כל הזכויות שמורות ©
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוא גוף משפטי חשוב לכל מי שמתמודד עם סכסוכי עבודה באזור הצפון. הבנת הסמכות המקומית של בית דין זה היא קריטית להגשת תביעות באופן נכון ויעיל.
הסמכות המקומית קובעת איזה בית דין אזורי מוסמך לדון בתביעה ספציפית. בהתאם לתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוסמך לדון בתביעות כאשר:
תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת באופן מפורש:
"מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"
חשוב להבין שקיים הבדל משמעותי בין שני מונחים אלה. כפי שנקבע בפסיקה (סעש (תל אביב) 67631-07-20), המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". ישנם מקרים רבים בהם המקומות הללו שונים זה מזה.
כאשר מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה נמצאים בתחומי שיפוט שונים, התובע נהנה מזכות בחירה. כפי שנקבע בפסק דין סעש (תל אביב) 55811-01-19, התובע רשאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, בהתאם לחלופה המתאימה לו.
נקודה חשובה שיש לזכור היא שהצדדים אינם יכולים להסכים על סמכות מקומית שונה מזו הקבועה בתקנות. כפי שנקבע בפסק דין סעש (חיפה) 37938-07-23:
"הצדדים אינם סוברנים להחליט על מקום השיפוט בנסיבות בהן אין לבית דין מסוים סמכות מקומית לדון בתביעה ואינם רשאים – אף לא בהסכמה – לסטות מהתנאים הקבועים בתקנות"
בקביעת הסמכות המקומית, בתי הדין מתחשבים במספר שיקולים מעשיים:
בחינת הסמכות המקומית כוללת מספר שלבים:
הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נקבעת לפי מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה. במקרים בהם אלה נמצאים באזורי שיפוט שונים, התובע נהנה מזכות בחירה. חשוב להדגיש כי לא ניתן להתנות על כללי הסמכות המקומית, אפילו בהסכמת כל הצדדים המעורבים.
הבנת כללים אלה חיונית לכל מי שמתכנן להגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ויכולה לחסוך זמן, כסף ותסכול רב. ניתן להתעייץ עם עורכי דין לדיני עבודה בחיפה מומחה.
ד"מ (נצרת) 21520-01-14- נסרין זעאתרה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בעמ
שמות השופטים: מירון שוורץ
3. תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, הן אלה אשר חלות על ההליכים המתנהלים בפני בתי הדין לעבודה, ולפיכך אין אלא להביע פליאה, על כי התובעת מבקשת לבסס את תגובתה על תקנות סדר הדין האזרחי, הספרות והפסיקה המתייחסים לתקנות כאמור, כאשר אין בין אלה לבין התקנות הרלוונטיות להליך כאן, לא דבר ולא חצי דבר. מקום השיפוט בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעביד, הינו בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. מכאן, כי בשים לב לעובדה ולפיה ביצעה התובעת את עבודתה בעיר חיפה, הרי שהסמכות המקומית בהליך, נתונה גם היא לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. נציין ונדגיש כי בניגוד לכללי תקנות סדר הדין האזרחי, הרי שבבית הדין לעבודה, אין הצדדים רשאים להתנות או להסכים בדבר הסמכות המקומית, ומכאן כי בית הדין אינו "קונה" סמכותו, מעצם הגשת ההליך בפניו. מטעם זה, אין גם כל בסיס לטענות התובעת בדבר החובה להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה וכד'.
החלטה |07/05/2014 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
סעש (תל אביב) 55811-01-19- דימטרי קולשוב נגד בנק דיסקונט לישראל
שמות השופטים: יפית זלמנוביץ גיסין
2.7 אין חולק כי למחרת היום הודיע התובע על התפטרותו מאחר והנתבע הפר, לטענתו, את חוזה העבודה עימו משלא עמד בהבטחה להעביר את התובע לתל אביב. הבקשה 3 3. במסגרת כתב ההגנה העלה הנתבע את הטענה, כי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אין סמכות מקומית לדון בתובענה. לדידו של הנתבע, התובע עבד כאיש תחזוקה ושירות בחיפה והצפון ומקום מגוריו של התובע בחיפה. משלא ניתן להתנות על הסמכות המקומית יש להורות, כך על פי הבקשה, על העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. 4. התובע השיב לטענה, במעמד הדיון המוקדם וטען, כי "גם מבחינת התובע אין עדיפות מיוחדת לבית הדין במרכז לעומת ביה"ד בחיפה. עם זאת, מכיון שהפרשה לשיטתנו נסובה סביב המעבר של התובע לת"א ועבודתו בת"א ומכיון שמדובר במעסיק עם סניפים רבים בכל הארץ" (ר' פרוטוקול עמ' 1 שורות 19/15) לא סבר התובע כי קיימת מניעה שהתיק יתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. 5. התובע הוסיף, כי גם אם היה עובר לעבוד בתל אביב ומועסק בסניף הנתבע בתל אביב שלושה ימים ומתפטר, הסמכות המקומית לדון בתובענה היתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא מקום העבודה האחרון של התובע. 6. הנתבע השיב לתגובת התובע, במעמד הדיון המוקדם וציין, כי שעה שמוסכם על הכל כי התובע עבד בחיפה, המבחן היחידי הוא מהו מקום עבודתו של התובע ועל כן כאשר מדובר בנתבע שהוא מעסיק בהקף ארצי, אין כל רלבנטיות למיקומו של המעסיק אלא אך ורק למקום בו עבד התובע. דיון והכרעה 7. תקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן – "תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה") קובעת: "(א) מקום השיפוט הוא – 4 (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" (הדגשה שלי – י.
החלטה |19/12/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 17378-12-19- אלה גראף נגד חנה הכט
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי חיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 6.12.19 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעת. במסגרתה טענה התובעת כי עבדה בשירות הנתבעת בעבודות משק בית, בביתה בחיפה. 3. ביום 23.1.20 הוגשה בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה חיפה, נוכח העובדה כי בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לטענת הנתבעת, מקום ביצוע העבודה היה בביתה הקודם של הנתבעת בחיפה בלבד. 4. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב הסמכות מכיוון שמענה של הנתבעת הינו בתל אביב. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. 2 8. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').
החלטה |12/04/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 67631-07-20- חוסין סדה נגד יצחק שטרן ושות בעמ
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי בחיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 29.7.20 הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעת. במסגרתה טען התובע כי עבד בעבודות בניין אצל הנתבעת, משך כשנה וחצי, עד לפיטוריו בניגוד לדין. 3. במקביל להגשת כתב הגנה מטעמה, הוגשה בקשת הנתבעת להוספת נתבע והפקדת ערובה. וביום 26.1.21 הוגשה בקשתה להעברת מקום הדיון לבית הדין לעבודה בחיפה. לטענתה בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה שכן מקום ביצוע העבודה היה בחריש. 4. התובע לא הגיב לבקשה זו (ואף לא לבקשות הנוספות), הגם שניתנה לו ארכה. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 2 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה".
החלטה |02/05/2021 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (חיפה) 1848-02-23- היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
3 לטענת הנתבע, בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, בסמכות בית הדין להעביר את מקום הדיון בהתאם ל'פורום הנאות', המביא בחשבון את נוחות כלל הצדדים המעורבים, כמו גם העדים ובמקרה דנן – כל הצדדים והעדים, למעט בא כח התובע, מתגוררים בעיר ירושלים או בסמוך לה, לרבות התובע המתגורר בעיר חברון הסמוכה יותר באופן משמעותי לעיר ירושלים מאשר לעיר חיפה המרוחקת מביתו כ- 182 ק"מ, בעוד המרחק מבית התובע לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עומד על 52 ק"ג בלבד (נספח ג' לתשובה). לדידי הנתבע, אף בפסיקה בתי הדין לעבודה מייחסים את תחום השיפוט של מעלה אדומים ואזור התעשייה הסמוך, מישור אדומים, לעיר ירושלים הסמוכה (נספח ד' לתשובה). על יסוד כל האמור, שב הנתבע וביקש להעביר את הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, תוך חיוב התובע בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. הכרעה 7. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן: "24. סמכות בית-דין אזורי (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ;" 8. תקנה 3 לתקנות קובעת כדלקמן: "3. מקום השיפוט (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; . . . (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
החלטה |02/05/2023 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (חיפה) 37938-07-23- אנדרי בורובוי נגד אודיוה ארט בעמ
שמות השופטים: כרמית פלד
החלטה הנתבעים הגישו תגובה לבקשת התובע להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה. במסגרת תגובתם האמורה עתרו הנתבעים, בין השאר, להכריע בטענות מקדמיות אשר העלו במסגרת כתב ההגנה. משלא הוגשו בקשות נפרדות בקשר לטענות המקדמיות הללו ממילא לא ניתנה מלכתחילה החלטה המורה לתובע להגיש תגובה לאותן טענות. די בכך כדי לדחות את ההכרעה באלה. חרף האמור, משהתייחס התובע לחלק מהטענות האמורות במסגרת בקשתו להגשת כתב תשובה, להלן הכרעתי: 1. סמכות המקומית – תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 קובעת כי מקום השיפוט בתובענה הוא בית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. מקום העבודה היה בעיר נתניה, כעולה גם מהמען אשר מצויין על גבי תלושי השכר. בהתאם לצו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים) (הוראת שעה), התשפ"ב – 2021 הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. אשר לטענה בדבר הסכמתם המוקדמת של הצדדים, במסגרת הסכם העבודה הנטען, להתדיין בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, הרי שזו אינה משנה את כללי הסמכות המקומית. הצדדים אינם סוברנים להחליט על מקום השיפוט בנסיבות בהן אין לבית דין מסויים סמכות מקומית לדון בתביעה ואינם רשאים – אף לא בהסכמה – לסטות מהתנאים הקבועים בתקנות . בהתאם להוראות הדין הסמכות המקומית נתונה אם כן לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. 2. תשלום אגרה – בדיקת מזכירות העלתה כי האגרה שולמה במלואה, בהתאם לרכיבי התביעה שננקבו בכתב התביעה. בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח 2008 קיימים רכיבי תביעה הפטורים מתשלום אגרה. התובע ישלים טיעון בהקשר זה במהלך הדיון ובמידת הצורך יידרש בית הדין בשנית לבקשה לאחר קבלת הבהרות. 3. התיישנות רכיב הלנת השכר – שאלת הזכאות לרכיב הלנת השכר תוכרע, במידת הצורך, בפסק הדין וממילא תעשה בהלימה להוראות הדין השונות, לרבות סעיף 17א לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, על כל סעיפיו הקטנים.
החלטה |12/02/2024 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סע"ש (חיפה) 17777-03-25- חיה סבח, נגד ' ולאחיו בית שמש 2. הרב שמעון ביטון
שמות השופטים: רים כלדאוי סרוגי
על כן, לעמדת התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מכוח הוראות סע' 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. 6. בד בבד, הוסיפה התובעת וטענה שככל שבית הדין סבור שלא מסורה לו הסמכות המקומית לדון בתובענה זו, אזי מתבקש להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ולא לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. דיון והכרעה 7. המחלוקת שעומדת להכרעה בבקשה זו, היא האם כטענת התובעת מדובר ב"תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה" (סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו" (תקנה 3(א)(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, (להלן-"התקנות") (ההדגשה אינה במקור-ר. כ. ס). 8. או שמא, עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות). 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי לא מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה זו. הפרת חובה חקוקה 10. בכל סכסוך שמקורו ובסיסו ביחסי עבודה בין עובד לבין מעסיק, ניתן יהיה לכלול עילות תביעה שונות, כגון בגין הפרת חובה חקוקה. תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים עשויה להיחשב תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.
החלטה |09/04/2025 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
. על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב". (ההדגשה במקור – ל. ג. ) 7 13. גם בעניין אנטון חורי הדגיש בית הדין הארצי כי ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה" לתובע הזכות לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה באומרו: "בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה". אך יש ו"מקום העבודה" של עובד הוא באזור אחד ואילו עבודה מסוימת שלו מתבצעת באזור אחר. במקרה כזה יוכל העובד להגיש את תביעתו בבית הדין שבאחד משני האזורים שיבחר (ר' דב"ע נה/3-106 שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח 237, 239, מול האות ו')" 14. בעניין שילוח טען העובד כי עבודתו חייבה הדרכה שוטפת ופגישות בכל רחבי הארץ וכי אחוז מסוים מעבודתו בוצע בירושלים. בית דין זה קבע כי מסכת העובדות הביאה למסקנה כי "מקום העבודה" ומקום ביצוע העבודה היו זהים, וכן לא היה חולק כי את "עיקר עבודתו" ביצע העובד במשרדי החברה בתל אביב. משכך, קבע בית דין זה כי אין די בביצוע חלק מהעבודה בירושלים על מנת להקנות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות. עוד נקבע כי מקום שבו בוצעה העבודה, צריך להיות מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה. 8 15. בעניין נובש (בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש – פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ, 13.12.2009 ), אחד המבקשים בבקשה הועסק במשך ארבע שנים בסניף החברה בבית שמש, באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בשנה החמישית והאחרונה לעבודתו הועבר לסניף במודיעין, הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 56765-12-12- יניב אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: נילי ארד
במסגרת שיקול הדעת בקביעת מקום שיפוט בהליך של איחוד דיון בתובענות "יש ליתן הדעת לנסיבות הענין ולכללי הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה" . כאשר נקודת המוצא היא, כי הערכאה הדיונית אליה הוגשה התובענה היא בעלת הסמכות המקומית. על בסיס זה תידון הבקשה להעברת מקום דיון, או יקבע מקום הדיון בהליך איחוד דיון. . מן הכלל אל הפרט 12. בהליך שנועד בבית הדין האזורי בחיפה, ביקש ב"כ התובעים למחוק את התביעות תוך שהודיע על שמירת זכותו להגיש תובענות ל"בתי הדין המוסמכים ולהגיש בקשה להעברת הדיון בתיקים השונים למקום אחד". ולא בכדי. כפי שציין בטיעוניו, בבית הדין האזורי והוסיף לפנינו, אף אחד מן התובעים לא הועסק, או לא ביצע עבודתו, בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה;ולגבי שבעה מתוך שלושה עשר התובעים, הסמכות המקומית הינה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נמצא, כי אף לשיטתו, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אין סמכות מקומית לדון באילו מן התובענות, ועל אחת כמה וכמה בתובענות המאוחדות. לאור זאת, הוגשו התביעות מחדש בבתי הדין האזוריים שלהם סמכות מקומית, בהתאם למקום מגוריו, או מקום עבודתו, של כל אחד מהתובעים, כנדרש בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה ובהתאם התגבשה זיקת הסמכות המקומית הספציפית . 13. בנסיבות אלה, משקביעת מקום השיפוט באיחוד התובענות נעשית בזיקה לכללי הסמכות המקומית, ומשמרבית התביעות הוגשו בפועל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מן הראוי הוא כי כלל התביעות תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב . לא תשמע טענת מניעות כוללת של בית דין מלדון בהליך 14. טוענים התובעים כי "מן הראוי כי חוקרי הביטוח הלאומי – המופיעים תדיר בפני בית הדין לעבודה באזורם -לא יופיעו כבעלי דין בעצמם בפני אותו בית דין"; וכי "לא ראוי שמותב המכיר היטב את בעלי הדין יהא זה שידון בעניינם".
החלטה |05/02/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור
בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.
פסק דין |05/07/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה
שמות השופטים: לאה גליקסמן
משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
החלטה |29/08/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 38741-09-24- איציק שיווק והרכבה בע"מ נגד ' אשרף געברי
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
משכך, בהתאם לתקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות או תקנות בית הדין לעבודה), הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לכל בית דין אזורי. 5. המעסיקה בתשובתה לתגובה טענה, בין היתר, כי על פי הסיפא של תקנה 5 לתקנות יש לדון בתובענה בבית הדין האזורי הנוח לבעלי הדין. לטענתה, משמקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הינם במחוז ירושלים, הרי שיש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. זאת, בעוד העובד לא הצביע על אף זיקה לבית הדין האזורי בבאר שבע. 6. ביום 13.9.24 , ניתנה החלטה שבה נדחתה בקשת המעסיקה, היא ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (להלן: ההחלטה). כך, בין היתר, נאמר: "מטענות הצדדים עולה, כי מקום העבודה לרבות משרדה הרשום של הנתבעת כמו גם מקום ביצוע העבודה הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט. בשים לב לכך שגם התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית ומקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הם מחוץ לתחום השיפוט, הרי שלא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. במצב דברים זה יש לפנות לתקנה 5 הקובעת: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי. " בנסיבות אלה ובהתאם ללשון התקנה כאמור, רשאי היה התובע להגיש תביעתו בכל בית דין אזורי ולפיכך בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מטעמי חוסר סמכות מקומית-נדחית. לא נעלמה מעיני בית הדין טענת הנתבעת, כי "מירב הזיקות" נתונות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שם גם מתגוררים עדי הנתבעת ובכלל זה חשב השכר, מנהל העבודה ומנהל כוח אדם; אולם, אין באמור כדי לאיין את העובדה, כי מקום ביצוע עבודת התובע, כמו גם מענה הרשום של הנתבעת הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט, כך שהתביעה בדין הוגשה בבית דין זה.
החלטה |08/10/2024 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
סעש (חיפה) 19306-06-14- בוטרוס נסייר נגד בונה רינה- בניה ופיתוח (2000) בעמ
שמות השופטים: אביטל רימון קפלן
תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא- בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. " תקנה זו מבחינה בין שני מונחים לקניית הסמכות המקומית: "מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה" ו- "מקום ביצוע העבודה". לציין, כי לתקנה זו קדמה תקנה 2(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969 (להלן – תקנות התשכ"ט), אשר קבעה: "מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה בין עובד למעביד, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שבגללה מוגשת התובענה". 7. בפסה"ד בדב"ע נה/106-3 שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח, 237, דן בית הדין הארצי, בין היתר, באבחנה בין הוראת תקנות התשכ"ט לתקנות, ופסק: "עובד העובד באופן קבוע משך שנים בחצרי מפעל בחיפה, יוצא, לדרישת מעבידו, לבצע עבודה, משך פרק זמן של מספר חודשים, באזור גוש דן. התביעה, אותה הוא מגיש, היא בגין תשלומים המגיעים לו, לטענתו, בגין אותה עבודה בגוש דן. 3 במקרה דנא – "מקום העבודה" הוא באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בחיפה; "מקום ביצוע העבודה" הוא באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בתל-אביב. על פי תקנות התשכ"ט – היה על העובד להגיש תביעתו לבית הדין האזורי בחיפה, ובו בלבד. על פי תקנות התשנ"ב – יוכל העובד להגיש תביעתו בבית הדין האזורי בתל-אביב, הכל לפי בחירתו ונוחיותו" על הלכה זו חזר בית הדין הארצי, תוך חידודה גם בדב"ע 230/98-3 אנטון חורי נ' שלמה הנדל עבודה ארצי כרך לא(1), כדלקמן: "בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה".
החלטה |20/05/2015 בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סע"ש (חיפה) 17777-03-25- חיה סבח, נגד ' ולאחיו בית שמש 2. הרב שמעון ביטון
שמות השופטים: רים כלדאוי סרוגי
על כן, לעמדת התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מכוח הוראות סע' 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. 6. בד בבד, הוסיפה התובעת וטענה שככל שבית הדין סבור שלא מסורה לו הסמכות המקומית לדון בתובענה זו, אזי מתבקש להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ולא לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. דיון והכרעה 7. המחלוקת שעומדת להכרעה בבקשה זו, היא האם כטענת התובעת מדובר ב"תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה" (סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו" (תקנה 3(א)(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, (להלן-"התקנות") (ההדגשה אינה במקור-ר. כ. ס). 8. או שמא, עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות). 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי לא מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה זו. הפרת חובה חקוקה 10. בכל סכסוך שמקורו ובסיסו ביחסי עבודה בין עובד לבין מעסיק, ניתן יהיה לכלול עילות תביעה שונות, כגון בגין הפרת חובה חקוקה. תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים עשויה להיחשב תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.
החלטה |09/04/2025 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סע"ש (ירושלים) 40098-03-24- עידו דדון נגד ' החברה הדרומית לשווק בע"מ
שמות השופטים: אסתר שחור
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא-(1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; 6. לגבי מקום העבודה, משרדה של הנתבעת הינו בהוד השרון. בעניין מקום ביצוע העבודה בית הדין הארצי חזר ושנה כי מה שקובע הוא המקום האחרון בו בוצעה העבודה. כך בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (ניתן ביום 13.12.09 ) נקבע בזו הלשון: "מבקש 1 הועסק בשנה האחרונה עובר לסיום העסקתו בסניף החברה באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. משכך הוא וכאשר הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית-הדין הוא "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" [דב"ע נא/108-3 ישעיהו פוקס-אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 303], ברי כי אף בעניינו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. " 7. אף בבר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ (ניתן ביום 30.6.14 ) הבהיר בית הדין הארצי את חשיבות מקום העבודה האחרון: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. " (ההדגשה האחרונה שלי, א. א. ) וכן: "לפיכך, בנסיבות המקרה לא היה מקום לקבוע את "מקום ביצוע העבודה" על בסיס מבחן של ביצוע עיקר העבודה תוך בחינה והשוואה של מספר שנות עבודתו של המערער בכל אחד מסניפי המשיבה.
החלטה |20/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
סעש (חיפה) 10335-09-22- אשטרום אנרגיה מתחדשת בע"מ ח.פ 516409539 נגד אסף גבעון
שמות השופטים: סאוסן אלקאסם
תקנה 3(א)(2) קובעת כי הסמכות המקומית- "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה". 9. ברירות הסמכות המקומית לגבי שני המקרים הן – מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה (או שבו הייתה אמורה להתבצע העבודה), ולכן אין צורך להכריע אם עסקינן בעילה הנובעת מיחסי עבודה, או מתקופה שטרם נוצרו יחסים כאלו. 10. מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה יכולים להיות חופפים, היינו, אותו המקום, אך אפשר ויהיו מקומות שונים. 11. לפי הפסיקה – "ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. " בר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג – כנפי משק תור בע"מ ( 30.06.2014 ) (יובהר כי דברים אלו נאמרו לגבי החלופה לסע' 24(א)(1) לחוק). 12. וכן "את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק" (ראו הציטוט שם, פס' 12). 13. לא נעלם מעינינו כי לא הצהירה המבקשת כי אין לה פעילות עסקית בתחום שיפוטו של בית הדין בחיפה (להבדיל מהצהרתה כי אין לה סניף בחיפה), אולם המשיב עצמו לא פירט בכתב התביעה את העובדות המבססות את הסמכות המקומית כפי שהעלה בתגובתו. ורק פירט בכלליות כי הנתבעת עוסקת בתחום אספקת חשמל בכל הארץ, וכי התקבל לתפקיד מנהל תחום אספקת החשמל.
החלטה |24/11/2022 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (נצרת) 52893-04-22- אמיר קריספין נגד דיאלוגיק נטוורקס (ישראל) בע"מ ח.פ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 9. בהתאם לפסיקה אשר דנה בעקרונות יישום תקנה 3(א)(1) לתקנות: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה". 10. לטענת התובע בכתב התביעה, מקום העבודה ("הפיזי") נמצא באזור המרכז אולם את עיקר העבודה הוא ביצע בתקופה שהחל משנת 2012 ועד לפיטוריו בשנת 2020 מביתו שבצפון הארץ. מכאן שהתובע מסכים כי "מקום העבודה" הוא במשרדי הנתבעת בעיר פתח תקווה אולם לטענתו, לבית דין זה הסמכות המקומית לדון בתביעה בהתאם לבחירתו בחלופה השניה שבתקנה 3(א)(1) לתקנות – "מקום ביצוע העבודה". 6 11. אשר לחלופה "מקום ביצוע העבודה" – מטענות הצדדים לבקשה עולה כי אין מחלוקת כי התובע ביצע את עבודתו מביתו, נסע לצורך העבודה לחו"ל וכן נדרש לבצע את העבודה במשרדי הנתבעת בפתח תקווה, כיומיים בשבוע. הצדדים למעשה חלוקים האם ניתן ללמוד מגרסתו העובדתית של התובע בכתב התביעה כי חלקה העיקרי של העבודה בוצע מביתו, על מנת שתתקיים החלופה שבה בחר לעניין מקום השיפוט בתביעה. 12. התשובה לשאלה זו לפי דעתי היא חיובית, ואסביר: התובע טען כי סוכם עמו כי הוא יעבוד ממשרדי הנתבעת בפתח תקווה "כפעמיים בשבוע", באופן גמיש ולפי צרכי העבודה. כן צוין על ידו, הן בכתב התביעה והן בתצהיר התמיכה לתגובתו לבקשה, כי ביתר הזמן ובמרביתו, סוכם הוא יעבוד "מרחוק" בביתו שבצפון הארץ וכן בחו"ל במסגרת נסיעותיו המרובות.
החלטה |01/08/2022 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 4. תובענה נגד המדינה
4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 9. פרטי כתב תביעה
9. אלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה: (1) ציון בית הדין שהתובענה מוגשת לו; (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של התובע, ומען להמצאת כתבי בי-דין; (3) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע, במידה שניתן לבררם; (3א) העובדה שהתובע או הנתבע הוא פסול דין או קטין, אם הדבר הוא כך, או שהוא תאגיד, ובמקרה זה – גם הצורה שבה התאגד; (4) העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה; (5) העובדות המראות שבית הדין מוסמך לדון בתובענה; (6) הסעד המבוקש לרבות פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט; (7) שוויו של נושא התובענה, ככל שניתן לקבעו, לפי הענין; היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית דין אזורי" , "בית דין ארצי" ו "רשם" – כמשמעותם בחוק; "בית דין" – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק; "החלטה" – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין; "הליך" – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין; "טופס" – שנוסחו ניתן בתוספת; "כתב בי-דין" – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד; "מספר זהות" – (1) לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום; (2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום; (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על–פי דין – מספר הרישום שלו; (4) לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין; (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון; (6) לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. "מען" , לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; "פסול דין" – לרבות "קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 10. מען להמצאת כתבי בי-דין
10. המען להמצאת האמור בתקנה 9(2) יהיה: (1) מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו; (2) משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו; (3) משרדו של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים – אם התובע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי סעיף 34 לחוק או אם התובענה הוגשה בידי ארגון עובדים על פי חוק אחר; (4) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי; (5) כאשר המדינה היא המעביד, יהיה המען להמצאת כתבי בי-דין פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית הדין האזורי הדן בהליך; היה בית הדין המוסמך לדון בהליך בית הדין הארצי – פרקליט המדינה.
צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017
סעיף: 1. סוגי החלטות
1. לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: (1) החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים זולת אם ניתנה באחד מן ההליכים האלה: (א) לפי סעיפים 24(א)(1ב), (1ג), (1ד) ו–(2) לחוק; (ב) מתן סעד זמני לפי סעיף 29(א) לחוק ובכלל זה בקשה לסעד זמני שנדונה עם תובענה כאמור בתקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; (ג) לפי סעיפים 33ח ו–33יא לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; (2) החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה הניתנת לפי סעיף 24(א)(2) לחוק ולמעט החלטה כאמור שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; (3) החלטה בעניין שלבי דיון בהליך, למעט החלטה שדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי; (4) החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים של אחד מבעלי הדין ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת; הוראה זו לא תחול על החלטות בעניין מומחה רפואי מטעם בית דין לעבודה; (5) החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות של אחד מבעלי הדין, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכותלי בית הדין, ובכלל זה בהיוועדות חזותית; (6) החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה; (7) החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו; (8) החלטה לפי סימן ט' לפרק ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 2. החלת תקנות סדרי הדין בערעור
2. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), התשכ"ד-1963, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בתקנה 1, במקום כל מקום שבו נאמר "בסעיף 43 לחוק" קרי "בסעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות"; (2) בתקנה 3, במקום "המאשים" קרי "התובע – אם העובד הוא המערער או המבקש, או העובד – אם התובע הוא המערער"; (3) בתקנה 4, בפסקה (2), במקום "המשרד" קרי "הרשות המקומית" ופסקה (6) תיראה כמחוקה; (4) בתקנה 6, במקום "יימסר לפרקליט המדינה ולנציב השירות" קרי "יימסר למשיב"; (5) בתקנה 16, במקום "נציב השירות" קרי "ראש הרשות המקומית"; (6) בטופס ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים והחזרה לעבודה לפי תקנה 4 שבתוספת, המלים "האם ניתנה רשות לערער" – ייראו כמחוקות.
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002
סעיף: 5. סמכות שיפוט ותרופות
5. (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה. (ב)6 (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה). (2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב–1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2011. (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. (4) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה למעסיק בשל הפרת הוראות סעיפים 1 או 3 כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין לעבודה להתחשב בכך שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו, או בכך שהוטל על המעסיק, בשל אותו מעשה, קנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (בסעיף זה – חוק העבירות המינהליות). (5) בבואו להטיל קנס על מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 4, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד המעסיק, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן זה, בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור. (6) בבוא מפקח שמונה לפי חוק העבירות המינהליות להטיל קנס מינהלי בשל עבירה לפי סעיף 4, או בבוא תובע מוסמך כמשמעותו בסעיף 8א לחוק האמור לדון בבקשה לביטול קנס מינהלי שהוטל כאמור, רשאי הוא להתחשב בכך שנפסקו נגד המעסיק, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן זה, בשל המעשה שבשלו מוטל עליו קנס מינהלי.
כל הזכויות שמורות ©