כל הזכויות שמורות ©
פיטורים מהעבודה הם אירוע משמעותי בחיי כל עובד. הבנת הזכויות והחובות בנוגע לפיצויי פיטורים היא קריטית הן לעובדים והן למעסיקים. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית והפרקטית של פיצויי פיטורים בישראל, תוך התייחסות לפסיקות משפטיות מרכזיות ועצות מעשיות.
פיצויי פיטורים הם זכות סוציאלית מוקנית לעובד שפוטר לאחר עבודה של שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. זכות זו מעוגנת בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ומהווה חלק בלתי נפרד מדיני העבודה בישראל.
החוק והפסיקה בישראל קבעו מסגרת ברורה באשר לפיצויי פיטורים, כולל אופן חישובם והנסיבות בהן ניתן לשלול אותם.
האפשרות לשלילת פיצויי פיטורים (בחלקם או במלואם) מוסדרת בסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים. כפי שנקבע בפסיקה:
"עניינים אלה הוסדרו בחוק והמחוקק גילה את דעתו בנידון, באופן שאינו משתמע לשתי פנים: ה"שלילה" כולה או מקצתה, אפשרית רק מכוח הסכם קיבוצי (ס' 16) או על פי שיקול דעתו של בית-המשפט ('רשאי בית-המשפט לקבוע . . . . ') כשהוא מונחה על פי כללים של הסכם קיבוצי (ס' 17)."
עב (תל אביב) 7377/00 – זיאד כמאל עבד אל עאני גראב נגד הסחוג של אמא- ששון י. בע"מ
בבואנו לבחון מקרה של פיצויי פיטורים, חשוב להבין על מי מוטל נטל ההוכחה:
בתביעה לפיצויי פיטורים, נטל ההוכחה הראשוני מוטל על העובד. כפי שנקבע:
"בתביעה לפיצויי פיטורים נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח את פיטוריו, ואת זכאותו לפיצויי פיטורים מכח החוק"
סעש (חיפה) 529-08-12 – ידידיה צורפי נגד כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ
כאשר מעסיק מבקש לשלול פיצויי פיטורים, נטל ההוכחה עובר אליו להוכיח את הנסיבות המצדיקות זאת. בית הדין הארצי לעבודה קבע:
"האפשרות של שלילת פיצויי פיטורים (בחלקם או במלואם) בנסיבות המתאימות ואופן יישומה הוסדרה בסעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963"
עב (ירושלים) 7697/02 – מייזר (ביבליוביץ) תמר נגד צ'ק פוינט טכנולוגיות
חישוב פיצויי פיטורים נעשה לפי נוסחה פשוטה יחסית, אך יש לשים לב למספר נקודות חשובות:
שכר חודש אחרון × מספר שנות עבודה
רכיבי השכר הקובע – יש לכלול את כל רכיבי השכר הקבועים כגון:
תקופת העבודה – נספרת מהיום הראשון לעבודה, גם אם חלק מהתקופה הייתה תקופת ניסיון
חלקיות משרה – יש להתחשב בשינויים בהיקף המשרה לאורך תקופת ההעסקה
חוק פיצויי פיטורים קובע באופן ברור מתי יש לשלם את הפיצויים:
פיצויי פיטורים מהווים זכות בסיסית ומשמעותית במערכת יחסי העבודה בישראל. הן העובד והן המעסיק צריכים להכיר את הכללים ולפעול בהתאם:
הבנת המסגרת המשפטית והיישום הנכון של הוראות החוק יסייעו הן לעובדים והן למעסיקים למנוע סכסוכים מיותרים ולנהל את סיום יחסי העבודה בצורה הוגנת וחוקית.
כן, בתנאי שעבד שנה לפחות. תקופת הניסיון נחשבת חלק מתקופת העבודה לצורך חישוב הפיצויים.
פיצויי פיטורים פטורים ממס עד לתקרה של משכורת חודש אחת לכל שנת עבודה.
העובד זכאי לפיצויי הלנה, שעשויים להגיע לסכום משמעותי בהתאם למשך האיחור.
בנסיבות מסוימות המוגדרות בחוק, כגון הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מסיבות בריאותיות, התפטרות יכולה להיחשב כפיטורים לעניין הזכאות לפיצויים.
פיצויי פיטורים הם זכות חוקית המעוגנת בחוק, בעוד דמי הסתגלות הם תשלום נוסף שניתן לעתים מכוח הסכם קיבוצי, חוזה אישי או נוהג במקום העבודה.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין תאונת עבודה בירשולים מומחה בתחום.
ב"ל (נצרת) 2091/04- חלק חיים נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,בן יוסף גבעתי,מעבידים:,מוני סגל
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית לגבי התאונה הנטענת מיום 25.10.02 ולגבי מהות ואופי עבודתו, לצורך ביסוס תשתית עובדתית למיקרו-טראומה. התובע נחקר בדיון על תצהירו וכן, נגבו שתי הודעות של התובע על ידי חוקרי המוסד, הראשונה, במסגרת התביעה בגין תאונת עבודה, בתאריך 26.11.03 והשניה, לצורך בדיקת המיקרו-טראומה, בתאריך 31.5.05 . יש לציין כי גרסת התובע הייתה מהימנה עלינו, לא נתגלעו בה סתירות מהותיות, וניתן לבסס את ההכרעה על העדויות של התובע, שלא נסתרו. 7. תאונת עבודה מיום 25.10.02 : הנתבע הסכים בכתב ההגנה כי היה "אירוע" בעבודת התובע ביום 25.10.02 אך דחה את תביעת התובע לדמי פגיעה מאחר וסבר כי אין קשר סיבתי רפואי בין הכריעה על הברך במשך 10 דקות לבין אי הכושר מיום 25.10.02 עד ל- 31.12.02 והסכים למינוי מומחה יועץ רפואי בשאלת הקשר הסיבתי. לאור ההכרה באירוע בעבודה, והסכמה למינוי מומחה, אנו פטורים מלהכריע בנקודה זו, כאשר העובדות שאינן במחלוקת ואשר יועברו למומחה הן כדלקמן: א. התובע יליד 1950. ב. התובע עובד כמפעיל שופל ונהג משאית. ג. ביום 25.10.02 כרע התובע על ברך ימין על מנת לתקן תקלה בשופל. ד. משך הכריעה היה כ – 10 דקות. ה. כשהתרומם חש התובע כאבים בברך ימין. 8. מיקרו-טראומה: התובע גם טען כי יש להכיר במחלתו בברכיים על בסיס דוקטרינת המיקרו-טראומה. על כך תיאר התובע בתצהירו: "(4)תחזוקת המשאית והשופל כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים, כולל: טיפוס חוזר ונשנה על השופל והמשאית, ירידות חוזרות ונשנות מהשופל והמשאית, תיקונים, טיפולים שוטפים (גירוז יומיומי, ניקוי פילטרים כארבע פעמים בשבוע לפחות, החלפת שמנים, תיקון תקלות, איתור נזילות וסדרים בצנרת וכדומה).
החלטה |
12/02/2006 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ב"ל (חיפה) 8672-06-15- מארון וסילה נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: מיכל נעים דיבנר,עובדים,אלי עשור שעבין
המשפטית – עוה"ד אהרוני החלטה 1. האם יש להכיר במעידה של התובעת בדרכה לעבודה, ביום 3.9.13 , כתאונת עבודה לאחר שהנתבע דחה את תביעתה של התובעת, מונחת שאלה זו לפתחנו. התשתית המשפטית הנדרשת 2. סע' 80 לחוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), קובע, בין היתר כך, כך: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו. . . . " סעיף זה מרחיב למעשה את הגדרת תאונת העבודה הקבועה בסע' 79, כך שגם תאונות שאירעו בדרך לעבודה, יחשבו כתאונת עבודה. 2 3. "בהתאם להוראת הסעיף תאונה לא תוכר כפגיעה בעבודה, אלא אם כן היא תיחשב כקשורה בקשר סיבתי עם "סיכוני הדרך" ועם זמן הדרך, כלומר "תאונה שאירע בזמן היותו של המבוטח בדרך ועקב סיכוני הדרך" (ראו דב"ע ל/10-0 יוסף דוידאן נ' המוסד לביטוח לאומי, דב"ע מח/0-222 אריה בצלאל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 400". עב"ל (ארצי) 48063-09-13 ג'לאל סילאוי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.7.14 . 4. כך, תאונה "בשל סיבה פנימית גרידא, ללא כל תרומה של גורם חיצוני. . . בלא שה'דרך' תרמה תרומה כל שהיא לנפילה" אינה בגדר תאונת עבודה (דב"ע לט/0-107 המוסד לביטוח לאומי – סוזן סמסון, פד"ע יא' 141, 143, להלן – עניין סמסון). 5. עוד נקבע בעניין סמסון שאוזכר לעיל, כי "לגבי הולך רגל סיכוני הדרך הם כל אותם סיכונים הצפויים ואולי אף אורבים למי שעושה דרכו בהליכה ברשות הרבים. ברור שאין גבול ואין שיעור למספר סיכונים אלה בין שהגורם הוא גורם חיצוני, שאין להולך רגל שליטה או ידיעה עליו ובין שהגורם נעוץ בהתנהגותו של האיש עצמו, כגון: בחציית רחוב בלתי זהירה, עלייה חפוזה על מדרכה, היתקלות בשל אי תשומת לב בעצם או בגוף זר, ואולי אף דריכה בלתי נכונה על הכביש או מעידה מפאת היות האדם שקוע במחשבותיו.
החלטה |
20/12/2015 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ב"ל (נצרת) 11054-01-19- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: מירון שוורץ,אלי אבוטבול,אלישע שחם
הנתבע מצידו שב וביקש לדחות את תביעת התובע בנוגע לאירוע מיום 14.6.2018 . הנתבע טען בקצרה כי לנוכח האמור בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות הבהרה "האירוע לא גרם לאי יציבות בברך וגם לא לשינויים במפרקים. המדובר באירוע שלא גרם לנזק פיזיולוגי כלשהו וגם לא לאי כושר". 10. כאמור, המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקר בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בקרסול ימין לבין האירוע. לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי מונה המומחה. 11. הדין החל – סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), קובע כי: "תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. . . ". 6 12. על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. 13. יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע שן/0-48 המוסד לביטוח לאומי – עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב , 322). במקום אחר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו: עב"ל (ארצי) 34988-04-11 מאמו – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.5.2012 ; עב"ל (ארצי) 43408-02-11 אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.4.2012 ; עב"ל (ארצי) 345/06 המוסד לביטוח לאומי – בוארון, ניתן ביום 15.5.2007 ).
פסק דין |
08/09/2020 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
ב"ל (תל אביב) 44532-11-20- פלונית נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: גב מרים כצמן כרמית פלד
אברהים חורי פסק דין לפנינו תביעת התובעת להכרה בפציעה שארעה לה בידה ביום 6.3.18 במהלך עבודתה הנטענת בבית כתאונת עבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה 1995 (להלן – החוק). מבוא 1. התובעת, ילידת 1970, עבדה כעוזרת אישית של מר דב גרינפלד (להלן – המעסיק), שהינו לקוי ראיה, ובין היתר, כתבה עבור המעסיק מכתבים ומסמכים שונים מביתה. 2. לטענת התובעת ביום 6.3.18 עת עבדה מביתה עבור המעסיק היא נפצעה בידה מכוס זכוכית בעת שפנתה להכין לעצמה קפה (להלן – התאונה). 3. התביעה אשר הגישה התובעת לנתבע נדחתה ביום 20.11.19 בנימוק כי "מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה מתברר שהתאונה הנ"ל ארעה בשעה שהדחת כלים בביתך במהלך יום עבודה. על כן אין לראותה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתך" (להלן – מכתב הדחיה). על החלטה זו נסובה התביעה שבפנינו. 2 4. ביום 14.9.21 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרה התובעת על תצהירה. הנתבע הגיש במהלך דיון ההוכחות את הפרוטוקולים של החקירות שנערכו על ידי חוקר הנתבע: חקירות התובעת , חקירת המעסיק וחקירת בן זוגה של התובעת (להלן – בן הזוג), המשמש בה כוחה בהליך זה . מסגרת נורמטיבית 5. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו . . . ". 6. יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא עצם קיומה של תאונה. הנטל להוכחת התאונה מוטל על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104). 7. תאונת עבודה הינה אירוע "פתאומי" שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום (עב"ל (ארצי) 6981-11-13 שלמה דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי; דב"ע לא/5-0 עפרה ושדי נגד המוסד לביטוח לאומי, כפי שמאוזכר בדב"ע לג/0-157 כרמלה רביע נגד המוסד לביטוח לאומי ( 4.2.74 ) ובג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה ( 25.3.99 )).
פסק דין |
09/07/2022 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ב"ל (תל אביב) 60684-01-22- ט' א' נגד ' המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: תו סילורה,אמיר אופיר,גב רינה לנצנר
סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כ: "תאונת עבודה – תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 15. סעיף 80(1) לחוק קובע כי תאונה שאירעה בדרך ממעונו של העובד לעבודה או ממנה יכולה להיחשב כתאונת עבודה: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;" 16. חובת ההוכחה כי התאונה ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כלשון סעיף 79 האמור, מוטלת על התובע (ראו: עב"ל (ארצי) 9115-07-11 המוסד – קעדאן פהמי, 29.10.12 ). דיון והכרעה 17. האם עלה בידי התובע להוכיח כי ביום 19.05.21 ארע לו אירוע תאונתי תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו? נקדים אחרית לראשית ונציין כי לטעמנו יש להשיב על שאלה זו בחיוב. נסביר מסקנתנו. 18. התובע מציין בתצהירו, כדלקמן: "אני יליד 1990. ביום 19.05.21 נפגעתי בתאונת דרכים קשה מאוד עת הייתי בדרכי לפגישה עם המעסיק במשרדי אל x שבבניין הבורסה ליהלומים, באשר להמשך העסקתי בחברה. במועד התאונה, הייתי רכוב על אופנועו של אחי אשר גם הוא עובד במתחם "הבורסה" ברמת גן. בין שאר פגיעותיי, נפגעתי קשות עם שברים מרובים בגולגולת על כל השלכותיה. אציין כי לעניין עברי התעסוקתי, התחלתי לעבוד בחברת x לפני כ-10- שנים לערך, אז עבדתי שם לתקופה כבת שלוש שנים. סיימתי את עבודתי בחברת x לאחר שמקום עבודה אחר בשם חושן ארגמן הציע לי תנאי עבודה יותר טובים.
פסק דין |
27/05/2024 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
בג"צ 8210/14- גלאל מרוח סילאוי נגד בית הדין הארצי לעבודה
שמות השופטים: מ נאור,נ הנדל,צ זילברטל
השאלה שמעוררת העתירה שלפנינו היא נדבך נוסף בשרטוט גבולות ההכרה בתאונות המתרחשות שלא במהלך הרגיל של העבודה כתאונת עבודה, שבשל חשיבותה מצדיקה דיון בעתירה לגופה (ראו: בג"ץ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 7 והאסמכתאות שם ( 26.10.2014 )). אקדים מסקנה לדיון ואציין כבר עתה כי לטעמי, המסקנה שיש לאמץ בעניין זה שונה מהמסקנה אליה הגיע בית הדין הארצי לעבודה, כמפורט להלן. המסגרת הנורמטיבית 9. נקודת המוצא החקיקתית לדיוננו מצויה בחוק הביטוח הלאומי. סעיף 79 לחוק מגדיר "תאונת עבודה" כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו". סעיף 80 לחוק שכותרתו "חזקת תאונת עבודה" מונה מקרים נוספים בהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה, גם אם אינה נכנסת להגדרה המצויה בסעיף 79. לענייננו, רלוונטי סעיף 80(1) לחוק (בגלגולו הקודם סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי, , התשכ"ח-1968) הקובע "חזקת תאונת עבודה" בנסיעה אל העבודה או ממנה כלהלן: 7 "חזקת תאונת עבודה 80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו שלהמבוטחלעבודהממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו" (ההדגשה הוספה). סעיפי החוק הנזכרים זכו לאורך השנים לפירוש גמיש בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה, המתחשב בשינויי העתים ובתמורות שחלו באופיים של מקומות העבודה. כך, למשל, בהתייחס לפירושו של סעיף 80(1), צוינו בפסק הדין המנחה בדב"ע ל/0-10 דוידיאן נ' מוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 5, 8-7 (1970) (להלן: ענייןדוידיאן) הדברים הבאים: "מן המפורסמות הוא שחוק הפיצויים לעובדים האנגלי, והחוקים בארץ ישראל החל משנת 1927 ולאחר מכן בישראל בעניין 'פיצויים לעובדים', זכו מאז ומתמיד לפירוש דינמי שרק בזכותו יכלו החוקים לשרת שנים כה רבות את מטרתם, מבלי שיזדקקו חדשות לבקרים לתיקוני חוק, כדי לענות על צרכים חדשים המתחדשים.
פסק דין |
25/07/2016 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 21 |
עמודים – 22
בג"צ 1262/94- שרה זילברשטיין נגד בית הדין הארצי לעבודה
שמות השופטים: ש לוין,ג בך,מ חשין
(למען הפישוט נכנה להלן גם את העיסוק במשלח ידו של העצמאי כ"עבודתו" של הנוגע בדבר). לכאורה עולה מהכתוב, כי דרוש כאן קיומם של שני האלמנטים, היינו גם שהתאונה קרתה תוך כדי עבודתו, וגם שהיא אירעה עקב עבודתו. אך למעשה מסתבר הן מהאסמכתאות והן מטיעוני באי-כוח הצדדים, שאם אכן מוכחת זיקה מספקת בין התאונה ובין עבודת המבוטח, עד שניתן לקבוע שהתאונה אירעה עקב עבודתו, אזי די בכך כדי לבסס את התביעה לפיצוי, אף אם התאונה לא אירעה תוך כדי העבודה. כך בדב"ע לג/0-9 הלוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 211 ,208 נקבע הכלל כי היסוד העיקרי בתאונת עבודה הינו הגורם הסיבתי, "העקב", כשגורם הזמן, ה"תוך כדי", אינו אלא טפל ונגרר. (ראה גם: דב"ע נא/0-108 עודה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ג 486 ,478). 6. אולם העובדה, שהתאונה לא אירעה למנוח תוך כדי העבודה, יש לה השלכה בהקשר אחר. בסעיף 39 לחוק נאמר: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך. . . ". משמע, שבמקרה כזה עובר נטל ההוכחה אל המוסד לביטוח לאומי, והוא חייב להביא בפני בית המשפט הוכחה בדבר העדר הזיקה בין התאונה ובין עבודתו של הנפגע. אולם מאחר שהתאונה במקרה דנן לכל הדעות לא ארעה תוך כדי העבודה, הרי עולה מכאן בברור, שנטל ההוכחה בנקודה זו ממשיך לרבוץ על שכמה של העותרת. יצויין אמנם, כי לשאלת נטל ההוכחה אינה נודעת חשיבות רבה במקרה דנן, וזאת מהטעם שעובדות ההתרחשות אינן שנויות כאן כלל במחלוקת. 7. חזקה שהעותרת ניסתה להיבנות ממנה מבוססת על הוראת סעיף 1)36) לחוק, הקובע לאמור: 36. " רואים תאונה כתאונת עבודה אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו.
פסק דין |
24/10/1994 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 25 |
עמודים – 31
ב"ל (תל-אביב-יפו) 2047/08- רגנזבורגר אהרן נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: לאה גליקסמן,נצ,אורי נדיב
. "תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") כ- "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו". סעיף 83 לחוק קובע חזקת סיבתיות לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". בעניין זה, נקבע כי ". . . תאונה או פגיעה שארעה תוך כדי עבודה מקימה את החזקה הקבועה בחוק היוצרת את הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה, אף אם סיבותיה לא ברורות לאשורן. במקרה שכזה, עובר הנטל אל כתפי המוסד להוכיח כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. " (עב"ל 144/06 ישראל גוזלנד – המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.1.07 ). 8. נטל ההוכחה הראשוני על מנת שתוכר חזקת הסיבתיות, כאמור ברישא לאותו סעיף חוק, מוטל על המבוטח – התובע. חזקת הסיבתיות חלה על מי שהינו "עובד" ולא "עצמאי", ועל אירוע שגורמיו היו "גורמים חיצוניים הנראים לעין" בלבד, ועל התובע הטוען לה, להוכיח שני יסודות חיוניים: האחד – גורם או מחולל התאונה. השני – פגיעה או נזק (דב"ע נג/153-0 גאבר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז' 50). בפסיקה נקבע כי יראו תאונה "כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה", אם עשה הנפגע בעת הפגיעה, דבר מהדברים שסביר היה כי יעשה בזמן העבודה, והאירוע אירע בזמן העבודה ובמקום שסביר כי יימצא בו בזמן העבודה (דב"ע לא/22-0 פיקו שטרן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 207).
פסק דין |
01/03/2009 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ב"ל (תל אביב) 22943-02-15- א ש נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: שלמה לס כרמית פלד
בהקשר זה נפסק בהלכת נוח כי "אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטרואמה, שכן "השימוש במונח מיקרוטרואמה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (ר' עוד בהקשר זה עב"ל (ארצי) 490/09 ספרוני נגד המוסד לביטוח לאומי (8/11/10); עב"ל (ארצי) 47434-09-13 חקנזרי נגד המוסד לביטוח לאומי (9/3/15)). 37. מהטעמים האמורים -התביעה להכרה בעילת המיקרוטראומה נדחית. נפנה לבחון את תביעת התובעת בכל הנוגע לתאונת העבודה. תאונת העבודה הנטענת מסגרת נורמטיבית 38. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו . . . ". 39. יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא עצם קיומה של תאונה. הנטל להוכחת התאונה מוטל על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104). 11 40. תאונת עבודה הינה אירוע "פתאומי" שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום (עב"ל (ארצי) 6981-11-13 שלמה דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי; דב"ע לא/0-5 עפרה ושדי נגד המוסד לביטוח לאומי, כפי שמאוזכר בדב"ע לג/0-157 כרמלה רביע נגד המוסד לביטוח לאומי (4/2/74) ובג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה (25/3/99)). 41. "הגדרת המושג "אירוע תאונתי" הקשור למחלות גב נדונה רבות בפסיקה, אולם, הן על פי הגישה התומכת בהרחבת ההגדרה והן על פי הגישה של צמצומה, חייב המבוטח להוכיח אירוע תאונתי הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה. השלב הראשון של הדיון במקרים הללו הינו הקביעה המשפטית, אם קיימת ראשית ראיה לאירוע תאונתי, שעל פיה ניתן לשאול מומחה רפואי אם קיים קשר בין אותו האירוע לבין הופעת או החמרת מחלת הגב ממנה סובל המבוטח" (דב"ע (ארצי) נה/0-181 המוסד לביטוח לאומי נגד נפתלי לפידות (14/12/95) ור' עוד דב"ע (ארצי) נו/0-288 אורי עמר נגד המוסד לביטוח לאומי (2/6/97)).
פסק דין |
16/10/2017 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 13
ב"ל (תל אביב) 23483-07-22- פלונית נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: רוית צדיק,גב יהודית טל
סעיף החוק הרלוונטי לעניינינו הוא סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק), מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח יד ועקב עיסוקו במשלח ידו. . ". 13. הלכה פסוקה וידועה היא כי הנטל להוכחת קיום אירוע תאונתי מוטל על התובע: "משטען התובע לפגיעה עקב תאונה בעבודתו, על התובע הנטל להוכיח את עצם אירוע התאונה, מועדה ונסיבותיה" (חי' 2729/06 דרימר צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו, (ניתן ביום 14.07.2009 )). עוד נפסק כי על התובע להוכיח הן את תנאי הזמן – "תוך כדי עבודתו", והן את תנאי הקשר הסיבתי – "עקב עבודתו". התנאי העיקרי הוא תנאי הקשר הסיבתי, ואילו תנאי הזמן הוא התנאי הטפל (עב"ל 35207-06-10 המוסד לביטוח לאומי – אניס עבד אלחלים, (ניתן ביום 13.03.2011 ) ). כמו כן, יסוד הכרחי להוכחת התאונה הוא קרות התאונה, אירוע פתאומי שניתן לאתרו במקום ובזמן. 14. עוד נפסק כי המונח "תאונה" מלמד כי לא כל אירוע שאירע למבוטח במהלך עבודתו יזכה בתגמולים, אלא אך ורק אירוע שהוא חריג ופתאומי (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529 (1999). פתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח – הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע (ראו דב"ע (ארצי) לא/0-5 אסתר ושדי נ' המל"ל, פד"ע ב 200 (1971). מן הכלל אל הפרט 15. בנסיבות המקרה הנדון דרושה הכרעתנו בשאלה האם אשפוז התובעת עקב תסמינים לחיסון קורונה אשר לטענתה נדרשה לבצע במקום עבודתה, מהווה תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
פסק דין |
09/07/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ב"ל (תל אביב) 36594-05-22- ע' ט' נגד ' המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: רוית צדיק
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן:"החוק) מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. . ". 13. סעיף 83 לחוק קובע חזקת הסיבתיות על פיה: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". משעה שעסקינן בתובע אשר דווח כעצמאי , לא חלה חזקת הסיבתיות, הנזכרת בסעיף 83 לחוק לכן מוטל על התובע נטל מוגבר בהיותו עצמאי. 14. עוד אציין כי הנטל להוכחת קיום אירוע תאונתי מוטל על התובע: "משטען התובע לפגיעה עקב תאונה בעבודתו, על התובע הנטל להוכיח את עצם אירוע התאונה, מועדה ונסיבותיה" (חי' 2729/06 דרימר צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו, (ניתן ביום 14.07.2009 )). עוד נפסק כי על התובע להוכיח הן את תנאי הזמן – "תוך כדי עבודתו", והן את תנאי הקשר הסיבתי – "עקב עבודתו". התנאי העיקרי הוא תנאי הקשר הסיבתי, ואילו תנאי הזמן הוא התנאי הטפל (עב"ל 35207-06-10 המוסד לביטוח לאומי – אניס עבד אלחלים, [פורסם בנבו] ( 13.03.2011 )). כמו כן, יסוד הכרחי להוכחת התאונה הוא קרות התאונה, אירוע פתאומי שניתן לאתרו במקום ובזמן עוד נפסק כי המונח "תאונה" מלמד כי לא כל אירוע שאירע למבוטח במהלך עבודתו יזכה בתגמולים, אלא אך ורק אירוע שהוא חריג ופתאומי ( בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529 (1999).
פסק דין |
29/05/2024 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ב"ל (תל אביב) 50914-11-14- ש ר נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: חופית גרשון יזרעאלי
בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, וכלשון הסעיף: "בחוק זה, במבוטח – "פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. . . " 14. חובת ההוכחה כי התאונה ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כלשון סעיף 79 האמור, מוטלת על התובעת. ראו: עב"ל (ארצי) 9115-07-11 המוסד לביטוח לאומי- קעדאן פהמי ( 29.10.12 )). 15. התובעת סומכת את עיקר טענותיה על סעיף 80(1) וסעיף 80(4) לחוק הביטוח הלאומי. לאחר שקילת הראיות וטענות הצדדים, לא מצאתי כי עלה בידי התובעת להוכיח טענותיה, ואפרט. תחולת סעיף 80 (1) לחוק הביטוח הלאומי 16. סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי מרחיב את המושג "תאונת עבודה" ומחיל אותו גם על הליכה או נסיעה של עובד ממעונו אל מקום עבודתו או להיפך. וזו לשון הסעיף: "80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – 5 (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו. " לתחולת הסעיף מספר תנאים, האחד, התרחשות תאונה בדרך לעבודה; השני, קרות התאונה עת המבוטח יצא ממעונו או מקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו; השלישי, התאונה היא עקב הנסיעה או ההליכה. 17. בענייננו, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי התאונה התרחשה עת הייתה בדרכה לעבודה, שכן בגרסתה התגלו אי דיוקים בנוגע לשעת האירוע.
פסק דין |
19/06/2016 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 11
ב"ל (תל-אביב-יפו) 2877/01- חרס יהודה נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: אילן איטח,נצ,עידן למדן
הדבר נבע מטעות במזכירות בית הדין. בית הדין מתנצל בפני הצדדים על טעות זו שגרמה להם להמתין זמן רב לפסק הדין. תאונת עבודה – כללי 8. חוק הביטוח הלאומי קבע שתי קטגוריות של נפגעי עבודה, הזכאים בתגמולים לפי החוק: אלה הנפגעים ב"תאונת עבודה" ואלה הסובלים "ממחלת מקצוע". "מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק, הכוללות רשימה סגורה של מחלות מקצוע, אליה מתווספות על פי דין מעת לעת מחלות נוספות. "תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק, כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 9. למונח "תאונה" כשלעצמו אין הגדרה בחוק. בהעדר הגדרה בחוק למונח "תאונה" על בית המשפט מוטלת המלאכה לפרשו ולמלאו בתוכן, לאור תכליתו של החוק ובמסגרת כללי הפרשנות המקובלים. כבר בראשית דרכו, עמד בית הדין לעבודה על פרשנותו של המונח "תאונה" בחוק, בקובעו כי תאונה היא אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום: "לא רק בפסיקה, אלא גם בספרות המשפטית, רואים את גורם הפתאומיות, להבדיל מגורמים אחרים, כגורם מועיל ומצוי בכל המקרים שבהם הכירו באירוע כ"תאונת עבודה". נאמר על גורם זה כי הוא "חיוני ויסודי" לקיומה של "תאונה". את ה"פתאומיות" עצמה מגדירים כאירוע שאפשרלאתרו בזמן (לקבוע בדיוק מתי אירע) ובמקום (לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע). . 10. אלא שלא בכל מקרה של פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק שבא בעקבותיו. פגיעות רבות בעבודה, אינן מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של האירוע הגורם לנזק, או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו, ולא ניתן לזהות בברור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה מסוימת, על ציר הזמן והמקום.
פסק דין |
06/12/2004 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 80. חזקת תאונת עבודה
80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 82. רשלנות
82. אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.
תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב – 1972
סעיף: 2. תחולה
2. תושב האזור שהנו עובד, שאירעה לו תאונה באזור בדרכו ממעונו לעבודה או מן העבודה למעונו, יראו את התאונה כתאונת-עבודה במשמעותה בחוק אם התקיימו בו כל אלה: (1) התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו ממעונו לעבודה בישראל או מן העבודה למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (2) מקום העבודה הוא בישראל; (3) העובד נשלח לעבודה על ידי לשכת העבודה.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 79. הגדרות
79. בחוק זה, במבוטח – "פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; "מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 83. חזקת סיבתיות
83. תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה
149א. (א) בסעיף זה, "תאונת עבודה" – כל אחת מאלה: (1) תאונת עבודה כמשמעותה בסעיפים 79 ו-80(2) עד (6); (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84 או 84א. (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023) לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי לוח י'. (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו–(2) – החל מיום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו–(4) – החל ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027).
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954
סעיף: 43א. תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה
43א. (א) אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה – (1) לענין סעיף 36(4) לחוק:אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה; (2) לענין סעיף 36(5) לחוק:אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן – אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבת ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו ל המבוטח כחבר ועד עובדים – גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 81. הפסקה וסטיה
81. (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. (ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב – 1972
סעיף: 3. הפסקה וסטיה
3. על אף האמור בתקנה 2 לא יראו את התאונה כתאונת-עבודה אם הפסיק העובד את הנסיעה או ההליכה הפסקה של ממש או סטה מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו כלפי מעבידו או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של העובד ולא נגרם על ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור
378א. (א) הוראות פרקים ג', ה' ו–ח' יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ג) ו–(ו) של סעיף 335 והוראות סעיף 340(ג). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; (2) הוראות סעיף 80(1) לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: (א) תאונת העבודה כאמור בסעיף 80(1) אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. (ד) בסעיף זה – "עובד זר" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; "רכב מנועי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש]; "יישובים", "אתרים צבאיים" ו– "תושב ישראל באזור" – כהגדרתם בסעיף 378.
פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945
סעיף: 3. הודעת תאונות
3. (1) מקום שאירעה איזו תאונה שמקורה בעבודתו של איזה עובד, ובהמשך אותה עבודה, והיא – (א) גורמת למותו של אותו עובד; או (ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת – במשך יותר משלושה ימים – מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועסק בשעת אותה התאונה, או – אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועסק על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית – עושה אותו עובד לנטול-יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועסק בשעת אותה תאונה, ישלח המעסיק מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה – הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה. (2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר עבודתו, ישלח המעסיק הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעסיק. (3) כל מעסיק החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו. (4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעסיק לאדם אחר, יאשם אותו אדם אחר בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעסיק את דבר התאונה.
כל הזכויות שמורות ©