עורך דין פלילי ברמת גן

עורך דין פלילי ברמת גן – ייצוג משפטי מקצועי ומקיף

כאשר אתם מתמודדים עם הליך פלילי, בחירת עורך דין פלילי ברמת גן היא אחת ההחלטות החשובות ביותר. בין אם מדובר בעבירות חמורות, תיקי מעצר, חקירות משטרה או ערעורים פליליים – ייצוג משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין הרשעה לזיכוי או בין עונש חמור להסדר מקל.

במאמר זה נסקור את חשיבות הייצוג המשפטי בהליכים פליליים, סקירה פסיקתית רלוונטית, סטנדרטים אתיים ומקצועיים, וניתן טיפים מעשיים לבחירת עורך דין ברמת גן פלילי.

חשיבות ייצוג משפטי בהליכים פליליים

משפט פלילי הוא תחום רגיש ומורכב, הדורש ידע משפטי נרחב, הבנה מעמיקה של חוקי הראיות, וניסיון בהתמודדות עם הפרקליטות ובתי המשפט. עו"ד פלילי ברמת גן יכול ללוות את החשוד או הנאשם מרגע החקירה ועד להכרעת הדין, ולספק ייעוץ משפטי קריטי בשלבים השונים של ההליך הפלילי.

עורך דין פלילי ברמת גן מסייע בייצוג חשודים ונאשמים בשלבים הבאים:

ייעוץ לפני חקירה משטרתית – חקירה ראשונית יכולה להשפיע

באופן משמעותי על המשך ההליך הפלילי.

ייצוג בדיוני מעצר – שחרור ממעצר עשוי למנוע הגשת כתב אישום ולשמור על זכויות החשוד.
ניהול ההליך הפלילי בבית המשפט – בניית אסטרטגיית הגנה, חקירת עדים וניהול מו"מ להסדר טיעון.
ערעורים פליליים – במקרים בהם יש צורך לערער על הכרעת דין או גזר דין.

סקירת פסיקה רלוונטית – עורך דין פלילי ברמת גן

1. ייצוג בהליכים פליליים – הזכות להליך הוגן

תפ (עכו) 3848/02 פרקליטות מחוז חיפה נגד פלוני (06/05/2007)
בית המשפט התייחס לחשיבות הייצוג המשפטי הולם גם כאשר מדובר באנשי מערכת החוק עצמם. במקרה זה, הנאשם שירת כקצין במשטרה, ושירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה ולהטיל עליו צו מבחן בלבד.

משמעות משפטית:

גם במקרים של אישומים חמורים, עורך דין פלילי יכול להשיג עונשים מופחתים או ביטול הרשעה.
ישנה חשיבות גבוהה להגנה מקצועית ולבניית תיק משפטי נכון כבר בשלבים הראשונים של ההליך.

2. סטנדרטים מקצועיים ואתיים של עורכי דין פליליים

עפ (נצרת) 1307/07 מדינת ישראל נגד אסכנדר זאהי (08/04/2008)
במקרה זה, עורך דין ביצע עבירות חמורות אשר פגעו בכלל יסוד של הגינות ויושר במקצוע עריכת הדין. בית המשפט הדגיש כי עו"ד פלילי מחויב לסטנדרטים אתיים מחמירים.

משמעות משפטית:

בחירת עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן מחייבת לבדוק את המוניטין והיושרה המקצועית של עורך הדין.
בתי המשפט מחייבים עורכי דין לשמור על כללי אתיקה מחמירים כדי להגן על זכויות הלקוחות.

3. אחריות מקצועית ושמירה על מסמכים משפטיים

בדמ (תל אביב) 133/99 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נגד פלוני עו"ד (24/05/2000)
בית המשפט קבע כי עורך דין מחויב לשמור על תיעוד מקצועי נרחב, לנהל את תיק הלקוח באופן מסודר ולהימנע מרשלנות מקצועית.

משמעות משפטית:

מומלץ לבדוק האם משרד עורך דין פלילי ברמת גן מתנהל באופן מסודר ועובד בשקיפות מול הלקוחות.
שמירת מסמכים חיונית להצלחת ההגנה המשפטית ולמניעת טעויות קריטיות בתהליך הפלילי.
כיצד לבחור עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן?
✔ ניסיון מקצועי מוכח – חפשו עו"ד פלילי עם רקורד של הצלחות בתיקים דומים לשלכם.
✔ היכרות עם בתי המשפט באזור – עורך דין פלילי ברמת גן המכיר את השופטים והתובעים המקומיים יכול לנהל הליך יעיל יותר.
✔ מוניטין מקצועי – בדקו חוות דעת והמלצות מלקוחות קודמים.
✔ זמינות ונגישות – הליך פלילי מחייב תגובה מהירה וייעוץ זמין 24/7.
✔ תחומי התמחות – בחרו עורך דין שמתמחה בייצוג בתיקים המתאימים למקרה שלכם, כגון:

ייצוג בעבירות חמורות – אלימות, עבירות כלכליות, עבירות מין ועוד.
טיפול בתיקי מעצר – ליווי והגשת בקשות לשחרור ממעצר.
ליווי בחקירות משטרה – ייעוץ עוד לפני מתן עדות ראשונה.
ערעורים פליליים – במקרים בהם נדרשת בחינה מחודשת של ההליך.

סיכום – חשיבות ייצוג משפטי מקצועי בהליכים פליליים

עורכי דין פליליים ברמת גן מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט הפלילי באזור המרכז.
הפסיקה מדגישה את החשיבות של ייצוג משפטי מקצועי, את ההגנה על זכויות הנאשמים ואת הצורך בהקפדה על כללי האתיקה של עורכי הדין.
בחירת עורך דין פלילי ברמת גן דורשת בחינה של ניסיון, מוניטין, זמינות והתאמה אישית לתחום הפלילי הרלוונטי.

אם אתם זקוקים לייעוץ או ייצוג משפטי פלילי, אל תמתינו – פנו עוד היום לעורך דין פלילי מקצועי ברמת גן שילווה אתכם לכל אורך ההליך המשפטי.

סימוכין

ת"פ (עכו) 3848/02- פרקליטות מחוז חיפה נגד פלוני

שמות השופטים: רונית בש

בתסקיר הנ"ל צוין כי הנאשם משרת כקצין במשטרת ישראל – מפקד ההוצל"פ של מרחב השרון, וכי הערכת ממוניו במשטרה בענינו הינה טובה מאוד. עוד עולה מהתסקיר הנ"ל, כי הנאשם עבר ועובר תהליך טיפולי משמעותי ומודע לדפוסי התנהגותו הבעייתיים, וכיום הינו בעל יכולת לערוך שינוי משמעותי בחייו ולהפנימו, הן ברמה ההתנהגותית והן ברמה הרגשית. בתסקיר הנ"ל ציין שירות המבחן כי על אף שהינו ער לחומרת התנהגותו של הנאשם על פי כתב האישום, הרי שבהתחשב בתהליך השינוי שעבר הנאשם, ועל מנת למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של הנאשם ובקידומו במשטרת ישראל, כמו גם באפשרות התקדמותו בתחום המשפטים, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה בדין ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו של"צ (שירות לתועלת הציבור) בהיקף של 200 שעות. 8. כך גם בתסקיר האחרון, מיום 16.01.07 , ציין שירות המבחן את המשך שיתוף הפעולה של הנאשם בתהליך הטיפולי וכי הנאשם עתיד להתחיל התמחות במשפטים, במשרד עורכי דין ברמת גן, במקביל לעבודתו כמפקד ההוצל"פ מרחב השרון, במשטרת ישראל. אף בתסקיר הנ"ל שב שירות המבחן וחזר על הערכתו כי מדובר בנאשם בעל הישגים בולטים ויכולות, אשר עבר תהליך שינוי משמעותי. לפיכך, ועל מנת למנוע פגיעה בהמשך עתידו התעסוקתי של הנאשם במשטרת ישראל ובתחום המשפטים, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה בדין ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו של"צ, כאמור לעיל. הראיות לעונש 9. במסגרת הראיות לעונש מטעם המאשימה הובאה עדותה של המתלוננת בפני בית המשפט, זאת בישיבה מיום 21.01.07 . המתלוננת העידה מאחורי פרגוד, על פי בקשתה, בשל איסור הלכתי של הדת הדרוזית, לפיו נאסר על המתלוננת לראות את הנאשם לאחר הגירושין. 10. המתלוננת סיפרה בעדותה כי כיום הינה בת 31, מורה במקצועה ומגדלת את בנם של בני הזוג שהינו בן 6 שנים.

גזר דין |05/05/2007 |שלום – עכו

ע"פ (נצרת) 1307/07- מדינת ישראל נגד אסכנדר זאהי

שמות השופטים: אסתר הלמן שאה אטרש זיאד הווארי

כך, לדוגמא, באחד המקרים החמורים יותר, הורשע עורך דין בשישה אישומים שעניינם עבירות גניבה בידי עובד ציבור, וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים, כאשר סכום המעילה הגיע לכדי 2,376,581 . הוא נידון ל – 4 שנות מאסר בפועל. גזר הדין אושר ע"י בית המשפט העליון, שקבע לעניין אופן התנהגותו של עורך דין, שמורשע בעבירות כגון דא, כדלהלן: "המערער הינו עורך דין, החב חובות אתיקה מקצועית מכח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, ולדמותו של ציבורי עורכי הדין בעיני הציבור בישראל. הן יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושרה המוחלטים הנדרשים מעורך דין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד". (ראו ע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ. מדינת ישראל). עוד ראו לעניין זה: ע"פ 1075/98 מדינת ישראל נ. מרדכי אופנהיים, פ"ד נ"ד(1), 303), ע"פ 2037/05 ידין מכנס נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 28.11.07 ). ראו גם החלטה שניתנה לפני ימים ספורים, בתאריך 03/04/08, על ידי בית משפט העליון ברע"פ 10562/07, שם הורשעה עו"ד נעדרת כל עבר פלילי בעבירה דומה של גניבה בידי מורשה, ובית משפט השלום הטיל עליה, בין היתר, מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים, בית המשפט המחוזי אישר את גזר הדין ובית המשפט העליון בהחלטתו הנ"ל דחה את בקשת רשות הערעור בקובעו: "אל מול עיני בית המשפט המחוזי עמדו כלל הנסיבות לקולא ולחומרא, אשר התקיימו בעניינה של המבקשת, לרבות חומרת העבירה בה הורשעה ונסיבות ביצועה, העובדה כי זוהי הרשעתה הראשונה, מצוקתה הכלכלית הקשה של המבקשת, בעיותיו הרפואיות של בעלה והסכמתה להשעייתה מלשכת עורכי הדין לצמיתות.

פסק דין |07/04/2008 |מחוזי – נצרת

בדמ (תל אביב) 133/99- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד ' פלוני עורך דין

שמות השופטים: יורם וסרצוג,נסים שלם,חבד,חיים קנת,חבד

. . ברמת גן, אזור אשר נפגע ע"י הפצצות הטילים במלחמת המפרץ. 15. הנאשם העיד כי עשה כל העולה בידו לשחזר התיק מייד לאחר שהתעוררה בעית המתלוננים, פנה אל עורך דין ו' אשר ייצג את המתלוננים, ניסה לאתר את המסמכים מהמוכר, פנה אליו בכתב ואף שוחח עימו טלפונית ונתקל באי מענה. 16. הנאשם נחקר בנקודה זו גם על ידי חברי בית הדין ואנו נוטים להאמין לנאשם בהסברו הסביר שנתן. הסבריו של הנאשם לגבי אי שמירת התיק ו/או יותר נכון אי המצאותו של התיק בידיו כיום מקובלים עלינו ולא נותר אלא לזכות אותו מאשמה זו. 17. מכל האמור לעיל אנו מזכים את הנאשם מכל אשמה.

הכרעת דין |24/05/2000 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב

פיסקה רלוונטית

בג"צ 1437/02-1. האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד 1. השר לביטחון פנים

שמות השופטים: א ריבליןמ נאור,א חיות

אכן, "'שירות מקצועי' של עורך דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת כאשר העבירה כבר בוצעה והעבריין מבקש מעורך-הדין שירות מקצועי בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו, אך מקום שהעבריין מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך-הדין, ואין זה מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך-דין" (על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770; ראו גם עחה"ס 1/81 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד לו(1) 614). בוודאי, שהשירות המקצועי של עורך-דין ללקוחו אינו כולל פגישה אשר "תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את שלומו של אדם או את ביטחונו או את שלום הציבור או את ביטוחן המדינה" כלשון תקנה 29(ב). יחד עם זאת, כמו חברתי השופטת חיות, גם אני סבור כי אין בכך כדי לאיין את הפגיעה האפשרית בזכות לייצוג. התכלית הראויה של ההוראה, והעובדה כי היא נועדה לסנן מתוך כלל המפגשים שבין אסירים לבין עורכי-דין את אותם מפגשים אסורים, אין בהן כדי לשלול את פוטנציאל הפגיעה בזכות לייצוג, הנובע מעצם המבחן ההסתברותי המצוי בתקנה מבחן "החשש הממשי" אשר יישומו נתון, לפי התקנה, לשיקול דעתו של הנציב או מנהל בית סוהר. הסנקציה הקבועה בתקנה, מקום בו שורר בלב הנציב או מנהל בית הסוהר חשש ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עבירה, היא מניעת הפגישה (מראש) או הפסקתה. ניתן אפוא לומר, כי תקנה 29(ב) מאפשרת אמנם לתכלית ראויה לפגוע בזכות לייצוג של עצירים, המבקשים להיוועץ עם עורך-דינם בעניין משפטי לגיטימי. התכלית הראויה אינה מעלימה את הפגיעה האפשרית בזכות, אלא, לכל היותר ובהתקיים התנאים הצריכים לכך, הופכת אותה לפגיעה חוקית וחוקתית.

פסק דין |09/02/2004 |בית המשפט העליון

ע"פ 10153/07- אשרף בן נזמי קייסי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ע ארבל,א חיות,ד ברק ארז

זכות זו נגזרת מן הזכות להליך הוגן אשר הוכרה בשיטתנו המשפטית כזכות יסודית ובסיסית אשר פגיעה מהותית בה עשויה, בנסיבות מתאימות, לעלות כדי פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם (ראו ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461, 561-560 (2006)). פועל יוצא של הכרה זו הינה הקביעה כי החיפוש אחר האמת לעיתים נסוג מפני שמירה על צדקת המערכת בכללותה. יש בכך כדי לבטא את העיקרון שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים והדרך להשגת הצדק חשובה לא פחות מן התוצאה. 22. הלכה פסוקה היא כי על הטוען טענת כשל בייצוג בהליך ערעור פלילי להוכיח קיומו של עיוות דין ואין די בהעלאת טענות בעלמא. המבחן לקיומו של עיוות דין בהקשר זה נקבע כמבחן סיבתי-תוצאתי לפיו יש להראות כי אלמלא הייצוג הכושל אפשר שתוצאת ההליך היתה משתנה (ראו: ע"פ 1057/96 אמסלו נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(5) 160, 166-165 (1998); ע"פ 677/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (טרם פורסם, 22.3.2007 )). זהו מבחן אובייקטיבי במסגרתו נבחן "האם קיים חשש סביר כי הפגיעה בזכויות הנאשם השפיעה על שיקול הדעת השיפוטי כך שגדלה הסבירות להרשאת שווא" (ע"פ 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 25, 46 (2000)). אין די בסברה של עורך דין פלוני, המייצג נאשם בערעור, כי עורך דין אלמוני, שניהל את ההליך בבית המשפט דלמטה, חדל מחדל, שגה, או לא מיצה עד תום טענות הגנה למיניהן (שם, בעמ' 45). אכן, "מה שנראה בעיניו של פרקליט אחד כמחדל או כניהול כושל של ההגנה אינם בהכרח כאלה" (ע"פ 678/07 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 לפסק דינו של השופט א' א' לוי (טרם פורסם, 3.7.2007 ), ולעיתים מדובר בלא יותר מחוכמה שלאחר מעשה.

פסק דין |29/07/2012 |בית המשפט העליון

בגץ 4495/99- הסניגוריה הציבורית נגד ועדת הערר

שמות השופטים: מ חשין,ד דורנר,א ריבלין

דין פרטיים, המתאימים לפעול במסגרת של גוף ציבורי, וכשליחים של גוף זה, הכל כדי שיינתן ייצוג הולם. המונח 'ייצוג הולם' חובק בתוכו משמעויות רבות. חשוב לענייננו כאן הוא כי ייצוג הולם דורש לא רק כישורים שכליים בתחום המשפט בו עסקינן וכישורי טיעון והופעה, אלא הוא דורש גם רמה אתית הולמת. החובה לקיים רמה אתית הולמת נובעת משיקולים שונים. ראשית, רמה אתית גבוהה מבטאת את מחויבותו של המקצוע לערכים העומדים בתשתית החברה: הגינות, תום הלב, יושר וכבוד הזולת. שנית, רמה אתית גבוהה קשורה קשר הדוק עם יכולתו של עורך-הדין לפעול באופן אפקטיבי לטובת לקוחו. רמה אתית לא הולמת מביאה בסופו של דבר לפגיעה באינטרס של ציבור הלקוחות. היא משפיעה לרעה על מעמדו של הלקוח בפני בית המשפט. היא פוגעת ביכולתו של עורך-הדין לעמוד איתן ולהתמסר לעניינו של לקוחו. הפעלת שיקול דעת על ידי הסניגור המחוזי ללא מתן משקל משמעותי לפן האתי של ייצוג תפגע באיכותה של הסניגוריה הציבורית. אי הקפדה על תחום האתיקה המקצועית תפגע ביכולתה של הסניגוריה הציבורית לתת ייצוג הולם לכלל לקוחותיה. כמו-כן, היא תפגע בתשתית המוסד, שהרי ככל שמופיעים עורכי-דין לא מתאימים בבתי המשפט ופוגעים בלקוחותיהם, נרתעים עורכי-דין טובים מלהשתייך לסניגוריה הציבורית. " 12. כללם של דברים: המושג "ייצוג הולם" אין עניינו אך בהיבט הטכני של פעילות עורך-הדין. פורש הוא עצמו על מרחבים נוספים, ועניינו בייצוג שהיינו מצפים כי יינתן בידי עובד הציבור כפרקליט המדינה. בשוקלו אם להכיר בפלוני כסניגור ציבורי, על הסניגור המחוזי לשאול עצמו אם היה רואה באותו עורך-דין מועמד מתאים – או, למיצער, מועמד שאינו פסול – לשירות הציבור בפרקליטות.

פסק דין |05/09/1999 |בית המשפט העליון

בג"צ 5438/19- יאןצברטקין נגד מדינת ישראל משרד המשפטים

שמות השופטים: מ מזוז,ד מינץ,א שטיין

דרישה זו, שקיומה מובטח על ידי בחינת ההסמכה השווה לכל מועמד ומועמדת, באה להבטיח את רמתם של השירותים המשפטיים המסופקים על ידי עורכי הדין בישראל ללקוחותיהם. מדובר בהגנה חיונית על ציבור הלקוחות אשר מפקידים את גורלם בידי עורכי הדין המוסמכים לטפל בעניינם. היטיבה להסביר זאת השופטת א' פרוקצ'יה בפסק דינה בעניין מוחמד (עע"מ 8260/07 לשכת עורכי הדין בישראל נ' מוחמד, פסקה 3 ( 10.3.2008 )) באומרה: "עריכת דין היא מקצוע בעל ייחוד ומאפיינים מיוחדים משלו: עניינו במתן שירות לציבור במהלכיו של המשפט המשפט הפרטי, המשפט הפלילי, והמשפט הציבורי על כל ענפיהם ותת-ענפיהם. מקצוע עריכת הדין כרוך בפעולות ייעוץ משפטי הנדרש לקראת עשיית פעולות במשפט, ולאחר שנעשו; הוא מערב ייצוג בעלי דין בבתי המשפט ובפני מערכות השלטון; הוא כרוך לא אחת במעורבות במשאים ומתנים לפשרות וליישוב סכסוכים במסגרת הליכים משפטיים ומחוצה להם. הציבור שאינו בקי במהלכי המשפט נסמך על עצת עורך הדין ועל ייצוגו הראוי בפני הרשויות. לא אחת, גורלו האישי, החברתי והמקצועי של האדם עומד למבחן, ומופקד בידיו המקצועיות של עורך הדין המייצג את עניינו. נושאים הקשורים בחירותו האישית של חשוד או נאשם בפלילים נתונים לטיפולו המקצועי של עורך הדין. עריכת הדין היא עיסוק מקצועי המחייב לא רק רמה אישית ואנושית גבוהה, ומידות מוסר וטוהר מידות ללא רבב, אלא גם ידע, השכלה כללית, והשכלה משפטית ברמה גבוהה, כפי שזו מקובלת על פי תפיסת החברה בישראל, והנדרשת על פי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שאופי התפקיד מחייב בשים לב לאחריות המקצועית הכבדה המוטלת על כתפי עורך הדין . " ברור ומובן הוא, כי מתן הפטור שמבקש העותר עלול לפגוע באינטרס הציבורי שבהבטחתהרמה המקצועית הנאותה של עורכי דין, וגם מטעם זה עתירתו נדונה לכישלון.

פסק דין |25/02/2020 |בית המשפט העליון

רע"פ 6801/04- ענב אהרוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

הלכה היא, כי רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי אשר ישב כערכאת ערעור על פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט שלום ניתנת רק במקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות חוקתית, או עניינים שיש בהם החלטות סותרות או חוסר בהירות בפסיקת הערכאות הנמוכות או מקרים המעוררים שאלות חשובות מבחינה משפטית או ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128) המבקש לא הצליח להצביע על סוגיה כזו. ייצוג נאשם על-ידי עורך-דין בהליך פלילי הינו מומלץ וחיוני מאוד, במיוחד בעבירות חמורות כגון אלו שהורשע בהן המבקש, אך לא ניתן לראות ב"היעדר ייצוג" כעילה המעלה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי", קל וחומר במקרים בהם המבקש מרצונו בחר שלא להיות מיוצג. המבקש בחר לייצג את עצמו בהליך הארוך והמסורבל שהתקיים בבית-משפט השלום, ומשלא בחר בייצוג מקצועי והולם, פרט לשלב הטיעונים לעונש, אין לו להלין אלא על עצמו. ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי הוגש באמצעות עורך-דין, אשר ייצג אותו בכל שלבי הערעור. בתחילת הדיון בערעורו ביקש עורך-דינו של המבקש להשתחרר מייצוג בשל ניגוד אינטרסים שהתקיים, לטענתו, עקב הייצוג המשותף של מערערים נוספים. המבקש טוען, כי דחיית בקשתו לשחרר את עורך-דינו מייצוגו, גרמה לו עיוות דין, אך לא הצביע על נזק מהותי שנגרם לו עקב כך.

החלטה |27/10/2004 |בית המשפט העליון

ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.

שמות השופטים: אסף זגורי

כפועל יוצא, ברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו. 22. הנה כי – כן, קשה ואולי אף לא ראוי במקרים מהסוג שבפניי להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה". 23. משעמדנו על החובה הכללית של עורך הדין מבחינה אתית ומקצועית להכין התיק והעדויות והואיל ומצאנו, כי הפסיקה דורשת מעורך הדין למשוך ידיו מייצוג כאשר כבר בכתבי הטענות/ההתנגדות הוא לומד על אפשרות סבירה שהוא יידרש להעיד, נוסיף כעת הקושי או "התקלה" שהמשך ייצוג כאמור יכול לגרום לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 24. ראינו לעיל שמשקל עדות עורך דין שערך צוואה ובוחר לייצג בעלי דין בהליך בעניין תקפותה הינו אפסי. התוצאה המסתברת היא, כי הייצוג בכלל והעדות בפרט של עורך הדין שערך את הצוואה עלולים לחבל ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק. 25. בל נשכח כי אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675). עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380).

החלטה |06/05/2013 |משפחה – נצרת

חעמ (רמת-גן) 1097-06- עיריית רמת-גן נגד איתן כוכבי

שמות השופטים: רמי חיימוביץ

37. הגנת הצדק וההגינות נדונה ונבחנה פעמים רבות בפסיקה, בספרות המשפטית ואף עוגנה בחוק, ואין צורך להאריך במקום שנחרש לאורכו, לרוחבו ולעומקו. עניינה של הגנה זו בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן, והיא עשויה לקום במקרה בו קיום ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982; (ע"פ 4844/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט (6) 776, 806-809 ; ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 143). הפסיקה קבעה שלושה שלבים לבחינת קיומה של ההגנה: אחד – זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים כנגד הנאשם ומידת עוצמתם; שני – בחינת השאלה האם הפגמים מביאים לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ואיזון בין האינטרסים השונים; שלישי – בחינת האפשרות לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום. הליך הבחינה כולו כרוך מעצם טיבו וטבעו באיזון בין אינטרס אכיפת החוק ומיצוי הדין עם עבריינים לבין שורת אינטרסים נוגדים ובהם ההגנה על זכויות הנאשמים, פסילת מהלכים נפסדים של רשויות אכיפת החוק, ושמירה על אמון הציבור במערכת השיפוטית. מובן כי הליך הבדיקה והאיזון נעשה על יסוד עובדותיו הספציפיות של כל מקרה. 38. אפתח ואומר כי אינני מקבל את טענות הנאשם ומצאתי של לא עלה בידי הנאשם להוכיח התעמרות, רדיפה אישית או דיכוי מצדה של הרשות המקומית. הקשר זה מסקנתי וממצאי דומים לממצאיו של חברי, כב' השופט צחי עוזיאל, שדן בכתב אישום אחר שהוגש כנגד הנאשם בשל בניה מאוחרת יותר במבנה (תע"מ 845/06 עיריית רמת גן נ' כוכבי ).

הכרעת דין |27/11/2012 |שלום – באר שבע

ת"א (חיפה) 1229-05- כמאל שוואח נגד עורך דין אפרים ארנון

שמות השופטים: אריקה פריאל

בנסיבות אלו, אין נפקות לשאלה אם היה בכוחו של עו"ד ארנון לעתור לשינוי ממצאים ומסקנות שבפסק הדין ואין בבחירתו שלא לעשות כן כדי להכשירם כראיה בהליך דנן. 41. אותו הדין בנוגע לממצאים ומסקנות של בית המשפט בתביעת עו"ד ארנון לשכר טרחה (ת"א 10189/05 של בית משפט זה). חובותיו של עורך-דין 43. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . " ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". 44. בתוך כך, עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן ובפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה. ראה ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 ). 45. אמנם נכון, אין לצפות מעורך דין שידע את כל חוקי המדינה ברם כבר נפסק, כי עליו לדעת חוקים בסיסיים ובתוך כך אותם חוקים בתחום שהוא מתיימר להבין בו ובשל כך הסכים לייצג לקוח. עורך דין המקבל עניין לטיפולו "רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות' " (ראה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) בעמ' 182-181 והאסמכתאות שם.

פסק דין |03/02/2010 |שלום – חיפה

ת"א (חיפה) 1229-05- כמאל שוואח נגד עורך דין אפרים ארנון

שמות השופטים: אריקה פריאל

בנסיבות אלו, אין נפקות לשאלה אם היה בכוחו של עו"ד ארנון לעתור לשינוי ממצאים ומסקנות שבפסק הדין ואין בבחירתו שלא לעשות כן כדי להכשירם כראיה בהליך דנן. 41. אותו הדין בנוגע לממצאים ומסקנות של בית המשפט בתביעת עו"ד ארנון לשכר טרחה (ת"א 10189/05 של בית משפט זה). חובותיו של עורך-דין 43. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . " ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". 44. בתוך כך, עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן ובפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה. ראה ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 ). 45. אמנם נכון, אין לצפות מעורך דין שידע את כל חוקי המדינה ברם כבר נפסק, כי עליו לדעת חוקים בסיסיים ובתוך כך אותם חוקים בתחום שהוא מתיימר להבין בו ובשל כך הסכים לייצג לקוח. עורך דין המקבל עניין לטיפולו "רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות' " (ראה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) בעמ' 182-181 והאסמכתאות שם.

פסק דין |03/02/2010 |שלום – חיפה

ת"פ (רמלה) 24736-11-20- מדינת ישראל פרקליטות מחוז מרכז נגד הדר בנציון

שמות השופטים: מנחם מזרחי

6 העבירות שאותן ביצע הנאשם נשאו תכנון מדוקדק, נעברו צעד אחר צעד, וכפי שתיארתי לעיל, כאשר הוא נתקל בקושי מסוים הוא לא היסס לנסות ולהתגבר עליו תוך יצירת מצגי שווא נוספים. מטרת העבירות – בצע כסף ומניע זה מחייב ענישה מחמירה. הנאשם הינו עורך דין במקצועו, ומעבר לחומרה הרבה שנודעת לעבירות מתן השוחד, הרי שכאשר מדובר בעורך-דין זוהי מעילה קשה באמון הרב הניתן לבעל מקצוע שכזה ופגיעה רוחבית באמון הציבורי המוענק לכלל עורכי-הדין בישראל. (2). שיקולים מקלים: מנגד: הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו ונמסר כי הוא זה שגילה לחוקרים אודות המעשים, הוא זה שפענח את הנושא, הוא זה שפרש את העובדות המלאות בפני רשויות האכיפה, הוא זה שהפליל את יוחאי וגרם להפללתה של עובדת הציבור ובעלה. הנאשם נעדר כל עבר פלילי. היותו של הנאשם עורך דין, כפי שתואר לעיל, היא אכן נסיבה מחמירה, אך יש גם לזכור את התוצאות הנוספות שינבעו מגזר-דין זה והן העברת עניינו אל בית-הדין של לשכת עורכי הדין שיש להניח שיטיל עליו ענישה משלימה. נמסר, כי הנאשם השיב את כלל הכספים שנבעו מהיטל ההשבחה לקופת המדינה. בהודאתו חסך הנאשם זמן ציבורי ניכר בניהול המשפט – 148 עדים. במילותיו האחרונות הביע הנאשם צער וחרטה כנים על המעשים. (3). שירות המבחן: 7 התסקירים הציגו את תולדות חייו של הנאשם, נמסר כי הנאשם הופנה לטיפול קבוצתי ייעודי בתחום המרמה, הוא הגיע בקביעות לפגישות אצל שירות המבחן, נמסר כי הוא המשיך לעבוד במשרדו, שהוא מצליח להתבונן בביקורתיות במעשיו, קיבל אחריות, הבין את הפסול שבמעשיו, חש בושה במעשיו, נסקרו גורמי הסיכון והסיכוי וההמלצה היא להטיל עליו ענישה בדרך של עבודות שירות וכן העמידו במבחן משך 18 חודשים.

גזר דין |22/06/2022 |שלום – רמלה

ת"פ (תל-אביב-יפו) 2312/06- מדינת ישראל נגד מולקנדוב דניאל ואח

שמות השופטים: ז הדסי הרמן סגן

האחד, כאשר מדובר ב"דברים ומסמכים" שהוחלפו בין עו"ד ללקוח והשני, ה"דברים והמסמכים" שהוחלפו קשורים קשר מקצועי לשירות שנתן עורך-הדין ללקוח. על-פי הפסיקה "שירות מקצועי" הנהנה מחסיון אינו כולל קבלת ייעוץ לצורך ביצוע עבירה עתידית, והחסיון לא יחול כאשר עורך הדין עצמו נחשד בפלילים. "ביצוע עבירה פלילית, אינו חלק מהשרות המקצועי שנותן עורך דין ללקוחו. על כן לא יחול חסיון על שירות משפטי שמטרתו לקדם ביצוע עבירה, אם בידי עורך דין ואם בידי הלקוח ואם בידי שניהם. שירות שזו מטרתו נוגד ניגוד גמור את השרות המשפטי שעליו פרש המחוקק את סוכת חסיונו" (ב"ש – ירושלים 4256/03 פלוני נ' פקיד שומה לחקירות – חולון, תק' – מח 2004(1) 5471). החסיון לא חל מקום שעורך הדין עצמו נחשד בפלילים, לבדו או כשותפו של הלקוח, "זהו תחום פלילי עברייני גרידא, המצוי הרחק הרחק מזה שהתכוון המחוקק להגן עליו בדרך של חסיון בין הלקוח לבין עורך הדין ועובדיו" (ע"פ 670/80 אבו חצירא נגד מדינת ישראל, פד"י לה(3), 681, 694 – 693). דיון ומסקנות א. אדון, ראשית, בענין זהות המותב, נושא שזכה להתייחסות שני הצדדים אשר העלו על הכתב את טענותיהם, בטעם רב ובהרחבה. ביום 14.05.08 קבעתי כי הדיון יתקיים בפני והטעמים יפורטו להלן. סעיף 48 לפקודת הראיות תשל"א -1971, העוסק בראיות חסויות ואינו אוסר על המותב הדן בתיק עצמו לדון גם בבקשת החסיון. (ראה: ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(2)337 – לעניין חסיון עיתונאי, בג"צ 744/97 גוזלן נ' הש' אהרון אמינוף, פ"ד נא(1)355, המ' 11444/97 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רשות ניירות ערך, דינים מחוזי לב(1)546).

החלטה |18/06/2008 |שלום – תל אביב

ת"א (תל-אביב-יפו) 62051/06- זיגר אייל ואח נגד יצחק טורקלטאוב ואח

שמות השופטים: יעל אחימן

מעמדם ותפקידם של עורכי הדין בחברה העסיק את החשיבה החברתית עוד במאה התשע עשרה ובגווניה השונים ניכרה הנטייה להגדרת הנורמות לכאלה שאינן מתמצות במובנן הטכני גרידא. עורך הדין, מעצם תפקידו, נתפש כמי שנוטל אחריות לקיומה של הוגנות מסחרית וכלכלית. הפסיקה המודרנית עסקה גם היא ביישום עקרונות אלה, הכירה במימד הרחב יותר של אחריות עורך דין ובה עוגנה חובתם של עורכי הדין (חובת הזהירות המושגית) גם כלפי ציבור בלתי מוגדר של אנשים העלול להינזק ממעשיהם, בהתחשב בנסיבות הקונקרטיות של כל עניין ועניין והשווה לעל"ע 1/88 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ' עו"ד פלוני: "עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך-דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מדי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד" וכן, על"ע 03 / 7437 עו"ד גשרי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו : ". . עורך-הדין מצופה לפעול לא רק במיומנות ולגלות רמה מקצועית גבוהה אלא עליו לנהוג בכל הבאים עמו במגע בכובעו כעורך-דין באופן שיכבד את משלח ידו, ביושר ובהגינות. זוהי חובתו על-פי דין, אך זוהי גם חובה אתית ומוסרית. חייב הוא להקפיד הקפדה מיוחדת בהתנהגותו לבל יהיה בה כדי להטיל דופי לא רק בהתנהגותו ובמעמדו שלו, אלא גם בעצם מעמדו של מקצוע עריכת-הדין . . . אכן, היותו של עורך-הדין חלק ממערכת המשפט מחייב אותו לגלות בהתנהגותו רמה מקצועית ואתית שתהלום את מקצועו ואת האמון שהלקוח והציבור נותנים בו.

פסק דין |16/06/2009 |שלום – תל אביב

ת"פ (חיפה) 11762-02-17- פרקליטות מחוז חיפה- פלילי נגד סמיר והבי

שמות השופטים: שלמה בנגו

יפים לכאן הדברים שנאמרו בע"פ 7090/06 פרידמן נגד מדינת ישראל (2007): "המערער מעל באמונם של לקוחות אשר שכרו את שירותיו כעורך דין, ובאחדים מהמקרים תוצאות מעשיו גרמו לאותם לקוחות תמימים נזקים קשים אולם, לא רק את שמו הכתים המערער אלא גם את שמו הטוב של ציבור שלם העושה מלאכתו נאמנה, הואיל ונשמת אפו של מקצוע עריכת הדין הוא האמון שהציבור נותן בו, והתנהגות מן הסוג בה חטא המערער, עלולה לערער אמון זה מן היסוד" וכן הדברים שנאמרו בעל"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ' פלוני, פ"ד מב (4) 477 שם נאמר כדלקמן: 7 "אמון מלא בין עורך-דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת, כיצד ניתן לק יים יחסי עורך-דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו עצמה, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך-דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מדי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד". שני אישומים המהווים שני אירועים שונים: בהתאם להוראות סעיף 40יג (א) לחוק העונשין ושמדובר בשני אישומים, המהווים שני אירועים נפרדים ומובחנים זה מזה, הן במקום ובזמן, יש לקבוע מתחם עונש הולם, לכל אישום בנפרד, על רקע נסיבות ביצוע העבירות. נסיבות שקשורות בביצוע העבירות: כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע באישום הראשון בעבירות של גניבה בידי מורשה, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ובאישום השני, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

גזר דין |03/06/2018 |שלום – חיפה

עמלע (ירושלים) 55206-09-12- שי רוטנשטרייך נגד לשכת עורכי הדין- מחוז ת"ל אביב

שמות השופטים: משה דרורי

בוודאי, שאינה עולה בקנה אחד עם החשש אותו ציין המערער (סעיפים 15 להודעת הערעור מטעם המערער וסעיף 14 לעיקרי הטיעון מטעמו), כי יהיה מואשם בעצמו בפלילים, באם יימנע מלסכל את הפשע, אשר לטענת המערער, אותו ביקש המתלונן לבצע. 89. עוד ייאמר: גם אם הייתה על עורך הדין החובה לדווח על העבירות הנטענות, כפי שאכן דיווח, הרי שעדיין היה עורך הדין כפוף היה לכלל 2 לכללי האתיקה, הקובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 90. מתוקף כלל בסיסי זה, היה על עורך הדין לפעול בהגינות כלפי הלקוח, גם כאשר הוא ממלא את תפקידו על פי חוקים וכללים אחרים ונוספים לכללי האתיקה. אף כאשר דיווח עורך הדין על עבירות אותן ביצע הלקוח, לשיטתו, היה עליו לעשות זאת מתוך מניעים טהורים. 91. אם מניעיו של עורך הדין לדיווח היו פסולים – נשמט הבסיס האתי, אשר איפשר לו לקיים את אותה חובת דיווח. במובן זה, ייתכן כי עו"ד יקיים את חובתו החוקית, אך יעבור, באותה העת, על חובתו האתית. עורך הדין יקיים את חובתו כלפי הלקוח, ויתן לו ייצוג הולם רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר ואמירת אמת (בג"ץ 4495/99 הסנגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631 (פיסקה 9). 92. חובת עורך הדין כלפי הלקוח אינן כוללות רק ייצוג הולם בבית המשפט. ייצוג הולם משמעו שמירה על החובות האתיות, אשר התגבשו מכל יחסי עורך דין-לקוח, גם כאשר הסתיימו יחסי עורך דין-לקוח, ונותר בידו של עורך הדין מידע מהתקופה בה עבד בשירותיו של אותו לקוח (על כך עמדתי, לאחרונה, במסגרת פסק דין בנושא אחר, ראה: עמל"ע 9069-05-11 אמנון אברהמי, עו"ד ונוטריון נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל (2012), בפיסקאות 182-190).

פסק דין |13/03/2013 |מחוזי – ירושלים

חקיקה רלוונטית

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה – "אזור" ו "בית משפט צבאי" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת; "ביטול זכות" – לרבות השעיה, הפקעה, התליה או סיוג של זכות; "גוף המנהל הליך פלילי" – רשות חוקרת, רשות תביעה וקובל; "החלטה המהווה פרט רישום פלילי" – צו או קביעה לפי סעיף 8(א)(2) עד (4), למעט צו או קביעה כאמור בסעיף 17(א); "ועדת החוקה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "זכות" – לרבות רישיון, הרשאה, אישור, הכרה, זיכיון, הטבה, תעודה, היתר, מינוי, הסמכה, רישום בפנקס רשמי או העסקה; "חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "מידע פלילי" – מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי; "מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992; "המרשם הפלילי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום פלילי; "המרשם המשטרתי" – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום משטרתי; "מתן זכות" – לרבות חידוש זכות או הארכתה; "נתונים נלווים" – פרטים מזהים על האדם וכן מידע נוסף על ההליך הפלילי הנוגע לפרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי, לפי העניין, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין; "פקודות המשטרה" – פקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; "פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)" – פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927; "פרט רישום פלילי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 8 או 9 לגבי אדם ומועדם; "פרט רישום משטרתי" – פרט מהפרטים המנויים בסעיפים 27 או 28 לגבי אדם; "פרט רישום שהתיישן" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי חוק זה; "פרט רישום שנמחק" – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק זה; "קובל" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; "רשות חוקרת" – רשות העוסקת באכיפת החוק, שיש לה סמכות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) או סמכות בדיקה וחקירה לפי סימן ב', לפרק ראשון בחלק ה' לחוק השיפוט הצבאי; "רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי; "השר" – שר המשפטים.

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 65א. פומביות הדיון

65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 65א. פומביות הדיון

65א. 11 (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 53ב. סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט

53ב. (א) התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין: (1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת; (2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין. (ב) לענין סעיף זה – "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי–מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה; "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים

11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.

חוק העונשין, התשל"ז-1977

סעיף: 71א. שירות לציבור

71א. (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות" . (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, כדין צו מבחן. (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות. (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון. (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד'; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו. (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 53ב. סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט

53ב. (א) התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין: (1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קיבה ממשית אחרת; (2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין. (ב) לענין סעיף זה – "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי–מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה; "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 1. הגדרות

1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.