עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה – סקירה מקיפה

מבוא

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה ערכאה שיפוטית מרכזית בתחום דיני התעבורה באזור המרכז. מוסד זה אחראי על טיפול במגוון רחב של עבירות תעבורה, החל מעבירות טכניות קלות ועד לעבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות ותאונות דרכים קטלניות. במאמר זה נסקור את מבנה בית המשפט, סמכויותיו, סוגי התיקים הנדונים בו, וכן את העקרונות המנחים בפסיקותיו.

עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה
עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה

 

המסגרת הנורמטיבית והחוקית

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פועל מכוח פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה. הפסיקה הישראלית מכירה בייחודיות ובמקצועיות של בתי המשפט לתעבורה, כפי שניתן לראות בפסק הדין המנחה:

בעפ 7412/03, יעקב אבו חצירא נגד מדינת ישראל (ניתן ב-29/09/2003), קבע בית המשפט העליון כי:

"ככלל, אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב במימצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה ששמעה ובחנה מקרוב את העדויות. במיוחד נכונים הדברים כשמדובר בבית משפט לתעבורה שהוא בית משפט מקצועי."

קביעה זו מדגישה את המעמד המיוחד של בית המשפט לתעבורה כערכאה מקצועית המתמחה בתחומה.

סמכויות וסוגי התיקים

עבירות תעבורה חמורות

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה דן במגוון עבירות חמורות, ביניהן:

  • נהיגה בשכרות
  • נהיגה בזמן פסילת רישיון
  • גרימת מוות ברשלנות בכביש
  • נהיגה במהירות מופרזת באופן קיצוני

עבירות מהירות ועבירות טכניות

דוגמה לטיפול בעבירות מהירות ניתן למצוא בתיק תתע 13389-12-16, מדינת ישראל נגד אגמיל אבראהים (ניתן ב-24/01/2017):

"הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ובתיקים המצורפים… נהיגה במהירות של 157 קמ"ש במקום 100 קמ"ש… נהיגה במהירות של 130 קמ"ש במקום 80 קמ"ש…"

מקרה זה מדגים את הטיפול בעבירות מהירות חמורות, המהוות סיכון משמעותי לבטיחות בדרכים.

תאונות דרכים

בית המשפט עוסק גם בתיקים הקשורים לתאונות דרכים, כולל תאונות קטלניות. בעפת 58579-12-18, רם וייס נגד מדינת ישראל (ניתן ב-14/04/2019):

"המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961 ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש"

תיק זה ממחיש את האחריות הכבדה המוטלת על בית המשפט בטיפול במקרים של תאונות דרכים קטלניות.

עקרונות מנחים בפסיקה

מקצועיות והתמחות

כפי שהוזכר קודם, בית המשפט לתעבורה נחשב לערכאה מקצועית המתמחה בתחום התעבורה. בשל מומחיות זו, ערכאות הערעור נוטות לכבד את קביעותיו העובדתיות ולא להתערב בהן.

חומרת הענישה

בית המשפט מדגיש את חומרת עבירות התעבורה ואת הסיכון שהן מציבות לציבור. כפי שנקבע בעפת 1612-05-16, אבו ראס כמאל נגד מדינת ישראל (ניתן ב-03/07/2016):

"העבירה של נהיגה ללא רישיון תקף היא עבירה חמורה באשר היא פוגעות בביטחון ציבור המשתמשים בדרך ובנוסף מבטאות זלזול בחוק וברשויות האכיפה."

פסיקה זו משקפת את הגישה המחמירה כלפי עבירות המסכנות את בטיחות הציבור.

שיקולים מעשיים בעבודת בית המשפט

מיקום גיאוגרפי ונגישות

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ממוקם במרכז הארץ ומשרת אוכלוסייה רחבה. עם זאת, בפסיקה נידונו גם השלכות המיקום הגיאוגרפי, כפי שניתן לראות בבשפ 6395/18, אפרים ויין נגד מדינת ישראל (ניתן ב-12/09/2018):

"שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים."

קביעה זו מדגישה את החשיבות של יעילות מערכת המשפט והשפעתה על אכיפת חוקי התעבורה.

יעילות דיונית והסדרי טיעון

בית המשפט לתעבורה מקיים הליכים יעילים תוך שמירה על זכויות הנאשמים. הליכים אלה כוללים לעיתים קרובות הסדרי טיעון, המאפשרים לייעל את הטיפול בתיקים תוך הגעה לתוצאות מאוזנות הן מבחינת האינטרס הציבורי והן מבחינת זכויות הנאשמים.

השפעת פסיקות בית המשפט על בטיחות בדרכים

פסיקות בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה תורמות למאמץ הכולל להגברת הבטיחות בדרכים. מדיניות הענישה המחמירה בעבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות ונהיגה במהירות מופרזת, מסייעת בהרתעת נהגים פוטנציאליים מביצוע עבירות דומות.

בנוסף, הפסיקות מבהירות את הסטנדרטים המצופים מנהגים על הכביש ומחזקות את המסר כי הפרת חוקי התעבורה עלולה להוביל לסנקציות משמעותיות.

זכויות נאשמים בבית המשפט לתעבורה

למרות הגישה המחמירה כלפי עבירות תעבורה, בית המשפט מקפיד על שמירת זכויות הנאשמים, כולל:

  • הזכות לייצוג משפטי הולם
  • הזכות להליך הוגן
  • האפשרות להגיע להסדרי טיעון במקרים המתאימים
  • זכות הערעור על החלטות בית המשפט

סיכום

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה ערכאה מקצועית חשובה במערכת המשפט הישראלית. הוא מתמודד עם מגוון רחב של תיקי תעבורה, החל מעבירות טכניות קלות ועד לעבירות חמורות הכרוכות בתאונות קטלניות. פסיקותיו מאופיינות באיזון בין אכיפה יעילה והרתעה אפקטיבית לבין שמירה על זכויות הנאשמים.

מומחיותו של בית המשפט בתחום דיני התעבורה מקנה לפסיקותיו משקל רב, והן משפיעות באופן ישיר על תרבות הנהיגה ועל הבטיחות בדרכים. בהתמודדות עם האתגרים המורכבים של עבירות תעבורה, בית המשפט ממלא תפקיד חיוני בהגנה על שלום הציבור ובקידום תרבות נהיגה אחראית ובטוחה.

סיכום מקיף

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה נדבך מרכזי במערכת האכיפה והשיפוט בתחום התעבורה בישראל. כערכאה מקצועית המתמחה בדיני תעבורה, הוא נהנה ממעמד מיוחד המתבטא בכבוד שרוחשות לו ערכאות הערעור. בית המשפט מטפל במגוון רחב של עבירות – מעבירות טכניות ועד לעבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות וגרימת מוות ברשלנות.

פסיקותיו משקפות את האיזון העדין בין הצורך באכיפה יעילה והרתעה אפקטיבית לבין החובה לשמור על זכויות הנאשמים והליך הוגן. מדיניות הענישה המחמירה בעבירות המסכנות חיי אדם מדגישה את מחויבות מערכת המשפט לבטיחות הציבור, בעוד שהנגישות להסדרי טיעון ולייצוג משפטי מבטיחה כי גם זכויות הנאשמים נשמרות.

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ימשיך למלא תפקיד חיוני בשמירה על הבטיחות בדרכים, בקביעת סטנדרטים לנהיגה אחראית, ובהבטחת מערכת משפט יעילה והוגנת בתחום התעבורה. פעילותו תורמת באופן משמעותי למאמץ הלאומי לצמצום תאונות הדרכים ולבניית תרבות נהיגה בטוחה יותר בישראל בכל מקרה ספציפי מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני תעבורה בפתח תקווה  המתמחה בדיני תעבורה.

סימוכין

ע"פ (ירושלים) 7412/03- יעקב אבו חצירא נגד מדינת ישראל שמות השופטים: יהודית צור like dislike copy enlarge ב"כ התביעה טוענת כי הכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה מבוססת כראוי על מימצאי מהימנות. השופט בחר להאמין למתלונן על פני הנאשם וערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב במימצאי מהימנות שקבע בית המשפט. לטענתה, בענייננו, מימצאים אלה מעוגנים היטב בראיות שהיו בפני בית משפט לתעבורה. 6. לאחר שעיינתי בהכרעת הדין של בית משפט לתעבורה, בפרוטוקולים של בית המשפט לתעבורה ובמסמכים שבתיק ולאחר שבחנתי ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי הערעור אינו מבוסס ודינו להידחות. מדובר בערעור שרובו ככולו מכוון כלפי מימצאים עובדתיים וכלפי התרשמות מעדויות אשר בית המשפט לתעבורה שמע אותן ובידיו היתרון להתרשם מהן במישרין. ככלל, אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב במימצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה ששמעה ובחנה מקרוב את העדויות. במיוחד נכונים הדברים כשמדובר בבית משפט לתעבורה שהוא בית משפט מקצועי. 7. בענייננו, בחר בית המשפט לתעבורה להאמין לעדות המתלונן ולהעדיף אותה על פני הגרסאות השונות שמסר הנאשם. בית המשפט לתעבורה פרט אחד לאחד את הנימוקים לכך ונראה כי מימצאיו ומסקנותיו מבוססים כראוי על חומר הראיות שהיה בפניו. כפי שקבע בית המשפט לתעבורה, גרסת המתלונן השתלבה היטב עם עדות בוחן התנועה שהיה עד אובייקטיבי ועם עדות בתו של הנאשם. בית משפט לתעבורה ציין כי נמצאו הבדלים חסרי משמעות בעדות המתלונן שהתקשה לזכור כל פרט ופרט בהתרחשות התאונה. בית משפט קמא, בצדק, דחה את טענת הנאשם כי המתלונן היה שיכור בעת התאונה ונימוקיו של בית המשפט גם בעניין זה מבוססים כראוי על העדויות שהיו בפניו. עוד קבע בית המשפט לתעבורה כי המימצאים שנמצאו על המכונית של המערער תואמים את גרסת המתלונן לעניין אירוע התאונה וגם קביעה זו מעוגנת כראוי בחומר שהיה בפניו. פסק דין | 28/09/2003 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 1612-05-16- אבו ראס כמאל אבו ראס כמאל נגד מדינת ישראל שמות השופטים: חנה קיציס like dislike copy enlarge 1. לפני ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת טל אוסטפלד- נאוי, סגנית נשיאה) בתיק 2423-10-15 מיום 13.4.16 2. המערער הורשע על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בניגוד להוראת סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, בניגוד לסעיף 2(א) ו-(ב) לפקודת ביטח רכב מנועי, תש"ל-1970, 3. רישיון הנהיגה של המערער פקע בחודש 26.11.2004 בעקבות הליכי הוצל"פ המתנהלים כנגדו. 4. המערער הורשה לנהוג בשנת 1994 וצבר לחובתו 57 הרשעות קודמות בהן 11 עבירות חוזרות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, בין השנים 2015-2004. 5. בית משפט קמא גזר על המשיב עונשים של 8 חודשי מאסר והפעלת עונש מאסר מותנה לריצוי באופן חופף, פסילה מלקבל רישיון נהיגה למשך 12 חודשים, עונש פסילה על תנאי למשך 3 שנים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף. 2 6. המערער מלין על חומרת העונש. לדבריו, בית המשפט קמא החמיר עמו יתר על המידה וסטה מרמת הענישה הנוהגת. לטענתו הוא זקוק לסיוע ושיקום והיה על בית המשפט להזמין תסקיר שירות המבחן בעניינו ולשקול שיקולי שיקום. המערער מדגיש כי רשיונו פקע בשל חובותיו ויש לאפשר לו להסדיר חובות אלו, להתחשב בנסיבותיו האישיות ולנהוג עמו במידת הרחמים. 7. המשיבה טוענת כי גזר הדין מאוזן ושקול; המערער ממשיך לנהוג תוך שהוא מודע לעובדה שרישיונו פקע תוך זלזול מוחלט בבית המשפט. ב"כ המשיבה הפנה לדברי הנאשם בתיק 841-09-12 שם עתר המערער לרחמי בית המשפט, ביקש הזדמנות אחרונה ובהמשך חזר על אותה עבירה. 8. העונש שהושת על ידי בית משפט קמא, מצוי במתחם העונש ההולם, ולא מצאתי סיבה להתערב בו; העבירה של נהיגה ללא רישיון תקף היא עבירה חמורה באשר היא פוגעות בביטחון ציבור המשתמשים בדרך ובנוסף מבטאות זלזול בחוק וברשויות האכיפה. פסק דין | 02/07/2016 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 3 תת"ע (פתח תקווה) 13389-12-16- מדינת ישראל נגד אגמיל אבראהים שמות השופטים: אורן בועז like dislike copy enlarge ינואר 2017 1 לפני כבוד השופט אורן בועז המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אגמיל אבראהים נוכחים: ב"כ המאשימה עוה"ד מלכה הנאשם וב"כ הנאשם עוה"ד בראנסי הכרעת דין הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ובתיקים המצורפים: 7485-10-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 2/5/16, נהיגה במהירות של 157 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. 861-12-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 2/4/16, נהיגה במהירות של 130 קמ"ש במקום 80 קמ"ש. 2 7851-10-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 3/5/16, נהיגה במהירות של 174 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. 2828-12-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 10/6/16 נהיגה במהירות של 165 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. לפיכך, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום ומרשיע אותו בהתאם. אורן בועז , שופט גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961. הנאשם נהג ברכב במהירות של 148 קמ"ש למרות שהמהירות המרבית המותרת במקום הינה 100 קמ"ש. בנוסף צירף הנאשם 4 תיקים נוספים מסוג ברירת משפט ועניינם זהה. הנאשם נהג בחודשים אפריל, מאי, יוני 2016 בארבע הזדמנויות שונות במהירויות גבוהות החורגות פי כמה וכמה מהמהירות המירבית המותרת במקום. הצדדים הציגו בפני הסדר טיעון בו ביקשו להטיל על הנאשם עונש של פסילה בת 18 חודשים, פסילה על תנאי, קנס כספי ומאסר על תנאי שיחול על עבירות של הזמנה לדין. הענישה שהוצגה בפני בהתחשב בתיקים בהם הורשע הנאשם עומדת במתחם הענישה הראוי. לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה, מצאתי כי ההסדר שהצדדים הציגו בפני הינו ראוי והולם ולכן אכבדו. גזר דין | 23/01/2017 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 58579-12-18- רם וייס נגד מדינת ישראל שמות השופטים: שמואל בורנשטין,דבורה עטר,מיכל ברק נבו like dislike copy enlarge דין פתח דבר 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה, מיום 19.11.18 , בתיק גמ"ר 6006-07-14, בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961 ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש – לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודה זו. 2. על המערער נגזרו העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך חודשיים לנשיאה בעבודות שירות; 2 ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה; ג. פסילת רישיון הנהיגה בפועל לצמיתות; ד. פסילת רישיון הנהיגה על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור במשך 3 שנים עבירה בה הורשע ו/או עבירת תוספת ראשונה או שניה של פקודת התעבורה; ה. פיצוי למשפחת המנוח בסך של 25,000 ; ו. קנס בסך של 5,000 . 3. בסופו של יום נסוב הערעור על רכיב הפסילה בפועל שגזר בית משפט קמא, תוך סטייה מהסדר הטיעון שנערך בין הצדדים. ההליך בבית משפט קמא 4. על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המערער, ביום 28.2.14 בשעה 14:30 לערך, נהג ברכב פרטי, בכביש 553 בק"מ 7 (סמוך ליישוב תל מונד) כשלצדו ישוב בנו (להלן: "הבן"). מסיבה שאינה ידועה, סטה המערער עם רכבו שמאלה, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש בעוצמה עם דופן שמאלית קדמית של רכבו בדופן שמאלית קדמית של רכב פרטי הנהוג בידי ולדימיר בודרנקו ז"ל (להלן: "המנוח"). כתוצאה מהתאונה נפגע המנוח באורח קשה, פונה לקבלת טיפול בבית חולים ונפטר מפצעיו 3 ימים לאחר מכן. כמו כן נחבלו בתאונה המערער והבן, וכן נגרמו נזקים לכלי הרכב. פסק דין | 13/04/2019 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 8 בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שטיין like dislike copy enlarge 1. בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 51117803240 מבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה אשדוד 2. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה. המבקש טוען, כי הוא מתגורר באשדוד וכי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה פתח תקווה. 3. כעולה מן הבקשה, ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.12.2018 בשעה 9:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. 4. סבורני כי דין הבקשה להידחות. 2 5. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק. ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ, פסקה 3 ( 26.8.2018 ), "העברת דיון מבית משפט מוסמך אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט איננה בגדר דבר של מה בכך. אמצעי דיוני זה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיביות והוא צורך זמן שיפוטי יקר של בית המשפט העליון. אמצעי זה שמור אפוא למקרים מיוחדים: כדי להצדיק את העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, מבקש ההעברה צריך להוכיח באופן ברור וחד-משמעי כי הדבר יקטין במידה ניכרת את העלויות של בעלי הדין, של עדים ושל מערכת בתי המשפט". 6. כללי הסמכות המקומית משמשים נקודת מוצא לכל דיון בנושא העברה. ראו בש"א 6148/18 הנ"ל, פסקה 4. במשפטי תעבורה, כללים אלו באים לאזן בין נוחות הנאשם בניהול משפטו, מצד אחד, לבין נוחותם של עדי התביעה, ובראשם שוטרי תעבורה, מהצד השני. יעילות המערכת של בתי המשפט לתעבורה, אף היא מהווה חלק חשוב מאותו איזון. בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים. החלטה | 11/09/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 201 | עמודים – 4 בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שטיין like dislike copy enlarge בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים. ברי הוא, כי שעות עבודה אלו, המוקדשות כל כולן לאכיפת חוקי התנועה ולהגברת הבטיחות של נהגים, נוסעים והולכי רגל, הן משאב חברתי יקר-ערך. עובדה זו היא רכיב מרכזי בשיקולי עלות-תועלת אשר נקראים "מאזן הנוחות" וקובעים את גורלן של בקשות העברה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. 3 7. "מאזן הנוחות" שבו עסקינן, הינו רחב מספיק כדי להכיל את קשיי הנסיעה מאשדוד לפתח תקווה בשעת בוקר מוקדמת. המבקש איננו מפרט את קשייו, אך די אם נזכיר את העומס הכבד בכבישים ואובדן יום עבודה. דבר זה מסביר, אם כי לא מצדיק, את נטיית הלב לעזור למבקשי ההעברה, דוגמת המבקש דכאן, כאשר אלו ניצבים בפנינו ומספרים לנו על קשייהם. המבקש וקשייו ניצבים בפנינו כאן ועכשיו ונוכחותם היא נוכחות מוחשית שאיננה בגדר השערה. מנגד ניצב נזק שנראה ספקולטיבי: שוטר תעבורה שאמור לנסוע לבית משפט רחוק יותר, שאליו המבקש חפץ להעביר את משפטו בשל קרבה למקום מגוריו, טרם נסע לשם. שוטר זה טרם ביטל את שעות עבודתו החשובה, והיעדרותו מכבישי ישראל ותוצאותיה הן בגדר תחזית, ותו לא. היעדרות זו טרם הפכה למציאות וממילא לא החלישה את אכיפת חוקי התנועה ואת הבטיחות בדרכים. התאונה שאולי תיגרם עקב אותה היעדרות היא תחזית סטטיסטית גרידא אפשרות ערטילאית שאיננה נראית שקולה כנגד קשייו העכשוויים של המבקש אשר עומדים לנגד עינינו. 8. נטיית לב זו היא תולדה של חשיבה שגויה הידועה בשם "הטיית הזמינות" (availability bias). החלטה | 11/09/2018 | בית המשפט העליון

פסיקה רלוונטית

רע"פ 3034/14- רמזי אבו אנטילה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.4.2014 בעפ"ת 36012-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' בן שלמה בשם המבקש: עו"ד עלא קישאוי החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' בן שלמה) בעפ"ת 36012-12-13 מיום 27.4.2014 , במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופט א' אנושי) בת"ד 5927-10-11 מיום 15.7.2013 ומיום 26.11.2013 . רקע והליכים 2 1. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירת נהיגה בפסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); גרימת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39(א) לפקודת התעבורה; עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; ואי הגשת עזרה, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה כי המבקש נהג ברכב ביודעו כי הוא פסול לנהיגה בעקבות עונש פסילה שהושת עליו בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, ללא ביטוח תקף, סטה עם רכבו שמאלה, והתנגש עם רכב פרטי (להלן: הרכב הנפגע) שנסע בנתיב המקביל. החלטה | 24/06/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 10 | עמודים – 5 רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.5.2013 , בעפ"ת 37681-01-12, שניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דור לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד, בעפ"ת 37681-01-12, מיום 19.5.2013 . בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ניתן על-ידי כב' השופטת א' וישקין סג"נ, בת"ד 873-08-11, ביום 18.1.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנזכר לעיל. בהחלטתי מיום 21.5.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו, את העבירות הבאות: אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה) בצירוף עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. יצוין, לגבי סעיף אישום אחרון זה, כי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הינו סעיף עונשי בלבד, שאינו מגדיר את העבירה עצמה, אלא מוסיף עליה עונש סטטוטורי. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.2.2002 , בשעה 21:00, או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב, ברחוב ז'בוטינסקי בהוד השרון, לכיוון מזרח. החלטה | 03/06/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 48 | עמודים – 6 רע"פ 3698/17- עדי יוסופוב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.4.2017 , בעפ"ת 6701-01-17, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בכור בשם המבקשת: עו"ד אלעד אלקיס החלטה 1. לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור), בעפ"ת 6701-01-17, מיום 6.4.2017 . בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט ט' פרי), בתת"ע 5116-08-16, מיום 22.12.2016 . במסגרת אותה החלטה, נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול שני פסקי דין בהיעדר, שניתנו על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז פתח תקווה, מיום 19.9.2016 (כב' השופטת ל' שלזינגר-שמאי). רקע והליכים קודמים 2 2. נגד המבקשת הוגשו שני כתבי אישום, המייחסים לה עבירות תעבורה. בתיק 5105-08-16, יוחסה למבקשת נהיגה במהירות של 114 קמ"ש בדרך עירונית, העולה על מהירות נסיעה של 60 קמ"ש המותרת במקום; ובתיק 5116-08-16, יוחסה למבקשת נהיגה במהירות של 122 קמ"ש בדרך עירונית, בה מותרת מהירות נסיעה של 60 קמ"ש. בהתאם לכך, יוחסו למבקשת שתי עבירות של נהיגה מעל המהירות המותרת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה). ביום 19.9.2016 , הורשעה המבקשת בעבירות שיוחסו לה, בהיעדרה, לאחר שבית המשפט לתעבורה קבע, כי המבקשת הוזמנה לדיון כדין, אך לא התייצבה. זאת, מאחר שההזמנות לדין שנשלחו לכתובתה הרשומה של המבקשת, חזרו בציון "לא נדרש". 3. המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט לתעבורה, לביטול שני פסקי הדין, בטענה כי היא לא הוזמנה כדין לדיון, ומשכך לא קמה לבית המשפט לתעבורה הסמכות לשפוט אותה בהיעדרה. החלטה | 06/05/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 192 | עמודים – 4 רע"פ 5412/18- חמודה עבד אל קאדר חשב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) בעפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 בשם המבקש: עו"ד אשר ארבל החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) ב-עפ"ת 36440-03-18 מיום 4.7.2018 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ר' רז) ב-פל"א 8249-03-16 מיום 27.2.2018 . 2. המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; וכן אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2 לאחר פרשת התביעה נדברו הצדדים במטרה להגיע להסדר בעניינו של המבקש. משכשלו המגעים, ובטרם החלה פרשת ההגנה, ביקשה המשיבה להודיע לבית משפט השלום לתעבורה כי בכוונתה לעתור להטלת עונש של מאסר בפועל על המבקש ולתקן את כתב האישום בהתאם. המשיבה הסבירה כי "בכתב האישום יש דף אשר לא נסרק", ובו נכללה הודעה לנאשם על כוונתה האמורה של המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). 3. בגין הרשעתו של המבקש בעבירות האמורות, השית עליו בית משפט השלום לתעבורה עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון; וכן 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך 3 שנים. בגזר הדין נתן בית משפט השלום דגש מיוחד לחומרתם הרבה של המעשים שבגינם הורשע המבקשים בעבירות מושא כתב האישום, ובפרט, לעובדה שהמבקש נהג נגד כיוון התנועה וניסה להימלט לאחר שרכבו נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל; וכן לעובדה שמדובר בפעם השנייה שבה נהג המבקש במהלך תקופת פסילה בת 15 שנים, אשר הושתה עליו במסגרת גזר דין בתיק ת"פ (ת"א) 40201/07 (השופט ח' כבוב) מיום 23.10.2008 , בעקבות הרשעתו בעבירת הריגה בשל מעורבותו בתאונה קטלנית בתאריך 4.3.2007 . החלטה | 17/07/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 בש"פ 6065/17- גלה לוייב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י עמית like dislike copy enlarge המבקש: עו"ד שלמה ערד החלטה 1. בתאריך 7.6.2017 , בשעות הקטנות של הלילה, נתפס המבקש כשהוא נוהג על כביש 431 במהירות של 172 קמ"ש. המהירות המרבית המותרת בכביש היא 110 קמ"ש. 2. המשיבה הגישה לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בקשה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של העורר עד תום ההליכים מכוח סעיף 46 לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה). בית המשפט (כב' השופטת הבכירה א' וישקין) קיבל את הבקשה, בקבעו כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה וכי נסיבות ביצועה מלמדות על המסוכנות הנשקפת מהמבקש. כן ציין בית המשפט את עברו התעבורתי של המבקש, הכולל 27 הרשעות, לרבות הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות. על רקע זה, הורה בית המשפט על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 6 חודשים מיום הפסילה המינהלית. 2 3. המבקש הגיש ערר לבית המשפט המחוזי. בהודעת הערר העלה המבקש לראשונה טענה כי פסילת רישיון הנהיגה שלו מכוח סעיף 46 לפקודה בטלה מעיקרא. זאת, לדבריו, מן הטעם שסמכותו של בית משפט לפסול רישיון נהיגה עד תום ההליכים עקב נהיגה במהירות מופרזת מעוגנת בסעיף 47 לפקודה מעוגנת, ולא בסעיף 46 לפקודה. כן העלה המבקש טענות בדבר ליקויים ראייתיים בתיק; טענות בנוגע להעדר מסוכנות מצדו; וטענות בנוגע למקרים אחרים שנדונו בפסיקה בהם לא נפסלו רשיונות נהיגה בשל נהיגה במהירות מופרזת. 4. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' קובו) דחה את עררו של המבקש. באשר לטענת המבקש בדבר חוסר סמכות להורות על פסילה מכוח סעיף 46 לפקודה, בית המשפט ציין כי היה מקום להעלותה בבית המשפט לתעבורה. בית המשפט העיר כי לטעמו קיימת סמכות כזו מכוח סעיף 46 לפקודה, ומכל מקום, אף אם היה על המשיבה להגיש את בקשתה לפי סעיף 47 לפקודה, הרי שאין מדובר בפגם המוביל לבטלות ההחלטה מעיקרא. החלטה | 29/07/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 30028-12-15- גד ברכה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: יעקב שפסר like dislike copy enlarge פסק דין פתח דבר 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה , מיום 18.11.15 , בתיק ת. ד 5173-02-13 שבו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות של אי שמירת מרחק לפי תקנה 49(א) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961 (להלן: התקנות), בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות, ובעבירה של גרם תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות ביחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. 2 2. בהתאםלכתבהאישום, הואשםהמערער בכך כי ביום 10.1.10 , בעתשנהגבמשאית בכביש 6 מדרום לצפון,לאשמרעלמרחקמספיקממשאיתשנסעהלפניוובכךגרםלתאונתדרכיםבהנחבלהנוסעשישבלצידוחבלהשלממש, אשרהביאה, ביןהשאר, לקטיעתרגלו ולחבלות נוספות. כןנחבלהמערערעצמוונגרםנזקלכלי הרכבהמעורבים. 3. על המערער נגזר מאסר בפועל לתקופה של 5 חדשים לריצוי בעבודות שירות, פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 4 שנים, ומאסר על תנאי של 10 חדשים למשך 3 שנים בגין נהיגה בפסילה או אם יורשע בגרם ת. ד שתוצאותיה חבלה של ממש. 4. הערעור הופנה במקורו הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד חומרת הענישה. ואולם לאחר שהחלה שמיעת טענות המערער, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יחזור בו המערער מערעורו לעניין הכרעת הדין, תוך שיעמוד אך על ערעורו בנוגע לחומרת העונש. עוד הסכימו הצדדים כי נוכח העובדה שלא התבקשה חוות דעת שירות המבחן קודם מתן גזר דינה של הערכאה הדיונית, יוזמן תסקיר והצדדים יטענו טיעוניהם לאחר קבלתו. תסקיר שירות המבחן 5. על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין כי המדובר באדם בן 44, אשר גדל במשפחה מורכבת להורים בעלי בעיות בריאות קשות ובקשיים נוספים לא מבוטלים, נשוי ואב לארבעה ילדים. החלטה | 29/01/2017 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 23 | עמודים – 8 עפת (מרכז) 49512-07-13- תומר ניסים שמיר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge בפניי ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט שלום לתעבורה, פתח תקוה (כב' השופטת מגי כהן), בת"ד 8468-02-11. במסגרת פסק הדין הורשע המערער בעבירת פניית פרסה, לפי תקנה 44(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה , ונהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, לפי תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. העונש שגזר בית משפט קמא על המערער הוא מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 7 שנים ומאסר על תנאי בן 12 חודשים, למשך 3 שנים. טיעוני המערער בערעור לפני: בא כוח המערער טוען כי העונש שהושת על המערער חורג ממדיניות הענישה, ונושק לענישה המקובלת בתאונות דרכים שהסתיימו באבדות בנפש. לטענתו, מדובר בחריגה חסרת תקדים מאורך תקופת המאסר המקובלת לעומת זו שהושתה על המערער, נוכח נסיבות חייו, וחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו. בהתחשב באלה, לטענתו, לא היה מקום להשית על המערער עונש חריג וקיצוני בחומרתו כעונש שגזר בית משפט קמא. מוסיף בא כוח המערער וטוען כי המערער הודה במעשיו וקיבל על עצמו את האחריות לתאונה בהזדמנות הראשונה. לטענתו, המערער מגיע מרקע נורמטיבי, עברו התעבורתי תקין והאירוע אינו מאפיין את אופן התנהגותו כלל ועיקר. עוד נטען כי המערער מעולם לא שהה בין עבריינים והשמתו בכלא לא תשרת את מטרת ההרתעה ואף תגרום לו לנזק קשה. המערער בן 31, נשוי ואב לשני ילדים בני 3 ושנה וחצי, מוכר כנכה מטעם המוסד לביטוח לאומי, מתקיים מקצבת נכות ומעבודות חשמל בשוק החופשי. 2 עוד נטען כי המערער שרוי בטראומה קשה מאז האירוע, כאשר סבלו הוא, ארוך ומתמשך מיום התאונה עד ימים אלה. לטענת בא כוח המערער יש ליתן דגש על שיקום המערער ולתת משקל משמעותי לחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו, המדברת בעד עצמה. פסק דין | 01/02/2014 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 18 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 29887-03-15- חיים בוקובזא נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge לפניי ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת מגי כהן) מיום 9.2.15 ת"ד 5583-09-11, במסגרתו הורשע המערער: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2); הזזת רכב ממקום התאונה, עבירה על סעיף 144(א)(1) ותקנה 144(ב) לתקנות התעבורה; אי הגשת עזרה ראשונה, עבירה על סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה; אי דיווח למשטרה, עבירה על סעיף 144(א)(4); אי מסירת פרטים, עבירה לפי סעיף 145(א) לתקנות התעבורה. העונש שגזר בית משפט קמא: מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור העבירות בהן הורשע; פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 12 חודשים; תשלום קנס בסך 4,000 או 60 ימי מאסר תמורתם; פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע. 2 נימוקי הערעור: 1. בית משפט טעה, בהרשיעו את המערער, היה מקום לזכות המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מחמת ספק שהתעורר בשאלות מפתח בתיק. הספק נותר על כנו. 2. בית משפט קמא טעה, משהתעלם מהסתירות המהותיות הקיימות בתיק, סתירות אלה פועלות לטובתו של המערער. 3. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל מהותי לחוות דעת מטעם מומחה ההגנה, שלא נסתרה על ידי המאשימה. 4. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל לעובדה כי עדת תביעה מספר 1, שהעידה בבית משפט, בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 16.12.14 , העידה כי מדובר בצעיר ורזה, לא יותר מ-30, אך משהצביע ב"כ המערער על המערער, ושאל אותה לגביו, השיבה "לא נראה לי". פסק דין | 12/07/2015 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 1 | עמודים – 5 עפת (מרכז) 48966-03-13- בבלי מאור נגד מדינת ישראל שמות השופטים: בלהה טולקובסקי like dislike copy enlarge ערעור על הכרעת דין של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת מ. כהן) מיום 25.2.13 אשר הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה במהירות של 192 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות מירבית של 100 קמ"ש וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 וגזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 או 30 ימי מאסר תמורתו, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 17 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, מאסר לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים. הערעור מכוון הן כלפי הכרעת הדין והן כלפי גזר הדין. בא כוח המערער טוען כי שגה בית משפט קמא משקיבל את עדות השוטר אברהם חי (להלן: "השוטר") בדבר שמירת קשר עין עם רכבו של המערער והעדיף את עדותו של השוטר על פני עדות הנאשם, עדות הנוסע ברכבו ועדות המומחה מטעם הנאשם ולא קיבל את הטענה בדבר טעות בזיהוי רכבו של המערער נוכח הטענה בדבר רכב נוסף הדומה לו בכל מאפייניו שעבר במקום ושעל פי הנטען הוא זה שביצע את העבירה. מדובר בערעור על קביעות שבעובדה וקביעות מהימנות. בית משפט קמא העדיף את עדות השוטר כי שמר על קשר עין רצוף עם רכבו של המערער מרגע המדידה ועד לרגע העצירה וכי רכבו של המערער היה יחידי בקטע הדרך הספציפי כאשר דובר בשעת לילה מאוחרת בה התנועה הייתה דלילה. בית משפט קמא ראה להעדיף את עדות השוטר שלא נסתרה על פני גרסת המערער ועדות הנוסע ברכבו כי רכבו לא היה זה שביצע את העבירה, אלא רכב אחר שעבר במקום ועל פני עדות המומחה מטעם המערער וקבע כי חוו"ד של המומחה מבוססת על נתונים שלא התקבלו על ידי בית משפט קמא ועל תנאי דרך שנבדקו זמן רב לאחר ביצוע העבירה. בית משפט קמא ציין במפורש כי אינו מקבל את קביעת המומחה לפיה אין אפשרות לשמור על קשר עין רצוף בשל עיקולים ומחלפים בדרך. החלטה | 06/07/2013 | מחוזי – מרכז

חקיקה אלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית like dislike copy enlarge 61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 144. תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף like dislike copy enlarge 144. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה: (1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפיסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר; (2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד – (א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע; (ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו; (ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש; (ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים; (ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא. (3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם; (4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את – (א) שמו ומענו; (ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול; (5) (נמחקה). (ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות like dislike copy enlarge 40א. (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי – (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 70א. אחריות לחניה like dislike copy enlarge 70א. (א) (בוטל). (ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו. (ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב. (ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו. (ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) – (1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה; (2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה. (ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה. (ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן. לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון. (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה: (1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים; (2) תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה; (3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה; (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge צוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון; "הרופא המוסמך"-כמשמעותו בסעיף 55א לפקודה; "רחוב משולב"-דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב; "רכב איטי"-רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינ ה עולה על 40 קמ"ש על-ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה; "רכב אספנות"-אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות; "רכב ביטחון"-כל אחד מאל ה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה: (1) אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (2) אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (3) רכב של משטרת ישראל; (4) רכב של צבא ההגנה לישראל; (5) רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן-רכב שב"ס מבצעי): (א) למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו; (ב) לליווי של אסירים או עצירים; (6) רכב לכיבוי שריפות; (7) רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר; (8) רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך; "רכב בטיחותי"-כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994; "רכב המיועד לניסוי"-רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי; "רכב זעיר" (Quadricycle )-רכב אשר מסווג על פי תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה like dislike copy enlarge 72. (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת-משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; (2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרגה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפ קודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; (2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; (3) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; (4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; (5) (נמחקה); (6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטר לפניו; (7) בתחום שנים-עשר מטר לפני קו עצירה; (8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת ברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; (9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; (10) בצד רכב אחד העומד או חונה בצדה של הדרך; (11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; (12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש ובאין סימון כאמור-בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטר או יותר; (13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 64א. הפקרה אחרי פגיעה like dislike copy enlarge 64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים. (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף. (ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם