מומלץ להתעייץ עם עורך דין מקרקעין ירושלים מנוסה בתחום.
ת"א (ירושלים) 48058-12-18- סמיר עלוי ואח נגד בהיה עלווי ואח
שמות השופטים: מוריה צרקה
1. בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה לפירוק שיתוף מקרקעין בעיר העתיקה בירושלים, בהם בנוי בניין ובו 27 חדרים, הרשומים בפנקס השטרות, ספר 1015, דף 280 על פי הנסח מפנקס השטרות, ביום 6.11.1921 נרשמה בעלות פארידה בת חאג' עבד רבו ונוזחה בת מוחמד עלי חסן אל באדרי על חלקים מהמקרקעין, וזאת מכח ירושה, ביום 21.4.55 וביום 25.6.56 נרשמה בעלות האחים עזת ופאיז אלשיך מוחמד צאלח אלעלוי על חלקים אחרים מכח מכר. בשנת 2006 נכתב כי הבעלות ב- 26/385 חלקים בנכס טעונה בדיקה. 2. הנכס כולו מוחזק בידי הנתבעים, אשר על פי הנטען, הם יורשי המנוח פאיז. התובעים הם יורשי המנוח עזת. 3. בין הצדדים נוהלו הליכים קודמים, במסגרתם נקבעה זכות הדיירות המוגנת של הנתבעים בחלק קטן מהנכס, אולם אין מחלוקת שהנתבעים מחזיקים בכולו. 4. לטענת הנתבעים, אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, שכן בהעדר זכויות קנייניות במקרקעין, הסמכות לדון בפירוק השיתוף בהם נקבעת על פי שווים, אשר עולה על תקרת סמכותו של בית משפט זה. לכך משיבים התובעים כי הסמכות לדון בפירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית משפט זה, יהא שווים אשר יהא. בעניין זה, דעתי כדעת התובעים, כפי שפירטתי בהרחבה בהחלטתי בת"א (שלום י-ם) 34054-04-14 גמאל משני נ' רבחי אבו רמילה ( 4.3.19 ), ור' האסמכתאות הרבות שם. 2 5. הנתבעים ממשיכים וטוענים שיש למחוק התביעה על הסף בשל העובדה שהתובעים אינם רשומים כבעלים של חלקים מהנכס, ובשל העובדה שלא כל הבעלים הרשומים צורפו לתביעה, כשהם מצביעים על כך שהבעלות בכ- 6.7 מהנכס אינה ידועה, וגם יורשי פארידה ונוזחה אינם צד לתיק.
החלטה |19/06/2022 שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 22137-04-22- ויטוריו ששון נגד אורית חרירי
שמות השופטים: אורן סילברמן
1. החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעים לסילוק על הסף של התביעה העוסקת בבקשה לפירוק שיתוף במקרקעין טענות הצדדים 2. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע והנתבעים הם בעלים משותפים של חלקה 30 בגוש 30151 ברח' עמרם גאון 44 בירושלים. מדובר במקרקעין הרשומים בפנקס הבתים המשותפים. התובע הוא בעל הזכויות בתת חלקה 3 ששטחה 48 מ"ר והנתבעים הם בעלי הזכויות בתת חלקות 1-2 ששטחן הכולל עומד על 74 מ"ר. התובע הוא גם בעל הזכויות בחלקות סמוכות לחלקה המשותפת לצדדים שמספרן 29/28. 3. התובע טען שהנתבעים מונעים אפשרות של מימוש זכויות הבנייה במקרקעין והשבחתם, ואף סירבו להצעותיו לרכוש את זכויותיהם או שהם ירכשו את זכויותיו. אי לכך עתר התובע לפירוק שיתוף במקרקעין באופן שיאפשר לו לממש את מלוא זכויות הבניה באחת מהדרכים שלהלן: מכירת המקרקעין לצד ג' בהתמחרות בהתאם לשווים, מתוך הנחה שניתן לממש את זכויות הבניה, ולחלופין להורות שהתובע ירכוש את זכויות הנתבעים במקרקעין או להיפך, על פי הערכת שמאי. התובע עתר בנוסף שבית המשפט ימנה את בא כוחו ככונס נכסים לצורך פירוק השיתוף . 4. הנתבעים הגישו כתב הגנה לו צירפו בקשה לסילוק התביעה על הסף. 5. בבקשתם טענו הנתבעים שהשיתוף במקרקעין מושא התביעה פורק כבר ביום 4.8.1975 , עת נרשמה החלקה כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים. לטענתם, במסגרת רישום החלקה כבית משותף נרשמו 3 תתי חלקות, כאשר הם בעלי הזכויות בתתי חלקות 1-2 והתובע הוא בעל הזכויות כיום בתת חלקה 3. נוכח האמור, טענו הנתבעים שכלל לא קיימת שותפות בין הצדדים ואין כל מקור חוקי לדרישה לבצע פירוק שיתוף נוסף או אחר במקרקעין. עוד נטען, שיחסי השיתוף בין הצדדים מתקיימים רק ביחס לרכוש המשותף שממילא לא ניתן לפרק בו את השיתוף בהתאם לקבוע בחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969.
פסק דין |29/11/2022 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 26984-09-11- ד"ר כמאל עוויד נגד סוריה מחמוד חרוף זל
שמות השופטים: קרן אזולאי
כמו כן העידו מטעם התובעת העדים בני אביגדורי, שעבד בעבר במחלקת השימור בעיריית ירושלים, ומשה שפירא, שהוא אדריכל ויועץ לשימור מבנים. נתבעת 1 ז"ל העידה מטעם הנתבעים. נתבעת 18 העידה לעצמה. נתבעת 25 הגישה תעודת עובד ציבור מטעמו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים (מיום 24.3.2020 ). שני מומחים מטעם בית המשפט הגישו חוות דעת: כאמור, השמאי והמודד המוסמך זהר עירון, וכן חוות דעת של שמאי מקרקעין, מוחמד בשיר. הצדדים הפנו שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט, אולם לא ביקשו לחקור אותו על חוות דעתו. להשלמת התמונה יוער כי תוך כדי ניהול ההליך הוגשו גם שתי תביעות קטנות שהצדדים להן הם נתבעת 12 והתובעים (ת"ק 21280-12-15, ת"ק 29241-09-15). התביעות עוסקות בטענות להוצאות שהוצאו בגין תיקונים שונים שבוצעו בנכס. בהחלטה מיום 31.8.2016 נקבע כי לשם היעילות המחלוקת שהועלתה בתביעות הקטנות תידון בגדרי ההליך הנוכחי. דיון והכרעה 5 9. כידוע, כל שותף במקרקעין רשאי לעתור לפירוק השיתוף (ראו, סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1967; להלן: חוק המקרקעין או החוק). ואכן, לא הייתה מחלוקת בהליך הנוכחי על עצם התביעה לפירוק השיתוף, אלא באשר לאופן שבו יבוצע פירוק השיתוף: אם בדרך של מכירת זכויות הנתבעים לתובעים, כפי שביקשו התובעים; או בחלוקה בעין בדרך של רישום בית משותף, כפי שביקשו הנתבעים. מחלוקת נוספת התייחסה לשאלת המשמעות של קיומו של הסכם שנחתם בין התובעים לנתבעים (וצדדים נוספים) בשנת 1998. המחלוקת הראשונה בעניין זה הייתה אם ההסכם בתוקף או בוטל; וככל שייקבע כי ההסכם בתוקף, האם יש בו כדי להשפיע על ההכרעה בתביעה הנוכחית.
פסק דין |27/01/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 20736-03-22- ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים נגד אנטון צלח חזבון
שמות השופטים: אורן סילברמן
צפון אפריקה בירושלים, לשעבר ועד העדה המערבית 2. מסילת ישרים השקעות בע"מ נגד נתבעים 1. אנטון צלח חזבון 2. יעקב צלח חזבון 3. גרייס צלח חזבון 4. נסרי צלח חזבון 5. המפקח על המקרקעין לשכת רישום המקרקעין ירושלים 6. חברת החשמל לישראל בע"מ פסק דין 1. עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף הזכויות בנכס המצוי ברחוב מסילת ישרים 1 ירושלים והרשום בפנקס הזכויות בחלקה 15 גוש 30847. 2. בהמשך להחלטות קודמות בהליך ולדיונים מיום 26.09.23 ומיום 25.12.23 , לאחר שעיינתי בעדכון האפוטרופוס עולה כי הדרך לאיתור יורשים של הנתבעים 1-4, אשר יעלה בידם גם להוכיח את הקשר לבעלים הרשומים, הינה ארוכה, ולרגע זה בעלת התכנות נמוכה. 3. ויודגש, לאור הודעת העדכון של האפוטרופוס עולה כי לכל היותר אותרו גורמים פוטנציאלים להיות יורשים של חלק מעיזבון הנתבע 4 לכל היותר ובכל מקרה עדיין "לא ידוע כלל אם אכן יש קשר בין היורשים הפוטנציאליים שאותרו על-ידו לבין בעל הזכויות הרשום" (סעיפים 4-5 להודעה). 4. גם בדיון מיום 25.12.23 עלה כי ישנה התקדמות קטנה בנוגע לאיתור זכות חלק מיורשי עיזבון הנתבע 4. 5. בהתחשב באמור, ולאור חלקם הקטן של על הנתבעים יחדיו במקרקעין (פחות מ- 1), בפרט כאשר כל שקיים הוא סיכוי לאיתור חלק מהיורשים שחלקם הוא שבריר מהזכויות האמורות, ומנגד, זכותן של התובעות לפירוק השיתוף על פי הדין, ולאור העדר אפשרות לפירוק שיתוף בעין ע"י רישום בית משותף אלא באמצעות יצירת שותפות כפויה ללא הסכמת השותפים, אין מנוס מלהורות על פירוק השיתוף בדרך מכירה בהתאם להוראות סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. 6. בנסיבות דנן, לאור החלק היחסי הקטן במקרקעין אני סבור כי הדרך היעילה והצודקת לפירוק השיתוף תהיה ע"י מכר של חלקם של הנתבעים 1-4 לתובעות, בהתאם לסעיף 40(ב) לחוק המקרקעין.
פסק דין |14/01/2024 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 25662-02-20- אליהו דיסקין ואח' נגד ' משרד האוצר/אגף נכסי נפקדים
שמות השופטים: אורן סילברמן
3. יונה לנדאו 4 חיה אסתר ויסברג 5. לאה כהן פסק דין 1. עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 30616 חלקה 3 בשכונת רמת שלמה בירושלים. 2. ביום 12.1.2019 אושרה תב"ע בנוגע למקרקעין האמורים אשר משנה את ייעוד הקרקע ומאשרת בניית 650 יחידות דיור. התובעים המהווים 56.3% מהבעלים בקרקע, חתמו על הסכם שיתוף להסדרת הבנייה בקרקע ובהמשך חתמה על ההסכם האמור גם הנתבעת 4. הנתבע 1 מחזיק ב-41.67% מזכויות הבעלות בקרקע והנתבעים 2, 3, ו-5 הם בעלים פרטיים במקרקעין שלא הצטרפו להסכם השיתוף. התביעה הוגשה על רקע מחלוקת בין הצדדים לגבי האופן שבו יש לפרק את השיתוף בין הבעלים. 3. הנתבעים 2 ו-3 לא הגישו כתבי הגנה בהליך וכל שייקבע במסגרתו להלן יחול גם על זכויותיהם. 4. ביום 13.07.22 ניתן על ידי פסק דין בהליך אשר קבע, בין היתר, בהעדר הסכמות בין התובעים והנתבע 1, כי יש לפרק את השיתוף ע"י מכר. 5. ביום 03.05.23 ניתן פסק דין בע"א 56581-10-22 אשר הורה על ביטול פסק הדין והחזרתו לדיון בפניי, "למתן פסק דין חדש, על פי חוכמתו, ולאחר בחינת הראיה החדשה שהוגשה בגין שינוי הנסיבות עקב ובשל עריכת ההסכם לפירוק שיתוף במתכונת שונה" (סעיף 7 לפסק הדין). בהתאם לסעיף 2 לפסק הדין הנ"ל-"ליבת הערעור בהשגה על דרך הפירוק שנקבעה על ידי בית-משפט קמא, ובתוך כך הוצג הסכם פשרה בין הצדדים, למעט המשיבה 5, לאחר חתימת פסק הדין ובהתייחס לדרך פירוק השיתוף במקרקעין". 6. לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי הורתי לצדדים להגיש את הסכם הפשרה אליו התייחס בית המשפט בהחלטתו. 7. למען הסדר הטוב נציין כי מדובר בהודעה על הסדר בין התובעים לבין הנתבע 1 אשר קובע, בתמצית כי הצדדים מסכימים לחלוקת המקרקעין בעין על פי חלופה ג' להצעת השמאי חי באדי מיום 16.07.19 (נספח ב' לכתב התביעה), ללא תשלומי איזון וכי חלקיהם של ה"בעלים הפרטיים", שאינם נמנים על התובעים ולא חתמו על הסכם שיתוף, ייכלל למעשה בחלק הבעלים הפרטיים תוך שישולם על ידם תשלום לנ"ל בהתאם לסעיף 41(ג) לחוק המקרקעין.
פסק דין |15/06/2024 |שלום – ירושלים
ע"א 736/85- עדנה לזר נגד אריק לזר
שמות השופטים: מ שמגר
דיון בענייני רכוש ופירוק שיתוף בין בני זוג" num"191176" brief"הגשת תביעה לפירוק השיתוף בדירה בבימש כששני בני הזוג הגישו תביעות גירושין בביד" סמכות בית משפט מחוזי וסמכות מקבילה" num"191172" brief"הגשת תביעה לפירוק השיתוף בדירה בבימש כששני בני הזוג הגישו תביעות גירושין בביד" ע"א 736/85 – עדנה לזר נ' אריק לזרדיון מקביל בהליכי גירושין ובתובענה לפירוק שיתוף בנכסיםלתקציר – מאגר סביר ע"א 736/85עדנה לזרנגדאריק לזרבבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים לפני הנשיא מ' שמגרערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בר"ע 6637/85 שניתן על-ידי כבוד השופט ש. אלוני עו"ד א. מולודיק – בשם המערערת עו"ד א. שריג – בשם המשיבפ ס ק – ד י ןהנשיא מ' שמגרבעלי הדין מנהלים הליכים בבית הדין הרבני בקשר להליכי גירושין. המדובר על הליכים שנפתחו על ידי כל אחד משני בעלי הדין בנפרד: המשיב הגיש את ההליכים לבית הדין הרבני ביום 13.2.85 והמערערת עשתה כן ביום 5.3.85 . לאחר מכן הגיש המשיב תובענה לפירוק השיתוף בדירת המגורים של בני-הזוג. תביעה זו הוגשה לבית משפט השלום. זה האחרון דחה את המשך הדיון עד לתום ההליכים בבית הדין הרבני. בערעור לבית המשפט המחוזי – בוטלה החלטה זו, היינו התיק מוכן עתה לדיון בפני בית משפט השלום בענין פרוק השיתוף.
פסק דין |29/12/1985 |בית המשפט העליון
ע"א 4501/17- שרה קליימן נגד נחום קורנבייסר
שמות השופטים: מ נאור
קופרברג נאמנים 2. לאון בירנבוים ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 22.5.2017 בתיק ה"פ 4592-10-11 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' צ'רקה תשובה מטעם המשיבים 1 מיום 15.6.2017 בשם המערערים: גב' שרה קליימן בשם המשיבים 1: עו"ד שלמה גן-צבי פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' צ'רקה), מיום 22.5.2017 , בה"פ 4592-10-11, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 2 2. בין בעלי הדין מתנהלת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המצויים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים; מוסכם עליהם כי יש לפרק את השיתוף, אך הם חלוקים על הדרך הנכונה לעשות כן. בעבר, הוחלט על פירוק השיתוף באמצעות רישום הבית כבית משותף, אך הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה בדבר אופן חלוקת היחידות ביניהם, עד שלבסוף, בדיון מיום 15.12.2016 , נחתם הסכם לחלוקת היחידות בין הצדדים, באופן שיאפשר את רישום הבית כבית משותף. ההסכם בוטל בתום דיון מיום 16.3.2017 , אליו נמנעו המערערים מלהגיע. ביטול ההסכם נעשה נוכח התרשמות בית המשפט כי פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית כבית משותף נקלע למבוי סתום. אז הורה בית המשפט על פירוק שיתוף בדרך של מכירת הנכס באמצעות כונס נכסים. על החלטה זו הגישו המערערים בקשת רשות ערעור, שנמחקה. במקביל, הגישו המערערים בקשה לביטול ההחלטה. בקשה זו קבועה לדיון ליום 27.6.2017 . בעקבות החלטת בית המשפט בדבר ביטול ההסכם הגישו המערערים גם בקשת פסלות. הבקשה נוסחה בלשון בוטה וייחסה לבית המשפט ניסיון מכוון להטעות. בין היתר, טענו המערערים כי כל ההחלטות שנתן בית המשפט לאחר יום 15.12.2016 מצביעות על משוא פנים. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. נפסק, כי המערערים שאינם מיוצגים, מגלים בקיאות רבה בחוק, בתקנות ובפסיקה, אך דומה כי נתפסו לכלל טעות, בכך שהגישו את הבקשה בשיהוי.
פסק דין |19/06/2017 |בית המשפט העליון
רע"א 10077/17- אביתר שרגאי נגד אריאל משה
שמות השופטים: ד ברק ארז
המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.11.2017 בת"א 20219-05-16 שניתן על-ידי כבוד השופטת ח' מאק קלמנוביץ' בשם המבקש: עו"ד עדן ענבר בשם המשיבים 3-1: עו"ד תומר שניאור בשם המשיב 4: עו"ד קיריל שפר בשם המשיבים 6-5: עו"ד אבי אביטל פסק-דין 1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.11.2017 (ת"א 20219-05-16, השופטת ח' מאק-קלמנוביץ'). בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו על מינוי כונס נכסים לצורך מכירה של נכס מקרקעין. רקע והליכים קודמים 2 2. מקורה של הבקשה בסכסוך שנסב על זכויות בנכס המצוי בבעלות משותפת ברחוב יעבץ בירושלים (להלן: הנכס). הסכסוך הוביל להגשת תביעה מטעם המשיבים 3-1, ובעקבותיה להגשת שתי תביעות שכנגד תביעה אחת הוגשה על-ידי המבקש ותביעה שכנגד נוספת הוגשה על-ידי המשיב 4. בעיקרם של דברים, הסעדים שהתבקשו בתביעה ובתביעות שכנגד הם מחיקת הערות אזהרה, תיקון המרשם בכל הנוגע לשיעור הזכויות של הצדדים בנכס, מתן חשבונות וכן סעדים כספיים שונים. 3. ביום 27.11.2017 , במהלכה של ישיבת קדם המשפט הראשונה בהליך, ביקש בא-כוח המשיבים 3-1 כי בית המשפט יורה על פירוק שיתוף במתכונת של מכירת הנכס. בהמשך לכך, בא-כוחו של המבקש בהליך בבית המשפט המחוזי הביע בדיון הסכמה למינויו של כונס נכסים, אך התנגד לכך שהנכס יימכר. בעשותו כן, בא-כוחו של המבקש הדגיש: "אין בפני בית המשפט בקשה לפירוק שיתוף אלא להכרעה בחלקים ואנו לא מסכימים למכירה. סעד זה לא התבקש" (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, עמ' 3, שורות 29/28). 4. לאחר שהסתיים הדיון נתן בית המשפט המחוזי את ההחלטה מושא הבקשה דנן. ההחלטה עסקה במספר סוגיות, אך לצורך ענייננו אינני נדרשת לפרט את כולן. הסוגיה הרלוונטית לבקשה שבפני נוגעת למחלוקת בעניין מינויו של כונס הנכסים.
פסק דין |07/02/2018 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 26984-09-11- ד"ר כמאל עוויד נגד סוריה מחמוד חרוף זל
שמות השופטים: קרן אזולאי
כמו כן העידו מטעם התובעת העדים בני אביגדורי, שעבד בעבר במחלקת השימור בעיריית ירושלים, ומשה שפירא, שהוא אדריכל ויועץ לשימור מבנים. נתבעת 1 ז"ל העידה מטעם הנתבעים. נתבעת 18 העידה לעצמה. נתבעת 25 הגישה תעודת עובד ציבור מטעמו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים (מיום 24.3.2020 ). שני מומחים מטעם בית המשפט הגישו חוות דעת: כאמור, השמאי והמודד המוסמך זהר עירון, וכן חוות דעת של שמאי מקרקעין, מוחמד בשיר. הצדדים הפנו שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט, אולם לא ביקשו לחקור אותו על חוות דעתו. להשלמת התמונה יוער כי תוך כדי ניהול ההליך הוגשו גם שתי תביעות קטנות שהצדדים להן הם נתבעת 12 והתובעים (ת"ק 21280-12-15, ת"ק 29241-09-15). התביעות עוסקות בטענות להוצאות שהוצאו בגין תיקונים שונים שבוצעו בנכס. בהחלטה מיום 31.8.2016 נקבע כי לשם היעילות המחלוקת שהועלתה בתביעות הקטנות תידון בגדרי ההליך הנוכחי. דיון והכרעה 5 9. כידוע, כל שותף במקרקעין רשאי לעתור לפירוק השיתוף (ראו, סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1967; להלן: חוק המקרקעין או החוק). ואכן, לא הייתה מחלוקת בהליך הנוכחי על עצם התביעה לפירוק השיתוף, אלא באשר לאופן שבו יבוצע פירוק השיתוף: אם בדרך של מכירת זכויות הנתבעים לתובעים, כפי שביקשו התובעים; או בחלוקה בעין בדרך של רישום בית משותף, כפי שביקשו הנתבעים. מחלוקת נוספת התייחסה לשאלת המשמעות של קיומו של הסכם שנחתם בין התובעים לנתבעים (וצדדים נוספים) בשנת 1998. המחלוקת הראשונה בעניין זה הייתה אם ההסכם בתוקף או בוטל; וככל שייקבע כי ההסכם בתוקף, האם יש בו כדי להשפיע על ההכרעה בתביעה הנוכחית.
פסק דין |27/01/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 20736-03-22- ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים נגד אנטון צלח חזבון
שמות השופטים: אורן סילברמן
צפון אפריקה בירושלים, לשעבר ועד העדה המערבית 2. מסילת ישרים השקעות בע"מ נגד נתבעים 1. אנטון צלח חזבון 2. יעקב צלח חזבון 3. גרייס צלח חזבון 4. נסרי צלח חזבון 5. המפקח על המקרקעין לשכת רישום המקרקעין ירושלים 6. חברת החשמל לישראל בע"מ פסק דין 1. עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף הזכויות בנכס המצוי ברחוב מסילת ישרים 1 ירושלים והרשום בפנקס הזכויות בחלקה 15 גוש 30847. 2. בהמשך להחלטות קודמות בהליך ולדיונים מיום 26.09.23 ומיום 25.12.23 , לאחר שעיינתי בעדכון האפוטרופוס עולה כי הדרך לאיתור יורשים של הנתבעים 1-4, אשר יעלה בידם גם להוכיח את הקשר לבעלים הרשומים, הינה ארוכה, ולרגע זה בעלת התכנות נמוכה. 3. ויודגש, לאור הודעת העדכון של האפוטרופוס עולה כי לכל היותר אותרו גורמים פוטנציאלים להיות יורשים של חלק מעיזבון הנתבע 4 לכל היותר ובכל מקרה עדיין "לא ידוע כלל אם אכן יש קשר בין היורשים הפוטנציאליים שאותרו על-ידו לבין בעל הזכויות הרשום" (סעיפים 4-5 להודעה). 4. גם בדיון מיום 25.12.23 עלה כי ישנה התקדמות קטנה בנוגע לאיתור זכות חלק מיורשי עיזבון הנתבע 4. 5. בהתחשב באמור, ולאור חלקם הקטן של על הנתבעים יחדיו במקרקעין (פחות מ- 1), בפרט כאשר כל שקיים הוא סיכוי לאיתור חלק מהיורשים שחלקם הוא שבריר מהזכויות האמורות, ומנגד, זכותן של התובעות לפירוק השיתוף על פי הדין, ולאור העדר אפשרות לפירוק שיתוף בעין ע"י רישום בית משותף אלא באמצעות יצירת שותפות כפויה ללא הסכמת השותפים, אין מנוס מלהורות על פירוק השיתוף בדרך מכירה בהתאם להוראות סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. 6. בנסיבות דנן, לאור החלק היחסי הקטן במקרקעין אני סבור כי הדרך היעילה והצודקת לפירוק השיתוף תהיה ע"י מכר של חלקם של הנתבעים 1-4 לתובעות, בהתאם לסעיף 40(ב) לחוק המקרקעין.
פסק דין |14/01/2024 |שלום – ירושלים
ע"א (ירושלים) 31339-02-18- יעקב פודים נגד זהר סלמן
שמות השופטים: חנה מרים לומפ
לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים כב' השופט מ' חאג' יחיא בת"א 46175-06-12 (להלן: "בית משפט קמא") מיום 31.12.2017 , בגדרו התקבלה באופן חלקי תביעתו של המשיב והתביעה שכנגד אשר הגיש המערער נדחתה. רקע 1. עסקינן בשניים מבין מספר שותפים בזכויות בנכס מקרקעין בירושלים (להלן: "הנכס"). בין הצדדים התנהל הליך משפטי לפני כב' השופט י' שמעוני לפירוק שיתוף הזכויות בנכס בגדרי ת"א (שלום י-ם) 23277/97 רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' סלמן (להלן: "הליך פירוק השיתוף"). 2. ביום 9.2.2000 ניתן פסק דין בהליך פירוק השיתוף ובמסגרתו בין השאר, חויב המשיב (הנתבע שם והתובע בבית משפט קמא), בהוצאות משפט בסך 10,000 לטובת המערער (התובע שם, והנתבע בבית משפא קמא) ואח'. כמו כן, מונה המערער שהיה באותה עת עו"ד במקצועו, יחד עם עו"ד י' ארנון, ככונסי נכסים לעניין ביצוע פירוק השיתוף (להלן: "פסק הדין בהליך פירוק השיתוף"). 3. לאחר פסק הדין בהליך פירוק השיתוף, עוד טרם מומש פסק הדין, הגיעו בעלי הזכויות בנכס להסכמות אשר הביאו, בין היתר, לעיכוב הליך פירוק השיתוף וזאת תוך שהצדדים מתחייבים לפעול במטרה לנסות למשש את זכויותיהם בנכס בדרך של ניצול זכויות בנייה. 2 4. לשם ביצוע מטרה זו המערער והמשיב כרתו ביניהם ביום 17.06.2005 חוזה למכירת הזכויות במקרקעין (להלן: "החוזה") ובו נכתב, בין השאר, כי המערער ימכור את זכויותיו בנכס למשיב, תמורת סכום השווה ל-140,000 דולר ארה"ב וכי עם קבלת מלוא התשלום מאת המשיב יעביר המערער את מלוא הזכויות בנכס עד ליום 31.12.2005 . עוד הוסכם, כי ככל שיהא חיוב לתשלום מס שבח ומס מכירה, יישא וישלם המערער סכום זה, ואף ימציא אישור מאוצר המדינה המעיד כי מס שבח ומס המכירה שולמו או כי הוא פטור מלשלמם.
פסק דין |02/01/2019 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 48058-12-18- סמיר עלוי ואח נגד בהיה עלווי ואח
שמות השופטים: מוריה צרקה
1. בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה לפירוק שיתוף מקרקעין בעיר העתיקה בירושלים, בהם בנוי בניין ובו 27 חדרים, הרשומים בפנקס השטרות, ספר 1015, דף 280 על פי הנסח מפנקס השטרות, ביום 6.11.1921 נרשמה בעלות פארידה בת חאג' עבד רבו ונוזחה בת מוחמד עלי חסן אל באדרי על חלקים מהמקרקעין, וזאת מכח ירושה, ביום 21.4.55 וביום 25.6.56 נרשמה בעלות האחים עזת ופאיז אלשיך מוחמד צאלח אלעלוי על חלקים אחרים מכח מכר. בשנת 2006 נכתב כי הבעלות ב- 26/385 חלקים בנכס טעונה בדיקה. 2. הנכס כולו מוחזק בידי הנתבעים, אשר על פי הנטען, הם יורשי המנוח פאיז. התובעים הם יורשי המנוח עזת. 3. בין הצדדים נוהלו הליכים קודמים, במסגרתם נקבעה זכות הדיירות המוגנת של הנתבעים בחלק קטן מהנכס, אולם אין מחלוקת שהנתבעים מחזיקים בכולו. 4. לטענת הנתבעים, אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, שכן בהעדר זכויות קנייניות במקרקעין, הסמכות לדון בפירוק השיתוף בהם נקבעת על פי שווים, אשר עולה על תקרת סמכותו של בית משפט זה. לכך משיבים התובעים כי הסמכות לדון בפירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית משפט זה, יהא שווים אשר יהא. בעניין זה, דעתי כדעת התובעים, כפי שפירטתי בהרחבה בהחלטתי בת"א (שלום י-ם) 34054-04-14 גמאל משני נ' רבחי אבו רמילה ( 4.3.19 ), ור' האסמכתאות הרבות שם. 2 5. הנתבעים ממשיכים וטוענים שיש למחוק התביעה על הסף בשל העובדה שהתובעים אינם רשומים כבעלים של חלקים מהנכס, ובשל העובדה שלא כל הבעלים הרשומים צורפו לתביעה, כשהם מצביעים על כך שהבעלות בכ- 6.7 מהנכס אינה ידועה, וגם יורשי פארידה ונוזחה אינם צד לתיק.
החלטה |19/06/2022 |שלום – ירושלים
פשר (תל אביב) 29247-06-14- סאלם גליה גויה נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: רחל ערקובי
סבורני כי המשיב בתגובתו לבקשה לא העלה טיעון של ממש כנגד עצם פירוק השיתוף ומכירת הדירה (ואף בהסכמתו שלו כמפורט לעיל יש לחזק מסקנה זו) וטענותיו התמקדו בשאלת אופן המכירה, כלומר האם כפנויה או כתפוסה. בנוסף, החייבת עצמה לא התנגדה לפירוק השיתוף, כמו גם המשיבים 4-7 אשר רשומים כבעלים במחצית הנכס, כך שאין המדובר במימוש כפוי. 8 38. לאור האמור, בין אם בשל מהות הזכות כזכות מכוח ירושה ובין אם מכוח זהות מבקשי פירוק השיתוף, דהיינו, בעלי זכויות רשומים במקרקעין, אני קובעת כי בסמכותי לדון בבקשה וכי יש להורות על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירתו על ידי ב"כ המשיבים 4-7 ככונס נכסים. זכות דיירות מוגנת; 39. לטעמי, לאור נסיבות המקרה שבפני, בהן החייבת אינה מתגוררת בנכס כך שאינה טוענת לדיירות מוגנת וכאשר המשיב אינו בן זוגה של החייבת וכן בנסיבות בהן הבקשה היא מטעם שותפים רשומים בנכס, אנו מצויים בבחינת בקשה לפירוק שיתוף מרצון ולאור כך יש לבחון אותה, הגם שהבקשה הוגשה במסגרת הליך שהינו הליך פש"ר. 40. יש לזכור לצורך הדיון כי מדובר בנכס ירושה שהוא בבעלות מספר תאים משפחתיים, קשורים אך נפרדים ולא בבעלות משותפת של בני זוג שקשרו את גורם יחדיו. את הטענה כי לא ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף ניתן לפתור בנקל עם רישום זכויות החייבת והמשיב על פי צו הירושה. החייבת זכאית להירשם כבעלת זכויות בדירה כמו המשיב, ואי הרישום נועד להימנע מאפשרות לפירוק שיתוף ואין להסכים לכך. 41. סעיף 40(א) לחוק המקרקעין קובע כי במקרה בו "נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף, בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון".
החלטה |14/07/2021 |מחוזי – תל אביב
ע"א (ירושלים) 51103-01-15- רות אלביליה נגד יהודה הרשקוביץ ואח
שמות השופטים: ר פרידמן פלדמן ומ בר עם י נועם
סוזאן מצא נגד המשיבים 1. יהודה הרשקוביץ ואח' ע"י ב"כ עו"ד יעקב אמסטר ועו"ד רועי שניר ובעניין: המשיב עו"ד יעקב אמסטר בתפקידו ככונס נכסים פסק-דין השופט מ' בר-עם: 2 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט אלכסנדר רון), מיום 24.12.2014 , שעניינו פסיקת שכר טרחת כונס נכסים בגדר תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין. 2. בבית-משפט קמא התבררה תביעת המשיבים נגד המערערת לפירוק שיתוף במקרקעין הנמצאים ברחוב רבנו גרשום 4 ירושלים והידועים כחלקה 98 גוש 30085 (להלן – המקרקעין). המערערת הנה הבעלים הרשום של 3.66 מזכויות החכירה במקרקעין, המשיבים נמנים על קבוצה אחרת של בעלי הזכויות הנותרות במקרקעין. ביום 19.12.2012 , במהלך הדיון בתובענה ובהסכמת הצדדים, נתן בית-משפט קמא את פסק-דינו לפיו המקרקעין יוצעו למכירה לכל המרבה במחיר, כאשר אופן פירוק השיתוף ייקבע על-ידו לאחר שיקבל את עמדות הצדדים. בתחילה נקבע, כי פירוק השיתוף במקרקעין ייעשה על-דרך של מכירה במכרז פומבי, שלצורך ביצועו מונה ב"כ המשיבים ככונס נכסים, זאת בשל חלקם המכריע בזכויות במקרקעין. בית-משפט קמא דחה את עמדת המערערת, לפיה יש לבצע את פירוק השיתוף על-פי עקרונות המשפט העברי. משלא צלח פירוק השיתוף בדרך של מכרז פומבי, החליט בית-המשפט על פירוק השיתוף בדרך של התמחרות בין המערערת לבין המשיבים ועל פיו רכשו המשיבים את זכויות המערערת במקרקעין. 3 3. עם סיום הליך פירוק השיתוף במקרקעין, הוגשה בקשת הכונס למתן הוראות בדבר חלוקת יתרת התמורה שהתקבלה ממכירת המקרקעין וכן לפסיקת שכר טרחתו ככונס נכסים.
פסק דין |16/11/2015 |מחוזי – ירושלים
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 47. פירוק השיתוף דרך חלוקה
47. בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 40א. דירת מגורים של בני זוג
40א. (א) החליט בית המשפט לפי סעיף 40 על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע. (ב) הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א).
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 42. פירוק דרך הפיכה לבית משותף
42. (א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות-דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם. (ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף-קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 46. פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין
46. הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן – שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף כל הגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות סימן ב'; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות פרק ד', בשינויים המחוייבים.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 48. פירוק השיתוף דרך מכירה
48. היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 39. פירוק דרך חלוקה
39. (א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. (ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים. (ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת-הנאה בין החלקות.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 37. הזכות לתבוע פירוק השיתוף
37. (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. (ב) היתה בהסכם-שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 40. פירוק דרך מכירה
40. (א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. (ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 38. פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט
38. (א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים; נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבנייה, וכל חיקוק אחר בנדון. (ב) באין הסכם כאמור בסעיף-קטן (א) יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים 39 עד 43.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 43. משאלות השותפים
43. בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של שותפים.
חוק המיטלטלין, תשל"א-1971
סעיף: 10א. פירוק שיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים
10א. החליט בית המשפט לפי סעיף 10, ליתן צו לפירוק השיתוף בזכויות של בני זוג בדירה המשמשת להם למגורים, לא יורה על ביצועו והפירוק יעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 41. פירוק במקרים מיוחדים
41. (א) היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה. (ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה. (ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור בסעיף 40.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
כל הזכויות שמורות ©
