כל הזכויות שמורות ©
מניתוח הפסיקה העדכנית במחוז חיפה עולה מגוון רחב של עבירות פליליות, כאשר דגש מיוחד ניתן לעבירות אלימות, עבירות מין, ועבירות רכוש. סקירה מקיפה זו בוחנת את המגמות העיקריות בפסיקה הפלילית במחוז חיפה, ומנתחת את ההתייחסות של בתי המשפט לסוגים שונים של פשיעה באזור הצפון.
הפסיקה במחוז חיפה משקפת את המציאות החברתית המורכבת באזור, וכוללת התמודדות עם עבירות במגוון תחומים, החל מאלימות במשפחה וכלה בפשיעה מאורגנת. ניתוח מעמיק של פסקי הדין מספק תמונה מקיפה של מגמות הפשיעה והאכיפה במחוז חיפה.
אחד התחומים המדאיגים בפשיעה במחוז חיפה הוא אלימות קבוצתית מאורגנת, במיוחד כאשר היא כוללת שימוש בנשק. בתיק תפ (חיפה) 7111-08 מדינת ישראל נגד סאלח מריסאת (ניתן ב-28/06/2010), נדון מקרה חמור של אלימות קבוצתית:
"הוא העיד שראה את סאלח (נאשם 1) מגיע עם רכבו, מתחנת הדלק, יורד מהרכב עם אחרים כשמצטרפים אליהם נאשמים 2, 4, 5 ואחרים שהחלו תוקפים את המתלונן… נאשמים מספר 1 ו-4 נשאו עמם אקדחים בקטע זה של האירוע."
מקרה זה מדגים מספר מאפיינים מדאיגים של אלימות חמורה במחוז חיפה:
בתי המשפט במחוז חיפה מתמודדים גם עם מקרים רבים של אלימות במרחב הציבורי, כולל קטטות, תקיפות ואיומים. חלק ניכר ממקרים אלו מתרחשים באזורי בילוי, מסחר ותחבורה ציבורית.
בנוסף, ישנה עלייה במקרי אלימות הקשורים לסכסוכים בין קבוצות ו/או משפחות, אשר מתגלגלים למרחב הציבורי ומסכנים את שלום הציבור הרחב. בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה במקרים בהם האלימות מתרחשת במקומות הומי אדם, ומסכנת אזרחים תמימים.
עבירות מין מהוות חלק משמעותי מהתיקים הפליליים החמורים הנדונים בבתי המשפט במחוז חיפה. בעפ 7045/05 איגור אנטיפקה נגד מדינת ישראל (ניתן ב-03/04/2008), ניתן לראות את גישת בתי המשפט לעבירות מין סדרתיות:
"בית המשפט דחה את טענות המערער בנוגע להרשעתו. נקבע כי עדויות המתלוננות היו מהימנות, ותמכו בראיות נוספות כמו ממצאי DNA. בית המשפט קבע כי דפוס הפעולה של המערער, שחזר על עצמו במקרים רבים, מלמד על כוונה מינית מאחורי מעשיו."
בפסיקה ניתן לזהות מספר מאפיינים בולטים:
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שימוש גובר בראיות מדעיות, כגון בדיקות DNA, בתיקי עבירות מין במחוז חיפה. שילוב של עדויות עם ראיות פורנזיות חיזק משמעותית את יכולת ההרשעה במקרים מורכבים, והוביל לענישה מחמירה יותר.
בתי המשפט במחוז חיפה נותנים משקל רב לראיות מדעיות אובייקטיביות, במיוחד במקרים בהם התביעה מתבססת על עדות יחידה או כאשר קיימת מחלוקת עובדתית משמעותית בין הצדדים.
עבירות רכוש, ובפרט שוד בנסיבות מחמירות, מהוות חלק משמעותי מהפשיעה במחוז חיפה. בתיק תפ (חיפה) 44892-10-20 מדינת ישראל נגד סרגיי ליפצנקו (ניתן ב-24/02/2021), נדון מקרה המשלב אלימות ועבירת רכוש:
"המתלוננת הופנתה לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, שם אובחנה כסובלת מפצע בקרקפת. במעשיו המתוארים לעיל, גנב הנאשם מהמתלוננת תיק ובו כסף ודברי ערך, לאחר שפצע אותה כדי להשיג את נכסיה, למנוע התנגדותה ולהתגבר עליה."
מקרה זה מדגיש מספר מאפיינים של עבירות רכוש אלימות במחוז חיפה:
בנוסף לעבירות שוד, מחוז חיפה מתמודד עם פריצות לבתי מגורים ועסקים, גניבות רכב, וגניבות אחרות. הפסיקה מעידה על מגמה של ענישה מחמירה במקרים של פריצות חוזרות ונשנות, במיוחד כאשר מדובר בעבריינים מועדים או בפריצות המבוצעות בשעות בהן בעלי הנכס נמצאים בבית.
בתי המשפט במחוז חיפה מתייחסים בחומרה למקרים בהם העבירה מבוצעת תוך חדירה למרחב הפרטי של הקורבן, ומדגישים את הפגיעה בתחושת הביטחון האישי והקהילתי הנגרמת מעבירות אלה.
אלימות במשפחה היא תופעה מדאיגה המטופלת בהרחבה בבתי המשפט במחוז חיפה. בתיק תפ (חיפה) 7278373-0 מדינת ישראל נגד א' מ' (ניתן ב-28/10/2021), נדון מקרה אופייני:
"המתלונן נכנס לבית ואז פנה אליו הנאשם 1, ששהה אותה עת עם הנאשמת 2 במרפסת, וביקש ממנו לדעת את פשר מעשיו בבית. הנאשמת 2 פנתה אל המתלונן ואמרה לו 'תיכף אתה תראה', ובהמשך ניגשה אליו וסטרה לו בפניו בחוזקה."
הפסיקה במחוז חיפה בתחום אלימות במשפחה מתאפיינת ב:
בתי המשפט במחוז חיפה מיישמים במקרים רבים גישה המשלבת ענישה עם מרכיבים שיקומיים בטיפול בעבירות אלימות במשפחה. גישה זו כוללת:
מטרת הגישה המשולבת היא לא רק להעניש על המעשים, אלא גם למנוע הישנות של אלימות בעתיד ולסייע בשיקום המערכת המשפחתית במידת האפשר.
בתי המשפט במחוז חיפה מדגישים את חשיבות ההרתעה בענישה במקרים של אלימות חמורה. בתיק תפ (חיפה) 56778-09-20 מדינת ישראל נגד זכריא חטיב (ניתן ב-11/11/2021), נקבע:
"האינטרס החברתי שנפגע ממעשי הנאשמים הינו שלום הציבור ובטחונו. מידת הפגיעה כאן הינה ברף הגבוה נוכח העובדה כי הירי בוצע בשעת בוקר, באזור מגורים ולעבר בניין מאוכלס, כשהסיכוי כי מאן דהוא ייקלע לזירת הירי אינו תאורטי."
גישת בתי המשפט במחוז חיפה לענישה מתאפיינת ב:
בקביעת רמת הענישה, בתי המשפט במחוז חיפה שוקלים מספר גורמים:
ניכרת מגמה של החמרה בענישה במקרים של אלימות קשה, שימוש בנשק, ועבירות מין חמורות, לצד התחשבות בנסיבות אישיות ושיקולי שיקום במקרים המתאימים.
מחוז חיפה מציב אתגרים ייחודיים בהתמודדות עם פשיעה, הנובעים ממאפייניו הגיאוגרפיים והחברתיים:
הפסיקה במחוז חיפה משקפת את ההתמודדות עם אתגרים אלה, ומנסה לתת מענה לצרכים הייחודיים של האזור.
מהפסיקה ניתן ללמוד על חשיבות שיתוף הפעולה בין גורמי אכיפת החוק, מערכת המשפט והקהילות המקומיות בהתמודדות עם פשיעה במחוז חיפה. יוזמות למניעת פשיעה ולחיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה מוזכרות לעיתים בפסקי הדין, כאשר בתי המשפט מדגישים את הצורך בגישה מערכתית לטיפול בפשיעה.
הפסיקה במחוז חיפה משקפת התמודדות עם מגוון רחב של עבירות פליליות, כאשר בתי המשפט מדגישים את חשיבות ההרתעה והענישה המחמירה במקרים של אלימות חמורה ועבירות מין. ניכרת מגמה של החמרה בענישה במקרים של אלימות מאורגנת ושימוש בנשק, תוך שימת דגש על הגנה על שלום הציבור.
המגמות העיקריות שניתן לזהות בפסיקה כוללות:
האתגרים העומדים בפני מערכת המשפט במחוז חיפה כוללים התמודדות עם מגוון תרבותי וחברתי, אזורים גיאוגרפיים מרוחקים, וצורך באיזון בין ענישה מרתיעה לבין שיקום ומניעה. הפסיקה משקפת מאמץ מתמשך לתת מענה לאתגרים אלה, תוך שמירה על ביטחון הציבור וקידום שלטון החוק.
ת"פ (חיפה) 7111-08- מדינת ישראל נגד סאלח מריסאת
שמות השופטים: כמאל סעב
הוא העיד שראה את סאלח (נאשם 1) מגיע עם רכבו, מתחנת הדלק, יורד מהרכב עם אחרים כשמצטרפים אליהם נאשמים 2, 4 , 5 ואחרים שהחלו תוקפים את המתלונן. העד ציין גם שנאשמים מספר 1 ו- 4 נשאו עמם אקדחים בקטע זה של האירוע. על-כן הוא וחבריו (חמזה ועימראן) נמלטו מהמקום. בעת הימלטותם סטה רכב מסוג "פולקסווגן" (רכב הטרנזיט), שבו נהג נאשם 3, לעברם וניסה לפגוע בהם. בהמשך התנגש רכב הטרנזיט ברכבו של המתלונן, וכתוצאה מכך רכב המתלונן הועף לוואדי שבצד הכביש (לתעלת הניקוז). הנאשמים כולל נאשם 3 ואחרים המשיכו לתקוף את המתלונן באמצעות צינורות ואבנים. (פרוטוקול עמ' 158-175). 6. עדות העד עימראן מריסאת – בן 18 וחצי, בזמן האירוע היה ברכבו של המתלונן עת חזרו מהבילוי בחוף הים בחיפה. בהגיעו לכביש הראשי הסמוך לאעבלין, עצרו בצד הדרך לשאול לשלום קרובי משפחתם שרעו בעדר הבקר ואז הגיעו אליהם נאשמים 1 ,2 ואחרים. נאשם 2 תפס את המתלונן בצווארו ונאשם 1 נתן לו מכה בראשו. בעקבות מה שתואר לעיל, הוא ושאר האנשים שהיו ברכב המתלונן, נסו על נפשם. במהלך מנוסת העד הוא הביט לסירוגין על זירת האירוע וראה את המתלונן מנסה להימלט מהמקום ברכבו ורכב הטרנזיט, שבו נהג נאשם 3, סוטה מנתיבו. בשלב מסוים, העד שמע "בום", הסתכל אחורה לזירת האירוע וראה את רכב המתלונן מתדרדר לתעלה שבצד הדרך. לאחר מכן באו הנאשמים 1, 2 ,4 ואחרים והמשיכו לתקוף את המתלונן ולהכותו. העד מסר כי ראה שלזייד וסאלח היו אקדחים.
הכרעת דין |27/06/2010 |מחוזי – חיפה
ע"פ 7045-05- איגור אנטיפקה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א א לוי ס גובראן,י דנציגר
של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 27.6.05 , בתיק פ. ח. 1075/04, שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' לינדנשטראוס, ש' ברלינר, א' שיף ( 05.12.07 ) כ"ה בכסלו התשס"ח תאריך הישיבה: עו"ד יובל נחמני בשם המערער: עו"ד אבי וסטרמן בשם המשיבה: פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בית-המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער בביצוען של מספר עבירות: אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, ניסיונות לביצוע מעשה מגונה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה לשם ביצוע פשע, תקיפה סתם, איומים ודרישת נכס באיומים. בעקבות הרשעתו, נדון המערער ל-30 שנות מאסר, שלוש שנות מאסר על תנאי, וכן הופעל, במצטבר, מאסר על תנאי בן שנה אחת שעמד נגדו. הערעור שבפנינו מופנה כנגד ההרשעה והעונש. כתב-האישום 2. כתב-האישום שהוגש נגד המערער כלל תשעה אישומים, המתייחסים למפגשים אלימים עם תשע נשים ונערות ברחבי העיר חיפה, בתקופה שבין חודש ינואר 2004 לחודש יולי של אותה שנה. במסגרת האישום הראשון נטען, כי בשעות הערב המאוחרות פגש המערער במתלוננת במדרגות המובילות לביתה, הזדהה בפניה כ'רומה' כינוי בו עשה שימוש בפגישותיו עם מתלוננות נוספות וחסם את דרכה. בהמשך הוא אחז במתלוננת, הפילﬣ על הרצפה והחל חונק אותה ומכה בה באגרופיו. על התנגדותה הגיב באיום כי ירצח אותה עם סכין שברשותו, אולם משנוכח כי המתלוננת ממשיכה לצעוק ולהתנגד, נמלט מהמקום. כעשר דקות לאחר מכן, כך מתאר האישום השני, פגש המערער במתלוננת שניה בחדר המדרגות בביתה, וניסה לשוחח עמה. משנוכח כי המתלוננת מגבירה את צעדיה ומתרחקת ממנו, השיגﬣ המערער, דחף אותה, הניח את ידו על פניה, הפילﬣ ארצה וכרע מעליה.
פסק דין |02/04/2008 |בית המשפט העליון
ת"פ (חיפה) 44892-10-20- מדינת ישראל נגד סרגיי ליפצנקו
שמות השופטים: אמיר טובי
נוסף, הוגשו כתב אישום, הכרעת דין וגזר דין שניתנו בעניינו של הנאשם על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 564-07-18, בגדרו הוטל על הנאשם מאסר מותנה בן 12 חודשים אותו מבקשת המאשימה להפעיל במצטבר (מע/6). כמו כן, הוגש גזר דין שניתן בעניינו של הנאשם על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 14868-03-15, המתייחס לעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה (מע/7). עוד הגישה המאשימה אסופת תיעוד רפואי שאיננו חלק מחומר החקירה והועבר על ידי המתלוננת. מדובר בחומר רפואי שהופק בהיות המתלוננת חיילת בשירות סדיר (מע/8). 3 10. במסגרת הראיות לעונש, ומעבר לחומרים שהוגשו כפי שפורט לעיל, העידה מטעם המאשימה גם המתלוננת. בדבריה ציינה כי היא בת 20, חיילת, ובמועד האירוע הייתה בקורס חובשים. לגבי הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממעשי הנאשם, העידה המתלוננת כי ברמה הפיזית היו לה פצעים על הפנים, כאבי ראש וגם חולשה כללית בעקבות המכות שספגה מידי הנאשם בכל הגוף. לגבי הנזק הנפשי שנגרם לה, תיארה המתלוננת כי במשך זמן רב לא הצליחה לישון וכי הצליחה להירדם בסך הכל 4-5 שעות ביום לכל היותר. המתלוננת שיתפה כי היו לה פלאשבקים מהאירוע משך זמן רב ולאורך כל שעות היממה, באופן שהקשה עליה לתפקד ולהתרכז בדברים שהייתה חייבת לבצע. היא הוסיפה כי אף התעלפה מספר פעמים. בעקבות מצוקתה הנפשית הופנתה המתלוננת לקב"ן, ובעקבות טיפול שעברה נפסקו הפלאשבקים של האירוע בשעות היום, אבל התופעה נמשכה בשעות הלילה. 11. מטעם ההגנה הוגשו תצלומיו של הנאשם, המתעדים את החבלות שנגרמו לו לאחר האירוע, לאחר שנפל מקומה שלישית ונחבל (נע/1). כן הוגש תיעוד רפואי אודות מצבו בעקבות אותה נפילה (נע/2). ב"כ המאשימה הבהיר כי לאחר מעשה השוד, נמלט הנאשם והגיע לדירה אקראית, פתח את הדלת והגיע למרפסת ומשם קפץ למטה, ובהמשך הגיע לדירה נוספת, שם הוא נעצר על ידי המשטרה.
גזר דין |23/02/2021 |מחוזי – חיפה
ת"פ (חיפה) 47247-02-21- אפרים פרידמן נגד מדינת ישראל- משטרת חיפה
שמות השופטים: שלמה בנגו
קמעו באמצעות בא כוחה עו"ד עמיקם שוחט – סניגוריה ציבורית נגד המשיבה – המאשימה: מדינת ישראל – משטרת חיפה באמצעות גב' נועה דננברג מלול החלטה בפניי בקשת הנאשמים לקבלת מסמכים ומידע אודות המתלונן, לפי סעיף 108 לחסד"פ. רקע וכתב אישום: כנגד שני הנאשמים הוגש כתב אישום, המייחס להם את ביצוע העבירות הבאות: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין; גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין; תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. לפי כתב האישום, הנאשם 1 הינו הגרוש של הנאשמת 2 מזה כעשר שנים ולהם שלושה ילדים משותפים. במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשמת 2 והמתלונן בני זוג, והתגוררו יחד כשנתיים, בביתה של הנאשמת 2 ברחוב הגליל בחיפה. בתאריך 25/9/20, בשעות הבוקר פרץ וויכוח בין הנאשמת 2 למתלונן על רקע רצונה שהוא יעזוב את ביתה. המתלונן עזב את הבית, כבקשתה, ונסע לאמו. בהמשך היום, התקשרה הנאשמת 2 למתלונן ואמרה לו לשוב הביתה. בשעה 15:00, או בסמוך לכך באותו יום, חזר המתלונן לבית, שם המתינו לו הנאשמים ובתם המשותפת. 2 המתלונן נכנס לבית ואז פנה אליו הנאשם 1, ששהה אותה עת עם הנאשמת 2 במרפסת, וביקש ממנו לדעת את פשר מעשיו בבית. הנאשמת 2 פנתה אל המתלונן ואמרה לו "תיכף אתה תראה", ובהמשך ניגשה אליו וסטרה לו בפניו בחוזקה. בהמשך, ניגש אליו הנאשם 1 והיכה אותו אף הוא באמצעות ידו הימנית, בשתי מכות אגרוף בפניו. כתוצאה מכך, המתלונן נפל לרצפה. כמו כן, נטל מידו קב הליכה וחבט במתלונן באמצעותו, ולאחר שנפל המתלונן ארצה, המשיך הנאשם 1 להכותו באמצעות רגליו ועם קב ההליכה וכן השליך את רימון (פרי) על ראשו.
החלטה |27/10/2021 |שלום – חיפה
ת"פ (חיפה) 56778-09-20- מדינת ישראל נגד זכריא חטיב
שמות השופטים: ארז פורת
שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 6/9/20 הגיעו הנאשמים ברכבו של הנאשם 2 מאזור לוד לחיפה, כשהם מחזיקים ונושאים שני אקדחים, שלוש מחסניות ותחמושת רבה לאקדחים. בהגיעם סמוך לרח' נפתלי אימבר 1 בחיפה, יצאו הנאשמים מהרכב כשהם רעולי פנים וחמושים בשני האקדחים. הם החלו לירות לא פחות מ-40 כדורים לעבר קומת הכניסה בבניין, בכוונה להפחיד או להקניט אדם שגר במקום, ששמו אבי שהאב. בעת הירי, שהה אותו אבי שהאב בביתו יחד עם אמו, וכן שהו בבניין עוד לפחות שני שכנים אחרים. לאחר שסיימו לירות, כאמור, נמלטו הנאשמים מהמקום עם כלי הנשק. בדרכם חזרה נעצרו על ידי המשטרה ושני כלי הנשק והתחמושת נתפסו. 2. עברם הפלילי של הנאשמים נקי והם הודו במיוחס להם סמוך אחר שתוקן כתב האישום, מבלי שנשמעו ראיות מטעם מי מהצדדים. 3. האינטרס החברתי שנפגע ממעשי הנאשמים הינו שלום הציבור ובטחונו. מידת הפגיעה כאן הינה ברף הגבוה נוכח העובדה כי הירי בוצע בשעת בוקר, באזור מגורים ולעבר בניין מאוכלס, כשהסיכוי כי מאן דהוא ייקלע לזירת הירי אינו תאורטי. מדובר במטווח משני כלי נשק לאור יום, ברחובה של עיר, באין מורא, באופן הפוגע קשות בתחושת הביטחון האישי של הציבור. 4. בהתייחס לנאשם 1 הוגש תסקיר שירות המבחן, שהתרשם כי "קיים סיכון גבוה להישנות התנהגויות אלימות וחוצות גבול בעתיד". 2 בעוד ששירות המבחן התרשם כי הנאשם 1 אינו מפגין אמפתיה כלפי נפגע העבירה, אינו מודע לחומרת מעשיו וכי אין הוא בשל להליך טיפולי, הרי שמחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה מטעם הנאשם 1, עולה כי מעצרו של הנאשם מהווה גורם מרתיע עבורו וד"ר נפתלי, שבדקו, התרשם כי "ישנו רצון עז מצידו לחזור לחיים תקינים ופרודוקטיביים".
גזר דין |10/11/2021 |מחוזי – חיפה
ע"פ 7915/15- ראמי גדבאן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: נ הנדל,צ זילברטל ,ד ברק ארז
של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 41365-08-14 שניתן על ידי כבוד השופט א' אליקים בשם המערער: עו"ד תמר אולמן; עו"ד שאדי סרוג'י בשם המשיבים: עו"ד יעל שרף פסק-דין השופט נ' הנדל: 2 מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 41365-08-14, כב' השופט א' אליקים) בגדרו הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לפשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים ושוד בנסיבות מחמירות (בהתאמה: סעיף 499; סעיפים 333, 335(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29; סעיף 192; וסעיף 402(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). על המערער הושתו 60 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן על סך 35,000 ש"ח. הערעור נסוב הן על הכרעת הדין, ביחס להרשעה בעבירת שוד בנסיבות מחמירות בלבד, והן על גזר הדין. רקע והליך קמא 1. המתלונן, עורך דין במקצועו, בעל משרד בעיר חיפה. על פי כתב האישום, ביום שבת בחודש יולי 2012 המערער יחד עם אחר – כשהם רעולי פנים – ארבו למתלונן בבניין המשרד, תוך שהם מצוידים בגז מדמיע ובסכין. מיד בהגיע המתלונן למשרדו, השניים תקפו אותו, הפילו אותו על הרצפה, התיזו עליו גז מדמיע ובעטו בו בכל חלקי גופו. המערער והאחר גררו את המתלונן לחלקו האחורי של המשרד. שם, הוסיפו להכותו ואיימו עליו בסכין תוך שאמרו לו כי הוא ימות. בהמשך לכך, השניים ביקשו לקשור את המתלונן בחוט. משלא הצליחו לעשות זאת, הפשיטו אותו ממכנסיו וקשרו אותו באמצעותם. על-פי כתב האישום, המערער והאחר גנבו מהמתלונן שעון יד, מכשיר טלפון נייד, מפתחות וכסף בסכום לא ידוע, ונמלטו מהמקום. כתוצאה ממעשי האלימות נגרמו למתלונן, בין היתר, שברים בצלעות, קונטוזיה ריאתית (צד ימין), חבלות מרובות בפנים ובראש, המטומות סביב העיניים וחבלות בצוואר בחזה ובידיים.
פסק דין |08/07/2017 |בית המשפט העליון
מ"ח 8125-10- פלוני נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ע ארבל
לפני בקשה לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). המבקש הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים א' שיף, י' עמית וח' הורוביץ) בעבירות של קבלת דבר במרמה; חטיפה לשם חבלה או עבירת מין; ניסיון למעשה סדום; אינוס בנסיבות מחמירות; ועבירה של הדחה בחקירה. בגין אלה הושתו עליו אחת עשר שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת. השתלשלות ההליכים 1. על-פי עיקרי העובדות כפי שנקבעו בהכרעת הדין, בחודש אוגוסט 2006 פגש המבקש במתלוננת, שהייתה תושבת ארעית, והציג בפניה מצג שווא, לפיו הוא יוכל לסייע לה להשיג אזרחות ישראלית תמורת סכום כסף. באחד הימים הוביל המבקש את המתלוננת לדירתו באמתלה כי ימסור לה שם את המסמכים המיוחלים, אולם משהגיעה לדירה נעל המבקש את דלתה, ובאיומים באמצעות סכין ומכשיר חיתוך חשמלי, ניסה לבצע במתלוננת מעשה סדום. לאחר שהיא נאבקה בו, כפה המבקש על המתלוננת לקיים עימו יחסי מין בכוח. הכרעת הדין נסמכה על עדותה של המתלוננת, כמו גם על שורה של ראיות ואינדיקציות נוספות, לרבות איתור dna של המבקש על תחתוניה של המתלוננת; מצבה הנפשי בעת הגשת התלונה במשטרה; סימני חבלה שנמצאו על גופה של המתלוננת במהלך בדיקה רפואית שנערכה לה; שקריו הבולטים של המבקש בעדותו ועוד. בגין המעשים הללו, הורשע המבקש בעבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בעבירה של חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, לפי סעיף 374 לחוק העונשין; בעבירה של ניסיון למעשה סדום, לפי סעיפים 347(ב), 345(ב)(2) ו-25 לחוק העונשין; בעבירה של אינוס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 345(ב)(2) ו-(3) לחוק העונשין; ובעבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.
החלטה |16/10/2011 |בית המשפט העליון
עפ"ג (חיפה) 4007-01-16- א ו (עציר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: יוסף אלרון,[אבד],יחיאל ליפשיץ,אורית וינשטיין
נגד המשיבה מדינת ישראל פסק דין לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ד"ר זאיד פלאח) מיום 23/11/15 בתיק פלילי 20888-04-15 לפיו הורשע המערער על פי הודיית ובכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). על פי האמור בכתב האישום המתוקן בתאריך 4/4/15 בסמוך לשעה 9:00 ישבו המערער ואחותו (המתלוננת) בבית האחות בחיפה, כשהמערער היה ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול. בהמשך, המתלוננת מסרה למערער כי עליו למצוא עבודה וכי אין בכוונתה להמשיך ולסייע לו מבחינה כספית, בין השניים התפתח ויכוח ואז תקף המערער את המתלוננת, באופן שחבט בחוזקה מכות בפניה. 2 כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו למתלוננת חבלות חמורות, הכוללות שברים שונים ברצפת ארובת העין ושברים נוספים, וכן חתך עמוק ומדמם באורך 3 ס"מ בלחי שמאל המגיע עד לזווית הפה. בעקבות מעשיו של המערער, המתלוננת נותחה בהרדמה מלאה, תוך שבוצעה רדוקציה בפניה ונעשה שימוש בפלטינה, ובהמשך אושפזה המתלוננת בבית החולים למספר ימים. בטרם החלו להישמע ראיות המאשימה, הודה המערער במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, כמפורט לעיל, ובטרם שמיעת הטיעונים לעונש, נתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו. בתסקיר שירות המבחן צויינו מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, כמו גם העובדה כי לחובתו עבר פלילי הכולל הרשעות קודמות רבות בעיקר בעבירות אלימות, לרבות ריצוי מספר עונשי מאסר בפועל. הרשעתו האחרונה משנת 2013, בגין ביצוע עבירת חבלה חמורה, שם נדון ל-21 חודשי מאסר בפועל ושוחרר בחודש ינואר 2015, קרי כשלושה חודשים בלבד טרם מעצרו בתיק זה.
פסק דין |17/02/2016 |מחוזי – חיפה
ת"פ (חיפה) 20658-12-12- מדינת ישראל נגד ישראל אלמלח ואח
שמות השופטים: דיאנה סלע
כתוצאה מהמעשים המתוארים לעיל, נגרמו למתלוננת 2 חבלות בחלקי גופה – סימנים אדומים בפניה, ברגליה, שפשופים ביד ימין וכאבים בראש, פנים, צוואר, וכתף ימין והיא טופלה בבית החולים רמב"ם בחיפה. במעשיהם המתוארים לעיל, זייפו הנאשמים חלק של רכב, נאשם 2 שדד את מתלוננת 2 כשבשעת השוד הוא מבצע מעשה אלימות במתלוננת 2 על מנת להשיג את האייפון, ונאשם 1 סייע לנאשם 2 לבצע שוד כאמור. ראיות לעונש 3. הרשעות קודמות. לנאשם 1 הרשעה קודמת מיום 28/4/08 בת. פ 664/07 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, בארבעה תיקי חקירה, בגין פציעה כשהעבריין מזוין, איומים, תקיפה, היזק לרכוש במזיד, העלבת עובד ציבור, תגרה במקום ציבורי ושתי הפרות של הוראות חוקיות, עבירות שבוצעו בשנים 07' ו-08'. הנאשם נידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולמאסרים על תנאי. לנאשם 2 הרשעה קודמת מיום 14/1/10 בת. פ 20576-07-09 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, בארבעה תיקי חקירה, בגין תקיפה סתם, העלבות של עובד ציבור, שתי עבירות איומים והפרת הוראה חוקית, עבירות שבוצעו בשנים 08' ו-09'. הנאשם נידון ל-94 ימי מאסר בפועל, לשישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת אלימות מסוג פשע, ולחודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת אלימות מסוג עוון. 4. תסקירי שירות המבחן. א. הנאשם 1 שירות המבחן נמנע מכל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, והמליץ על ענישה בעלת גבולות ברורים. קצינת המבחן פירטה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, רווק בן 23, אשר סיים שתיים עשרה שנות לימוד, ולמד את מקצוע הספרות.
גזר דין |13/07/2013 |מחוזי – חיפה
ת"פ (חיפה) 67537-02-23- מדינת ישראל נגד ' מיכאל לויצקי
שמות השופטים: מריה פיקוס בוגדאנוב
והורשע בביצוע עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפה סתם בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין. עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית (במ/1): במועד הרלוונטי לכתב האישום בילה ג. מ. (להלן: "המתלונן") וחבריו במועדון בחיפה (להלן: "המקום"). בתאריך 18.2.23 סמוך לשעה 00:12 ניגש המתלונן לשולחן בו ישבה בחורה עמה שוחח ובסמוך ישב הנאשם, חבריו ומבלים. בהמשך לנסיבות אלה, הציע המתלונן לנאשם לגשת הצידה ולדבר, או אז הכה את המתלונן באמצעות כוס בירה מזכוכית בגודל חצי ליטר, שאחז בידו בפניו של המתלונן אשר נשברה על פניו של המתלונן. בהמשך, במהלך עימות בין הנאשם למתלונן, הכה הנאשם את המתלונן באגרופים לגופו ולאחר שהאחרים הפרידו בינו לבין המתלונן והרחיקו אותו לאחור, עזב את המקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן חבלות חמורות. בהמשך פונה המתלונן באמצעות אמבולנס לבית חולים רמב"ם, שם נמצא כי הוא סובל מלצריה במצחו-מחתכים מרובים במצח, באפרכסת ימין ולחי ימין. המתלונן טופל תחת הרדמה מקומית בלידוקאין ועבר ניקוי וחיטוי קפדני בכלורוהקסידן על בסים מים, כיסוי סטירילי, סגירה ראשונית על פצעים בתפרי ניילון 4/0-5/0 וחבישה בסטריסטריפ. בטרם טיעונים לעונש הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. תסקיר שירות המבחן: מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, אך תיאר כי חווה הטרדה ואיום מצדו של המתלונן, ופעל מתוך רצון להגן על עצמו ועל קרוב משפחתו ששהה עמו במקום.
גזר דין |05/08/2024 |שלום – חיפה
ת"פ (חיפה) 24598-12-11- מדינת ישראל נגד ולדימיר דברובסקי
שמות השופטים: דיאנה סלע
העונשין. 1. עובדות כתב האישום המתוקן. א. אישום ראשון בתאריך 6/12/11 בשעה 22:00 עקב הנאשם אחר המתלוננת, ילידת 59', אשר הלכה בדרך יד לבנים בחיפה לעבר ביתה הסמוך, כשברשותה תיק יד המכיל כ- 145 , מכשיר טלפון נייד, כרטיס אשראי ופריטים אישיים נוספים (להלן: התיק). עת ירדה המתלוננת בחדר המדרגות לעבר דירתה והוציאה את מפתחות הדירה מהתיק, ניגש אליה הנאשם מאחור והחל למשוך את התיק שהיה מונח על כתפה. משניסתה המתלוננת להתנגד למעשיו וצעקה לעזרה, הכה אותה הנאשם באגרוף בראשה, וגרם לה לחבלה ולדימום בראש, וזאת בכדי להשיג את התיק ולהתגבר על התנגדותה לגניבתו. לאחר שתפס את תיקה, נמלט מהמקום. המתלוננת הופנתה לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, שם אובחנה כסובלת מפצע בקרקפת. במעשיו המתוארים לעיל, גנב הנאשם מהמתלוננת תיק ובו כסף ודברי ערך, לאחר שפצע אותה כדי להשיג את נכסיה, למנוע התנגדותה ולהתגבר עליה. ב. אישום שני בתאריך 16/12/11 בשעה 21:40, עובר לשוד המתלוננת, בסמוך לדרך יד לבנים בחיפה פתח הנאשם דלתו של רכב חונה מסוג ג'י. אם. סי בצבע אדום, בבעלותו של נ. אוחנה (להלן: הרכב), והחל למשוך את מכשיר הרדיו דיסק שנמצא ברכב בכוונה לפרקו ולגנבו. משלא הצליח לפרק את המכשיר ולהוציאו, עזב את המקום. במעשיו אלה, פרץ הנאשם או התפרץ לרכב מתוך מטרה לבצע גניבה, וניסה לפרק את מכשיר הרדיו אשר מחובר לרכב, וזאת ללא רשות בעליו. 2. ראיות לעונש א. לנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות סמים, רכוש ואלימות אשר ביצע בין השנים 98'- 03'; עסקינן בשוד, מספר עבירות של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, זיוף, שימוש במסמך מזויף, כניסה למקום מגורים כדי לבצע עבירה, גניבות, הסגת גבול, החזקת מכשירי פריצה, תקיפת בת זוג, החזקת סכין ותקיפה חבלנית.
גזר דין |31/03/2012 |מחוזי – חיפה
ת"פ (חיפה) 17844-09-11- מדינת ישראל נגד אשרף אבו נאסר
שמות השופטים: אמיר טובי
חקירה שראשיתה בשורת אירועים חמורים שהתרחשו במחוז חיפה בתקופה הנ"ל, במהלכה בוצעו אירועי שוד תוך שימוש בנשק חם, חלקם בדרך הגעה/בריחה ברכב דו גלגלי (קטנוע), כשהחשודים רעולי פנים. המאשימה הפנתה לכך שמחומר החקירה המצוי בידיה, בדגש על האמור בתוצרי האזנות הסתר, איכונים ומחקרי תקשורת, עולה כי העבירות המיוחסות לנאשמים בוצעו בצורה מתוכננת ומאורגנת, באופן בו חלקו של נאשם 1, כגורם מכוון, מניע, מסייע ומקבל החלטות בולט באופן מיוחד. לסיכום ציינה המאשימה כי בדין צירפה את כלל האישומים לכדי כתב אישום אחד וזאת מאחר ומדובר באירועים בעלי מכנה משותף עובדתי. לטענתה, אין ספק כי מתקיים אותו חוט מקשר בין האירועים ההופך אותם לפרשה כוללת אחת. בנסיבות אלו, ובשים לב לסעיף 86 לחסד"פ, רשאית היתה המאשימה לצרף את האישומים ולקבצם במסגרת כתב אישום אחד. בהקשר זה הדגישה המאשימה כי ניכרת חשיבות רבה להצגת התמונה העובדתית המלאה והמקיפה לשם עשיית דין ולמען השגת צדק מהותי, מניעת פסיקה סותרת מחד, ויעילות דיונית, מאידך. לעניין ניסוח כתב האישום, ציינה המאשימה כי ניסוח זה ואופן ייחוס העבירות לנאשמים מסור לשיקול דעתה. עוד הוסיפה כי אין בסיס לטענת ב"כ הנאשם 1 בדבר סתירה לכאורה בין החיקוק הראשון והשישי באישום הראשון, וזאת משום שמעובדות כתב האישום עולה בבירור כי העבירה של קשירת קשר לפשע קדמה בזמן לעבירת השידול. תמצית כתב האישום 3. על מנת לבחון את טענות הסנגורים לעומקן, יש לפתוח תחילה בכתב האישום. 3.1 כנגד הנאשמים 1 ו- 3 (להלן: "הנאשמים"), ונאשם נוסף, הוגש כתב אישום הכולל בחובו שבעה אישומים. באישום הראשון יוחסה לכל הנאשמים עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.
החלטה |17/12/2011 |מחוזי – חיפה
ת"פ (באר שבע) 22375-03-20- מדינת ישראל נגד חא-לא בעניינו.
שמות השופטים: יובל ליבדרו
יחד עם האמור, ומבלי להקל ראש בחומרת המעשים אין מדובר במעשים הנמצאים ברף החומרה הגבוה בגזרת עבירות אלו. החבלה החמורה באה לידי ביטוי בפצעי שפשוף, בסימני חבלה ובחתכים. 13. באשר לנסיבות ביצוע העבירה נתתי משקל לתכנון שקדם לביצוע העבירה; לעובדה כי העבירה נעברה על-ידי מספר אנשים; לשימוש בנשק קר (אבנים); לנזק הפיזי (חבלות המתלונן) והנפשי שנגרם ולפוטנציאל הנזק שעלול להגרם מיידוי אבנים, כמו גם באשר לסיבה בעטיה עברו הנאשמים את העבירה. מאידך גיסא, כאמור אין מדובר בחבלות חמורות במיוחד, כאשר במישור העובדתי (להבדיל מזה המשפטי) קשה לייחס זריקה מסוימת של אבן מסוימת שגרמה לחבלה למי מהנאשמים (בעניין זה ראו את הצהרת המאשימה לעניין מעורבות שלושת הקטינים שנקבע כי ביצעו עבירה דומה של זריקת אבנים אל עבר המתלונן ואת עובדה 10 לכתב האישום המתוקן המזכיר אחרים שזרקו אף הם אבנים אל עבר המתלונן). 14. מנעד הענישה בעבירות אלימות הוא רחב והוא תלוי נסיבות ה"עושה" לרבות גילו, עברו הפלילי ובשאלה האם שולב בהליך שיקומי, כמו גם בנסיבות ה"מעשה" לרבות מידת הסיכון שבמעשה, מידת הנזק שנגרם, שאלת אופי הנשק בו נעשה שימוש, שאלת שיתוף פעולה עם מעורבים אחרים וכיוצ"ב נסיבות המאפיינות את האירוע. בשים לב להערות מקדימות אלו, אסקור מספר מקרים דומים לענייננו: 7 בת"פ (מחוזי חיפה) 41748-06-14 מדינת ישראל נ' ראיד סואעד (פורסם בנבו, 10.6.2015 ) גזר בית המשפט על נאשם שתקף יחד עם אחר את המתלונן באמצעות יידוי אבנים ופגע בו בידו הימנית. בהמשך יידה הנאשם אבן ממרחק של 5 מטרים לראשו של מתלונן אחר וגרם לו לשברים עונש של 24 חודשי מאסר בפועל.
גזר דין |29/05/2021 |מחוזי – באר שבע
ת"פ (חיפה) 7111-08- מדינת ישראל נגד סאלח מריסאת
שמות השופטים: כמאל סעב
הוא העיד שראה את סאלח (נאשם 1) מגיע עם רכבו, מתחנת הדלק, יורד מהרכב עם אחרים כשמצטרפים אליהם נאשמים 2, 4 , 5 ואחרים שהחלו תוקפים את המתלונן. העד ציין גם שנאשמים מספר 1 ו- 4 נשאו עמם אקדחים בקטע זה של האירוע. על-כן הוא וחבריו (חמזה ועימראן) נמלטו מהמקום. בעת הימלטותם סטה רכב מסוג "פולקסווגן" (רכב הטרנזיט), שבו נהג נאשם 3, לעברם וניסה לפגוע בהם. בהמשך התנגש רכב הטרנזיט ברכבו של המתלונן, וכתוצאה מכך רכב המתלונן הועף לוואדי שבצד הכביש (לתעלת הניקוז). הנאשמים כולל נאשם 3 ואחרים המשיכו לתקוף את המתלונן באמצעות צינורות ואבנים. (פרוטוקול עמ' 158-175). 6. עדות העד עימראן מריסאת – בן 18 וחצי, בזמן האירוע היה ברכבו של המתלונן עת חזרו מהבילוי בחוף הים בחיפה. בהגיעו לכביש הראשי הסמוך לאעבלין, עצרו בצד הדרך לשאול לשלום קרובי משפחתם שרעו בעדר הבקר ואז הגיעו אליהם נאשמים 1 ,2 ואחרים. נאשם 2 תפס את המתלונן בצווארו ונאשם 1 נתן לו מכה בראשו. בעקבות מה שתואר לעיל, הוא ושאר האנשים שהיו ברכב המתלונן, נסו על נפשם. במהלך מנוסת העד הוא הביט לסירוגין על זירת האירוע וראה את המתלונן מנסה להימלט מהמקום ברכבו ורכב הטרנזיט, שבו נהג נאשם 3, סוטה מנתיבו. בשלב מסוים, העד שמע "בום", הסתכל אחורה לזירת האירוע וראה את רכב המתלונן מתדרדר לתעלה שבצד הדרך. לאחר מכן באו הנאשמים 1, 2 ,4 ואחרים והמשיכו לתקוף את המתלונן ולהכותו. העד מסר כי ראה שלזייד וסאלח היו אקדחים.
הכרעת דין |27/06/2010 |מחוזי – חיפה
ב"ש (חיפה) 3459/08- אבו סאלח עלי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: דיאנה סלע
בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הש' תמר שרון-נתנאל) מיום 24.8.08 , בגדרה הורה בית המשפט לעצור את המבקשים עד תום ההליכים נגדם. רקע 1. נגד המבקשים הוגש כתב אישום בת. פ. 7126/08 בבית משפט המחוזי בחיפה, בו הואשמו בעבירת קשר לפשע ובחבלה בכוונה מחמירה. על פי האישום, ביום 24.7.08 בסביבות השעה 01:00, קשרו המבקשים קשר לתקוף את חוסיין אבו סאלח (להלן: המתלונן) ולגרום לו לחבלה חמורה. על פי הנטען, במסגרת הקשר ולצורך קידומו, נסעו שני המבקשים בשני כלי רכב שונים למקום בו שהה המתלונן, הכביש הראשי בסכנין. המבקש 1 ירד מרכבו כשהוא אוחז במקל גדול, היכה במתלונן בעוצמה בראשו ובפלג גופו העליון בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו לחבלה חמורה והפילו על הארץ. כשניסה המתלונן להתרומם ממצב של שכיבה, נסע המבקש 2 עם רכבו לעברו, במטרה לדרוס אותו ובכוונה להטיל בו נכות או מום, עלה עם גלגלי הרכב מספר פעמים על גופו, כשהמתלונן מנסה בכל פעם להתרומם, והמבקש 2 שב ומתנגש בו עם הרכב ומפילו על הארץ. כל אותו זמן המשיך המבקש 1 להכות במתלונן באמצעות המקל בחלקי גופו השונים. בהמשך נמלטו המבקשים מהמקום והמתלונן פונה לטיפול רפואי, תחילה במרכז הרפואי בסכנין, ולאחר מכן בבית החולים בנהריה, שם נבדקו החבלות שנגרמו לו בראשו ובחלקי גופו השונים, וכן נתפר פצע בקרקפתו. 2. המאשימה ביקשה לעצור את המבקשים עד תום ההליכים, וכב' הש' זרנקין, אשר הבקשה הובאה בפניו ביום 13.8.08 במסגרת תורנותו, החליט להזמין תסקיר מעצר וקבע דיון נוסף בפני השופט התורן אשר יחליפו.
החלטה |09/09/2008 |מחוזי – חיפה
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע
60א. (א)5 רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך. (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים. (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור. (ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד). (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74. (ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. (ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה. (ט)6 שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד-1963
סעיף: 45א. העדת נפגע בעבירת מין
45א. (א) בסעיף זה, "עבירת מין" – עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, או לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או התנהגות בעלת אופי מיני, שאינה הולמת עובד ציבור – הכל על פי האמור בתובענה נגד הנאשם. (ב) בית הדין לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירת מין, אלא אם כן ראה מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין. (ג) בית הדין רשאי להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת תובע, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סנגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט, באמצעות מערכת טלוויזיה במעגל סגור, או בכל דרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם. (ד) בית הדין לא יחליט כאמור בתקנת משנה (ג), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר – (1) לבית הדין – לצפות בעד, להאזין לו ולהציג לו שאלות בזמן אמת בכל מהלך העדות; (2) לנאשם – לצפות בעד או להאזין לו ולשמור על קשר עם סניגורו, בכל מהלך העדות, ולהציג לעד שאלות באמצעותו, בזמן אמת, במהלך החקירה הנגדית. (ה) בית הדין רשאי להורות שדיון בענין עדות באופן האמור, יתבצע שלא בנוכחות העד. (ו) בקשת תובע, כאמור בתקנת משנה (ב), תוגש בכתב למזכירות בית הדין הדן בתובענה לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד הקבוע לתחילת שמיעת פרשת התביעה, אלא אם כן קבע בית הדין תקופה קצרה ממנה.
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001
סעיף: 13א זכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה
(5) חוקר שהגיש לבית המשפט בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו–(5). (ה) תובע לא ימסור ראיה לפי סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה-יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב-(1) במהלך החקירה-באמצעות החוקר; (2) לאחר העברת חומר החקירה לתובע לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם החשוד אינו במעצר-גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך. (ו) (1) בית המשפט ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין-גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004
סעיף: 2. הגדרות
2. בחוק זה – "אשפוז" – אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק טיפול בחולי נפש); "בית משפט" – לרבות בית דין צבאי; "גזר דין" – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה לפי סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, מתן צו שירות ללא הרשעה לפי סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), או מתן צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש; "הורשע" – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; "מאסר בפועל" – למעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שהעבריין יישא את כולו בעבודת שירות לפי סימן ב1 בפרק ו' לחוק העונשין; "מוסד לימודים" – לרבות מוסד להכשרה מקצועית; "עבודה" – בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות שירות בכוחות הביטחון ושירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017; "עבירת מין" – (1) עבירה המנויה בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; (2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי); "עבריין מין" – מי שהורשע בביצוע עבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה: (1) ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר; (2) ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ונידון למאסר בפועל, או שבית המשפט ציווה על החזקתו במעון נעול לפי סעיף 25(א)(1) או (2) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, או על אשפוזו, ובמועד שחרורו מהמאסר, מהמעון הנעול או מהאשפוז, לפי העניין, מלאו לו 19 שנים; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 5. עילות גניזה וסגירה
5. להלן העילות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה, לרבות גניזה וסגירה כנגד חשודים: א. אין אשמה פלילית 1) אם התברר, בכל שלב שהוא, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל איננו מהווה עבירה. 2) אם התברר, כי המעשה מהווה עבירה, אך אין שמץ של ראיות, כי נעברה בידי החשוד. ב. חוסר ראיות – כשחומר הראיות, שנאסף, מעורר ספק בדבר אשמתו של החשוד, ואין בו די כדי להעמידו לדין. ג. העבריין לא נודע – כשלא ידוע, מי ביצע את העבירה. ד. מות החשוד או הנאשם – כשהוכח, כי החשוד או הנאשם נפטר. ה. התיישנות העבירה – כשחלפו תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. ו. החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין 1) מטעמי גיל – כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים. 2) מטעמי בריאות הנפש – כשהוכח, על פי צו בית משפט או על פי תעודה של רופא מוסמך, על פי דין, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי. ז. רשות אחרת מוסמכת לחקור – כשרשות אחרת מוסמכת, על פי דין, לחקור בעבירה. ח. אין עניין לציבור – קביעת העניין לציבור תהיה על פי מדיניות המשטרה (החלטות הפיקוד ברמת המטא"ר, המחוז, המרחב והתחנה), ועל פי התבחינים שיפורטו להלן, ותוך התייחסות לשיקולים הרלוונטיים לנסיבות המקרה. התבחינים הם: 1) חומרת העבירה א) העונש על עבירה זו הקבוע בחוק. ב) הנסיבות לביצוע העבירה. ג) היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו. ד) שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה. ה) השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים. ו) משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית. ז) משך הזמן שחלף, מאז שבוצע המעשה. 2) החשוד א) גילו ומצבו הבריאותי. ב) עברו הפלילי וניסיונות לשקמו. ג) כל הקורות אותו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן. ד) שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות החוקרות. ה) הליכים מינהליים ואחרים שהתנהלו נגדו בעבר ועונשים שהוטלו עליו. 3) קרבן העבירה א) מידת הפגיעה בו. ב) תיקון הנזק שנגרם לו או האפשרות לתיקונו. ג) עמדה סלחנית של הקרבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקרבן. 4) אינטרסים של המדינה א) קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום. ב) פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי. ג) שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט (עסקאות טיעון ועדי מדינה). ד) סדר עדיפויות של בתי המשפט (בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם).
פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971
סעיף: 50ב. חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה
49(א), 50(א) או 50א(א), או שנפגע העבירה ויתר על החיסיון – עם הגשת כתב האישום יחול על הראיה חיסיון כאמור באותם סעיפים, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (א) הראיה חיונית להוכחת האישום; (ב) הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, ובכלל זה על הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו, או שהיא חיונית להגנת הנאשם; (3) תובע לא ימסור ראיה כאמור בפסקה (2), אלא אם כן פרקליט מחוז, משנהו או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה, ראש יחידת תביעות במשטרת ישראל או סגנו או פרקליט צבאי או סגנו, לפי העניין, אישר כי החיסיון אינו חל על הראיה; לנאשם יינתן מידע על קיום ראיה שלא נמסרה כאמור; (4) בקשה לגילוי ראיה שלא נמסרה לפי הוראות פסקה (2) תידון בדרך שבה נדונות בקשות לפי סעיף 49(א), 50(א) או 50א(א), ותיבחן בהתאם להוראות פסקה (1).
תקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ז-2006
סעיף: 7. הגבלה על מסירת פרטים אישיים
7. סעיף 7 לחוק זכויות נפגעי עבירה יחול על הליכים משמעתיים לפי החוק, בשינויים אלה: (1) במקום ההגדרה "חומר חקירה" בסעיף קטן (א), יראו כאילו נאמר ""חומר ראיות" – כמשמעותו בסעיף 33(א) לחוק"; (2) כל מקום שנאמר בו "כתב האישום" יראו כאילו נאמר "התובענה"; (3) כל מקום שנאמר בו "נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנוית בחלק א' בתוספת הראשונה א'" יראו כאילו נאמר "נפגע עבירת מין או אלימות חמורה"; (4) כל מקום שנאמר בו "בית משפט" או "בית המשפט" יראו כאילו נאמר "בית הדין"; (5) בסעיף קטן (ג) – (א) ברישה, במקום "ההליכים הפליליים" יראו כאילו נאמר "ההליכים המשמעתיים"; (ב) במקום פסקה (2) יראו כאילו נאמר: "(2) המסירה היא מנציב השירות למי שהוא הסמיכו לכך או להיפך, בתוך בית הדין, מבית הדין לנציב השירות או למי שהוא הסמיכו לכך או להיפך, או מרשות לנציב השירות או למי שהוא הסמיכו לכך."; (6) בסעיף קטן (ה), במקום "מחומר החקירה" יראו כאילו נאמר "מחומר הראיות", במקום "מכתב האישום" יראו כאילו נאמר "מהתובענה", ובמקום "שאינה מנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א'" יראו כאילו נאמר "שאינה עבירת מין או אלימות חמורה"; (7) בסעיף קטן (ח), במקום "סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי" יראו כאילו נאמר "תקנה 10(ב) עד (ה) לתקנות סדרי הדין".
חוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008
סעיף: 14. הפניית עד לטיפול הרשות
14. (א) סבר קצין המשטרה, על דעת הפרקליט הממונה, כי יש מקום לכלול עד מאוים בתכנית הגנה של הרשות, יעביר לרשות המלצה (בסעיף זה – ההמלצה) בצירוף המסמכים והפרטים שלהלן, וכן מסמכים ופרטים נוספים כפי שייקבע בנוהלי שיתוף הפעולה: (1) דוח של המשטרה שיכלול מידע בנושאים אלה: (א) עברו הפלילי של העד ומידע מודיעיני הקיים לגביו; (ב) מכלול הפרטים הנוגעים לחקירה שבה מעורב העד ולטיב שיתוף הפעולה שלו עם רשויות אכיפת החוק בהקשר זה, לרבות חשיבות שיתוף הפעולה שלו והאפשרות להשיג ראיות דומות ממקורות אחרים; (ג) טיבה של הסכנה הנשקפת, לדעת קצין המשטרה, לעד או לבני משפחתו, וכן מכלול הנסיבות והנתונים המצדיקים, לדעת קצין המשטרה, את הכללתו של העד בתכנית הגנה; (ד) מכלול הפרטים אודות החשוד בביצוע העבירה שלגביה נחקר העד או שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, וכן פרטים אודות מי שאיים על העד בהקשר זה, מידע מודיעיני הקיים לגביהם, כלי הנשק המצויים ברשותם, והערכת הסכנה הנשקפת מהם לעד; (ה) פירוט הצעדים שנקטה המשטרה להגנתו של העד; (ו) המלצה בדבר תכנית ההגנה הנדרשת, לדעת קצין המשטרה, עבור העד; (2) פרטי העד והצהרת העד בהתאם לטופס שייקבע בנוהלי שיתוף הפעולה; (3) חוות דעת של פרקליט המחוז הנוגע בדבר, לעניין האינטרס הציבורי בהכללת העד בתכנית הגנה, לרבות לעניין האינטרס הציבורי שבניהול ההליך הפלילי שבמסגרתו נדרשת עדותו של העד, חשיבותה של עדותו לראיות התביעה בהליך ופרטים נוספים כפי שייקבע בתורה המקצועית. (ב) סבר קצין המשטרה, על דעת הפרקליט הממונה, כי יש מקום לכלול בתכנית הגנה של הרשות גם בן משפחה של עד מאוים, יכלול את אותו בן משפחה בהמלצה לפי סעיף קטן (א), ויצרף לה את המסמכים והפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לגבי בן המשפחה, בשינויים המחויבים.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום.
חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006
סעיף: 2. הגדרות
2. בחוק זה-"אשפוז"-אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש; "בית משפט"-לרבות בית דין צבאי; "בית סוהר"-כהגדרתו בסעיף 20ז; "בן משפחה", של אדם-בן זוגו וילדו, הורהו, בן זוג של הורהו וילדו, ילדו, אחיו או אחותו ובני זוגם, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו; "גורם מקצועי מתאם"-אחד מאלה, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה: (1) לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל-קצין מבחן; (2) לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז-נציג הרשות לשיקום האסיר; "גזר דין"-לרבות מתן צו מבחן בלא הרשעה, צו שירות לתועלת הציבור בלא הרש עה, או צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש; "הורשע"-לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש; "הערכת מסוכנות"-הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם לביצוע עבירת מין נוספת, למעט עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע; "הוועדה לביטחון לאומי"-הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; "ועדה לעיון בעונש"-כמשמעותה בפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי; "ועדת החוקה"-(נמחקה); "ועדת שחרורים"-כהגדרתה בחוק שחרור על– תנאי ממאסר; "חוק המידע הפלילי"-חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק השיפוט הצבאי"-חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "חוק טיפול בחולי נפש"-חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991; "חוק שחרור על–תנאי ממאסר"
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
סעיף: 513יג1. ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה
513יג1. 8 (א) בסעיף זה – "בעל מקצוע" – כהגדרתו בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות; "עבירה" – עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה בתוספת החמישית א'; "עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; "פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. (ב) חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי סעיף 49 לפקודת הראיות, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי סעיף 50 או 50א לפקודת הראיות, ולא יפנה לבית המשפט או לבית דין צבאי בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר. (ג) בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו: (1) זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה; (2) זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם לפרט 11(ב) לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור; (3) המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי-הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות לה
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם
כל הזכויות שמורות ©