 130/02- רביבו אליהו נגד הכונס הרשמי
שמות השופטים: יעל וילנר
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" בהתייחס לסעיף זה נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל – מהדורה שנייה, עמ' 169). 7. התשובה לשאלה זו האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה, תקופת יצירת החובות; והשנייה, התנהגות החייב לאחר הגשת הבקשה להכרזתו כפושט רגל (שם, שם). 8. תכליתם של הליכי פשיטת הרגל נדונו לאחרונה בפסק דין מקיף של בית המשפט העליון ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים דינים עליון סד 359, בין היתר כתב כב' הנשיא ברק: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות : האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(166 ,164 (1). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 272 ,271).
פסק דין |09/02/2005 |מחוזי – חיפה
פשר (נצרת) 354-09- פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תשם-1980 נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: דני צרפתי
להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. תכליות אלו, עפ"י ההלכה הפסוקה, אינן עומדות בפני עצמן וכפופות בראש ובראשונה בהוכחת תום לב מצד החייב. 8. בהתאמה, סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב. אם לא שוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה בתום לב תידחה הבקשה, כשהנטל בנדון מוטל על החייב. 9. התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל והשנייה, לאחר הגשת הבקשה (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל מהדורה שלישית, עמ' 173). על רקע תכליות אלו ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון בענייננו האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו. בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם. האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות.
פסק דין |28/02/2011 |מחוזי – נצרת
פשר (נצרת) 12211-05-16- שמריהו סגרון נגד עורך דין שגיא רוזנק
שמות השופטים: עינב גולומב
לטענתו, אפשר שתצהיריו שהוגשו בהליכים משפטיים בנושא הנכס נוסחו "באופן לא מדויק", אך זאת לא על-ידו, ובסופו של דבר הוא הסכים למתן פסק פינוי נגדו מהחנויות בבית משפט השלום ולא התבצר בעמדתו הראשונית. החייב הדגיש את מצבו הרפואי, היותו מוכר כנכה על-די המוסד לביטוח לאומי, ונסיבותיו האישיות. הכרעה: 12. לאחר עיון במכלול החומר שלפני ובטענות הצדדים, אני רואה לקבל את עמדת בעלי התפקיד – המנהל המיוחד והכונ"ר, כי דין בקשת החייב לפשיטת רגל – דחיה. טעם הדבר הוא התנהלות החייב בחוסר תום לב בהליך תוך הסתרת מידע בנוגע לנכסיו והצגת גרסאות בלתי מהימנות וסותרות בכל הנוגע לזכויותיו. 13. בטרם דיון לגופם של דברים, יש לעמוד על התשתית הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו ובכל הנוגע לחובת תום הלב החלה על חייב בהליך של פשיטת רגל. כפי שנקבע בהוראות הדין ובפסיקה עקבית וענפה, פרמטר מרכזי המשמש בבחינת בקשת חייב להכריזו פושט רגל, הוא תום הלב בהתנהלותו. תום הלב נבחן הן ביחס לשלב של יצירת החובות והן ביחס להתנהלותו של החייב במסגרת ההליך. במישור האחרון, החובה המוטלת על החייב היא חובה מוגברת, והיא כוללת בחובה חובת גילוי מקיפה ורחבה באשר למכלול נסיבותיו, נכסיו והכנסותיו. מדובר בחובה אקטיבית החלה על החייב; התנהלות חמקמקה ויצירת ערפול בכל הנוגע לנכסי החייב, איננה עולה בקנה אחד עמה. חובה זו נגזרת ישירות מתכליות ההליך והיא משמשת יסוד וערובה לקיום האיזון המתחייב בין תכליות אלה. ראו לעניין זה האמור בע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' הכונ"ר (פורסם במאגרים) 2011), כדלקמן: 4 "ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת-מצב, המשקפת באופן מלא ומדויק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פירעון חובותיו לנושים.
פסק דין |02/10/2019 |מחוזי – נצרת
פשר (חיפה) 4815-06-12- ב"ר דוד דניאל- להלן החייב נגד כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: עפרה אטיאס
להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה ביותר ולמכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב, בנסיבות מתאימות, לפעילות כלכלית נורמאלית ולפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם . 31. סעיף 18ה(א) לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו בהאי לישנא: "18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2)לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו. " 7 32. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא אם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו עובר להליכי פשיטת הרגל, עובר לכניסתו להליך ובמהלך ההליך. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה . הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב מהמסד עד הטפחות. 33. שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות: האחת, לפני הגשת הבקשה להכרזתו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. 34. באשר לבחינת תום ליבו של החייב כלפי נושיו בעת יצירת החובות, בודק בית המשפט, בין השאר, אם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם ; והאם נגועה התנהגותו באי חוקיות (עניין בנבנישתי).
פסק דין |10/11/2015 |מחוזי – חיפה
פש"ר (באר שבע) 41971-12-17- עומר אלאעסם נגד ' הכונס הרשמי
שמות השופטים: נועה חקלאי
לטענתו, עשה את המעשים בתום לב ולא הרוויח כספים מהפעולות שביצע. החייב ציין כי עומד בתוכנית הפירעון, שילם את התשלומים במועד, עמד בהחלטות בית המשפט ועד היום שילם כשמונים אחוז מחובותיו לנושים. החייב מעוניין להמשיך בהליך הפש"ר, דבר אשר יעזור לנושים לקבל את כספם ויעזור לו בהליך השיקומי. דיון והכרעה: 4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכתב על נספחיהם, מצאתי לאמץ את בקשת הנאמן ולהורות על ביטול ההליך. 5. ביחס לחשיבות תום ליבו של החייב בהליך פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להפנות לע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הכנסים הרשמי ( 9.8.09 ): "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת-להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. . . השנייה-להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק . . . . אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
פסק דין |27/03/2025 |מחוזי – באר שבע
פשר (תל אביב) 37495-09-14- עמוס מסילתי- החייב נגד כונס הנכסים הרשמי- הכנר
שמות השופטים: עודד מאור
אין צורך לחזור ולהכביר מילים על החשיבות של מתן הפטר לחייב שנקלע לחובות ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים ולהותיר את חובותיו מאחור, אולם התכליות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל, אינן עומדות כשלעצמן ובחלל ריק אלא כפופות הן לחובת תום הלב; לאותו עקרון-על, עקרון מלכותי, כפי שכונה על ידי בית המשפט העליון, המרחף מעל השיטה המשפטית הישראלית בכללותה, לרבות בהליך פשיטת הרגל (ראו: פסק דין בעניין בנבנישתי לעיל). 23. תום הלב של החייב נבחן הן בשלב יצירת החובות, והן בהתנהלותו תוך כדי הליך. 9 24. לא רק תום לבו של החייב אמור להבחן, אלא אף של הנושה, שמעבר לחובתו להפעיל זכויותיו בתום לב, הרי גם במקרים מתאימים, והדבר בא לידי ביטוי מוגבר בנושה מקצועי, גם תום הלב במתן האשראי (להרחבה לעניין זה ראו: פש"ר (מחוזי תל-אביב) 2216/04 יוסי לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, ניתן ביום 10.8.17 , פורסם באתרים משפטיים). 25. תום הלב של חייב נבחן בהקשר של שתי תקופות: התקופה הראשונה, היא התקופה שקדמה לכניסה להליך, שלב יצירת החובות (ראו סעיף 18ה(א)(2) לפקודה); והתקופה השנייה, במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו (ראו סעיף 63(ב)(1) לפקודה). אם התנהלותו של החייב עובר להליך פשיטת הרגל, היינו בתקופה הראשונה, היתה נגועה בחוסר תום לב, ובשנים עברו ניתן היה לדחות את בקשתו על אתר (בתנאים שונים שנקבעו ונדונו בהרחבה בפסק הדין בעניין בנבנישתי) הרי בשנים שלאחר מכן ובשלבים מאוחרים יותר הסיט בית המשפט העליון את שלב הדיון בשאלת תום הלב ואי החוקיות ביצירת החובות משלב הכניסה להליך והבקשה להכרזת חייב כפושט רגל, לשלב הסופי, הוא שלב הנעילה – בו נדונה שאלת ההפטר (ראו: ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 14.8.12 , פורסם באתרים משפטיים) ופסקי הדין המאוחרים לו.
החלטה |27/11/2017 |מחוזי – תל אביב
פשר (חיפה) 5363-02-19- אביחי טוני- להלן נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכונר
שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את כלל הנסיבות, שוכנעתי כי דין שתי הבקשות להתקבל; יש לאפשר לחייב להקדים את התשלומים ומנגד לסייג את ההפטר. 12. כידוע, הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר תכליות חשובות: מתן אפשרות לאדם שנקלע לחובות לפתוח דף חדש בחיים, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב ותכלית ציבורית שעניננה שמירה על הליכי מסחר תקינים. בית המשפט מופקד על האיזון בין תכליות אלה, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, ( 26.9.2016 )). 13. הליך פשיטת רגל, כפי שכבר נקבע, הינו חסד של המחוקק, והיד המושטת כלפי החייב, מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו ועמידה במגבלות המוטלות עליו במסגרת ההליך. עמידה בתשלומים חודשיים המושתים על החייב, מעבר לכך שמטרתה תשלום החוב, כולו או חלקו, לפי יכולתו של החייב ועל סמך כלל הנתונים שהוצגו בפני בית המשפט, תורמת, גם אם בעקיפין, לשיקומו של החייב. עמידה סדירה בתשלום החודשי יש בה כדי לעודד התנהלות כלכלית נאותה של החייב, ותורמת למחויבות שלו להליך. עמידה בדרישות ההליך ונשיאה במגבלות המוטלות על החייב, עם מתן צו הכינוס, הן חלק מהותי בהליך. מסגרת זו ומחוייבותו של החייב להליך על פני תקופת זמן, יש להן גם היבט מוסרי וחינוכי מבחינתו של החייב, לקראת צאתו לדרך חדשה, לאחר מילוי דרישות ההליך. 14. סמכותו של בית המשפט לעניין קביעת תוכנית פירעון אשר עמידה בתנאיה מזכה את החייב בסופו של יום בהפטר, מעוגנת בסעיף 62 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה") אשר לפיו בית המשפט רשאי ליתן צו הפטר, להתלותו או להתנותו בתנאים, לרבות לענין תשלומים שעל החייב פושט הרגל לשלם.
החלטה |06/08/2023 |מחוזי – חיפה
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 4. תכנה של התראת פשיטת רגל
4. (א) בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או דעת בית המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה. (ב) התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה. (ג) בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לענין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת דעתו. (ד) לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על סמך הטעות האמורה; אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 17. בקשת חייב
17. (א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה: (1) חובותיו אינם פחותים מ-17,307 3 שקלים חדשים; (2) צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו – (א) פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד; (ב) פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם; (ג) פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד. (3) צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן – כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי. (ב) החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 63. סייגים למתן הפטר
63. (א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו או בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה: (1) לא יתן הפטר; (2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה; (3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות; (4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו. (ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר: (1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; (2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו; (3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו; (4) (נמחקה); (5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו; (6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו; (7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק; (8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה; (9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה; (10) (נמחקה); (11) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס; (12) פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס
25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 55. סמכות לבטל הכרזה
55. (א) ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי. (ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה. (ג) לענין סעיף זה – (1) ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל לא ייראה כפרעון מלא של החוב; (2) חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט; (3) חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית המשפט. (ד) ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית המשפט ואולם נכסי החייב יוקנו לאדם שימנה בית המשפט, ואם לא מינה – יחזרו להיות קנינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית המשפט לקבוע בצו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ מדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט: (1) 35% – אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס; (2) 45% – אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו; (3) 55% – אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו; (4) 65% – אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו; (5) 80% – אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה. (ח) (בטל).
כל הזכויות שמורות ©