כל הזכויות שמורות ©
דיני התעבורה בחיפה והצפון מתאפיינים במורכבות משפטית ייחודית, הנובעת בין היתר מהמבנה הטופוגרפי המיוחד של העיר והאתגרים התחבורתיים הספציפיים לאזור. בתי המשפט לתעבורה בחיפה פיתחו לאורך השנים פסיקה ענפה המתמודדת עם סוגיות אלו, תוך התייחסות למאפיינים הגיאוגרפיים של האזור ולהשפעתם על אחריות משתמשי הדרך. סקירה זו מציגה ניתוח מקיף של המסגרת המשפטית, הפסיקה המנחה, ומגמות עדכניות בטיפול בעבירות תעבורה באזור חיפה והצפון.
בתי המשפט לתעבורה בחיפה מטפלים במגוון רחב של עבירות תעבורה, כאשר אחת העבירות המרכזיות והחמורות היא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה. פסיקה עדכנית ממחישה את חומרת ההתייחסות לעבירה זו:
רעפ 6377/21 ג'ופי ג'ופי נ' מדינת ישראל (ניתן ב-27/09/2021):
"המבקש, האט את מהירות נסיעתו, על מנת לאפשר להולך רגל שחצה מימין לשמאל להשלים החצייה בבטחה, החל בנסיעה מבלי להסב מבטו לשמאל, לא אפשר להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה."
פסק דין זה מדגים את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, אפילו במקרים בהם הנהג נקט בחלק מאמצעי הזהירות הנדרשים. עבירות תעבורה נפוצות נוספות המטופלות בבתי המשפט בחיפה כוללות:
בתי המשפט בחיפה מדגישים באופן עקבי את חובת הזהירות המוגברת של נהגים, במיוחד באזורים עירוניים צפופים ובכבישים בעלי מאפיינים מיוחדים. פסיקה מנחה בנושא:
עפת (חיפה) 4955-04-20 פאולה קולר נ' מדינת ישראל (ניתן ב-08/06/2020):
"המערערת נהגה ברכב בחוסר זהירות, בכך שלחצה בטעות על דוושת הגז בעת שהולכת הרגל הייתה בחזית רכבה, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה ובפגעה בה."
פסק דין זה ממחיש את העיקרון לפיו גם טעות אנוש (לחיצה בטעות על דוושת הגז במקום הבלם) אינה פוטרת מאחריות. בתי המשפט בחיפה מחילים אחריות מוגברת על נהגים בשל מספר גורמים ייחודיים לאזור:
הפסיקה בחיפה מתייחסת באופן מפורש למאפיינים הייחודיים של הדרכים באזור:
ת"ד (חיפה) 34582-09-19 מדינת ישראל נ' אביב כהן (ניתן ב-12/03/2020):
"תנאי הדרך באזור הכרמל, הכוללים שיפועים תלולים, עקומות חדות וראות מוגבלת בחלק מהצמתים, מחייבים נקיטת אמצעי זהירות מוגברים. עם זאת, תנאים אלה אינם מהווים הגנה לנהג שלא התאים את נהיגתו לתנאי הדרך."
פסיקה זו מדגישה כי התנאים המיוחדים של האזור אינם מקלים על הנהגים, אלא דווקא מחייבים אותם לזהירות יתרה. בית המשפט מצפה מנהגים להכיר את מאפייני הדרך ולהתאים את נהיגתם בהתאם.
בתי המשפט בחיפה מיישמים מדיניות ענישה מחמירה בעבירות תעבורה חמורות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בהולכי רגל או בנהיגה מסכנת חיים. פסיקה מייצגת:
עפת (חיפה) 62250-07-17 דמיטרי גולדברג נ' מדינת ישראל (ניתן ב-19/10/2017):
"בית המשפט קבע כי על אף חומרת התאונה והתוצאות הטראגיות שנגרמו, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות העובדה שמדובר באדם נורמטיבי שלא היה לו עבר פלילי."
פסק דין זה מדגים את האיזון שבתי המשפט בחיפה מנסים למצוא בין הרתעה וענישה לבין התחשבות בנסיבות אישיות. ניתוח פסקי דין נוספים מצביע על מספר מגמות בענישה:
בתי המשפט לתעבורה בחיפה שוקלים מגוון רחב של שיקולים בבואם לגזור את הדין בתיקי תעבורה:
חשיבות הייצוג המשפטי בעבירות תעבורה מודגשת לאורך הפסיקה בבתי המשפט בחיפה:
רעפ 8847/17 רג'אב סלימאן נ' מדינת ישראל (ניתן ב-27/11/2017): פסק דין זה מדגים את החשיבות של ייצוג משפטי נאות, במיוחד כאשר מדובר בעבירות הכוללות פגיעה בהולכי רגל ונזקי גוף.
יתרונות הייצוג המשפטי המקצועי בתיקי תעבורה בחיפה כוללים:
ניתוח הפסיקה בחיפה מצביע על מספר אסטרטגיות הגנה אפקטיביות:
בתי המשפט בחיפה מעודדים פעמים רבות הגעה להסדרי טיעון, מתוך שיקולים של יעילות דיונית. עם זאת, קיימים מקרים בהם ניהול הוכחות עשוי להיות מועדף:
טיפול מקצועי בתיק תעבורה בבתי המשפט בחיפה כולל מספר שלבים מרכזיים:
טיפול בתיקי תעבורה באזור חיפה מחייב התייחסות להיבטים ייחודיים:
הטיפול בעבירות תעבורה בחיפה מחייב היכרות מעמיקה עם הפסיקה המקומית והמגמות העדכניות בבתי המשפט. ניתוח הפסיקה העדכנית מצביע על מספר מגמות בולטות:
חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, תוך התחשבות במכלול הנסיבות והראיות. ייצוג משפטי מקצועי המכיר את המאפיינים הייחודיים של האזור ואת הפסיקה המקומית הוא אחד המפתחות להצלחה בתיקי תעבורה בבתי המשפט בחיפה והצפון.
נהגים באזור חיפה והכרמל נדרשים להיות מודעים לחובת הזהירות המוגברת החלה עליהם, במיוחד בשל התנאים הטופוגרפיים המאתגרים. אימוץ דפוסי נהיגה זהירים, ציות להוראות החוק, ותשומת לב מיוחדת להולכי רגל ולמשתמשי דרך פגיעים אחרים, יכולים למנוע עבירות תעבורה ולהבטיח את בטיחות כל משתמשי הדרך באזור חיפה והצפון.
עפת (חיפה) 62250-07-17- דמיטרי גולדברג, נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: רון שפירא,[אבד],בטינה טאובר,ת נאות פרי
ישראל פסק דין השופטת בטינה טאובר: מבוא 1. בפנינו ערעור הנאשם (להלן: "המערער") על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, כב' סגן הנשיא השופט גיל קרזבום שניתן ביום 21/06/17 בתיק גמ"ר 680-04-16 (להלן: "בית משפט קמא"). הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער, לאחר הרשעתו, בעבירת גרם מוות ברשלנות בנהיגה וכן במספר עבירות תעבורה נוספות. 2. בד בבד עם הגשת הודעת הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר עליו. בקשה זו הועברה לתגובת המשיבה אשר הסכימה לעיכוב הביצוע המבוקש. לפיכך, הורה בית המשפט בהחלטה מיום 31/07/17 על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור. עובדות כתב האישום וההליך בבית משפט קמא 2 3. מעובדות כתב האישום שהוגש כנגד המערער, עולה כי ביום 19/01/15 סמוך לשעה 14:07 נהג המערער ברכב פרטי מסוג יונדאי (להלן: "הרכב") בסמוך לצומת הרחובות פל-ים ונתנזון בעיר התחתית בחיפה, מכיוון דרום לצפון בנתיב השמאלי מתוך שניים (להלן: "הכביש"). הכביש הינו דרך עירונית, כביש דו מסלולי דו נתיבי עם שטח הפרדה בנוי. כביש אספלט תקין ויבש עם עיקול קל שמאלה (להלן: העיקול"). מיד בכניסה לרחוב נתנזון קיים מעבר חצייה בכביש (להלן: "מעבר החצייה"). על המדרכה מימין למעבר החצייה מוצבים עמודי בטון נמוכים ומוצב עמוד רמזור להולכי רגל (להלן: "עמוד הרמזור"). שדה הראייה מכיוון נסיעת המערער למעבר החצייה ולמדרכה מימין לו 70 מטרים לפחות. מזג האוויר באותו יום היה בהיר, ראות טובה ואור יום. בעת האירוע עמד על המדרכה בצד ימין, בכיוון נסיעת המערער, בסמוך למעבר החצייה מר זידאן עותמאן יליד 1948 (להלן: "המנוח") כשאשתו ובתו של המנוח עומדות בסמוך אחריו.
פסק דין |19/10/2017 |מחוזי – חיפה
רע"פ 8847/17- רגאב סלימאן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ג קרא
של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עפ"ת 17863-07-17 שניתן ביום 31.10.2017 על ידי כב' השופט ערן קוטון ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בשם המבקש: בשם המשיבה: עו"ד תומר גונן עו"ד אריה פטר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט ע' קוטון להלן: בית המשפט המחוזי) מיום 31.10.2017 ב-עפ"ת 17863-07-17, שקיבל את ערעור המשיבה על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בעכו (כב' השופט הבכיר י' בכר להלן: בית משפט השלום) מיום 4.6.2017 ב-פל"א 10255-06-16. ההליכים בבית משפט השלום 2 2. המבקש הורשע על פי הודאתו על ידי בית משפט השלום בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה), נהיגה ללא ביטוח (עבירה לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי התש"ל-1970), נהיגה בקלות ראש (עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה), אי מתן זכות קדימה להולך רגל תוך סיכון הולך רגל (עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה תשכ"א-1961), הגשת בקשה לרישיון בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 66 לפקודת התעבורה) והרשעה בעבירה שגרמה חבלה של ממש (עבירה לפי סעיף 38 לפקודת התעבורה). 3. על פי כתב האישום, בתאריך 28.06.2016 בסמוך לשעה 15:20 המבקש נהג ברכב פרטי בכביש פנימי בשפרעם, מצפון לדרום, בעוד בהמשך הדרך, בסמוך לכיכר, ניצב בכיוון נסיעתו מעבר חצייה, ולפניו תמרור. באותו הזמן הולכת רגל החלה לחצות את הכביש במעבר החציה האמור. המבקש, נהג בקלות ראש ורשלנות, לא האט כאשר התקרב למעבר החצייה, לא הבחין בהולכת הרגל ולא אפשר לה לסיים את חציית מעבר החצייה, פגע בה, ובכך גרם לתאונה. כתוצאה מהתאונה, הולכת הרגל נפגעה ונגרמו לה חבלות של ממש, הכוללות חתך של כ-3 ס"מ שפשוף בכתף שמאל, שפשוף בברך שמאל, שבר ביד והמטומה בכתף שמאל, וגם רכבו של המבקש ניזוק.
החלטה |26/11/2017 |בית המשפט העליון
עפת (חיפה) 4955-04-20- פאולה קולר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: מאזן דאוד
דין 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה חיפה (כב' השופטת רונה פרסון ), בת"ד 195-05-19, מיום 5/3/20 , בגדרו הורשעה המערערת, על סמך הודאתה, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות – עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בבטחה – עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה; התנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). 2. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ברכיב הפסילה בפועל בלבד. גזר הדין בבית משפט קמא; 2 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על פיהן הורשעה המערערת, בתאריך 20/12/2018, סמוך לשעה 17:45, נהגה המערערת ברכב פרטי, ברח' החשמונאים קריית מוצקין והגיעה סמוך לבית מס' 35; הכביש במקום הינו דו-מסלולי מופרד על ידי שטח הפרדה בנוי ללא גדר דו-נתיבי, בכיוון נסיעת המערערת, בצד ימין מקום חניה מוסדר לכלי רכב, ובמקום קיים מעבר חציה הנראה היטב לעין. בהמשך צוין כי באותה עת במקום הנ"ל ומימין לשמאל, ביחס לכיוון נסיעת המערערת, חצתה את הכביש בהליכה בתוך מעבר החציה הולכת רגל שהספיקה לחצות 5 מטר מהמעבר, וזאת לאחר שהבחינה כי המערערת נעצרה לפני המעבר. עוד נטען, כי המערערת נהגה ברכב בחוסר זהירות, בכך שלחצה בטעות על דוושת הגז בעת שהולכת הרגל הייתה בחזית רכבה, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה ובפגעה בה. בעקבות התאונה נחבלה הולכת הרגל בגופה חבלות של ממש, הובחנו בגופה שברים כמפורט בכתב האישום.
פסק דין |07/06/2020 |מחוזי – חיפה
רע"פ 6377/21- גופי גופי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 10781-05-21 מיום 2.9.2021 שניתן על ידי כב' השופט א' סלאמה; ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד תומר גונן החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' סלאמה) בעפ"ת 10781-05-21 מיום 2.9.2021 , במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (השופטת ר' פרסון) בת"ד 3210-12-16 מיום 27.10.2020 . רקע והליכים קודמים 1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, לפי סעיפים 62(2) ו-38(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), וכן בעבירות של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות) והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות. 2 על פי המתואר בהכרעת הדין, המבקש נהג ביום 18.10.2016 במשאית בבסמת טבעון, בצומת הרחובות ברטעה וערה, בסמוך לסופרמרקט האני. "הכביש במקום דו סטרי, מופרד על ידי אי תנועה בנוי, חד נתיבי, כביש תקין, יבש, ראות טובה, שדה ראייה פתוח לפנים במרחק 62.5 מטר, במקום יש מעבר חצייה להולכי רגל הנראה היטב לעין, במרכז הצומת כיכר". באותה העת, חצתה את הכביש, בתוך מעבר חצייה, הולכת הרגל – הגב' עלי חוסיין פתחייה, ילידת 1960 (להלן: "הולכת הרגל" או "הנפגעת"), אשר חצתה את חלקו הראשון של המעבר, עברה את אי התנועה הבנוי והספיקה לחצות כמחצית מחלקו הראשון של המעבר עד שנפגעה. המבקש, האט את מהירות נסיעתו, על מנת לאפשר להולך רגל שחצה מימין לשמאל להשלים החצייה בבטחה, החל בנסיעה מבלי להסב מבטו לשמאל, לא אפשר להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה, פגע בה וגרר אותה מתחת לגלגלי המשאית תוך שהוא מרטש את שתי רגליה.
החלטה |26/09/2021 |בית המשפט העליון
רע"פ 1871/22- ירון דנוך נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
הוראות אלו מטילות על נהג המתקרב ברכבו למעבר חצייה "חובת זהירות מוגברת" הדורשת ממנו להתאים את מהירות ואופן נהיגתו למקרה של חציית הכביש בידי הולך רגל, ובמקרה הצורך עד לכדי עצירת הרכב לשם חצייה בטוחה של הולך הרגל. בתוך כך, על הנהג ליתן דעתו לאפשרויות לפיהן הולך הרגל לא יהיה ערני לרכב המתקרב; יסמוך על כיבוד זכות הקדימה בידי הנהג; ייטול על עצמו סיכון בחציית הכביש; ואף באפשרות להתנהגות רשלנית מצד הולך הרגל (ע"פ 558/97 מלניק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ( 3.5.1998 ); ע"פ 8827/01שטרייזנט נ' מדינת ישראל, נז(5) 506, 519520 (2003); רע"פ 5981/20קיש נ' מדינת ישראל ( 13.10.2020 )). לא הוצג לפניי כל טעם המצדיק התערבות באופן בו יושמו הוראות אלו על ידי הערכאות קמא, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי". אשר לטענות המבקש בדבר מחדלי חקירה שנפלו כביכול בעניינו. טענות אלו זכו להתייחסות נרחבת בקביעות הערכאות קמא בית המשפט לתעבורה הכיר בכך שנפלו אי אלו פגמים בעבודת המשטרה בחקירת התאונה, ואף על פי כן קבע על בסיס העדויות אשר הובאו בפניו, ובעיקר על יסוד עדות המבקש. בית המשפט המחוזי נתן גם הוא דעתו לסוגיה זו, אך סמך ידיו על הכרעת בית המשפט לתעבורה בדבר אחריות המבקש לתאונה. גם במישור זה, אין אפוא טעם המצדיק התערבות ערכאה זו. 6 מכאן לטענות המבקש בהתייחס למהימנותם של העדים השונים וקביעות הערכאות קמא בעניינן. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות.
החלטה |22/03/2022 |בית המשפט העליון
רע"פ 2890/23- אורי חפר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
בגין המתואר לעיל, למבקש יוחסו עבירות של אי-מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה); וגרימת תאונה שגרמה לחבלה של ממש, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות וסעיף 38(3) לפקודה. 5. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות ובהכרעת דין מפורטת, תוך התייחסות אחת לאחת לטענות מפי המבקש. בין היתר, עמד בית המשפט לתעבורה על המסגרת הנורמטיבית המחייבת לצורך הכרעתו, בכלל זה, על חובותיו של נהג בהתקרבו למעבר חציה וחובותיו להולך רגל אשר חוצה את הכביש במעבר חציה. 6. בית המשפט לתעבורה הדגיש את ההלכה הקובעת את חובת הזהירות המוגברת החלה על נהג המתקרב למעבר חציה, בלי שנמנע מלציין כי אף על הולך רגל חלים כללים בהגיעו "לשטח זה". יחד עם זאת, צוין כי על הנהג השולט בכלי הרכב מוטלת האחריות הראשונה במעלה לנהוג בזהירות, ובכלל זה, חובה לצפות, במידה זו או אחרת, את האפשרות כי הולך הרגל עלול להתרשל. במקרה דנן נקבע כי המבקש התרשל בנהיגתו בשל הפרת חובותיו כנהג בהתקרבו למעבר חציה, בהסתמך על סרטון נתונים שהתייחס למהירות נסיעת רכב המבקש, מהירות חצית הולכת הרגל, מרחק החציה של הולכת הרגל ומקום ה"אימפקט" המדויק בכביש. 7. לא נעלמו מעיניו של בית המשפט לתעבורה כי לא נערך שחזור של התאונה וכי אין כל תחשיב הקובע באיזה מהירות נסיעה הייתה התאונה נמנעת. ואולם נקבע שבנסיבות התאונה דנן ניתן לקבוע גם בלי החישובים המתמטיים כי המבקש יצר באופן נהיגתו סיכון בלתי סביר, וסיכון זה התממש בתאונה שהתרחשה.
החלטה |22/04/2023 |בית המשפט העליון
רע"פ 7820-99- יהודה גאן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ש לוין
בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 598/99 מיום 23.9.99 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא פיזם והשופטים: ג'ובראן, חוזה בשם המבקש: עו"ד אילון אורון החלטה 1. לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ח. פיזם, ס. ג'ובראן ור. חוזה) לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כבוד השופטת ו. טויסטר). הבקשה מתייחסת להרשעתו של המבקש בלבד. 2. ביום 6/6/94, בשעה 07:00 לערך, נפגעה הולכת רגל בדרך ההגנה בחיפה ממשאית בה נהג המבקש. כתוצאה מהתאונה קופחו חייה של הולכת הרגל, שהיתה נערה בת שבע עשרה. בעקבות מעורבותו בתאונת הדרכים הקטלנית הוגש כנגד המבקש כתב אישום אשר ייחס לו את העבירות הבאות: גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז1977- וסעיפים 40 ו – 64 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א1961-; אי האטה לפני מעבר חציה ולפני אוטובוס הניצב בתחנת אוטובוס, עבירה לפי תקנה 52(6) ו – (12) לתקנות התעבורה, תשכ"א1961- (להלן – התקנות); נהיגה במהירות בלתי סבירה, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות, והזזת רכב לאחר תאונה, עבירה לפי תקנה 144(א)(1) ו – (ב) לתקנות. בית משפט השלום קבע את הממצאים הבאים: דרך ההגנה בחיפה הוא כביש דו מסלולי. בכל מסלול שני נתיבי נסיעה, ובמרכז הכביש מצוי אי תנועה בנוי, המחבר בין שני מעברי החצייה בשני הנתיבים. לפני הצומת של דרך ההגנה ודרך צרפת, בכיוון כללי מחיפה לתל אביב, קיים נתיב נוסף בצד שמאל המאפשר לרכבים לפנות שמאלה לכיוון דרך צרפת. בצדה הימני של דרך ההגנה, לאחר מעבר החצייה בנסיעה מכיוון חיפה לתל אביב, מצוי מפרץ חנייה בו נמצאת תחנת אוטובוסים.
החלטה |27/11/1999 |בית המשפט העליון
רע"פ 2497/23- סעיד עאסלה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י אלרון
בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ת 67369-02-23 מיום 13.3.2023 שניתן על ידי השופט א' בולוס בשם המבקש: עו"ד מוטי לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א בולוס) ב-עפ"ת 67369-02-23 מיום 13.3.2023 , בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (השופט י בכר) ב-ת"ד 139-03-17 מיום 30.1.2023 . 2. על פי כתב האישום, בשעות בוקר יום 13.12.2016 המבקש נהג בכביש פנימי בעיר עראבה (להלן: הכביש). באותה עת הולכת רגל, ילידת שנת 2001 (להלן: הולכת הרגל), חצתה את הכביש. המבקש נהג בקלות ראש בכך שבהיותו בלתי מורשה לנהיגה, לא הבחין בהולכת הרגל מבעוד מועד, לא האט את מהירות נסיעתו ופגע בה מבלי לאפשר לה להשלים את חציית הכביש (להלן: התאונה). נוכח פגיעתה, הולכת הרגל נזקקה לטיפול רפואי. המבקש ביצע את המעשים המתוארים כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה או ביטוח רכב ובעודו פסול מנהיגה מכוח שני הליכים משפטיים קודמים. בגין האמור, יוחסו למבקש עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה אשר מעולם לא הוצא, כלשון כתב האישום, לפי סעיף 10א יחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה); נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה; נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודה; אי-מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); והתנהגות הגורמת נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות. 3. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
החלטה |16/04/2023 |בית המשפט העליון
רע"פ 3062/15- רחמים עמרני נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
עקב כך, נזקקה הולכת הרגל לניתוחים רבים וטיפול שיקומי ארוך. כתב האישום ייחס, אפוא, למבקש את העבירות הבאות: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) בצירוף עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ; ואי האטה לפני מעבר חצייה, לפי תקנה 52(6) לתקנות התעבורה. 3 4. המבקש כפר בעבירות שיוחסו לו, והורשע, ביום 2.9.2014 , לאחר משפט הוכחות. בהכרעת דינו, ציין בית המשפט לתעבורה, כי יריעת המחלוקת נעוצה בשאלה האם התאונה היתה בלתי נמנעת, כטענת המבקש, או שמא ניתן היה למונעה, כטענת המשיבה. בהקשר לכך, קבע בית המשפט לתעבורה, כי הוכחו בפניו הממצאים העובדתיים הבאים: מקום התאונה, ומיקום מעבר החצייה היו מוכרים למבקש; המבקש נהג את רכבו במהירות של 40 עד 50 קמ"ש; הולכת הרגל חצתה את מעבר החצייה בריצה; וקיים מסתור בדמות חומת ישיבה מן המקום שממנו החלה הולכת הרגל בחצייתה. בהתייחס לגרסתו של המבקש בעדותו בבית המשפט, ציין בית המשפט לתעבורה, כי גרסה זו "מעלה בי תמיהות", וכי היא "משתנה ומתפתחת". לאחר זאת נקבע, כי המבקש "הבחין בהולכת הרגל על המדרכה, נסע במהירות של 50/40 קמ"ש, החל להאט ובלם בשלב מאוחר מדי". בית המשפט לתעבורה נתן את דעתו לכך שהולכת הרגל חצתה את מעבר החצייה בריצה, אך קבע כי על הנהג חלה "חובת זהירות מוגברת" ביחס להולכי הרגל, וכי עליו "לתור אחר הולכי הרגל, להאט מהירותו, למהירות שהינה סבירה לפי מצב הכביש ותנאי הדרך ואף לעצור את רכבו".
החלטה |04/05/2015 |בית המשפט העליון
רע"פ 1945-05- קונסטנט קוטוב נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין
של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"פ 140/05 שניתן ביום 13.2.05 על ידי כבוד השופט ע' גרון בשם המבקש: עו"ד יאיר סטולר ועו"ד יעל שלגי בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר החלטה א. זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט גרשון) מיום 13.2.05 , אשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (השופט סלאמה) מיום 7.12.04 . ב. על פי כתב האישום, ביום 13.1.04 נהג המבקש בקטנוע בשדרות מוריה בחיפה. ברחוב האמור מסומן מעבר חציה להולכי רגל לרוחב הכביש, רוחב המעבר הוא כשלושה מטרים. כמפורט בכתב האישום, באותה עת חצתה את הכביש הולכת רגל מימין לשמאל (כיוון נסיעת המבקש). נטען, כי המבקש נהג בקלות ראש, לא הקדיש תשומת לב מספקת לדרך, לא איפשר להולכת הרגל לחצות את מעבר החציה בבטחה, בלם, והחליק ופגע בה לאחר שזו הספיקה לחצות כשלושה רבעים מרוחב הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש ונותחה בעקבות שבר בגופה. המבקש הועמד לדין בגין עבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות שגרמה נזק וחבלה של ממש. ג. בבית המשפט לתעבורה הגיעו הצדדים להסדר טיעון על פיו הודה המבקש בעובדות כתב האישום, והוסכם כי יוטלו עליו 11 חודשי פסילה בפועל עם סיוג הפסילה לרכב דו-גלגלי, קנס של 2,600 ש"ח ופסילה על תנאי של שלושה חודשים למשך שלוש שנים. ד. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש על פי הודאתו, אך באשר לגזר הדין החליט שלא לקבל את הסדר הטיעון, שכן סבר כי המדובר בהסדר המקל מדי עם המבקש נוכח חומרת העבירה. בית המשפט ציין כי אם ייוותר על כנו העונש שסוכם בין הצדדים, יימצא כי האינטרס האישי של המבקש עולה לאין שיעור על האינטרס הציבורי, וכי נוכח היות של נגע תאונות הדרכים ל"מכת מדינה", על בתי המשפט להקשיח את העונשים היוצאים מתחת ידם.
החלטה |11/04/2005 |בית המשפט העליון
עפת (חיפה) 4955-04-20- פאולה קולר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: מאזן דאוד
דין 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה חיפה (כב' השופטת רונה פרסון ), בת"ד 195-05-19, מיום 5/3/20 , בגדרו הורשעה המערערת, על סמך הודאתה, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות – עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בבטחה – עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה; התנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). 2. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ברכיב הפסילה בפועל בלבד. גזר הדין בבית משפט קמא; 2 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על פיהן הורשעה המערערת, בתאריך 20/12/2018, סמוך לשעה 17:45, נהגה המערערת ברכב פרטי, ברח' החשמונאים קריית מוצקין והגיעה סמוך לבית מס' 35; הכביש במקום הינו דו-מסלולי מופרד על ידי שטח הפרדה בנוי ללא גדר דו-נתיבי, בכיוון נסיעת המערערת, בצד ימין מקום חניה מוסדר לכלי רכב, ובמקום קיים מעבר חציה הנראה היטב לעין. בהמשך צוין כי באותה עת במקום הנ"ל ומימין לשמאל, ביחס לכיוון נסיעת המערערת, חצתה את הכביש בהליכה בתוך מעבר החציה הולכת רגל שהספיקה לחצות 5 מטר מהמעבר, וזאת לאחר שהבחינה כי המערערת נעצרה לפני המעבר. עוד נטען, כי המערערת נהגה ברכב בחוסר זהירות, בכך שלחצה בטעות על דוושת הגז בעת שהולכת הרגל הייתה בחזית רכבה, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה ובפגעה בה. בעקבות התאונה נחבלה הולכת הרגל בגופה חבלות של ממש, הובחנו בגופה שברים כמפורט בכתב האישום.
פסק דין |07/06/2020 |מחוזי – חיפה
גמר (פתח תקווה) 743-11-15- מדינת ישראל נגד ויאצסלב גלוסקין
שמות השופטים: טל אוסטפלד נאוי
בתיקון זה תוקנה תקנה 67 והוטלה חובת זהירות מוגברת על נהג המתקרב למעבר חצייה. בין היתר נקבע, כי על הנהג להאט את רכבו אם ניכר כי הולך הרגל עומד לחצות את הכביש: "(א 1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. (א 2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה. " בתיקון זה יש כדי להראות כי אף מחוקק המשנה סבר כי יש מקום להטיל על נהג הנוהג בקרבת מעבר חציה חובה מוגברת, כך שעליו להשגיח על המתרחש ולהקפיד בנהיגתו. על משמעותו של התיקון עמד בית המשפט לתעבורה בירושלים בת"ד 5814-03-14 מדינת ישראל נ' יובל עוזר: "לאחרונה תוקנה תקנה 67 לתקנות התעבורה ובהתאם לה חלה חובת מתן זכות קדימה גם לאדם שניכר כי בכוונתו לחצות את הכביש. יודגש כי האירוע נשוא כתב האישום התרחש לפני תיקון התקנה אך היא משקפת את החומרה היתירה והדגש שנתן המחוקק לזהירות הנהג בנהיגה בסמוך למעבר חציה. " וכן בית המשפט לתעבורה בחיפה בבפ"ת (תעבורה חי') 6086-08-15 מדינת ישראל נ' דן אדלמן: ". . . בהקשר זה יש להדגיש, כי הפסיקה קבעה חובת זהירות מוגברת על נהג המתקרב למעבר וחציה (וראו גם תקנה 67 לתקנות התעבורה. יצוין, כי לאחרונה, תוקנה התקנה, והוחמרה חובה זו, ללמדך, על רמת חובת הזהירות הקונקרטית, שהמחוקק ביקש לקבוע, לגבי נהגים המתקרבים למעבר חציה).
החלטה |04/04/2017 |בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה
עפת (חיפה) 30937-01-13- לילי מץ נגד מדינת ישראל- פרקליטות מחוז חיפה- פלילי
שמות השופטים: כמאל סעב
מבוא: 1. לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית המשפט לתעבורה"). 2. הכרעת הדין ניתנה ביום 18.10.12 וגזר הדין ניתן ביום 12.12.12 , ע"י השופט שלמה בנג'ו בתיק ת"ד 4232-06-11. ההליך בפני בימ"ש קמא: העבירות שיוחסו למערערת: 3. המערערת הובאה לדין בבית המשפט לתעבורה בגין עבירות של: אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציית הכביש בבטחה, עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"); נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2)(3) לפקודת התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") וכן עבירה של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות וסעיף 38(3) לפקודה. עובדות כתב האישום: 3. בעובדות כתב האישום נטען, כי המערערת נהגה ברכבה ביום 25.6.08 , סמוך לשעה 12:00, ברח' חניתה בנווה שאנן חיפה. הכביש במקום הינו חד-מסלולי, תקין, יבש, הראות טובה, שדה הראייה פתוח לכיוון מעבר החצייה למרחק 30 מטר מדוד, במקום מסומן מעבר חצייה להולכי רגל הנראה לעין, ובצד ימין מוצב תמרור ג- 7 המצביע על קיומו. אותה עת, מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת המערערת, חצה את הכביש על מעבר החצייה, בהליכה רגילה, הולך רגל יליד 1916 (להלן: "הולך הרגל"), אשר הספיק לחצות כמחצית ממעבר החצייה ואז נפגע על ידי רכבה של המערערת. עוד נטען, כי המערערת נהגה ברשלנות, בכך שלא שמה לב לדרך, לא אפשרה להולך הרגל להשלים החצייה בבטחה, בלמה באיחור ופגעה בו (להלן: "התאונה").
פסק דין |02/05/2013 |מחוזי – חיפה
עפת 50391-01-13- רגינה פאולינה זיכלינסקי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: כמאל סעב
פתח דבר: 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 06/01/13 על ידי השופט שלמה בנג'ו, בתיק ת"ד 5505-03-12. 2. הערעור מופנה כנגד חומרת הדין ובעיקר עונש הפסילה בפועל. ההליך בבית משפט קמא: 3. המערערת הובאה לדין בבית משפט קמא בגין העבירות הבאות: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה מעבר חצייה- עבירה לפי תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות"). נהיגה רשלנית – עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") ביחד עם סעיף 38 (3) לפקודה. גרימת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות. 4. בכתב האישום נטען כי ביום 19/06/11, בשעה 10:30, נהגה המערערת ברכבה ברחוב הרצליה לכיוון רחוב הנביאים שבחיפה. בצומת הרחובות מסומן לרוחב הכביש מעבר חציה להולכי רגל ותמרור ג-7 המוצב על אי התנועה בימין הדרך בכיוון נסיעת המערערת. המערערת נהגה בנתיב השמאלי שבכיוון נסיעתה כאשר באותה שעה חצתה את הכביש אישה, ילידת שנת 1948, במעבר החצייה האמור משמאל לימין לכיוון נסיעת המערערת. המערערת נהגה ברשלנות, לא שמה לב לדרך, לא אפשרה להולכת הרגל לחצות את מעבר החצייה בבטחה, המשיכה בנסיעה ופגעה בהולכת הרגל שהספיקה לעבור כ-3.20 מטרים מרוחב הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל וסבלה מחבלה של ממש וכמו כן, נגרם נזק לרכב המערערת. 5. המערערת הגיעה להסדר טיעון עם המשיבה בו סוכם כי המערערת תודה בעובדות כתב האישום והצדדים יטענו לעונש באופן הבא: המשיבה תבקש להטיל על המערערת עונש פסילה בפועל בין 3-6 חודשים.
פסק דין |24/02/2013 |מחוזי – חיפה
עפת 25078-07-11- בנו גנות נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: כמאל סעב
לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה,(להלן: "בית המשפט לתעבורה"). הכרעת הדין ניתנה ביום 24.5.11 וגזר הדין ניתן ביום 2.6.11 , ע"י השופט שלמה בנג'ו בתיק ת"ד 1373-08-09. המערער הובא לדין בבית המשפט לתעבורה בגין עבירות של: אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים החצייה בבטחה, עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: "התקנות"); נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2)(3) לפקודת התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") וכן עבירה של התנהגות שגרמה חבלה לגוף, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות. בעובדות כתב האישום נטען, כי המערער נהג ברכבו ביום 12.6.08 , סמוך לשעה 19:00, ברח' חניתה בחיפה, הגיע לצומת עם רח' חנן. הכביש במקום היה תקין, הראות טובה, שדה הראייה פתוח לפנים למרחק של כ- 70 מ', במקום מסומן מעבר חצייה להולכי רגל הנראה היטב לעין, משני צידי הדרך מוצבים תמרורי ג- 7 המצביעים על קיומו. אותה עת, מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת המערער, חצתה את הכביש על מעבר החציה הולכת רגל (להלן: "הולכת הרגל"), אשר הספיקה לחצות את מרבית מעבר החצייה ואז נפגעה על ידי רכבו של המערער. עוד נטען, כי המערער נהג ברשלנות, בכך שעל אף שעצר לפני מעבר החצייה, ללא סיבה סבירה לא הבחין כלל בהולכת הרגל, החל בנסיעה תוך שהוא מסב את מבטו לשמאל ופגע עם חזית רכבו בהולכת הרגל שנפלה על הכביש (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבלה הולכת הרגל וניזקקה לטיפול רפואי. המערער הודה במקום ובזמן בו נהג ברכב ובכך שהתאונה התרחשה בסמוך למעבר החציה, אך טען כי הולכת הרגל לא הייתה על מעבר החצייה כאשר החל לנסוע.
פסק דין |24/12/2011 |מחוזי – חיפה
ת"ד (ירושלים) 5814-03-14- מדינת ישראל נגד יובל עוזר
שמות השופטים: שרית זוכוביצקי אורי
כמו כן ביקש להתחשב ברכיב הקנס בשל מצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם. חומרת העבירה ומתחם הענישה בית המשפט העליון חיווה דעתו לא פעם על חומרת העבירה של גרימת תאונת דרכים במעבר חציה ועל הצורך לצפות גם התפרצות לכביש של הולכי רגל ורשלנות מצדם. כפי שנקבע ברע"פ 11613/04 דזאנאשוילי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 10.1.05 ): 3 "בית-משפט זה כבר פסק בעניין החובות המוטלות על נהג בהתקרבו אל מעבר חצייה, אשר לפיהן נקבע במפורש הצורך לצפות את התנהגות הולך הרגל, אף אם זו רשלנית (ראו ע"פ 558/97 מלניק נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כמו-כן נפסק, כי במקרה שנוצר ספק אצל הנהג באשר לכוונת הולך הרגל, עליו להפעיל שיקול-דעתו לחומרה (ראו רע"פ 6918/02 מנשה אחיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ראו גם רע"פ 9426/03 שעובי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יתרה מכך, במספר פסקי-דין נקבעה חובת זהירות מוגברת כלפי ילדים, אף אם אלה לא הראו נכונות לעבור את הכביש (ראו ע"פ 584/76 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 617; ע"פ 450/74 ג'לי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1) 214). " לאחרונה תוקנה תקנה 67 לתקנות התעבורה ובהתאם לה חלה חובת מתן זכות קדימה גם לאדם שניכר כי בכוונתו לחצות את הכביש. יודגש כי האירוע נשוא כתב האישום התרחש לפני תיקון התקנה אך היא משקפת את החומרה היתירה והדגש שנתן המחוקק לזהירות הנהג בנהיגה בסמוך למעבר חציה. ב"כ הנאשם הציג לבית המשפט מספר פסקי דין בעבירות שאינן זהות לעבירות בהן הודה והורשע הנאשם או בנסיבות שאינן דומות. בחלק מהמקרים נגזרו על הנאשמים עונשים חמורים יותר . מתחם הענישה נלמד מתיקים דומים בהן הורשעו נאשמים בעבירות זהות שלא קיימת לצדו פסילת מינימום כמפורט להלן: ת"ד (י-ם) 5006-03-15 מדינת ישראל נ' עמר, לא פורסם (מיום 20.4.15 ), הורשעה נאשמת בעלת עבר לא מכביד בעבירות זהות, על פי הסדר טיעון ונגזרו עליה 21 ימי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 500 .
גזר דין |20/10/2015 |בית המשפט לתעבורה – ירושלים
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 67. הולכי רגל במעבר חציה
67. (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. (א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. (א2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה. (ב) מעבר החציה המחולק על-ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.
תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966
סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239
1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה
25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 65. עצירת רכב לפני מסילת ברזל
65. (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. ואלה הנסיבות: (1) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת – בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת; (2) המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה; (3) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70א. אחריות לחניה
70א. (א) (בוטל). (ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו. (ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב. (ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו. (ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) – (1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה; (2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה. (ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה. (ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן. לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון. (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה: (1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים; (2) תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה; (3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה; (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
סעיף: 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה
209א. (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (2) עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה; (3) עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב. (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 64א. הפקרה אחרי פגיעה
64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים. (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף. (ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 64. רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך
64. (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; (2) נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפיסקה (1); (3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה. (ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה – (1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך. (2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש. (ג) נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר. (ד) נהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר. (ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא יכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה [להולך רגל]15 או לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת. (ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות. (ז) נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם
77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 78א. פטור מתחולה או תחולה בהתאמות לעניין רכב בעל עצמאות מותנית
78א. (א) בסעיף זה – "ניסוי" , ברכב בעל עצמאות מותנית – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך; "רכב בעל עצמאות מותנית" – רכב מנועי שמותקנת בו מערכת חומרה ותוכנה, שמסוגלת, בעצמה, לבצע חלק מהפעולות הנדרשות לשם נהיגת הרכב. (ב) השר רשאי, כדי לאפשר הפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית למטרת ניסוי, בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר ברכב שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה, לקבוע בתקנות כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, החלה לעניין רכב מנועי, בעל רכב כאמור או נהיגתו, לא תחול לעניין רכב כאמור, עורך ניסוי ברכב כאמור או הפעלה של רכב כאמור, או שתחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות כאמור בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור כאמור. (ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע ניסוי ברכב בעל עצמאות מותנית בידי עורך ניסוי מסוים, להורות לעורך הניסוי כי לעניין רכב כאמור, עורך הניסוי או הפעלה של רכב כאמור, לא תחול גם הוראה מההוראות המנויות בתוספת החמש עשרה, נוסף על ההוראות שנקבעו בתקנות לפי פסקה (1), או שהוראה המנויה בתוספת החמש עשרה תחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור. (ד) הודעה על מתן פטור כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לראש אגף התנועה במשטרת ישראל. (ה) הוראות סעיף 16טז יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראות שייתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף קטן (ג).
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 45ב. סייג לתחולה על עבירות תעבורה
45ב. (א) על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הכרוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש. (ג) על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 10, 11, 13 עד 19, 35 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה' ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 26(1) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22. (ד) שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.
כל הזכויות שמורות ©