כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין בתחום המסחרי בתל אביב נושאים באחריות רבה כלפי לקוחותיהם. המאמר שלפניכם מציג ניתוח מעמיק של החובות המשפטיות, האתיות והמקצועיות החלות עליהם, תוך התייחסות לפסיקה עדכנית ולהשלכות המעשיות.
עורך דין המתמחה בתחום המסחרי בתל אביב כפוף למערכת חובות מורכבת. חובות אלו כוללות חובות אמון מוגברות, חובת זהירות מקצועית, וחובת נאמנות כלפי לקוחותיו. הפרת חובות אלו עלולה להוביל לאחריות משפטית ומשמעתית חמורה.
חובות עורך הדין מעוגנות במספר מקורות נורמטיביים:
בית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו את החובות המוגברות החלות על עורכי דין בתחום המסחרי, כפי שניתן לראות בפסק הדין הבא:
ע"א 3640/22 עורך דין יורם ל. כהן נ' רבקה בוכמן (ניתן ב 01/09/2024)
"שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים… ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו."
חובת הזהירות המקצועית מחייבת את עורך הדין לפעול ברמת מיומנות ומקצועיות הולמת. פסיקה חשובה בנושא זה היא:
תא (תל אביב) 13335-03-18 יחיאל שטרן נ' נילי מכנס (ניתן ב 29/06/2022)
"מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח."
פסק דין זה ממחיש את הסטנדרט הגבוה הנדרש מעורכי דין בתחום המסחרי, במיוחד באזור המרכז ותל אביב, שם היקף העסקאות והסיכונים גבוהים במיוחד.
חובת האמון היא אחת החובות המרכזיות המוטלות על עורכי דין. בית הדין המשמעתי התייחס לחובה זו:
בפ (חיפה) 12/17 לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נ' עו״ד דקואר אליאס (ניתן ב 12/10/2018)
"אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו"
חובת האמון מחייבת את עורך הדין לפעול לטובת הלקוח בלבד, ללא ניגוד עניינים וללא העדפת אינטרסים אישיים.
עורך דין נדרש לעדכן את לקוחותיו באופן שוטף. הפרת חובה זו נדונה בפסק הדין הבא:
בדא 5/20 צביה דותן סטרנס נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (ניתן ב 29/07/2020)
בית הדין המשמעתי הרשיע עורכת דין בעבירות של "אי העברת כספים ללקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עורכי הדין"
עורך דין העוסק בתחום המסחרי בתל אביב נושא באחריות מקצועית מוגברת. חובותיו כוללות רמת מקצועיות גבוהה במיוחד, שמירה קפדנית על חובות האמון, הנאמנות והזהירות המקצועית. הפסיקה בשנים האחרונות מדגישה את החשיבות של עמידה בסטנדרטים אלו, במיוחד באזור תל אביב, המהווה מרכז עסקי ומסחרי משמעותי בישראל.
הפרת חובות אלו עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות ואזרחיות חמורות, לרבות תביעות רשלנות מקצועית והליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין. לפיכך, עורכי דין בתחום המסחרי תל אביב נדרשים להקפיד על עמידה בכל החובות המקצועיות, לעקוב אחר התפתחויות בפסיקה ובחקיקה, ולהשתמש בפרקטיקות מיטביות בעבודתם השוטפת.
הקפדה על יישום החובות המפורטות במאמר זה תסייע לעורכי דין לספק שירות מקצועי ואיכותי ללקוחותיהם, תוך הימנעות מסיכונים משפטיים ואתיים. כמו כן, היא תסייע בשמירה על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין בכלל ובתחום המסחרי בפרט.
ת"א (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס
שמות השופטים: טל פישמן לוי
התובעים אכן צברו ניסיון בתחום וזו וודאי אינה עסקת המקרקעין הראשונה בה נטלו חלק, אך לטעמי, אילו היו בעלי הקשרים, הידע, המיומנות והאמצעים להם טוענת הנתבעת, סביר להניח שהיו מצליחים להימנע מהמצב אליו נקלעו. פנייתם לנתבעת לשם קבלת ייעוץ משפטי נועדה, ככל הנראה, לגשר על הפערים בידיעתם ובהבנתם. אם היו בקיאים כנדרש ואם היה בידיהם הניסיון לתכנן, לפעול, לבצע, ליישם ולדווח- מדוע היה עליהם לשלם 50,000 לנתבעת 49. משאלו הם פני הדברים, ולאחר שפורטו מעלה בהרחבה רכיבי עוולת הרשלנות, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעים, חובה זו הופרה לאחר שנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה ולא דיווחה על העסקה לעיריית תל אביב. אי הדיווח במועד גרם נזק כלכלי לתובעים בדמות הוספת ריבית פיגורים. נזק זה יכול היה להימנע אילו הנתבעת הייתה פונה לעירייה ומדווחת על העסקה. אני מקבלת את טענות התובעים לפיהן הנתבעת צריכה הייתה לדווח על העסקה מיד עם חתימתה ובכך למנוע את הנזקים הכספיים שנגרמו להם. 50. מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח. עוד אבהיר, כי אני ערה לאמירותיה של הנתבעת בבית המשפט לפיהן היא עומדת על כך שלא הייתה צריכה לדווח על העסקה במועד החתימה ואף לא תעשה כן בעתיד. ראו פרוטוקול הדיון מיום 23.11.2021 עמ' 72 ש' 1-10 : "עו"ד בן חמו: האם היום אחרי שנחשפת לעמדת העירייה ולכל פסקי הדין גם הישנים וגם החדשים שיצאו, האם היית מייעצת להם אחרת גב' מכנס: שמה עו"ד בן חמו: האם היית מייעצת לתובעים אחרת גב' מכנס: מעולם לא.
פסק דין |28/06/2022 |שלום – תל אביב
ע"א 3640/22- עורך דין יורם ל. כהן נגד ' רבקה בוכמן
שמות השופטים: דוד מינץ,יחיאל כשר,רות רונן
ברי כי במקרה זה דוד זקוק להגנה פחותה מצד מערכת המשפט, וקיים סיכוי שהתערבות בית המשפט בהסכם שבינו לבין ראובן עלולה לפגוע בו יותר מאשר להועיל לו. 50. ואכן, שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו עליהם עמדתי לעיל ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו. כך, למשל, בכללי לשכת עורכי הדין האמריקאית (aba model rules of professional conduct (2024); להלן: כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית), נקבע בכלל 1.8(a) כי: "a lawyer shall not enter into a business transaction with a client or knowingly acquire an ownership, possessory, security or other pecuniary interest adverse to a client unless: (1) the transaction and terms on which the lawyer acquires the interest are fair and reasonable to the client and are fully disclosed and transmitted in writing in a manner that can be reasonably understood by the client; (2) the client is advised in writing of the desirability of seeking and is given a reasonable opportunity to seek the advice of independent legal counsel on the transaction; and (3) the client gives informed consent, in a writing signed by the client, to the essential terms of the transaction and the lawyer's role in the transaction, including whether the lawyer is representing the client in the transaction". כלומר, על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח; כי עורך הדין ייעץ ללקוח להיעזר בייעוץ נפרד ועצמאי ביחס לאותה עסקה; וכי מטעם הלקוח ניתנה הסכמה מיודעת, בכתב, באשר להתקשרות בעסקה וחלקו של עורך הדין בה (יוער כי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית אומצו באופן נרחב על ידי מרבית מדינת ארצות הברית-ראו נפתלי בן ציון, בה"ש 122).
פסק דין |31/08/2024 |בית המשפט העליון
בפ (חיפה) 12/17- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' עו״ד דקואר אליאס
שמות השופטים: עו״ד ע בולדו אב״ד,עו״ד א חורי חב״ד,עו״ד ל מזור חב״ד
מעבר לכך, משהוכח, כי תיק הלקוח נלקח ללא רשות ע"י הלקוח ממשרד עוה"ד, אין כל מקום להרשיע את עוה"ד בעבירת משמעת כלשהי הנוגעת למתואר כ"פרשה הראשונה" בכתב הקובלנה. אשר לפרשה השניה והשלישית-אנו קובעים, כי התנהלות הנקבל היוותה רשלנות שעולה כדי עבירה משמעתית, ובל נשכח כי הרף הדרוש בפנינו אינו הרף הפלילי. אנו מגיעים למסקנה זו מעצם ניסוחו הרשלני של הסכם המכר, העדר התייחסות בו לכל סנקציה ו/או הליך דה פקטו להבטחת תשלומים, התנחלויות בסיסיות כתולדה מהעסקה ו/או מכל מהלך צפוי אחר ממנה ו/או מחפרתה, העדר פירוט חובות ו/או הבטחת תשלום מיסים והיטלים והעדר פירוט לגבי הנכס והסטטוס בו היה. התנהגות זו כה רשלנית, שעולה כדי אי הלימה של מקצוע עריכת הדין, ואי שמירה על כבודו. (וראה על"ע 1552/02 יורם ליאונלו נ. לשכת עורכי חדין-ועד מחוז תל אביב). רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם, לא בכדי נקבע רבות כי תופעות חמורות אלה יש לגדוע מן השורש, אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו, לכן קשה מאוד שלא לקבוע כי סרח כגון זה אינו פוגע במישור הכללי ובהשלכה על כלל עורכי הדין. וידע לו עורך דין שאינו בקיא בתחום בו הוא מתעסק כי רמת הרשלנות יכולה לעלות כדי ביצוע עבירות משמעת ולא לסמוך ידו על יריעות ביטוחיות כאלה ו/או אחרות או לפעול במובן שלח לחמך.
הכרעת דין |11/10/2018 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בד"א 5/20- צביה דותן סטרנס נגד ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: ערן מרינברג,עו״ד אב״ד,אסף ביגר,עו״ד חב״ד,אמיר מורשתי,עו״ד חב״ד
של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב ע"י ב"כ עו"ד יהונתן רבינוביץ׳ פסק הדין בפנינו שני ערעורים, של שני הצדדים, על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, במסגרת בד"מ 10/19, מיום 23.12.19 [בהרכב: שלומי באשי, עו"ד-אב"ד, קרן שמש, עו"ד-חב"ד, שי ורד, עו"ד-חב"ד] (להלן: "פסק הדין"). בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע בפסק הדין את עו"ד צביה דותן סטרנס (להלן: "המערערת"), בעבירות של אי העברת כספים ללקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עורכי הדין, הרשעה שבעקבותיה גזר בית הדין קמא על המערערת עונש של 36 חודשי השעיה, מתוכם 18 חודשים בפועל ו-18 חודשים על תנאי לשלוש שנים, וכן קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצוי בסך 10,000 ₪. ערעורה של המערערת, שהוגש ראשון, הינו הן על ההרשעה והן על העונש. . . . . . . ערעורה של ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (להלן-"המשיבה") שהוגש שני, הינו על העונש שנקבע בפסק הדין. . . . העובדות כפי שהועלו בכתב הקובלנה על פי הקובלנה שהוגשה כנגד המערערת, במהלך שנת 2017 ייצגה המערערת את ה"ה שלמה ורבקה אליאש (להלן: "המתלוננים") בהסכם למכירת דירה, שהייתה בבעלותם בגבעתיים (להלן: "הסכם המכר"). בהתאם להסכם המכר מיום 13.6.2017 , קיבלה המערערת בנאמנות לידיה סך של 50,000 ₪ מידי הקונים, עם הנחיות בדבר השקעת הכספים ובדבר שחרורם לידי המתלוננים, מיד עם המצאת אישורי מס שבח והיעדר חובות עירייה לידי ב"כ הקונים. לצורך מס שבח העבירו המתלוננים ביום 22.8.2017 לידי המערערת סך של 40,000 ₪ ואולם בפועל הועמד החיוב במס על סך של 33,077 ₪, כך שבידי המערערת נותרה יתרה בסך של 6,923 ₪ (להלן: "היתרה העודפת").
פסק דין |28/07/2020 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין |23/06/2019 |מחוזי – מרכז
ת"א (עפולה) 2498-06- מנפרד בנימין נגד רוזנשטוק צבי
שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד
כן מכירה הפסיקה בחובות נאמנות וזהירות גם כאשר פועל עורך-הדין בעבור שני הצדדים לעסקה במשותף. חובת עורך הדין להתנהג ביושר, בחריצות, בשקידה ובנאמנות תוך דאגה לאינטרס של לקוחו, חל גם כאשר פועל עורך הדין מטעם שני הצדדים (ע"א 2725/91 היינוביץ נ' גלעדי, עורך דין, (פורסם בנבו) (1994)). כלל יסוד הוא, כי מומחיותו המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה (ע"א 751/89 לעיל). 78. באשר לחובה כלפי צד שאינו מיוצג על ידי עורך דין נפסק, כי "חובתו של עורך הדין כלפי הצד הבלתי מיוצג עומדת על רגליה היא, אין היא נגזרת או קשורה לחבותו של הלקוח, אותו מייצג עורך הדין, כלפי הצד הבלתי מיוצג . . . על כן עשוי עורך הדין לחוב בחובות של גילוי, אזהרה וחובות אחרות הנובעות ממעמדו המיוחד כעורך דין, שלקוחו אינו חב בהם" (ע"א 37/86,58 מ. לוי נ' י. שטרמן, מ"ד (4), 446, בעמ' 472 מול האותיות א'-ב', כפי שמצוטט בע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, (1994)). בית המשפט מוסיף ומציין, כי יכול שהחובה כלפי הצד השלישי תתמצה באזהרת אותו צד, כי ייטיב לעשות אם ישכור לעצמו פרקליט : ". . . עורך דין בשל מעמדו המיוחד חב חבות מסוימת לא רק כלפי לקוחו, אלא גם כלפי צדדים שלישיים, בגבולות מסוימים, בהתחשב בנסיבות העובדתיות של מקרה זה או אחר. החשוב הוא שציבור עורכי הדין יהיה מודע, כי חבות כזו אפשרית וגם קיימת" (שם, בעמ' 472). השופטת טובה שטרסברג כהן מסכמת את ההלכה הפסוקה בקשר לחובת הזהירות שעשוי לחוב עורך דין כלפי צד שלישי ומוסיפה, כי מקום שהפרקליט מיצג לקוח ואילו הצד שכנגד אינו מיוצג כלל ".
פסק דין |19/02/2011 |שלום – עפולה
ת"א (תל אביב) 60751-12-19- צחי בדש נגד חני דקל-אלבז
שמות השופטים: רונן אילן
בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. עם זאת, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, השאלה מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446, 463). כך חובת הזהירות שחב עורך הדין כלפי לקוח בכלל, וכך גם חובת הזהירות שחב בה עורך דין המייצג לקוח שנקלע למחלוקות מול אחר ונדרש לעמוד על זכויותיו בערכאות. מובן שאף בייצוג לקוח בבית המשפט, חייב עורך הדין להתנהל במיומנות, במקצועיות ובזהירות. עליו, למשל, לדעת את החקיקה הרלוונטית, לעמוד בלוחות הזמנים הרלוונטיים, להכין כראוי את כתבי הטענות, לפעול לפי סדרי הדין, להופיע כנדרש בבית המשפט, ולנהל כראוי את הדיונים. ואלו, כמובן, רק דוגמאות. יחד עם זאת, ברי הדבר שלא כל כישלון של עורך הדין גם ייחשב להפרת החובה שהוא חב בה כלפי הלקוח. לא כל טעות של עורך דין מהוה התרשלות (ע"א 4707/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ, פ"ד מז(1) 17, 25; רע"א 417/05 אברהם נ' קדם 18.7.05 ). 15. עוד בטרם תבחן טענת התובעים להפרת חובת הזהירות של הנתבעת, יש להתייחס טענה החמורה מזו – הטענה להפרת חובת האמון של הנתבעת. שלא הפרת חובת זהירות כהפרת חובת אמון. ואם בחינת טענה להפרת חובת זהירות מחייבת משנה זהירות, בטענה להפרת חובת אמון – שאני. בחינתה של טענה שכזו מחייבת זהירות יתירה, שכן היא חותרת אחר הבסיס ההכרחי להעמדת שירותי עריכת הדין – האמון בעורך הדין.
פסק דין |13/05/2023 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 20659-06- קרן אלאלוף (ברגר) נגד שי טויסטר
שמות השופטים: אריקה פריאל
אין צורך להכביר מילים אודות חובות הזהירות והנאמנות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו. די להפנות להוראות סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ("במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט") ולפסיקה הענפה והמושרשת הקובעת כי על עורך דין להגן על ענייני לקוחו ועליו לפעול במיומנות, מקצועיות ונאמנות בטיפול בענייניו. ראה בין היתר לע"א 2625/02 סילביו נחום עו"ד נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385 (להלן: פרשת דורנבאום) והפסיקה המוזכרת שם. כן ראה בסוגיה א' זר "אתיקה מקצועית של עורכי דין", תוספת 4 ינואר 1997, עמ' 143 ו- 215. 23. בענייננו, אין חולק כי בני הזוג אלאלוף לא היו לקוחותיו של עו"ד טויסטר; כי היו רשאים לפנות לייעוץ משפטי משלהם וכי בחרו שלא לעשות-כן. מערכת היחסים בין עורך דין המייצג קבלן לבין קונה אשר אינו מיוצג נדונה כבר בפסיקה. נפסק כי עורך הדין חב חובת זהירות לא רק כלפי לקוחו הקבלן – אלא גם כלפי הקונה הלא מיוצג. ראה בפרשת דורנבאום לעיל בעמ' 426-425: ". . בשולי הדברים אעיר כי אפילו נניח שהמשיבים לא היו לקוחותיו של המערער, עדיין נוצרה בנסיבות העניין מערכת יחסים המקימה חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית של המערער כלפיהם. כידוע, תיתכן חבות ברשלנות של עורך-דין גם כלפי מי שאינו לקוחו ( הנ"ל (פרשת מוסהפור ); פרשת לוי , בעמ' 471). השאלה מה מידת החבות, ומתי היא מתגבשת, תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה". ובהמשך בעמ' 410: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו.
פסק דין |03/07/2010 |שלום – חיפה
ת"א (מרכז) 63167-12-12- רוזן אירנה נגד חנה ליהיא ארגמן
שמות השופטים: דפנה בלטמן קדראי
זוהי נקודת המוצא. עם זאת, אין להטיל על עורך הדין חובת גילוי מוגברת, כמו זו המוטלת על המוכרים, אשר הטלתה עשויה לחבל ביחסי האמון שבין עורכי דין ללקוחותיהם ואף בטיב הייצוג המשפטי. כמפורט לעיל, במקרה דנא התובעים לא הוכיחו כי עו"ד ארגמן ידע על ליקויי רטיבות במועד החתימה על הסכם המכר, ועל כן ראיתי לנכון להשאיר את האמור לעיל בצריך עיון. 124. יצוין, כי התובעים לא העלו טענה מפורשת באשר לרשלנות והפרת חובת הזהירות של עו"ד ארגמן כלפיהם. ככלל, בית המשפט העליון הכיר באפשרות להרחיב את חובת הזהירות של עורך דין גם כלפי צד שלישי שאינו לקוחו, ואף אם היה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, כנקבע בע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, מו (4) 529 ( 1992): "כזכור, המערערים היו מיוצגים על-ידי פרקליט. אין בכך כדי לשלול מכול וכול את האפשרות התיאורטית שגם פרקליטו של הצד שכנגד יחוב ברשלנות" 125. בהלכה הפסוקה טרם נקבעו כללים ברורים למצבים בהם תוכר מבחינה עקרונית חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי "כאשר מדובר בזדון או בהטעיה מכוונת מצד עורך הדין אין מניעה להכיר בחובת זהירות שלו כלפי צד שכנגד, גם אם הלה מיוצג. אפשר שבנסיבות מסוימות ראוי להכיר בחובת זהירות כלפי צד שכנגד מיוצג, גם כאשר מדובר בטענה להתרשלות" (ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ (פורסם בנבו, 20.10.2009 )). 34 כאמור לעיל, לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו, והתובעים אף לא העלו טענה זו במפורש, ועל כן לא מצאתי לדון בסוגיה זו. 126. כך גם לא הוכח לפניי כי עו"ד ארגמן ידע או היה עליו לדעת על אודות אי ההתאמות והחריגות בין היתרי הבית לבין צורת המבנה בפועל.
פסק דין |28/09/2016 |מחוזי – מרכז
ת"א (חיפה) 40815-09-15- חיים נחום נגד עורך דין אברהם כהן
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
חובת זהירות מושגית: 3 5. במסגרת בחינת חובת הזהירות המושגית נבחנת השאלה, האם ביחס לסיכון מסוים קיימת בכלל חובת זהירות. החובה הקונקרטית מתייחסת להיבט הספציפי של האירוע, ובו נבחנת השאלה, האם ביחס לניזוק, בנסיבותיו של אירוע, קיימת חובת זהירות. כאשר המדובר בעורך דין, מתקיימת "חובת זהירות מושגית" שלו כלפי כל מי שנזקק לשירותיו. הטעם לכך ברור וזאת מעצם תפקידו של עורך הדין. חובה על עורך דין ליתן שירות מיטבי בהתאם לידע המקצועי הקנוי לו וחובותיו על פי חוק. הפסיקה קבעה לא אחת כי על עוה"ד לפעול לקידום העניין אשר נמסר לטיפולו בשקידה ראויה ולנהוג בעניינו של הלקוח באחריות סבירה, על פי הנדרש והמצופה מעו"ד רגיל בנסיבות דומות. ראה בע"א 4166/00 שטרית נ. ובר פ"ד נה(4) 958. נקבע עוד כי מכוחם של יחסי עורך דין לקוח נובע כי על עוה"ד להימנע מהסבת נזק למרשו. ראה 2786/07 לופטיג נ. עוה"ד הדסה בן יעקב (ניתן ביום 11/11/07). נוכח הדברים האמורים, מתקיימת אפוא בענייננו, מכוחם של יחסי עורך דין לקוח בין התובעים לנתבע, חובת זהירות מושגית. 6. טיעוני התובעים במסגרת התביעה שלפני נוגעים למספר תיקים אשר טופלו לטענתם בידי הנתבע 2. התובעים בסיכומיהם בחרו להוסיף טיעונים באשר למספר תיקים נוספים, אך טיעונים אלו אשר לא בא זכרם עד כה בכתבי טענות התובעים, מהווים הרחבת חזית אסורה. אתייחס איפוא לאלו אשר בגינם טענו התובעים במסגרת ההליך, כסדרם: ת. א. 6388/08 (שלום -חיפה) עו"ד אברהם כהן נ' נחום:לטענתם, פסק הבוררות בהליך זה ניתן כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הנתבע 2. לטענתם פסק בוררות זה הביא לקריסת כל תביעותיהם כנגד עו"ד כהן.
פסק דין |08/08/2017 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים
שמות השופטים: גיא הימן
על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.
פסק דין |03/08/2021 |שלום – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 103883/97- ילין צבי נגד דניאל שפרמן, עורך דין ואח
שמות השופטים: מארק הורנציק דליה
על חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין כלפי לקוח למדנו מן ההלכה הפסוקה: "אין חולק כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות. . . את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה, באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; ושנית, ככל שהדברים אמורים בעורך דין – מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 1961, ובתקנות הכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם עלול למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו, או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות". ע. א. 37/86 מ. לוי ואח' נ' י. שרמן ואח' פד"י מד(4) עמ' 446, 462. ע. א. 4612/95 איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ו- 4 אח' פד"י נא(4) 769. 90. לשאלה אם חב עורך דין חובת זהירות גם כלפי מי שלא היו לקוחותיו – ואשר היו מיוצגים על ידי עורך דין אחר באותה עסקה – משיבה הפסיקה בחיוב. פסק הדין בענין לוי והמאירי (ע. א. 37/86 הנ"ל) קבע כי עורך דין חב חובת הגינות גם כלפי צד שאינו לקוחו (עמ' 470 – 472). אלא שבפרשת לוי והמאיר הצד האחר לעסקת המקרקעין לא היה מיוצג; אולם קובע בית המשפט: "הנה כי כן עורך דין בשל מעמדו המיוחד, חב חבות מסוימת לא רק כלפי לקוחו, אלא גם כלפי צדדים שלישיים, בגבולות מסוימים, בהתחשב בנסיבות העובדתיות של מקרה זה או אחר".
פסק דין |24/04/2002 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 19967-99- דנציגר ישראל נגד עורך דין שטרן יהודה
שמות השופטים: ראובן שמיע
התובע לא טוען שמי מהנתבעים ייצג אותו ו/או שימש כעורך דינו אולם, מאידך מבסס הוא את תביעתו נגדם דווקא על התרשלותם בביצוע עבודתם כעורכי דין , המשמעות היא שתביעתו מוגשת מכח היותו צד ג' לעסקה שנפגע לטענתו כתוצאה מרשלנותם המקצועית. לאור טיעונים אלה מתעוררות השאלות המשפטיות הבאות: 1. האם קיימת חובת זהירות של עו"ד כלפי צד ג' ומהו היקפה. 2. האם קיימת חובת זהירות מצד עורך דין שטרן (נתבע מס' 1) כלפי התובע כערב להלוואה בנסיבות העניין שלפנינו. 3. האם קיימת חובת זהירות מצד עורך דין פרי (נתבע מס' 2) כלפי התובע כערב. 1. חובת הזהירות של עו"ד כלפי צד ג' והיקפה חובת הזהירות מוגדרת בסעיף 36 לפקודת הנזיקין. הפרת חובה זו מקימה אחריות מכח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. הלכה מושרשת היא כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות (ע. א. 58/66 לוי ואח' נ. שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446 יחיאל נ. כהן פ"ד מח' (3) 207 ). מאחר שבמקרה שלפנינו התובע לא טוען, שהיה לקוח של מי מעורכי הדין הנתבעים בתיק זה יש לבחון האם מוטלת חובת זהירות של עו"ד כלפי מי שאיננו לקוחו, דהיינו כלפי צד ג'. הפסיקה התייחסה גם לשאלה זו וקבעה שכעקרון תתכן חבות ברשלנות של עו"ד גם כלפי מי שאינו לקוחו. כמו כן, נקבע שהשאלה מה מידת החבות ומתי היא מתגבשת תלויה בנסיבותיו העובדתיות של כל מקרה. "אין חולק על קיומה של חובה שלא לנהוג ברשלנות ביחסים בין עורך דין ללקוחו. יכול גם שתיווצר אחריות מושגית כלפי מי שאינו לקוחו של עורך הדין הפונה בבקשת עצה או מידע אל עוה"ד".
פסק דין |15/02/2005 |שלום – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014
סעיף: 3. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(ב) בסעיף זה, "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח ( OECD ) או עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת השנייה. (ג) בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה: (1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור; (2) עורך דין; (3) עובד של נותן השירות העסקי שלפניו הוצג המסמך המקורי; (4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות); (5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות עסקי יבצע הליך של אימות פרטים ודרישת מסמכים ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
(בין השאר: תקופה, סכום, קיום ביטחונות, תדירות התשלום, ריבית, הצמדה, מטבע); נתונים בדבר ביצוע העסקה והיסטוריית התשלומים במסגרתה (בין השאר: ניצול אשראי, יתרה לסילוק, ביצוע תשלומים, פיגור בתשלום, מחילת חוב, חילוט ערבות, נקיטת הליך משפטי או הוצאה לפועל), פרטי לקוחות הקשורים לעסקה ומהות הקשר שלהם (בין השאר: מספר הלקוחות הקשורים, פרטים מזהים של הלקוחות הקשורים, סוג הקשר לעסקה – לדוגמה, אם ערב או חייב); לגבי "מטרת אשראי" – המידע יימסר לגבי עסקת אשראי העולה על 5,000 שקלים חדשים; לגבי "פיגור בתשלום" – עברו 30 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 200 שקלים חדשים; אם המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – עברו 60 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 500 שקלים חדשים; והכול בלבד שנמסרה התראה על הפיגור בתשלום ללקוח; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק סכומי חוב העולים על 200 שקלים חדשים או 500 שקלים חדשים, לפי העניין. לגבי "מחילת חוב" – החוב שנמחל הוא מעל 200 שקלים חדשים; אם המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – החוב שנמחל הוא מעל 500 שקלים חדשים; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק סכומי חוב העולים על 200 שקלים חדשים או 500 שקלים חדשים, לפי העניין. לגבי "לקוחות קשורים" – לקוח שביקש שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר לפי סעיף 22 לחוק, בנק ישראל לא יכלול לגביו במאגר נתונים בדבר היותו "לקוח קשור". טור א' מקור המידע טור ב' פרטי המידע טור ג' תנאים להעברה והערות 5. תאגיד בנקאי ובנק הדואר מספר שיקים שהוצגו לפירעון, מספר שיקים שחזרו מסיבת אין כיסוי מספיק, מספר הוראות לחיוב חשבון, מספר הוראות קבע או הוראות חיוב דיגיטליות שכובדו ושלא כובדו, התראות לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק כי נתוני האשראי ייכללו גם את סכומי השיקים וההוראות כאמור.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
כל הזכויות שמורות ©