כל הזכויות שמורות ©
הליכי פשיטת רגל בחיפה מתנהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה, בהתאם למסגרת המשפטית המבוססת על פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות פירעון. בעמוד זה תמצאו סקירה מקיפה של התהליך, העקרונות המשפטיים והפרקטיקה היומיומית בניהול הליכי פשיטת רגל באזור חיפה והצפון.
בית המשפט העליון הגדיר בבירור את מטרות הליך פשיטת הרגל, כפי שניתן ללמוד מפסיקה מרכזית:
בפסק דין פשר (חיפה) 1239/04- סגלוביץ אברהם נגד כונס הנכסים הרשמי (ניתן ב-01/01/09), נקבע:
"להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר; והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות."
מטרה כפולה זו – הגנה על זכויות הנושים לצד מתן הזדמנות שנייה לחייב – מהווה את הבסיס לכל הליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה.
עיקרון מרכזי בהליכי פשיטת רגל הוא דרישת תום הלב מצד החייב. כפי שנקבע בפסיקה מובילה:
בעא 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרשמי ואח' (ניתן ב-14/08/12):
"כושר השתכרות זה הינו בגדר נכס העומד לרשות נושיו של החייב… האפשרות לסיים את ההליכים בדרך של הפטר הינה ייחודית להליכי פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית המשפט מוסמך ליתן לחייב, לבקשתו, הפטר מחובותיו, ובכך לאפשר לחייב 'לפתוח דף חדש' בחייו."
תום הלב נבחן לאורך כל ההליך, החל משלב הגשת הבקשה ועד לשלב ההפטר הסופי. בית המשפט המחוזי בחיפה בוחן את התנהלות החייב באופן מחמיר ומדוקדק.
החייב בהליכי פשיטת רגל בחיפה נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם בעלי התפקיד. אי שיתוף פעולה עלול להוביל לביטול ההליך, כפי שנקבע:
בפשר (חיפה) 42269-02-15- אוסאמא מרעי נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה (ניתן ב-06/12/17):
"חוסר שיתוף הפעולה מצד החייב והיעדר מילוי הוראות הצו מהווים זניחת ההליך על ידו. התנהלות החייב עולה כדי חוסר תום לב, ואי שיתוף הפעולה כאמור מצדיק ביטול ההליך."
שיתוף פעולה כולל מסירת מידע מלא על נכסים, חובות והכנסות, הופעה לדיונים ולחקירות, ועמידה בתשלומים החודשיים שנקבעו.
במקרים של מרמה או הונאה, בית המשפט המחוזי בחיפה עשוי להחריג חובות מההפטר, כפי שניתן לראות:
בחוק חדלות פירעון (חיפה) 26288-06-21- חדר קבלאוי נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון (ניתן ב-23/08/23):
"החרגת חוב שנוצר במרמה מתחולת ההליך עשויה להיגזר לא רק מנסיבות יצירת החוב אלא גם בגין ניהול 'מרמתי' של הליכי פשיטת רגל, לרבות מקרים שבהם זכאי לפטור מחיוב שצמח לו כתוצאה מפעילות מרמה שבה הוא היה מעורב או מחיוב שממנו הוא ניסה להתחמק באמצעות מרמה."
לצורך פתיחת הליך פשיטת רגל בחיפה, יש לנקוט בצעדים הבאים:
עם מתן צו כינוס נכסים בבית המשפט המחוזי בחיפה:
בשלב ההכרזה על פשיטת רגל בבית המשפט בחיפה:
הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהל בשמונה שלבים עיקריים:
הליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה מהווים מסלול משפטי מורכב המאזן בין זכויות הנושים לבין הצורך לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם. התהליך דורש עמידה קפדנית בעקרונות תום הלב, שיתוף פעולה מלא עם בעלי התפקיד, והקפדה על הוראות בית המשפט לאורך כל ההליך.
חשוב לזכור כי כל מקרה של פשיטת רגל הוא ייחודי, ובית המשפט בחיפה בוחן כל בקשה לגופה. לקבלת תוצאות מיטביות, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום פשיטת הרגל וחדלות פירעון, המכיר היטב את הפרקטיקה הנהוגה בבית המשפט המחוזי בחיפה והצפון.
הבנה מעמיקה של הליכי פשיטת רגל בחיפה, העקרונות המשפטיים המנחים אותם, והדרישות המעשיות, מסייעת לחייבים לנהל את ההליך באופן אפקטיבי ולהגיע להפטר המיוחל, המאפשר להם להתחיל פרק חדש בחייהם הכלכליים.
פשר (נצרת) 1239/04- סגלוביץ אברהם נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: צרפתי דני
להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייה על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מ"י, פ"ד לא (1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). על רקע תכליות אלו, יש לבחון בענייננו האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו. (פש"ר חיפה 1041 /07. בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר פ"ד נז(4), 197, 205-206). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435).
פסק דין |31/12/2008 |מחוזי – נצרת
ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח
שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז
בין היתר מחילים דיני פשיטת הרגל על כל הנושים עיקרון של שוויון, וזאת במטרה למנוע מצבים של העדפת נושים (בין אם מדובר בהעדפה רצונית של החייב ובין אם מדובר בהעדפה שמקורה באמצעי לחץ שמפעיל נושה מסוים על החייב על מנת שיפרע את חובו כלפיו ראשון). כמו כן מקנים דיני פשיטת הרגל לכנ"ר או לבעל תפקיד מטעמו סמכות לבצע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב בהווה ובעבר, וסמכויות חקירה מצויות גם בידי בית המשפט עצמו , ואף לבטל, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, עסקאות מסוימות שביצע החייב בנכסיו בסמוך למועד מעשה פשיטת הרגל ללא תמורה או בתמורה מופחתת. יוער כי סמכות זו לביטול רטרואקטיבי של עסקאות שביצע החייב, אשר אין חולק כי הינה סמכות חריגה במשפט האזרחי והמסחרי, הינה ייחודית לדיני פשיטת הרגל ואין לה מקבילה בהליכי הוצאה לפועל, והרציונאל שבבסיסה הינו שאין לאפשר לחייב שיצר חובות רבים להתעלם מנושיו ולבצע עסקאות שמשמעותן המעשית הינה הקטנת מאסת נכסיו, בתקופה הסמוכה למעשה פשיטת הרגל הפורמאלי . 15. מנקודת מבטו של החייב, ההבדל העיקרי והעקרוני בין הליכי פשיטת רגל לבין הליכי ההוצאה לפועל הינו בנקודת הסיום של ההליכים. בעוד ששני סוגי ההליכים יכולים להסתיים בהסדר בין החייב לבין נושיו , הרי שהאפשרות לסיים את ההליכים בדרך של הפטר הינה ייחודית להליכי פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית המשפט מוסמך ליתן לחייב, לבקשתו, הפטר מחובותיו, ובכך לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו. שיקול הדעת של בית המשפט בסוגיה זו הינו שיקול דעת רחב, אך הוא כפוף למגבלות ולשיקולים שונים הקבועים בפקודה . 16. אין חולק כי התמריץ העיקרי של חייב שמגיש בקשת פשיטת רגל הינו לקבל בסופו של יום הפטר מחובותיו ו"לפתוח דף חדש".
פסק דין |13/08/2012 |בית המשפט העליון
פשר (חיפה) 42269-02-15- אוסאמא מרעי נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: גלית ציגלר
– להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה – להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד שגיא רוזנק – להלן: "המנהל המיוחד" פסק דין החייב צבר מחדלים רבים ביניהם 8 פיגורים, אי המצאת מסמכים, אי הגשת דוחות עדכניים וחוסר שיתוף פעולה, לאחר שניתנה לו כבר הזדמנות להסרת המחדלים על ידי בית משפט זה. התנהלות החייב עולה כדי חוסר תום לב, ואי שיתוף הפעולה כאמור מצדיק ביטול ההליך. לאור האמור, אני מורה על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב. כל המגבלות שהוטלו יוסרו, למעט צו עיכוב יציאה מן הארץ שיישאר בתוקפו למשך 90 יום. אם יבקש החייב לחדש את ההליך יהיה הדבר כפוף להסרת כל המחדלים בתוך 30 יום מהיום, ותוך צירוף אישור המנהל המיוחד על הסרתם. לא תתקבל הודעה על הסרת מחדלים ללא אישור המנהל המיוחד. אם יבקש החייב להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל בחלוף הזמן, יהיה הדבר כפוף להפקדת 5,000 כהוצאות ההליך.
פסק דין |05/12/2017 |מחוזי – חיפה
פשר (מרכז) 31038-12-10- עוזי שאבי, נגד עורך דין יניב אינסל
שמות השופטים: עירית וינברג נוטוביץ
" יפים לעניין זה גם דבריו של בית המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ) בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד (18/12/19), בפסקה 8: "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב. . . התנהלות בתום לב מצד חייב, ובפרט כאשר הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד משלבי ההליך – צו הכינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר. . . עיקרון זה משתלב גם עם העיקרון הכללי, על פיו "לא יהא חוטא נשכר". . . " 29. החייב התנהל בחוסר תום לב לאורכו ולרוחבו של ההליך, החל מהעובדה שנטענה ולא נסתרה ע"י החייב, שהוא זה שיזם את הליך פשיטת הרגל באמצעות שימוש בנושה פיקטיבי, המשך בהסתרת פעילותו העסקית ויצירת חובות חדשים תוך כדי ההליך וכלה בהשגת רוב לאישור הסדר הנושים באמצעות מצגי שווא. לכך יש להוסיף את החקירה הפלילית המתנהלת כנגד החייב בגין עבירות זיוף, מרמה והונאה.
פסק דין |15/12/2020 |מחוזי – מרכז
פשר (חיפה) 37561-04-18- פלוני- להלן נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה- להלן הכנר
שמות השופטים: אילת דגן
קשה להאמין שאינו זוכר בשים לב לכך שהוא הורשע באותה פרשה על פי הודאתו ואף ריצה עונש מאסר. החייב מתאר מצב כלכלי קשה אך הוא נתפס בבמהלך ההליך כאן בבית הימורים כאשר ברשותו סך של 1,800 במזומן – שווה ערך לרוב הקצבה החודשית אותה הוא מקבל מהמדינה. הטענה לפיה מדובר בחובות ישנים וכי החייב השתקם מאז אינה מתיישבת עם העבירה האחרונה ומלמדת כי החייב לא שינה את דרכיו. 18. מושכלות יסוד הן כי מעשה שיש עמו פגיעה בתקנת הציבור, ייחשב חוסר תום לב בעת יצירת החובות (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197), כמו גם סיכון כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה ובמצגי שווא (פש"ר (מחוזי חי') 41357-12-11 ראיד ח'ורי ואיל ח'ורי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ( 02.09.2014 19. בחינת התנהלותו של החייב בהליך כמתואר לעיל מלמדת כי החייב אינו מפנים את האחריות הכלכלית שהליך זה מבקש לקדם בעניינו. חייב הנכנס בשערי ההליך זוכה להגנות מפני נושיו, אך בתמורה עליו לעמוד בחובותיו לקופת ההליך, לנהל אורח חיים חוקי ההולם את האיזון בין צרכיו לבין אלו של נושיו. הליכי פשיטת הרגל אינם הליכים יקרים אשר ממומנים רובם מהקופה הציבורית, לכן חייב שאינו מפנים את החובות המוטלות עליו מכוח ההליך ואינו לוקח על עצמו את מלוא האחריות המצופה ממנו, אין לו מקום בהליך. 20. עיון בכתב האישום שהוגש נגד החייב, עולה כי יוחסו לחייב עבירות מרמה נוספות לעבירת המרמה הנטענת מטעם הנושה, וכי החייב הורשע בשלושה מקרים בהם שלשל לכיסו עשרות אלפי שקלים תוך שהוא מציג מצג שווא בפני המתלוננים לפיו בתמורה לכסף ימכור להן חלקות קבר עבור יקריהם.
פסק דין |26/07/2021 |מחוזי – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 26288-06-21- חדר קבלאוי נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: אפרים ציזיק
החרגת חוב שנוצר במרמה מתחולת ההליך עשויה להיגזר לא רק מנסיבות יצירת החוב אלא גם בגין ניהול "מרמתי" של הליכי פשיטת רגל לרבות מקרים שבהם זכאי לפטור מחיוב שצמח לו כתוצאה מפעילות מרמה שבה הוא היה מעורב או מחיוב שממנו הוא ניסה להתחמק באמצעות מרמה (ראה: ע"א 2434/19 משה קיירה נ' יוחנן שלומי ואח' מיום 27.5.2020 ; ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן מיום 11.1.2015 ) ואף במקרים שבהם הכשל המרכזי שביצירתם חמור במידה שאינה מאפשרת לחייב ליהנות מההגנות אשר מוקנות בפקודת פשיטת הרגל (ראה: 5678-02-15 (מחוזי מרכז) רשות המיסים – אגף המכס ומע"מ נ' חוסם אל סוס (החייב) ואח' מיום 17.4.2023 ). 67. במקרה נשוא ענייננו היחיד בחר שלא להשיג על גובה השומה אשר נפסקה לו על ידי רשות המיסים באמצעות הליכי הערעור המתבקשים כך שבפועל גובה החוב אשר נקבע לחובתו במסגרת הליכי השומה הפך לחלוט. 68. יתירה מכך, מעשי המרמה החמורים ביותר של היחיד לובנו ובוקרו על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה בצורה חמורה ביותר, הן במסגרת ההליך הפלילי, והן במסגרת הליך הפש"ר משנת 2018 ומשכך היחיד מושתק מלהשיג עליהן במסגרת הליך זה . 69. השלכות מעשיו החמורים במיוחד של היחיד חורגים מעניינם הצר של נושי היחיד, בשל הטלת הדופי החמורה במיוחד אשר נובעת מהם ביחס לתדמיתם המקצועית של עוה"ד ככלל ובפרט של בעלי התפקיד החיצוניים אשר מתמנים באופן תדיר על ידי בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל בכל רחבי הארץ. 70. במקרה זה מדובר בהונאה כספית בהיקף עצום של מיליוני שקלים, ולכן אין נפקא מינא האם נערכה שומה חדשה ליחיד במהלך שנת 2007, מאחר והיחיד הודה במסגרת עסקת הטיעון בביצוע מעילה כספית מתמשכת בהיקף כולל של 6.5 מיליון מבלי שנדרש להשיב את כספי הגניבה לידי הנפגעים, ומבלי שהחזיר לקופת הנשייה ולו גם חלק קטן מסכומי העתק שבהם מעל (למעט הכספים ששולמו ממימוש דירת מגוריו).
החלטה |22/08/2023 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 56379-05-24- ראני חאג אסעד נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: אילנה הדר
להלן: "החוק" בעניין: ראני חאג אסעד ת. ז. 046261640 להלן: "היחיד" בעניין: עו"ד שי וייס להלן:"הנאמן" ובעניין: ממונה על חדלות פירעון-מחוז חיפה והצפון להלן: "הממונה" פסק דין 1. ביום 25 ביוני 2024 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד. 2. מבקשת הנאמן מיום 12 בנובמבר 2024 עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי המצאת מסמכים מהותיים שנדרשו ע"י הנאמן ואי שיתוף פעולה עם הנאמן ועוד. לאור התנהלות היחיד, עתר הנאמן להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים. 3. הבקשה הועברה לתגובת היחיד ונקבע שעליו להסדיר את המחדלים עד ליום 5 בדצמבר 2024. לאחר שהיחיד לא הגיש דבר, ולפנים משורת הדין, ניתנה ליחיד ארכה נוספת עד ליום 22 בדצמבר 2024 ונקבע שככל שלא יעשה כן, יבוטל ההליך ללא התראה נוספת. בחלוף המוארך ולאחר שהיחיד לא הגיב לבקשה ולא הודיע על הסדרת מחדלים, ניתן פסק דין זה. 4. חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. 5. הליך חדלות הפרעון, כמו הליך פשיטת הרגל שקדם לו, הוגדר לא אחת כ'חסד המחוקק', בשל ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית. "ואולם, היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, שכן בהליך פשיטת הרגל גלומה למעשה פגיעה בנושים אשר לא ייפרעו את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר פושט הרגל נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר" [ראה בע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי ( 3.5.2021 ), שם עמד כב' השופט מינץ על רלוונטיות הדברים גם להליכים המתנהלים לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן-"עניין רחמני").
פסק דין |22/12/2024 |שלום – חיפה
ע"א 8492-09- קארולין גזאוי נגד 1. בנק מסד בעמ- סניף ירושלים
שמות השופטים: א ריבלין,מ נאור,א רובינשטיין
כמובן שעל הכל חופה חובת תום הלב – החלה בהליכי פשיטת רגל הן על החייב (ראו סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם) פסקאות 22/19); והן על הנושה – העלול לראות בהליכי פשיטת רגל "נשק טקטי" כלפי החייב (כלשון סגנית הנשיאה אלשיך; ראו בש"א (תל אביב) 17884/01 פריינטה נ' פניציה אמריקה-ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ (לא פורסם) פסקה 17; בש"א (תל אביב) 17586/02 אמיר נ' נשואה זנקס ניירות ערך בע"מ (לא פורסם) פסקה 16; בהקשר זה ראו גם סעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)). כפי שסיכם הנשיא ברק: "ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן האינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם אלא כפופים הם לעקרון תום הלב (במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי). אכן, בפקודת פשיטת הרגל עצמה יש הוראות המבססות עצמן על עקרון תום הלב במובנו הסובייקטיבי. . . בנוסף, כפופים הליכי פשיטת הרגל לעקרון תום הלב במובנו האובייקטיבי. כך, הן הנושים והן החייב חייבים להפעיל את זכויותיהם על פי הפקודה בתום לב (סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973). אל לחייב להפוך את דיני פשיטת הרגל ל'עיר מקלט' אשר כל דכפין יבוא בשעריה. . . מאידך, רשאי בית המשפט לדחות בקשת נושה להליכי פשיטת רגל נגד חייב, אם נעשה בהם שימוש לרעה. . . " (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 205). י"ב. נשוב לענייננו, על פניו בנסיבות דנא מדובר בטעות בתום לב, בסכום שאינו משמעותי ביחס לחוב כולו (המשיב מודה בטעות של 170,000 , מעט למעלה מ-4 ביחס להתראה בגין חוב של 4,118,082 ).
פסק דין |26/10/2010 |בית המשפט העליון
– דגנית פיגון נגד 1. כונס הנכסים הרישמי
שמות השופטים: א פרוקציה ע ארבל,י אלון
מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע. דרישת תום הלב בהליכי פשיטת רגל 20. סמכותו של בית משפט ליתן צו הפטר לחייב בפשיטת רגל קבועה בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל. זו לשון ההוראה: "(א) בית המשפט, בדונו בבקשה, רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר, או לאחריו. . . לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיוזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר" (הדגשה לא במקור). כעולה מההוראה האמורה, התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, ומידת תום הלב המאפיינת את התנהגותו, מהווים שיקול מהותי שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו להחליט האם להעניק לו צו הפטר בהליך פשיטת רגל. אכן: "גורם חשוב ביותר, ששומה על בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו הוא התנהגותו של החייב, בין לפני פשיטת הרגל ובין במהלכה" (לוין וגרוניס, עמ' 194). 21. תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם. כך לענין מתן צו הכינוס (ע"א 34/89 אגברייה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 24.10.90 ); ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435 (1995) (להלן פרשת אליהו); סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; לוין וגרוניס, עמ' 108-109); כך לענין מתן ההכרזה על פשיטת הרגל
פסק דין |08/08/2009 |בית המשפט העליון
ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח
שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז
בין היתר מחילים דיני פשיטת הרגל על כל הנושים עיקרון של שוויון, וזאת במטרה למנוע מצבים של העדפת נושים (בין אם מדובר בהעדפה רצונית של החייב ובין אם מדובר בהעדפה שמקורה באמצעי לחץ שמפעיל נושה מסוים על החייב על מנת שיפרע את חובו כלפיו ראשון). כמו כן מקנים דיני פשיטת הרגל לכנ"ר או לבעל תפקיד מטעמו סמכות לבצע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב בהווה ובעבר, וסמכויות חקירה מצויות גם בידי בית המשפט עצמו , ואף לבטל, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, עסקאות מסוימות שביצע החייב בנכסיו בסמוך למועד מעשה פשיטת הרגל ללא תמורה או בתמורה מופחתת. יוער כי סמכות זו לביטול רטרואקטיבי של עסקאות שביצע החייב, אשר אין חולק כי הינה סמכות חריגה במשפט האזרחי והמסחרי, הינה ייחודית לדיני פשיטת הרגל ואין לה מקבילה בהליכי הוצאה לפועל, והרציונאל שבבסיסה הינו שאין לאפשר לחייב שיצר חובות רבים להתעלם מנושיו ולבצע עסקאות שמשמעותן המעשית הינה הקטנת מאסת נכסיו, בתקופה הסמוכה למעשה פשיטת הרגל הפורמאלי . 15. מנקודת מבטו של החייב, ההבדל העיקרי והעקרוני בין הליכי פשיטת רגל לבין הליכי ההוצאה לפועל הינו בנקודת הסיום של ההליכים. בעוד ששני סוגי ההליכים יכולים להסתיים בהסדר בין החייב לבין נושיו , הרי שהאפשרות לסיים את ההליכים בדרך של הפטר הינה ייחודית להליכי פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית המשפט מוסמך ליתן לחייב, לבקשתו, הפטר מחובותיו, ובכך לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו. שיקול הדעת של בית המשפט בסוגיה זו הינו שיקול דעת רחב, אך הוא כפוף למגבלות ולשיקולים שונים הקבועים בפקודה . 16. אין חולק כי התמריץ העיקרי של חייב שמגיש בקשת פשיטת רגל הינו לקבל בסופו של יום הפטר מחובותיו ו"לפתוח דף חדש".
פסק דין |13/08/2012 |בית המשפט העליון
ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
כך קובעת במפורש פקודת פשיטת הרגל, אשר אינה רואה בהכרזתו של החייב כפושט רגל סוף פסוק ומאפשרת לבטל את הכרזתו זו בכל שלב, אם מוכח שהחייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל . כך גם בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט להעניק לחייב הפטר, כאשר הפקודה קובעת סייגים מפורשים לסמכות זו, אשר המכנה המשותף להם הוא חוסר תום לב מצד החייב . כמו כן מסמיכה הפקודה את בית המשפט להתנות הפטר בתנאים ואף לשנותו או לבטלו בנסיבות מסוימות " (פסקה 19; ראו גם: ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 ( 26.9.2016 ); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 21 ( 9.8.2009 )). 11. הצבת חובת תום הלב ביסוד הליכי פשיטת רגל מתחילתם ועד סופם נובעת מהתפישׂה לפיה הליכים אלה הם בבחינת "חסד של המחוקק" לנוכח ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית (ע"א 4390/21 עיראקי נ' אהד בתרון – מנהל מיוחד, פסקה 5 ( 1.9.2021 ); ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 ( 22.6.2021 ) (להלן: עניין חוסין)). משכך, "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004) (להלן: עניין גרינברג); ראו גם לדוגמא: ע"א 7092/13 ד. מ. נ' י. מ. , פסקה 29 ( 12.10.2015 ) (להלן: עניין ד. מ. ). דרישה זו משתלבת עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "לא יהא חוטא נשכר" (ראו: ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 )).
פסק דין |06/12/2021 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 2274/06- ובעניין נגד ובעניין
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
נ' כונס הנכסים הרשמי( 22.1.15 ) שבו נמנע בית המשפט מלקבל את בקשת החייב ולהכריז עליו פושט רגל מחמת שחובותיו העיקריים נוצרו עקב חוב למתלוננת שכלפיה ביצע עבירות מין חמורות בתוך המשפחה. לדעת בית המשפט קבלת הבקשה משמע ריקון מתוכן של דרישת תום הלב בנסיבות ההסתבכות של אותו חייב. השני, פש"ר חי' 17394-04-11 נאטור נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ( 17.1.15 ), שאף בו נדחתה בקשת חייב להכריזו פושט רגל מהטעם שמרבית חובותיו קשורים לעבירות פליליות חמורות שביצע ומקורם בקנסות ובפיצויים פליליים שנגזרו עליו בגין הרשעותיו. 10. האבחנה בין הליך פשיטת רגל לבקשת חייב לבין הליך שהוגש על ידי נושה בטרם מסקנות, סבורני שנכון להדגיש את האבחנה לעניינו שבין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין זה שננקט לבקשת נושה. בעוד שבמקרה הראשון עקרון תום הלב עלול להוות לחייב לרועץ שכן הוא זה שמעוניין בהליך פשיטת הרגל, אזי משקלו פחות, אם בכלל, במקרה שבו מוגשת נגדו בקשת פשיטת הרגל. אבהיר שנגד חייב אשר עותר להכרזתו כפושט רגל קיימת סנקציה שככל שיתברר שחובותיו נוצרו בחוסר תום לב שנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור או שלא התנהל בתום לב במהלך תקופת פשיטת הרגל, יבוטל ההליך נגדו. לעומתו, חייב אשר נגדו הוגשה בקשת פשיטת רגל מעוניין לרוב בביטול הליך פשיטת הרגל ולכן אין לשיקול של תום הלב משקל, ולמצער מהותי, בעניין המשך היותו נתון להליכי פשיטת רגל. לאבחנה זו התייחס בית המשפט העליון בע"א 92/5503 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749: "מאחר שמדובר בבקשה הבאה מטעם החייב, ואשר נועדה להעניק לו הגנה מסויימת, לא יינתן צו מקום בו אותו חייב חסר תום לב, ולו במעט, בין בשלב יצירת החובות, בין בשלב הליכי אכיפת החובות, ובין בעת פנייתו לבית המשפט למתן צו כינוס.
פסק דין |16/05/2015 |מחוזי – תל אביב
פש"ר (באר שבע) 41971-12-17- עומר אלאעסם נגד ' הכונס הרשמי
שמות השופטים: נועה חקלאי
לטענתו, עשה את המעשים בתום לב ולא הרוויח כספים מהפעולות שביצע. החייב ציין כי עומד בתוכנית הפירעון, שילם את התשלומים במועד, עמד בהחלטות בית המשפט ועד היום שילם כשמונים אחוז מחובותיו לנושים. החייב מעוניין להמשיך בהליך הפש"ר, דבר אשר יעזור לנושים לקבל את כספם ויעזור לו בהליך השיקומי. דיון והכרעה: 4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכתב על נספחיהם, מצאתי לאמץ את בקשת הנאמן ולהורות על ביטול ההליך. 5. ביחס לחשיבות תום ליבו של החייב בהליך פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להפנות לע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הכנסים הרשמי ( 9.8.09 ): "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת-להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. . . השנייה-להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק . . . . אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
פסק דין |27/03/2025 |
בש"א (נצרת) 1728/04- פתחיה עודה נגד כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה
שמות השופטים: בנימין ארבל
בבחינת הבקשה, יצאתי מנקודת הנחה, כי לשון החוק כפי שהתקבל, כולל הרישא לסעיף 62, תואמת את דברי ההסבר כפי שצוטטו לעיל. לפי דברי הסבר אלו, ניתן "לעתים" ליתן צו הפטר, ובתנאי שאחד התנאים שאין בלתם הוא כי נתקיים בחייב יסוד תום הלב בכל השלבים, הן בשלב יצירת החובות והן במהלך פשיטת הרגל. 12. יש לזכור כי הליכי פשיטת הרגל "לוקים" פעמים באי-איזון מסוים, של התמונה הנחשפת בפני בית המשפט. בית המשפט רואה לנגד עיניו את "מסכנותם" של החייבים, ואולם, לא תמיד הוא רואה, באותה חדות, את זכות הקניין וקשייהם של הנושים. 13. מתן צו הפטר הוא פרי איזון שיקולים, בין המגמה ליצור שוויון בין הנושים בחלוקת נכסי פושט הרגל, בצד יישום העיקרון כי גם פושט רגל זכאי, בתנאים מסוימים, לפתוח דף חדש בחייו ובלבד שהתנהגותו לא הוכתמה בחוסר תום לב. (ראה הצ"ה לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3)) 14. לפיכך, נדרש בית המשפט, השוקל את הבקשה למתן צו הפטר, ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום לבו בניהול עסקיו, עובר להליכי פשיטת הרגל, לרבות התנהגותו ותום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל. כמו כן, יש ליתן את הדעת לתועלת שתצמח לנושים, ואף לציבור כולו, מהמשך הליכי פשיטת הרגל בכל שלב ושלב. 15. לעניין תום הלב נקבע כבר ברע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2004 (1),1259 ) כי: "תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות: לפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, ולאחר הגשת הבקשה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מט(1) 749, 756; ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שנייה, תשס"א) 169).
החלטה |21/11/2004 |מחוזי – נצרת
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 16517-03-20- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד חמיס קורדי
שמות השופטים: רונן אילן
אומנם, אותו מעשה חסד עם החייב מבטא גם אינטרס חברתי, שיקום החייב, אך דווקא נוכח אותו "קרש הצלה" שניתן לחייב ודווקא נוכח "המחיר" שנאלצים לשלם נושיו של החייב אשר לא יפרעו על מלוא חובותיו כלפיהם, מאז ומתמיד הודגשה הציפייה מהחייב להתנהל בתום לב. וכך נקבע: 6 הליכי פשיטת הרגל נועדו לשתי תכליות. האחת, עניינה הגנה על אינטרס הנושים, תוך כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך היעילה ביותר. השנייה, שירות האינטרסים של החייב עקב חובות שיצר בתום לב. קיים גם אינטרס חברתי לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, בנסיבות המתאימות, תוך שמיטת חובותיו. ברם, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. (פש"ר 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים 21.11.10 , פסקה 5) ובמקרה אחר: אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.
החלטה |13/06/2020 |שלום – תל אביב
בש"א (נצרת) 1811/04- אבו אבי נגד הכונס הרשמי
שמות השופטים: בנימין ארבל
ביום26/2/04 שלח הכונס הרשמי מכתב אזהרה לחייב כי אינו מקיים את החלטת בית משפט מיום 22/9/03 , וכי אם לא יפעל לאלתר למילוי ההחלטה, תחודש הבקשה לביטול צו פשיטת הרגל. למרות אזהרה זו, לא מלא החייב אחר החלטת בית משפט. בנסיבות אלה אינני רואה כל דרך אחרת אלא לקבל את הבקשה . סעיף 55 (ב) לפקודת פשיטת הרגל , תש"ם-קובע כי: "בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה" סעיף זה קובע את סמכותו של בית משפט לבטל הכרזה על פשיטת רגלו של החייב. הליכי פשיטת הרגל, שתי מטרות עיקריות להן: האחת, כינוס נכסיו של החייב וחלוקתם בין נושיו בצורה יעילה, מהירה ושווה (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). לצד תכלית זו, קימת התכלית השנייה, שמטרתה, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה פש"ר (חיפה) 85/03 – טבה משה נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה, תק-מח 2004(1), 2978 ,עמ' 2979. ) דרישת תום הלב היא מרכיב מהותי לגיבוש זכותו של אדם להיכנס להליכי פשיטת רגל, ותנאי מהותי ליציאתו מהליכים אלה וקבלת הפטר. בפש"ר 179/91 (י-ם) שאול ששון נ' הכנ"ר, תקדין מחוזי 998 ,(2)97 נאמר כי: "תום הלב נדרש הן באשר לשלב יצירת החובות והן באשר למהלך פשיטת הרגל, ובהיותו יסוד מהותי, כאמור, יש להקפיד על יישומו הנאות". אף סעיף 62 א' לפקודה קובע, כי על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהגות החייב במשך הליכי פשיטת הרגל, "לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
החלטה |29/06/2004 |מחוזי – נצרת
פשר (חיפה) 57619-12-17- גזמאוי עורווה נגד הכונס הרשמי מחוז חיפה
שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה
הליך פשיטת רגל אינו "תוכנית כבקשתך"; חייב שאינו מפנים את החובות המוטלות עליו במסגרת ההליך, אינו משתף פעולה עם בעלי התפקיד, מעכב ומונע את קידומו של ההליך בו הוא נקט ואינו מקיים אחר החלטות בית המשפט, הינו חייב המתנהל בחוסר תום לב, שאינו ראוי להזדמנות חוזרת בהליך זה דווקא. 27. מושכלות יסוד הן כי בכל אחד משלבי הליכי פשיטת רגל, על החייב להתנהל בתום לב. במיוחד כאשר עסקינן בהליך שהחייב הוא זה אשר יזם אותו (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, ( 26.9.2016 )). תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ופשיטת הרגל. לעניין זה, נקבע בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד ( 18.12.2019 ), בפסקה 8: הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 20.11.2008 ); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 9 ( 2.10.2019 ) (להלן: עניין גל)). התנהלות בתום לב מצד חייב, ובפרט כאשר הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד משלבי ההליך – צו הכינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 ( 9.8.2009 ); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן ( 26.9.2016 )). עיקרון זה משתלב גם עם העיקרון הכללי, על פיו "לא יהא חוטא נשכר" (כתובות לו, ע"ב), אשר שזור בכל תחומי המשפט (ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 ); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 ( 1.2.2011 ) (להלן: עניין גוטמן)).
החלטה |07/03/2023 |מחוזי – חיפה
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 7. עילות לבקשת נושה
7. לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה: (1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-86,529 2 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה; (2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע; (3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה; (4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בה בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 67א. הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי
67א. (א) על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים. (ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו. (ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו-226.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס
25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים
60א. (א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו – (1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3); (2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו – (א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה; (ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
כל הזכויות שמורות ©