03-3810100

עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן

עורך דין מומלץ ברמת גן פלילי – סקירה מקיפה

מבוא למה חשוב לבחור עורך דין פלילי מקצועי?

בחירת עורך דין מומלץ ברמת גן פלילי היא קריטית לכל אדם הנמצא בפני הליך פלילי, בין אם מדובר בחקירה משטרתית, אישום פלילי או דיון בבית המשפט. תפקידו של עורך הדין הוא להגן על זכויות הנאשם, לנהל אסטרטגיית הגנה משפטית ולייצג את הלקוח בכל שלבי ההליך המשפטי.

עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן
עורך דין פלילי ברמת גן

תחומי טיפול עיקריים של עורכי דין פליליים ברמת גן

1. ייצוג בחקירות משטרה

  • בשלב החקירה, כל מילה עלולה לשמש נגד הנחקר, ולכן ייעוץ משפטי בשלב זה הוא הכרחי. משרד עורך דין פלילי ברמת גן מלווה את לקוחותיו בחקירות ומוודא שזכויותיהם נשמרות.

פסיקה לדוגמה: תפח (ת"א) 21304-10-14 מדינת ישראל נ' מור אסלן (ניתן ב-19.07.2016)

  • מקרה זה ממחיש כיצד חקירה משטרתית יכולה להשפיע על המשך התהליך הפלילי. בית המשפט ציין כי "לא נמצא צורך ראייתי להעמיק חקר מעבר למה שנעשה", מה שמדגיש את חשיבותו של ייעוץ משפטי כבר בשלב החקירה.

2. ייצוג בהליכים פליליים

  • ניהול הליך פלילי בבית המשפט מצריך מומחיות בניהול אסטרטגיות הגנה, חקירות נגדיות וערעורים.

פסיקה לדוגמה:
תק (ת"א) 37489-01-20 משה שומר נ' עו"ד אלון שליכטר (ניתן ב-02.07.2020)

  • "סיפקתי ייעוץ והכנה לפני חקירה משטרתית בעבירה חמורה מאד… הוכן לכל האספקטים האפשריים בצורה מלאה, יסודית ומקצועית." ציטוט זה מדגיש את החשיבות של ייעוץ מקדים בהליכים פליליים.

3. חובות אתיות ומקצועיות של עורכי דין פליליים

  • עורכי דין פליליים מחויבים לסטנדרטים אתיים גבוהים, לשמירה על חסיון לקוח ולמתן ייצוג הוגן.
    פסיקה לדוגמה:

בד"א 13/00 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלונית עורך דין (ניתן ב-27.05.2002)

  • בית המשפט העליון קבע כי "אמון הציבור בעורכי הדין הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין", דבר המדגיש את האחריות האתית של עורך דין פלילי בייצוג לקוחותיו.

שיקולים בבחירת עורך דין פלילי ברמת גן

  1.  ניסיון וידע מקצועי
    • ניסיון מוכח בטיפול בתיקים פליליים מגוונים
    • ידע משפטי רחב ועדכניות בפסיקה הרלוונטית
  2.  היכרות עם מערכת המשפט המקומית
    • עורך דין פלילי הפועל ברמת גן מכיר את השופטים, הפרקליטות והנהלים המקומיים, מה שיכול לשפר את הסיכויים להצלחה בתיק.
  3.  זמינות ומסירות ללקוח
    • עורך דין מומלץ ברמת גן פלילי יהיה זמין ללקוח לאורך כל שלבי ההליך, ייתן מענה מקצועי בזמן אמת וילווה אותו באופן אישי.
  4.  יכולת ניהול משא ומתן מול התביעה
    • במקרים רבים ניתן להגיע להסדר טיעון מקל, מה שמצריך יכולת משא ומתן מעולה וניסיון בטיפול מול רשויות התביעה.

המלצות לבחירת עורך דין פלילי ברמת גן

  • בדיקת רקע והמלצות – חיפוש המלצות מלקוחות קודמים יכול לסייע בבחירת עורך דין אמין ומקצועי.
  • פגישת ייעוץ ראשונית – שיחה ראשונית עם עורך הדין תאפשר לך להתרשם מהניסיון והגישה שלו.
  • בירור עלויות ותנאי תשלום – חשוב להבין מראש את מבנה העלויות כדי להימנע מהפתעות.
  • הבנת אסטרטגיית ההגנה המוצעת – עורך דין מקצועי יציג בפניך את קו ההגנה בצורה שקופה וברורה.

סיכום: מדוע חשוב לבחור בעורך דין פלילי מומלץ ברמת גן?

מערכת המשפט הפלילית היא מורכבת ודורשת מיומנות וניסיון. עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן יספק לך את ההגנה המשפטית הטובה ביותר, תוך שמירה על זכויותיך וליווי מקצועי לאורך כל ההליך.
אם אתה זקוק לייעוץ משפטי, אל תהסס לפנות עוד היום לעורך דין פלילי ברמת גן ולוודא שאתה מקבל את ההגנה המשפטית הטובה ביותר!

סימוכין

תפח (תל אביב) 21304-10-14- מדינת ישראל- פרקליטות מחוז ת"א נגד מור אסלן

שמות השופטים: גלעד נויטל,מאיר יפרח,גיליה רביד

  • על פניו אפוא, משלא עלה מדברי המתלוננת והדר שאירע בדירה ברמת גן דבר מיוחד המצריך ברור, ניתן להבין מדוע לא נמצא צורך ראייתי להעמיק חקר מעבר למה שנעשה. באופן תיאורטי ניתן תמיד להוסיף ולעבות חקירה עוד ועוד ולגבות הודעות עד אחרון האנשים ששמם הוזכר, אך לא שוכנעתי שבמקרה שלנו לא עשתה המשטרה די כדי לחקור עדים רלוונטיים ו/או נמנעה לחקור עדים מהותיים. לא זו אף זו, לא שוכנעתי שאי חקירת אנשים כאלה ואחרים פגעה בהגנת הנאשם. שמם של האנשים שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת בפרשה עלה בחקירה, לרבות שמה של עדן שהייתה בדירה ברמת גן. חלק גדול מהמעורבים מוכרים לנאשם ולמצער יש לו דרך לברר את פרטיהם. דבר לא מנע מהנאשם להביא כעד מטעמו את מי שנכח בדירה ברמת גן, כפי שגם עשה לגבי חלק מהם. בדומה, איש לא מנע מהנאשם לזמן לעדות את נ' אם חשב שהיא עשויה להועיל להגנתו. אם להתייחס ספציפית לנושא המין האוראלי שבוצע על ידי המתלוננת באותה דירה ברמת גן, על פי הנטען, לא למיותר להזכיר שהמשטרה מוגבלת במצוות החוק מלשאול מתלוננת אודות עברה המיני או אודות מעשיה המיניים עם אנשים אחרים, אלא מטעמים מיוחדים או כאשר יש קשר מיני קודם בין המתלוננת לחשוד . יש אפוא לדחות את טענת ההגנה לקיומו של מחדל חקירתי . 19.1 זאת ועוד, התנהלותה לכאורה של המתלוננת בדירה ברמת גן לא התגלתה להגנה "במקרה" אגב, למשל, חקירה נגדית של עדי התביעה. מדובר במידע שהובא על ידי ההגנה באורח יזום במסגרת פרשת ההגנה, כחלק מקו ההגנה שנבחר ונועד בעיקרו להשחיר את המתלוננת ולהציגה כקלת דעת, כזו שענייני המין אינם זרים לה.

הכרעת דין |18/07/2016 |מחוזי – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 37489-01-20- משה שומר נגד עורך דין אלון שליכטר

שמות השופטים: גיא הימן

  • ראשית, מן הבחינה העובדתית נהיר בעיני, וזאת למקרא החומר שהוגש ועם שמיעתם של הצדדים באולם-הדיונים, כי אך מקצתו של השירות סופק. הנתבע פתח וסיפר בבית-המשפט: "באותו יום הייתי בבית המשפט בבאר שבע, המשרד שלי ברמת גן. הייתי צריך להגיע באופן בהול למשרד . הוא הגיע אלי בבהלה. . . " (פרוטוקול, בעמ' 6, ש' 9-8). במקובץ להלן פירט הנתבע את מהותו של השירות שהוא סיפק בפועל: 3 "סיפקתי יעוץ והכנה לפני חקירה משטרתית בעבירה חמורה מאד. יעוץ והכנה ש זמן רב מאד, במשרדי. ה הוכן לכל האספקטים האפשריים בצורה מלאה, יסודית ומקצועית. . . בחקירה משטרתית הוא יכל להישאל שאלות, שהייתי צריך לתת לו מענה על מנת שיוכל להציג גרסה קוהרנטית. העמדתי אותו על זכותו לאי הפללה עצמית. . . הבהרתי לו שעומד לו חיסיון מפני הפללה עצמית וככל שהוא לא בטוח אין לו לשים עצמו כמפליל. . . זה לא דבר מן השורה, התובע יכל לדעת . . . הסברתי לו כיצד להתמודד ככל שישאל על עדים ומה הם ראו, על בסיס זה שניתחתי איתו באופן יסודי היכן ישבו, מה יכלו לראות, האם היה חושך או אור ואם היו בטלפון. . . הסברתי לתובע כיצד להתמודד בצורה מקצועית ויסודית וביחס לזה שיבוצע עימות משטרתי מול עדים וראיות, כיצד להתמודד בעימות. בנוסף, הוסבר והוכן התובע לתחבולות חקירה, שהמשטרה יכולה לבצע באופן כללי ובאופן ספציפי בחקירות מהסוג ש הגיע למשרדי: דיסאינפורמציות, דיבובים, שיחות מסדרון, הצעות של שוטרים לגבי התיק – הכל על מנת להוביל אותו ולגרום לו להפליל עצמו בתסבוכת עמוקה יותר.

פסק דין |01/07/2020 |תביעות קטנות – תל אביב

בד"א 13/00- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' פלונית עורך דין

שמות השופטים: גרשון דרנס,צבי פירון,חבד,נחמיה פליסר,חבד

  • אין כמובן בדברים אלה לשנות את פסק הדין של בית משפט השלום, אולם לא ניתן להתעלם לחלוטין מתמונת הרקע ומהנסיבות שלתוכן נקלעה המשיבה, והעשויות להעיד על חוסר כוונת זדון מצידה ו/או על העדר מהלך מחושב של מרמה שתוכנן מראש, כמתואר בפסקי הדין שהמציא המערער לעיוננו, שבהם תוכננו ונבנו מהלכי מרמה על ידי עורכי דין, שכשלו מחמת מצוקה ו/או מחמת פריצת-גדר ואבדן עשתונות מוסרי מלווה במניעים פליליים. ג. בקרת פסקי-דין ואסמכתאות 93536958102 1. לאישוש טענותיו המציא ב"כ המערער שורה ארוכה של פסקי-דין במהלך טיעונו והוסיף והמציא לאחר מכן קובץ נוסף של פסקי דין, במגמה לבסס את טענת הזיוף, שיש לדחותה ולו רק מהטעמים שכבר פורטו לעיל, וזאת מבלי לגרוע מחומרת המעשה שבו הורשעה המשיבה. בעל"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בישראל נגד עו"ד פלוני, שממנו מבקש ב"כ המערער ללמד גזרה שווה לעניננו בדבר אי-התחשבות בנסיבות אישיות של הנאשם, הורשע עוה"ד בעבירות פליליות חמורות, בנסיון לקבל דבר בנסיבות מחמירות ובעבירה של הצעת שוחד! מקריאת פסה"ד, ועל רקע העונש הקל שנגזר על עוה"ד, באותו ענין, אין ספק שההתחשבות במצבו המשפחתי של עוה"ד היתה התחשבות מפליגה, לעומת חומרת העבירות שבהן הורשע עוה"ד. ואכן בית המשפט העליון מציין : "רק בגלל הכלל הנקוט בידינו, שבערכאת ערעור על העונש אין אנו ממצים את הדין", קיבלנו את ערעור בית הדין האזורי שהחמיר בדינו וגזר השעיה בפועל של 12 חודשים, לעומת גזר הדין המופרז לקולא של ביה"ד הארצי". בפסה"ד הנ"ל עומד בית המשפט העליון על החשיבות הרבה באמון, שהלקוחות והציבור בכללו רוחשים לעוה"ד, ואשר הוא "נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין".

פסק דין |27/05/2002 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי

פסיקה רלוונטית

רע"פ 2487/15- אייל אבולפיה נגד עיריית רמת גן

שמות השופטים: א שהם

  • ביום 29.12.2014 , הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן את המבקש בעבירות שיוחסו לו בארבעת כתבי האישום, לאחר שדחה את טענת ההתיישנות שהעלה המבקש, וכן טענות נוספות, בקובעו כי: "אין מחלוקת כי לנאשם הומצאו הודעות קנס בגין העבירות שביצע בתוך שנה ממועד ביצוען אמנם, כתב האישום הוגש בחלוף למעלה משנה, אך זאת בגין הגשת הבקשה להישפט שהגיש הנאשם בחלוף הזמן לאחר שבקשתו לביטול הדו"חות נדחתה אין הוראות החוק קובעות כפי שביקש הנאשם לקרוא לתוכן כי על ההליך כולו להסתיים בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה". 3. באותו מועד, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן את דינו של המבקש. בגזר דינו, נתן בית המשפט דעתו לטענות המבקש, לפיהן קיימת מצוקת חנייה קשה באזור מגוריו, וכי יש מקום להקל עימו נוכח העובדה כי מדובר בעבירות קנס שההודעות בגינן הומצאו בשנת 2011, אך העבירות התבררו רק בשנת 2014. בהתאם לכך, הושת על המבקש קנס בסך 800 , בגין כל עבירות החנייה בהן הורשע. 4. המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ערעורו של המבקש הצטמצם לטענת חלוף הזמן, כפי שהועלתה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש בציינו, כי "נימוקו של בית משפט קמא עומד במבחן הביקורת, ובמקרה זה, מאחר שכתב האישום הוגש אמנם למעלה משנה לאחר ביצוע העבירות, אולם הוגש בתוך המועד שלאחר דחיית בקשתו של המערער לבטל את הדו"ח, ההתיישנות אינה חלה במקרה זה וניתן היה לדון את המערער ". הבקשה לרשות ערעור 5. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשת רשות ערעור שהגיש נטען, כי שגה בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן, עת הרשיעו בעבירות שיוחסו לו, וזאת נוכח העובדה כי מדובר בעבירות שהתיישנו.

החלטה |05/05/2015 |בית המשפט העליון

ע"פ 5956/08- סלימאן אל עוקה נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,נ הנדל

  • מצאתי לנכון להדגיש שתי סוגיות בהן דן השופט הנדל: פסילת הודאת חשוד מחמת מניעת מפגש עם עורך דין תוך השחרת שמו של עורך הדין; וכן המשקל שיש לייחס, אם בכלל, לחומרת העבירה במסגרת מלאכת האיזון לפי דוקטרינת הפסלות הפסיקתית. 2. השופט הנדל קבע בחוות דעתו כי יש מקום לפסול את הודאתו של המערער בפני חוקריו שכן זו נגבתה תוך מניעת מפגש עם באת כוחו והשחרת שמה שעה שהופעלו על המערער לחצים ובהם גם איום כי עניינו יועבר לחקירת השב"כ וכי בני משפחתו הנוספים, לרבות הנשים, יעצרו ובהמשך אף ירצו עונשי מאסר ממושכים. מניעת המפגש בין המערער לבין עורכת הדין נומקה על ידי המשטרה בחשש לשיבוש החקירה. 3. יש לשוב ולחזור על מושכלות ראשונים שצריכים להוות נר לרגליהם של גורמי החקירה. כידוע, הזכות הבסיסית להיוועץ בעורך דין במסגרת החקירה המשטרתית הינה אחת מזכויות היסוד של הנחקר . לא זו בלבד שזכות זו הודגשה בפסיקתו של בית משפט זה חזור והדגש, אלא שהיא אף עוגנה בחוק באופן שלא מותיר ספק באשר לחובתן של רשויות החקירה לכבדה ולקיימה ככתבה וכלשונה. כך, סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), שכותרתו "זכות העצור להיפגש עם עורך דין", קובע את חובת המשטרה לאפשר לנחקר את מימוש זכותו להיוועץ עם עורך דין תוך הגדרת חריגים מצומצמים לעיכוב מימושה של זכות זו: "34. (א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

פסק דין |22/11/2011 |בית המשפט העליון

ע"פ 2868/13- אלישע נגד ' מדינת ישראל

שמות השופטים: ח מלצר,א שהם,ד ברק ארז

  • כזכור, נותר נושא זה בלא הכרעה בעניין יששכרוב, אך מפסיקתו העקבית של בית משפט זה ניתן לומר כי חומרת העבירה לא תהווה שיקול להימנע מפסילת הראיה, בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שכן דווקא בעבירות חמורות יש להקפיד על זכותו של הנאשם להליך הוגן, ואין כל היגיון בהפעלת הדוקטרינה בעבירות קלות בלבד (ראו, בהקשר זה, עמדתי בע"פ 3239/14 חמאיסה נ' מדינת ישראל ( 8.11.2006 ) (להלן: עניין חמאיסה) וברע"פ 1921/18 חברת דור חקלאים בע"מ נ' מדינת ישראל ( 27.5.2018 ); עמדת השופט א' א' לוי בעניין פרחי; עמדת השופט נ' הנדל בע"פ 5956/08 אל עוקה נ' מדינת ישראל ( 23.11.2011 ); עמדת השופט י' דנציגר בע" פ 10049/08 אבו עצא נ' מדינת ישראל ( 23.8.2012 ) (להלן: עניין אבו עצא); אך ראו דעתו החולקת של השופט י' עמית בע"פ 5417/07 בונר נ' מדינת ישראל ( 30.5.2013 )). הזכות למפגש עם עורך דין ומעמדה של זכות ההיוועצות 90. בפסק דיני בע"פ 8347/13 פלוני נ' מדינת ישראל ( 11.2.2016 ) בפסקה 15, עמדתי על הזכות לייצוג בהליך פלילי, באומרי את הדברים הבאים: "כידוע, הזכות לייצוג בהליך פלילי, נחשבת לאחת מזכויות היסוד של הנאשם, ותכליתה להבטיח קיומו של משפט צדק (ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203 (1990); בג"ץ 515/74 פלוני נ' מפקד משטרה צבאית חוקרת, פ"ד כט(2) 169, 171 (1975)). זכות זו נגזרת, בין היתר, מעקרון השוויון, לפיו הצדדים במשפט הפלילי-קרי המדינה והנאשם-אמורים להיות שווי מעמד, במסגרת ההליך המשפטי. הואיל והמדינה מיוצגת על-ידי פרקליט מקצועי, מן הראוי, בשל עקרון השוויון, כי גם הנאשם יהיה מיוצג על-ידי סנגור (אליהו הרנון "הגנה משפטית לנאשמים ולחשודים" משפטים ד 567, 568-567 (1972) (להלן: הרנון)).

פסק דין |01/08/2018 |בית המשפט העליון

ע"פ 10049/08- ראתב אבו עצא נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: מ נאור,ס גובראן,י דנציגר

  • על השלכותיה האפשריות של מניעת מפגש עם עורך דין שלא כדין עמדתי, בין היתר, בע"פ 5956/08 אל עוקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.2011 ) (להלן: עניין אל עוקה), שם הטעמתי את הדברים הבאים: נראה כי אין מקום להכביר במילים אודות זכותו של כל אדם להיוועץ בעורך דין ובפרט כאשר הוא נחשד בפלילים. תפקידו של הייצוג המשפטי בהליך הפלילי הוא למנוע פגיעה בהליך הוגן תוך העמדת הנחקר על זכויותיו. בע"פ 1301/06 עיזבון המנוח אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.6.2009 ) (להלן: עניין אלזם) עמדתי על חשיבות היחס והקשר שבין הלקוח לבין עורך דינו ועל כך שפסיקתו של בית משפט זה הכירה בכך שלכל אדם עומדת הזכות להיות מיוצג בידי עורך דין על פי בחירתו. על חוקרי המשטרה לכבד זכות זו ולאפשר הגשמתה ללא הצבת מכשולים שלא לצורך תוך ניצול לרעה של סמכויות שהוקנו להם בחוק לדחות את מועד הפגישה בין הלקוח לבין עורך דינו. ברי, כי מנקודת המבט המשטרתית ישנו אינטרס לדחות ככל הניתן את מועד ההיוועצות בין הנחקר לעורך דינו. ודוק, המחוקק הגביל את שיקול דעתה של המשטרה בדחיית מועד מימוש זכות ההיוועצות ועל המשטרה לכבד את הוראת המחוקק. לא זאת אף זאת, אל לה למשטרה לנצל את תקופת הזמן המכסימלית שהעניק בידיה המחוקק לדחיית המועד כאמור, ועליה לשאוף לאפשר לנחקר את מימוש הזכות באופן אפקטיבי ברוח פסיקתו של בית משפט זה אודות הזכות להליך הוגן וכנגזרת מהלשון בה נקט המחוקק בסעיף 34 לחוק המעצרים לפיה "יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי" (ההדגשה אינה במקור י. ד. ). מקום בו סמכויות המשטרה למניעת מפגש בין נחקר לעורך דינו תנוצלנה לרעה יהיה לטעמי מקום לפסול את ההודאה נוכח גבייתה בנסיבות הפוגעות בהוגנות ההליך" (שם, פסקה 4).

גזר דין |22/08/2012 |בית המשפט העליון

ע"פ 9741/16- מור אסלן נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: נ הנדל,ד מינץ,י וילנר

  • מכאן פנה בית המשפט לקבוע את עונשו של המערער בתוך המתחם, והשית עליו מאסר בפועל למשך ארבע וחצי שנים, מאסר על-תנאי ותשלום פיצויים למתלוננת בסך של 30,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנינו. תמצית טענות הצדדים 12. בכתב ערעור מפורט תוקף המערער את הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי לכל אורך החזית. המערער טוען, בין היתר, נגד קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין שכרותה של המתלוננת בעת האירוע; התנגדותה הפיזית של המתלוננת למעשי המערער; היוזמה של המערער לקניית הקונדומים; משמעות ההודעות ששלחה המתלוננת לחבריה בזמן האירוע; היעדר הסכמתה של המתלוננת לקיים יחסי מין אנאליים; מצבה הנפשי של המתלוננת לאחר האירוע. עוד טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי באמצו את גרסת המתלוננת, אשר אינה עומדת במבחני הסבירות, ההיגיון והשכל הישר, וקיימות בה סתירות רבות שאליהן לא התייחס בית המשפט. בהקשר זה נטען, כי היה על בית המשפט לבחון את שאלת הסכמתה של המתלוננת לאור התנהגותה לאורך כל הערב בו התרחש האירוע. בנוסף טוען המערער למחדלי חקירה של המשטרה, אשר לא ביררה פרטים נוספים לגבי מה שאירע בדירה ברמת גן בתחילת הערב. לחלופין ובשולי הדברים נטען כי בשל התנהגותה של המתלוננת במהלך האירוע, סבר המערער לתומו כי היא מעוניינת לקיים עמו יחסי מין, ועל כן מתקיים הסייג לאחריות פלילית למעשיו – "טעות במצב דברים". 13. באשר לגזר הדין, המערער סבור כי מתחם הענישה שנקבע מחמיר מדי וחורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים. כך, לטענתו, לא ניתן משקל מספיק לעובדה שהמעשים התבצעו ללא תכנון, ללא אלימות וללא איומים. עוד טוען המערער כי גם בתוך מתחם העונש היה על בית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות, כגון גילו, היעדרו של עבר פלילי והאמור בתסקיר שירות המבחן.

פסק דין |18/07/2018 |בית המשפט העליון

בש"פ 4922/22- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ד ברק ארז

  • הערר שבפני מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, העורר סומך את ידו על חוות הדעת וטוען כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו, על סמך התסקירים, כי הוא אינו מעוניין בטיפול. בניגוד לכך נטען כי פנייתו של העורר לגורם טיפולי עוד בטרם נפגש עם שירות המבחן, מלמדת על רצון כן ואמיתי להשתלב בטיפול. עוד נטען כי במסגרת התסקיר המשלים שירות המבחן לא בחן חלופה מרוחקת נוספת שהוצעה על-ידי העורר בעיר רמת גן. נוסף על כך, העורר כופר בהערכה לפיה נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה וטוען כי אף אם נשקפת ממנו מסוכנות מסוימת, הרי שניתן לאיינה בדרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני. העורר מוסיף וטוען כי קיימת חולשה ראייתית לכאורית הנלמדת מההתכתבות בינו לבין המתלוננת, שממנה עולה לשיטתו כי היא ציפתה להיפגש עמו, וזאת זמן רב לאחר המועד שבו לכאורה העורר פגע בה. העורר אף מציין את חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים הנטענים בכתב האישום, ואת העובדה שאין לחובתו עבר פלילי. לשיטתו, כל אלו מצדיקים שינוי מהחלטת המעצר על דרך של העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. 10. הדיון בפני התקיים ביום 31.7.2022 . באי-כוחו של העורר הדגישו את פרק הזמן שחלף מאז האירוע שעליו נסב כתב האישום, אשר התרחש בסוף שנת 2019 והיה, לפי הנטען, אירוע יחיד ולא מתמשך. כן הודגש שהעורר נעדר פלילי וכן שהמתלוננת סיימה להעיד בהליך העיקרי. עוד נטען כי מסוכנותו של העורר היא ספציפית כלפי המתלוננת. באי-כוחו של העורר הוסיפו ועמדו על המרחק של המקום החדש שהוצע למעצר בפיקוח אלקטרוני ממקום מגוריה של המתלוננת. 11. מנגד, בא-כוח המדינה טען כי דין הערר להידחות, תוך הדגשת המסוכנות העולה מהעורר, הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומהתסקירים.

החלטה |06/08/2022 |בית המשפט העליון

על"ע 2379-07- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד עורך דין יהושע רוזנצוויג

שמות השופטים: מ נאור א רובינשטיין,י אלון

  • ולאור היותו עורך דין הרי שמדובר בעבירות פליליות שנעשו בנסיבות מחמירות וזאת בנוסף, כמובן, להיותן עבירה על סעיף 54 של חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961"; ובסעיף ח' בסוף הבקשה נאמר:"לבקשה זו לא מצורף תצהיר שכן כל הטענות והעובדות הקשורות למירמה מופיעות בפסק הדין ובטפסי 806 תיקי ההוצל"פ". (5) המשיב אף הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור במסגרתו הוגש תצהיר, בו חזר על טיעוניו וכתב: בסעיף 4 לבקשה: ". . . נפתחו תיקי הוצל"פ כנגד המבקשים תוך הטעייה ומירמה"; בסעיף 5 לבקשה:"עקב סירובו של עו"ד פלוני לפתוח תיק הוצל"פ כנגד המבקשים לפני גמר הליכי הערעור נזקקו המשיבים לעורך דין, שבעבור בצע כסף נאות לנקוט עבורם ומטעמם הליכים משפטיים המבוססים על אדני שווא ומירמה. המשיבים פנו לעו"ד פלוני. . . "המשיבים באמצעות עו"ד פלוני פתחו שני תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשים וזאת בכפילות במירמה והטעייה, ותוך הוספת סכומים המצוצים מן האצבע שאין להם כל אחיזה בפסק הדין, בניסיון לניפוח סכומי שכר הטרחה של עורך הדין וסכום החוב הכללי". בסעיפים 5-4 לתצהיר התומך בבקשה, חזר המשיב בנוסח זהה לדברים שצוטטו לעיל . (6) עינינו הרואות כי מלת המפתח הנשנית בכל האמור היא מרמה המיוחסת למתלונן 1. ג. (1) בית הדין המשמעתי המחוזי מפי אב בית הדין עו"ד מוסקונה הרשיע את המשיב בעבירות התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע לפי כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986(להלן הכללים או כללי האתיקה); התנהגות בחוסר דרך ארץ לצד שכנגד לפי כללים 23 ו- 33; ומעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961(להלן החוק).

פסק דין |11/02/2008 |בית המשפט העליון

ת"א (ירושלים) 1376-98-1. אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון

שמות השופטים: משה דרורי

  • גם אם קשה להפסיק עד במהלך העדות, ואף אם לא נעים להפסיק עורך דין או עורכת דין בעיצומה של חקירה נגדית, הרי בעת הכנת הסיכומים ניתן היה לצפות כי ב"כ הצדדים יתמקדו בנושאים המשפטיים ההכרחיים לצורך חריצת הדין בנשוא המחלוקת בלבד; חבל שהצדדים לא הקפידו שלא לסטות מנתיב ממוקד זה. 192. על אף ההערה דלעיל, רואה אני צורך לשבח את עורכי הדין של שני הצדדים. אומנם בשלבים הראשונים, ומעט מעבר לכך, היה מתח בין שני המחנות: עורך דין מיכאל שחור, עורך דין ירון טל (שפרש במהלך התיק) ועורכת הדין סנדרין דדון, אשר ייצגו את התובעים, ומולם, עורכת הדין רבקה דותן ועורכת הדין רחלי טיקטין, אשר ייצגו את המדינה, הנתבעת. בשלבים הראשנים, יחסית, בתיק זה, כאשר הפריע המתח ליעילות הדיונים, לא היססתי להביע את דעתי, הן על המצב והן את תקוותי לשיפורו. וכך כתבתי באחת מן ההחלטות (בש"א 1019/03, שניתנה ביום כה אייר תשס"ג ( 27.5.03 ); ההדגשות במקור): "התמונה שהתגלתה בפניי בתיק זה הינה פועל יוצא למתח בין ב"כ הצדדים, והיא מקרינה על צורת ההתבטאות ועל האנרגיה הרבה המושקעת בנושא גילוי המסמכים. ניסיתי במהלך הדיונים להביא להרגעת האווירה והאמנתי, לתומי, כי הצלחתי בכך, וזאת לאור התנהגות חיובית – בדרך כלל – של ב"כ הצדדים במהלך חקירת העדים שנמשכה ימים רבים ובמשך שעות ארוכות (כולל שעות אחר הצהרים המאוחרות וימי שישי). ברם, בבקשה האחרונה בפניי נוכחתי לדעת כי המתח עדיין לא רפה. חבל מאוד כי זה המצב, שכן דווקא בתיק גדול כזה, קשר חיובי והבנה בין עורכי הדין מקלים על המלאכה לשני הצדדים (שלא להזכיר את בית המשפט), ואילו עמידה על קוצו של יוד, שעל פניה נראית במבט ראשון כלחימה עזה למען הלקוח, גורמת, בסופו של יום (ובמקרה שלנו ניתן לומר כי בסופם של שנים), לתוצאה הפוכה.

פסק דין |08/08/2007 |מחוזי – ירושלים

בר"ש 8818/13- חיים שטנגר נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

שמות השופטים: א רובינשטיין

  • שתי דוגמאות הובאו: כך למשל, נטען כי בשיחת טלפון שנערכה בין השניים במהלך שנת 2009 איים המבקש על המתלונן באמרו, "אתה עכשיו נכנסת לרשימת האויבים שלי, אתה לא תישאר בבניין הזה, אתה עכשיו התחלת איתי ותזהר ממני", וכן סיים את השיחה בביטוי "חכה, חכה" וניתק את השיחה. עוד נטען, כי ביום 13.6.10 , בעת ששהה המתלונן ברחוב הסמוך למקום מגוריו, הגיע למקום המבקש בלויית אדם נוסף. או אז אמר המבקש לבן לוייתו, בקול רם, בכוונה להפחיד את המתלונן, "ראית אותו, ראית", והמלווה ענה "כן ראיתי, ראיתי". המבקש שאל בשנית "ראית אותו טוב", והמלוה ענה "אמנם אני בלי משקפיים, אבל ראיתי טוב", והוסיף בקול מאיים "וגם צילמתי". המבקש סיים ואמר "טוב מאוד שראית". יצוין, כי בכתב האישום המקורי נטענו עבירות חמורות משמעותית באופיין, אך אנו אין לנו אלא כתב האישום המתוקן, שהוא בסיס ההרשעה, ורק אליו נידרש. ג. ביום 9.8.11 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב (השופטת ה' נאור) את המבקש בעבירות המיוחסות לו, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, וגזר על המבקש עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יעבור או ינסה לעבור עבירות אלימות, איומים או היזק לרכוש בזדון, וכן פיצוי למתלונן בסך 5,000 ש"ח. ההליכים המשמעתיים 3 ד. ביום 27.3.11 , על רקע הגשת כתב האישום המקורי, הורה בית הדין המשמעתי המחוזי על השעייתו הזמנית של המבקש באופן מלא במסגרתו של בד"מ פ/4/11, וזאת עד להכרעה בהליך הפלילי נגדו לפי סעיף 78(ג) לחוק. ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו התקבל באופן חלקי על-ידי בית הדין המשמעתי הארצי (עורכי הדין קנת, ציליבוים וויזר) בקבעו, כי ההשעיה הזמנית תהיה חלקית ותחול רק על ייצוג לקוחות בבתי משפט בתיקים פליליים או בכל תיק הקבוע בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.

החלטה |15/01/2014 |בית המשפט העליון

ת"פ (תל-אביב-יפו) 40217/02- מדינת ישראל נגד מקסימוב עופר

שמות השופטים: שלי טימן

  • זוהי, לטענתו, הדרך היעילה והצודקת מבחינתו של הנאשם, משום שאם יבוטל הדיון, כולו או חלקו, יוגש כנגדו כתב אישום חמור יותר. לעניין התיקון – ניתנת לנאשם האפשרות להתגונן מפני העבירה הקלה יותר, משום שמדובר בעבירות קרובות ודומות, ומשום שלא הובאו ראיות ספציפיות לעניין איסור הלבנות הון. 6. שני עורכי הדין התייחסו לאותה פסיקה מוכרת בסוגיה זו (שלחלקה אפנה מיד), שגם שתי עמיתות נכבדות שלי כבר התייחסו אליה, בימים האחרונים (כב' השופטת ד"ר עדנה קפלן-הגלר וכב' השופטת מרים נאור), בקבלן עמדת התביעה. אוכל להקדים ולומר, כי גם אני מגיע לאותה תוצאה עקרונית. האם זיכוי 7. כדי לבחון (תיאורטית), את השפעת התיקון, או תוצאת המצב הנוכחי (אם לא אתיר תיקונו של כתב האישום), על זכויותיו של הנאשם, והאם ייגרם לו עיוות דין- ראוי להבהיר כי התובע צודק בטענתו. אם בית המשפט מחוסר סמכות לדון בכתב האישום, או חלקו, אין הוא מוסמך גם לזכות את הנאשם. הוא יכול להכריז על בטלות ההליך מעיקרא (שאז ניתן להאשים את הנאשם מחדש בפני המותב המוסמך); או להעביר העניין על בית המשפט המוסמך. בשני המקרים, יורע – במישור הפרקטי – מצבו של הנאשם, וזכויותיו תפגענה; גם אם זכותו התיאורטית להישפט בפני בית המשפט המוסמך. האם משליך חוסר הסמכות לדון בסעיף אחד, על ההליך כולו 8. מטבע הדברים, מבקש הסניגור הנכבד, להסתמך על דעת הרוב בע"פ 313/79, דדה נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 57 (להלן: "פרשת דדה"), בו נפסל הליך פלילי שהתנהל בפני דן יחיד אף שהעבירה טעונה הייתה בירור בפני שלושה שופטים. אולם דומה שלא יוכל להוושע מהלכה זו, שבה מדובר היה בעבירה אחת, ונוגע יותר לשאלה (בה אגע מייד) של תיקון כתב האישום, לצורך הקניית סמכות, מאשר להפרדת חלקי כתב האישום המצויים בתחום סמכותו של בית המשפט, מאלה שאינם כך.

החלטה |07/05/2003 |מחוזי – תל אביב

ב"ל (תל אביב) 63410-10-15- פלונית נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גב נילי מאיר,אבי ענתבי

  • בנסיבות דלעיל חקירת התובעת ללא עו"ד מהווה פגיעה קשה בזכויותיה. הראיות יכולות לשמש נגדה בהליך הפלילי ומאחר שהמעסיק מנסה "לתפור" לתובעת תיק פלילי זכותה להישמר ולמסור מידע ומסמכים בנוכחות עו"ד. ח. בישראל אין חוק האוסר על נוכחות עו"ד בחקירת מבוטח על ידי הנתבע, ומה שלא אסור – מותר. ט. עו"ד הנוכח בחקירה אין בו כדי להשפיע עליה אך יש בו להרתיע את החוקר מלעבור על החוק או לחרוג מסמכות. י. הזכות לייצוג מעוגנת בעיקרי המשפט, בכללי הצדק הטבעי ובסעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עורכי הדין). 5. עיקר טענות הנתבע א. יש להבחין בין זכות היוועצות לזכות לנוכחות עו"ד בעת מתן הודעה לחוקר. התובעת זומנה מראש לחקירתה ומשכך הייתה לה אפשרות להיוועץ עם באת כוחה, כלומר, זכותה להיוועצות לא נפגעה. ב. מסירת הודעה לחוקר הנתבע או לפקיד תביעות אינה חקירה פלילית ולפיכך אין למבוטח התובע גמלה זכות קנויה למסור הודעתו בנוכחות עורך דין. התובעת לא הצביעה על מקור חוקי לדרישתה. ג. התובעת אינה נאשמת והיא לא זומנה לחקירה במשטרה. גם לחשוד (מבלי להסכים שהתובעת חשודה בדבר) אין זכות להיחקר במשטרה בנוכחות בא כוח. ד. נוכחות כאמור אינה מותרת על פי חוק והיא פוגעת ביעילות החקירה, לרבות האפשרות לחקור באופן חופשי, ופוגעת בבירור האמת. ה. הנתבע אינו כופה על מבוטחים למסור הודעה, אולם אי מסירת הודעה כאמור עלולה להשפיע על יכולתו של הנתבע לבחון ולאשר תביעת מבוטח. 4 ו. אין בגרסה שהתובעת נתנה כדי לאפשר לנתבע בירור ממצה של תביעתה. ז. תביעת התובעת נדחתה כדין בהעדר שיתוף פעולה כאמור בתקנות 6 ו-8 (להלן).

פסק דין |10/01/2017 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

תפח (תל אביב) 21304-10-14- מדינת ישראל- פרקליטות מחוז ת"א נגד מור אסלן

שמות השופטים: גלעד נויטל,מאיר יפרח,גיליה רביד

  • על פניו אפוא, משלא עלה מדברי המתלוננת והדר שאירע בדירה ברמת גן דבר מיוחד המצריך ברור, ניתן להבין מדוע לא נמצא צורך ראייתי להעמיק חקר מעבר למה שנעשה. באופן תיאורטי ניתן תמיד להוסיף ולעבות חקירה עוד ועוד ולגבות הודעות עד אחרון האנשים ששמם הוזכר, אך לא שוכנעתי שבמקרה שלנו לא עשתה המשטרה די כדי לחקור עדים רלוונטיים ו/או נמנעה לחקור עדים מהותיים. לא זו אף זו, לא שוכנעתי שאי חקירת אנשים כאלה ואחרים פגעה בהגנת הנאשם. שמם של האנשים שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת בפרשה עלה בחקירה, לרבות שמה של עדן שהייתה בדירה ברמת גן. חלק גדול מהמעורבים מוכרים לנאשם ולמצער יש לו דרך לברר את פרטיהם. דבר לא מנע מהנאשם להביא כעד מטעמו את מי שנכח בדירה ברמת גן, כפי שגם עשה לגבי חלק מהם. בדומה, איש לא מנע מהנאשם לזמן לעדות את נ' אם חשב שהיא עשויה להועיל להגנתו. אם להתייחס ספציפית לנושא המין האוראלי שבוצע על ידי המתלוננת באותה דירה ברמת גן, על פי הנטען, לא למיותר להזכיר שהמשטרה מוגבלת במצוות החוק מלשאול מתלוננת אודות עברה המיני או אודות מעשיה המיניים עם אנשים אחרים, אלא מטעמים מיוחדים או כאשר יש קשר מיני קודם בין המתלוננת לחשוד . יש אפוא לדחות את טענת ההגנה לקיומו של מחדל חקירתי . 19.1 זאת ועוד, התנהלותה לכאורה של המתלוננת בדירה ברמת גן לא התגלתה להגנה "במקרה" אגב, למשל, חקירה נגדית של עדי התביעה. מדובר במידע שהובא על ידי ההגנה באורח יזום במסגרת פרשת ההגנה, כחלק מקו ההגנה שנבחר ונועד בעיקרו להשחיר את המתלוננת ולהציגה כקלת דעת, כזו שענייני המין אינם זרים לה.

הכרעת דין |18/07/2016 |מחוזי – תל אביב

חקיקה רלוונטית

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

  • 3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 5. עילות גניזה וסגירה

  • 5. להלן העילות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה, לרבות גניזה וסגירה כנגד חשודים: א. אין אשמה פלילית 1) אם התברר, בכל שלב שהוא, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל איננו מהווה עבירה. 2) אם התברר, כי המעשה מהווה עבירה, אך אין שמץ של ראיות, כי נעברה בידי החשוד. ב. חוסר ראיות – כשחומר הראיות, שנאסף, מעורר ספק בדבר אשמתו של החשוד, ואין בו די כדי להעמידו לדין. ג. העבריין לא נודע – כשלא ידוע, מי ביצע את העבירה. ד. מות החשוד או הנאשם – כשהוכח, כי החשוד או הנאשם נפטר. ה. התיישנות העבירה – כשחלפו תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. ו. החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין 1) מטעמי גיל – כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים. 2) מטעמי בריאות הנפש – כשהוכח, על פי צו בית משפט או על פי תעודה של רופא מוסמך, על פי דין, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי. ז. רשות אחרת מוסמכת לחקור – כשרשות אחרת מוסמכת, על פי דין, לחקור בעבירה. ח. אין עניין לציבור – קביעת העניין לציבור תהיה על פי מדיניות המשטרה (החלטות הפיקוד ברמת המטא"ר, המחוז, המרחב והתחנה), ועל פי התבחינים שיפורטו להלן, ותוך התייחסות לשיקולים הרלוונטיים לנסיבות המקרה. התבחינים הם: 1) חומרת העבירה א) העונש על עבירה זו הקבוע בחוק. ב) הנסיבות לביצוע העבירה. ג) היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו. ד) שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה. ה) השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים. ו) משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית. ז) משך הזמן שחלף, מאז שבוצע המעשה. 2) החשוד א) גילו ומצבו הבריאותי. ב) עברו הפלילי וניסיונות לשקמו. ג) כל הקורות אותו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן. ד) שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות החוקרות. ה) הליכים מינהליים ואחרים שהתנהלו נגדו בעבר ועונשים שהוטלו עליו. 3) קרבן העבירה א) מידת הפגיעה בו. ב) תיקון הנזק שנגרם לו או האפשרות לתיקונו. ג) עמדה סלחנית של הקרבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקרבן. 4) אינטרסים של המדינה א) קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום. ב) פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי. ג) שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט (עסקאות טיעון ועדי מדינה). ד) סדר עדיפויות של בתי המשפט (בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם).

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצדם: א. "חקירה" – פעולה משטרתית לאיסוף ראיות, בגין חשד לביצוע עבירה, לרבות הליך קבלת תלונה. ב. "תלונה" – ידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית. ג. "גניזה" – החלטה להורות שלא לחקור או שלא להמשיך לחקור בתיק חקירה מסוג א"ת, או מסוג חקירות כללי (ח"כ), או מסוג סיור כללי. ד. "סגירה" – החלטה להורות שלא להמשיך לחקור או שלא לתבוע בתיק חקירה מסוג פ"א. ה. "תיק חקירה" – חומר המתייחס להליך מסוג פ"א (פנקס אשמות), א"ת (אי תביעה), פ"ח (פנקס חטאים) ול"א (ללא אישום) – ביחידות הארציות. ו. "חשוד" – אדם שמייחסים לו ביצוע עבירה. ז. "נאשם" – אדם שהוגש נגדו כתב אישום. ח. "עילות סגירה" – העילות הקבועות בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, לרבות העילות הנגזרות מהן, כפי שנקבע בפקודה זו. ט. "קצין מוסמך" – בעל תפקיד, כמפורט בסעיף 6 להלן, שמסמכותו לגנוז ולסגור תיקי חקירה. י. "ראש יחידת תביעות" – ראש ענף תביעות במחוז ירושלים, ראש מפלג תביעות במחוז ת"א, ראש לשכת תביעות במרחב. יא. "יחידת משטרה" – מטא"ר, מטה מחוז, מטה מרחב, מטה נפה, תחנה ונקודה. יב. "עבירות קלות" – עבירות מסוג חטא או עוון, בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, ושלא בתוספת לחוק זה, שאינן בעלות עניין לציבור.

תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (נוסח הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו), התשע"ח-2018

סעיף: 1. ,ול נוסח הודעה

  • 1. (א) נוסח הודעת חוקר הילדים לילד חשוד על זכויותיו יהיה כמפורט להלן: "אתה צריך לדעת שיש לך זכות לשתוק בחקירה ואתה לא חייב לספר לי כלום כי לפי החוק, כל מי שחושדים בו שעשה מעשה עבירה שאסור על פי החוק, יכול לא לדבר. אם תחליט לשתוק ולא לדבר, ויחליטו שיהיה משפט, ייתכן שבית המשפט ייקח בחשבון את השתיקה שלך. כל מה שתגיד לי, אעביר למשטרה בשביל המשך החקירה. כל מה שתגיד בחקירה יהיה מצולם ומוקלט, אם יחליטו שיהיה משפט, ייתכן שהדברים שסיפרת יובאו לבית המשפט. לפני שנמשיך, אני רוצה להודיע לך שיש לך עוד זכויות: יש לך זכות להתייעץ עם עורך דין ולדבר אתו לבד לפני שאנחנו מתחילים בחקירה. האם אתה רוצה להתייעץ עם עורך דין?"; (ב) הוחלט לדחות התייעצות עם עורך דין, יודיע לו חוקר הילדים כמפורט להלן: "לילדים שנחקרים יש בדרך כלל זכות להתייעץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה, אך במקרה שלך הוחלט בהתאם לחוק, שלא תוכל להתייעץ עם עורך דין בשלב הזה."; (ג) היה הקטין עצור או שיש כוונה לעצרו, יודיע לו חוקר הילדים כמפורט להלן: "אם אין לך עורך דין, המדינה יכולה לתת לך עורך דין מהסניגוריה הציבורית שיוכל לבוא ול היפגש אתך ואתו תוכל להתייעץ בחינם. אם אתה רוצה בכך, אעביר את הבקשה שלך לבדיקתם."; (ד) לגבי קטין שאינו עצור ושקמה לו זכות להודעה להוריו על חקירתו, יודיע לו חוקר הילדים: "יש לך זכות להתייעץ, ככל האפשר, לפני שאנחנו מתחילים בחקירה, עם אחד ההורים או קרוב משפחה שמלאו לו 18 שנים או אדם אחר הקרוב אליך שמלאו לו 18 שנים. נוסף על כך, יש לך זכות שאחד מהם יהיה אתך בחקירה. אתה יכול לבקש לוותר על זכות זו ולבקש שלא יהיו בחקירה." (ה) הוחלט שלא לאפשר את נוכחות ההורה בחקירה, יודיע חוקר הילדים לקטין כמפורט להלן: "בדרך כלל קיימת זכות שהורה או קרוב משפחה אחר יוכלו להיות נוכחים איתך בחקירה, אך הוחלט בהתאם לחוק שלא לאפשר במקרה שלך את הנוכחות שלהם בחקירה."

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12.

תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ"ו-1966

סעיף: 2. סמכות תובע משטרתי

  • 2. תובע לפי סעיף 12(א)(2) לחוק מוסמך לשמש תובע בכל הליך בבתי-משפט השלום ובבתי-המשפט העירוניים; תובע כאמור שהוא חבר לשכת עורכי-הדין, או שהוא קצין-משטרה, מוסמך לשמש תובע בבית-המשפט המחוזי בסוגי הליכים אלה: (1) בקשות ועררים בענין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה; (2) עיון חוזר על החלטות בית-משפט שלום או שופט-תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], או ערעור לפי סעיף 60 לאותה פקודה. (3) ערר על החלטת בית משפט שלום לפי סעיף 74(ה) לחוק, בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. רמלה רמלה או רחובות תחומי הרשויות המקומיות האלה: רמלה, רחובות, מודיעין-מכבים-רעות, לוד, יבנה, גדרה, באר יעקב, המועצה האזורית גזר, שוהם, המועצה האזורית שדות דן, מזכרת בתיה, קריית עקרון, המועצה האזורית נחל שורק, המועצה האזורית ברנר, המועצה האזורית גן רווה והמועצה האזורית חבל מודיעין טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 7. עכו עכו תחומי הרשויות המקומיות האלה: עכו, נהרייה, כרמיאל, טמרה, סח'נין, עראבה, מעלות-תרשיחא, ג'דידה-מכר, כפר מנדא, כאבול, אעבילין, נחף, דיר חנא, כפר יאסיף, ראמה, שפרעם, המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית משגב, יירכא, אבו סנאן, דיר אל-אסד, בית ג'ן, המועצה האזורית מעלה יוסף, כיסרא-סמיע, בענה, שעב, שלומי, יאנוח-ג'ת, ג'וליס, חורפיש, פקיעין (בוקייעה), כפר ורדים, סאג'ור, מזרעה, כווכב אבו אל-היג'א, מעליא, מג'ד אל-כרום, פס וטה, מהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: עין אל-אסד ושזור, ומהמועצה האזורית עמק יזרעאל רק יישובים אלה: עדי וסוואעד חמריה 8. כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א

  • ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

  • ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

  • ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין". ג) התלונה וחומר החקירה, בצירוף העתק מההודעה למתלונן, ייגנזו בתיק "א"ת עוונות – חקירות", או "א"ת עוונות – סיור", שינוהל על פי נוהלי העבודה ביחידה. 2) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון שבסמכות הפרקליטות א) במקרים חריגים, שבהם מסתבר, כי התלונה אינה מעלה חשד לאשמה פלילית, או שקיים ספק, אם יש אשמה פלילית, או שאין עניין לציבור בניהול החקירה, רשאי ראש לשכת חקירות במרחב או בנפה, או ראש מפלג ביחידה מחוזית או ארצית או ראש ענף חקירות במחוז, להורות שלא ייפתח תיק פ"א. התלונה וההמלצה לגניזת החומר יועברו בהקדם האפשרי לפרקליט המחוז. ב) החליט פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, כאמור לעיל, תיגנז התלונה בתיק "א"ת – פשעים", שינוהל כמו תיק "א"ת – עוונות". ג) ההחלטה על גניזת התלונה תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077. ד) סירב פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, ייפתח תיק פ"א. ז. פתיחת תיקי חקירה וסגירתם 1) תיקי חטאים ועוונות א) בתלונה על עבירה מסוג חטא או עוון, ייפתח תיק חקירה מסוג פ"ח או מסוג פ"א, אלא אם כן הוחלט על נקיטת הליך א"ת. ב) סגירת תיקים תיעשה בידי הקצינים המוסמכים, בהתאם לעילות לגניזה ולסגירה, כמפורט בסעיף 5. להלן.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בחוק זה – "אזור" ו "בית משפט צבאי" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת; "ביטול זכות" – לרבות השעיה, הפקעה, התליה או סיוג של זכות; "גוף המנהל הליך פלילי" – רשות חוקרת, רשות תביעה וקובל; "החלטה המהווה פרט רישום פלילי" – צו או קביעה לפי סעיף 8(א)(2) עד (4), למעט צו או קביעה כאמור בסעיף 17(א); "ועדת החוקה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "זכות" – לרבות רישיון, הרשאה, אישור, הכרה, זיכיון, הטבה, תעודה, היתר, מינוי, הסמכה, רישום בפנקס רשמי או העסקה; "חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "מידע פלילי" – מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי; "מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992; "המרשם הפלילי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום פלילי; "המרשם המשטרתי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום משטרתי; "מתן זכות" – לרבות חידוש זכות או הארכתה; "נתונים נלווים" – פרטים מזהים על האדם וכן מידע נוסף על ההליך הפלילי הנוגע לפרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי, לפי העניין, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין; "פקודות המשטרה" – פקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; "פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)" – פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927; "פרט רישום פלילי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 8 או 9 לגבי אדם ומועדם; "פרט רישום משטרתי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 27 או 28 לגבי אדם; "פרט רישום שהתיישן" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי חוק זה; "פרט רישום שנמחק" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק זה; "קובל" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; "רשות חוקרת" – רשות העוסקת באכיפת החוק, שיש לה סמכות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) או סמכות בדיקה וחקירה לפי סימן ב', לפרק ראשון בחלק ה' לחוק השיפוט הצבאי; "רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי; "השר" – שר המשפטים.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

  • 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. המספר, שנשא תיק החקירה לפני השינוי, לא יינתן לתיק חקירה אחר. 4) התברר, בדיעבד, כי חומר חקירה, שאינו מגלה עבירה פלילית, סווג, בטעות, כתיק חקירה מסוג א"ת, ישונה הסיווג מ-א"ת לתיק "חקירות – כללי" או לתיק "סיור – כללי", והחומר ייגנז בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי", מעילת "אין אשמה פלילית". 5) ההחלטה על סיווג התלונה וחומר החקירה הקשור אליה וכן ההחלטה על שינוי בסיווג התלונה, בצירוף הנימוקים להחלטות אלה, יירשמו בתיק החקירה. 6) בכל מקרה, שבו נתקבלה תלונה ביחידת חקירות, לאחר שטיפלה בה יחידת סיור, וגורמי הסיור המליצו, כי המשך הטיפול ייעשה במסגרת תיק חקירה מסוג פ"א, רשאי קצין מוסמך ממגזר החקירות לטפל בתלונה במסגרת הליך של א"ת, או אם אין אשמה, לגנוז אותה בתיק חקירות כללי. ו. נקיטת הליך אי-תביעה 1) בעבירות מסוג חטא ועוון א) תלונה על עבירה מסוג חטא או עוון תיגנז בהליך א"ת (ביחידות החקירה הארציות תיגנז התלונה בתיק מסוג ל"א – ללא אישום), אם קבע הקצין המוסמך, מייד לאחר קבלת התלונה או בשלב מאוחר יותר, אחת מאלה: (1) רשות אחרת מוסמכת לחקור – במקרה זה יישלח העתק התלונה לרשות האחרת. (2) אין עניין לציבור – במקרה הצורך יוזהר החשוד, לשמור על החוק והסדר. ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין".

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם