כל הזכויות שמורות ©
מדריך מקיף לחובות המשפטיות והאתיות של עורכי דין בתחום המסחרי בתל אביב – כל מה שחשוב לדעת
עורכי דין בתחום המסחרי בתל אביב נושאים באחריות משפטית ואתית כבדה כלפי לקוחותיהם. המאמר הנוכחי מנתח באופן מקיף את החובות המשפטיות, האתיות והמקצועיות החלות על עורכי דין הפועלים בתחום המסחרי בישראל בכלל ובתל אביב בפרט.
חובותיו של עורך הדין המסחרי מעוגנות במספר מקורות נורמטיביים מרכזיים:
בית המשפט העליון הדגיש בפסיקותיו את החובות המוגברות החלות על עורכי דין בתחום המסחרי, כפי שניתן לראות בפסק דין מרכזי:
ע"א 3640/22 עורך דין יורם ל. כהן נ' רבקה בוכמן (ניתן ב-01/09/2024)
"שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו… ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו."
אחת החובות המרכזיות החלות על עורכי דין בתחום המסחרי היא חובת הזהירות המקצועית. חובה זו מחייבת את עורך הדין לפעול ברמת מיומנות גבוהה ובזהירות הנדרשת מאיש מקצוע בתחומו.
בפסק דין מנחה בנושא זה, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב:
תא (תל אביב) 13335-03-18 יחיאל שטרן נ' נילי מכנס (ניתן ב-29/06/2022)
"מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח."
חובת האמון והנאמנות היא אבן יסוד ביחסי עורך דין-לקוח בתחום המסחרי. בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין התייחס לחובה זו בהחלטה חשובה:
בדא 5/20 צביה דותן סטרנס נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (ניתן ב-29/07/2020)
"בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע בפסק הדין את עו"ד צביה דותן סטרנס… בעבירות של אי העברת כספים ללקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עורכי הדין"
הפרת חובות מקצועיות עלולה להוביל לתוצאות חמורות, הן במישור המשמעתי והן במישור האזרחי. כפי שנקבע בפסק דין חשוב:
בפ (חיפה) 12/17 לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נ' עו״ד דקואר אליאס (ניתן ב-12/10/2018)
"רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם"
עורכי דין בתחום המסחרי בתל אביב נדרשים לנקוט במספר צעדים מעשיים על מנת להבטיח עמידה בחובות המוטלות עליהם:
כדי לעמוד בחובות המוטלות על עורכי דין בתחום המסחרי, מומלץ לפעול על פי השלבים הבאים:
עורכי דין בתחום המסחרי בתל אביב נושאים באחריות מקצועית כבדה כלפי לקוחותיהם. המשפט הישראלי מטיל עליהם חובות מוגברות של אמון, נאמנות וזהירות מקצועית, ומצפה מהם לרמת מקצועיות גבוהה במיוחד. הפרת חובות אלו עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות ואזרחיות חמורות.
ההקפדה על ביצוע בדיקות נאותות מקיפות, תיעוד מלא של הפעולות המשפטיות, גילוי נאות ללקוח, והימנעות מניגודי עניינים – כל אלה מהווים את הבסיס לפרקטיקה משפטית אתית ומקצועית בתחום המסחרי. יישום עקבי של עקרונות אלה יבטיח לא רק עמידה בדרישות החוק והאתיקה המקצועית, אלא גם את בניית האמון ארוך הטווח עם הלקוחות ואת המוניטין המקצועי של עורך הדין.
השילוב בין הבנה מעמיקה של החובות המשפטיות, הקפדה על יישום מעשי של עקרונות האתיקה המקצועית, ומודעות מתמדת לפסיקה המתפתחת בתחום – אלה המפתחות להצלחה ארוכת טווח כ עורך דין בתחום המסחרי בישראל בכלל ובתל אביב בפרט.
ת"א (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס
שמות השופטים: טל פישמן לוי
התובעים אכן צברו ניסיון בתחום וזו וודאי אינה עסקת המקרקעין הראשונה בה נטלו חלק, אך לטעמי, אילו היו בעלי הקשרים, הידע, המיומנות והאמצעים להם טוענת הנתבעת, סביר להניח שהיו מצליחים להימנע מהמצב אליו נקלעו. פנייתם לנתבעת לשם קבלת ייעוץ משפטי נועדה, ככל הנראה, לגשר על הפערים בידיעתם ובהבנתם. אם היו בקיאים כנדרש ואם היה בידיהם הניסיון לתכנן, לפעול, לבצע, ליישם ולדווח- מדוע היה עליהם לשלם 50,000 לנתבעת 49. משאלו הם פני הדברים, ולאחר שפורטו מעלה בהרחבה רכיבי עוולת הרשלנות, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעים, חובה זו הופרה לאחר שנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה ולא דיווחה על העסקה לעיריית תל אביב. אי הדיווח במועד גרם נזק כלכלי לתובעים בדמות הוספת ריבית פיגורים. נזק זה יכול היה להימנע אילו הנתבעת הייתה פונה לעירייה ומדווחת על העסקה. אני מקבלת את טענות התובעים לפיהן הנתבעת צריכה הייתה לדווח על העסקה מיד עם חתימתה ובכך למנוע את הנזקים הכספיים שנגרמו להם. 50. מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח. עוד אבהיר, כי אני ערה לאמירותיה של הנתבעת בבית המשפט לפיהן היא עומדת על כך שלא הייתה צריכה לדווח על העסקה במועד החתימה ואף לא תעשה כן בעתיד. ראו פרוטוקול הדיון מיום 23.11.2021 עמ' 72 ש' 1-10 : "עו"ד בן חמו: האם היום אחרי שנחשפת לעמדת העירייה ולכל פסקי הדין גם הישנים וגם החדשים שיצאו, האם היית מייעצת להם אחרת גב' מכנס: שמה עו"ד בן חמו: האם היית מייעצת לתובעים אחרת גב' מכנס: מעולם לא.
פסק דין |28/06/2022 |שלום – תל אביב
ע"א 3640/22- עורך דין יורם ל. כהן נגד ' רבקה בוכמן
שמות השופטים: דוד מינץ,יחיאל כשר,רות רונן
ברי כי במקרה זה דוד זקוק להגנה פחותה מצד מערכת המשפט, וקיים סיכוי שהתערבות בית המשפט בהסכם שבינו לבין ראובן עלולה לפגוע בו יותר מאשר להועיל לו. 50. ואכן, שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו עליהם עמדתי לעיל ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו. כך, למשל, בכללי לשכת עורכי הדין האמריקאית (aba model rules of professional conduct (2024); להלן: כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית), נקבע בכלל 1.8(a) כי: "a lawyer shall not enter into a business transaction with a client or knowingly acquire an ownership, possessory, security or other pecuniary interest adverse to a client unless: (1) the transaction and terms on which the lawyer acquires the interest are fair and reasonable to the client and are fully disclosed and transmitted in writing in a manner that can be reasonably understood by the client; (2) the client is advised in writing of the desirability of seeking and is given a reasonable opportunity to seek the advice of independent legal counsel on the transaction; and (3) the client gives informed consent, in a writing signed by the client, to the essential terms of the transaction and the lawyer's role in the transaction, including whether the lawyer is representing the client in the transaction". כלומר, על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח; כי עורך הדין ייעץ ללקוח להיעזר בייעוץ נפרד ועצמאי ביחס לאותה עסקה; וכי מטעם הלקוח ניתנה הסכמה מיודעת, בכתב, באשר להתקשרות בעסקה וחלקו של עורך הדין בה (יוער כי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית אומצו באופן נרחב על ידי מרבית מדינת ארצות הברית-ראו נפתלי בן ציון, בה"ש 122).
פסק דין |31/08/2024 |בית המשפט העליון
בפ (חיפה) 12/17- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' עו״ד דקואר אליאס
שמות השופטים: עו״ד ע בולדו אב״ד,עו״ד א חורי חב״ד,עו״ד ל מזור חב״ד
מעבר לכך, משהוכח, כי תיק הלקוח נלקח ללא רשות ע"י הלקוח ממשרד עוה"ד, אין כל מקום להרשיע את עוה"ד בעבירת משמעת כלשהי הנוגעת למתואר כ"פרשה הראשונה" בכתב הקובלנה. אשר לפרשה השניה והשלישית-אנו קובעים, כי התנהלות הנקבל היוותה רשלנות שעולה כדי עבירה משמעתית, ובל נשכח כי הרף הדרוש בפנינו אינו הרף הפלילי. אנו מגיעים למסקנה זו מעצם ניסוחו הרשלני של הסכם המכר, העדר התייחסות בו לכל סנקציה ו/או הליך דה פקטו להבטחת תשלומים, התנחלויות בסיסיות כתולדה מהעסקה ו/או מכל מהלך צפוי אחר ממנה ו/או מחפרתה, העדר פירוט חובות ו/או הבטחת תשלום מיסים והיטלים והעדר פירוט לגבי הנכס והסטטוס בו היה. התנהגות זו כה רשלנית, שעולה כדי אי הלימה של מקצוע עריכת הדין, ואי שמירה על כבודו. (וראה על"ע 1552/02 יורם ליאונלו נ. לשכת עורכי חדין-ועד מחוז תל אביב). רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם, לא בכדי נקבע רבות כי תופעות חמורות אלה יש לגדוע מן השורש, אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו, לכן קשה מאוד שלא לקבוע כי סרח כגון זה אינו פוגע במישור הכללי ובהשלכה על כלל עורכי הדין. וידע לו עורך דין שאינו בקיא בתחום בו הוא מתעסק כי רמת הרשלנות יכולה לעלות כדי ביצוע עבירות משמעת ולא לסמוך ידו על יריעות ביטוחיות כאלה ו/או אחרות או לפעול במובן שלח לחמך.
הכרעת דין |11/10/2018 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בד"א 5/20- צביה דותן סטרנס נגד ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: ערן מרינברג,עו״ד אב״ד,אסף ביגר,עו״ד חב״ד,אמיר מורשתי,עו״ד חב״ד
של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב ע"י ב"כ עו"ד יהונתן רבינוביץ׳ פסק הדין בפנינו שני ערעורים, של שני הצדדים, על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, במסגרת בד"מ 10/19, מיום 23.12.19 [בהרכב: שלומי באשי, עו"ד-אב"ד, קרן שמש, עו"ד-חב"ד, שי ורד, עו"ד-חב"ד] (להלן: "פסק הדין"). בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע בפסק הדין את עו"ד צביה דותן סטרנס (להלן: "המערערת"), בעבירות של אי העברת כספים ללקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עורכי הדין, הרשעה שבעקבותיה גזר בית הדין קמא על המערערת עונש של 36 חודשי השעיה, מתוכם 18 חודשים בפועל ו-18 חודשים על תנאי לשלוש שנים, וכן קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצוי בסך 10,000 ₪. ערעורה של המערערת, שהוגש ראשון, הינו הן על ההרשעה והן על העונש. . . . . . . ערעורה של ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (להלן-"המשיבה") שהוגש שני, הינו על העונש שנקבע בפסק הדין. . . . העובדות כפי שהועלו בכתב הקובלנה על פי הקובלנה שהוגשה כנגד המערערת, במהלך שנת 2017 ייצגה המערערת את ה"ה שלמה ורבקה אליאש (להלן: "המתלוננים") בהסכם למכירת דירה, שהייתה בבעלותם בגבעתיים (להלן: "הסכם המכר"). בהתאם להסכם המכר מיום 13.6.2017 , קיבלה המערערת בנאמנות לידיה סך של 50,000 ₪ מידי הקונים, עם הנחיות בדבר השקעת הכספים ובדבר שחרורם לידי המתלוננים, מיד עם המצאת אישורי מס שבח והיעדר חובות עירייה לידי ב"כ הקונים. לצורך מס שבח העבירו המתלוננים ביום 22.8.2017 לידי המערערת סך של 40,000 ₪ ואולם בפועל הועמד החיוב במס על סך של 33,077 ₪, כך שבידי המערערת נותרה יתרה בסך של 6,923 ₪ (להלן: "היתרה העודפת").
פסק דין |28/07/2020 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
ע"א 2625/02- סילביו נחום- עורך דין נגד 1. רחל דורנבאום
שמות השופטים: א ברק,א ריבלין,א חיות
הצדקות אלה מוצבות על כפות המאזניים אל מול האינטרסים אותם משרתת הטלת החבות הנזיקית ברשלנות, ובהם – הרתעה, פיצוי הניזוק ותיקון התוצאה המעוולת, פיזור הנזק – ואם בהקשר הרלוונטי, עולה משקלן על משקלם, תוגבל היקפה של חובת הזהירות. חובת הזהירות של עורך דין כלפי הצד שכנגד 34. כיום אין חולק על כך שעורכי דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם (ראו למשל: פרשת שרמן הנ"ל). מקורותיה של חובת הזהירות זו של נותני שירותים, גם בגין מעשים לא זהירים, באחריות המוטלת בשל מצג השווא הרשלני, הלא הוא היזק הדיבור. בית המשפט מצא כי מצבים אלה עומדים בתנאים שנקבעו להטלת האחריות בגין היזק הדיבור בהמ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח(2) 1317; בין עורך הדין ללקוחו מתקיימים יחסים חוזיים, עורך הדין נוטל כלפי לקוחו אחריות, ואין זה אלא טבעי וסביר שהלקוח יסתמך על כך שעורך דינו יפעל תוך הקפדה על שמירת חובת זהירות, והדברים נאמרו בפרשת שרמן, בעמ' 463: עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח. . . רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות'. 35. חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו.
פסק דין |29/02/2004 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 60751-12-19- צחי בדש נגד חני דקל-אלבז
שמות השופטים: רונן אילן
בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. עם זאת, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, השאלה מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446, 463). כך חובת הזהירות שחב עורך הדין כלפי לקוח בכלל, וכך גם חובת הזהירות שחב בה עורך דין המייצג לקוח שנקלע למחלוקות מול אחר ונדרש לעמוד על זכויותיו בערכאות. מובן שאף בייצוג לקוח בבית המשפט, חייב עורך הדין להתנהל במיומנות, במקצועיות ובזהירות. עליו, למשל, לדעת את החקיקה הרלוונטית, לעמוד בלוחות הזמנים הרלוונטיים, להכין כראוי את כתבי הטענות, לפעול לפי סדרי הדין, להופיע כנדרש בבית המשפט, ולנהל כראוי את הדיונים. ואלו, כמובן, רק דוגמאות. יחד עם זאת, ברי הדבר שלא כל כישלון של עורך הדין גם ייחשב להפרת החובה שהוא חב בה כלפי הלקוח. לא כל טעות של עורך דין מהוה התרשלות (ע"א 4707/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ, פ"ד מז(1) 17, 25; רע"א 417/05 אברהם נ' קדם 18.7.05 ). 15. עוד בטרם תבחן טענת התובעים להפרת חובת הזהירות של הנתבעת, יש להתייחס טענה החמורה מזו – הטענה להפרת חובת האמון של הנתבעת. שלא הפרת חובת זהירות כהפרת חובת אמון. ואם בחינת טענה להפרת חובת זהירות מחייבת משנה זהירות, בטענה להפרת חובת אמון – שאני. בחינתה של טענה שכזו מחייבת זהירות יתירה, שכן היא חותרת אחר הבסיס ההכרחי להעמדת שירותי עריכת הדין – האמון בעורך הדין.
פסק דין |13/05/2023 |שלום – תל אביב
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין 23/06/2019 |מחוזי – מרכז
ת"א (מרכז) 63167-12-12- רוזן אירנה נגד חנה ליהיא ארגמן
שמות השופטים: דפנה בלטמן קדראי
זוהי נקודת המוצא. עם זאת, אין להטיל על עורך הדין חובת גילוי מוגברת, כמו זו המוטלת על המוכרים, אשר הטלתה עשויה לחבל ביחסי האמון שבין עורכי דין ללקוחותיהם ואף בטיב הייצוג המשפטי. כמפורט לעיל, במקרה דנא התובעים לא הוכיחו כי עו"ד ארגמן ידע על ליקויי רטיבות במועד החתימה על הסכם המכר, ועל כן ראיתי לנכון להשאיר את האמור לעיל בצריך עיון. 124. יצוין, כי התובעים לא העלו טענה מפורשת באשר לרשלנות והפרת חובת הזהירות של עו"ד ארגמן כלפיהם. ככלל, בית המשפט העליון הכיר באפשרות להרחיב את חובת הזהירות של עורך דין גם כלפי צד שלישי שאינו לקוחו, ואף אם היה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, כנקבע בע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, מו (4) 529 ( 1992): "כזכור, המערערים היו מיוצגים על-ידי פרקליט. אין בכך כדי לשלול מכול וכול את האפשרות התיאורטית שגם פרקליטו של הצד שכנגד יחוב ברשלנות" 125. בהלכה הפסוקה טרם נקבעו כללים ברורים למצבים בהם תוכר מבחינה עקרונית חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי "כאשר מדובר בזדון או בהטעיה מכוונת מצד עורך הדין אין מניעה להכיר בחובת זהירות שלו כלפי צד שכנגד, גם אם הלה מיוצג. אפשר שבנסיבות מסוימות ראוי להכיר בחובת זהירות כלפי צד שכנגד מיוצג, גם כאשר מדובר בטענה להתרשלות" (ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ (פורסם בנבו, 20.10.2009 )). 34 כאמור לעיל, לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו, והתובעים אף לא העלו טענה זו במפורש, ועל כן לא מצאתי לדון בסוגיה זו. 126. כך גם לא הוכח לפניי כי עו"ד ארגמן ידע או היה עליו לדעת על אודות אי ההתאמות והחריגות בין היתרי הבית לבין צורת המבנה בפועל.
פסק דין |28/09/2016 |מחוזי – מרכז
ת"א (עפולה) 2498-06- מנפרד בנימין נגד רוזנשטוק צבי
שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד
כן מכירה הפסיקה בחובות נאמנות וזהירות גם כאשר פועל עורך-הדין בעבור שני הצדדים לעסקה במשותף. חובת עורך הדין להתנהג ביושר, בחריצות, בשקידה ובנאמנות תוך דאגה לאינטרס של לקוחו, חל גם כאשר פועל עורך הדין מטעם שני הצדדים (ע"א 2725/91 היינוביץ נ' גלעדי, עורך דין, (פורסם בנבו) (1994)). כלל יסוד הוא, כי מומחיותו המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה (ע"א 751/89 לעיל). 78. באשר לחובה כלפי צד שאינו מיוצג על ידי עורך דין נפסק, כי "חובתו של עורך הדין כלפי הצד הבלתי מיוצג עומדת על רגליה היא, אין היא נגזרת או קשורה לחבותו של הלקוח, אותו מייצג עורך הדין, כלפי הצד הבלתי מיוצג . . . על כן עשוי עורך הדין לחוב בחובות של גילוי, אזהרה וחובות אחרות הנובעות ממעמדו המיוחד כעורך דין, שלקוחו אינו חב בהם" (ע"א 37/86,58 מ. לוי נ' י. שטרמן, מ"ד (4), 446, בעמ' 472 מול האותיות א'-ב', כפי שמצוטט בע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, (1994)). בית המשפט מוסיף ומציין, כי יכול שהחובה כלפי הצד השלישי תתמצה באזהרת אותו צד, כי ייטיב לעשות אם ישכור לעצמו פרקליט : ". . . עורך דין בשל מעמדו המיוחד חב חבות מסוימת לא רק כלפי לקוחו, אלא גם כלפי צדדים שלישיים, בגבולות מסוימים, בהתחשב בנסיבות העובדתיות של מקרה זה או אחר. החשוב הוא שציבור עורכי הדין יהיה מודע, כי חבות כזו אפשרית וגם קיימת" (שם, בעמ' 472). השופטת טובה שטרסברג כהן מסכמת את ההלכה הפסוקה בקשר לחובת הזהירות שעשוי לחוב עורך דין כלפי צד שלישי ומוסיפה, כי מקום שהפרקליט מיצג לקוח ואילו הצד שכנגד אינו מיוצג כלל ".
פסק דין |19/02/2011 |שלום – עפולה
בדמ (מרכז) 39/24- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' עו״ד אבי אוחנה
שמות השופטים: אב״ד עו״ד שלומי פרידמן,חב״ד עו״ד שרית רפפורט,חב״ד עו״ד אייל יעקבי
מי שנמנה על שורותיה של לשכת עורכי הדין, והוא ממרה את פי החוק, ובמיוחד כשהא עובר עבירה כללית, הריהו פוגע גם בכבוד המקצוע ועקרונותיו. ואין נפקא מינה, אם עבר את העבירה תוך שהוא ממלא את תפקידיו המקצועיים או מחוצה למסגרת זו . . . " 22. דומה שהמחוקק הציב נורמות אלה, מתוך הנחה שהרף הנורמטיבי והמוסרי שעל עורכי הדין לעמוד בו, הינו רף גבוה במיוחד, זאת מחמת טיב מקצועם וחשיבותו. כך, על עורך דין מוטלות חובות מוסריות רחבות היקף, המשתרעות מעבר לחובתו לכבד את החוק ולא לבצע עבירות משמעתיות, על עורך הדין מוטלת החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין, חובות שעורך הדין ימשיך לחוב בהן גם במסגרת חייו הפרטיים ואינם עוזבים אותו בצאתו מאולם בית המשפט, כך נאמר ב-על"ע 11744/04 עו"ד זיו נ׳ הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב: "עורך דין נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה. תחת גלימתו מסתופפות, זו בצד זו, כל אותן חובות הייחודיות למקצועו, וביניהן גם החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין, אמון שהוא מאבני היסוד לפעולתם. חובות אלה מוטלות על עורך הדין גם כאשר יוצא הוא את שערי בית המשפט, גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כעורך דין. החובות שנוטל הוא על עצמו מרגע שעטה על כתפיו את גלימת עורך הדין ממשיכות לחייב אותו גם כאשר מסיר הוא את הגלימה . . . עורך הדין נושא עמו את יוקרתו ואת הדרו של המקצוע, כמו גם את החובות המוטלות על העוסק במקצוע זה, הן בעת העיסוק במקצוע והן בעתות פנאי. אלה גם אלה ראוי להן שיתוו את התנהלותו".
פסק דין |28/01/2025 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין -מרכז
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים
שמות השופטים: גיא הימן
על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.
פסק דין |03/08/2021 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 19967-99- דנציגר ישראל נגד עורך דין שטרן יהודה
שמות השופטים: ראובן שמיע
התובע לא טוען שמי מהנתבעים ייצג אותו ו/או שימש כעורך דינו אולם, מאידך מבסס הוא את תביעתו נגדם דווקא על התרשלותם בביצוע עבודתם כעורכי דין , המשמעות היא שתביעתו מוגשת מכח היותו צד ג' לעסקה שנפגע לטענתו כתוצאה מרשלנותם המקצועית. לאור טיעונים אלה מתעוררות השאלות המשפטיות הבאות: 1. האם קיימת חובת זהירות של עו"ד כלפי צד ג' ומהו היקפה. 2. האם קיימת חובת זהירות מצד עורך דין שטרן (נתבע מס' 1) כלפי התובע כערב להלוואה בנסיבות העניין שלפנינו. 3. האם קיימת חובת זהירות מצד עורך דין פרי (נתבע מס' 2) כלפי התובע כערב. 1. חובת הזהירות של עו"ד כלפי צד ג' והיקפה חובת הזהירות מוגדרת בסעיף 36 לפקודת הנזיקין. הפרת חובה זו מקימה אחריות מכח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. הלכה מושרשת היא כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות (ע. א. 58/66 לוי ואח' נ. שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446 יחיאל נ. כהן פ"ד מח' (3) 207 ). מאחר שבמקרה שלפנינו התובע לא טוען, שהיה לקוח של מי מעורכי הדין הנתבעים בתיק זה יש לבחון האם מוטלת חובת זהירות של עו"ד כלפי מי שאיננו לקוחו, דהיינו כלפי צד ג'. הפסיקה התייחסה גם לשאלה זו וקבעה שכעקרון תתכן חבות ברשלנות של עו"ד גם כלפי מי שאינו לקוחו. כמו כן, נקבע שהשאלה מה מידת החבות ומתי היא מתגבשת תלויה בנסיבותיו העובדתיות של כל מקרה. "אין חולק על קיומה של חובה שלא לנהוג ברשלנות ביחסים בין עורך דין ללקוחו. יכול גם שתיווצר אחריות מושגית כלפי מי שאינו לקוחו של עורך הדין הפונה בבקשת עצה או מידע אל עוה"ד".
פסק דין |15/02/2005 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 20659-06- קרן אלאלוף (ברגר) נגד שי טויסטר
שמות השופטים: אריקה פריאל
אין צורך להכביר מילים אודות חובות הזהירות והנאמנות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו. די להפנות להוראות סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ("במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט") ולפסיקה הענפה והמושרשת הקובעת כי על עורך דין להגן על ענייני לקוחו ועליו לפעול במיומנות, מקצועיות ונאמנות בטיפול בענייניו. ראה בין היתר לע"א 2625/02 סילביו נחום עו"ד נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385 (להלן: פרשת דורנבאום) והפסיקה המוזכרת שם. כן ראה בסוגיה א' זר "אתיקה מקצועית של עורכי דין", תוספת 4 ינואר 1997, עמ' 143 ו- 215. 23. בענייננו, אין חולק כי בני הזוג אלאלוף לא היו לקוחותיו של עו"ד טויסטר; כי היו רשאים לפנות לייעוץ משפטי משלהם וכי בחרו שלא לעשות-כן. מערכת היחסים בין עורך דין המייצג קבלן לבין קונה אשר אינו מיוצג נדונה כבר בפסיקה. נפסק כי עורך הדין חב חובת זהירות לא רק כלפי לקוחו הקבלן – אלא גם כלפי הקונה הלא מיוצג. ראה בפרשת דורנבאום לעיל בעמ' 426-425: ". . בשולי הדברים אעיר כי אפילו נניח שהמשיבים לא היו לקוחותיו של המערער, עדיין נוצרה בנסיבות העניין מערכת יחסים המקימה חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית של המערער כלפיהם. כידוע, תיתכן חבות ברשלנות של עורך-דין גם כלפי מי שאינו לקוחו ( הנ"ל (פרשת מוסהפור ); פרשת לוי , בעמ' 471). השאלה מה מידת החבות, ומתי היא מתגבשת, תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה". ובהמשך בעמ' 410: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו.
פסק דין |03/07/2010 |שלום – חיפה
ת"א (תל-אביב-יפו) 2070/00- אבידן אברהם (תובעים ונתבעים שכנגד) ואח נגד אבידן אלי(נתבע ונתבע שכנגד) ואח
שמות השופטים: דרורה פלפל
חובת הזהירות המושגית: השאלה הכללית הנשאלת הנה, האם ביחסים שבין עורך דין ללקוחו קיימת חובת זהירות התשובה לשאלה זו בחיוב. על חובת עורך הדין כלפי לקוחו ניתן ללמוד מסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין -התשכ"א 1961, הקובע כך: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. " קביעה זו של החוק מתיישבת עם מבחן הציפיות, שכן על עורך דין לצפות שמעשיו עלולים להשפיע על לקוחותיו לטוב ולרע, במיוחד כאשר מדובר ביחסים מקצועיים בהם לעורך הדין יש ידע שלא מצוי בידי האדם הסביר. חובת הזהירות הקונקרטית: יש לבחון האם במסגרת היחסים שבין התובעים 1 ו – 2 לנתבע 3 קמה חובת זהירות. בענייננו היחסים בין הנתבע 3 לתובעים כפי שעולה מעדותו, היו יחסי עו"ד לקוח, כלומר הנתבע 3 ייצג את שני הצדדים לחוזה המכר, המוכרים והקונה: "ש: אתה מייצג גם את המוכרים וגם את הקונה ואתה מחויב להגן על האינטרסים של שניהם, נכון ת: זה ברור. " (עמ' 64 שורות 9-11) חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת גם היא עפ"י מבחן הציפיות, נשאל, האם האדם הסביר או במקרה זה עוה"ד הסביר, צריך היה לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה את קרות הנזק בענייננו מדובר בעריכת חוזה מכר דירה וניהול ההליכים הקשורים בו, חוזה מעין זה הנו בעל חשיבות ומשמעות גבוהה לעורכים ולקשורים בו. חוזה מכר כשמו כן הוא מעביר זכויות קנייניות מצד אחד לשני ומכאן חשיבותו הרבה. חשיבות זו אף גוברת כאשר מדובר בחוזה מכר דירה, חוזה כזה מלווה בהליכים מורכבים מול גורמים שונים כגון, המנהל, הבנק, המוכר, הקונה וכו'. לאור זאת ניתן לצפות כי ניהול לא אחראי של ההליכים האמורים עלול לגרום נזק רב לצדדים רבים.
פסק דין |25/05/2005 |מחוזי – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993
סעיף: 24. פטור מחובת מכרז
24. (א) בנוסף על הוראות תקנה 3 החלות על חברה ממשלתית, לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה: (1) עסקה אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי עסקאות מסוגה עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית של החברה, בסוד מקצועי או בסוד מסחרי של החברה או ביכולתה של החברה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור; (2)4 עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים ובחברות שלהן מחזור עסקאות שנתי העולה על 1,100,000,000 שקלים חדשים – עסקה שסכומה אינו עולה על 660,000 שקלים חדשים; (2א) עסקה של חברה בהפרטה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, אשר מחזור העסקאות השנתי שלה עולה על 2,260,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי העסקה אינו עולה על 3,300,000 שקלים חדשים; (3) עסקה עם חברת-בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת-בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה: (4) עסקה הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו מכרז; (5) עסקה עם מי שזכה במכרז מרכזי בתנאים שאינם גרועים לחברה הממש לתית מאלה שבמכרז המרכזי; בפסקה זו, "מכרז מרכזי" – מכרז פומבי שמפרסם החשב הכללי; (6) עסקה שענינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירת ניירות ערך או רכישתם או פעולות אחרות בשוק ההון; (7) (א) עסקה לביצוע עבודה מדעית, או ספרותית, או עסקה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, תכנון הנדסי, אדריכלות, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ייעוץ משפטי, ייעוץ הנדסי, ייעוץ רפואי, ייעוץ כלכלי, מדידה, ראיית חשבון, ניתוח מערכות, תיכנות, שמאות, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב וגרפיקה; (ב) עסקה כאמור בפסקה זו תיערך
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014
סעיף: 3. אימות פרטים ודרישת מסמכים
(ב) בסעיף זה, "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח ( OECD ) או עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת השנייה. (ג) בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה: (1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור; (2) עורך דין; (3) עובד של נותן השירות העסקי שלפניו הוצג המסמך המקורי; (4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות); (5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות עסקי יבצע הליך של אימות פרטים ודרישת מסמכים ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019
סעיף: 151. בקשות הנאמן
151. (א) בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת. (ב) הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, "פרטי התקשרות" – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני . (ג) הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו. (ד) הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד לפי סעיף 132(א)(1) לחוק; (2) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 132(א)(4) לחוק; (3) בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 15. טיעון נגד כשרות הסכם
15. עורך דין שערך מסמך או השתתף בעריכתו, או שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה, לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך או העסקה, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
(בין השאר: תקופה, סכום, קיום ביטחונות, תדירות התשלום, ריבית, הצמדה, מטבע); נתונים בדבר ביצוע העסקה והיסטוריית התשלומים במסגרתה (בין השאר: ניצול אשראי, יתרה לסילוק, ביצוע תשלומים, פיגור בתשלום, מחילת חוב, חילוט ערבות, נקיטת הליך משפטי או הוצאה לפועל), פרטי לקוחות הקשורים לעסקה ומהות הקשר שלהם (בין השאר: מספר הלקוחות הקשורים, פרטים מזהים של הלקוחות הקשורים, סוג הקשר לעסקה – לדוגמה, אם ערב או חייב); לגבי "מטרת אשראי" – המידע יימסר לגבי עסקת אשראי העולה על 5,000 שקלים חדשים; לגבי "פיגור בתשלום" – עברו 30 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 200 שקלים חדשים; אם המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – עברו 60 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 500 שקלים חדשים; והכול בלבד שנמסרה התראה על הפיגור בתשלום ללקוח; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק סכומי חוב העולים על 200 שקלים חדשים או 500 שקלים חדשים, לפי העניין. לגבי "מחילת חוב" – החוב שנמחל הוא מעל 200 שקלים חדשים; אם המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – החוב שנמחל הוא מעל 500 שקלים חדשים; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק סכומי חוב העולים על 200 שקלים חדשים או 500 שקלים חדשים, לפי העניין. לגבי "לקוחות קשורים" – לקוח שביקש שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר לפי סעיף 22 לחוק, בנק ישראל לא יכלול לגביו במאגר נתונים בדבר היותו "לקוח קשור". טור א' מקור המידע טור ב' פרטי המידע טור ג' תנאים להעברה והערות 5. תאגיד בנקאי ובנק הדואר מספר שיקים שהוצגו לפירעון, מספר שיקים שחזרו מסיבת אין כיסוי מספיק, מספר הוראות לחיוב חשבון, מספר הוראות קבע או הוראות חיוב דיגיטליות שכובדו ושלא כובדו, התראות לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק כי נתוני האשראי ייכללו גם את סכומי השיקים וההוראות כאמור.
כל הזכויות שמורות ©