שוק הנדל"ן ברמת גן ידוע בדינמיות שלו, ולכן הבנת הסוגיות המשפטיות בתחום המקרקעין בעיר זו היא קריטית הן לבעלי נכסים והן לעורכי דין. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של הפסיקה העדכנית בתחום דיני המקרקעין ברמת גן, ומנתח את ההשלכות המעשיות על עסקאות נדל"ן באזור.
חריגות בנייה והיעדר היתרי בנייה תקפים מהווים את אחת הסוגיות המרכזיות בליטיגציה בתחום המקרקעין ברמת גן. הפסיקה העדכנית מדגישה את החשיבות של בדיקה מדוקדקת של היתרי הבנייה טרם רכישת נכס.
בפסק הדין תא (תל אביב) 30880-03-17 נועם בן שבת נגד שירה מושקוביץ (ניתן ב-18/03/2021), בית המשפט דן בהרחבה בסוגיית האחריות המקצועית של עורכי דין בעסקאות נדל"ן:
"הנתבעת הודתה כי ייצגה כעורכת דין את התובעים ברכישת הדירה וכי הדירה נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. היא הפנתה לסעיף 28 להסכם המכר בו אישרו הצדדים כי הוצע להם לבדוק את זכויות הבנייה וההיבטים התכנוניים על ידי מומחים מטעמם וכי הובהר להם שעורכי הדין המטפלים בעסקה לא בדקו את התכניות החלות על הדירה או כל מסמך אחר לרבות תיק הבניין או היתר הבנייה של הבניין ושל הדירה."
מקרה זה ממחיש את הסיכונים המשפטיים הנובעים מהסתמכות על פטור מאחריות בהסכמי מכר, במיוחד כאשר מדובר באי-בדיקה של היתרי בנייה. בית המשפט קבע כי למרות הסעיף הפוטר בהסכם, עורך דין מחויב לרמת זהירות סבירה הכוללת בדיקה בסיסית של המצב התכנוני של הנכס.
מהפסיקה עולות מספר המלצות מעשיות:
הפקעות קרקע לצרכי ציבור הן סוגיה משמעותית ברמת גן, במיוחד לאור תנופת הפיתוח העירוני באזור. הפסיקה מתמקדת בסוגיות של זכאות לפיצויים והליכי ההפקעה.
בפסק הדין תא (תל אביב) 5655-06-14 ארט גן בע"מ נגד עיריית רמת גן (ניתן ב-26/04/2017), נדונה סוגיית הפקעת קרקע לצורך הרחבת דרך:
"346 מ"ר מתוך המקרקעין, מיועדים להפקעה לצורך הרחבת דרך כדרך ציבורית, בהתאם להוראות סעיף 159 לתכנית רג/340 אשר הופקדה ביום 20/5/68 ודבר אישורה פורסם ברשומות י. פ 2591 ביום 27/12/79."
בפסק דין זה, בית המשפט קבע עקרונות חשובים הנוגעים לזכאות לפיצויים בהפקעות ולהליכי ההפקעה עצמם. במיוחד, נדונו סוגיות של:
מניתוח הפסיקה עולות ההמלצות הבאות:
סוגיות הנוגעות לרישום זכויות חכירה ובעלות מהוות נדבך משמעותי בליטיגציה בתחום המקרקעין ברמת גן. הפסיקה מתמקדת בעיקר בהיבטים של העברת זכויות ורישומן.
בפסק הדין תא (תל אביב) 42938-05-20 אליעזר רונקין נגד עורך דין עופר הר צבי (ניתן ב-17/06/2024), נדונה סוגיית העברת זכויות בעלות בדירה:
"התובע טוען, כי התקשר עם הנתבעת, עם אמה – חיה אלטמן ז"ל ועם אחיה – אלון יוסף ז"ל (להלן: "המוכרים"), בהסכם מכר מיום 30.1.1983 (להלן: "הסכם המכר"), לפיו רכש מהמוכרים את זכויות הבעלות בדירה."
פסק דין זה ממחיש את המורכבות של עסקאות מקרקעין הנמשכות לאורך שנים, והקשיים העלולים להתעורר ברישום זכויות כאשר צד להסכם נפטר או כאשר ישנם פגמים בהליך הרישום.
הפסיקה מובילה למספר המלצות חשובות:
מניתוח הפסיקה העדכנית, עולים מספר תקדימים משפטיים חשובים שכדאי לעורכי דין ולבעלי נכסים להכיר:
הפסיקה העדכנית בתחום דיני המקרקעין ברמת גן מדגישה את חשיבותה של בדיקה מקיפה של המצב התכנוני והקנייני של נכסים. עורכי דין ובעלי נכסים צריכים להיות ערים למגמות המשפטיות החדשות ולהקפיד על בדיקה מעמיקה של היתרי בנייה, זכויות בנייה, הפקעות ורישום זכויות.
מודעות לסוגיות אלו והיערכות נכונה יכולות למנוע סכסוכים משפטיים יקרים ומתמשכים, ולהבטיח עסקאות מקרקעין בטוחות ויעילות ברמת גן.
ת"א (תל אביב) 5655-06-14- ארט גן בע"מ נגד עיריית רמת גן
שמות השופטים: כרמלה האפט
נגד הנתבעים: 1. עיריית רמת גן 2. ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן ע"י ב"כ עו"ד עדינה פיבלביץ פסק דין בפניי תביעה לסילוק יד ותביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים. רקע 1. התובעות הן הבעלים הרשום של נכס מקרקעין הנמצא ברחוב עוזיאל 56, ברמת גן, הידוע כחלקה 248 בגוש 6158 ושטחו 578 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). 2. התובעות רכשו את זכויותיהן במקרקעין מידי אנשים פרטיים בהסכם מכר שנכרת ביניהן ביום 1/7/10, וזכויות אלו נרשמו בפועל ביום 23/3/11 (להלן: "הבעלים הקודמים" ו"הסכם המכר", בהתאמה). 3. הנתבעת 1 היא עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות (להלן: "העירייה"). 4. המקרקעין נמצאים בשטחה המוניציפאלי של העירייה. 2 5. הנתבעת 2 היא הועדה המקומית לתכנון ובניה והיא צורפה לתביעה כצד נדרש ולא משום שהתובעות עותרות לקבלת סעד כלשהו ממנה (להלן: "הועדה"). 6. 346 מ"ר מתוך המקרקעין, מיועדים להפקעה לצורך הרחבת דרך כדרך ציבורית, בהתאם להוראות סעיף 159 לתכנית רג/340 אשר הופקדה ביום 20/5/68 ודבר אישורה פורסם ברשומות י. פ 2591 ביום 27/12/79 (להלן: "שטח ההפקעה" ו-"התכנית", בהתאמה)(וראו עמ' 5 לחוות דעת שמאי הנתבעות). דברים אלה קיבלו ביטוי גם בהסכם המכר. 7. בפועל משמשים כ- 60 מ"ר מתוך שטח ההפקעה ככביש ויתרתם משמשת כמדרכה והם מסומנים על גבי תשריט מדידה שצורף כנספח 7 לכתב התביעה המתוקן, בצבע אפור ואדום (להלן: "הכביש והמדרכה", ו-"התשריט", בהתאמה). 8. עם זאת, הליכי רישום ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, הכוללים בין היתר הודעה על הפקעה, פרסום ברשומות, רישום הערה על הפקעה בלשכת רישום המקרקעין והפקעה בפועל, לא בוצעו (להלן: "הליכי ההפקעה").
פסק דין |25/04/2017 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 45601-03-18- אמנון אפללו נגד רחל חן
שמות השופטים: ארז יקואל
לפניי תובענה למתן סעד הצהרתי המורה כי התובע הוא הבעלים החוקי והיחיד של נכס מקרקעין – דירת מגורים הידועה כתת-חלקה 3, בחלקה 137, גוש 6183, הממוקמת ברחוב האצ"ל 47 בעיר רמת-גן (להלן: "הדירה"). במוקד הדיון ניצבות השאלות העיקריות שבמחלוקת בין הצדדים העוסקות בהתיישנות התובענה ובאותנטיות מסמכי מכר הדירה. עיקרי טענות התובע 1. התובע טוען, כי התקשר עם הנתבעת, עם אמה – חיה אלטמן ז"ל ועם אחיה – אלון יוסף ז"ל (להלן: "המוכרים"), בהסכם מכר מיום 30.1.1983 (להלן: "הסכם המכר"), לפיו רכש מהמוכרים את זכויות הבעלות בדירה. 2 2. התובע מציין, כי הסכם המכר נערך באמצעות עוה"ד דוד שראבי, אשר ייצג את שני הצדדים לעסקה ובהתאם להוראות הסכם המכר, שילם למוכרים את מלוא התמורה הנקובה בו, קיבל את החזקה בדירה ודיווח על רכישתה לרשויות המס, אולם הזכויות בדירה לא נרשמו על שמו במרשם המקרקעין. התובע תומך טענות אלו בהפנייתו לעותק חתום מהסכם המכר; לנסח רישום המקרקעין; לאישורים בדבר קבלת התמורה בחתימת ידם של המוכרים; לעותק מייפוי כוח בלתי חוזר שנמסר בנאמנות לעוה"ד שראבי; לעותק מטופס דיווח לרשויות מיסוי מקרקעין בגין רכישת הנכס; לעותק מאישור עיריית רמת גן לרישום הנכס על שמו; לשטר העברת זכות שכירות שנחתם על ידי הצדדים לעסקה, לאישורי מיסוי מקרקעין בגין העסקה ולמכתבו של עוה"ד שראבי מיום 27.8.17 (ראו נספחים ד1-ד8, ו-ז' לכתב התביעה המתוקן). 3. התובע מבהיר, כי במשך למעלה מ- 30 שנים זכויותיו בדירה היו רשומות במנהל מקרקעי ישראל אולם רק לאחר שהוגשה כנגדו תביעת פינוי על ידי הנתבעת, בגדרי הליך מס' 12581-04-17 (להלן: "תביעת הפינוי"), נודע לו כי זכויותיו לא נרשמו במרשם המקרקעין.
פסק דין |01/01/2020 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 30880-03-17- נועם בן שבת נגד שירה מושקוביץ
שמות השופטים: אילן דפדי
בנוסף, טענו כי לנוכח עליית מחירי דירות 4 חדרים (אותה התכוונו לרכוש) ממועד הרכישה ועד היום, נגרם להם הפסד בסך של 200,000 . סכום התביעה הכולל הועמד על סך של 1,031,808 . טענות הנתבעת הרלוונטיות בתמצית 3 7. הנתבעת הודתה כי ייצגה כעורכת דין את התובעים ברכישת הדירה וכי הדירה נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. היא הפנתה לסעיף 28 להסכם המכר בו אישרו הצדדים כי הוצע להם לבדוק את זכויות הבנייה וההיבטים התכנוניים על ידי מומחים מטעמם וכי הובהר להם שעורכי הדין המטפלים בעסקה לא בדקו את התכניות החלות על הדירה או כל מסמך אחר לרבות תיק הבניין או היתר הבנייה של הבניין ושל הדירה ועל כן הם מוותרים על כל טענה כלפיהם בכל הקשור לכך. לדבריה, כאשר נכתב בהסכם "מומחים מטעמם" הכוונה הייתה לאדריכלים, מהנדסים ושמאים. לטענתה, סעיף זה שומט את הבסיס לעילת התביעה נגדה. היא הסבירה כי בגין הדירה התובעים קיבלו משכנתא והונפק אישור עירייה. בנוסף, הדירה נמכרה מספר פעמים לפני ההסכם והעברות הזכויות בה בוצעו ללא תקלות. עת ביקשו התובעים למכור את הדירה, היא הזמינה עבורם את תיק הבניין מהעירייה והסבירה להם את הנדרש בכל הקשור למצב היתר הבנייה ופיצול הדירה. עם זאת, עמדה על כך שניתן היה להכשיר את הדירה על ידי קבלת היתר מעיריית רמת גן וכך ניתן לעשות גם היום. לדבריה, היא ייצגה את התובעים נאמנה, דאגה לשמור על זכויותיהם ועמדה על כך שהמוכרים יצהירו שאין חריגות בנייה או מומים נסתרים. ההצהרות בחוזה המכר ניתנו על ידי המוכרים, נתבעים 2 ו-3,ולכן את הטענות יש להפנות כלפיהם או כלפי עורך דינם.
פסק דין |17/03/2021 |שלום – תל אביב
ע"א 2525-92- גבי וקרני ראוכברגר נגד 1. עיריית רמת גן
שמות השופטים: מ שמגר,א גולדברג,מ חשין
עוד נטען, כי על פי חוזי החכירה שנחתמו עם המערערים ועם שאר החוכרים, השאירה עיריית רמת-גן בידיה את שיקול הדעת המוחלט בדבר התרת ביצוע שינויים ותוספות בדירות, ולכן אין לשאר הדיירים אפשרות להתנגד להרחבת דירתם של המערערים על חשבון חצר הבית. 3. בית משפט קמא דחה את תביעתם של המערערים. עיקר טעמו לכך היה, שלא נתקיימה דרישת הכתב כמצוות סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969- (להלן: "חוק המקרקעין") במערכת היחסים שבין המערערים ועיריית רמת-גן. עמדת הערכאה הראשונה היתה, כי "לכאורה זכאית העירייה להחכיר קטעים מתוך שטח החצר כפי שעותרים המבקשים בתובענה זו (המערערים – מ. ש. ) (כל עוד החכרה שכזו איננה סותרת זכויות של אחרים)". תביעת המערערים היא לרישום זכויות חכירה על שמם בחלק מן הרכוש המשותף. זו תביעה להקניית זכות במקרקעין, ועל כן טעונה מסמך בכתב על פי סעיף 8 לחוק המקרקעין. מסקנת בית משפט קמא היתה, כי "אין בחזקת המבקשים מסמך הקובע חד משמעית את זכותם לחכור שטח נוסף". בית המשפט נתן דעתו לשני מסמכים: ראשית, היתר הבנייה: אשר לכך סברה הערכאה הראשונה, כי אינו יכול להוות מסמך בכתב להוכחת עיסקה במקרקעין. היתר הבנייה אינו מכיל את הפרטים הנחוצים להתקשרות על פי דרישות הפסיקה, וכן – וזה העיקר – המדובר במסמך שאיננו מסמך התקשרות חוזי ולא יועד לכך: "זהו מסמך המובא בפני רשויות התכנון כדי לקבל את ההיתר, כולו או מקצתו. אין מסמך זה רומז ולו גם בעקיפין על כוונה ליצור יחסים חוזיים, הן במישור גמירת הדעת והן במישור המסויימות". עמדת עיריית רמת-גן היתה ועודנה, כי אכן אישרה את הבקשה להיתר בנייה כבעלת המקרקעין, ואולם היא אינה נוקטת עמדה בסכסוך הקנייני שבין החוכרים.
פסק דין |01/12/1993 |בית המשפט העליון
עעמ 5158/14- חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ נגד עיריית חולון
שמות השופטים: ס גובראן,ח מלצר,מ מזוז
"מ 4927/08 משרד הפנים נ' אפרמיאן, פיסקה 30 ( 16.06.2011 ); קמר, עמ' 23; אהרן נמדר הפקעת מקרקעין 31 (מהדורה שניה, 2011) (להלן: נמדר); עיינו גם: ת"מ (מינהליים נצ') 19734-05-11 עמותת בית הכנסת אוהל יוסף נ' עיריית עפולה, פיסקאות 97/86 ( 11.01.2012 ), שם השופט א' קולה סוקר מגוון מקורות מהמשפט העברי בסוגיה. עיינו עוד: פרופ' אביעד הכהן "וכי הרבים גזלנים הם" על הפקעת מקרקעין ופגיעה בזכות הקנין במשפט העברי, דינו חוקה ומינהל ציבורי במשפט העברי קובץ מקורות 456-448(1997//8); ד"ר אברהם וינרוט, הפקעה לצרכי ציבור כשפג הצורך הציבורי, פרסומי פרשת השבוע של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים (פרשת בא, תשע"ז), גליון מס' 468) . 33. במשפטנו מצויים מספר דברי חקיקה, המסמיכים גופים שונים לבצע רכישה כפויה של זכויות במקרקעין, וזאת כאשר הדבר נחוץ לצורך הגשמתה של מטרה ציבורית על המקרקעין המופקעים (לסקירת דברי החקיקה המסמיכים את הרשות לבצע הפקעות עיינו: נמדר,פרק 3; קמר, פרקים א-ב). החקיקה הרלבנטית בענייננו מצויה בפרק ח' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה, או: החוק), המסמיך את הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה להפקיע מקרקעין, באופן ובמגבלות שיפורטו, בעיקרן, להלן. 34. הליך ההפקעה לפי הוראות פרק ח' לחוק ייושם, ברגיל, על מקרקעין שייעודם התכנוני המקורי מגוון, ולפיכך ככל שיעודם הקיים איננו לצורכי ציבור ראוי לפתוח, בשלב ראשון במסגרת הליך ההפקעה המבוקשת, במהלך תכנוני לשינוי ייעודם, כך שיהיו מיועדים לצרכי ציבור (ראו: סעיפים 188(א) ו-189 לחוק;עיינו ע"א 474/83 הוועדה המקומית לבנייה ולתכנון ערים, ראשון לציון נ' חממי, פ"ד מא (3) 380 (1987)).
פסק דין |28/10/2017 |בית המשפט העליון
1370/07 עעמ- רבקה תחיה קרמר נגד המועצה המקומית אבן-יהודה
שמות השופטים: א א לוי,ע ארבל,ח מלצר
אסמכתא מרכזית לכך מוצאים המערערים בספרו של אריה קמר דיני הפקעת מקרקעין (מה' שביעית, 2008) (להלן: קמר), שבעריכת בא-כוחם, שם נאמר כי: "העברת המקרקעין לרשות נעשית בצל הציפייה, או ליתר דיוק תחת האיום, של ההפקעה הצפויה. אלמלא ייעודם של המקרקעין בתוכנית בנין העיר להפקעה, לא היה הבעלים מסכים להעבירם לרשות. דינה של העברה שכזו כדין הפקעה פורמלית שבוצעה בידי הוועדה המקומית, הן לענין צבירת השטחים שהועברו לרשויות מפקיעות ללא תשלום פיצויים, והן לענין זכותו של הבעלים לדרוש את השבתם לידיו . . . " (שם בעמ' 98/96). 27. בכל הכבוד אין בידי לקבל גישה גורפת זו. כאשר קרקע מועברת לרשות בהסכם, אזי קיימים הקשרים (או קטגוריות) שבהם דינה יהיה כדין הפקעה, כאלו שלא ייראו כהפקעה, וכאלו שבהם יהיה הדבר תלוי-נסיבות. נראה כי הסוגיה המונחת לפתחנו נמנית עם הסוג האחרון של המקרים. אבהיר את הדברים בתמצית להלן. 28. הפקעה מוגדרת כ"רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין על ידי המדינה או מטעמה למטרה ציבורית כנגד תשלום פיצויים" (קמר, בעמ' 13). הפרשת קרקע בדרך של הסכמה, אפילו נעשה הדבר ללא תמורה, איננה מהווה ככלל רכישה כפויה, בדומה להפקעה. עם זאת כיוון שהעברת הקרקע על ידי הפרט לרשות (לעתים "ללא תמורה") נעשית תדיר בצל איום של הפקעה, או כתוצאה של טכניקות תכנוניות העוקפות למעשה את הצורך בביצוע הפקעה פורמלית של הקרקע, ניתן לבחון האם ראוי להחיל על בעלי מקרקעין אלה את ההגנות, אשר המחוקק העניק לבעלי מקרקעין שהופקעו. דומה כי הגישה שקדמה לחקיקתו חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו נטתה להשיב לשאלה זו בשלילה: כך ב-בג"ץ 318/61 וולמן נ' שר הפנים, פ"ד טז 766 (1962), וב-ע"א 31/79 חברה לשיכון עממי נ' עיריית רמת גן, פ"ד לה(3) 295 (1981), שם הודגש הרכיב ההסכמי שבהעברת הקרקע לרשות.
פסק דין |27/12/2011 |בית המשפט העליון
ע"א 7660/21- די.סי.אס חיזוק מבנים בע"מ נגד יוסף כוכבה
שמות השופטים: ד מינץ,י וילנר,י כשר
רקע 2. הדיירים הם בעלי זכויות חכירה בשבע דירות בבניין, שהוא בית משותף המונה 13 דירות וממוקם ברחוב רוטנברג 83 ברמת-גן, הידוע כגוש 6182 חלקה 514 (להלן: המקרקעין). כאמור, הדיירים התקשרו בהסכם עם החברה, לחיזוק הבניין ושיפוצו. בין היתר, במסגרת ההסכם נקבע תנאי מתלה, שעניינו הגשת בקשה להיתר בניה בתוך שישה חודשים ממועד חתימת ההסכם, וקבלת ההיתר בתוך 12 חודשים מיום הגשת הבקשה (סעיף 44.2 להסכם). לצד זאת צוין בהסכם, כי אם קבלת ההיתר תתעכב בשל נסיבות שאינן תלויות בחברה, יידחה המועד לקבלת ההיתר למשך תקופת העיכוב. תנאי מתלה נוסף שנכלל בהסכם, עניינו הגשת בקשה למפקח על הבתים המשותפים נגד דיירים שסירבו לחתום על ההסכם (להלן: הדיירים הסרבנים), בתוך 60 יום ממועד חתימת ההסכם (סעיף 44.4 להסכם; שני התנאים האמורים ייקראו להלן יחד: התנאים המתלים). בסעיף 91 להסכם, נקבע כי כפוף לקיומם של התנאים המתלים ולהפקדת ערבות בנקאית, החברה תהא רשאית לרשום הערת אזהרה לטובתה על הרכוש המשותף, וכן על הגג, אם הוא רשום כיחידה נפרדת, כמפורט בהסכם. כמו כן, סעיף 124 להסכם מתייחס לרישום הערות אזהרה לטובת רוכשי הקצה, על-גבי הערת האזהרה שנרשמה לטובת החברה. 3. בהמשך לכך, רשמה החברה הערת אזהרה במקרקעין, על תתי-החלקות של הדיירים, לטובתה; וכן הערות אזהרה לטובת רוכשי הקצה. כמו כן, החברה נקטה מספר פעולות במטרה להעביר את זכויות הבעלות במקרקעין, מעיריית רמת-גן (להלן: העירייה) אל דיירי הבניין. בתוך כך, מנהל החברה, עו"ד מוריאנו, ייצג את דיירי הבניין בהליך משפטי שהסתיים בפירוק שיתוף, על דרך של חלוקה בעין, של הזכויות במגרש המשותף שעליו בנויים הבניין מושא ההליך שלפנינו ובניין נוסף (ת"א 43948-01-11).
פסק דין |18/06/2023 |בית המשפט העליון
מ"ח 6033/11- דינו כהן ואח נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ע ארבל
לפניי בקשה לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). בית-המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן הרשיע את המבקשים, לפי הודאתם, בעבירת ביצוע עבודות ללא היתר לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). על פי הסדר הטיעון שהושג עם המבקשים, הושתו עליהם קנסות בגובה מצטבר של 3,000 והוצא צו הריסה דחוי לשישה חודשים שיבוצע בידי המבקשים באם לא ימציאו היתר בנייה מתאים. השתלשלות ההליכים 1. המבקשים, בעלי נכס מקרקעין ברמת גן, הואשמו בבניית גדר ללא היתר מחוץ לגבול נחלתם ועל חשבון השטח הציבורי הסמוך תוך הצרת המדרכה. תחילה, כפרו המבקשים באישומים וטענו שהגדר הייתה קיימת כעשר שנים לפני תחילת ההליכים ונבנתה כדין. עוד טענו לאכיפה בררנית ולהתנכלות מצד שכנתם אשר ניצלה שיפוץ קוסמטי בלבד של הגדר הקיימת על מנת להתלונן על הרחבת הגדר. בזמן התנהלות ההליך פנו המבקשים בבקשה לקבלת היתר זמני לגדר והעירייה דחתה את בקשתם. 2. משנדחתה בקשתם להיתר זמני, הגיעו המבקשים להסדר עם התביעה וביקשו לחזור בהם מכפירתם ולהודות באשמה. בית-המשפט קיבל הודאתם, הרשיעם בביצוע עבודות ללא היתר, השית עליהם קנסות והורה על צו הריסה דחוי לשישה חודשים למבנה נשוא כתב האישום אלא אם יקבלו המבקשים היתר כדין. באם לא יקבלו המבקשים את ההיתר בפרק זמן זה, נגזר עליהם להרוס בעצמם את המבנה. יוער כי המבקשים לא היו מיוצגים אותה עת. 3. בעקבות הכרעת הדין שניתנה בתאריך 13.4.00 , פנו המבקשים שוב לקבלת היתר בנייה לגדר ובקשתם נדחתה פעם נוספת.
החלטה |10/03/2012 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 8991-10-15- כוכבה יוסף 2.ציפורה משולם 3.שלומית זיו 4.יגל בנימין 5.מלכה וטשטיין 6.אסף נתנזון 7.עליזה נתנזון 8.סמדר רז 9.אורי רז 10.יוחאי ברנזון 11.שושנה ברנזון כולם עי נגד די סי אס חיזוק מבנים בעמ
שמות השופטים: עידית ברקוביץ
בית המשפט דחה את טענות הנתבעת להארכת התוקף ולא קיבל עמדתה כי העיכוב נמנע כתוצאה מהתנהלות העירייה. נקבע כי עירית רמת גן והועדה המקומית הן שתי ישויות משפטיות שונות ומחדל של האחת – באם יתקיים – לא מקים עילה כנגד האחרת. ערעור על החלטה זו נדחה בבית המשפט העליון. עד כאן גרסת הנתבעים. 12 42. סקירת טענות הנתבעים מעלה, כי הם מטילים על התובעים את האחריות לעיכוב בקבלת היתר הבניה, כשלטענתם התובעים יצרו בפניהם מצג שווא מטעה, ולא גילו שתי עובדות: האחת- העובדה כי הבעלות במקרקעין עליהם בנוי הבניין היא של עיריית רמת גן, כך שהתובעים אינם בעלים של הדירות אלא חוכרים. השניה- העובדה כי על החלקה הרלוונטית בנוי, בנוסף לבניין של התובעים, בניין נוסף (רוטנברג 85). שני הבניינים הבנויים על החלקה נרשמו כבית משותף מורכב והדיירים נרשמו כחוכרים, כל אחד בתת חלקה המייצגת את הדירה שאותה הוא חכר. 43. אין בידי לקבל את ניסיון הנתבעים לטעון למצגי שווא שווא מטעם התובעים ולהטיל על האחרונים את האחריות לעיכוב בקבלת היתר הבנייה (אשר לא ניתן עד היום). 44. בהינתן כי הנסח (ת/1 וכן נספח ד לתצהיר התובעים) משקף הן את זהות הבעלים והן את העובדה כי החלקה כוללת 32 תת חלקות, היה על הנתבעים לדעת בבירור, עוד קודם לחתימת הסכם החיזוק, כי הבעלות במקרקעין שעליהם בנוי הבניין היא של עירית רמת גן וכי מדובר בחלקה הכוללת שני בניינים. 45. סעיף 10 להסכם החיזוק כולל את הצהרת החברה לעניין בדיקת הנכס. מפאת חשיבות העניין, יצוטט הסעיף במלואו: "לפני חתימתו על הסכם זה, ראתה את המקרקעין שעילה מוקם הבניין הקיים וכן כי בדקה את זכויות הדיירים במקרקעין, בדקה את המסמכים המעידים על זכויות בעלי הדירות במקרקעין, בדקה את מצבו של הבניין ברשויות התכנון וכן את תוכניות התב"ע והוראותיהן, בד
פסק דין |21/08/2021 |מחוזי – תל אביב
ת"א (הרצליה) 52767-06-14- אדיט המר נגד מרינה מקסומוב
שמות השופטים: גלעד הס
מכאן, כאשר מאשרת הוועדה המקומית בקשה להיתר בניה, כולל היתר בניה זה דף מקדים המתאר את הבניה שאושרה וכן שרטוט ("גרמושקה") בה מתוארת בצורה גרפית הבניה שאושרה. 7 36. לפיכך, במקרה שלפנינו על מנת להכריע האם שלושת היחידות הקיימות בדירת הנתבעים הינן לפי היתר הבניה או מנוגדות להיתר הבניה, יש לבחון בתיק הבניין בוועדה המקומית את היתר הבניה, ולהשוות את המצב בשטח הן לדף המילולי של היתר הבניה וחשוב מכך להשוות לתכנית הבקשה להיתר (הגרמושקה). 37. אלא שבמקרה שלפני תכנית הבקשה להיתר לא נמצאה ואינה קיימת בתיק הבניין, אלא רק דף מילולי של היתר הבניה. על העדר תכנית היתר הבניה ניתן ללמוד מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר קובע באופן מפורש כי בתיק הבניין קיים היתר מקורי משנת 1954, אך אין תכנית הגשה. תמונה דומה עולה מהמוצג שסומן כמוצג ת/1 שהינו דוח שהכינו המפקחים עמיר גופר ועופר שובע עבור המחלקה המשפטית של עיריית רמת גן. בדוח זה מאשרים המפקחים כי הדירה נשוא המחלוקת מחולקת ל- 3 יחידות דיור נפרדות. עם זאת מציינים המפקחים: "לא מצאתי היתר בניה המכיל את קומה 3 דירה 5" אבהיר כי מדובר בעדות של גורמי מקצוע אובייקטיבים מטעם הוועדה המקומית, וכאשר אלו קובעים כי אין תכנית בקשה להיתר לדירה הרלוונטית, מצאתי כי יש לקבל את עדותם. 38. לפיכך, בהעדר תכנית בקשה להיתר (גרמושקה) המראה את שרטוט הדירה בקומה 5 כדירה אחת או כ – 3 יחידות דיור, לא ניתן לומר כי "פיצול" יחידות הדיור הינו בניגוד להיתר, היות וייתכן כי עוד בבקשה להיתר המקורית הותר להקים 3 יחידות דיור קטנות. 39. נותר לבחון האם מהדף המילולי של ההיתר, זה שנמצא וקיים, ניתן ללמוד על מספר היחידות שהותרו בבניין כולו, ומכאן אולי ניתן יהיה להסיק – האם מדובר בדירה שפוצלה שלא כדין, או בפיצול שהותר עוד בהיתר המקורי.
פסק דין |28/07/2018 |שלום – הרצליה
עת"מ (תל אביב) 40507-02-15- יחזקאל הולצמן נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן
שמות השופטים: גיליה רביד
משיבים 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן על ידי עו"ד אירה יעקב סולוביצי'ק 2. בית וגג רחוב רננים 4-2 רמת גן, שותפות מוגבלת על ידי עוה"ד אברבנאל, פורר ובר נתן ממשרד יגאל ארנון ושות' 3. ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב ע"י עו"ד ארז שטיינברג, פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין 2 עתירת העותר מכוונת כנגד החלטת משיבה 3, וועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ת"א מיום 24.12.14 (להלן: "ההחלטה"), שבמסגרתה נדחה ערר העותר כנגד החלטת משיבה 1, שלא לשלוח לעותר הודעה אישית בהתאם לסעיף 149(א)(2א)(ג) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), במסגרת הליכי פרסום של בקשה להיתר מכוח תמ"א 38 שהוגשה על ידי משיבה 2. עיקרי העובדות שאינן שנויות במחלוקת : 1. עניינה של הבקשה להיתר הוא הריסת שני בניינים (מחוברים ביניהם) בני שתי קומות על עמודים הנמצאים ברח' רננים 2-4 ברמת גן, בגוש 6203 חלקה 141, ובניית שני בניינים בני 9 קומות כל אחד (להלן: "הבקשה"). 2. העותר מתגורר בדירה בקומת הקרקע בבניין בן שתי קומות ברח' רננים 3 ברמת גן, אשר נמצא מול הבניינים נשוא הבקשה להיתר, דהיינו מעברו השני של רחוב רננים. 3. הבקשה להיתר (שכללה גם הקלות) פורסמה להתנגדויות לפי סעיף 27 לתמ"א 38 ובהתאם לסעיף 149 לחוק. פרסום זה כלל מודעות בשלושה עיתונים, תליית שלטים בחזית החלקה ושליחת הודעות אישיות לבעלי הזכויות הקבועים בחוק, כמפורט בתצהירו של עו"ד עודד גלברד (ראה במסגרת נספח ו' לתגובת מטעם משיבה 2). העותר לא היה בין אלה שאליהם נשלחה הודעה אישית אודות הבקשה להיתר.
פסק דין |27/02/2016 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
עפ"א (תל-אביב-יפו) 12711-02-13- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: אביגיל כהן
הנאשם טען טענות רבות, וביניהן טענות ולפיהן מדובר בזוטי דברים, מדובר בעבודות שלא טעונות היתר, טענה להגנה מן הצדק וטענה למניעים פסולים בהגשת כתב האישום ועוד. כפי שציין כב' השופט בסעיף 6 להכרעת הדין, הליך הבנייה היה כרוך בהליכים רבים נוספים לרבות צווי הפסקת בנייה מנהליים ושיפוטיים, הגשת בקשות שונות לבית משפט קמא, הגשת ערר לועדת הערר שנדחה (ערר 5508/06), הגשת תביעה אזרחית נגד עיריית רמת גן שנדחתה (ת. א. 28912/08 כוכבי נ' עיריית רמת גן). הגשת עתירות מנהליות שנדחו. כיום תלוי ועומד ערעור שהגיש המערער לבית המשפט העליון על פסק דין שניתן בעתירה מנהלית בבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב. (מספרו של ההליך בבית המשפט העליון הוא עע"מ 7260/11). ב) בכתב האישום יוחסו לנאשמים עבודות שנעשו בנכס ברחוב טרומן 8 רמת גן (להלן: "הנכס" או "המקרקעין") במהלך השנים 2003 – 2004. פורטו 10 עבודות שנעשו בסטייה מהיתר מספר 2003025 מיום 11/5/03, וכן פורטו עבודות שבוצעו ללא היתר כלל. (שתיים במספרן). לא היתה מחלוקת על זיקתו של המערער למקרקעין. כב' השופט חיימוביץ בדק כל רכיב ורכיב בכתב האישום לגופו של עניין. הוא סקר בהכרעת הדין את כל הסעיפים שנכללו בכתב האישום בנוגע לבנייה בסטייה מהיתר. בחלק מהסעיפים קבע, כי המאשימה הוכיחה את הבנייה שנבנתה על ידי הנאשם בסטייה מהיתר ובחלק מהסעיפים קבע, כי יש לזכות את הנאשם. כך למשל, באשר לסעיף 1 ולפיו בקומת הגג בחזית המערבית קבע הנאשם דלת במקום חלון והרס חלק מהמעקה, קבע כי אכן הנאשם בנה דלת במקום חלון אך זיכה את הנאשם מהעבירה של הריסת המעקה. כך גם קבע על סמך הראיות אשר הוצגו בפניו, (היתר בנייה – ת/4, עדויות, תשריט – ת/2, תמונות – ת/3) כי הוכח, שהנאשם יצק קירות רחבים במקום עמודים צרים וזאת שעה שהיתר הבנייה ת/4, התיר בניית עמודים צרים כתמיכה בבנייה שבקומה הראשונה.
פסק דין |03/04/2013 |מחוזי – תל אביב
עת"מ (תל אביב) 46673-04-14- מרים רוזין ואח נגד עיריית רמת גן
שמות השופטים: מאיר יפרח
עיריית רמת גן 2. מדינת ישראל – נמחקה 3. הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן פסק דין (ביחסי העותרים והמשיבה 3) העותרים מבקשים הצהרה לפיה החלטת המשיבה 3 בדבר מתן היתר בנייה, לרבות הארכת תוקף היתר זה, תעמוד בעינה עד לחודש יוני 2014 וכי במניין תקופת ההארכה לא יימנו 20 חודשים אשר במהלכם לא היו העותרים יכולים לפעול בדרך כלשהי, שכן המשיבה 1 לא נתנה לעותרים אישור לרכישת הנכס (נושא ההיתר המבוקש) שבחכירתם. המשיבה 3 התנגדה לסעד המבוקש, לשיטתה, סעד זה חורג מהוראות הדין הקובעות כי תוקפה של החלטה בדבר מתן של היתר בניה הוא למשך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה עליה והיא ניתנת להארכה למשך תקופה של 12 חודשים נוספים (כל עוד לא הונפק ההיתר). לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין זה, בישיבת 29.1.15 , סבורני כי הדין עם המשיבה 3. העובדות הנוגעות ליחסי העותרים והמשיבה 3 הן אלה: העותרים 1 – 17 , שהם בעלי זכויות חכירה בנכס שברחוב רוטנברג 83 רמת גן, התקשרו בחוזה עם העותרת 18, שלפיו תבצע האחרונה בנייה לפי תמ"א 38 בנכס. לשם כך, העותרת 18 ביקשה היתר בנייה מן המשיבה 3. בקשתה נתקבלה ביום 4.3.12 (ראו נספח ב' לעתירה). ביום 17.6.12 נדרשה המשיבה 3 לעניין פעם נוספת בעקבות פניית העותרת 18 בנוגע לאחד מן התנאים שבקיומם הותנה ההיתר (קרי: אי אישור פתרון חנייה שהוצע בבקשה המקורית להיתר. ראו סעיף 16 לנספח ב' לעתירה), והחליטה "לאמץ החלטת וועדה . . . מיום 4.3.12 ולאשר את הבקשה בתנאים פרט לסעיף 16 המתבטל" (ראו נספח ג' לעתירה). בהמשך, בחודש אוקטובר 2013, עתרה העותרת 18 למשיבה 3 בבקשה להאריך תוקף ההחלטה בדבר מתן ההיתר.
פסק דין |01/03/2015 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
ת"א (תל אביב) 58088-01-14- לבנת סומך נגד רחל באבא
שמות השופטים: אילן דפדי
בחודשים האחרונים התגלעה מחלוקת בין התובעים לבין הנתבעת 1 ובנה אשר נסובה בעיקר על אופן השימוש בקרקע שבקדמת הבניין. המחלוקת החלה בהגשת בקשה להיתר בנייה לעיריית רמת גן על ידי נתבעת 1 ובהתנגדות לבקשה אשר הוגשה על ידי התובעים והביאה למחול שדים שסופו בהגשת התביעה. לטענתם, למיטב ידיעתם, בין הצדדים לא היה כל הסכם שיתוף. הנתבעים לא חתמו על הסכם שיתוף מעין זה וכאשר הם רכשו את דירתם לא צורף להסכם הרכישה כל הסכם שיתוף. במסגרת הסכם הרכישה גם לא הוזכר קיומו של הסכם שיתוף. משכך הם פני הדברים, יש לדחות על הסף את טענת התובעים כי קיים הסכם שיתוף המחייב את הנתבעים כולם וכי יש להם זכויות חזקה בחניה. בד בבד יש לדחות את הסעדים החלופיים. במשך השנים, אכן נוצר נוהג בין השכנים באשר לאופן השימוש בבניין על חלקיו המשותפים. יחד עם זאת, נוהג זה מעולם לא גובש באופן מסודר בין הצדדים ומעולם לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין, במוסדות התכנון או בעיריית רמת גן. 9 32. המשטח המרוצף בקדמת הבניין מעולם לא שימש לחניה. אם אכן הייתה חניה, היו התובעים מצרפים ראיות לכך לרבות תמונות ותצהירי מוכרים. 33. אשר לבקשה שהגישה הנתבעת 1 לעיריית רמת גן לתיקון היתר בנייה, הפרשנות שנותנים התובעים לסיבת הבקשה מוכחשת מחוסר ידיעה. הנתבעים לא חתמו על הבקשה ומאידך גם לא התנגדו לה. אם היה יסוד לטענה בדבר קיומו של הסכם שיתוף, ניתן היה להניח כי הצדדים או קודמיהם היו פועלים לשם מתן תוקף מחייב להסכם. העובדה שבעלי הזכויות לא פעלו משך עשרות שנים וההסכם לא נרשם אצל רשם המקרקעין מעידה כי לא קיים הסכם כאמור. מכל מקום, על מנת שבית המשפט יעניק להסכם השיתוף תוקף, יש לקבל את אישור המפקח על רישום המקרקעין כי החלוקה תואמת את הוראות התכנון והבנייה.
פסק דין |06/09/2017 |שלום – תל אביב
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית משותף", "בעל דירה", "דירה", "רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין; "החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים" – החלטה בדבר אישור בקשה להיתר בתנאים, שהתקבלה במוסד תכנון, לאחר שהתקיימו כל אלה או החלטה לפי סעיף 145(ב1) או 145א1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף 145(ב1) האמור: (1) מוסד התכנון מצא כי הבקשה תואמת לתכנית החיזוק וכן לתכניות תקפות אחרות ולתכניות מופקדות, ולתנאים לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ככל שנקבעו; (2) מוסד התכנון מצא כי הבנייה המבוקשת משתלבת במערכות התשתית הקיימות והמתוכננות בסביבתה; (3) הוגשו התנגדויות לבקשה להיתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה – מוסד התכנון החליט בהן; "היתר בניה" – היתר לפי חוק התכנון והבניה, או החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים; "הרחבה" – הגדלה של שטח דירה קיימת; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "חוק פינוי ובינוי" – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006; "מפקח" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המקרקעין; "מתחם פינוי ובינוי" – כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016; "עסקה לפי תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017; "עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק" – עסקה לפי תוכנית החיזוק שנחתמה על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף, שלא קדמה לה עסקה לפי תוכנית החיזוק בין אותו יזם ובין בעל דירה אחר באותו בית משותף; "תכנית החיזוק" – כל אחת מאלה: (1) תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן; (2) תכנית שבין מטרותיה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה שהוכנה לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקה (1), הכוללת הוראות שמאפשרות מתן היתר מכוחה, לפי חוק התכנון והבנייה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, למעט תכנית כאמור החלה במתחם פינוי ובינוי; (3) תכנית החלה על מבנה הטעון חיזוק, כהגדרתו בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה, שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש או בדרך של חיזוק לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כהגדרתו בסעיף האמור, למעט תכנית כאמור החלה במתחם לפינוי ובינוי.
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
סעיף: 265. ביצוע ותקנות
ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה; (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית; (19) דרכי הביצוע של תכניות; (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור; (21) דרכי ההקניה של קרקע משל ימה לפי סעיף 70 ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין; (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות; (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה; (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר, הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי סעיף 89א לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי הסעיף האמור; (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר; (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים; (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני-מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה; (26) דרכי מסירתם של הודעות , מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים; (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה; (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה; (29) גביית ההוצאות
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
תקנות שמאי מקרקעין (תכנית בחינות), התשמ"ו-1985
סעיף: (תיקונים: התשמ"ו, התשמ"ח, התשס"ה)
מידותיהם – בשלב הבנין – יסודות, קורות יסוד, רצפה תלויה, רצפה מונחת על מילוי עמודים, תקרות, גגות, חגורות, חדרי מדרגות, מקלט וחניון; קירות ומחיצות; גימור – טיח, רצוף, חיפויים, בידוד ואיטום, אינסטלציה סניטרית, התקנת חשמל, שטחי חניה, נגרות ומסגרות; מערכות בבנין – מיזוג אויר, חשמל, מים, ביוב, תקשורות חוץ (טלפון), תקשורת פנים, מעליות, גלאי אש (בטיחות בפני אש); מבנים מקונסטרוקצית ברזל (פלדה); בניה טרומית ומתועשת; בתי חרושת, מחסנים, שככות וכיו"ב – ידיעה כללית בהערכת מידות; מקונסטרוקצית עץ – ידיעה כללית בהערכת מידות; נזקים בבנינים – הגורמים להיווצרותם והדרכים לתיקונם; הנדסה אזרחית – ידיעה כללית ואומדן עלויות; עבודות עפר, מבנה כבישים (חתכים טיפוסיים), מעבירי מים, ניקוז ותיעול, טיהור שפכים – אגני טיהור ומיתקניהם; תכניות – תכניות בינוי, תכניות הגשה והיתרי בני ה, תכניות עבודה, תכניות פרטי בנין; שיטות מדידה בבנינים לצורך תמחיר ו/או אומדני עלויות, כתבי כמויות, אומדנה של כמויות, חלקי בנין ומשקלם בעלות הכללית, התפלגות העבודות השונות (מלאכות) בעלות הבניה (בעיקר למגורים), מדד מחירי תשומה בבניה למגורים, תשומות ועלות חמרים, עלויות עבודה קבלני משנה, עלויות כלליות (רישוי, אגרות, תכנון וכיו"ב) – ידיעה כללית, עבודות פיתוח כללי וצמוד ומערכות תשתית, עלויות החזקה של מבנים, השפעת תקנות התכנון על העלות (כגון – דרישות מיוחדות לבנינים גבוהים); הגורמים המשפיעים על עלות הבניה: מיקום הבנין, טופוגרפיה של השטח, טיב הקרקע, צורת
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה-הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה-177 שקלים חדשים. 28. הסכם שיתוף-רישום הערה על הסכם שיתוף-183 שקלים חדשים. 29. מחיקת רישום-מחיקת רישום שבוצע בהתאם לסעיפים 21 עד 28-118 שקלים חדשים. י"ח בחשון התשל"ה (3 בנובמבר 1974)
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון; ובלבד שהחשב הכללי או מי שהוא הסמיך אישר זאת; (14א) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת, וכן התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל "ב-1972; (14ב) התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאל ה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ה-1995. (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, והכל באישור החשב הכללי, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ה-1995. (14ג) התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963
סעיף: 49לב. הגדרות
49לב. בפרק זה – "אזור מוטב" — אזור שמתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא נמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991, או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993; (2) הוא מסווג ברמה חברתית-כלכלית באשכול 1 עד 6 בדירוג הרמה החברתית-כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "אזור פריפריאלי" – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991, או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993; "דירת מגורים" – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה; "הסכם מכירה ראשון" – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה בחוק החיזוק; "זכויות בניה לפי תכנית החיזוק" – זכויות לבניה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק; "זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה" — זכויות לבנייה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק בדרך של הריסה, ולמעט זכויות בנייה מכוח תכנית אחרת; "חוק החיזוק" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008; "מלאי עסקי" – כהגדרתו בסעיף 85 לפקודה; "מס מכירה" – כהגדרתו בסעיף 72ג, כנוסחו ערב ביטולו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון מס' 61), התשס"ח-2008; "קשיש" – כהגדרתו בסעיף 49יט, בשינויים המחויבים; "רכוש משותף" – כהגדרתו בסעיף 52 או בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לפי העניין; "שירותי בניה לפי תכנית החיזוק" – כל אחד מאלה, לפי הוראות תכנית החיזוק: (1) חיזוק של מבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בהגדרה זו – מבנה), מפני רעידות אדמה; (2) הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ"ר; (3) התקנת מעלית במבנה; (4) עיצוב המבנה ושיפוצו; (5) תשלום לכיסוי הוצאות כרוכות בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק כפי שיקבע המנהל; "תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק החיזוק; "תכנית החיזוק בדרך של הריסה" — הוראות תכנית החיזוק שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש;
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1.11.20076 . (7) בקרית ביאליק, בגין תכנית ק/346ה, בתחום גוש 10431 חלקות 5 עד 8, 10 עד 25, 33 עד 46, 55 עד 56, במתחם העצמאות בקרית ביאליק, למשך שנתיים מיום 1.11.20077 . (8) בתל אביב, בגין תכנית תא/3463, בתחום גוש 7321 חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69 עד 70, 79 עד 80, 82 עד 85, 106, במתחם בית אל בתל אביב, למשך שנתיים מיום 1.11.20078 . (9) בטירת הכרמל, בגין תכנית מכ/721, בתחום גוש 10679 חלקה 83, גוש 10707 חלק מחלקות 95, 102, 98, 104 – כסימונן בתשריט התכנית, במתחם גיורא בטירת הכרמל, למשך שנתיים מיום 1.11.20079 . (10) ברמת גן, בגין תכניות רג/1255/1 ו-רג/1255/2 בתחום גוש 6180 חלקה 514, וכן גוש 6181 חלקה 637, במתחם החולה ברמת גן, עד יום 2.10.2014 10 . (11) בתל אביב בגין תכנית תא/3463 בתחום גוש 7321, חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69, 70, 79, 80, 82 עד 85, 106 במתחם בית אל בתל אביב11 . (12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו.
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1.11.20076 . (7) בקרית ביאליק, בגין תכנית ק/346ה, בתחום גוש 10431 חלקות 5 עד 8, 10 עד 25, 33 עד 46, 55 עד 56, במתחם העצמאות בקרית ביאליק, למשך שנתיים מיום 1.11.20077 . (8) בתל אביב, בגין תכנית תא/3463, בתחום גוש 7321 חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69 עד 70, 79 עד 80, 82 עד 85, 106, במתחם בית אל בתל אביב, למשך שנתיים מיום 1.11.20078 . (9) בטירת הכרמל, בגין תכנית מכ/721, בתחום גוש 10679 חלקה 83, גוש 10707 חלק מחלקות 95, 102, 98, 104 – כסימונן בתשריט התכנית, במתחם גיורא בטירת הכרמל, למשך שנתיים מיום 1.11.20079 . (10) ברמת גן, בגין תכניות רג/1255/1 ו-רג/1255/2 בתחום גוש 6180 חלקה 514, וכן גוש 6181 חלקה 637, במתחם החולה ברמת גן, עד יום 2.10.2014 10 . (11) בתל אביב בגין תכנית תא/3463 בתחום גוש 7321, חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69, 70, 79, 80, 82 עד 85, 106 במתחם בית אל בתל אביב11 . (12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו.
תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (סדרי דין בוועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע), התשע"א-2011
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אמצעי אלקטרוני" – תקשורת בין מחשבים, דיסקט מגנטי או אופטי או התקן אחר שבאמצעותו ניתן להעביר מסמכים אל מערכת ממוכנת או ממנה; "בעל זכויות" – כל אחד מאלה: (1) בעל הזכויות כמשמעותו בסעיף 9א לפקודה; (2) בעל זכויות בקרקע כהגדרתו בסעיף 14(1ב)(א) לפקודה; (3) בעל הקרקע כהגדרתו בסעיף 14ב(א); "הודעת הפקעה" – הודעה לפי סעיפים 5, 7 או 5 ו–7 יחדיו לפקודה ביחס לקרקע שלבעל הזכויות יש זכויות בכולה או בחלקה, בין במשותף עם בעלי זכויות אחרים ובין בנפרד מהם; "הוועדה" – ועדת ההשגות כמשמעותה בפקודה; "הצעה לפיצוי" – הצעה לתשלום פיצויי הפקעה כמשמעותה בסעיף 9א לפקודה; "מזכיר" – עובד המדינה שימונה בידי המנהל הכללי של משרד המשפטים למזכיר ועדת ההשגות; "מחיר רכישה" – כמשמעותו בסעיף 14ב(ד)(1) לפקודה; "פיצויי הפקעה" – פיצויים שיש לשלמם לפי הפקודה או לפי חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964 (להלן – חוק לתיקון דרכי הרכישה), בשל רכישת מקרקעין לפי הפקודה; "שומת מקרקעין" – כהגדרתה בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001 (להלן – חוק שמאי מקרקעין), שנערכה לפי חוק שמאי מקרקעין לשם קביעת פיצויי הפקעה, שווי השבחה, או מחיר רכישה, לפי העניין; "שמאי מכריע" – שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "שמאי מקרקעין" – כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין; "תשלום בעד ההשבחה" – כמשמעותו בסעיף 14(2)(ד) לפקודה.
כל הזכויות שמורות ©
