עורך דין חדלות פרעון בפתח תקווה

חובות עורך דין בהליכי הסדר חובות: פסיקת בתי המשפט באזור פתח תקווה

עורך דין המתמחה בהסדרי חובות נושא באחריות כבדה כלפי לקוחותיו. הפסיקה בבתי המשפט בפתח תקווה והסביבה מדגישה את החובות המיוחדות המוטלות על עורכי דין בתחום זה. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, החובות העיקריות והפרקטיקות המומלצות לעורכי דין העוסקים בהסדרי חובות.

המסגרת הנורמטיבית לחובות עורך דין בהסדרי חובות

חובותיו של עורך דין בהליכי הסדר חובות מעוגנות במספר מקורות משפטיים מרכזיים:

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 מדגיש כי "עורך-דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט".

בפסק דין בדמ (באר שבע) 27/11- לשכת עורכי הדין מחוז דרום נ' עו״ד עמית שטרן חוזקו חובות אלה והודגשה חשיבותן בהקשר של טיפול בענייני חובות.

חובות מרכזיות של עורך דין בהליכי הסדר חובות

1. חובת הנאמנות והמסירות

בתא (מרכז) 59886-12-14- דר סנפורד אשר הרמן נ' עורך דין אריה וייס, קבע בית המשפט כי:

"חובותיו של הנתבע, עורך דין, כלפי התובע, מרשו, מעוגנות הן בדין… והן בהסכם ההתקשרות ביניהם, אשר כולל בהכרח את החובות החלות על עורך הדין מכוח הוראות הדין. חובות אלה הוגדרו בדין כחובות נאמנות ומסירות."

נאמנות זו כוללת פעולה לטובת הלקוח בלבד, תוך מניעת ניגוד עניינים ושמירה על סודיות.

2. סטנדרט הזהירות הנדרש

בתאמ (קריות) 41391-07-12- עמית גורמן נ' טופז אומנות המטבח בעמ ואח, הדגיש בית המשפט:

"לא אחת נקבע, כי לא כל טעות של עורך דין – או כל בעל מקצוע אחר – מהוה התרשלות. טעות בהתנהלותו של עורך דין, מקום בו הופעל שיקול דעת, אינה עולה באופן אוטומטי לכדי רשלנות מקצועית. אחריותו של עורך הדין היא לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו, כאשר לא מדובר באחריות אבסולוטית"

עורך דין נדרש לפעול במיומנות ובזהירות מקצועית ראויה, אך אינו נושא באחריות מוחלטת לתוצאות ההליך.

3. חובות מוגברות במקרים מיוחדים

בתא (מרכז) 59886-12-14 הדגיש בית המשפט כי ישנם מצבים בהם נדרשת רמת זהירות גבוהה עוד יותר:

"תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג… מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין"

כאשר הלקוח נמצא במצב פגיע במיוחד, כמו במצב של חדלות פירעון, חובות עורך הדין כלפיו מחמירות.

פרקטיקות מומלצות לעורכי דין בהליכי הסדר חובות

תיעוד ושקיפות:

חובה לתעד את כל הפעולות והתשלומים
מתן קבלות וחשבוניות באופן שוטף
שמירת מסמכים ואסמכתאות

חובת דיווח:

עדכון שוטף ללקוח
דיווח על התפתחויות מהותיות
הסבר על משמעויות משפטיות של צעדים שונים

מתווה לטיפול מקצועי בהסדרי חובות

פגישת התייעצות ראשונית:

בירור מקיף של מצב החובות
הסבר על האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הלקוח
קביעת אסטרטגיה לטיפול

הכנת תכנית פעולה:

מיפוי מדויק של הנושים וסכומי החוב
גיבוש הצעת הסדר מותאמת אישית
תיאום עם הממונה על חדלות פירעון במידת הצורך

ניהול ההליך:

הגשת בקשות מתאימות לבית המשפט
ייצוג מול נושים בדיונים ובמשא ומתן
ליווי אישי עד להשלמת ההסדר

סיכום

עורך דין העוסק בהסדרי חובות נדרש לרמת מקצועיות גבוהה במיוחד ולעמידה בסטנדרטים מחמירים של נאמנות ומסירות. פסיקת בתי המשפט באזור פתח תקווה מדגישה את החובה להקפיד על תיעוד מלא, שקיפות מול הלקוח ובית המשפט, ולפעול תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי זהיר.

טעויות מקצועיות עשויות להיחשב כהתרשלות, אך לא כל טעות תיחשב ככזו אם הופעל שיקול דעת סביר. באמצעות עמידה בכללים אלה, יכול עורכי דין הוצאה לפועל בפתח תקווה להעניק ייצוג משפטי איכותי ללקוחותיו בהליכי הסדר חובות, ולסייע להם להתמודד עם מצבם הכלכלי באופן מיטבי.

סימוכין

פשר (מרכז) 10397-10-15- מוניר סמארה נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב שמות השופטים: שכיב סרחאן like dislike copy enlarge ויודגש: במקומותינו, הטלת מאסר על חייב, הן בהליך הוצאה לפועל והן בהליך פשיטת רגל, מבוצעת במשורה ורק במקרים חריגים ביותר, ולאחר שיוכח כדין, כי החייב הוא בעל יכולת כלכלית ואין דרך אחרת לאלץ אותו לפרוע את החוב (בג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715, 763-765 (1993); ע"א 5150/17 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי , מיום 13.7.2017 ; ע"א 2891/15 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי . , מיום 3.5.2015 ). 10 18. במדינה התעשייתית-קפיטליסטית המודרנית (מדינת השוק העסקי הגלובאלי החופשי), שחרטה על דגלה את הדמוקרטיה המהותית כשיטת שלטון וממשל, ובה התרחשו וממשיכות להתרחש מהפכות תעשייתיות וטכנולוגיות, דבר שהפך את השימוש באשראי כחלק אינטיגלי בכלכלה המודרנית ומקור המימון העיקרי בעולם העסקים והמסחר, ובשים לב לשינוי שחל בפרדיגמה המדינית -משפטית באשר למעמדו של האדם וזכויותיו, מעבר מתפיסת – legal social contrל- individualism , דומני שהגיעה העת להתבוננות מחודשת במוסד חדלות פרעון. חדלות פרעון היא למעשה "תאונה כלכלית". היא יוצרת סכסוך חריף בין החייב לבין הנושה. תוצאותיו של סכסוך זה הן נזקים לחייב,לנושה ואף לחברה/הקהילה. יש לתקן נזקים אלה. יש לתתת מענה צודק לצרכים של כל הצדדים המושפעים מחדלות פרעון (חייב, נושה והחברה) . לדידי, גישת "הצדק המשקם", בשונה מ- "הצדק המתקן",היא הגישה האופטימלית לתיקון הנזקים שיוצרת חדלות פרעון. החייב ההוגן,הזכאי להגנת דיני חדלות פרעון, נדרש לפעולות שיש בהן משום מתן מענה הולם על הצרכים של הנושה והחברה בעשיית צדק. פסק דין | 26/12/2017 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 5 | עמודים – 12 תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 800436-02-20- xx נגד xx שמות השופטים: נעמה טלמן בולטין like dislike copy enlarge המחוקק הלך כברת דרך ארוכה לקראת החייבים במסגרתו של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי ובחר להגדיר כמטרה ראשונה במעלה את השיקום הכלכלי של החייב אשר קריסתו הכלכלית אינה עוד "אות קלון" אלא "תאונה כלכלית". היחיד אינו מוגדר בחוק כחייב עוד, אלא כיחיד, ובניגוד להליכי הפטר בהוצל"פ – בהליכי חדלות פרעון – אין כל תנאי סף בטרם פניה להליך. 15. עקרון שיקומו של החייב הינו עקרון חשוב ומהותי אך אינו עומד בפני עצמו ואל לנו לשכוח אף את האינטרסים של הנושים ואת זכויתיהם מנגד כמו גם את אינטרס החברה בכללותה והרצון להרתיע חייבים ולמנוע מהתנהגויות מעין אלו. לפיכך – אל לנו להסיר את כל הסייגים ולבטל את כל המגבלות בין מכח החוק ובין מכח הפסיקה וראוי לשמור ולהקפיד על תקופת צינון/המתנה בין סיומו של הליך אחד בשל "ניצול לרעה" להליך חדש. הדבר חיוני והכרחי על מנת שחייבים ילמדו ויפנימו לתקן את דרכיהם ולא לשוב על טעויות העבר. 16. לא ראוי לאפשר כניסה ביתר קלות להליך ואחד מהדרכים לעשות זאת הינן לעמוד ולהקפיד על פרק הזמן שבו יהא על החייב להמתין בטרם יוכל להגיש בקשה חדשה בהליכי חדלות פרעון על מנת שלא יצא החוטא נשכר ועל מנת שחייבים ידעו לכבד ולהעריך את עצם היותם בהליך, להפנים את תועלתו עבורם ולנצל את ההזדמנות הנקרית בדרכם להתחיל בדרך חדשה. יחיד המענויין לקבל את הגנות החוק – חייב לשתף פעולה ולנהוג בתום לב לאורך כל ההליך מראשיתו ועד סופו. 7 17. ולעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט מינץ ב ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19). "אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב . . . עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. החלטה | 12/02/2020 | רשם ההוצאה לפועל – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 8 חוק חדלות פירעון (באר שבע) 12361-10-20- ליאורה אהרון נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז באר שבע והדרום שמות השופטים: איילת גרבי like dislike copy enlarge רון כהנא, בתפקידו כמנהל מיוחד על כנסי החייב, בו נקבע כי בהפעלת סמכות זו של בית משפט לפשיטת רגל להעביר לניהולו הליכים מקבילים בעניינו של החייב, שיקול דעת רחב. בעניין פש"ר (מחוזי נצרת), 43002-02-18 גרשוני נ. כונס הנכסים רשמי, מחוז חיפה והצפון, התקבלה בקשתו של כונס הנכסים הרשמי להעביר לבית המשפט של פשיטת הרגל את הדיון בתובענה למתן סעד הצהרתי לגבי זכויות בנחלה שמכרו החייבים, בין היתר מהטעם שהנכס העיקרי של החייבים הוא הנחלה שלפי הטענה נמכרה לצדדים שלישיים, ולאור הטענות שהועלו לגבי טיב עסקת המכירה ותוקפה, שמן הראוי שיבדקו במסגרת הליך פשיטת הרגל באמצעים העומדים לרשות כונס הנכנסים הרשמי, ומכיוון שלבית המשפט של פשיטת הרגל הכלים לבחון את השאלות שבמחלוקת, ואף ". . . מטעמי יעילות יש מקום לרכז את ההתדיינות באותם נושאים בבית משפט זה". 12. סופו של יום, לבית המשפט של חדלות פירעון הוקנתה סמכות רחבה בהתאם לסעיף 279 לחוק, להורות על העברת הדיון בתובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, ותלויה ועומדת בבית משפט אחר. 13. אני סבורה כי בעניינו קיים ערך מוסף של ממש לבירור התובענה בבית המשפט לחדלות פרעון מהנימוקים הבאים. כאמור כפי שצוין המבקשים – התובעים בתובענה, הם על פי הצהרת היחידה בבקשתה למתן צו לפתיחת הליכים, בעלי 50 מהזכויות במשק כאמור. יתרה מכך, המשק בו מתגוררת היחידה, הוא הנכס היחיד (למעט קצבת זיקנה וקצבת שארים בסכום כולל נמוך) בבעלותה ואשר במידת הצורך ניתן יהיה להפרע ממנו במסגרת הליך חדלות הפירעון, אם בכלל. החברה – הנתבעת 4 בתובענה, היא הנושה העיקרית בבקשת היחידה למתן צו לפתיחת הליכים בסכום של 1,099,545 , כמפורט בבקשה. החלטה | 25/07/2021 | שלום – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 6 רערצ (עכו) 4920-04-23- ניקולאי טומיניאן נגד וואסים אבו שקארה שמות השופטים: ראמי נ נאסר like dislike copy enlarge נטען כי המבקש מתנהל בחוסר תום לב וברמאות כלפי כלל נושיו וכל מטרתו הינו להותיר את המשיב בפני שוקת שבורה. נטען כי המבקש יצר את חובותיו בחוסר תום לב, ניהל הליך חדל"פ בחוסר תום לב והדבר הביא לביטול ההליך. 24. לטענת המשיב, המבקש ובת זוגו משתכרים מעל 22,000 מידי חודש וכי המבקש מתחמק מהעיקול שהוטל על משכורתו. 25. המשיב הוסיף כי הממונה על חדלות פרעון אינו יכול לסטות מההלכות בעניין תקופת הצינון בין שנה עד שנה וחצי, כאשר ההליך של המבקש בוטל במהלך חודש דצמבר 2022, ובשל כך רשמת ההוצאה לפועל לא טעתה בהחלטה נשוא הבקשה. 26. המשיב הפנה בתגובתו לפסיקת בית המשפט העליון ולנקודת המוצא ולפיה הליך חדלות פרעון הוא "חסד המחוקק". בשל כך מוטלת על החייב החובה לפעול בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים. לפיכך, אין מקום לאפשר ליחיד להגיש בקשה חדשה לצו פתיחת הליכים ללא כל תקופת צינון בין הליך חדלות פרעון שבוטל לבין ההליך החדש. נטען, כי לצורך קציבת תקופת הצינון המתאימה, על הממונה ועל ביהמ"ש המעביר את החלטת הממונה תחת שבט ביקורתו להתייחס לנסיבות המקרה הפרטני הנמצא לפניו ולשקול את כל השיקולים הרלוונטיים. 27. נטען כי במקרה דנן בוטל הליך החדל"פ הראשון במהלך חודש 12/2022 בשל התנהלותו חסרת תום הלב של המבקש ואין משמעות לכך שההליך נפתח לבקשת נושה ולא לבקשת חייב. 28. נטען כי ככל ולא תחלוף שנה לכל הפחות ו/או עד למתן החלטת הממונה, אין לעכב את ההליכים נגד המבקש, אשר זה שנים אינו טורח לשלם אגורה שחוקה אחת למשיב הנושה, ומתעתע במערכת המשפטית והמוסדות כאילו אין די ואין דיין. נטען כי מדובר בחייב מתוחכם אשר לא שילם אגורה שחוקה אחת למשיב במשך כל השנים וגם לאחר קבלת פסק דין כנגדו כאשר כל הליכי הגביה לא העלו חרס. פסק דין | 09/07/2023 | שלום – עכו מאזכרים – 0 | עמודים – 14 חדלת (נצרת) 36531-07-23- אחמד זועבי נגד הממונה על חדלות פרעון שמות השופטים: אסף זגורי like dislike copy enlarge 4. בהתאם לבקשה שהוגשה ולאחר שהודעה על דבר הבקשה לצו פתיחת הליכים פורסמה כדין והדבר אושר ע"י הממונה, בהתאם לתקנות חדלות הפירעון, התשע"ט-2019, ולאחר שלא הוגשה כל התנגדות לבקשה מטעם החברה ובשים לב לחזקת דלות פרעון שקבועה בסעיפים 10(א)(5), 10(א)(3) לחוק חדלות פרעון ניתן בזאת צו פתיחת הליכי חדלות פירעון והן צו פירוק כדלהלן: 4.1. החברה תפורק בידי בית המשפט, עפ"י הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018.4.2 . ממנה בזה את עוה"ד גיא סיון מחיפה כנאמן לביצוע ההליכים לפי חוק חדלות פרעון. 4.3. הנאמן לתאגיד יגיש בתוך 14 ימים מהיום תצהיר חתום על היעדר זיקה וניגוד עניינים לפי הנוסח שנקבע בידי הממונה. כמו כן, יפקיד הנאמן לתאגיד התחייבות עצמית על סך של 50,000 להבטחת קיום תפקידו. 4.4. הנאמן ידאג לכינוס אסיפת נושים לעניין התאגיד שבפירוק. החלטה | 25/11/2023 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 0 | עמודים – 2 חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 50554-07-22- עורך דין אורן הראל נגד סרגיי דורושקו שמות השופטים: טל ענר like dislike copy enlarge ביום 3.3.24 הודיע הנאמן כי הבקשה לביטול ההליך נמסרה לנושים, אך עד למועד זה לא התקבלה אף תגובה מאת הנושים, והצטרף להצעת הממונה לביטול ההליך. 6. ניתנו ליחיד הזדמנויות לשפר ולתקן את התנהלותו בהליך, אולם הוא לא השכיל לנצלן ולא הסיר את מחדליו. בית המשפט לא יכול לאפשר ליחיד לחסות בצילו של הליך חדלות פרעון וליהנות מהגנתו, אם לא מקיים את חובותיו ונוהג בתום הלב הראוי והמצופה ממנו . 7. לאחר עיון בעמדות הצדדים ולאחר שהשתכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתנה בעניינו של היחיד. 8. עם ביטול צו פתיחת ההליכים, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו בטלות, פרט לצו עיכוב היציאה מן הארץ, שיעמוד על כנו למשך 60 ימים נוספים . 9. המזכירות תסגור את התיק . פסק דין | 18/03/2024 | שלום – ראשון לציון

פסיקה רלוונטית

ע"א 8488/18- זמירה משקל נגד עורך דין רונן בצלאל שמות השופטים: י עמית,ג קרא,ע גרוסקופף like dislike copy enlarge ואולם, כאשר עסקינן בהתפתחות עובדתית שטבעה התווספות נכס למסת הנכסים של החייב במהלך תקופת הביניים, בין מתן ההפטר המותנה לבין הפיכתו לחלוט, ישנם מספר קריטריונים שיש להביא בחשבון. 18 א. התנהלות החייב: נדבך מרכזי בשיקולי בית המשפט במסגרת הליך פשיטת הרגל נוגע לאופן התנהלותו של החייב, ובמיוחד לאופן בו עמד בדרישה לפעול בתום לב תוך שיתוף פעולה במסגרת הליכי פשיטת הרגל (ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי ( 14.8.2012 ); עניין גרינברג, עמוד 815). הדברים יפים גם ביחס למעמדו של הפטר מותנה, ועל כן בבוא בית המשפט לשקול חזרה ממנו יידרש לבחינת תום לב החייב, ובפרט התנהלותו הכנה והגלויה ביחס לנכסיו, וכן שיתוף הפעולה שלו ועמידתו בתנאים שנקבעו לו בהפטר המותנה. במצב בו נפל דופי בתום ליבו או בהתנהלותו של החייב, ההפטר המותנה לא יעמוד לו כמגן (השוו לדברי ההסבר לחוק חדלות פרעון, בהם מצוין כך: "תחולת ההפטר (בתום תקופת התשלומים) מבוססת על ההנחה שהיחיד נוהג בתום לב ומשתף פעולה. אם הוא אינו פועל בדרך זו, קיימת הצדקה לבטל את ההפטר" (דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 592, 692)). ב. אינטרס החייב (הסתמכות וצפייה): הפטר מותנה משפיע על החייב, הסומך ידיו על החלטת בית המשפט, ומצפה כי אם יפעל בהתאם להוראותיו, אזי יזכה בהפטר חלוט, שיאפשר פתיחת דף כלכלי חדש בחייו. אינטרס זה של החייב, כפי שעולה גם מדברי חברי השופט עמית, ראוי להגנה (סעיפים 9 ו-17 לפסק דינו). ואולם, לעניין משקלו של אינטרס זה יש להבחין בין מצב בו חדל הפירעון הסתמך על ההחלטה בדבר הפטר מותנה, במובן זה שפעל לפיה, ושינה בכך את מצבו לרעה; לבין מצב בו האינטרס של חדל הפירעון מתמצה בציפייה לקראת תום ההליך וחזרה לשגרה, ואין הוא מגלם הסתמכות בפועל על ההחלטה, אלא פגיעה באינטרס הציפייה בלבד. פסק דין | 16/06/2019 | בית המשפט העליון מאזכרים – 80 | עמודים – 20 ע"א 6553/20- עיריית ת"ל אביב יפו נגד ' כונס הנכסים הרשמי שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ like dislike copy enlarge פרשנות זו תביא להגשמת תכלית הליך חדלות הפירעון, לשוויון בין נושי החייב בהתאם להוראות הדין ולאחידות בין הדין הישן (הוראות הפקודה) לבין הדין החדש (הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק או חוק חדלות פירעון)). פרשנות על פיה יתאפשר לנושה שחובו נוצר לאחר מתן צו הכינוס לנקוט הליכי גבייה, תביא לפגיעה בתכלית הליך חדלות הפירעון תוך העדפת הנושה המאוחר על פני הנושים הקודמים ללא כל בסיס. כל פעולת גבייה שתיעשה נגד נכסי חייב בעודו מצוי בהליכי פשיטת רגל, גם אם מדובר בחוב אשר נוצר לאחר צו הכינוס, יש בה כדי לפגוע במסת נכסי החייב המוקנית לנאמן לצורך חלוקתה לכלל הנושים. קבלת הפרשנות המוצעת לסעיפי הפקודה גם תביא להרמוניה בין דיני חדלות פירעון של יחידים ותאגידים. זאת, שכן ביחס לתאגידים (עוד טרם חקיקת חוק חדלות פירעון), הוראת סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות) מורה באופן חד משמעי כי יעוכבו כל ההליכים המשפטיים נגדם. בנוסף, אף כי בענייננו חלה הפקודה ולא חוק חדלות פירעון, יש מקום לפרש את הוראות הפקודה בהתחשב גם בהסדר החוקי שעוגן במסגרת חוק חדלות פירעון ועל פיו לא ניתן לפתוח בכל הליך משפטי חדש נגד תאגיד או יחיד המצויים בהליך חדלות פירעון אלא באישור בית משפט. גם אין בסיס לטענת המערערת כי החלטת בית המשפט המחוזי מעמידה אותה בסיכון כי יטענו נגדה טענות התיישנות ושיהוי מצד חייבים. זאת משום שבכל הנוגע לחובות חדשים שהתגבשו לאחר צו הכינוס, ברי כי כאשר נשלל כוח התביעה הקונקרטי המונע מרשות מקומית לגבות את חובה, תקופת המניעות אינה נמנית בתקופת ההתיישנות. פסק דין | 28/07/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 31 | עמודים – 19 רע"א 8066/22- וסלין פיוביץ נגד עורך דין ליאור דגן שמות השופטים: נ סולברג,ד מינץ,ע גרוסקופף like dislike copy enlarge זאת גם בשים לב לכך שתקנה 2 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן: תקנות חדלות פירעון) קובעת כי על הליכים לפי חוק חדלות פירעון, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, "בשינויים המחויבים לפי העניין". את המונח "תביעה" (או "תובענה" לפי נוסח התקנות הישנות) יש לפרש מנקודת מבט רחבה, "כמכוון עצמו אל ההליך העיקרי, על ענפיו השונים" (רע"א 5150/02 וינברג נ' ביילס, פ"ד נח(2) 205, 211 (2004); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 455 (מהדורה 11, 2013)). 8. אין הרבה מקום לספק בענייננו כי מדובר בבעל דין "דרוש או נכון" בהליך המתנהל בעניינו של החייב, יהיה זה בעדו או יהיה זה נגדו. קריאה דווקנית על פיה הליך חדלות פירעון איננו הליך הננקט "נגד" החייב ועל כן קיימת בעייתיות בתחולת תקנה 166(9) בנסיבות דומות לענייננו, מוקשית בעיניי. אמנם, בעל התפקיד, המשמש "ידו הארוכה של בית המשפט", אינו פועל תמיד "נגד" החייב. בשל אופיו הייחודי של הליך חדלות הפירעון, ככלל, אין מדובר בשני בעלי דין הנמצאים משני צדי המתרס – בעל התפקיד מזה והחייב מזה. אדרבה, לצורך יישום תפקידי הניהול והביצוע של הליכי חדלות הפירעון מקבל הנאמן לידיו את סמכויות החייב בנכסיו והלכה למעשה "נכנס לנעליו" ובא במקומו (ראו: סעיף 131 ו-224 לחוק; וכן ראו לפי הדין שקדם לחוק חדלות פירעון: סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) על פיו נכסי החייב הוקנו לנאמן; וראו בקשר ליחס בין ההסדרים: ע"א 7274/21 בלולו נ' ברהולץ-סיטון-בלולו, פסקה 9 ( 15.11.2021 ); רע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל ( 19.7.2018 )). פסק דין | 04/03/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 29 בג"צ 2804/18- דן כוכבי נגד הכנסת שמות השופטים: נ סולברג,ג קרא,ד מינץ like dislike copy enlarge חוק חדלות פירעון עורך רפורמה מקיפה ומסדיר את דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. החוק, כפי שמגדיר סעיף 1 שבו, שם לו למטרה להביא ככל האפשר לשיקומם הכלכלי של חייבים חדלי פירעון, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים ולקדם את שילובם מחדש של חייבים במרקם החיים הכלכליים. 4. העותר טען כאמור בכלליות כי החוק מאפשר להכריז על חייב כ"פושט רגל", אף אם הוא כשיר פירעון (solvent). ראשית ייאמר, כי הליכי חדלות פירעון של יחיד אינם כוללים עוד, במסגרת חוק חדלות פירעון, "הכרזה" על "פשיטת רגל". חלף זאת, החוק מאפשר לפתוח נגד החייב בהליכי "חדלות פירעון". פתיחת הליך כאמור על ידי נושה, תיעשה באמצעות בקשה ל"צו לפתיחת הליכים" (סעיף 109 לחוק). השינוי אינו רק סמנטי, שכן מסגרת ההליך כולו השתנתה. אין זה המקום להאריך בדבר, אך בקליפת האגוז יצוין כי לאחר שניתן "צו לפתיחת הליכים", ובחלוף תקופה במהלכה נבחן מצבו הכלכלי של החייב, התחנה הבאה בדרך היא מתן "צו לשיקום כלכלי" (סעיף 161 לחוק), אשר יכלול תכנית לפירעון החובות ולשיקומו הכלכלי של החייב. 3 5. מכל מקום, בניגוד לטענת העותר, חוק חדלות פירעון דווקא דורש, כתנאי מרכזי לפתיחת הליך נגד חייב ביוזמת נושה, חדלות פירעונו של החייב (סעיף 109(א) לחוק; וכך גם לגבי פתיחת הליך נגד תאגיד ביוזמת נושה (סעיף 9 לחוק)). זאת, בניגוד לדין הקיים, הקבוע בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) אשר בוטלה כולה למעט סעיף 97 שבה (הדן בביטול המחאות חוב) במסגרת חוק חדלות פירעון. במסגרת פקודת פשיטת הרגל אכן לא נדרש להוכיח חדלות פירעונו של החייב לצורך פתיחת הליך על ידי נושה כי אם ביצוע "מעשה פשיטת רגל" על ידי החייב (ראו גם: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 81 ( 19.3.2018 ); דוד מינץ "שותף ושותף פושט רגל בשותפות פושטת רגל" משפטים מו 65, 66 (2017); מנחם מאוטנר "'מעשה פשיטת רגל' האמנם סוף מעשה במחשבה תחילה" ספר לובנברג 108, 115-114 (התשמ"ח)). פסק דין | 21/05/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 5 | עמודים – 5 חדלת (ירושלים) 15510-10-19- שייקה אלה בע"מ (בשיקום) החברה נגד אליהו רבוח הזוכה שמות השופטים: אביגדור דורות like dislike copy enlarge לא פעם, הצעת הנאמן להביא את החברה להבראה (והסכמת הנושים לה), נעשית בידיעה כי קיים סיכון שמא התחזיות האופטימיות לא יתממשו – וקיים סיכוי חלקי בלבד להשלמת הליך ההבראה עד תום. מסיבה זו עצמה נוטים הנושים להעדיף (ובצדק), הסדרי נושים בהם הדיבידנד משולם להם לאלתר, על פני כאלה בהם הוא נפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ותלוי בהצלחת פעילותה של החברה. לסיכומה של נקודה זו. הסדר הנושים, במקרים רבים, מסיים את השלב הראשון והקריטי של הטיפול ביישות המשפטית החולה, אך אין להגדירו כהצלחה של הליך השיקום. קל וחומר, שאין הוא בגדר הבטחה ודאית כי החברה תוסיף לעמוד על רגליה לאחר שתצא מהגנת בית המשפט ותנסה לעמוד על רגליה שלה במסגרת הלא מוגנת של השוק הסולבנטי והתחרותי". 33. חוק חדלות פירעון מגדיר בסעיף 1 את מטרת החוק. על פי סעיף 1, החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב (יחיד או תאגיד) במטרה להביא ככול האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב וכן במטרה להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. כפי שצוין בעניין תאטרון הבימה, עיון בהליכי החקיקה של חוק חדלות פירעון מלמד כי שיקום החייב הינו הערך המרכזי, ולא בכדי הוא מופיע ראשון בסדר רשימת תכליות החוק (עניין תאטרון הבימה, פסקה 11.3; דברי כב' השופט נ' סולברג ברע"א 4067/18 פיינשטיין נ' אופיר יצחק ( 30.6.19 ) פסקה 19). 19 34. סעיף 4 לחוק כולל הגדרה של המונח "שיקום כלכלי" של תאגיד. הגדרה זו קובעת כך: "שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי". שיקום כלכלי במובנו הקלסי פירושו הגנה על מקומות עבודה ושימור עסקים הנחוצים לכלכלה או לחברה, אשר נקלעו למצוקה זמנית. על פי הפסיקה שקדמה לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, יש ליתן העדפה לשיקום העסק, משום התרומה לנושים ולמשק כולו. פסק דין | 08/11/2020 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 10 | עמודים – 31 רערצ (תל אביב) 22248-08-19- אילן פז אביטן נגד אפרים אפי מלכה שמות השופטים: טל חבקין like dislike copy enlarge חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. 15. תכלית מרכזית של החוק היא אפוא להקל על חייבים לנהל הליך חדלות פירעון שיוביל לשיקומם הכלכלי במסגרת תחומה בזמן, תוך הגברת הוודאות והפחתת חסמים. הוא מבטא שינוי מפרדיגמה אכיפתית לפרדיגמה שיקומית (ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 593, 594; ע"א 6455/19 ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 ( 28.1.2020 ); טובה פריש "מהפיכה בתחום חדלות הפירעון – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018" שורשים במשפט 961 (דינה זילבר עורכת, 2020); למאמר חשוב שהניח את התשתית העיונית בישראל ראו רון חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" עיוני משפט כג 641 (2000)). מאז כניסתו לתוקף, הליך חדלות פירעון הוא דרך המלך עבור מי שאין ביכולתו לשלם את חובותיו. 16. חוק חדלות פירעון, שתיקן את חוק ההוצאה לפועל, מבחין בין שני סוגי חייבים חדלי פירעון. הסוג הראשון הם חייבים שסכום חובותיהם המצטבר אינו עולה על 150,000 ש"ח שהודיעו כי אינם יכולים לפרוע את חובותיהם בתקופות ובשיעורים כאמור בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל (שלוש שנים אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 ש"ח; וארבע שנים אם סכום החוב עולה על 100,000 ש"ח. חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020, ס"ח 2, שנחקק ביום 24.9.2020 , הקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להאריך תקופות אלו בתנאים שנמנו בסעיף 7א1(ב)-(ד) לחוק) – יראו את הודעתם כבקשה לצו פתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י החלטה | 05/10/2020 | שלום – תל אביב מאזכרים – 7 | עמודים – 9 רערצ (תל אביב) 38953-12-21- דוד אריאל פינטו נגד בנק מזרחי טפחות בעמ שמות השופטים: טל חבקין like dislike copy enlarge תכלית מרכזית של החוק היא אפוא להקל על חייבים לנהל הליך חדלות פירעון שיוביל לשיקומם הכלכלי במסגרת תחומה בזמן, תוך הגברת הוודאות והפחתת חסמים. הוא מבטא שינוי מפרדיגמה אכיפתית לפרדיגמה שיקומית (ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 593, 594; ע"א 6455/19 ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 ( 28.1.2020 ); טובה פריש "מהפיכה בתחום חדלות הפירעון – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018" שורשים במשפט 961 (דינה זילבר עורכת 2020); למאמר חשוב שהניח את התשתית העיונית בישראל ראו רון חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" עיוני משפט כג 641 (2000)). מאז כניסתו לתוקף, הליך חדלות פירעון הוא דרך המלך עבור מי שאין ביכולתו לשלם את חובותיו. 8 15. חוק חדלות פירעון, שתיקן את חוק ההוצאה לפועל, מבחין בין שני סוגי חייבים חדלי פירעון. הסוג הראשון הם חייבים שסכום חובותיהם המצטבר אינו עולה על 150,000 ש"ח שהודיעו כי אינם יכולים לפרוע את חובותיהם בתקופות ובשיעורים כאמור בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל (שלוש שנים אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 ש"ח; וארבע שנים אם סכום החוב עולה על 100,000 ש"ח. חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020, ס"ח 2, שנחקק ביום 24.9.2020 , הקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להאריך תקופות אלו בתנאים שנמנו בסעיף 7א1(ב)-(ד) לחוק) – יראו את הודעתם כבקשה לצו פתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י החלטה | 26/03/2022 | שלום – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 12 הוצל"פ (ירושלים) 801213-02-22- כב' הרשם שי קידר נגד ' *** שמות השופטים: שי קידר like dislike copy enlarge הכרעה 35. דין בקשת החייב למתן צו שיקום כלכלי והפטר לאלתר להידחות. בהמשך לכך, דין צו פתיחת הליכים להתבטל. 36. תכלית השיקום הכלכלי של החייב, אחת משתי התכליות העיקריות בהליכי חדלות פירעון (גם בשים לב לקיומה של התכלית השלישית, הכל כמפורט להלן), אינה מתקיימת בעניינו של החייב בנסיבות העניין. כמו כן, הוכח שהחייב התנהל בחוסר תום לב בהליך חדלות פירעון זה. לפיכך, הניתוח שלהלן יעסוק בשתי סוגיות כדלקמן: תכלית השיקום; התנהלות בחוסר תום לב, לרבות ס' 183 לחוק חדלות פירעון. תכלית השיקום הכלכלי – שאינה מתקיימת בעניינינו תכלית השיקום הכלכלי בתכליות חוק חדלות פירעון 37. ס' 1 לחוק חדלות פירעון מגדיר את מטרותיו, כדלקמן: "חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. " 38. חוק חדלות פירעון קבע את מטרת השיקום הכלכלי של החייב כמטרה ראשונה בסדר המטרות של חוק חדלות פירעון. בהמשך למטרה זו נקבעו גם מטרות נוספות בדמות השאת ערך הנשיה לנושים, וכן שילובו מחדש של החייב בחיים הכלכליים בישראל ובתוך כך התייחסות לחייו הפרטיים של החייב היחיד (כבודו, משפחתו, סביבתו וכיו"ב), ראו הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, הצעות חוק הממשלה תשע"ו, 1027, עמ' 594, וגם 604-605 ( 2.3.2016 ) (להלן: "הצעת חוק חדלות פירעון"). 39. בית המשפט העליון הנכבד נדרש לפרשנות של מטרותיו ותכליותיו של חוק חדלות פירעון החוק, ויישומן של תכליות אלו אל מול מבחן המציאות. החלטה | 18/07/2024 | רשם ההוצאה לפועל – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 26 פשר (מרכז) 10397-10-15- מוניר סמארה נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב שמות השופטים: שכיב סרחאן like dislike copy enlarge החייב ההוגן,הזכאי להגנת דיני חדלות פרעון, נדרש לפעולות שיש בהן משום מתן מענה הולם על הצרכים של הנושה והחברה בעשיית צדק. וכן, מוטלת עליו חובה מוגברת לפעול לשם שיקומו הכלכלי, יציאתו לדרך חדשה והשתלבותו מחדש בשוק העסקים/העבודה. עליו לתרום עד למאוד להשתלבותו מחדש בשוק העסקים/העבודה ויציאתו מעולם העוני הנשען, בעיקר, על קצבאות משטר הביטוח הסוציאלי. על המחוקק לצמצם את רשימת החובות בדין קדימה והחובות המוחרגים מהפטר. רק במקרה וישנה פגיעה של ממש בתקנת הציבור (האני מאמין החברתי) או בשלטון החוק במובנם הרחב החוב לא יוחרג מההפטר. המדינה אחראית לשיקומו הכלכלי של החייב ההוגן ויצירת מיכניזם לכינוס נכסי החייב וחלוקתם בצורה הוגנת, יעילה, זולה,מהירה ושוויונית בין הנושים. ככלל, היא נדרשת לקחת חלק פעיל בתהליך שיקום החייב ההוגן, ובמידה והיא נושה מובטחת או בעלת חוב בדין קדימה עליה לשקול את הפחתת חובה, ןבמקרים המתאים אף לוותר עליו כולו או בחלקו, לשם השאת הדיבידנד לשאר הנושים הרגילים. שיקומו הכלכלי של חייב הוגן בהליך פשיטת רגל הוא מטרה נעלה בחברה מתוקנת, נאורה ובת-תרבות. מאסר החייב בהליך פשיטת רגל יעשה רק כמוצא אחרון, כאשר הוא בעל יכולת כלכלית אך משתמט מפרעון חובותיו. בהצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התע"ו-2006 (הצעת חוק הממשלה-1027, התשע"ו-593) קיים עוגן איתן לדוקטרינת הצדק המשקם במשטר חדלות פרעון הישראלי (ראו- המבוא להצעת החוק). 11 מהתם להכא 19. דומני, כי לא אחטא לאמת אם אומר, כי במקרה דנן ולאחר איזון סביר ומידתי בין מכלול האינטרסים והזכויות של המבקש, הנושים והציבור הכללי, ולשם השגת התכלית (הספציפית והכללית) של דיני חדלות פרעון, יש לאפשר למבקש לחסות תחת כנפיה של הפקודה. פסק דין | 26/12/2017 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 5 | עמודים – 12 פשר (מרכז) 47669-06-16- רון תורגמן, נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב שמות השופטים: שכיב סרחאן like dislike copy enlarge החייב ההוגן, הזכאי להגנת דיני חדלות פרעון, נדרש לפעולות שיש בהן משום מתן מענה הולם על הצרכים של הנושה והחברה בעשיית צדק. וכן, מוטלת עליו חובה מוגברת לפעול לשם שיקומו הכלכלי, יציאתו לדרך חדשה והשתלבותו מחדש בשוק העסקים/העבודה. עליו לתרום עד למאוד להשתלבותו מחדש בשוק העסקים/העבודה ויציאתו מעולם העוני הנשען, בעיקר, על קצבאות משטר הביטוח הסוציאלי. על המחוקק לצמצם את רשימת החובות בדין קדימה והחובות המוחרגים מהפטר. רק במקרה וישנה פגיעה של ממש בתקנת הציבור (האני מאמין החברתי) או בשלטון החוק במובנם הרחב החוב לא יוחרג מההפטר. המדינה אחראית לשיקומו הכלכלי של החייב ההוגן ויצירת מכניזם לכינוס נכסי החייב וחלוקתם בצורה הוגנת, יעילה, זולה, מהירה ושוויונית בין הנושים. ככלל, היא נדרשת לקחת חלק פעיל בתהליך שיקום החייב ההוגן, ובמידה והיא נושה מובטחת או בעלת חוב בדין קדימה עליה לשקול את הפחתת חובה, ובמקרים המתאים אף לוותר עליו כולו או בחלקו, לשם השאת הדיבידנד לשאר הנושים הרגילים. שיקומו הכלכלי של חייב הוגן בהליך פשיטת רגל הוא מטרה נעלה בחברה מתוקנת, נאורה ובת-תרבות. מאסר החייב בהליך פשיטת רגל יעשה רק כמוצא אחרון, כאשר הוא בעל יכולת כלכלית אך משתמט מפרעון חובותיו. 12 בהצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התע"ו-2006 (הצעת חוק הממשלה-1027, התשע"ו-593) קיים עוגן איתן לדוקטרינת הצדק המשקם במשטר חדלות פרעון הישראלי (ראו- המבוא להצעת החוק). מהתם להכא 20. דומני, כי לא אחטא לאמת אם אומר, כי במקרה דנן ולאחר איזון סביר ומידתי בין מכלול האינטרסים והזכויות של המבקש, הנושים והציבור הכללי, ולשם השגת התכלית (הספציפית והכללית) של דיני חדלות פרעון, אין לאפשר למבקש לחסות תחת כנפיה של הפקודה. פסק דין | 01/01/2018 | מחוזי – מרכז

חקיקה רלוונטית

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 2. חדלות פירעון like dislike copy enlarge 2. חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד ה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חייב"-יחיד או תאגיד החב חוב; "הממונה"-הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266; "המרשם"-(1) לגבי חברות-מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות; (2) לגבי שותפויות-הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות ; "נאמן"-מי שמונה לפי סעיף 33 או 125; "נושא משרה"-כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות-כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי; "נושה"-מי שהחייב חב לו חוב; "נושה מובטח"-כמשמעותו בסעיף 243 או 253; "נכס"-מיטלטלין, מקרקעין או זכויות; "נכס הכפוף לשיור בעלות"-כמשמעותו בסעיף 251; "נכסי קופת הנשייה"-כמשמעותם בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד'; "סדר הפירעון"-כמשמעותו בסעיף 231; "פקודת החברות"-פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; " פקודת השותפויות"-פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975; "צו לפתיחת הליכים"-כמשמעותו בסעיף 3; "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד-צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח': צו לשיקום כלכלי , לחלק ג'; "קרוב"-(1) לגבי יחיד-בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge פט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; "חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235; "חוב מובטח"-חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; "חוב עבר"-חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; (2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו; (3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; (4) חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; (5) הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל; "חובות שאינם בני הפטר"-כמשמעותם בסעיף 175; "חוק הביטוח הלאומי"-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; " חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 1. מטרת החוק like dislike copy enlarge 1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה ליך מינהלי"-הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון"-הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן-עד לביטולו: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד-מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; (2) לעניין חייב שהוא יחיד-מועד ההפטר; "הסדר חוב"-כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג'; "הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים"-הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הקפאת הליכים"-(1) לגבי חייב שהוא תאגיד-כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב'; (2) לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותה בסעיף 121(3); "ועדת החוקה"-ועדת החוקה חוק ומש פט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; "חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה like dislike copy enlarge 10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: [תיקונים: התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 5), התשע"ד, התשע"ח (מס' 5), התשפ"ב (מס' 4)] like dislike copy enlarge מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (1) זכויות החייב כלפי המבטח; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב. 19. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו. 20. הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה-"הליכי חדלות פירעון"-הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, או פקודת האגודות השיתופיות, או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. 21. המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge "-הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם; "רשות מינהלית"-רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; "הרשם"-רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין; "שותפות"-כהגדרתה בפקודת השותפויות; "שליטה"-כהגדרתה בחוק ניירות ערך; "שעבוד צף"-כהגדרתו בפקודת החברות; "שעבוד קבוע"-שעבוד שאינו שעבוד צף; "שיקום כלכלי", של תאגיד-שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי; "תוספת פיגורים"-חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "תאגיד"-(1) חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות; (2) שותפות; "תאגיד בנקאי"-כהגדר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 3. הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון like dislike copy enlarge 3. (א) הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. (ב) פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge 4. בחוק זה-"אורגנים", של תאגיד-אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "בית משפט"-(1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד-בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו; (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד-בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור-בית משפט השלום בירושלים; "הגנה הולמת"-(1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון-שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "הערך המובטח לנושה בבטוחה"-התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד-שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157; (2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות-הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; "הוצאות הליכי חדלות הפירעון"-כמשמעותן בסעיף 233; "החלטה מינהלית"-החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge , לחלק ג'; "קרוב"-(1) לגבי יחיד-בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד; (2) לגבי תאגיד-כל אחד מאלה: (א) חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו; (ב) נושא משרה בתאגיד או קרובו; (ג) לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות-בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור; (ד) לגבי שותפות מוגבלת ציבורית-שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות"-כהגדרתם בסעיפים 1 ו-65א לפקודת השותפויות; (ה) לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו–(ד)-חבר התאגיד; "ריבית בסיסית "-הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם; "רשות מינהלית"-רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; "הרשם"-רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין; "שותפות"-כהגדרתה בפקודת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge -תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "תאגיד"-(1) חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות; (2) שותפות; "תאגיד בנקאי"-כהגדר תו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד-תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג': תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז' בחלק ב'; "תשלום עונשי"-קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כע יצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט תוספת פיגורים שהתווספה לתשלום שאינו עונשי; "השר"-שר המשפטים חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 82. הגשת הצעות לבית המשפט like dislike copy enlarge 82. (א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה. (ב) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה: (1) הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית; (2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות; (3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; (4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים; (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים

074-7695581

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים

קרא עוד