כל הזכויות שמורות ©
מניתוח מעמיק של הפסיקה בבתי המשפט בחיפה ובמחוז הצפון עולה כי בחירת עורך דין פלילי מיומן היא קריטית להגנה על זכויות הנאשם. בית המשפט הדגיש מספר פעמים את חשיבות הייצוג המקצועי והמסור בהליכים פליליים, ואת ההשפעה המכרעת שיש לייצוג איכותי על תוצאות ההליך המשפטי.
סקירה זו מתבססת על פסיקה רלוונטית ועדכנית, ומנתחת את המאפיינים החשובים שיש לחפש בעורך דין פלילי באזור חיפה, את החובות המוטלות עליו, ואת השיקולים המעשיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת ייצוג משפטי בהליכים פליליים.
בתי המשפט בישראל בכלל, ובמחוז חיפה בפרט, הדגישו פעמים רבות את החשיבות הקריטית של ייצוג משפטי מקצועי בהליכים פליליים. בפסיקה עדכנית, בית המשפט העליון הדגיש את השיקולים הרלוונטיים לניהול הליכים פליליים, כפי שעולה מהחלטה בתיק בש (ערעורים) 5/18 רס"ל ט' מ' נגד הצבאי הראשי (ניתן ב-17/01/2018):
"במסגרת ההחלטה האם להעביר כתב אישום למחוז שיפוט אחר, נדרש בית הדין לאזן בין שיקולים שונים… בין השיקולים… קידום נוחות הנאשם בניהול משפטו; נגישות לעדים, ראיות וחומר חקירה; וקידום השוויון בפני החוק…"
למרות שהחלטה זו עוסקת בהעברת כתב אישום בין מחוזות שיפוט, היא מדגישה את השיקולים החשובים בהליך הפלילי, ובפרט את חשיבות נוחות הנאשם והנגישות לראיות – שיקולים שעורך דין פלילי מקומי בחיפה יכול לסייע בהם משמעותית.
מערכת המשפט הפלילי במחוז חיפה מתאפיינת במספר היבטים ייחודיים:
עורך דין פלילי מקומי המכיר היטב את המערכת בחיפה יכול לנצל את הידע וההיכרות הזו לטובת לקוחותיו.
אחת החובות הבסיסיות והחשובות ביותר של עורך דין פלילי היא חובת ההתייצבות לדיונים וניהול ייצוג פעיל. בתיק בדמ (חיפה) 15/01 לשכת עורכי הדין נ' עורך דין פלוני (ניתן ב-23/10/2003), הדגיש בית המשפט את חשיבות ההתייצבות:
"אין צורך להאריך אודות חשיבות התייצבותו של עורך דין להליך בו משתתף לקוחו, ובמיוחד הליך פלילי, בו ניתן להרשיע את הלקוח בעבירה או עבירות, על כל המשתמע מכך…"
פסיקה זו מדגישה את הציפייה מעורכי דין פליליים להקפיד על התייצבות לכל דיון ולייצג באופן פעיל את האינטרסים של לקוחותיהם. התייצבות זו חיונית במיוחד בהליכים פליליים, שבהם זכויות יסוד של הנאשם, כגון חירותו ושמו הטוב, עומדות על הכף.
עורך דין פלילי בחיפה מחויב לפעול במקצועיות ולשמור על האינטרסים של לקוחותיו. חובה זו כוללת:
בתי המשפט בחיפה מצפים מעורכי דין פליליים לרמה גבוהה של מקצועיות, ומתייחסים בחומרה למקרים של רשלנות או חוסר מקצועיות.
בית המשפט מדגיש את האחריות המקצועית והאתית המוטלת על עורכי דין פליליים. בתיק בדא 121/16 ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (ניתן ב-15/03/2017), נקבע:
"תכלית הדין המשמעתי היא הצבת… מערכת נורמות אשר תבטיח רמת התנהגות נאותה של עורך הדין בטיפולו המקצועי בעניני לקוחו ואשר יהא בה כדי לבסס יחס כבוד ואמון של הציבור כלפי העוסקים במקצוע…"
פסק דין זה מדגיש את חשיבות השמירה על סטנדרטים אתיים גבוהים, לא רק לטובת הלקוח הספציפי אלא גם לשמירה על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין בכלל ובתחום הפלילי בפרט.
ניסיון וידע מקצועי הם מהשיקולים החשובים ביותר בבחירת עורך דין פלילי. לפי הניתוח של הפסיקה, יש להתמקד ב:
עורך דין פלילי מנוסה בחיפה יכיר את המאפיינים הייחודיים של מערכת המשפט המקומית, את התובעים השונים, ואת הגישות של השופטים השונים – ידע שיכול להיות בעל ערך רב בניהול התיק.
זמינות ומסירות הם היבטים קריטיים בייצוג פלילי איכותי, ומהפסיקה ניתן ללמוד על חשיבותם:
מהפסיקה עולה כי בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה להתייצבות עורכי הדין לדיונים ולמעורבותם הפעילה בניהול התיק, ומתייחסים בחומרה למקרים של היעדרות או חוסר זמינות.
יושרה מקצועית ושמירה על כללי האתיקה הם מרכיבים חיוניים בעבודתו של עורך דין פלילי, ומהפסיקה עולה חשיבותם:
בתי המשפט מדגישים שוב ושוב את חשיבות היושרה המקצועית, ומתייחסים בחומרה רבה להפרות של כללי האתיקה, במיוחד בתחום הפלילי.
עורך דין פלילי מקומי בחיפה מביא עמו יתרונות משמעותיים הנובעים מהיכרותו עם המערכת המקומית:
מהפסיקה עולה כי היכרות מעמיקה עם המערכת המקומית מאפשרת לעורך הדין לנווט ביתר יעילות בהליכים המשפטיים ולספק ייצוג אפקטיבי יותר.
עורך דין פלילי מקומי בחיפה יכול לפתח אסטרטגיות הגנה המותאמות ספציפית לבתי המשפט המקומיים:
אסטרטגיות מותאמות אלה יכולות להוביל לתוצאות טובות יותר עבור הלקוח, כפי שמשתקף בתוצאות של תיקים קודמים.
בחירת עורך דין פלילי בחיפה צריכה להתבסס על שילוב של ניסיון מקצועי, מסירות ללקוח ושמירה על סטנדרטים אתיים גבוהים. חשוב לוודא כי עורך הדין מכיר היטב את המערכת המשפטית המקומית ויכול לספק ייצוג מקצועי ומסור.
מהניתוח המשפטי והפסיקה שנסקרה בסקירה זו, עולים מספר קריטריונים מרכזיים לבחירת עורך דין פלילי מצטיין בחיפה:
שקלול נכון של קריטריונים אלה יסייע בבחירת עורך דין פלילי שיוכל לספק את הייצוג האיכותי ביותר האפשרי בנסיבות המקרה, ולהגן באופן מיטבי על זכויות הנאשם במערכת המשפט.
ב"ש (ערעורים) 5/18- רסל ט מ נגד הצבאי הראשי
שמות השופטים: אלוף דורון פיילס
על יסוד האמור לעיל נטען, כי "ככל שכתב אישום על מחדליו החמורים הינו יציר כפיה של התביעה בבסיס חיפה, לא יעלה על הדעת כי כתב האישום יתברר בבסיס זה – ההגנה חוששת כי ניצול פערי הכוחות והסמכויות הנתונות לתביעה בחיפה, עשוי למנוע את קיומו של משפט הוגן ולגרום להרשעתו של אדם החף מכל פשע". 3. המשיבה התנגדה לקבלת הבקשה וטענה, כי לא עלה בידי המבקש להצביע על עילה להעברת מחוז שיפוט. הוטעם, כי מאז הגשת כתב האישום חלפו למעלה מחמישה חודשים, בתיק התקיימו מספר ישיבות הקראה, הליך של גישור וכן מספר דיונים בבקשות שהוגשו מטעם ההגנה. נטען גם, כי על טענות הנוגעות לטיבן של החלטות בית הדין המחוזי להישמע בהליך של ערעור; וכי מקומן של טענות הנוגעות לאופן ניהול החקירה בעניינו של המבקש, להתברר בהליך העיקרי. הובהר, בכל הנוגע לטענות המקדמיות שהעלתה ההגנה קבע בית הדין המחוזי, כי אלה יוכרעו לאחר שמיעת הראיות בתיק. 4. במסגרת ההחלטה האם להעביר כתב אישום למחוז שיפוט אחר, נדרש בית הדין לאזן בין שיקולים שונים. עמד על כך בית המשפט העליון, בהקשר דומה, בעניין מזרחי: "בין השיקולים התומכים בהימנעות מהעברת מקום דיון בתיק יש לקחת בחשבון את חשיבותם של כללי הסמכות המקומית, אשר בהתאם להם הוגש כתב האישום מלכתחילה. בבסיס כללי הסמכות המקומית, אשר נקבעו על ידי המחוקק, עומדים תכליות ורציונאליים שונים, כגון קידום נוחות הנאשם בניהול משפטו; נגישות לעדים, ראיות וחומר חקירה; וקידום השוויון בפני החוק. . . 3 עם זאת, לצד שיקול זה עומדים שיקולים נוספים המצדיקים הימנעות מהעברת מקום דיון בתיק. גם יציבותם והתנהלותם היעילה של בתי המשפט לתעבורה, אליהם מוגשים, כאמור, כתבי אישום רבים מאד מדי שבוע, מצדיקה הימנעות מהעברת הדיון בתיקים אלה, במקום בו לא ניתן טעם מהותי המצדיק את ההעברה.
החלטה |16/01/2018 |בתי דין צבאיים – ערעורים
בד"א 121/16- ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: ציון אמיר,חיים קנת,חבד,מיה קורדובה
הרשעה בפלילים עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון". 93538492914 אין חולק כי העבירות בהן הורשעה המשיבה, הינן עבירות חמורות וקשות המחייבות ענישה הולמת. בעל"ע 9454/01 הועד המחוזי נגד רווה, קובע כב' הש' מצא-" עורך-דין המבצע עבירות זיוף ומרמה כלפי לקוחותיו ממיט קלון לא רק על עצמו. מעשים כאלה, שמעצם טבעם מבטאים חריגה מכללי האתיקה המקצועית שעליהם מצווים עורכי הדין, פוגעים קשות באמונו של הציבור הרחב בעורכי הדין בכללם; ותיקונה של הפגיעה איננו יכול להיות מושג אלא בנקיטת אמצעי משמעת ראויים לשמם כלפי עורך הדין שסרח. " כמפורט בעל"ע 2531/01 חרמון נ' הועד המחוזי, הלכה ידועה וברורה היא כי תכלית הדין המשמעתי היא הצבת ". . . מערכת נורמות אשר תבטיח רמת התנהגות נאותה של עורך הדין בטיפולו המקצועי בעניני לקוחו ואשר יהא בה כדי לבסס יחס כבוד ואמון של הציבור כלפי העוסקים במקצוע . . . " כב' הש' דרורי ב עמל"ע 33798-02-13 עאסי נ' לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה קובע – "בהליכים משמעתיים, לא קיימת בחוק הנחייה, כיצד ואיזה עונש יוטל על מפר החוק. לא נקבעו עונשי מינימום, ולא נקבעו עונשי מקסימום, לא נקבעו עונשים בצמוד לכל עבירה ועבירה, אלא רק עונש כללי, ביחס לכל עבירות המשמעת. מצב זה, יצר ענישה מכוח הדין, בהתאם לנסיבות המקרה. " קראנו את פסקי הדין שהציג ב"כ הקבילה, מהם ביקש ללמוד כי העונש שהוטל על המשיבה קל באופן המצדיק את התערבותנו.
פסק דין |15/03/2017 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (חיפה) 15/01- לשכת עורכי הדין נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: צבי אלטר,נחמן ברטוב,חבד,אפרים גלסברג,חבד
93536984317 לדעתי, לא ועד מחוז חיפה כמו גם לא ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד הינם המוסדות המתאימים והראויים לקבוע כי תלונה שהוגשה למשטרה הינה, אפריורי, תלונת שוא או תלונה שהוגשה במטרה להטעות את המשטרה, ובפרט כשהמשטרה טרם החליטה עד עצם היום הזה (ככל הידוע לנו מהראיות שבתיק) כיצד לנהוג בתלונה זו. בשל טעם זה הייתי מציע לחברי לזכות את הנאשם מפרט אישום זה, וזאת כמובן מבלי שזיכוי זה ייחשב או יפורש בצורה כלשהי כהתערבות בשיקול דעת המשטרה או כקביעת עמדה מצידנו בשאלת התלונה שהוגשה למשטרה. 11). לאור הגירסות הקוטביות של המתלונים והנאשם שהושמעו בפנינו במהלך הדיונים ולאחר ששמעתי והתרשמתי מעדי ההגנה, מקנן בליבי ספק ביחס לאמיתות חלק מהגירסות של עדים אלה ביחס להשתלשלות הדברים עוד קודם להופעת הנאשם במקום. מעיון בסעיף 3 לדו"ח חיפוש ותפיסה שהוגש ע"י עוה"ד ד’ ור' לביהמ"ש המחוזי בחיפה בת. א. והוצג בפניננו כחלק מנספחי ק/3 עולה כי התבטאויותיו של עד ההגנה מ' כלפי עו"ד ד’, עם בואו לבצע את צו בית המשפט בחצרי הנתבעים-היו קשות וחמורות אם לנקוט בלשון המעטה. התבטאויותיו של עד זה כלפי עו"ד ד’ בוודאי שלא הוסיפו נינוחות לאוירה כפי שמנסים עדי ההגנה לתארה כאילו שררה לפני הופעתו של הנאשם במקום. ניתן להבין כי עו"ד ד’ זכה ל"קבלת פנים" כה נלהבת וחמה עם בואו למקום במפתיע כשהוא מלווה במאבטחים כדי לבצע צו חיפוש. עו"ד ד’, מטבע הדברים ולאור קבלת הפנים בקש לדבוק במשימה ולחפש אחר ראיות ולא כגירסת הנאשם כאמור בפתח "המשך סיכומי הנאשם" שהוגשו בכתב והמדיפים ריחות של זילזול בוטה כלפי חבר למקצוע. 12). יחד עם זאת, ולא בלי היסוסים רבים, אני מצטרף לחוות דעתו של חברי עו"ד אפרים גלסברג מן הטעמים שפורטו בחוות דעתו אך בכפוף לכך שיש להרשיע את הנאשם כאמור לעיל.
הכרעת דין |23/10/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בג"צ 1437/02-1. האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד 1. השר לביטחון פנים
שמות השופטים: א ריבליןמ נאור,א חיות
אכן, "'שירות מקצועי' של עורך דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת כאשר העבירה כבר בוצעה והעבריין מבקש מעורך-הדין שירות מקצועי בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו, אך מקום שהעבריין מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך-הדין, ואין זה מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך-דין" (על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770; ראו גם עחה"ס 1/81 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד לו(1) 614). בוודאי, שהשירות המקצועי של עורך-דין ללקוחו אינו כולל פגישה אשר "תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את שלומו של אדם או את ביטחונו או את שלום הציבור או את ביטוחן המדינה" כלשון תקנה 29(ב). יחד עם זאת, כמו חברתי השופטת חיות, גם אני סבור כי אין בכך כדי לאיין את הפגיעה האפשרית בזכות לייצוג. התכלית הראויה של ההוראה, והעובדה כי היא נועדה לסנן מתוך כלל המפגשים שבין אסירים לבין עורכי-דין את אותם מפגשים אסורים, אין בהן כדי לשלול את פוטנציאל הפגיעה בזכות לייצוג, הנובע מעצם המבחן ההסתברותי המצוי בתקנה מבחן "החשש הממשי" אשר יישומו נתון, לפי התקנה, לשיקול דעתו של הנציב או מנהל בית סוהר. הסנקציה הקבועה בתקנה, מקום בו שורר בלב הנציב או מנהל בית הסוהר חשש ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עבירה, היא מניעת הפגישה (מראש) או הפסקתה. ניתן אפוא לומר, כי תקנה 29(ב) מאפשרת אמנם לתכלית ראויה לפגוע בזכות לייצוג של עצירים, המבקשים להיוועץ עם עורך-דינם בעניין משפטי לגיטימי. התכלית הראויה אינה מעלימה את הפגיעה האפשרית בזכות, אלא, לכל היותר ובהתקיים התנאים הצריכים לכך, הופכת אותה לפגיעה חוקית וחוקתית.
פסק דין |09/02/2004 |בית המשפט העליון
דנ"פ 600/02- מוחמד אל נסאסרה נגד 1. לשכת עורכי הדין של מדינת ישראל- הועד המרכזי
שמות השופטים: א ברקא מצא,מ חשין,י טירקל,ד ביניש,א ריבלין,א פרוקציה,א גרוניס,מ נאור
עוד נועד החוק לקבוע התיישנותן ומחיקתן של הרשעות וכן את תוצאותיהן של ההתיישנות והמחיקה; במלים אחרות, אחת מתכליותיו המרכזיות של החוק היא בהנהגת מוסד הרהביליטציה. כעולה מהוראת-סעיף 3 לחוק, הפרטים הנכללים במרשם הפלילי הם חסויים ועל דרך הכלל אין לגלותם. דברי ההסבר להצעת-החוק מלמדים כי הדבר נועד להגן במידת האפשר על הזכות לפרטיות של האזרח (ראו: ה"ח 1514 (התשמ"א) 215, 219). על אף הכלל האמור, ראה המחוקק להתיר בנסיבות מסויימות מסירת מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולאישים המנויים בחוק. זאת לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים המחייבים חשיפת מידע על עברו הפלילי של אדם, ובהם: הגנה על שלום הציבור ובטחונו, ניהול הליכים פליליים, שמירה על טוהר השירות הציבורי ואמון הציבור בנושאי משרות שלטוניות ועוד. בין האינטרסים האמורים נכלל גם האינטרס הציבורי להגן על רמתם ומעמדם של מקצועות המבוססים על אמון הציבור בעוסקים בהם. מטעם זה קובע החוק הסדרים באשר למסירת מידע מהמרשם הפלילי לגופים המקנים רשיונות והיתרים לעיסוק. לשכת עורכי-הדין מהווה אחד הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי בהסכמתו של האדם הנוגע בדבר, בהיותה מוסמכת "על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רשיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת" (ראו: הוראת-סעיף 6 לחוק המרשם הפלילי). בית-משפט זה פסק פעמים רבות בעבר כי היחס בין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון ללא מצרים, וכי עיסוקו של עורך-הדין ". . . טובל כל-כולו בערכים: בנאמנות, בהגינות, בהוגנות, ביושר, באמירת אמת, בנימוס, בכבוד לזולת" (דברי השופט חשין בבג"צ 4495/99 הסנגורית הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר ואח', פ"ד נג(5) 625, כפי שהובאו בפסק-דינו בעל"ע אלנסאסרה, בעמ' 279; כן ראו: דברי השופט טירקל בעל"ע 1746/98 מדינת ישראל נ' עו"ד פלוני (לא פורסם)).
פסק דין |14/11/2004 |בית המשפט העליון
ת"ל אביב- השופטים אבד ג קרא
שמות השופטים: א גרוניס א חיות,י דנציגר
היחס בין עורך הדין ללקוחו הוא יחס חוזי, שחלים לגביו אף דיני השליחות. בצד החובות החוזיות של פרקליט עלולה להיות מוטלת עליו אחריות מכוח דיני הנזיקין. נוסף על כך כפוף עורך הדין אף לחובות אתיות. חובות אלו חלות הן במישור היחסים של הפרקליט עם לקוחו והן במישור היחסים שבין עורך הדין לבית המשפט. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, משמיע לנו כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה) קובע בזו הלשון: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בצד החובות האמורות יש לזכור חובות מתחום אחר לחלוטין שלא ניתן להתעלם מהן, ואשר המערערים אף הזכירו אותן בטיעוניהם. הכוונה לחובות של עורך הדין, ככל אדם, כלפי בני משפחתו. המערערים טענו כי קצב שמיעה של ארבעה ימים בשבוע יפגע במחויבויותיהם המשפחתיות. עניין נוסף שחובה להזכירו, ושלעיתים מתעלמים ממנו, הינו ההיבט הכלכלי והאישי. אין ספק בדבר, כי האינטרס הכלכלי של עורך הדין הוא לייצג קליינטים רבים ככל האפשר. דא עקא, עומס יתר של עבודה על עורך הדין, כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מידי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו. כלל 14 לכללי האתיקה עוסק אף בנושא זה והוא מורה כדלקמן: "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת".
פסק דין |08/07/2009 |בית המשפט העליון
על"ע 1747/91- פלוני נגד ועד מחוז הדרום של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: ד לויןג בך,מ חשין
ערעורו של המשיב על הרשעתו בדין, הדברים שהשמיע בפנינו ותגובותיו לשאלות בית המשפט, התמיהו וגם הדהימו אותנו. הכיצד, גם בשלב זה, לאחר כל שנאמר בפסקי הדין של מוסדות השיפוט המשמעתיים, המבטאים באיפוק רב את חומרת התנהגותו של המשיב כלפי לקוחו, מגלה עדיין המשיב אי-הבנה לכך שהתנהגותו נפסדת היתה אם גם בשלב זה עדיין לא מבין המשיב שחטא לחובת הנאמנות שלו כלפי הלקוח, ומפגין אטימות לחובתו האלמנטרית ללקוחתו, עולה מאליה השאלה אם אמנם ראוי הוא, המשיב, לשמש כעורך דין. לא למותר יהיה במקרה זה לחזור ולהפנות תשומת לבו של המשיב ושל כלל צבור עורכי הדין למושגי יסוד ולנורמות בסיסיות, ולענישה ההולמת במקרה שתופרנה, עליהן עמדנו לא אחת בפסיקתנו לאמור: "אמון מלא בין עורך דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי עורך דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו בעצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מידי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד". (על"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ. פלוני וערעור שכנגד, פד"י מב(4) 472, 479 וכן על"ע 4779/90 ועד מחוזי נ. שפצירר (לא פורסם). 16. להדגשת יתר של המידות הנדרשות מעורך דין בבואו לשרת את האזרח המבקש את שירותיו, נפנה גם כאן להוראת היסוד שבכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986- שהיא בבחינת מוטו ואקסיומה לאשר נדרש ומתחייב מעורך דין הזוכה לאמון הלקוח, וזה דבר הכלל (שיסודותיו בסעיפים 53 ו54- לחוק לשכת עורכי הדין הנ"ל): "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע, ועל יחס כבוד לבית המשפט".
פסק דין |12/07/1992 |בית המשפט העליון
רע"פ 6801/04- ענב אהרוני נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
הלכה היא, כי רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי אשר ישב כערכאת ערעור על פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט שלום ניתנת רק במקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות חוקתית, או עניינים שיש בהם החלטות סותרות או חוסר בהירות בפסיקת הערכאות הנמוכות או מקרים המעוררים שאלות חשובות מבחינה משפטית או ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128) המבקש לא הצליח להצביע על סוגיה כזו. ייצוג נאשם על-ידי עורך-דין בהליך פלילי הינו מומלץ וחיוני מאוד, במיוחד בעבירות חמורות כגון אלו שהורשע בהן המבקש, אך לא ניתן לראות ב"היעדר ייצוג" כעילה המעלה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי", קל וחומר במקרים בהם המבקש מרצונו בחר שלא להיות מיוצג. המבקש בחר לייצג את עצמו בהליך הארוך והמסורבל שהתקיים בבית-משפט השלום, ומשלא בחר בייצוג מקצועי והולם, פרט לשלב הטיעונים לעונש, אין לו להלין אלא על עצמו. ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי הוגש באמצעות עורך-דין, אשר ייצג אותו בכל שלבי הערעור. בתחילת הדיון בערעורו ביקש עורך-דינו של המבקש להשתחרר מייצוג בשל ניגוד אינטרסים שהתקיים, לטענתו, עקב הייצוג המשותף של מערערים נוספים. המבקש טוען, כי דחיית בקשתו לשחרר את עורך-דינו מייצוגו, גרמה לו עיוות דין, אך לא הצביע על נזק מהותי שנגרם לו עקב כך.
החלטה |27/10/2004 |בית המשפט העליון
ע"פ 7201/23- עורך דין משה שרמן נגד נתן זלוצובר
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד ברק ארז
אם ומכל סיבה שהיא, ייווצר מצב שבו זגורי אינו מיוצג, הרי שבית המשפט יהיה רשאי לבחון אם לראותו כמי שמיצה את זכותו לייצוג, ויהיה רשאי שלא להפסיק את המשפט ולאפשר לזגורי להפנות שאלות לעדים, הכל על פי שיקול דעתו (השוו לע"פ 6922/16 קופר נ' מדינת ישראל ( 27.4.2021 )). חזקה על בית משפט קמא כי יפעל כחוכמתו ועל פי שיקול דעתו בכל הקשור לניהול הדיון וימשיך בהחזקת רסן המשפט בתיק מורכב וקשה זה. ש ו פ ט השופט נ' סולברג: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ד' ברק-ארז: 1. מה הדין במקרה שבו עורך דין המייצג במשפט מבקש שחרור מייצוג בשל שהופנו כלפיו איומים מצד לקוחו או אנשים הקשורים אליו אף אני סבורה כי במקרה כזה אין מקום לכפות על עורך הדין את המשך הייצוג. מסקנה זו מתחייבת ממהותם של יחסי עורך דין-לקוח, המושתתים על אמון. כאשר האמון נפרם ונסדק, ולמעשה נשבר לחלוטין, המשך הייצוג אינו בגדר האפשר. דרך נוספת להשקיף על הדברים היא מן הזווית של דיני ניגוד העניינים. איום של לקוח על מי שמייצג אותו במשפט עלול להעמיד את הלקוח ואת עורך הדין משני צדי המתרס, באופן שאינו מאפשר לעורך הדין לייצג את הלקוח נאמנה. 2. בייצגו את לקוחו בפני בית המשפט ממלא עורך הדין תפקיד שאינו רק פרטי, אלא גם ציבורי במהותו. זכותו של בעל דין להיות מיוצג בהליך היא מיסודותיה החיוניים של שיטת משפט ראויה לשמה, ולא כל שכן במסגרתו של הליך פלילי שתוצאתו עשויה להיות הרשעה ושלילת חירות. אולם, דווקא משום כך, למערכת המשפט גם אחריות להגן על עורכי הדין מפני פגיעה בהם בעת שהם ממלאים את תפקידם זה. ההגנה אינה יכולה לבוא לידי ביטוי רק במנגנונים של אכיפת החוק, כאשר האיומים עולים כדי עבירה פלילית, אלא צריכה גם לבוא לידי ביטוי בהגנה על עורך הדין מפני מצב שבו נכפה עליו המשך ייצוג בנסיבות שמעמידות אותו בסכנה או במצוקה.
פסק דין |04/12/2023 |בית המשפט העליון
על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו
שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ
אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי.
פסק דין |05/12/1988 |בית המשפט העליון
– עזבון המנוח פלוני זל נגד ביטוח ישיר- חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: משה דרורי
מתג החשמל, המאפשר לגרש את החושך, ולראות את מה שרוצה עורך הדין להסתיר, נמצא עדיין בידי בית המשפט, ואינו בשליטתו הבלעדי של עורך הדין. 48. ודוק: אין לי טענות אישיות, כנגד עו"ד זה או אחר, העושה את המוטל עליו, בדרך של הצגת מערכת העובדות והראיות, לטובת מרשו, וזאת כחלק מחובתו של עורך הדין לייצג את לקוחו נאמנה. ראה: כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, שכותרתו "חובת עורך דין" , המצוי בפרק השני של הכללים, שכותרתו היא "הוראת יסוד". וזה נוסחו של הכלל: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 49. השקפתי, העקרונית, כשופט, היא כי כל מידע נוסף שאקבל (בהנחה שהוא קביל על פי דיני הראיות; ביחס לבקשה זו, אין טענות במישור של הקבילות), יעזור לי "לשפוט משפט צדק", שהוא חלק מהצהרת האמונים שנתתי, ביום מינויי לשופט, בפני נשיא המדינה, כקבוע בחוק יסוד: השפיטה (סעיף 6 סיפא). 50. אתייחס, להלן, לפסיקה הישראלית בסוגיה זו, ולעמדת המשפט העברי, אשר בפניו עלו שאלות מעין אלה לפני כ-2,000 שנה. לאורם, אבדוק את הבקשה, ואכריע בה. 51. בכדי להגיע לתוצאה צודקת, יש לשקול את האינטרסים השונים, ולמצוא בכל מקרה ומקרה את האיזון הראוי בין כללי הפרוצדורה, והרציונאל אשר בבסיסם, לבין מיצוי זכויותיו של המבקש להגיש את אותה ראייה, באיחור, והכול תוך מתן משקל ראוי ומשמעותי לחובתו, לתפקידו ולייעודו של השופט, במטרה להגשים ולהפעיל את ההליך המשפטי, כדי להגיע ליעד אשר אליו חותר כל הליך שיפוטי, דהיינו: קביעת הממצאים העובדתיים האמיתיים, יישום נכון של הנורמות המשפטיות הרלבנטיות, כאשר הפועל היוצא מכול אלה הוא: פסק דין של אמת.
החלטה |11/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בג"צ 5438/19- יאןצברטקין נגד מדינת ישראל משרד המשפטים
שמות השופטים: מ מזוז,ד מינץ,א שטיין
דרישה זו, שקיומה מובטח על ידי בחינת ההסמכה השווה לכל מועמד ומועמדת, באה להבטיח את רמתם של השירותים המשפטיים המסופקים על ידי עורכי הדין בישראל ללקוחותיהם. מדובר בהגנה חיונית על ציבור הלקוחות אשר מפקידים את גורלם בידי עורכי הדין המוסמכים לטפל בעניינם. היטיבה להסביר זאת השופטת א' פרוקצ'יה בפסק דינה בעניין מוחמד (עע"מ 8260/07 לשכת עורכי הדין בישראל נ' מוחמד, פסקה 3 ( 10.3.2008 )) באומרה: "עריכת דין היא מקצוע בעל ייחוד ומאפיינים מיוחדים משלו: עניינו במתן שירות לציבור במהלכיו של המשפט המשפט הפרטי, המשפט הפלילי, והמשפט הציבורי על כל ענפיהם ותת-ענפיהם. מקצוע עריכת הדין כרוך בפעולות ייעוץ משפטי הנדרש לקראת עשיית פעולות במשפט, ולאחר שנעשו; הוא מערב ייצוג בעלי דין בבתי המשפט ובפני מערכות השלטון; הוא כרוך לא אחת במעורבות במשאים ומתנים לפשרות וליישוב סכסוכים במסגרת הליכים משפטיים ומחוצה להם. הציבור שאינו בקי במהלכי המשפט נסמך על עצת עורך הדין ועל ייצוגו הראוי בפני הרשויות. לא אחת, גורלו האישי, החברתי והמקצועי של האדם עומד למבחן, ומופקד בידיו המקצועיות של עורך הדין המייצג את עניינו. נושאים הקשורים בחירותו האישית של חשוד או נאשם בפלילים נתונים לטיפולו המקצועי של עורך הדין. עריכת הדין היא עיסוק מקצועי המחייב לא רק רמה אישית ואנושית גבוהה, ומידות מוסר וטוהר מידות ללא רבב, אלא גם ידע, השכלה כללית, והשכלה משפטית ברמה גבוהה, כפי שזו מקובלת על פי תפיסת החברה בישראל, והנדרשת על פי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שאופי התפקיד מחייב בשים לב לאחריות המקצועית הכבדה המוטלת על כתפי עורך הדין . " ברור ומובן הוא, כי מתן הפטור שמבקש העותר עלול לפגוע באינטרס הציבורי שבהבטחתהרמה המקצועית הנאותה של עורכי דין, וגם מטעם זה עתירתו נדונה לכישלון.
פסק דין |25/02/2020 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99- ד.א. אורבן בע"מ נגד עירד אלכסנדר
שמות השופטים: דרורה פלפל
(ר' גם כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986; ר' גם סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). משמעות חובת הנאמנות והמסירות שחב עורך-הדין ללקוחו היא כפולה בעיקרה: ראשית, עליו לפעול ביושר בייצוג לקוחו. שנית, עליו לייצג את לקוחו בחריצות ואדיקות תוך העמדת האינטרסים של הלקוח בראש מעיניו. (ר' דברי השופט ברנזון בעל"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, פ"ד לג(2) 586). כפועל יוצא מחובת הנאמנות והמסירות, עורך הדין חייב, למשל, להבטיח את זכויות לקוחו בצורה הטובה ביותר בנסיבות העניין בבואו להכין חוזה ללקוחו (ר' על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד (4) 707, בעמ' 708; ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 374). באופן דומה, במקום בו חותם עורך דין על הסכם, כשלוח של לקוחו, עליו לעשות זאת בנאמנות, ובהקפדה על שמירת האינטרסים של לקוחו. השאלה האם עורך הדין דבק בשמירה על אינטרסים אלה אינה קלה. ככלל, היא תיעשה בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, ייבחנו היבטים בעלי מאפיינים 'פרוצדוראליים' הנוגעים לחתימת עורך-הדין. כך, ייבדקו, בין השאר, השאלות הבאות: האם לעורך-הדין היתה הרשאה לחתום על ההסכם האם עורך-הדין מסר ללקוח מידע לגבי המסמך עליו חתם עורך הדין (ר' גם חוק השליחות, סעיף 8(1)). האם במשא ומתן שקדם לחתימת עורך-הדין ייוצגו על-ידו כראוי האינטרסים של הלקוח בשלב השני, ייבחן הפן המהותי של החתימה. במסגרת שלב זה תיבדק השאלה האם תוכן ההסכמה עליה חתם עורך הדין הוא סביר בנסיבות העניין.
פסק דין |11/10/2003 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (תל-אביב-יפו) 1667-09- מועדון עירוני להתעמלות,חולון ואח נגד עמותת איגוד ההתעמלות בע"מ ואח
שמות השופטים: דפנה אבניאלי
יעילות הדיון- ייצוג על ידי עורך דין בועדת המשמעת יביא לסרבול ההליכים ולעיכוב במתן החלטה, דבר העומד בניגוד לעקרון היעילות המנחה את ההליכים בפני הועדה. ד. טענות לשכת עורכי הדין הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (להלן: "לשכת עורכי הדין" או "הלשכה") ביקש להצטרף להליך כידיד בית המשפט, לאור השאלה העומדת על הפרק- היקפה של זכות הייצוג על ידי עורך דין. בקשת הלשכה להצטרף להליך נומקה בכך שיש להגן על האינטרס הציבורי, כך שזכות הייצוג תינתן לכל החפץ בכך. בתאריך 10.4.11 קיבלתי את בקשת לשכת עורכי הדין. החלטה זו באה על אף התנגדות המשיבה מס' 4, אשר טענה כי המקרה הנידון הינו נקודתי וספציפי וכי ההלכה המשפטית הקיימת בנושא זכות הייצוג מגובשת, ברורה וידועה. באופן טבעי, ממקדת לשכת עורכי הדין את טיעוניה בחיוניותה של זכות הייצוג, אשר הוכרה כחלק מכללי הצדק הטבעי. נטען, כי זכות הייצוג היא חלק בלתי נפרד מזכותו של אדם למנות שליח וחלק אינהרנטי של זכות הטיעון, אשר מטרתה להבטיח הליך משפטי הוגן. לטענת הלשכה, הייצוג מביא למיצוי זכות הטיעון בכמה מישורים: א. טיעון משפטי שלם- עורך הדין המייצג הוא בעל מיומנות להבין את נושא האישום, את מסגרת הדיון ותוצאותיו ובעל יכולת להציג את העובדות והטענות המשפטיות בצורה מלאה ומסודרת. ב. מלאכת החקירה הנגדית- חשיבות חקירה זו, ככלי ראשי להתמודדות עם טענות הצד שכנגד, מחייבת כי אדם מיומן ינהל אותה. ג. הייצוג תורם לתחושת הצדק של צדדים. ד. הייצוג תורם לייעול ההליך- ניתן להניח כי נאשם העומד לדין משמעתי יבחר לעצמו עורך דין הבקיא בענייני איגוד הספורט ולכן אין במתן הזכות לייצוג כדי לגרום לסרבול הדיון.
פסק דין |08/02/2012 |מחוזי – תל אביב
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 77א. עילות פסלות
(ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות. (ג) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "אזור" ו "בית משפט צבאי" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת; "ביטול זכות" – לרבות השעיה, הפקעה, התליה או סיוג של זכות; "גוף המנהל הליך פלילי" – רשות חוקרת, רשות תביעה וקובל; "החלטה המהווה פרט רישום פלילי" – צו או קביעה לפי סעיף 8(א)(2) עד (4), למעט צו או קביעה כאמור בסעיף 17(א); "ועדת החוקה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "זכות" – לרבות רישיון, הרשאה, אישור, הכרה, זיכיון, הטבה, תעודה, היתר, מינוי, הסמכה, רישום בפנקס רשמי או העסקה; "חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "מידע פלילי" – מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי; "מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992; "המרשם הפלילי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום פלילי; "המרשם המשטרתי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום משטרתי; "מתן זכות" – לרבות חידוש זכות או הארכתה; "נתונים נלווים" – פרטים מזהים על האדם וכן מידע נוסף על ההליך הפלילי הנוגע לפרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי, לפי העניין, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין; "פקודות המשטרה" – פקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; "פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)" – פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927; "פרט רישום פלילי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 8 או 9 לגבי אדם ומועדם; "פרט רישום משטרתי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 27 או 28 לגבי אדם; "פרט רישום שהתיישן" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי חוק זה; "פרט רישום שנמחק" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק זה; "קובל" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; "רשות חוקרת" – רשות העוסקת באכיפת החוק, שיש לה סמכות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) או סמכות בדיקה וחקירה לפי סימן ב', לפרק ראשון בחלק ה' לחוק השיפוט הצבאי; "רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי; "השר" – שר המשפטים.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
סעיף: 1. הגדרות
שיפוט בכיר" – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן-אלוף, או קצין אחר שהרמטכ"ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר; "קצין מוסמך" – קצין שיפוט בכיר שהסמיך אותו הפרקליט הצבאי הראשי לדון בדין משמעתי בעבירת תנועה, כפי שהוגדרה בפקודות הצבא; "בעל הכשרה משפטית" – מי שר שום, או זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין); "בעל נסיון משפטי" של תקופה מסויימת – בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים בפיסקאות (1) ו-(2) של סעיף 2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) או בתקנות שהותקנו לצורך אותו סעיף, ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ; "עבירה צבאית" – עבירה לפי חלק ב'; "טענת פסלות" – טענת בעל דין כי מתקיימת עילת פסלות לפי סעיף 310; "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור
כל הזכויות שמורות ©