כל הזכויות שמורות ©
מהפסיקה העדכנית בבתי המשפט במחוז חיפה עולה כי עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים במיוחד, תוך שמירה על חובותיהם כלפי לקוחותיהם וכלפי מערכת המשפט. סקירה משפטית זו בוחנת את המעמד המיוחד של עורכי דין המתמחים בתחום הפלילי באזור חיפה והצפון, תוך התייחסות למסגרת הנורמטיבית, חובות מקצועיות, וניתוח פסקי דין רלוונטיים.
עורכי דין פליליים בחיפה ממלאים תפקיד מכריע בהבטחת זכויות נאשמים, בניהול הליכים פליליים מורכבים, ובשמירה על תקינות ההליך המשפטי. הפסיקה במחוז חיפה מדגישה את החשיבות של ייצוג מקצועי ואיכותי, תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית והסטנדרטים המשפטיים הגבוהים ביותר.
עורכי דין פליליים בחיפה כפופים למספר מקורות נורמטיביים המסדירים את פעילותם המקצועית:
המסגרת הנורמטיבית מציבה רף גבוה במיוחד לעורכי דין פליליים, בשל רגישות התחום והאינטרסים המשמעותיים העומדים על הכף בתיקים פליליים.
ועדת האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מהווים גורם מרכזי בפיקוח על עורכי דין פליליים. בחיפה, כמו ביתר חלקי הארץ, מוסדות אלה מוסמכים לבחון תלונות אתיות, לחקור הפרות אפשריות של כללי האתיקה, ולהטיל סנקציות במקרים המתאימים.
כפי שנקבע בתיק בדמ (חיפה) 15/01 לשכת עורכי הדין נגד עורך דין פלוני (ניתן ב-23/10/2003):
"לדעתי, לא ועד מחוז חיפה כמו גם לא ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד הינם המוסדות המתאימים והראויים לקבוע כי תלונה שהוגשה למשטרה הינה, אפריורי, תלונת שוא או תלונה שהוגשה במטרה להטעות את המשטרה"
פסיקה זו מדגישה את גבולות הסמכות של הגופים המשמעתיים, ואת החשיבות של הפרדה בין הליכים משמעתיים לבין הליכים פליליים.
אחת החובות המרכזיות המוטלות על עורכי דין פליליים בחיפה היא חובת הנאמנות והמסירות ללקוח. חובה זו מחייבת את עורך הדין לפעול למען האינטרסים של לקוחו במסירות ובנאמנות, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
חובת הנאמנות כוללת:
בפסיקה רבה נקבע כי בתחום הפלילי, בו עומדים על הכף חירותו ושמו הטוב של הלקוח, חובת הנאמנות מקבלת משנה תוקף.
חובת הייצוג הנאות מחייבת עורכי דין פליליים להעניק ללקוחותיהם ייצוג מקצועי ברמה הגבוהה ביותר. בית המשפט העליון הדגיש את חשיבות הייצוג המקצועי והמסור בתיק רעפ 2451/06 יגאל שגיא רוח נגד מדינת ישראל (ניתן ב-25/07/2006):
"המבקש יוצג על-ידי עורך-דין ואף הוא בעצמו מתמצא בחוק ובפרטים וחזקה עליו, שהיה מוצא מקום לפרט את טענותיו המרכזיות במסגרת הרחבה שניתנה לו לעשות כן"
חובת הייצוג הנאות כוללת:
בתי המשפט בחיפה מייחסים חשיבות רבה לרמת הייצוג המקצועי, ולעיתים אף מתייחסים לכך בהחלטותיהם.
עורכי דין פליליים בחיפה נושאים באחריות מקצועית מוגברת, הנובעת מהסיכון הגבוה העומד בפני לקוחותיהם. הפסיקה מדגישה את האחריות המוטלת על עורכי דין פליליים, כפי שנקבע בתיק בש (חדרה) 527/06 מדינת ישראל- תחנת חדרה נגד עורך דין אברהם קורן (ניתן ב-20/02/2006):
"שירות מקצועי" של עורך-דין ללקוח הוא ההפך מזה, והוא נועד להגיש ללקוח מיטב הייעוץ, הניסוח, הביצוע וכיוצא באלה בדרכים חוקיות, במקצועיות, בהגינות ובתום-לב"
אחריות מקצועית מוגברת זו באה לידי ביטוי ב:
עורכי דין פליליים מובילים בחיפה מפתחים אסטרטגיות הגנה המותאמות לאופי התיקים הנדונים בבתי המשפט המקומיים. ניהול תיק פלילי מוצלח בחיפה כולל מספר מרכיבים מרכזיים:
אסטרטגיות הגנה אלה מותאמות לתרבות המשפטית המקומית ולפסיקה הנוהגת בבתי המשפט במחוז חיפה.
יחסים מקצועיים ותקינים עם רשויות האכיפה והתביעה מהווים מרכיב חשוב בעבודתם של עורכי דין פליליים בחיפה. יחסים אלה כוללים:
עורכי דין פליליים מנוסים בחיפה יודעים לאזן בין ייצוג נאמן של לקוחותיהם לבין שמירה על יחסים מקצועיים עם רשויות האכיפה, באופן המשרת את האינטרסים של לקוחותיהם.
הטיפול המקצועי בתיק פלילי בחיפה כולל מספר שלבים מרכזיים:
בכל אחד מהשלבים, עורכי דין פליליים מובילים בחיפה מקפידים על רמה מקצועית גבוהה ועל שמירת האינטרסים של לקוחותיהם.
הייצוג בבתי המשפט השונים באזור חיפה מצריך היכרות עם המאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם:
עורכי דין פליליים מנוסים בחיפה מכירים את המאפיינים הייחודיים של כל בית משפט, ומתאימים את אסטרטגיית ההגנה וסגנון הייצוג בהתאם.
השנים האחרונות הביאו עמן שינויים משמעותיים בעבודתם של עורכי דין פליליים בחיפה, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות. שינויים אלה כוללים:
עורכי דין פליליים מובילים בחיפה משלבים את היתרונות הטכנולוגיים בעבודתם, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה.
בטיפול בתיקים פליליים מורכבים, עורכי דין פליליים בחיפה משתפים פעולה עם מומחים בתחומים משיקים, כגון:
שיתוף פעולה זה מאפשר לספק הגנה מקיפה ויעילה יותר, במיוחד בתיקים מורכבים הכוללים היבטים טכניים או מדעיים.
עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים לרמה מקצועית גבוהה במיוחד, תוך שמירה על אתיקה מקצועית, מסירות ללקוח ואחריות כלפי מערכת המשפט. הפסיקה מדגישה את חשיבות המקצועיות, ההגינות ותום הלב בעבודתם.
המאפיינים המרכזיים של עורכי דין פליליים מובילים בחיפה כוללים:
בעולם המשפט הפלילי המורכב והדינמי, ייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי, מנוסה ואתי בחיפה מהווה גורם מכריע בהבטחת הליך הוגן ובשמירה על זכויות הנאשם. הפסיקה העדכנית של בתי המשפט במחוז חיפה ממשיכה להדגיש את החשיבות העליונה של סטנדרטים מקצועיים גבוהים בייצוג פלילי, לטובת הלקוחות ומערכת המשפט כאחד.
רע"פ 2451-06- יגאל שגיא רוח נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
תחת זאת, נראה לי, כי בענייננו לא התעוררה כל שאלה משפטית עקרונית שכזו ועל כן אין עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי, בהתאם להלכת חניון חיפה. יחד עם זאת, העלה המבקש מספר טענות אשר אני מוצא מקום להתייחס אליהן. פסק-דינו של בית-המשפט ארוך, מפורט ומנומק כדבעי. כך גם סיכומי הצדדים בפרשה זו היו מפורטים וכללו מאות עמודים, אשר התווספו לעדויות הרבות ולמסמכים אשר הועמדו בפני שתי הערכאות טרם קבלת ההחלטה בעניין המבקש. בנסיבות אלו, בהסתכלות כללית על מסכת העובדות, אינני יכול להסכים עם טענתו של המבקש, כי נעשה לו עוול או כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להגן על עצמו. המבקש יוצג על-ידי עורך-דין ואף הוא בעצמו מתמצא בחוק ובפרטים וחזקה עליו, שהיה מוצא מקום לפרט את טענותיו המרכזיות במסגרת הרחבה שניתנה לו לעשות כן. בנוסף, לא מקובלת עלי כלל וכלל טענתו של המבקש, כאילו הכרעת הדין בעניינו מבוססת על דעה קדומה כלשהי. חזקה על שופט היושב בדין, כי הינו מקצועי ונטול משוא פנים וכי ישקול כל עניין ועניין לגופו.
החלטה |24/07/2006 |בית המשפט העליון
ב"ש (חדרה) 527/06- מדינת ישראל- תחנת חדרה נגד עורך דין אברהם קורן
שמות השופטים: סברי מוחסן
להתנהל בין עוה"ד. . . ללקוחותיו לשם יעוץ לביצוע עבירות פליליות או לשם השתתפות בהן בצורות אחרות, אינן חסויות כלל. . . "("על הראיות" יעקוב קדמי, חלק שני, הדין בראי הפסיקה, תשס"ד- 2003). אין ביהמ"ש מציע כי למשיב הייתה ידיעה ככל שזה נוגע לדבר עבירה לכאורה שהחקירה מנוהלת לגביה, ואין חולקין ואף נאמר ע"י המבקשת בישיבה כאמור לעיל כי אין המשיב מואשם או אפילו חשוד בזמן הנוכחי בפלילים. אולם, נפסק זה מכבר כי: " אין בדעתי להרחיב את ההתייחסות למרחב תחום החיסיון המחייב בין עורך-דין ללקוחו, ויוצא אני מההנחה, כי הוא נרחב למדי. אך הניתן לגרוס, כי דברים הנאמרים על-ידי לקוח בקשר להגשת הסכם בדוי ולא נכון לאישורושל בית המשפט, תוך מטרה להונות את שלטונות המס, "יש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורךהדין ללקוח" הרי זה תרתי דסתרי. "שירות מקצועי" של עורך-דין ללקוח הוא ההפך מזה, והוא נועד להגיש ללקוח מיטב הייעוץ, הניסוח, הביצוע וכיוצא באלה בדרכים חוקיות, במקצועיות, בהגינות ובתום-לב. ואם נוכח עורך הדין, כי הלקוח ביוזמתו עשוי או עלול לסטות מקו זה, חובתו היא להתריע על כך ולמנוע זאת ממנו" הדגשה ס. מ. (עלע 17/86 פלונית נ' לשכת עורכי הדין, נבו הוצאה לאור). לאור האמור גם אם המשיב לא הניח ידו באופן ישיר על מנת להסיט את הלקוח מהדרך החוקית אלא רק נוכח כי הלקוח מנסה למצוא דרך העוקפת את החוק ולא עשה דבר למנוע זאת ממנו או לכל הפחות לא לתת יד לדבר אין המשיב יכול להתחבא מאחורי החיסיון הניתן לו ע"י החוק מתוקף תפקידו. למרות כל האמור אין להסיר בקלות דעת את החיסיון המוחלט המושרש היטב בחוק וחובה על ביהמ"ש לבחון היטב את פעולותיו ואת השפעתם לתווך הארוך ופגיעתם הפוטנציאלית במערכת היחסים המקצועית שבין בעל הדין ובעל המקצוע (במקרה דנן עורך הדין).
החלטה |19/02/2006 |שלום – חדרה
בדמ (חיפה) 15/01- לשכת עורכי הדין נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: צבי אלטר,נחמן ברטוב,חבד,אפרים גלסברג,חבד
93536984317 לדעתי, לא ועד מחוז חיפה כמו גם לא ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד הינם המוסדות המתאימים והראויים לקבוע כי תלונה שהוגשה למשטרה הינה, אפריורי, תלונת שוא או תלונה שהוגשה במטרה להטעות את המשטרה, ובפרט כשהמשטרה טרם החליטה עד עצם היום הזה (ככל הידוע לנו מהראיות שבתיק) כיצד לנהוג בתלונה זו. בשל טעם זה הייתי מציע לחברי לזכות את הנאשם מפרט אישום זה, וזאת כמובן מבלי שזיכוי זה ייחשב או יפורש בצורה כלשהי כהתערבות בשיקול דעת המשטרה או כקביעת עמדה מצידנו בשאלת התלונה שהוגשה למשטרה. 11). לאור הגירסות הקוטביות של המתלונים והנאשם שהושמעו בפנינו במהלך הדיונים ולאחר ששמעתי והתרשמתי מעדי ההגנה, מקנן בליבי ספק ביחס לאמיתות חלק מהגירסות של עדים אלה ביחס להשתלשלות הדברים עוד קודם להופעת הנאשם במקום. מעיון בסעיף 3 לדו"ח חיפוש ותפיסה שהוגש ע"י עוה"ד ד’ ור' לביהמ"ש המחוזי בחיפה בת. א. והוצג בפניננו כחלק מנספחי ק/3 עולה כי התבטאויותיו של עד ההגנה מ' כלפי עו"ד ד’, עם בואו לבצע את צו בית המשפט בחצרי הנתבעים-היו קשות וחמורות אם לנקוט בלשון המעטה. התבטאויותיו של עד זה כלפי עו"ד ד’ בוודאי שלא הוסיפו נינוחות לאוירה כפי שמנסים עדי ההגנה לתארה כאילו שררה לפני הופעתו של הנאשם במקום. ניתן להבין כי עו"ד ד’ זכה ל"קבלת פנים" כה נלהבת וחמה עם בואו למקום במפתיע כשהוא מלווה במאבטחים כדי לבצע צו חיפוש. עו"ד ד’, מטבע הדברים ולאור קבלת הפנים בקש לדבוק במשימה ולחפש אחר ראיות ולא כגירסת הנאשם כאמור בפתח "המשך סיכומי הנאשם" שהוגשו בכתב והמדיפים ריחות של זילזול בוטה כלפי חבר למקצוע. 12). יחד עם זאת, ולא בלי היסוסים רבים, אני מצטרף לחוות דעתו של חברי עו"ד אפרים גלסברג מן הטעמים שפורטו בחוות דעתו אך בכפוף לכך שיש להרשיע את הנאשם כאמור לעיל.
הכרעת דין |23/10/2003 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בר"ש 2576/13- יוסף סגל, עורך דין נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: א רובינשטיין
המתלונן הגיש תלונה כנגד המבקש לועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וזה הגיש קובלנה כנגד המבקש בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן החוק); אי שמירה על כבוד המקצוע לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק; הפרת סעיף 85 לחוק בצירוף סעיף 86 לחוק; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח לפי סעיפים 54 ו-61 לחוק וכן כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה); הפרת כללים 11, 39, 40, 41 ו-42 לכללי האתיקה בצירוף סעיף 61(2) לחוק. ד. ביום 21.1.10 קבע בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, כי אף שהמתלונן לא פנה למבקש לצורך טיפול משפטי, ואף שמאמצי המבקש לשחרור טראוב לא נעשו במסגרת טיפול משפטי, התקיימו בין השניים יחסי עו"ד-לקוח במסגרת קבלת הפיקדון ונטילתו, וזאת בהסתמך בעיקר על מכתב האישור מיום 2.1.04 והפקדת הכספים בחשבון הפקדונות של משרד המבקש. על כן הורשע המבקש בעבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אי שמירת כבוד המקצוע וכן חוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. כן נקבע, כי בכל הנוגע למאמצי המבקש לשחרור טראוב וכשלון הבטחתו לגבי התוצאה, מורשע המבקש בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ובאי שמירה על כבוד המקצוע, תוך הדגשה כי הרשעתו בעניין זה אינה במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. ביום 16.6.10 נקבע עונשו של המבקש להשעיה בפועל ל-16 חודשים, השעיה על תנאי ל-24 חודשים לתקופה של 3 שנים, תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 10,000 ש"ח, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 25,000 ש"ח. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור, שנסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין (בד"א 72/10), לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, ואילו המשיב הגיש ערעור על קולת העונש שהושת על המבקש (בד"א 64/10).
החלטה |15/05/2013 |בית המשפט העליון
רע"פ 8963-04- יחיא חמדאן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: המישנה ל מ חשין
לטענת המבקש, הרציונלים העומדים ביסודה של הילכת חניון חיפה – המבוססים בעיקרם על הצורך ביעילות – נדחים מקום שהמדובר הוא בעניינו של נאשם בהליכים פליליים המבקש להרשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה המדינה, שכן במקרים כגון אלה נתקיימו כל ההליכים שלא ביוזמת הנאשם, וממילא לא נהנה הנאשם מזכות ערעור. לטענת המבקש, הדבר נכון בפרט כאשר הדברים אמורים בבקשה להרשות ערעור בהליכים פליליים, שבהם מונחים על המאזניים חירותו וכבודו של המבקש. 6. דינה של טענה זו דחייה. מיבחניה של הלכת חניון חיפה היכו שורש זה מכבר בפסיקת בתי המשפט בישראל, ואומצו באופן מלא גם בהליכים פליליים. הליכה בדרך שבה הולכת הסניגוריה הציבורית משמעותה, למעשה, יצירת רשות ערעור אוטומטית או כמעט אוטומטית בקטגוריה שלמה של מקרים. אלא שדרך זו אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקיים באשר לצורך לקבל רשות ערעור על פסק-דין של בית משפט מחוזי בערעור. חוק בתי המשפט קובע, ככלל, כי הליכים משפטיים ידונו בשתי ערכאות, בלא קשר לשאלה מי היה הצד שיזם את הערעור. מתן רשות ערעור לערכאה שלישית מהווה חריג לכלל זה, והילכת חניון חיפה קובעת את המסגרת והכללים למתן רשות ערעור על-פי לחריג זה. משמעותה של הצעת הסניגוריה הציבורית היא, כי בכל המקרים שבהם התקבל ערעור המדינה בפלילים על-ידי בית המשפט המחוזי, תינתן לנאשם רשות ערעור לבית המשפט העליון. בכך תסוכל מטרתו של החוק הקובע את הליך הערעור לערכאה שלישית כחריג. יתרה מזאת: ההלכה כי אין נותנים רשות ערעור לערכאה שלישית לעניין חומרת העונש הלכה ותיקה היא. אין היא מבוססת על הילכת חניון חיפה דווקא, ויש לה שורשים עמוקים בפסיקת בית המשפט.
החלטה |02/03/2005 |בית המשפט העליון
בר"ש 4660/12- עורך דין אברהם עזריאלנט נגד לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין
בעניין ערעור לשכת עורכי הדין נאמר: 'רשות ערעור בתיקים כאלה תינתן במשורה שבמשורה, שכן גלגול רביעי בתיק, מבלי לפגוע בחשיבותו לבעלי הדין או מי מהם, הוא מותרות דיוניים שבית משפט זה אינו יכול להעניקם, נוכח העומס המוטל עליו, אלא במקרים חריגים ביותר, ועל אלה לכלול שאלות עקרוניות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית. כל כך – בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123'" (שם, פסקה י'). יא. לענייננו, הגם שהמדובר בנושא שיש בו בנותן טעם, כביכול בעיקר טענה שובת לב שאין דינו של גוף משפטי לעניין עבירות משמעת כדינו של האדם החי, ועל כן גם "האדם החי" בתוכו פטור מאחריות – לא מצאתי דופי בהכרעות שלוש הערכאות הקודמות. ואומר כבר כאן: הטענה המרכזית מופרכת ומנוגדת, הן ללשון החוק כנתינתו – בסעיף 59ו – הן לתכליתו; קבלתה תהא משגה שאינו אחראי ואינו הולם. חברת עורכי דין איננה "כביש עוקף" שבנסיעה בו משוחרר עורך הדין השותף בה מ"חוקי התעבורה" החלים עליו בכביש המרכזי. דבר זה לא יתכן. נזכיר: מטרתו של התיקון בחוק לשכת עורכי הדין אשר כונן את חברת עורכי הדין, ציין את תועלות התיקון לשם "ריכוז משאבים וידע, חיסכון בהוצאות מינהליות והפקת תועלת בשטחים רבים" (דברי ההסבר עמ' 5). מטרתה לא היתה "כתב שחרור" מאחריות משמעתית; ועוד נשוב לכך. יב. במישור הנורמטיבי, סעיף 59ו לחוק קובע כי: "אין בקיומה של חברת עורכי דין ובחירת עורך דין חבר בה כדי לגרוע: 1. מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; 2. מתחולת חוק זה על עורך הדין. " דברים אלה על פניהם ברורים כשמש בצהרי היום, ודי בהם לביסוס ההרשעה.
החלטה |11/07/2012 |בית המשפט העליון
רע"פ 8731/06- ברעפ 8731/06 נגד ברעפ 8731/06
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א א לוי
בהתייחסו לשאלה זו אמר כב' השופט מ' חשין ברע"פ 8963/04 חמדאן נ' מדינת ישראל, לא פורסם, ראו סעיפים 5 ו-6 של ההחלטה): "לטענת המבקש, יש לצמצם הלכה זו ולהרשות ערעור בהליכים פליליים כאשר המבקש רשות לערער לבית המשפט העליון לא נהנה מזכות ערעור בבית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, הרציונלים העומדים ביסודה של הילכת חניון חיפה – המבוססים בעיקרם על הצורך ביעילות – נדחים מקום שהמדובר הוא בעניינו של נאשם בהליכים פליליים המבקש להרשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה המדינה, שכן במקרים כגון אלה נתקיימו כל ההליכים שלא ביוזמת הנאשם, וממילא לא נהנה הנאשם מזכות ערעור. לטענת המבקש, הדבר נכון בפרט כאשר הדברים אמורים בבקשה להרשות ערעור בהליכים פליליים, שבהם מונחים על המאזניים חירותו וכבודו של המבקש. . . דינה של טענה זו דחייה. מבחניה של הלכת חניון חיפה הכו שורש זה מכבר בפסיקת בתי המשפט בישראל, ואומצו באופן מלא גם בהליכים פליליים. הליכה בדרך שבה הולכת הסנגוריה הציבורית משמעותה, למעשה, יצירת רשות ערעור אוטומטית או כמעט אוטומטית בקטגוריה שלמה של מקרים. אלא שדרך זו אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקיים באשר לצורך לקבל רשות ערעור על פסק-דין של בית משפט מחוזי בערעור. חוק בתי המשפט קובע, ככלל, כי הליכים משפטיים ידונו בשתי ערכאות, בלא קשר לשאלה מי היה הצד שיזם את הערעור. מתן רשות ערעור לערכאה שלישית מהווה חריג לכלל זה, והילכת חניון חיפה קובעת את המסגרת והכללים למתן רשות ערעור על-פי חריג זה. משמעותה של הצעת הסנגוריה הציבורית היא, כי בכל המקרים שבהם התקבל ערעור המדינה בפלילים על-ידי בית המשפט המחוזי, תינתן לנאשם רשות ערעור לבית המשפט העליון.
החלטה |29/04/2007 |בית המשפט העליון
עעמ 3717/18-1. ד"ר עופר פרץ נגד הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ג קרא
הוועדה הבוחנת, שעמלה על הבחינה מושא דיוננו, כללה תשעה חברים: שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי בחיפה; פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי); הממונה על העניינים הפליליים בפרקליטות המדינה; פרופ' למשפטים (מחברם של ספרי משפט ומרצה בקריה האקדמית אונו); מרצה בכיר באוניברסיטת חיפה המתמחה בסדר דין ודיני ראיות; ושני עורכי דין בכירים נציגי המגזר הפרטי. הוועדה הבוחנת התייעצה עם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (להלן: המרכז הארצי) לגבי מתכונת הבחינה, ובעבודתה לוותה על ידי ד"ר גולדשמידט, שהוא גם משפטן וגם פסיכומטריקאי מנוסה. אקדים ואדגיש כי ועדת הבחינות היא גוף עצמאי מקצועי ובלתי תלוי, ובהיבט זה, יש בעייתיות מסוימת בכריכתה של הוועדה יחד עם המשיבה 2, לשכת עורכי הדין בישראל. למרות זאת, לשם הנוחות גרידא ולצורך הדיון, נכנה להלן את שתי המשיבות: הלשכה. 3 4. פתחנו ואמרנו כי בחינות לשכת עורכי הדין מובאות תדיר בפני בית משפט זה. יש לזכור, כי עריכת דין אינה המקצוע היחיד הדורש בחינות הסמכה ורישוי, ויש מקצועות ותחומים רבים בהם העוסקים במלאכה נדרשים לעבור בחינות הסמכה, כגון: רואי חשבון, שמאים, רוקחים, יועצים פנסיונים ועוד רבים אחרים. מכאן השאלה המתבקשת: מה מותר מקצוע עריכת הדין ממקצועות אחרים שמביא לפתחו של בית המשפט עתירות כה רבות דומה כי התשובה לכך היא כי תורתו-אומנותו של בית המשפט היא במשפטים, ומאחר שבית המשפט עצמו יכול לבחון את תוכנן של הבחינות, הציפיה היא כי יעשה כן ויצלול לעומקן של שאלות ותשובות. אלא שהפסיקה חזרה והדגישה כי ענייננו בשיקול דעת של ועדות בחינות מקצועיות, כי בית המשפט אינו יושב כוועדת ערעורים עליונה וכי הקריטריונים להתערבות הם על פי דיני המשפט המינהלי: "בית-משפט זה אינו יושב כוועדת ערעורים על הגוף שהוסמך על-פי חוק לדון בבחינות מקצועיות, ואינו מוכן להחליט, במקומו של הגוף המוסמך, מה התשובות הנכונות ואם הנבחן הצליח בבחינה.
פסק דין |09/06/2018 |בית המשפט העליון
רע"א 9930/17- אל מדאמין בע"מ נגד חביב שחאדה חנא
שמות השופטים: נ סולברג,א שהם,ד מינץ
אכן, אין זה נכון או ראוי, לא על פי החוק ולא על פי המהות, שבית המשפט העליון ישב לדין כערכאה ראשונה ויחליט אם התנהגות זאת או אחרת של עורך דין תואמת או סותרת את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. החוק הקנה סמכות זאת, בכוונת מכוון, בידי בית דין למשמעת של לשכת עורכי הדין, המורכב מעורכי דין, ופועל בדרך שנקבעה בחוק. אין מקום ואין הצדקה לקפיצת דרך, מעל בתי הדין למשמעת של עורכי הדין, היישר אל בית המשפט העליון" (בג"ץ 4262/00 קבלאן נ' יו"ר ועדת האתיקה ( 26.9.2000 )). הנה כי כן, "אין זה נכון או ראוי, לא על פי החוק ולא על פי המהות", שבית משפט אזרחי יחליט, אגב אורחא, אם התנהגות מסוימת פוגעת בכללי האתיקה. עניין הוא למוסדות הלשכה לענות בו. בקשר לכך גם נקבע כי שאלת המותר והאסור בתחום האתי מן הראוי שתוכרע על-ידי בתי הדין המשמעתיים, ורק במצבים חריגים יתערב בית המשפט בתחום ממלכתם של מוסדות האתיקה (ראו למשל, על"ע 9/89 יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר-שבע, פ"ד מד(1) 705 (1990)). 7 16. עם זאת, קיימים מצבים שבהם נדרש בית המשפט האזרחי להכריע בעצמו בסוגיות אתיות המתעוררות לפניו. בכמה מצבים הוסמך בית המשפט האזרחי ליתן היתר לעורך-דין המבקש לפעול באופן המעורר שאלה. כך, כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה), אוסר על עורך-דין לייצג בהליך משפטי שהוא עתיד להעיד בו. כלל 36(ב) קובע כי בית המשפט או הוועד המחוזי רשאים ליתן היתר לייצג חרף קיומו של מצב דברים זה. סמכות זו עוררה בעבר את השאלה, מתי ראוי לפנות לבית המשפט בעניין זה, ומתי נכון לפנות לוועד המחוזי (ראו: ת"א (מחוזי נצ') 32375-02-10 עמירם נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 22.2.2012 ); ע"א 8880/13 וינשל נ' מדינת ישראל משרד הביטחון ( 21.12.2014 )).
פסק דין |27/03/2018 |בית המשפט העליון
על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו
שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ
אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי.
פסק דין |05/12/1988 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
וראו גם: עמל"ע (מחוזי י-ם) 40245-09-15 עו"ד כהן נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, בפסקאות 22/23 ( 6.1.2016 ); על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' עו"ד בלום, נט(5) 433, בפסקה 17 (2005); עמל"ע (מחוזי ירושלים) 7036/09 עו"ד קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, בפסקאות 17/18 ( 21.7.2011 ); ת"א (שלום חי') 45190-05-18 לדרמן נ' עו"ד אוחנה, בפסקאות 36/38 ( 17.5.2020 ). חובה זו מתקיימת ביתר שאת במקרה זה נוכח מעמדו של הנתבע 1 ששימש גם ככונס נכסים האמון על שמירת כספי הכינוס. 46. חובות עורכי הדין כלפי לקוחותיהם מעוגנים בין השאר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 14 מושכלות יסוד הן כי עורך הדין אינו ככל בעל מקצוע. עורך-הדין מנחה את הלקוח בשטח לא מוכר וברגעים הרי גורל. בבסיס יחסים אלו מושתת אמון הלקוח בעורך דינו, והראשון יטה לקבל את עצתו ולהפקיד בידיו כוח רב, מתוך אמונה בכישוריו, כוונותיו ונאמנותו. ויפים לעניין זה דבריו של כבוד מ"מ הנשיא ז' חשין: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |07/05/2023 |שלום – תל אביב
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בדמ (תל אביב) 108/22- ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין- מחוז מרכז נגד ' עו״ד ציון דמרי
שמות השופטים: יאיר הרשקוביץ,עו״ד אב״ד,אלעד פנחס,עו״ד חב״ד,עדי אברונין,עו״ד חב״ד
סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, העוסק בהרשעה בפלילים קובע, כך: "עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון". 108. עניינו הרואות, כי קיימים שתי תנאים מצטברים לצורך הטלת עונש על עורך דין בעקבות פסק-דין בשל עבירה פלילית: א. עורך הדין הורשע בבית משפט או בבית הדין צבאי בפסק-דין חלוט בשל עבירה פלילית. ב. יש בעבירה משום קלון. 109. שני התנאים המצטברים מתקיימים במקרה דנן: הראשון, המשיב הורשע על פי פסק-דין חלוט בשלושה אישומים של מתן שוחד-עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין. השני, המשיב הסכים, כי בעבירות בהן הורשע יש משום קלון (עמ׳ 18 ש׳ 5-7 לפרוטוקול). 110. יוער, ולו למעלה מן הצורך, כי גם אם המשיב לא היה מסכים לשאלת הקלון, הרי שבית הדין היה מרחיב על אודות כך שבהרשעתו של המשיב בשלוש עבירות של מתן שוחד במסגרת תפקידו כעו"ד-יש משום קלון לעניין סעיף 75 לחוק. עורך דין כנאמן החוק 111. עורך דין הוא נאמן החוק ועליו למלא את תפקידו בהתאם לחובות הנאמנות והמסירות המוטלות עליו. 112. מקצוע עריכת הדין מבוסס על אמון הציבור הנזקק לשירותי עורכי הדין. כמו כן, עורך הדין הוא חלק ממערכת המשפט ושלטון החוק והוא משמש כ-officer of the court, ועליו לעזור לבית המשפט לעשות משפט. 113. כך קובע סעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין: "מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן-הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל. " 114. וכן, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".
החלטה |02/01/2024 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בדמ (מרכז) 18/21- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' נריה כהן מגורי
שמות השופטים: בן יצחק אלישי,עו״ד אב״ד,גב׳ שחר טליה,עו״ד חב״ד,ג׳האד עזאת נטור,עו״ד חב״ד
בלעדי אלה לא רק שאינו רשאי לעסוק במקצועו, אלא שאינו כשיר לכך; כמוהו כמנתח שבשל ליקוי גופני כלשהו אינו יכול להחזיק בידיו בכלי הניתוח". 12. כמו כן, מתוך החשיבות הרבה הטמונה בשימור חובת הנאמנות של עורך דין ולמנוע כל פגיעה בה, וכפועל יוצא מכך למנוע כל פגיעה במקצוע עריכת הדין ובעוסקים בו ובאזרחים המקבלים את שירותי עורכי הדין, עיגן המחוקק חובה זו בכללים וקבע כללים והסדרים אשר התוו את רף ההתנהגות הנדרש בכל הקשור להתנהלות בכספים, כפי שעמדנו על כך כאמור בפרק ד׳ מהכרעת הדין. 13. הפרתן של חובות אלה, מחייבת את לשכת עורכי הדין להטיל על אלה שהפרו אותן סנקציות משמעתיות משמעותיות מתוך מטרה להגן על האינטרסים שהכללים ביקשו להגן עליהם, על ציבור עורכי הדין, ועל ציבור מקבלי שירותיהם. 14. כאמור, בהליך המשמעתי אין קביעה הכיצד ואיזה עונש יוטל על עורך דין שהפר את כללי המשמעת. בחוק לא נקבע רף ענישה מינימאלי או מקסימאלי, וכן לא הוצמד עונש לצידה של כל עבירה, אלא נקבעו עונשים באופן כללי ביחס לכל עבירות המשמעת, ובכך הענישה בשיפוט המשמעתי הינה ענישה יצירת הדין הנעשית בהתאם לנסיבות המקרה. 15. על כך, היטיב לעמוד חברנו פרופ׳ מוחמד ותד בבד"מ 21/17 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל מחוז הצפון נ׳ שאער פדאור אתיקה 20 (16) 547: "בשולי הדברים אעיר, כי אין בנמצא בחוק החרות תשובה לשאלה הנוגעת לאופן שבו יש לגזור את הדין בהליכים משמעתיים (עמל"ע 33798-02-13 (מחוזי-י-ם) עאסי נ׳ לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה (ניתן ביום 20/9/2013), פסקה 92). זאת, להבדיל מהמצב בדין הפלילי; שם, נקבע הסדר נורמטיבי מפורט במסגרת תיקון מספר 113 לחוק העונשין, תשע"ב-2012.
גזר דין |20/05/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מרכז
בדמ (מחוז צפון) 23/19- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, נגד ' עורך דין יוסי נקר,
שמות השופטים: אולגה גורדון,עינת גוטסמן,חבד,מראם אבראהים
יפים הדברים שנכתבו בבד"א (ועדת משמעת לשכת עוה"ד ארצי) 74/15 עו"ד איילה שטריים נ' ועדת האתיקה המחוזית-לשכת עורכי הדין (נבו 12.01.2016 ): " מטבע הדברים מתייחס בית-המשפט באמון למידע אשר נמסר לו מפי עורך-דין, כל עוד לא מתחוור לו כי דבריו של עורך-דין פלוני אינם ראויים לאמון. ההליך השיפוטי נשען לא מעט על אמון זה, אשר חייב להיות הדדי-כס המשפט מזה וציבור עורכי-הדין מזה. . . לא צריך דמיון רב כדי לתאר, מה יעלה לאמון שרוחש בית-המשפט למעמד עורכי-הדין, ומה תהיינה התוצאות, אם יתקבלו אמות המידה אותן מציע המערער בהגנה על התנהגותו, כנורמות מקובלות באולם בית-המשפט (ראה גם את על"ע 17/84 אורון נ' פרקליטות המדינה): "אני תקוה כי פסק-דין זה, לאחר שיפורסם, ייטע בלבם ובמוחם של עורכי-הדין את עצם חובתם להגיש לבית-המשפט מסמכים שהינם אמת, במלואה וללא כחל ושרק. עליהם לדעת כי בית-המשפט סומך עליהם. חבל יהיה אם חוץ מהמקרה של המערער שבפנינו, ירבו מקרים דומים ואז יאבד בית-המשפט את אמונו במסמכים המוגשים לו על ידי עורכי-הדין, ואם כן, עד אנה נגיע"?!"" בבד"א 18/18ועדת האתיקה מחוז חיפה לשכת עורכי-הדין בישראל נ' עו"ד פואד חיר(פורסם בנבו, 21.02.2019 ). 19. כך גם בבד"מ (ועדת משמעת לשכת עוה"ד ירושלים) 28/03 הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד בירושלים נ' פלוני (1905): " המערכת המשפטית תלויה באמון שבין ציבור עורכי-הדין לשופטים ובין עורכי-הדין זה כלפי זה. לא ניתן לנהל מערכת שיפוטית הגונה ויעילה המושתתת על חוסר אמון ואף לא על חשדנות של בית-המשפט כלפי עורכי-הדין המייצגים את לקוחותיהם בפניו.
גזר דין |13/11/2022 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מחוז צפון
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. רמלה רמלה או רחובות תחומי הרשויות המקומיות האלה: רמלה, רחובות, מודיעין-מכבים-רעות, לוד, יבנה, גדרה, באר יעקב, המועצה האזורית גזר, שוהם, המועצה האזורית שדות דן, מזכרת בתיה, קריית עקרון, המועצה האזורית נחל שורק, המועצה האזורית ברנר, המועצה האזורית גן רווה והמועצה האזורית חבל מודיעין טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 7. עכו עכו תחומי הרשויות המקומיות האלה: עכו, נהרייה, כרמיאל, טמרה, סח'נין, עראבה, מעלות-תרשיחא, ג'דידה-מכר, כפר מנדא, כאבול, אעבילין, נחף, דיר חנא, כפר יאסיף, ראמה, שפרעם, המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית משגב, יירכא, אבו סנאן, דיר אל-אסד, בית ג'ן, המועצה האזורית מעלה יוסף, כיסרא-סמיע, בענה, שעב, שלומי, יאנוח-ג'ת, ג'וליס, חורפיש, פקיעין (בוקייעה), כפר ורדים, סאג'ור, מזרעה, כווכב אבו אל-היג'א, מעליא, מג'ד אל-כרום, פס וטה, מהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: עין אל-אסד ושזור, ומהמועצה האזורית עמק יזרעאל רק יישובים אלה: עדי וסוואעד חמריה 8. כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. 11 (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 75. הרשעה בפלילים
75. עורך–דין שהורשע בבית–משפט או בבית–דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית–דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 75. הרשעה בפלילים
75. עורך–דין שהורשע בבית–משפט או בבית–דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית–דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כל הזכויות שמורות ©